החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-022830
סיכום דיון
מיום רביעי, כ"ח באייר התשפ"ד, 5.6.2024, בנושא:
בטיחות בדרכים, דוח מיוחד 2024
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – מאז הקדמת המדינה ועד סוף שנת 2023 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 32,993 בני אדם, ובשנת 2023 נהרגו 361 בני אדם. מלבד זה תאונות הדרכים גורמות למאות אלפי נפגעים ויש לכך השלכות קשות על פגיעה בחיי אדם, פציעות ועוד.
הסיבות לתאונות הדרכים ידועות לכל הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום:
תשתיות – תכנון לקוי, אי טיפול במוקדי סיכון , שולי דרך צרים, תחזוקה גרועה של כבישים ועוד.
הגורם האנושי – אי ציות לחוקי התנועה, רשלנות, נהיגה בהשפעת אלכוהול וסמים ונהיגה מסוכנת.
גורם הרכב – תקלות, היעדר מערכות המונעות תאונות ועוד.
הדוח בבסיס הדיון בדק מערכתית את הגופים הרלוונטיים (משרד התחבורה, הרשות לבטיחות בדרכים, הלמ”ס, בטחון לאומי ועוד) ואת הממשקים הגורמים לכשל.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד-מנהל חטיבה החטיבה הכלכלית – אנו נמצאים במגמת עליה במס' הנפגעים ומס' ההרוגים. זו אינה גזרת גורל, יש מדינות שהצליחו להתמודד ולהוריד את מס' הנפגעים. הדוח הוא מערכתי ובדק את כל הגורמים בכלל ההיבטים: האנושי, תשתיות, אכיפה, חינוך, תכלול, והוא מצביע על מס' רב של ליקויים. בשורה התחתונה - יש כשל ממשלתי בטיפול בתאונות הדרכים במשך שנים, ונדרשת תכנית לאומית אסטרטגית עם קשב של השרים לנושא.
הליקויים המרכזיים שעולים מהדוח:
תכלול – מי האבא והאמא? האבא היה צריך להיות משרד התחבורה, אך בפועל הוא אינו שחקן מרכזי ולא משקיע משאבים. האמא היתה צריכה להיות הרלב"ד, אך במשך שנים היא נמצאת במגמת צמצום פעילויות בהקשרים של סמכויות, משאבים ותקציבים. נדרש גורם מרכזי שיהיה לו קשב ניהולי, מאמץ לאומי, סמכויות, תקציב ועוד.
חלמאות – השקעה במשאבים קיימים, תוצאות לא מוצלחות ואי הגיעה לתוצאות רצויות. דוגמה לכך ניתן לראות בנושא הטכוגרף הדיגיטלי עבור כלי רכב כבדים שהכנסתו לפעולה התקבלה לפני כ-20 שנה, אך זה לא יושם עד כה. דומה נוספת היא פסולי רישיון – עד שהמדינה מקיימת הליכים של פסילת רישיון לעבריינים, 75% מהם לא מפקידים את הרישיון, ו-5,000 דוחות מונפקים בכל שנה על נהיגה בפסילה.
חזקת האמינות – עד שיש אמצעי אכיפה אלקטרוניים שמפיקים על בסיס דוחות, בהיעדר חזקת אמינות, עבריינים רבים גוררים את התביעה לבתי משפט, ושם נדרשת המדינה להוכיח את אמינות המכשירים האלקטרוניים,. זה מעריך את התהליכים ופוגע ביכולת האכיפה והרתעה.
אכיפה – אחרי כל הפעולות שניתן לעשות, בסוף ניצבת האכיפה. יש חולשה בשימוש במשאבים הקיימים והאכיפה, וזה מביא לתוצאות מצערות.
ההמלצה העיקרית היא שיש לתת לרלב"ד תקציבים וסמכויות כדי שתוכל להיות חזקה יותר בתפקידה.
מרסלו בז-מנהל אגף - כ-90 ליקויים עלו בדוח.
מאז חקיקת חוק הרלב"ד בשנת 2005 היתה ירידה במס' הנפגעים עד שנת 2012, אך מאז היתה עלייה. יש לזכור כי היתה השקעה בתשתית, בטיפול הרפואי והרכבים חדישים יותר. בעשור האחרון היה גידול של 16% בתאונות הדרכים.
מאפיינים בסיסיים של המאבק בתאונות דרכים - אתגר הטומן בחובו מורכבות גדולה:
*גופים רבים שמעורבים במאבק.
*הצורך לבצע הרבה מאוד פעולות.
*מעורבות של גורם אנושי שמקבל מיליוני החלטות יומיומית, והשפעות גומלין בין פרטים.
תקופת הביקורת: ספטמבר 2021 – ספטמבר 2023.
פעולות הביקורת: כלי רכב בטיחותיים, תשתיות, ענישה, אכיפה, הסברה, כשירות נהגים, הכשרת נהגים, חינוך לבטיחות בדרכים ואיסוף מידע, עיבוד, ניתוח והסקת מסקנות.
בישראל סמכויות רבות מפוזרות בין גופי ממשל שונים, והם פועלים ללא ראייה מערכתית וללא תיאום ושיתוף פעולה מספק ביניהם. לא מספיק להתמקד בפעילות האכיפה של המשטרה ופעולות החינוך שנעשות ע"י משרד החינוך. במשרד התחבורה יש יחידות רבות שמטפלות בנושא, אך אין אף גורם שמתכלל את הנושא.
הרלב"ד הייתה אמורה להיות גוף עצמאי בעל סמכויות מתאימות וכלים נדרשים להובלת המאבק בתאונות הדרכים, לקביעת מדיניות ותוכניות פעולה מערכתיות ולתיאום ושיתוף פעולה של כלל הגורמים הממשלתיים העוסקים בנושא; אולם בפועל הרלב"ד לא הפכה להיות הגוף המוביל את המאבק. תקציב הרלב"ד היה בעבר בסך 140 מיליון ₪, והועבר מתוכו למשטרה ולהנהלת בתי המשפט. כעת הכסף מועבר ישירות לתקציב המשרדים.
המאבק בתאונות דרכים הוא מאבק מתמיד, והוא דורש השקעה של אמצעים ומאמצים רבים. הביקורת מצאה ליקויים במגוון היבטים הנוגעים למאבק בתאונות הדרכים, הן בהיבטים מערכתיים והן בפעולותיהם של הגורמים הממשלתיים השונים העוסקים בנושא. לאורך העשור האחרון, התקציבים המוקדשים לנושא הבטיחות בדרכים וכמות כוח האדם העוסקת בנושא הלכו ופחתו בכל אחד מהגופים המטפלים בנושא והדבר גרם לפערים רבים בטיפול הממשלתי בכל אחד מהנושאים שנבדקו. ההצלחה מתחילה באחריות אישית של כלל משתמשי הדרך וממשיכה בקיומו של גוף מוביל ובעל סמכויות, בקביעת תכנית אסטרטגית מתוקצבת הכוללת יעדים ברורים ומדידים, בפעילותו העצמאית של כל אחד מהגופים הרלוונטיים לנושא ובפעילותם המשותפת והמתואמת, ומעל הכול - במחויבותם של ראש הממשלה וכלל שרי הממשלה. על שרת התחבורה להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות ולפעול לתיקון כלל הליקויים שעלו בדוח.
ח"כ בועז טופורובסקי – חוק הרלב"ד לא מיושם, וכל סמכויות הרשות הוצאו ממנה. הכל כושל ורקוב במשרדי התחבורה, חינוך, בט"ל, משפטים ובמשרדים נוספים. אין גוף שמתכלל את הנושא, והתחננו שתוקם ועדה בין-משרדית אך זה לא נעשה.
במשך שנים גוררים את נושא הטכוגרף הדיגיטלי. עפ"י דוח מבקר המדינה שום דבר אינו עובד טוב. המדינה שלנו היא סחר מכר, מי שיש לו כסף מרוויח.
191 הרוגים מתחילת שנה, וזו השנה הכי גרועה ב- 20 שנים האחרונות. אני השגתי כסף קואליציוני למשטרת ישראל לצורך הוספת ניידות, אך לא נעשה עם זה כלום.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – ניצב בדימוס יורם הלוי-יו"ר – דוח מבקר המדינה הוא מדויק ונכון, וכל מה שנגיד עכשיו אלה תירוצים. אין סיבה לקיום הרלב"ד במתכונתו הנוכחית, היות ואין לו כלים, סמכויות או מידע. הרלב"ד אמור לבקר, לתת הנחיות ודיווחים, לסמן ליקויים אך זה לא קורה. אם אנחנו מדברים עד עכשיו על 191 הרוגים בתאונות דרכים מתחילת השנה, עד סוף השנה תהיה עלייה ל- 450 הרוגים. על פי החוק, הרלב"ד אמור לקבל מידע מכל הגופים בכל הקשור לתאונות דרכים ולייצר נתונים, אולם אנו לא מקבלים אותו ונאלצים לשלם מיליוני ש"ח לחברות פרטיות עבור מידע חלקי. התקציבים רק יורדים ומצופה מאתנו לתת עוד ועוד תקציבים. 30% מהתקציב עובר למשרד החינוך.
היעדר הרתעה הוא הדבר הכי בולט וברור. יש שרשרת ארוכה של עבירה מההתחלה ועד לשפיטה ולענישה ומתי זה בכלל קורה. ניסנו לבנות תכנית מסודרת בנושא עם משטרת ישראל, והם באו עם חוסר יכולת, ובסוף אלו התוצאות. יש לקחת את הדוח, לעבור שלב שלב ולתקן את הליקויים. מי שלא יעמוד בתוצאות שהממשלה דורשת, יצטרך לפנות את עצמו. האשמה היא אינה רק כלפי משרד התחבורה, יש הרבה גורמים שמעורבים.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אבנר פלור-סמנכ"ל תשתיות – הפעילות בנושא הבטיחות בדרכים עומדת אל מול עיני המשרד. יש תכנית שהוכנה בקדנציה הקודמת 50% עד שנת 2030, ואנו אמורים להמשיך את הפעילות בשנה וחצי האחרונות. חלק מהמלצות דוח מבקר המדינה בתהליכי עבודה מתקדמים, ונכין עם הרלב"ד תכנית עבודה ליישום המלצות הדו"ח.
בתוכנית החומש יש תקציב בסך 180 מיליון ש"ח למוקדי סיכון קיימים, ובכל שנה יש מעל למיליארד ₪ מוקצה לנושא של שיפור הבטיחות בנושאי תחזוקה, כשלים ברשת ומוקדי סיכון.
בשנה וחצי האחרונות עשרות אלפי נהגים של רכב כבד עבורו השתלמות לריתום מטענים.
נושא הטכוגרף הדיגטלי התעכב במשך שנים, משום שהיה צריך להתאים את שעות העבודה והמנוחה לאירופה. בשנים האחרונות הוכנסו מערכות טכנולוגיות מתקדמות למשאיות ואוטובוסים, כמו ניתור לחץ אוויר. בשנת 2018 הוכנס מערכת של שמירת מרחק באוטובוסים ומשאיות.
מיקרו מובילטי – הכנסנו לרגולציה את האופנים החשמליים והקורקינטים, ובאוגוסט 2024 יהיה להם רישום. בכל הקשור לפעילות עבור נהגים, תשתיות, מתודולוגיה ללימוד ורכיבה, רוכבים עברו השתלמויות. מבחן הנהיגה המעשיים שופר כבר בשנת 2018, והוספו תבחיני נהיגה חדשים.
מבחן התאוריה הותאם גם לשיעורי הנהיגה.
יש ועדה שקובעת את מוקדי הסיכון.
ח"כ יואב סגלוביץ' – יש צורך בהחלטת ממשלה, והבעיה הגדולה היא שאין חשיבות לנושא. הקריאה צריכה לצאת לראש הממשלה, לשרת התחבורה ולשר לבט"ל לטפל בנושא, ולקבל פעם בחצי שנה סקירה מראש הרלב"ד.
ח"כ אימאן חטיב יאסין – 30% הוא החלק של האוכלוסיה הערבית בתאונות הדרכים. החברה הערבית נמצאת במקום הראשון בתאונות הדרכים, משום שדברים אינם זזים בתחום התשתיות מצד משרד התחבורה, ולכן יש צורך בתכנית אב.
ד"ר משה בקר – אני ממליץ למשרד מבקר המדינה להכין דוח ביקורת על חוסר מימוש המלצות ועדות הביקורת במשך שנים. הייתי מעורב בהקמת הרלב"ד וראיתי איך המסגרת הממשלתית יוצרת מצב בלתי אפשרי. לא נותנים לרלב"ד את הכלים כדי לנצח את התזמורת. אני מציע לחוקק חוק בדבר בניית הסמכויות של הרלב"ד שיכיל 300 עובדים, ויהיו בו מחלקות רפרנט לכל גוף.
למרות שוועדת שיניין המליצה על 550 מיליארד ₪ תקציב לשנה, והממשלה אישרה זאת, הסכום ירד ל- 100 מיליון ₪. הוצאנו 13 מיליארד ₪ לתעשיית הביטוח, 50 מיליארד ₪ שולמו על מיסים, אגרות, חלפים וקנסות, ומשרד האוצר לקח מזה 20 מיליון ש"ח לפיתוח תשתיות, תחבורה ציבורית וכו'. רק 10% מהתקציב עבר לבטיחות בדרכים. מול נזקים של כ-17 מיליארד ₪ מתאונות דרכים + 13 מיליארד ₪ לתעשיות הביטוח, מה אנחנו מקבלים חזרה?
אנו בטירוף מערכות, ולכן נדרש מבנה חדש לרלב"ד, להגדיר תקציבים ולבנות תכנית רב-שנתית עם דגשים וסדרי קדימות.
ח"כ ואליד אלהואשלה – אנו רואים את העלייה במס' תאונות הדרכים. משרד התחבורה נכשל בטיפול בנושא, ולכן יש לנו תקווה בפקידי המשרד. יש לחשוב מחוץ לקופסה כדי לראות איך אנו מתגברים על הנושא.
משטרת ישראל – נצ"מ אמיר ג'יבלי - רמ"ח מו"פ – אגף התנועה במשטרה מפעיל ב-4 השנים האחרונות 120 ניידות ואופנועים מדן ועד אילת, ובתקופה זו התווספו 23 שוטרים בלבד. ועדת שיניין קבעה בשנת 2005 שבכדי לתת מענה הולם לתאונות הדרכים יש להפעיל 450 ניידות במשמרת. מאז חלפו 19 שנה, ואורך הכבישים עלה ב-55%. יש צורך דחוף ומשמעותי לתגבר את כמות הניידות והשוטרים כדי לתת מענה הולם להצלת חיים.
הנושאים שעלו בביקורת נמצאים בטיפול למול הגורמים הרלוונטיים. אנו עושים שיתופי פעולה ואת המירב לטיפול בתאונות הדרכים. יש לנו תכנית עבודה ופעילויות בכבישים שמשפיעים אל מול עבירות, אוכלוסיות ושעון החיים. נכון לשנת 2024 יש 40 הרוגים יותר בכבישים הבין-עירוני.
משרד האוצר – דניאל שוורץ- רפרנט תחבורה באג"ת – יש 180 מיליון ₪ בסיכום. הסל אמור לזהות מקומות שצפויים להיות בהם תאונות דרכים.
נתיבי ישראל פועלת בכבישים הבין-עירוניים, ואכן אנו רואים ירידה במס' התאונות בשנים האחרונות, וזאת בניגוד לעליה בכבישים העירונים. בטווח העירוני יש לנו כל מיני תכניות פיילוט ליישום בעוד אשכולות כפי שהרלב"ד רוצה.
תקציב הרלב"ד – לאורך השנים הכסף עבר למקומות אחרים, וזו דרך יעילה יותר מבחינה בירוקרטית. כשאין ביקורת אין פיקוח על הכסף.
עמותת אור ירוק – יניב יעקב - מנכ"ל העמותה – אנחנו נמצאים כאן בשם 191 משפחות שאיבדו את יקיריהם ועשרות אלפי פצועים. למדינה אין יעדים משנת 2015 להפחתת מס' ההרוגים.
יש הרעבה בתקציב הרלב"ד, במוקדי סיכון ובחינוך, וזה הביא אותנו לשיא של 20 שנה במס' ההרוגים. שיעור חינוך תעבורתי מוטל בספק נוכח הקיצוצים, והתוצאה היא עלייה של 88% בנהגים צעירים הרוגים. יש לאפשר לרלב"ד להפעיל ערים בטוחות ולתת כסף לחינוך תעבורתי. הגיע הזמן ששרת התחבורה תמצא את הפורום הנכון ותציג מה המשרד עושה בתחום.
חברת נתיבי ישראל – בתאל נוריאל פיטוסי- מנהלת מחלקת תקציבים – בהיבט של מוקדי סיכון כל התקציבים שקיבלנו ממומשים במלואם, והם בנויים על מודל סיכון שאין בו התערבות. בכל שנה אנו מקבלים 180 מיליון ש"ח בתיאום עם הגופים.
משטרת ישראל - רפ"ק איילת סוטו - ר חוליות אג״מ ומחוזות תכנון אג״ת– בשנים 2017-2018 חוזקה כלל מערכת התנועה ב- 315 תקני כ"א בכבישים עירוניים ובין-עירוניים, מערך התביעות עובה, המשל"ט תוגבר והוקמה היחידה לאכיפת רכב כבד.
בשנת 2020 - חוזק מערך התנועה ב- 50 תקני כ"א, בסיירות תנועה במחוזות.
בשנת 2021 - הוקמה שלוחת ימ"ר את"ן דרום – תוספת של 23 תקני כ"א.
מדובר על נתונים שכוללים את כל מערך אגף התנועה.
משרד החינוך –מקס אבירם - מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח – אנו מפעילים תכניות לחינוך הדור הצעיר להתנהלות נכונה בדרך. אנו ננסה לתקן את הליקויים שהוצגו. מלכתחילה הרלב"ד סייעה ליחידות מקצועיות במשרדים השונים, ועד היום אנחנו מקבלים ממנה סיוע שהצטמצם מ- 17 מיליון ₪ ל- 12 מיליון ש"ח לצורך חינוך תעבורתי לכיתות י'. תלמידי כיתה י' נבחנים בבחינת תאוריה כדי שימשיכו את תהליך עולם הנהיגה. אני מסכים שהרלב"ד צריכה להיות הגורם המתכלל והקובע של הפעולות, אך יחד עם זאת היא צריכה להיות גוף סטטורי שמנותק ממשרד התחבורה.
ארגון נתון לשינוי - גל רייך - מוביל פרויקט ANYWAY– יש מקום לתביעות אזרחיות של אנשים שנפגעו, ואולי כך ילמדו נורמות של מינהל תקין. יש קמפיינים רבים שמאשימים את הנהג, יש לעצור אותם ולקחת את הכסף לצורך פעולות טקטיות, כמו: יצירת שוליים, אדניות שיקצרו את מעברי החציה בסמוך לבתי הספר, סימון באמצעות דיו במקומות שנהרגו בהם אנשים ועוד.
בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים- אורלי סילבינגר-מנכ"לית - הילדים מהווים 1.4 מיליארד ₪ מתוך 16 מיליארד ₪ עלות למשק. מתוך 3.5 מיליארד ש"ח עלות תמותה של ילדי ישראל בתאונות, 51% הם בגין מתאונות דרכים. כדי לעשות שינוי לא ניתן להסתכל על 3 המוקדים העליונים, אלא גם על ילדי ישראל. בסופו של דבר יש צורך באחריות ממשלתית, תכנית רב שנתית מתוקצבת ולתת לרלב"ד לעשות את העבודה ולתכלל את הנושא.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הועדה סבורה שדוח מבקר המדינה הוא דוח קשה, ועל כל הגופים שמעורבים בדוח ללמוד אותו.
הוועדה תשלח מכתב למשרד התחבורה ולמשרד האוצר עם העתק לראש הממשלה, בדבר המלצת משרד מבקר המדינה – לתכלל את תקציב הרלב"ד תוך כדי פיקוח, ולהגדיר את סמכויותיו.
הוועדה דורשת להקים שולחן עגול ביוזמת הרלב"ד לתכלל את הסוגיה בהשתתפות: משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד התשתיות, המשרד לביטחון לאומי, מומחים בתחום וגורמים נוספים.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חצי שנה, בהשתתפות: מנכ"ל משרד התחבורה ור' אגף התנועה במשטרת ישראל, להצגת מסקנות השולחן העגול.
הוועדה תפעל ליזום תיקון בחוק מבקר המדינה כדי שמשרדי הממשלה יחוייבו להציג את התיקונים לליקויים.
הוועדה מבקשת מארגון נתון לשינוי להעביר את המלצותיו לרלב"ד.