חומר רקע
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
1
07/03/2024
דוח
הערכת השפעות רגולציה: מסלול
ייבוא טובין
המבוסס על הרגולציה האירופית
1. תקציר מנהלים
סוגיית יוקר המחיה בישראל, נוגעת לכל משק בית במדינה. אחת הדרכים האפקטיביות
להתמודדות עם יוקר המחיה היא בין השאר, באמצעות קידום התחרות, צמצום השפעתן של
,קבוצות ריכוז על רמות המחירים, צמצום האסדרה (הרגולציה) והנטל הבירוקרטי על יצרנים
יבואנים, וקמעונאים ועידוד
.סחר חופשי בין מדינות
ביום12.9.2023
,
,במסגרת דיון ועדת השרים ליוקר מחייה
ו נוכח הקשיים הרבים אשר חווים
יבואנים בייבוא לישראל
ו יוקר המחייה, הטיל ראש הממשלה על שר הכלכלה ושר האוצר להביא
לאישור ועדת השרים ליוקר מחיה טיוטת תזכיר חוק אשר
ת
כלול את כלל תחומי הי יבוא שבאחריות
כלל משרדי הממשלה הרלבנטיים, "ושבבסיסה העיקרון שלפיו מוצר שניתן לשווק במדינות האיחוד
האירופי ניתן יהיה לשווק בישראל וזאת בהתבסס על הדין האירופי ."
שיטת הייבוא לישראל מבוססת ברובה על תקנים ,רשמיים
דהיינו מסמכים הקובעים אמות
מידה
טכניות-
הנדסיות בהן צריכים טובין
לעמוד על מנת שניתן יהיה לייבא
ם, לייצר
ם ו
לשווק
ם
לציבור
הרחב, וכן הנחיות לאופן ההתקנה והתחזוקה השוטפת של
הטובין.
בשני העשורים האחרונים עבר תחום התקינה הרשמית רפורמות מקיפות , ובכלל זה בתחום חוקיות
היבוא (הרחבה על המהלכים
השונים
ניתן למצוא בדוח הערכת השפעות רגולציה .)
עם זאת כלל
הרפורמות המשיכו להתבסס על תקנים מקומיים
ומסמכים טכניים אחרים כמקור הנורמטיבי
.להבטחת בטיחותם של טובין לציבור המשתמשים
הגישה האירופית לבטיחות מוצרים שונה ורחבה באופן משמעותי מהגישה הישראלית, ומתמקדת
בהשגת תכליות מסוימות–
בטיחות, בריאות איכות סביבה ועוד–
מבלי לקבוע את התהליכים
."להשגת התכלית. מבחינה זו הגישה האירופית שמה דגש רב יותר על "היעד" מאשר על "התהליך
בשנה האחרונה ביצע המשרד בחינה מעמיקה של המודל הנהוג באיחוד האירופי בתחומי הרגולציה
הטכנית, שהיא המקבילה ,במידה רבה
לעולם התקינה הרשמית. כחלק מתהליך הל מידה נבחנו
העקרונות המנחים של הגישה האירופית, הדירקטיבות והרגולציות הרוחביות החלות על סוגי
,מוצרים שונים סמכויות הרגולטורים השונים וצעדי אכיפה נגד מפרים, אופן פעולתם של השחקנים
השונים בשוק (יצרן-נציג יצרן-יבואן-קמעונאי) והאחריות שחלה על כל אחד מהם בשרשרת ה ,ערך
.תשתיות הבדיקה להתאמה לרגולציה, ועוד
.כמו כן נבחן לעומק המודל הנהוג בשוויץ, משק בליבו של האיחוד האירופי אך אינו חלק ממנו
המודל השוויצרי, ובפרט עיקרון ה-
Cassis de Dijon
, סייעו רבות לפיתוח מסלול
ה ייבוא
ה
חדש
.בבסיס עבודה זו
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
2
בתום תהליך הלמידה, ובהמשך להחלטות וועדת שרים ליוקר מחיה, מבקש המשרד לקדם מסלול
ייבוא
,חדש, בנוסף לאלו הקיימים כיום
שיתבסס על הצהרות יבואנים על עמידת הטובין בדרישות
הרגולציה האירופית. מהלך זה מהווה נדבך נוסף במ דיניות הממשלה להסרת חסמים
ל יבוא
ולה פחתת
נטל רגולטורי ,
במטרה להגדיל את התחרות ולהביא
ורד הל
ת
.יוקר המחיה
בכתיבת דוח זה נטלו חלק הממונה על התקינה ועובדי מינהל תקינה, הממונה על חוקיות הייבוא
.והלשכה המשפטית. האגף לאסטרטגיה ותכנון מדיניות ריכז את עבודת הצוות
2. תיאור הבעיה
הרגולציה הטכנית החלה בישראל מבוססת ברוב ,ה על תקנים וכלל בדיקות ההתאמה של טובין הן
ביחס לתקן. התקן מפרט את תהליכי הבדיקה של טובין, ואת טווחי הערכים בהם צריכים טובין
לעמוד ,למשל אחוז מקסימלי של מתכות כבדות במוצר מסוים .
מבחינה זו, שיטה שמבוססת על
תקן
שמה דגש רב יותר על התהליך (מה בודקים, איך בודקים ומהן תוצאות הבדיקה הרצויות
.)מבחינת הרגולטור
ביחס לשיטה הישראלית, הגישה באיחוד האירופי מתמקדת בהשגת תכליות מסוימות–
בטיחות
ובריאות המשתמשים בטובין, איכות סביבה וכדומה–
ומותירה את
האמצעים
להוכחת העמידה
בד .רישות הרגולציה גמישות ורחבות מאוד
כך למשל, ה-
Blue Guide
שפרסם האיחוד האירופי על היישום של כללי המוצרים המשווקים
באיחוד, מפרט (עמודים70-80) את סוגי המודולים השונים
בהם יכולים יצרנים להשתמש על מנת
.לוודא התאמת הטובין לדרישות הרגולציה באירופה
משמעות הדבר היא שבשיטה האירופית, יכולים להיות מצבים בהם מוצר לא
עומד בדרישות תקנים
מתואמים/הרמוניים(Harmonized Standards)
1,
אך
יתאים לדרישות הבטיחות של
.הרגולציה/דירקטיבה יוער כי לרוב מוצרים מתאימים לתקנים מתואמים, כיוון שהתאמה כזו זולה
,ופשוטה יותר אך קיים גם לא מעט מקרים בהם טובין עומדים ברגולציה/דירקטיבה אך לא
.בדרישות התקנים המתואמים
הפערים בין הגישה הישראלית לזו הנהוגה באירופה מציפה גם אתגרים לפתיחת השוק לתחרות
והורדת :יוקר המחיה
–
ספקים בעולם
נרתעים למ
ייצא ל שוק הישראלי בשל הצורך לבצע התאמות רגולטוריות או
להמציא מסמכים ייחודיים;
–
עלות אספקת מוצרים לשוק הישראלי דורשת יותר משאבים הן מבחינת עלות והן מבחינת
זמן בשל השוני בדרישות הרגולטוריות;
1 תקן כלל-אירופי וולונטרי המותאם לדירקטיבה, ומנוסח על ידי גופי התקינה האירופיים לבקשת ה-
European Commission
, ומאומץ בכל מדינות
.האיחוד. עמידה בתקן ההרמוני מבטיחה עמידה בדרישות הטכניות של הדירקטיבות
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
3
–
בחלק מהמקרים ההתאמות מבוצעות באופן שמשנה את מאפייני המוצר או מצריכות
הגשת מסמכים שקשה להשיג, ובכך נחסם יבוא מקביל;
–
)רשתות זרות שנכנסו לשוק המקומי (או שבחנו כניסה הצביעו על
הצורך ללמוד את
הדרישות הייחודיות בשוק כחסם, כך שתידרש הקצאת משאבים שגזרו שינויים במו צר
או באריזתו, היוו חסם משמעותי וייקרו את המוצר;
הרפורמות שנעשו בתחום התקינה לאורך השנים
הביאו לשינו משמעותי בהליך ה
י יבוא של מוצרים
.שחלים עליהם תקנים רשמיים
תחילתה ב-
2014
אז קודמה רפורמה בנושא
התאמת התקינה הישראלית לתקינה בינ"ל, ו ביטול
ש דרי
ות ייחודיות בתקינה מאומצת .בהמשך ,
בוצעה רפורמה מקיפה בתחום
ה בדיקות
בי
יבוא , על
מנת לאפשר
ל מעבדות נוספות להיכנס לשוק בדיקות היבוא לצד מכון התקנים. באותה רפורמה גם
שונה הרכב ועדות התקינה ונוצר איזון בתוך ועדות התקינה2 ,והתאפשר
גם לנציגי המגזר העסקי
(אלו שצריכים לעמוד בסופו של דבר בדרישות התקינה הרשמית), להשתתף ולהשפיע על תהליכי
התקינה.
בחוק ההסדרים לשנים2021-2022
קודמה רפורמה בנושא המסלולים הבירוקרטים ביבוא באופן
שמעביר יותר תקנים למסלולים מקלים מבחינה בירוקרטית3. בנוסף התווס ף מסלול יבוא המבוסס
על תקינה בינלאומית לצד הקלות נוספות4.
על אף הרפורמות שנעשו, נותרו דרישות ייחודיות בתוך התקנים. כמו כן, נשמרה השיטה
הבירוקרטית הייחודית לשוק המקומי שמחייבת בדיקות ב
י יבוא–
על אף שהנטל הבירוקרטי נמצא
במגמת ירידה כתוצאה מיישום הרפורמות. יח ד עם זאת, ההצלחה הינה חלקית בשל קושי לעמוד
בדרישות הרגולטריות
, וכן ביכולת
לשאת את העלות הבירוקרטית של התהליך שבחלק מהמוצרים
נותר כמו
ת
.שהיה לפני הרפורמה
יש לציין, ש
ב
ינואר-
2024
אושרה רפורמה חדשה בתחום התקינה שצפויה לתת מענה גדול לנטל
הבירוקרטי,
אך לא מענה מלא. הרפורמה שאושרה
אינה עוסקת בתחום הרגולטורי ומ
ש כך
.הדרישות הרגולטוריות שהיוו אתגר בעבר ימשיכו להתקיים5
3.
תכלית הרגולציה
תכלית הרגולציה המוצעת מבקשת לאזן בין האינטרס הציבורי המוגן (בטיחות ובריאות ציבור
המשתמשים, איכות הסביבה ועילות נוספות המנויות למשל בסעיף8
(א) בחוק התקנים), ובין
.הרחבת היצע המוצרים שמיובאים לשוק המקומי, הגדלת התחרות והפחתת יוקר המחיה
2 ועדות התקינה כותבות את התקי.נה והאיזון בתוכם מאפשר בניית תקנים בהתאם למדיניות הממשלה שמבקשת הסרת חסמים
3
.העברת תקנים בין קבוצות היבוא
4
מסלול קסיס–
המאפשר יבוא על בסיס עמידה בתקינה בינלאומית עבור התקנים שנכללו במסלול, ובכך הימנעות מתהליך טרום יבוא כגון "אישור
."דגם
5
הכוונה היא לרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", בה הרגולטור יפעיל בעיקר אכיפה בשווקים, ולא טרום יבוא הטובין לישראל. מדובר
.למעשה באימוץ שיטות ייבוא מקובלות באיחוד האירופי, ובמדינות מפותחות בעולם
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
4
לצד זאת, אימוץ מסלול ייבוא של טובין העומדים בדרישות הרגולציה האירופית טומן בחובו
אתגרים לא פשוטים
בפרט ל רגולטור שצריך למשל
להכיר היטב את האסדרה האירופית המאומצ
ת
ו
להעמיד תשתית בדיקה מתאימה שיכולה לבדוק התאמה לרגולציה האירופית (
כפי שיומחש בפרק
4 להלן.)
4. השוואה בינ"ל
,ככלל ממשלת ישראל רואה
חשיבות רבה בהקל
ה על תהליכי היבוא הלא-מכסיים
לישראל, ושואפת
לאמץ ככל הניתן רגולציה ותקינה בינ"ל
באופן ש..."
דרישות חוקיות היבוא שחלות על מוצרים
המיובאים לישראל יתאימו לדרישות
ה
בינלאומיות
הנהוגות במדינות מפותחות בעלות שווקים
משמעותיים...
."
עוד נקבעו בהחלטת הממשלה האמורה
ה עקרונות
ה
מרכזיים לניהול תהליך היבוא לישראל ,
הכוללים :
התאמה של דרישות חוקיות היבוא שחלות על מוצרים המיובאים לישראל לדרישות
בינלאומיות
, הצהרת יבואן כתנאי לשחרור מהמכס ,עקיבות ושמירת מסמכים ו פיקוח ואכיפה
בשווקים
.על בסיס מודל ניהול סיכונים
דוח ב האחרון שפורסם כאמור ביולי-
2023
, סקרנו בקצרה
את מודל הייבוא הנהוג באיחוד האירופי
ואת העקרונות המנחים בו ,אך בדוח זה , שעיקרו,עוסק במודל האירופי והשוויצרי
ראוי להרחיב
ולפרט.אודותיו6
כזכור, המעטפת הכוללת של מדיניות ה-
Single Market
שואפת לאפשר תנועה חופשית של
סחורות, הון ואנשים בתוך מדינות האיחוד, ומשכך נדרשות המדינות להסכים על כללים רוחביים
.שיאפשרו זאת
א.
רקע– דירקטיבות (
Directives
) ורגולציות (
Regulation
)
ככלל ,ניתן לחלק את הנורמות הנוהגות באיחוד האירופי לשני סוגים מרכזיים :דירקטיבות
ורגולציות
(וכן
קיימת סדרה של נורמות נמוכות יותר הכפופות לשתי אלה).
דירקטיבה
,היא אקט משפטי שדורש מן המדינות החברות להגיע למטרות מסוימות
מ
בלי לקבוע
כיצד עליהן לעשות זאת . הדירקטיבה מחייבת את מדינות האיחוד מבחינת השגת המטרה, אך
.למדינות החברות יש סמכות לבחון את דרכי היישום והשגת המטרה כמו כן, מחויבות
המדינות-
החברות
ל
התאים את חוקיהן הפנימיים לדירקטיבות
, עד למועד הקבוע בדירקטיבה .
אם לא עשו
זאת, הן עדיין נתפסות משפטית כאילו א ימצו את הדירקטיבה (ולכן
חשופות לטענות מכוחה ,)
בהתאם לדוקטרינת
"האפקט
הישיר ,"שפותחה על ידי ביה "ד
האירופי לצדק .בנוסף ,הן עשויות
להיות חשופות גם להליך הפרה רשמי שתגיש הנציבות האירופית נגד המדינה .
6 הסקירה להלן מבוססת על עבודה מקיפה שבוצעה בסיוע חברת ייעוץ
.שכללה גם שיח עם רגולטורים, מומחים ויבואנים/יצרנים באיחוד האירופי
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
5
משיחות שהתקיימו עם רגולטורים ומומחים עולה
, ש ככלל, המדינות מאמצות את הדירקטיבות
לתוך המשפט הפנימי על דרך של העתקת לשון הדירקטיבה ואימוצה בפרוצדורות הפנימיות–
,חוק
החלטת ממשלה או צו -
,ועורכות התאמות או שינויים במקרים נדירים יחסית ובאופן נקודתי. כך
למשל, בפינלנד קיימות החרגות נקודתיות לדירקטיבתRED
(
Radio Equipment Directive
) ,
בצרפת הוסיפו לדירקטיבה דרישות פרטניות בכל הנוגע לסוגיWi-fi
ספציפיים ,
ובבלגיה הוסיפו
דרישה שמקלט רדיו יכלול גם קליטתDAB
, ולא רק קליטתFM
.
רגולציה , בניגוד לדירקטיבה, היא אקט משפטי של האיחוד האירופי שמהווה דין בכל המדינות
החברות בו זמנית. רגול ציה היא מחייבת במלואה ותקפה באופן ישיר בכל המדינות החברות, כאילו
הייתה חוק באותה המדינה
, ואין המדינות החברות צריכות לאמצה . רגולציה גוברת על חוקים
.מדינתיים הסותרים אותה, ועל חקיקה מקומית חדשה להיות תואמת לדרישות הרגולציה
ב. ייבוא
מוצרי תקינה למדינות האיחוד
האירופי
מאז1993
מוחל באיחוד האירופי עיקרון
ה-
Single Market
,
לפיו מוצרים, שירותים, הון ואנשים
.יכולים לנוע בקלות ובחופשיות בין מדינות האיחוד7
אימוץ העיקרון באיחוד האירופי נעשה במטרה
.לעודד צמיחה כלכלית, להגדיל את ההיצע בשוק, להוריד מחירים ולהקל על הסחר בין המדינות
מימוש
עקרון השוק החופשי בעולם הרגולציה הטכנית בוצע באמצעות המסגרת החוקית של ה-
New Legislative Framework (NLF)
,
8 ש
קובע
ת שלושה עקרונ
ות מרכזיים:
1.
האחריות מוטלת על היצרן
שנדרש לוודא ולהוכיח שהמוצר עומד בהוראות הדירקטיבות
והרגולציות ,, המפרטות את דרישות הבטיחות המינימליות החלות על המוצר לפני הכנסת
המוצרים לשוק;
2.
המיקוד הוא
בבטיחות המוצר מבחינה מהותית ולא בעמידה בתקן ספציפי -
הדירקטיבות
מגדירות את ה סטנדרטים ,המינימליים הדרושים להבטחת בטיחות המוצר אך היצרן
רשאי להגשימם על ידי כך שיבחר להשתמש בתקן ,וולונטרי או בדרך אחרת המובילה
למטרה;
3.
עקרון ההכרה ההדדית בין המדינות - מוצר שטוב למדינה אחת, טוב לכלל מדינות האיחוד;
לצד ה
רגולציות וה
דירקטיבות9 המפרטות כאמור את דרישות הבטיחות, כוללת ה-
NLF
שני
,תהליכים מרכזיים
עליהם יפורט בהמשך –
תהליך( הערכת התאמהConformity Assessment
) ,
ש מבוצע על ידי
היצרן טרם השקת המוצר בשווקים
, ו
משמש להוכחה שהמוצר עומד בדירקטיבות
7
:המעבר של אנשים בין מדינות האיחוד הוא למגורים, לימודים, עבודה ועוד. מקורSingle Market
,
NLF
.
8
לפני ה-
NLF
.והעיקרון של "השוק הפנימי", היו מסגרות חוקתיות אחרות שכללו את הדרישות הטכניות למוצרים
חלק מהמוצרים המיובאים לאיחוד האירופי היום נעשים
לפי גישת ה-
Old Approach
(ככל וה-
NLF
)לא תקף עליהם–
.למשל, כלי רכב או תרופות
9 פירוט הדירקטיבות והרגולציות החלות על סוגי מוצרים שונים ב-
NLF
(תחתית ה עמוד); יובהר שככל שאין דירקטיבה/רגולציה החלה על טובין
מסוימים, יש לבחון את עמידת הטובין האמורים בהתאם ל-
General Product Safety Regulation (GPSR)
אשר מהווה מעין חוק-
על לבטיחות
.טובין
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
6
וב
רגולציות החלות עליו , וכן מדיניות של( פיקוח בשווקיםMarket Surveillance
)
, המבוצע כאשר
המוצרים כבר משווקים בשוק .
התרשים להלן משקף באופן פשוט וברור יותר את האקו-סיסטם של ה-
NLF
ג.
( תהליך הערכת התאמהConformity Assessment
)
תהליך הערכת ההתאמה הוא תהליך המשמש להוכחה שהמוצר שנכנס לשוק עומד בדרישות
המפורטות בדירקטיבות וברגולציות הרלוונטיות למוצר , והוא
מ תבצע
על ידי היצרן ובאחריותו ,
טרם
מכירה ראשונה של המוצר בשוק (
placing on the market
).
10
תהליך הערכת ההתאמה כולל
6 שלבים כמפורט להלן
שלב1 – זיהוי דרישות המוצר
השלב הראשון בתהליך הערכת ההתאמה הוא זיהוי של כלל הדירקטיבות/רגולציות החלות על
המוצר , ושל
כלל הדרישות החלות על המוצר
מכוחן. ככלל, הדירקטיבות יגדירו את התוצאות שיש
10 התהליך נדרש הן מיצרנים בתוך האיחוד האירופי והן מיצרנים מחוץ לאיחוד האיר.ופי
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
7
( להשיג
ל דוגמא: המוצר לא יהיה דליק) אך לא
י
פרטו את הדרך הטכנית להשיג אותן ,בעוד
ש
רגולציות יגדיר ו גם את
הדרך הטכנית לעמידה בדרישות
(למשל כמות של חומר מסוכן מסוים
.)במוצר
גישה זו שונה מהותית מזו הנהוגה בישראל, שכן בישראל הרגולציות החלות על כל מוצר מקבלות
ביטוי מפורש בצו
ייבוא חופשי .כ ך למשל וכפי שמתואר להלן, ייבוא של מכשירי פקסימיליה בפרט
מכס84433
.חייב לעמוד בדרישות תקן רשמי וגם בדרישות משרד התקשורת
לעומת זאת, בהתאם לגישה האירופית, יצרן המבקש לשווק
למשל צעצוע עם רכיב חשמלי ,
נדרש
להעריך באופן עצמי מהן הרגולציות החלות על המוצר המדובר ., כפי שמומחש בתרשים להלן
שלב2 – זיהוי הדרך לעמידה בדרישות
,ככלל
יצרן יכול ל עמוד בדרישות המוצר:באחת מארבע הדרכים הבאות
א.
ייצור לפי תקנים הרמוניים
Standards)
Harmonized
(
11
- תקן כלל-
אירופי וולונטרי
המותאם לדירקטיבה ,ו מנוסח על ידי גופי התקינה האירופיים
לבקשת ה-
European
Commission
., ומאומץ בכל מדינות האיחוד עמידה ב תקן
ה
הרמוני מבטיח ה עמידה
בדרישות הטכניות של הדירקטיבות;
ב.
ייצור
לפי תקנים הרמוניים בשילוב תקנים לאומיים/בינלאומיים;
11
כך למשל לדירקטיבה העוסקת בבטיחות צעצועים יש
נספח רשמי
( המפרט את התקנים המתואמיםHarmonized Standards
) להוכחת עמידת
הצעצועים בדרישות הבטיחות. עם זאת יודגש שישנן .גם דירקטיבות ורגולציות שאין להן נספח כאמור
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
8
ג.
ייצור
לפי תקנים הרמוניים בשילוב מפרט טכני;
12
ד.
ייצור
)לפי מפרט טכני בלבד (או באמצעים אחרים;
שלב3 –
וידוא עמידה בדרישות: ה דירקטיבה מפרטת את התהליך שבו יצרן
י וודא
את ה עמידה
בדרישות הבטיחות , ובכלל זאת, האם נדרשת מעורבות של מעבדות או של גופי הערכת התאמה
חיצוניים;
13
שלב4 – הכנת תיק מוצר
תיק מוצר
הוא התיעוד
המוכיח שהמוצר עומד בדרישות הבטיחות הרלוונטיות, ו כולל מידע
רב
דוגמת תיאור המוצר ומטרת השימוש בו, תהליך פיתוח וייצור המוצר, הסיכונים הכרוכים בשימוש
במוצר, התייחסות של היצרן לסיכונים במוצר וכיצד הבטיח תאימות עם הדרישות (לדוגמה, על ידי
,)שימוש בתקנים הרמוניים דיווחי בדיקות שנעשו למוצר, דרכי עמידה בדרישות המוצר
(
Harmonized Standards
או מפרט טכני), ועוד .
י)ודגש כי לכל תיק מוצר ישנו תוכן ספציפי שונה (המפורט בדירקטיבה/רגולציה .
תיק המוצר מהווה הוכחה לבטיחות המוצר ולביצוע תהליך הערכת התאמה באופן תקין, ולכן על
היצרן
או על נציגו
להחזיק ב ו למשך10
שנים מהיום בו השיק את המוצר
(אלא אם
הדירקטיבה/רגולציה.)קובעות פרק זמן אחר
שלב5 – חתימה על ה
צהרת התאימות
לאחר ביצוע השלבים הקודמים, היצרן צריך להצהיר כי המוצר תואם את הדרישות. הצהר
ת
,התאימות
ה-
Declaration of Conformity
(להלן–
DoC
)מטילה על היצרן את ה אחריות
ל
תאימות המוצר הספציפי (לכל מוצר –
DoC
)ספציפי;
שלב6 –
סימוןCE
על המוצר
סימון ה-
CE
עד נו
לזהות את המוצר ככזה שעומד בכלל הדרישות לפי חקיקת האיחוד ושעבר תהליך
מתאים של הערכת התאמה. יודגש, כי הסימון אינו מ
חייב ש המוצר מיוצר באיחוד אלא שהוא
.מיוצר לפי כללי האיחוד יצוין כי סימון ה-
CE
משתנה מעט במקרים בהם גוף הערכה היה מעורב
בתהליך הערכת ההתאמה של המוצר .
במקרים אלו, יופיע מספר הזיהוי של הגוף מיד לאחר סימון
ה-
CE
;
ד.
( פיקוח בשווקיםMarket Surveillance
)
ה תהליך ש"מאזן" את תהליך( הערכת התאמה שהוא,)במהותו תהליך הצהרתי
הוא
ה
פיקוח ע ל
ה
מוצרים בשווקים .בהתאם ל הנחיות ,האיחוד האירופי לפיקוח ואכיפה בשווקים על כל מדינה
12
לפיRegulation (EU) No 1025/2012
, מפרט טכני הוא מסמך הקובע את הדרישות הטכניות שבהן צריך לעמוד מוצר–
ואת התכונות שחייבות
.להיות למוצר
13
( הדרישות קבועות במודולים הכוללים דרישות שונות, ולעיתים יחולו על המוצר יותר ממודול אחדModules
Blue Guide 2022,
.)
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
9
להגדיר לפחות רשות פיקוח ציבורית אחת, וכן יש להגדיר רשות אשר תפעל לתיאום בין כלל
( הרשויות ולייצוג המדינה ברמה האירופיתLiaison Office
)
.
הפיקוח מתבסס על ביקורות פתע
.בבתי עסק (לרוב, אצל משווקים), בחינת המסמכים של המוצרים ונטילתם לבדיקת מעבדה
ככל ש זוהתה הפרה, רשות הפיקוח מתחקה אחר שרשרת האספקה של המוצר (במטרה להגיע
,ליצרן/יבואן) ופועלת לצמצום הסיכון לצרכן (למשל
על ידי מתן צ
ו ל תיקון הליקויים). בנוסף, רשות
הפיקוח
רשאית לה טיל סנקציות על העוסקים הכלכליים (לרוב–
:סנקציות מנהליות
אזהרות ,
)צווים וקנסות.
14
הסמכויות שמוענקות לרשויות הפיקוח בשווקים צריכות לכלול לכל הפחות את הסמכות לדרוש
מסמכים ומידע, לקיים ביקורות-
פתע, להיכנס לכל בית עסק רלוונטי, לפתוח בחקירה, להוציא
,צווים לעוסקים הכלכליים, להורות על הגבלת השיווק של מוצר כאשר העוסק אינו מציית לצווים
,להטיל עונשים
ו.)ליטול דוגמאות מוצרים (גם בזהות בדויה15
רשויות הפיקוח פועל
ו
ת לפי תכנית פיקוח שנתית אשר מבוססת על ניהול סיכונים16
,
וכוללות פיקוח
יזום
, ה
מתבצע בהתאם לתכנית הפיקוח השנתית, ופיקוח תגובתי , המתבצע בהתאם למתרחש
.בשווקים
האיחוד האירופי מספק למדינות.תשתיות תומכות, לרבות מערכות מידע ופורומים כלל אירופיים
:קיימות שתי מערכות מידע ברמה האירופיתRAPEX
(
Rapid Alert System for Dangerous
Non-Food Products) ו-
ICSMS
(
Information & Communication System for Market
Surveillance
.)
ה-
RAPEX
היא מערכת הכוללת דיווחים על מוצרים מסוכנים שהזינו רשויות הפיקוח במדינות
.האיחוד, ובהתאם היא משמשת צרכנים, עוסקים כלכליים, ורשויות פיקוח בשווקים ובגבולות
ה-
ICSMS
היא מערכת שנועדה לייעל את עבודת רשויות הפיקוח והיא מכילה דיווחים על ביקורות
)שנעשו על ידי הרשויות והוזנו על ידן (בין אם המוצר נמצא תואם לדרישות או לא.
17
,בהתאם
המערכת נגישה לרשויות הפיקוח בשווקים ובגבולות בלבד , אך חלק מהמידע נגיש גם .לציבור
מערכות המידע
המשותפות מסייעות בהתמודדות עם מוצרים לא-
תואמים שנמכרים ביותר
.ממדינה אחת, או במקרים המערבים מספר תחומי שיפוט18
אם רשות פיקוח מאתרת בתחום
השיפוט שלה מוצר שאינו תואם את הרגולציה או מוצר מסוכן, הרשות נדרשת לעדכן את פרטי
המקרה במערכות האמורות
. בשלב הבא, יתר רשו יות הפיקוח ברחבי האיחוד יכולות לפעול להסרת
המוצר המסוכן מהשווקים בכל מדינה ומדינה, ובתוך כך לפנות לעוסקים כלכליים מקומיים
14
באירופה, מחולקים מאות עד אלפי קנסות בשנה, בגובה ממוצע של מאות עד אלפי אירו לקנס. מראיונות עם רשויות פיקוח אירופיות עולה כי
במדינות אחדות, גובה הקנס תלוי במאפיינים אחדים של העוסק הכלכלי (למשל, קנס גבוה יותר לעוסק שנמצא בראש שרשרת האספקה), אך לא
במאפיינים א.)חרים (למשל, קנס זהה ליצרנים קטנים וגדולים
15
ראו סעיף14
(4
,)
Regulation (EU) 2019/1020
.
16
ראו למשל
תוכנית פיקוח שנתית
.בהולנד
17 המידע שנכלל בכל דיווח ב-
RAPEX
כולל תיאור המוצר, תיאור ה
סיכון, צעדים למניעת הסיכון, שרשרת האספקה וההפצה של המוצר. בדיווח ב-
ICSMS
.נכללים תיאור המוצר, תוצאות הבדיקה, פרופיל הסיכון של המוצר, צעדים שננקטו ביחס למוצר, מידע על העוסק, שיטות עבודה מוצלחות
18 למשל, מוצר מסוכן שנכנס לאיחוד האירופי דרך יבואן במדינה א', אך
.'התגלה בחנות של משווק במדינה ב
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
10
המעורבים בייצור, בייבוא או בהפצה של המוצר. כמו כן, רשויות הפיקוח רשאיות לפנות ליצרן
במדינה חברה אחרת (למשל, לטובת בקשת מסמכים), והעוסק
.הכלכלי נדרש לשתף פעולה
( ההליך להסרת המוצר המסוכן מהשווקיםRecall
)הוא ה אפשרות
ה ,אחרונה ומופעל כאשר
אמצעים אחרים אינם מספיקים כדי למנוע את הסיכון. לפני ההחלטה, על המדינה לערוך הערכת
סיכונים כדי לבחון את רמת הסיכון, וככל האפשר, להסתפק באמצעים אחרים, למשל ע דכון המידע
.שיצורף למוצרים חדשים (למשל הוספת אזהרה) או שינוי העיצוב לעתיד19
כאשר מדינה חברה מחליטה על הסרת מוצרים מהשוק, היא מחויבת לדווח לנציבות האירופית
באמצעותRAPEX
.
20
ההחלטה עלRecall
חייבת להיות מנומקת, ולעוסקים הכלכליים יש זכות
להביע את עמדתם בטרם קבל.ת ההחלטה וכן לפנות לבתי המשפט
אלמנט נוסף של שיתוף פעולה בין רשויות הפיקוח האירופיות הוא השתתפות בפורומים בינ"ל
:לשיתוף פעולה. קיימים שני פורומים מרכזיים הראשון הוא קבוצותAdCo
(
Administrative
Cooperation Groups) שמקדמ
ות
שיתופי פעולה בפיקוח על דירקטיבות נתונות (כלומר, לכל
דירקטיבה קבוצה האמונה על פיקוח עליה) במטרה להוביל ליישום אחיד של הרגולציה הטכנית
.בדירקטיבה נתונה, לעודד פעילויות משותפות, ולפתח פרקטיקות לפיקוח יעיל
ה
שני הוא
פורוםEUPCN
(
EU Product Compliance Network
)
שמקדם שיתופי פעולה בפיקוח
( באופן כללי. בפורום זה חברים נציגי רשויות הפיקוחLiaison Offices
), יושבי הראש של קבוצות
ה-
AdCo
, נציגי האיחוד ומומחי תוכן. מטרות פורוםEUPCN
הן לתאם בין מדינות וביןADCOs
,
לבצע ביקורת עמיתים בין רשויות הפיקוח, לעודד פעילויות משותפ ות, לפתח פרקטיקות לפיקוח
.יעיל, ולהגדיר סדרי עדיפויות משותפים
ה.
( פיקוח בגבולותBorder Surveillance
)
כאמור, לפי ה-
NLF
,ייבוא לא דורש אישור מקדים של הרגולטור
, ובהתאם לכך , הפיקוח בגבולות
מתמקד בניהול סיכונים ובאיתור משלוחים חשודים (יודגש שהפיקוח לא מתבצע בגבול ות
היבשתיים בין המדינות החברות באיחוד, אלא רק בנקודות הכניסה לאחת ממדינות האיחוד
)האירופי.
הפיקוח מתבסס על
שיתוף פעולה הדוק בין המכס לרשויות הפיקוח בשווקים , כאשר תפקיד המכס
.הוא לאתר משלוחים חשודים (לפי מאפייני המוצר/העוסק) ולהעבירם לבדיקת רשויות השווקים
בדומה לפיקוח בשווקים, תהליך הפיקוח בגבול
ות מבוסס גם הוא על ניהול סיכונים -
לפני הגעת
המשלוחים לגבול, היבואן מגיש מסמכים למכס
, והאחרון
דוגם משלוחים חשודים לבדיקת רשויות
הפיקוח בשווקים (במדינות
שנבחנו , עד1%
)מהמשלוחים. זאת , בהתבסס על
קריטריוני
ם ל קביעת
19
ראו(2019)
Product Recalls in the EU
Lexology,
.
20
הכללים להפעלתRAPEX, ובכלל זאת הכללים לקביעת רמת הסיכון, קבועים בהחלטה
2019/417
. בנוסף, האיחוד האירופי פרסם בשנת2012
מדריך לעסקים בדבר יישום פעולות מתקנות ובכללן הסרת מוצרים מהשוק. ראוor Businesses to
Corrective Action Guide: Guidelines f
manage Product Recalls & other Corrective Measures
.
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
11
רמת ה ,סיכון
שנקבעו על ידי המכס ורשויות הפיקוח
(ראו תרשים להלן על תהליך הפיקוח בגבולות
.)האיחוד האירופי
.אופן בדיקת המסמכים בגבולות הוא ייחודי וזאת מכיוון שבגבולות הגורם המפוקח הוא היבואן
לפי האיחוד האירופי, ליבואן יש חובות ייחודיות בנוגע למסמכים:
עליו להחזיק
ב
העתק של ה-
DoC, ו
ככל שנדרש לכך
, ל
קבל גישה למסמכים נוספים ולהעבירם לרשויות (תיק מוצר
ופרטי
.)היצרן
בהתאם לכך, יידרשו לרוב יבואנים לקבל גישה ישירה או עקיפה ל מסמכי היצרן. אם רשויות
הפיקוח דגמו משלוח בגבול, ודרשו מהיבואן מסמכים (למשל–
תיק מוצר), המשלוח לא
שי וחרר
מהמכס
עד ש היבואן
י
קבל את תיק המוצר מהיצרן ו
י עביר אותו לידי הרשויות. היות שעלות
האחסון במכס מושתת על היבוא נים, יעדיפו האחרונים לרוב לשמור על קשר
הדוק עם היצרנים ,
ולעיתים אף דורשים לקבל מראש העתקים של מסמכים שהחוק אינו מחייב אותם להחזיק
בהם.
המודל השו
ויצרי21
שוויץ גובלת במדינות האיחוד האירופי אך אינה חלק ממנו, ולכן היא איננה כפופה לחוקים
.ולרגולציות של הנציבות האירופית
על כן ,בעוד ש"( באיחוד האירופי מתקיים השוק הפנימיSingle
Market
,)"
הכולל מעבר חופשי של סחורות, הון, שירותים ואנשים, הסחר במוצרים בין מדינות
האיחוד האירופי לשוויץ
כפוף ברמה העקרונית
לחסמי ייבוא המגבילים את המעבר החופשי של
.סחורות22
21
.המידע המובא בחלק זה מתבסס בנוסף על שיח עם פקידי ממשל בשוויץ, מומחים ובעלי עניין שונים, וכן ארגונים יציגים של יבואנים בשוויץ
22
למשל, המעבר החופשי של סחורות מוגבל בעקבות רגולציה טכנית שונה, תעריפי ייבוא (מכסים) או בעקבות הגבלות של כמויות (מכסות). יצוין כי
.)כיום שוויץ חתומה על הסכמים הדדיים מול האיחוד במגוון נושאים (לרבות בתחומי ההון, תנועה של אנשים ושירותים
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
12
בשל המבנה הטופוגרפי שלה, אין לשוויץ נמלי ים, והיא תלויה באופן משמעותי בהובלה יבשתית
ממדינות .האיחוד האירופי המקיפות אותה או בהובלה אווירית של סחורות לנמלי תעופה בשוויץ
מבחינה זו המקרה השוויצרי דומה למקרה הישראלי, מדינה שאינה חלק מהאיחוד האירופי, אך
גם שונה ממנו-
בניגוד לישראל, אין לשוויץ כאמור נמלי ים אך היא מוקפת
מכל צדדיה
במדינות
החברות באיחו .ד האירופי באופן שמאפשר מעבר סחורות באופן שוטף
בשנת1996
נכנס לתוקף
בשוויץ
( "חוק "חסמים טכניים למסחרTechnical Barriers to Trade -
TBT
)
, אשר הכיל שתי אסטרטגיות עיקריות שאפשרו לקדם מספר הסכמי סחר בין שוויץ לאיחוד
:האירופי23
1.
החוק התניע מהלך רוחבי להתאים את הדרישות הטכניות בשוויץ לדרישות הטכניות של
שותפות הסחר העיקריות שלה–
.מדינות האיחוד האירופי24 בעקבות החקיקה החל תהליך
הדרגתי ורב שנתי של
,אימוץ הרגולציה האירופית
ש
נמשך עד היום
(התאמת הדרישות
הטכניות נעשית באופן מתמשך ולא באופן חד-
.פעמי
כיום ההערכה היא
שמעל90%
מהדרישות בשוויץ
)תואמות לאיחוד האירופי;
2.
בנוסף, איפשר החוק
ל.ממשלה לקדם הסכמים בינלאומיים בנוגע לגישה הדדית לשוק
בהמשך לכך, נחתמו הסכמי הכרה הדדית (
Mutual Recognition Agreements – MRA
)
במגוון תחומים, לרבות הכרה הדדית בדרישות טכניות, הכרה בגופים הרגולטוריים, הכרה
.בתהליך הערכת התאמה ובבדיקות בתהליך, בסוגי התוויות, התקנים ועוד
,עם זאת, ולמרות המאמצים של הממשל השוויצרי, המחירים בשוויץ עדיין היו גבוהים באופן יחסי
ורמת התחרות במשק נותרה נמוכה. בשל כך, הוחלט לצאת למהלך נוסף מול שותף הסחר המרכזי
– האיחוד האירופי.
עיקרוןn (CdD)
Cassis de Dijo
עיקרוןCdD
קיים ב
תוך ה
איחוד האירופי כחלק מהגדר
ת
.השוק הפנימי25
לפי העיקרון, במקרים
בהם אין דרישות אחידות למוצר באיחוד האירופי (למשל, לא קיימת דירקטיבה אירופית המסדירה
את המוצר), על כל מדינות האיחוד ל
אפשר שיווק של מוצרים שיוצרו במדינות אחרות באיחוד , אף
.אם אינם תואמים לדרישות הבטיחות המקומיות
להלכה המשמעות המיידית של עיקרון ה-
CdD
היא
הכרה הדדית ברגולציות המקומיות בין מדינות האיחוד.
העיקרון נ
קבע ב
פסק
דין שהתקבל בבית הדין של האיחוד האירופי בשנת1979
.בית הדי ן עסק
במקרה בו גרמניה החליטה להגביל את ייבוא
המשקה
Cassis de Dijon
מצרפת, וזאת
מכיוון
23
pact of Revision of the Federal Law on Technical Barriers to Trade, (2023)
SECO Report on the im
,
Federal Law on Technical
Barriers to Trade 2023
.
24
הדרישות הטכניות מהאיחוד מאומצות בחקיקה השוויצרית כך שהעוסקים הכלכליים "נשלחים" לקרוא את מסמכי הרגולציה של האיחוד
האירופי, דרך אתר
.)הנציבות. הדבר אפשרי מכיוון שקיימים המסמכים בשפות הלאומיות של שוויץ בתוך אתר הנציבות (צרפתית, איטלקית וגרמנית
25
באיחוד האירופי העיקרון נקרא "הכרה הדדית", והוא מבוסס על פסק הדין של מקרהCassis de Dijon
.
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
13
שרמת האלכוהול שלו
לא תאמה לרגולציה הגרמנית בתחום הליקרים (בגרמניה, ליקר צריך להכיל
לכל הפחות25%
אלכוהול, ואילו
המוצר הכיל
16%
אלכוהול .)
למרות טענותיה , קבע
בית הדין כי ה הגבלה שקבעה גרמניה
שקולה לחסם סחר
ושיש לאפשר היבוא
הפנימי של הליקר–
.מצרפת לגרמניה פסק הדין היווה את הבסיס לעיקרון "ההכרה ההדדית "
בשוק הפנימי באיחוד האירופי.
שלושה עשורים לאחר מכן ,
בחרה שוויץ להשתמש בעיקרון
באופן חד צדדי , על מנת להוריד את
המחירים, לחזק
את התחרות ולתמוך
.בייצוא לאיחוד האירופי26
אימוץ
עיקרוןCassis de Dijon
בשוויץ
עיקרוןCdD
אומץ
בשוויץ
בשנת2010
,
,באופן חד צדדי על ידי שינוי בחוק ה-
TBT
והוצאת צו
מיוחד העוסק בהכנסת מוצרים שיוצרו בהתאם לרגולציות טכניות זרות לשוק השוויצרי (צוCdD
.)
ה
חלת ה-
CdD
מקל על תהליך היבוא של מוצרים שאינם עומדים ברגולציה הטכנית של שוויץ (
אך
עומדים ברגולציה האירופית),
27
ו .שאינם מכוסים בהסכמי הכרה הדדית עם האיחוד האירופי
במילים אחרות, עקרון ה-
CdD
נועד להתמודד עם המקרים בהם
ה דרישות
ה טכניות ממשיכות
.להוות חסמים טכניים לסחר28
ה
עיקרון מאפשר כניסה חופשית29
וללא בקרה מקדימה של מוצרים המיובאים מהאיחו
ד האירופי
או מהאזור הכלכלי האירופי (
EEA
,)
וזאת
כאשר המוצרים עומדים ב
שני תנאים:
1.
המוצרים
עומדים
,בדרישות הרגולטוריות של האיחוד האירופי, או אחת ממדינות האיחוד
או ה-
EEA
-
תנאי
זה מקביל לת
הליך
( בדיקת ההתאמהConformity Assessment
)
המהווה כאמור תנאי לשיווק באיחוד האירופי;
2.
המוצרים משווקים בצורה חוקית באיחוד האירופי
או ב-
EEA
-
תנאי זה מבטיח כי המוצר
( כפוף למערכת ניהול הסיכונים האירופית ולפיקוח בשווקיםMarket Surveillance
)
שמתקיים באיחוד האירופי);
30
26 התמיכה בייצוא היא כפועל יוצא מקידום רמת מחירים תח.רותית בשוק השוויצרי
27
מכיוון שכאמור על פי ה-
TBT
שוויץ מחויבת להתאים את הדרישות הטכניות שלה לדרישות האיחוד האירופי, מוצר עשוי לעמוד ברגולציה
( :האירופית, אך לא ברגולציה השוויצרית, בשני תרחישים1
( ;) שוויץ בחרה שלא לאמץ את הרגולציה האירופית בנושא2
) הרגולציה האירופית
.עודכנה, אך העדכון טרם אומץ בשוויץ
28 לכן, ככל שפער הדרישות הטכניות הצטמצם, עיקרון ה-
CdD
נהיה ישים על פחות מוצרים, וכך זה צפוי להימשך כל עוד תמשיך ההרמוניזציה עם
.דרישות האיחוד האירופי
29 אלא במקרים בהם המוצר נדגם לבדיקה במכס בעקבות מודל ניהול סיכונ.ים
30 שיווק חוקי אינו מוגדר בחוק השוויצרי. עם זאת, פורסמה הגדרה בהודעה מ-
25
ביוני2008
בנוגע לתיקון החלקי של החוק הפדרלי על חסמי סחר
טכניים, לפיה "שיווק חוקי" של מוצר פירושו שמוצר זה עומד ב"דרישות החיוניות" של תקנה טכנית. עם זאת, ניתן גם להשתמש בהגדרה לפי החוק
( :של האיחוד האירופי: "שיווק חוקי" פירושו שהמוצר1
( ) תואם את הכללים הרלוונטיים החלים במדינה החברה בה הוא הוצא לשוק; וגם2
) זמין
.למשתמשי הקצה באותה מדינה חברה
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
14
יודגש כי המוצרים לא
חייבים
להיכנס לשוויץ דרך האיחוד, כל עוד הם עומדים בשני התנאים
.הללו31
על
העוסק הכלכלי
שאחראי על הכנסת המוצא לשוק השוויצרי
"(
Placing on the Market
)"לספק
הוכחות
ל עמידה בשני תנאיCdD
.לפי בקשת רשויות פיקוח השוק עם זאת, ישנה גמישות רבה
.בנוגע למסמכים שניתן להגיש
,כך למשל
כדי
להוכיח את העמידה
בתנאי הראשון
(המוצר עומד בדרישות
הרגולציה ,)על העוסק
להגיש הצהרת התאמה
,כפי שנדרש באיחוד האירופי32
ובמקרים מסוימים, ולפי הרגולציה של
האיחוד האירופי אוEEA
, העוסק הכלכלי יידרש להציג דוח.מעבדה33
באופן תיאורטי, אם העוסק הכלכלי לא מצליח ליצור קשר עם היצרן, הוא יכול להמציא את מסמכי
המוצר באופן עצמאי תוך פנייה למעבדה ובקשה שתיצור עבורו את תיק המוצר (שיוכיח את בטיחות
המוצר ואת התאמתו לרגולציה האירופית). אך בשל העלויות הגבוהות ומשך הזמן הצפוי למ הלך
.כזה, אפשרות זו אינה פרקטית. בפועל מרבית היבואנים מצליחים להשיג את כל המסמכים34
,מאידך אין פירוט בדין השוויצרי באשר לסוגי המסמכים הנדרשים לצורך הוכחת העמידה
בתנאי
השני
)(המוצר משווק בצורה חוקית .
לפי מידע שהתקבל מנציגי רשויות בשוויץ
ובאיחוד האירופי ,
ניתן
להציג למשל ,חשבונית מוצר, תווית מוצר, קטלוג עם הוכחת תאריך, רישומי מכירות או מס
רישומים, רישיונות, או תמציות מרישומים ציבוריים
, על מנת להוכיח עמידה בתנאי השני.
,באופן דומה לנעשה באיחוד האירופי, העוסק הכלכלי רשאי לקבל פרק זמן סביר להגשת ההוכחות
ואין הוא ח .ייב להחזיק בכלל המסמכים ברשותו בכל רגע
ה צו-
CdD
כולל
רשימת חריגים המנויים
ברשימה מיוחדת הנקראת“Negative List”
,ו
מחולקת
לקטגוריות
הבאות-
,מוצרים מוחרגים35
מוצרים הדורשים אישור מראש
(כולל מוצרי מזון) ,
מוצרים שאסורים
בי .יבוא, ומוצרים שכפופים לנוהל בנושא מוצרים כימיים
כל מוצר ש
אינו
מנוי
במפורש ברשימה זו, ניתן לייבוא במסגרתCdD
.
על הרשויות בשוויץ לבדוק את נחיצות ההחרגות כל5
שנים או כאשר
מפורסמים
חוקים הרמוניים
( חדשיםharmonized technical legislation
.)
36
31
כלומר, ניתן לייבא ישירות לשוויץ (במטוס) מוצר שמיוצר בסין אך גם שמשווק באיחוד האירופי ועומד.בדרישות האיחוד
32
כלל המסמכים הנדרשים מהיבואן נמצאים בחקיקה האירופית. קיימים מקרים בהם החקיקה השוויצרית מפנה אל הרגולציה האירופית, ומקרים
.בהם היא כבר כוללת את פרטי המסמכים
33
דוח המעבדה צריך להיות מסופק על ידי מעבדה המוסמכת על ידי שוויץ, מוכרת על ידי שווי ץ על פי הסכם בינלאומי, או מוכרת בדרך אחרת על
.ידי החוק השוויצרי
34
לפי הרשויות השוויצריות, מקרה זה אינו סביר, וזאת מכיוון שמדובר על עוסקים כלכליים בעלי היכרות עם דרישות האיחוד, אשר מעוניינים
להיכנס לשוק השוויצרי. בהתאם, יש להם את האינטרס לסייע ליבואן השוויצ.רי לקבל את המסמכים
35
( מוצר יכול להיחשב מוחרג אם1
( ;) החריגה מוצדקת מאינטרסים ציבוריים מכריעים2
) החריג לא מהווה אמצעי אפליה שרירותי או מחסום
( ;מוסווה לסחר3
.) עיקרון המידתיות נשמר
36
,
Cassis de Dijon 2
,
Cassis de Dijon 1
,
Law
Cassis de Dijon 3
Federal Law on Technical Barriers to Trade 2023
.
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
15
אחריות היבואן
לפי ה-
TBT
( :כוללת1
) חובה להחזיק במסמכים המוכיחים את עמידת המוצר
,בדרישות הבטיחות
פרט ל
שלושה מקרים
(וביניהם– יבוא מקביל
, ראו להלן,)
37
(2)
חובה
לשתף
פעולה עם רשויות הפיקוח והאכיפה, ו-(3
) החובה לענות על שני תנאיCdD
.באופן המצוין לעיל
על אף התנאים המקלים ליבוא לפי עיקרוןCdD
, שוויץ ממשיכה בתהליך אימוץ הרגולציה
האירופית וממשיכה לפעול ולקדם הסכמי סחר מול האיחוד, וזאת על מנת לתמוך ביצוא לאיחוד
האירופ.י
עידוד התחרות ו יבוא מקביל תחתCassis de Dijon
לפי כללי ה-
TBT, יבואן יכול לקבל פטור מהוכח
ת עמידה ב רגולציה (של המוצרים המיובאים על
,)ידו
אם הוא יכול לקבוע בצורה מהימנה כי מוצרים אלה זהים למוצרים שכבר משווקים כדין
.בשוויץ ומקורם מאותו היצרן38
ההוכחה הנדרשת
לצורך עמידה בדרישת ה יבוא
ה מקביל מבוצעת
באופן שנועד להקל על היבוא, ולרוב היא נוטה להסתכם ב
"חיפוש קצר ב-
Google
",
שלעיתים אף
מבוצע על ידי המכס.
העיקרון של הייבוא המקביל הינו רוחבי ולא מוגבל ל-
CdD
, כך שיבואנים מקבילים אינם מחויבים
לספק מסמכים מקוריים של היצרן, אך עלי
הם לוודא שהמוצרים בטוחים
, ולהיות מסוגל
ים
להוכיח
לרשויות הפיקוח מדוע המוצר בטיחותי.
פיקוח בגבולות ובשווקים בשוויץ
כאמור
לעיל, יבואן
רשאי
,לייבא מוצרים מאירופה באופן כמעט חופשי וללא בקרה מקדימה
,והפיקוח מתבצע על ידי מערכת פיקוח בשווקים ובגבולות
הדומה
בעקרונותיה לזו הקיימת באיחוד
האירופי . כך למשל, נדרשות הרשויות
המוסמכות בשוויץ לגבש תוכניות פיקוח תקופתי
ות ,
הן
רשאיות לדרוש
מידע מהעוסקים הכלכליים , ובמקרים של הפרה האכיפה
היא
מידתית, כתלות
.ברמת הסיכון מהמוצר ואופן התנהלות העוסק הכלכלי
,כמו כן
ל גופי הפיקוח והאכיפה בשוויץ
יש
גישה למערכת הפנימית שלICSMS, א ך
אין להם גישה למערכת הפנימית של מערכת הידע
RAPEX
.
חשוב לציין כי הפיקוח והאכיפה בשווקים מתבצע
ים
,באופן זהה, ללא תלות באופן הייבוא. כלומר
לא קיים הבדל באופן האכיפה
בין
מוצר המיובא לפיCdD
ו בין מוצר המיובא לפי הרגולציה
השוויצרית .
37
ראו סעיף17
(2
()
c
), והנוסח המלא בנספח1
: סעיף17
לחוקTBT
.המאפשר יבוא מקביל
38
.מוצרים בייבוא מקביל לא נדרשים להגיע מאותו המפעל שממנו הגיע המוצר המשווק בשוויץ
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
16
ההבדלים הם בבסיס החוקי,
39
ובסוגי המסמכים המבוקשים על ידי רשויות הפיקוח: אם המוצר
מיובא לפיCdD
, על העוסק הכלכלי להוכיח שהמוצר עומד בדרישות האיחוד האירופי ומשווק
באיחוד האירופי; ואם המוצר מיובא לפי הרגולציה השוויצרית ,
אזי על העוסק הכלכלי להוכיח
.עמידה בדרישות הבטיחות השוויצריות40
5. ה יוועצות עם בעלי עניין
כיוון שהמשרד נדרש לפרסם את תיקוני החקיקה ב תוך
פרק זמן קצר, לא ה תאפשר לקיים
.התייעצות מקדימה עם הציבור הדוח יעודכן ויפורסם מחדש לאחר שיסתיים פרק הזמן להגשת
הערות בעלי עניין לפרסום.החקיקה
6. ב
חיר
ה וניתוח חלופות
במהלך הכנת
הדוח נבחנו מ
ספר חלופות אפשריות, בנוסף לחלופת ה
אפס.
החלופות (למעט חלופה
אפס) מתארות מצב של הישענות על.שיווק באירופה או על הרגולציה האירופית
:ניתוח החלופות התבסס על הפרמטרים הבאים
(1)
מימוש אחריות הרגולטור לפי מטרות החוק -
תרומת החלופה ליכולת הרגולטור לממש
;את האחריות המוטלת עליו
(2)
הפחתת נטל
בירוקרטי –
תרומת החלופה למימוש מדיניות הממשלה להפחתת חסמי יבוא
ונטל
בירוקרט;י
(3)
חיסכון ביישום החלופה והשפעה פוטנציאלית על יוקר המחיה –
החיסכון הצפוי
ליבואנים בעת תהליכי הייבוא
והחיסכון כת וצאה מהפחתת העלויות העקיפות. פרמטר זה
לוקח בחשבון גם את הפוטנציאל של השפעת החיסכון ליבואנים בעלויות על המחיר לצרכן
;ויוקר המחיה
(4)
ישימות החלופה ומשך זמן ליישומה –
עד כמה קל ומהיר ליישם את החלופה, והאם ישנן
;פעולות מקדימות בלעדיהן לא ניתן ליישם אותה
(5)
התאמה לשי
טה הנהוגה ב מודלים שנסקרו-
איחוד האירופ י/המודל השוויצרי/מודל
השיווק;
6.1
.
חלופה מספר0 – המצב הקיים
חלופה זו מבוססת על הרפורמות השונות שנעשו עד היום ובכלל זה השינויים שנקבעו לאחרונה
בפקודת הייבוא והייצוא
, כ.פי שתואר בדוח הקודם
39
הבסיס החוקי של פיקוח על מוצר המיובא לפיCdD
הוא חוקTBT
, ועבור מוצר המיובא לפיMRA
., הבסיס החוקי תלוי בהסכם
40
ע ם זאת, ככל והמוצר כפוף לרגולציה שעברה הרמוניזציה עם הרגולציה האירופית, אזי המסמכים יהיו זהים למסמכים באירופה (כמו מוצר
המיובא לפיCdD
.) כי הם מתבססים על החוק האירופי
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
17
התועלת העיקרית
, הנובעת מהחלופה ה
קיימת , היא הקלת הנטל הבירוקרטי ,על יבואנים כך
שהתהליך הבירוקרטי
כולל
שלב אחד בלבד בין הגעת הטובין ועד לקבלת אישור הממונה על
התקינה. זאת לעומת4
שלבים בתהליך במצב
הקודם . בכך, צפוי לקטון הנטל הבירוקרטי, הגברת
.התחרות בייבוא והוזלת המחיר לצרכן הסופי
,לעומת זאת הרפורמה שתיכנס לתוקפה
ב-
1.7.2024
אינה מאמצת באופן מלא את המהות
של
השיטה האירופית או השוויצרית.
,כך למשל בהתאם לתקן רשמי562
חלק1
, צעצועים לתינוקות עד גיל3
מחייבים אישור דגם
ומשלוח
. מניתוח נתוני הבקשות שהוגשו לממונה על התקינה עולה , ששיעור הייבוא של צעצועים
בקבוצת ייבוא זו גבוה באופן משמעותי
מהייבוא ביתר הקבוצות, גם לאחר יישום הרפורמה
הקודמת בייבוא והפעלת מסלול "ק."סיס41
,לעומת המצב בישראל
דירקטיב
ת בטיחות צעצועים
של האיחוד האירופי אינה מייצרת הפרדה
כאמור ואינה יוצרת מסלול או חקיקה ייעודית לצעצועים לילדים עד גיל3. עם זאת הדיר קטיבה
מנחה לנקוט צעדים מסוימים על מנת להבטיח שפעוטות עד גיל3
.לא יפגעו מצעצועים
באופן דומה, תקן רשמי907
חלקים1-5
העוסק במכשירי גז ביתיים לסוגיהם , מסווג לקבוצה1
וגם
."לא קיים במסלול "קסיס ,זאת בשעה
שהרגולציה
באיחוד האירופי מתייחסת לכל
קבוצת ה-
Gas
Appliances
כמכלול אחד החוסה תחת ה-
NLF
(ייבוא של מכשירי גז ביתיים נאמד ביותר מכ-
42
.)מיליון דולר בשנה בממוצע
מכאן נובע כי
הפערים הרגולטורים שנותרים
נכון למועד אישור הרפורמה האחרונה,
שומרים את
.החסרונות בשיטת היבוא בתקינה מה שמחייב קידום רפורמה ייעודית לטיפול בפערים אלו
41
.יובהר כי יהיו מוצרים שיוחרגו מהרפורמה המוצעת בדוח זה
79.8%
77.1%
78.1%
77.4%
66.6%
2019
2020
2021ינואר-
מאי2022יוני-
2022עד אפריל-
2023
ייבוא צעצועים קבוצה1
%(מסך הייבוא של צעצועים)
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
18
6.2
.
חלופה מספר2 – אימוץ השיטה האירופית
בחלופה זו
מוצע לאמץ באופן מלא את הרגולציה האירופאית , ובכלל זה ביטול שיטת התקנים
.הקיימים והחלפתם ברגולציה האירופאית בדומה לרפורמ
ות שבוצע
ו
,עד כה כלל הטובין
המיובאים לישראל במסלול זה
ישוחררו מהמכס בכפוף להצהרת יבואן למעט טובין מוחרגים .
במקביל, יעבור הממונה באופן
מלא
לאכיפה ובדיקות ההתאמה לדרישות
הרגולציה האירופית ,
באמ
צעות ביקורים של מפקחים מטעמו במחסני היבואנים ובשווקים , ובמקרים מסוימים גם
.בייבוא
קידום
:המסלול האמור מייצר מספר אתגרים משמעותיים
פרמטר לבחינה הסבר ועמידת החלופה בפרמטר
עמידה
בפרמטר
וניקוד
מימוש אחריות רגולטור לפי
מטרות החוק
בחלופה זו
סבור
הרגולטור כי יוכל לממש
את האחריות המוטלת עליו ע"י הפעלת
,מערכת לניהול סיכונים ואכיפה בשווקים
תוך שמירה ע ל בריאות ובטיחות הציבור
ועל איכות הסביבה
עמידה מלאה
( ביעד5)
הפחתת נטל רגולטורי
חלופה זו מסייעת במימוש מדיניות
הממשלה להפחית את הנטל הרגולטורי
ולהב יא להקלה ביבוא טובין, שכן היא
מצמצמת משמעותית את כמות המוצרים
החייבים
בקבלת אישור הרגולטור
עמידה ברמה
בינונית
ביעד
(3)
חיסכון ביישום החלופה והשפעה
פוטנציאלית על יוקר המחיה
חלופה זו מביאה לחיסכון משמעותי
בעלויות היבוא, הנובע מהפחתה של מספר
הבדיקות בהן ,נדרשים טובין לעמוד
באופן שעשוי להשפיע על המחיר לצרכן
ולהביא להורדת יוקר המחיה
עמידה ברמה
בינונית
ביעד
(3)
זמן
ומשך
החלופה
ישימות
ליישומה
תהליכי החקיקה של הרפורמה בפקודת
הייבוא והייצוא הושלמה, וצפויה להיכנס
לתוקפה בחודשים הקרובים
עמידה מלאה
( ביעד5)
התאמה לשיטה הנהוגה ב מודלים
שנסקרו
חלופה זו מתקרבת במידה
מסוימת
ל שיטה הנהוגה במודלים שנסקרו אולם
אינה זהה ל
ה לחלוטין
עמידה ברמה
בינונית
ביעד
(3)
סה"כ
19
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
19
א. הגברת אכיפה בשווקים
קידום החלופה האמורה עלול להגדיל את ההסתברות לפגיעה באינטרס הציבורי המוגן
(בטיחות
בריאות וכדומה ,)ו
יחייב
את הממונה להקדיש משאבים ניכרים לבדיקות מדגמיות של יבואנים
.לאחר כניסת הטובין לישראל
בהקשר זה יש לציין שגם הרשויות בצ
'כיה חששו מזליגת מוצרים מסוכנים לשוק המקומי,
כאשר
צ'כיה החלה את תהלי
ך ההצטרפות שלה לאיחוד ב-
1997
.הממשלה
הצ'כית
השקיעה משאבים
רבים בהגדלת היקף הפיקוח בשווקים
בתחילת התהליך ולמשך מספר שנים ,אולם
הפחיתה את
היקף הפיקוח משהובן
כי
ניתן להסתמך על הביקורות שביצעו רשויות הפיקוח הנוספות באיחוד
האירופי,
.ולאחר שהמציאות לימדה שהשווקים לא הוצפו במוצרים מסוכנים
ב. תשתית בדיקה
נכון
להיום, תשתית הבדיקה בישראל
מותאמת לתקנים , זאת בשעה שהתשתית באיחוד האירופי
.מותאמת להערכת תאימות מוצרים לדרישות הרגולציה גם במסלולים שאינם מבוססים על תקנים
בדומה
לאמור בסעיף א' לעיל, גם צ'כיה חוותה מעבר דומה. על מנת להתמודד עם אתגר זה, המדינה
מימנה למעבדות חלק מ
עלות
רכישת,הציוד הנדרש
ומכון התקנים ומשרד התעשייה והמסחר סייעו
בהכשרות ובהנגשת מידע לעובדי המעבדות. בנוסף, המעבדות התאימו את פעילותן לעבודה מול
יצרנים ובי .צוע בדיקות עבור רשויות הפיקוח בשווקים
ג. עלות-
תועלת
ליבואנים
כפי שהומחש בסקירת המודל האירופי והשוויצרי ,הוכחת עמידה ברגולציה על טובין הינה תהליך
מורכב ,ומחייבת הקדשת משאבים ללמידת הנושא ולבקרת תהליכי ייבוא ,ומשיתה עלויות
משמעותיות על יבואנים.
ד.
החלת רגולציות
חדשות בישראל
החלופה
המוצעת גם תאלץ את המשק הישראלי לאמץ רגולציות שעד היום לא אימץ או אימץ באופן
חלקי בלבד, מה שעלול להגדיל את הנטל הרגולטורי והבירוקרטי. כך למשל
, אימוץ ה-
NLF
במלואו
יחייב גם אימוץ מלא של דירקטיבת הכימיקליםREACH
,, שאומצה בישראל באופן חלקי בלבד
.או אימוץ כללים קשוחים יחסית דוגמת הרגולציה על חומרים מסוכנים
פרמטר לבחינה הסבר ועמידת החלופה בפרמטר
עמידה
בפרמטר
וניקוד
מימוש אחריות רגולטור לפי
מטרות
החוק
הצלחת המודל האירופי תלויה במידה
רבה בקשר ההדוק בין רשויות הפיקוח
והאכיפה ברחבי אירופה. לממונה על
התקינה אין תשתית כזו, מה שעלול
.לפגוע ביכולותיו לפקח בשווקים
עמידה ברמה
בינונית
ביעד
(3)
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
20
פרמטר לבחינה הסבר ועמידת החלופה בפרמטר
עמידה
בפרמטר
וניקוד
הפחתת נטל רגולטורי
חלופה זו מגשימה באופן
חלקי
את
המדיניות הממשלתית , שכן כפי שתואר
לעיל, תהליכי הייבוא מורכבים ולרוב
מתבססים על קשר כלשהו בין היבואן
ובין היצרן
עמידה ברמה
בינונית
ביעד
(3)
חיסכון ביישום החלופה והשפעה
פוטנציאלית על יוקר המחיה
חלופה זו מביאה לחיסכון המקסימלי
עבור היבואנים
המייבאים מהשוק
האירופי , מאחר שהיא ממזערת את
הייבוא
בשלב
הבירוקרטי
הנטל
.ומעבירה אותו לשלב הפיקוח בשווקים
לחלופה זו פוטנציאל גבוה מאוד
להשפעה על המחיר לצרכן וכך על יוקר
המחיה
עמידה ברמה
גבוהה ביעד
(5)
ישימות החלופה ומשך זמן ליישומה
נדרשת הקמת יכולת בדיקות התאמה
לרגולציה האירופית, ויצירת ממ שקי
עבודה עם הרגולטורים באירופה
עמידה
בינונית
( ביעד3)
התאמה לשיטה הנהוגה ב מודלים
שנסקרו
משמעות חלופה זו הינה אימוץ מלא של
ה
שיטה הנהוגה באיחוד האירופי
עמידה ברמה
גבוהה ביעד
(5)
סה"כ
19
6.3
.
חלופה מספר3 – אסדרה אירופית
בחלופה זו הממונה על התקינה יקבע מסלול ייבוא אפשרי
נוסף למסלולי הייבוא הקיימים כיום .
המסלול יתבסס על הערכה כי הטובין
עומדים בדרישות ה
רגולציה האירופאית
ללא צורך בעמידה
בתקנים רשמיים .
,בדומה לרפורמה שבוצעה עד כה כלל הטובין המיובאים לישראל במסלול זה
ישוחררו מהמכס .
במקביל, יעבור הממונה לאכיפה ובדיקות ההתאמה לדרישות
הרגולציה האירופית , באמצעות
ביקורים של מפקחים מטעמו במח
סני היבואנים ובשווקים., ולעיתים גם בייבוא
אימוץ המסלול בחלופה זו יאפשר ליבואנים להוכיח עמידה לפי הדירקטיבות והרגולציות
,האירופיות
בנטל בירוקרטי מינימלי ,
תוך הגדלת הפיקוח בשווקים ובגבולות והעברת נטל
האחריות ו חובת ההוכחה על .עמידה ברגולציה ליבואנים
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
21
התועלת ה
עיקרית , הנובעת מהחלופה המוצעת, היא הגדלת היצע המוצרים שניתן יהיה לייבא
לישראל, הפחתת
.הנטל הביורוקרטי, הגברת התחרות בייבוא והוזלת המחיר לצרכן הסופי
קידום המסלול האמור מייצר מספר אתגרים משמעותיים
דוגמת הגברת האכיפה בשווקים והצורך
.בתשתית בדיקה כפי שהוצג בחלופה הקודמת
פרמטר לבחינה הסבר ועמידת החלופה בפרמטר
עמידה
בפרמטר
וניקוד
מימוש אחריות רגולטור לפי
מטרות החוק
בחלופה זו סבור הרגולטור כי צפויה
עליה בהיקף הסיכונים
עמידה ברמה
בינונית
ביעד
(3)
הפחתת נטל רגולטורי
חלופה זו מגשימה באופן מלא את
המדיניות הממשלתית , ואף מעבר למה
,שהרגולטור הסביר היה נכון לנקוט
להסרת נטל רגולטורי והקלה על יבוא
עמידה ברמה
גבוהה ביעד
(5)
חיסכון ביישום החלופה והשפעה
פוטנציאלית על יוקר המחיה
חלופה זו מביאה לחיסכון המקסימלי
עבור היבואנים, מאחר שהיא ממזערת
את הנטל הבירוקרטי בשלב הייבוא
.ומעבירה אותו לשלב הפיקוח בשווקים
לחלופה זו פוטנציאל גבוה מאוד
להשפעה על המחיר לצרכן וכך על יוקר
המחיה
עמידה ברמה
גבוהה ביעד
(5)
ישימות החלופה ומשך זמן
ליישומה
נדרשת הקמת יכולת בדיקות התאמה
לרגולציה האירופית, ויצירת ממשקי
עבודה עם הרגולטורים באירופה
עמידה
בינונית
( ביעד3)
התאמה לשיטה הנהוגה ב מודלים
שנסקרו
משמעות חלופה זו הינה אימוץ וריאציה
מסוימת שקרובה למודלים שנסקרו
בהשוואה הבינ"ל
עמידה ברמה
גבוהה ביעד
(5)
סה"כ
21
7.
הערכת העלות הישירה העודפת באמצעות מודלSCM
SCM
הוא מודל ליישום ומדידה של עלויות הנובעות כתוצאה מדרישות עמידה ברגולציה, בזמן
הממשק עם הממשלה וזרועותיה. המודל פותח בהולנד בסוף שנות ה-
90
, במטרה לחשב את הנטל
הבירוקרטי הכרוך בעמידה ברגולציה שמטילה הממשלה על העסקים. בין השנים2005-2007
המודל
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
22
אומץ ע"י האיחוד האירופי וה-
OECD
כמודל המרכזי למדידת עלויות העמידה ברגולציה42
. מודל
זה משמש בין היתר את הממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה והתעשייה, בבואו לבחון
.עלויות עודפות בתקינה, במסגרת ייעוצו לשר הכלכלה והתעשייה
עלויות העמידה בדרישות הרגולציה נחלקות לשני סוגים עיקר( :יים1
) עלויות כספיות ישירות–
כלל העלויות שצריך עסק לשלם ישירות לממשלה וזרועותיה, דוגמת תשלומים בגין אישורים
( ;שונים2
( ) עלויות ציותCompliance
)
–
עלויות תהליך העמידה בדרישות הרגולציה, שאינן
.משולמות ישירות לממשלה או לזרועותיה
האתגר המרכזי ביישום מודלSCM
הוא זיהוי העלויות השונות הכרוכות בהליך הוכחת הציות
לרגולציה, בין אם במסלול של קבלת אישור מראש ובין אם במסלול של הגשת הצהרה. בסופו של
,תהליך, העלות לעסק היא סכום הפעולות הרגולטוריות והבירוקרטיות בהן נדרש העסק לעמוד
כאשר כל פעולה כזו היא מכפלה של3 משתנים
מרכזיים-
:מחיר * זמן * כמות/תדירות. במקרה זה
(1
) מחיר–
( ;שכר לשעה, עלויות העסקה2
) זמן–
משך הזמן הנדרש להשלמת הפעולות לצורך
( ;)עמידה בדרישות הרגולציה (שעות, ימים, וכדומה3
) כמות/תדירות–
מספר הפעמים שהעסק
צריך לבצע את הפעולות השונות על מנת לעמוד בדרישו .ת הרגולציה
,בדומה לשיטה בה נהגנו בדוחות קודמים חישוב החיסכון הצפוי בעקבות הרפורמה המוצעת נעשה
בעזרת ניתוח מעמיק של מספר
קטגוריות מוצרים , בדגש על חישוב
החיסכון הצפוי בנטל הרגולטורי
ליבואן בתהליך הייבוא כאחוז מסך הייבוא
. יובהר כי אומדני החיסכון המובאים בטב לה להלן הינם
אומדנים מעודכנים ביחס לפרסום הקודם, לאחר שנעשה תיקוף של העלויות השונות מול מגוון
.יבואנים
נושא התקן
ערך ייבוא
חציוני
ליבואן
)(אלפי דולר
פוטנציאל
חיסכון
מרפורמות
שאושרו
תוספת חיסכון
מאימוץ "מה
"שטוב לאירופה
חיסכון באלפי
דולר
טמפונים
97.5
8.0%
1.6%
9.4
חיתולים לתינוקות
292.6
7.5%
2.0%
27.8
אופניים
736.7
10.0%
3.1%
96.5
כלים הבאים במגע עם
,מזון (קרמיים
קרמיים-
זכוכיתיים
)וכלי הגשה מזכוכית
191.9
13.0%
2.8%
30.3
כיסאות גבוהים
לילדים
409.9
16.1%
2.4%
75.8
42 נייר מדיניות הפחתת הנטל הבירוקרט י לעסקים בישראל, מרץ2016, מכון אהרון למדיניות כלכלית
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
23
עגלות ילדים
869.8
16.6%
2.2%
163.5
קונדומים
254.7
7.9%
3.7%
29.5
מקררים
818.3
15.0%
12.9%
228.3
שואבי אבק
771.3
7.5%
2.1%
74.0
קומקום חשמלי
550.8
8.8%
2.5%
62.2
מיקרוגל
621.8
7.0%
1.6%
53.5
מדיח כלים
408.2
5.8%
6.9%
51.8
מכונת כביסה
577.4
9.9%
12.9%
131.6
מייבש כביסה
363.6
3.4%
9.3%
46.2
סוללות ראשוניות
724.2
8.6%
0.7%
67.4
מחליק שיער
511.7
7.5%
3.2%
54.8
מיטות תינוק
400.0
15.0%
7.5%
90.0
מייבש שיער
217.7
9.8%
6.8%
36.1
סה"כ
8,818
10.3%
4.8%
1,329
בהתאם להערכות המתוקנות, ניתן להעריך שהחיסכון בנטל הרגולטורי בייבוא טובין במסלול
האירופי, יכול
להגיע ל-
4.8%
נוספים
מהיקף הייבוא החציוני
ליבואן, מעבר לחיסכון מיישום
הרפורמות שבוצעו עד כה (ובכלל זה שינויים בפקודת הייבוא והייצוא שאושרו בינואר-
2024
.)
מאחר שהיקף הייבוא השנתי הממוצע מהאיחוד האירופי, שחייב לעמוד בתקינה רשמית, נאמד בכ-
4
מיליארד דולר, ניתן להעריך את החיסכון הבירוקרטי בכמעט200
.מיליון דולר בשנה בהקשר זה
יש לזכור כי היקף הייבוא שעומד בדרישות הרגולציה האירופית גדול אף יותר (מוצר יכול לעמוד
בד רישות הרגולציה האירופית אף אם אינו משווק באירופה). מאידך לא בטוח שכלל הייבוא
מאירופה יעבור למסלול השיווק החדש, וייתכן שחלק מהיבואנים ימשיכו להעדיף את מסלולי
.הייבוא הקיימים היום
)יישום הרפורמה בתחום הרגולטורי (הפניה לרגולציה אירופאית, לצד הרפורמה התהליכית
(ביטול
הבירוקרטיה ביבוא) שתיכנס לתוקף ביוני-
2024
, עשויות לה
גדיל את מספר היבואנים או לה גדיל
את
התחרות בענף
. בהתאם, י
יתכן חיסכון נוסף הנובע מהתייעלות ו ירידה בעודף היבואנים
,הקיימים
.כך שהתועלת הצרכנית תהיה גדולה יותר מהמוערך לעיל
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
24
8. עיצוב הרגולציה
בהתאם
לאמור בדוח זה נדרש
הממונה לקדם תיקונים בשני חוקים–
1)
תיקון חוק התקנים שמהווה כזכור את הרגולציה בה צריכים טובין לעמוד , כך שייקבע
;שלצד תקן רשמי, יוכלו טובין לעמוד גם בדרישות הרגולציה האירופית
2)
תיקון פקודת הייבוא שמהווה את הבירוקרטיה לייבוא טובין לישראל , שבה יקבעו תהליכי
הייבוא של מסלול
האסדרה האירופית;
,יתר החובות החלות על יבואנים ימשיכו לעמוד בעינן אך לצד זאת מציע הממונה לקבוע מדרג
אכיפה
כאשר בבדיקה של הטובין עלה כי ה
ם אינם עומדים בדרישות האסדרה האירופית:
א.
יבואן הצהיר על ייבוא במסלו ל
אסדרה אירופית ו אין בידיו
כל הוכחה לשיווק טובין
זהים
באירופה –
יוטל על היבואן עיצום כספי כבד, ובהפרה חוזרת ייכנס היבואן לסטטוס מפר
אמון .וזאת בנוסף לכלים המנהליים הקיימים בידי הממונה;
ב.
יבואן הצהיר על ייבוא במסלול
אסדרה אירופית ויש בידיו הוכחה לשיווק טובין
זהים
באירופה–
במקרה שבהם הטובין לא עומדים בדרישות הרגולציה האירופית, יוטל על
היבואן עיצום כ ספי
מופחת;, ובהפרה חוזרת ייכנס היבואן לסטטוס מפר אמון
ג.
יבואן הצהיר על ייבוא במסלול
אסדרה אירופית
ויש בידיו
תיק טכני
הכולל תעודות
ואישורים על שיווק טובין זהים באירופה–
במקרה שבהם הטובין לא עומדים בדרישות
,הרגולציה האירופית
לא יוטל על היבואן עיצום כספי;
9. מדדי אפקטיביות
כאמור הרפורמות השונות בייבוא לישראל נועדו להפחית את הנטל הבירוקרטי בעת כניסת הטובין
.לישראל, לעודד תחרות ולהוריד את המחירים לצרכן הסופי
מדידת אפקטיביות הרפורמה המוצעת צריכה להתחשב במספר פרמטרים כדי לה גדיר את מידת
:הצלחתה
א.
מספר היבואנים
שבחרו לייבא במסלול החדש–
ובכלל זה התייחסות לגודלם של
היבואנים, האם מדובר ביבואנים ותיקים או קיימים, מספר היבואנים שבחרו להשתמש
;במסלול יותר מפעם אחת
ב.
היקף הייבוא–
בסופו של דבר תכלית המסלול היא להגדיל את היקף הייבוא לישרא ל
;במינימום בירוקרטיה
ג.
נטל בירוקרטי בייבוא–
יבוצע בסיוע הממונה על חוקיות הייבוא בהתבסס על מודלSCM
;
ד.
היקף הייבוא שאינו עומד ברגולציה–
אחד ממדדי הצלחה של רפורמה בייבוא הוא מידת
,ההבנה והציות של יבואנים להנחיות הממונה. ככל שחלק גדול יותר של הייבוא נפסל
משרד הכלכלה והתעשייה
בניין ג'נרי, רחוב בנק ישראל5
,י קרי ת הממשלה, ת"ד3166
, ירושלים9103101
:'טל02-6662786
:, פקס02-6662705
25
משמעות הדבר היא שיבואנים לא הפנימו את משמעות וחובות הרפורמה, או שאינם
בקיאים כיצד לפעול על מנת לעמוד בדרי;שות
על בסיס פרמטרים אלו תיבחן מי דת ההצלחה של הרפורמה ותרומתה להורדת יוקר המחיה
,בישראל. לצד זאת ,יודגש שבחינת האפקטיביות לא תתבצע עד לכניסת הרפורמה לתוקף והעמדת
התשתי.ת שתאפשר לממונה וליבואנים לבדוק את עמידת הטובין ברגולציה האירופית