החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-023374
סיכום דיון
מיום שני, ד' בסיוון התשפ"ד, 10.6.2024, בנושא:
הכשרות ואימונים ברשות הארצית לכבאות והצלה בראי איומי הייחוס,
דוח שנתי 71ג - ישיבת מעקב
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - ישיבת מעקב לדיון שהתקיים ב 24/10/2023. תקופת הקיץ בישראל הנה תקופה מאתגרת מבחינת סכנת השריפות. אזורים מתלקחים בקלות והאש מתפשטת במהירות ומגיעה לאזורים שלעיתים הגישה לכוחות הכיבוי כמעט ולא קיימת. לא מעט פעמים היא מגיעה עד ליישובים ומסכנת את התושבים ובתיהם עד לכדי פינוי תושבים. כמובן שבקיץ הסכנה קיימת בכל אזורי הארץ, אבל האזור שסובל קשות לאחרונה בשל המלחמה והירי הבלתי פוסק לעבר יישוביו הוא כמובן הצפון. שריפות הענק שהשתוללו בשבוע שעבר הותירו הרס רב: ביער ביריה נשרפו לא פחוות מ- 800 דונם, קרית שמונה בערה שעות ארוכות, ובתקשורת דווח על חברי כיתת הכוננות של כפר גלעדי שנלחמו שעות רבות לבד בשריפה שסיכנה את יישובם. שריפות בסדר גודל כזה עלולות לשבש את תפקוד המשק החיוני, ויש להיערך בשגרה וכמובן במצב חירום – המענה הנדרש הוא שקובע את הסטנדרטים לבניין הכח.
על פי נתוני מרכז המחקר והמידע עוד לפני המלחמה האחרונה מחוז צפון בלט במספר הגבוה של אירועי שריפה שהיו בו כ- 54 אלף אירועי שריפה בין השנים 2020-2023. השנה עם המלחמה העצימה בצפון יש צפי לשריפות חוזרות ונשנות .
סיכום הדיון הקודם דיבר על פערי תקציב, תחנות כיבוי, כשירות ופערי כח אדם ביחס למדינות אחרות בעולם. הוועדה ביקשה מראש אג"מ במערך הכבאות לקיים שיחה עם מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות אש ללבן את שיפור המקצועיות והשת"פ, ולקבל מהמערך תכנית עבודה מסודרת לקראת דיון זה.
אחריות המדינה במתן תקציבים היא גדולה. יש תכניות ארוכות טווח שדינן להיכנס לתקציב המדינה.
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – בכותרת דוח הביקורת משנת 2021 כתובות המילים "איום הייחוס" - בדיקת המערך מול האיומים הקיימים. בראי ה- 7 באוקטובר צמד המילים מעמיד כל ממצא בזווית שונה ואחרת. קריאה של ממצאי הדוח בראי אירועי החודשים האחרונים בצפון מעמיקה עוד יותר את הפערים שעולים מהדוח. אם אנו מוסיפים את הקיץ החם והמלחמה בצפון, האירוע הופך להיות עוד יותר מורכב. אנו נגיע לנקודת הקצה בעיני הרשות הארצית לכבאות מבחינת איומיה.
עולות 2 שאלות ב- 2 מישורים שקשורות בבניין הכח ובתקציבים הנדרשים. יש לבחון כמה עניינים כדי לראות היכן עומדת הנציבות: איך התר"ש פוגשת את המשאבים, נתוני לוחמי האש, אמצעים (בדגש על לחימה כוללת), כבאים כתומים (האם נסגרו הפינות מול הפקע"ר), מטוסי כיבוי מול תרחישים שונים ומתודה ניהול סיכונים מול צה"ל.
בשבוע שעבר מבקר המדינה ערך סיור בישובים בצפון, וראינו את האירוע באופן חי.
מרכז המחקר והמידע – אורלי אלמגור לוטן-ראש צוות בכיר – כשמסתכלים על פערי כח אדם בין התרחיש הנוכחי למצב הקיים, עולה פער בולט במחוז צפון לגבי הכבאים הכתומים נכון ליולי 2023.
עפ"י תרחיש הייחוס לשנת 2024, שהוצג בסיור שנערך ברשות הכבאות במסגרת הוועדה לביטחון לאומי, יש 3,366 לוחמי אש ו- 4,400 כבאים כתומים.
קווי חיץ הם כלי משמעותי בהתפשטות שריפות, ובפרט במחוז צפון שיש בו פער בבניה. למיטב ידיעתי יש פערי תקציב בהחלטת ממשלה, ויש לעשות הבחנה בין הקמה לתחזוקה. היו עיכובים ביישום החלטת הממשלה, והקמת קווי חיץ בעיר חיפה היא פיילוט שרץ. היתה חוסר הסכמה מצד משרד הפנים להתקנת תקנות מחייבות להקמת קווי חיץ. השאלה האם צומצם הפער התקציבי לאחר החלטת הממשלה מול משרד הפנים?
תרחיש הייחוס בעניין לוחמי אש הוא 3,366 איש לשנת 2023, אך בפועל היו 2,400 תקנים נכון לחודש יולי. באותו מועד היו 1,906 לוחמים, 21% פחות ממה שנדרש בתקן.
זמן התגובה שנמדד בשנת 2018 עלה בהשוואה לעכשיו.
משרד לביטחון לאומי- עמית שפייזמן-מנהל אגף בכיר תקציבים - אני מלווה את החלטת הממשלה 1091 - קווי חיץ. היישום התחיל משנת 2022 והוא מאגד משאבים ממס' משרדי ממשלה. התכנית עומדת על 12 מיליון ₪ בשנה ל- 5 שנים, ולאחר שהיישום ייצא לדרך תבחן הגדלת התכנית. בשנת 2023 התקציב הוקצה באמצע השנה, כך שלא חלה התקדמות בשנה זו אלא רק בשנת 2024. נחתם כבר הסכם עם עיריית חיפה ליישום, יצאה התחייבות בסך 12 מיליון ₪ וזה עוד לא שולם כי טרם הועברה חשבונית מהעירייה. הערים הבאות ברשימה לקווי חיץ הן נשר וקריית טבעון.
בשנתיים האחרונות ניתנו משאבים משמעותיים למערך הכבאות. הנציבות כיום מלאה מבחינת התקן הקיים. לגבי הפער בתקינה הצורך הוא יותר גדול, ואנו פועלים כדי להגדיל את יכולות כ"א והמשאבים. לשנים 2023-2024 התווספו כ- 200 תקנים בהתאם לתרחיש הייחוס. מבחינת תוספת תקציב, ניתנו כ- 250 מיליון ₪ לצמצום פערים, הצטיידות ומיגון אישי של מערך הכבאות.
תכנית רב-שנתית צריכה להיות בכל גוף, ומנסים ליישם בכל שנה לשנה העוקבת.
השאיפה היא להתקרב לתרחיש הייחוס.
נרכשו 2 מסוקי ינשוף ייעודיים לכיבוי.
הסכום של 5 מיליארד ש"ח הוא חלק מהסיכום, והוא לא הגיע. התכניות כבר מוכנות לביצוע.
ח"כ מירב בן ארי – הממשלה קיבלה החלטה לעשות קווי חיץ, מלבד חיפה שהיא עיר בפיילוט. אבקש לדעת מה לגבי רשויות אחרות, האם הן קיבלו? ישנם ישובים שאין לתושבים דרך לצאת מהעיר.
יש להרחיב את פעילות הרבש"צים בהיבט של חליפות, קסדות, ומטפים.
הרשות הארצית לכבאות והצלה – תת טפסר כפיר ביביטקו-רח"ט מבצעים – אנו עוסקים יומם ולילה בעשרות שריפות בלי קשר לצפון. המערך עובד קשה במצב חירום.
תרחיש הייחוס הוא לפני האירועים שהיו והוא יועד לבניין הכח. המחולל הראשוני לשריפות הוא השרב, ומצטרף אליו ירי הרקטות והכתב"מים. כל מה שנופל יוצר שריפה. כאשר מטעני האש גדולים יותר, האש גדולה יותר. יש מוקדי שריפה רבים שמתקשרים לתרחיש הייחוס. לחות נמוכה יחד עם כיוון הרוח מעודדת שריפות. לשמחתנו שום אזרח לא נפגע בשבוע שעבר בשריפות בצפון. ההתפתחות של השריפות היא ממקום למקום, ויהיו לנו אירועים נוספים.
לפני ה- 7 באוקטובר גם התעסקנו עם הצפון, עשינו תרגילים ופעילות עם הרשות המקומית. הפעולות שנעשו: ניצול תקציב התעצמות לשנת 2023, רכשנו כלים וצמצמנו פערים למרות שהם גדולים. * תהליך למידה תוך כדי מלחמה והפקת לקחים רבים. * שת"פ עם צה"ל – העתקת גורים והעברתם ל- 15 יישובים. סימנו יישובים שזקוקים לכך ויש לנו תכנית מלאה שתלויה בתקציב. * פעילויות רבות עם קק"ל והכשרות של 800 עובדים. *חיזוק מערך המתנדבים.
מערך הכיבוי – במאמצים התחלנו לאמן 4 מטוסי ריסוס נוספים שישתלבו במתן מענה מעבר ל- 14 המטוסים הקיימים.
שמשונים ומטוסי ריסוס – הן עדיין לא מבצעיים, אך ניתן להשתמש בהם.
בתפיסת ההפעלה אנו מדברים על מתן מענה ראשוני ע"י כיתות הכוננות. אנו בקשר איתם ונתנו להם מכשירי קשר בזמן אירוע, ויש להעצים אותם. תחנת הכיבוי היא זו שמפעילה ובקשר עם היישוב, רת"ג, קק"ל וצה"ל. המחוז הוא הדרג הנוסף שמסייע בהעתקת כוחות במידת הצורך, וכמובן הנציבות משלבת יכולות אסטרטגיות. שמנו כלים שלנו במטולה, אביבים, יערה ועוד, כדי להעצים אותם.
יש לנו תכניות מסודרות לצפון, ביצענו תרגילים והמערך היה מוכן מהר מאוד בלחימה. במהלך הלחימה הפקנו לקחים, עשינו תרגילים, נהלי קרב לתרחיש ייחוס מעודכן (צה"ל לא נגע בתרחיש הייחוס הבא).
במקרה של רעידות אדמה המיקוד שלנו יהיה בכיבוי שריפות וחומ"ס, בתיאום עם פקע"ר. יש לנו מדרגי כוננות וקווים אדומים ושחורים (מצב שבו נצטרך כוחות נוספים ונסב אותם מתחנות אחרות).
בשנת 2023 רכשנו: 30 כלי רכב סער, 7 כלים עירוניים, 6 כלי לוויתן, 12 כלי תגובה מהירה, החלפת 34 רכבי פיקוד, מעכבים, 8 ערכות חילוץ כבד, חיזוק מרכבים ביו"ש ועוד.
נוכח תרחיש הייחוס אנו בפער של 1,186 לוחמי אש. כיום יש לנו במערך 2,150 לוחמי אש.
במערך יש 582 רכבי כיבוי, ועפ"י תרחיש הייחוס אנו נדרשים ל- 676 רכבים.
יש לנו כרגע 128 תחנות, מול תרחיש הייחוס 159 תחנות. יש פער של 31 תחנות.
עפ"י תרחיש הייחוס אנו מדברים על 4 מסוקים, 2 מהם בתהליכי עבודת מטה.
פיתחנו יכולות חילוץ מגובה, כמו 669, כדי להוריד נטל מצה"ל. אנו בגבולות גזרה עם הצבא להסדרה.
תת טפסר אורן שישיצקי-מפקד מכללה – הנגררים הם כלים מבצעיים של מערך הכבאות שניתנים ליישובים – 5 טנדרים עם משאבות וכושר כיבוי גבוה. בנוסף יש עוד 10 כלים נגררים עפ"י החלטת פצ"מ לאימון הצוותים. טרום הקיץ וטרום המערכה, מירב היישובים הצטיידו בגרורי כיבוי שמופעלים ע"י צוות הכוננות בהדרכת מערך הכבאות כדי לתת מענה ראשוני. ביישובים 0-4 הכוח נכנס להציב תותחי מים כדי לא להיות בסכנה נוכח איום רקטי.
המכללה מכשירה פעמיים בשנה לוחמי אש, סה"כ 240 לוחמים בשנה עפ"י אישור שקיבלנו. כמובן שיש גם מגויסים, פורשים, מחלות וכו'.
תהליך גיוס לוחמים במסגרת השירות האזרחי הוא קשה.
ח"כ מיכאל ביטון – מדינת ישראל מחכה לאסון שישוב יישרף. יש לדבר על העתיד ולא העבר. יש תקציב בסך 150 מיליון ₪ שתקוע ע"י משרד האוצר. אבקש לדעת מתי יבוצעו פעולות של ממטרות ותותחי מים בגבולות היישובים?
נדרשות פעולות רבות מהרשויות, וחלקן הוציאו מיליוני ₪ לצורך הפעולות, האם יש חשיבה על תגמול הרשויות? האחריות המרחיבה היא לא רק על הרגולטור לבדיקת הרשויות, אלא גם לתקצב את הרשויות ולהפעיל אותן כמכפלת כח לביצוע פרויקטים.
הוקצו 5 מיליארד ₪ שלא אושרו לביצוע ע"י משרד האוצר על אף שהם אושרו בתקציב המדינה למשרד. אש בצפון אינה אקסטרה והיבט אזרחי. הסכום של 150 מיליון ש"ח היה צריך להינתן בעת אישור התקציב. אנו לא נחכה לשנת 2025, אם לא נעשה פעולות קיץ אנו נשלם יותר.
האם ניתן להקצות עוד כ- 100-300 מיליון ש"ח נוכח פערי המלחמה?
במסגרת השירות אזרחי היה ניתן לקבל חרדים וערבים למערך הכבאות.
הרשות הארצית לכבאות והצלה – תת טפסר כפיר ביביטקו-רח"ט מבצעים – ברגע שיהיה לנו תקציב לנושא, נוכל לממש אותו. השאיפה שלנו היא לחזק את מכפילי הכוח (כיתות הכוננות וצוותים מפעילים).
יש לנו לוחמים כיום שמלווים את התמרון בתוך עזה.
התקינה של כבאים כתומים היא 1,136 איש, ואנו עושים איתם עבודה נוספת כי אנו לא יכולים לאמן יחד את כולם. אנו מבינים שכשירותם חשובה יותר מאיוש.
משרד האוצר – עידו חי-רפרנט בט"פ ואכיפה באג"ת – בתקציב האחרון (2023-2024) ניתנו משאבים משמעותיים למשרד לבט"ל בכלל, ולכבאות בפרט. השנה צפויים להתווסף 250 מיליון ₪ נוכח איומי הייחוס והוספת תקנים. מטרתנו לאזן בין צרכי הגופים לבין תקציב המדינה שהוא מוגבל.
150 מיליון ₪ אמורים להגיע ביומיים הקרובים לוועדת הכספים לאישורה. יש תיקון בין משרדי בט"ל והאוצר על תוספות תקציב לשנים 2023-2024, וחלקו מבוצע ע"י ביצוע פרויקטים וכ"א.
אני לא מכיר מלמעלה את התקציב בסך 5 מיליארד ₪. לגבי תוספות תקציב לכבאות, תקציב המדינה מתנהל באופן שנתי או דו-שנתי, ובקרוב אמורים להתחיל דיונים לשנת 2025 והמשרד לבט"ל יפיץ את צרכיו ואנו ניתן את המענה הטוב ביותר. השנה מתווספים 250 מיליון ₪ לכבאות, מתוכם אמורים לעבור 150 מיליון ₪ בוועדת הכספים.
הרשות הארצית לכבאות והצלה - פרופ' אלון בן נון-קרפ"ח – בשנת 2012 מבקר המדינה כתב דוח מפורט שמדבר על הכשירות, הגילאים והצרכים הפיזיולוגים. חלפו 12 שנים ואנו נמצאים באותו מקום. הנציב ועובדיו עובדים יומם ולילה, אך המדינה גדלה ואנו במחצית מכמות הלוחמים ביחס לאוכלוסיה בהשוואה לעולם. חלק מהלוחמים הם מבוגרים וחלק אינם כשירים מבחינה רפואית. בעת שגרה יש לנו עד 5 פצועים בכל יום, ונוכח המלחמה יש כעת כ- 15 פצועים בכל יום בגלל שהלוחמים תשושים. יש לנו סדר גודל 120 מחלות ארוכות, ויש לנו כמות כפולה של כבאים שאינם פעילים בשל פציעות ושברים נוכח השריפות בצפון. המערך צריך להיות חזק יותר נוכח דרישות המדינה.
לדור הצעיר אין מסלול ומועסק במשרת סטודנט.
עו"ד עודד ברוק-יועמ"ש – באוגוסט 2023 הסתיימה עבודת מטה של הכבאים הכתומים.
משרד מבקר המדינה - יובל חיו-מנהל חטיבה – אם אנו מאגמים את הדברים, אנו מגיעים למסקנות ברורות: המערך אינו מחזיק באמצעים לתת מענה לתרחיש הייחוס, ובוודאי לתרחיש ייחוס עדכני.
הפערים למול המענה הם עמוקים. בחישוב גס יש חסר של 40% בכ"א למענה לתרחיש ייחוס. גזירת הכ"א הנדרשת נבעה מניתוח תרחיש הייחוס. השאלה היא האם לשקף את התמונה החוצה או להשאיר אותה בתוך המערך עצמו / בתוך המשרד לביטחון לאומי?
לא התקדמנו הרבה מאז כתיבת הדוח, והאיומים הם כבדים. ההחלטות צריכות להתקבל במגרש של מקבלי ההחלטות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כשנה בנושא תכנון תקציב רב- שנתי, ובמסגרתו הוועדה תקבל דיווח האם הוגש תקציב למשרד האוצר, והאם הוא אישר אותו.
הוועדה מבקשת מהמשרד לבטחון לאומי לקבל מסמך מתכלל מה התקציב, מה בוצע ומה אבני הדרך בנוגע לקווי חיץ.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבל דיווח לסוגיות הבאות עד לתאריך 1 ביולי 2024: מה היה התקציב שניתן לכב"ה, כמה נוצל וכמה עוד פנוי? האם ניתן להסית כסף? האם ניתן לבצע הרשאות להתחייב? ומתי צפויה להתקבל המנה השניה בסך 100 מליון ₪?
הוועדה התרשמה שמקבלי ההחלטות נושאים באחריות וצריכים להיות מודעים לפערים: 1,186 לוחמי אש, 2 מסוקים ו- 94 כלי רכב. המשמעות היא חוסר מוכנות לתרחיש הייחוס. ראוי שיונח מסמך על שולחנו של השר ועל שולחנה של ממשלת ישראל כדי להימנע מאירוע משמעותי וגדול בעתיד.
הוועדה מבקשת מהרשות הארצית לכבאות והצלה להעביר לה בתוך שבועיים נייר עבודה מתכלל בנושא: מוכנות הרשות לתרחיש הייחוס שנבנה על ידה בהיבט של פערים כלכליים. הוועדה תוציא מכתב לשר הממונה והנושא באחריות, לרה"מ ולשר האוצר.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד מס' חודשים.