חומר רקע
1
עמדתו החינוכית של הרב שרלו בסוגיית
הזהות הדתית והיהודית
באקלים פוסט-
מודרני
ד"ר , ,שחר צדוק
ה
פקו
לטה לחינוך ,אוניברסיטת בר איל | ן
[email protected]
|
14/06/2024
מאמר זה מבקש לבחון את עמדתו החינוכית של הרב שרלו בסוגיית אתגר הזהות הדתית
ובעקבותיו את אתגר הזהות היהודית באקלים הפוסט -
מודרני
והוא מבוסס על מחקר
.שערכתי בנושא זה1
הרב יובל שרלו
הוא הוגה ציוני-דתי, רב ומחנך,
חשוף יותר מרבנים אחרים למציאות
הפוסט -
מודרנית ומתמודד עימה מעצם היותו מספק התשובות ההלכתיות המקוונות
.הגדול ביותר בשני העשורים האחרונים2
מאמר זה נכתב מתוך ההכרה באקלים
הפוסט-
מודרני ו המשברים שחווה האדם
הדתי
מסמנים
תודעה חדשה בציונות הדתית , ש
ניתן
ל אתר בה
מגמות
של רבגוניות
ו
פתיחות חברתית ,תרבותית ,פוליטית ואידאולוגית, בעיקר בקרב הדור הצעיר.
חשיבות
מאמר זה עולה מהטענה של
שוורץ כי החינוך הציוני-דתי הוא ראי החברה, ו כי דרכו
ניתן להבין
את
התהליכים העוברים על החברה הישראלית.
3 על כן מאמר זה פ ונה לקורא
הציוני-
דתי הנבוך
ב
מציאות הפוסט -
מודרנית
ו גם לקורא שאינו דתי המבקש להבין את
ההתרחשות הפוסט-
מודרנית
רוויית מחלוקות ומשברים ו לברר את יחסו אל הדת כחלק
מבירור זהותו .
כמו כן
מבקש ה מאמר להציע
את דרכו החינוכית של הרב שרלו
לגיבוש
זהות דתית ויהודית באקלים רב-תרבותי ,
והוא
מיועד אף לאנשי חינוך ו
ל.הורים 4
בבואנו לעסוק בזהות הדתית ובעקבותיה בזהות היהודית אבקש להישען
על
הטענה
כי הזהות היהודית והדתית כרוכות
.זו בזו5
למסורת הדתית ולתכניה נודע מקום חשוב
1
שחר צדוק, זהות דתית בעולם פוסט-
מודרני, תשפ"ד
2
.מרגלית, אתרי השו"ת, עמ' ב
3
שוורץ ,מגמות ,עמ '
155
.
4
אריקסון, שהניח את היסודות לחקר הזהות, הגדיר זהות כתחושת האני שהיא הביטחון המצטבר של
הפרט. עוד הוא טען, כי תהליך גיבוש הזהות נמשך כל החיים, וזאת כדי לשמור על רציפותה של הזהות
העצמית. מטבע האדם לשאוף כל העת באופן לא-
מודע להמשיך את אופיו האישי. מהגדרתו ניתן
.להבין כי תחושת הביטחון והרציפות היא מרכיב חשוב בזהות האדםErikson, Young man Luther
;
זהות בריאה היא זהות יציבה ורציפה המקנה ביטחון אישי ויכולת לפתרון קונפליקטים כפי שנראה
.בהמשך
אריקסון, זהות: נעורים ומשבר.
5
שגיא טוען כי הזהות היהודית, גם אם היא נשענת על התרבות היהודית, מקורה בספרות הקנונית
ובהלכה גם ללא קיום מצוות בפועל. לחיזוק הטענה והדגשת הרלוונטיות שלה למציאות אבקש לציין
כי כיום הגיור האורתודוקסי הוא המקובל על פי רוב. על כן, זהותו של האדם היהודי כפופה להלכה
היהודית, ומכאן שלא ניתן להפריד בין הזהויות .שגיא , אתגר השיבה אל המסורת ,
'עמ241-240
. יש
.הטוענים כי הזהויות הדתית והיהודית עומדות בפני עצמן לא
מצאתי
לנכון
להרחיב
כאן בנושא
.זה
ניתן לקרוא על כך בהרחבה אצל כהן ,יהודים לא-יהודים ', עמ45
.
2
ומרכזי בזהות
היהודית והישראלית בכללותה,
ומשום כך המסורת אינה עניין לדתיים
.בלבד6
עוד אבקש לציין כי נמצא
ש הדת תורמת לעולמו ולזהותו האישית של האדם
מאחר ו
היא מכילה משמעויות מורכבות רבות
שביכולתן לתת מענה לנושאים רבים
ומגוונים בעולמ.ו
הדת מופנמת לתוך זהותו של היחיד (פרסונליזציה) באופן התואם את
מערכת המשמעות שכבר קיימת אצלו. מערכת המשמעות הזו היא שנותנת לדת את
.משמעותה הייחודית האישית בחיי האדם7
נקודת המפגש בין מערכת המשמעות
האישית ו בין מערכת האמונה, הערכים והמשמעות של הדת
מהווה
הזדמנות לבירור
פנימי. אם כן, קיימת זיקה ואינטראקציה בין הזהות הדתית לזהות האישית , ולפיכך
בירור המשמעות
חיוני לתהליך גיבוש הזהות ו .הוא עובר דרך ההתלבטות ודרך הבחירה8
הבנה זו מעצימה את חשיבות
ם של הזהות הדתית ו של
מפעלו של הרב שרלו , המבקש
לחזק
את הזהות הדתית ובעקבותיה
גם את הזהות היהודית באקלים הפוסט-
.מודרני
מאמר זה יעסוק ב כמה( :עניינים
א) ההתרחשות הפוסט-מודרנית. במסגרת זו
אבקש
לבחון את האקלים הרב -תרבותי ולחשוף את שורשיו ו את האופן שבו אל ה באים לידי
ביטוי במציאות ;
(ב )השפעת הפוסט -
מודרניזם על
ה
ציונות הדתית ועל האדם הדתי . כאן
אבקש להבין את ,האתגרים
תהליכי ההתגוונות ו את
השינויים שהאקלים הפוסט-
מודרני חולל בציונות הדתית כתנועה ואת האופן שבן הם באים
לידי ביטוי
אצל
האדם
הדתי ;
(ג )
לאפיין את עמדתו החינוכית של הרב שרלו ולהציע אותה כאפשרות
ל התמודדות עם אתגר הזהות הדתית באקלים
ה
פוסט-מודרני .
ההתרחשות הפוסט-
מודרנית
ההתרחשות הפוסט-
מודרנית שהחלה
ב
מחצית השנייה של המאה ה -
20
חיה, מתפשטת
ומוטמעת בכל תחומי החיים. כפי שנראה, הפוסט-
מודרני
זם עבר את נקודת האל-חזור,
ולא ניתן לדחות
ו
.על הסף
הפוסט -
מודרניזם הוא "הלך רוח", סגנון א
ו
מנותי
, תרבות
וסגנון חיים. הלך
רוח
זה דוחה כל השקפה שקדמה לו –
סוציאלית ,
אוניברסלית
והיררכית . השקפות אלה מיושמות
על הפרקטיקות של התרבות
ומבוססות
על ה
מחשבה
הפוסט -מודרנית .
9
6
מסקרי מחקר של התנועה ליהדות מתקדמת עולה שלא מדובר ברוב, כפי שטען קליימן, אולם קבוצה
חשובה
המונה43%
מה חברה היהודית מזדהה עם הזרם האורתודוקסי. במונחיו של אסא כשר
שהוצגו לעיל, לעומת כל דרכי ההצטרפות האחרות המותירות את הלא-
יהודים במעגל האיחוד שלגביו
מתקיים ויכוח, רק הגיור האורתודוקסי עשוי להפוך לא-
,יהודים לחלק מהגרעין שאין עליו עוררין
ובכך להגביר את הלכידות הפנימית של החברה היהודית בישראל .כהן, יהודים-
'לא יהודים, עמ26-
27
.
7
Schachter & Ben Hur, Varieties of religious significance
. ניתן לתת דוגמה מהקהילה ה"הומו-
"לסבית
הדתית. בקרב חברי קהילה זו יש קונפליקט בין הזהות הדתית לזהות המינית, אך כשהזהות הדתית
.מקבלת משמעות מתאימה היא מופנמת באופן התואם את הזהות המינית שכבר קיימת אצלם
8
Thumma, Negotiating a religious identity
.
9
Mass
Modernism,
Divide:
Great
the
After
Mapping the Postmodern", in
Huyssen, Andreas, "
London: Macmillan, 1986.
),
Huyssen
Andreas
(Edited by
Postmodernity
Culture,
3
ה
מחשבה הפוסט-מודרני
ת
היא
תפיסה רב-
קולית
ו פלורליסטית שמבליטה את
ההבדלים ב י ,ן זהויות בין
תרבויות ו בין.בני אדם
מחשבה זו היא הבסיס להלך הרוח
הפוסט -מודרני שהלך וה תפשט לאחר מלחמת העולם השניי
ה
בעקבות כישלון
האידאולוגיות הגדולות והאכזבה מהן. הלך הרוח והמחשבה הפוסט -מודרני ים
מחוללים
:שינויים בכל התחומים
החל בתחום הספרות והאומנות ו
כלה ב ארכיטקטורה של מבנים
במרחב הציבורי, שהיא סממן אמין הנראה לעין של השינוי הפוסט-
מודרני. השינויים
ניכרים בחיי היום-
יום בעקבות תהליכי גלובליזציה המשפיעים על השוק הצרכני ועל
.שדה המדע והמחקר10
למחשבה ה
פוסט-
מודרנית השלכות על
דרכו של הפילוסוף הפוסט-
מודרני ובעקבות
זאת גם על הלך הרוח .הפילוסוף הפוסט-
מודרני לא עוד
חוקר את האמת, כי לדידו
אין
כזו .תפקידו
הוא לחלץ משמעויות .ולא לתאר מציאות הוא עוסק בחקר משחקי השפה
וב
בחינת התובנות הגלומות בהם, מאחר ש כל תאוריה מגלמת בתוכה עולם תרבותי
ו
חברתי
ויחסי
כוח. הוא לומד את התרבות "מ
ב "פנים
בשביל
להבין את אותה שפה
בעומדו על הפרטיקולריות של כל תרבות . בהקשר זה, נראה שהלך הרוח הפוסט-
מודרני
ממלא יותר ויותר את מקומה של הנאורות , וכי .מושאי החקירה שלנו משתנים מן היסוד
מדובר בראייה מחקרי
ת חדשה ו
רב-
תחומית ההולכת ומתפשטת ומתבטאת גם בשפה
הרווחת. מכאן ש
החיים באקלים הפוסט-מודרני הם חיים מסעירים ומאתגרים ,
הטומנים בחובם ק .ונפליקטים, משבר זהויות ודילמות ערכיות וחינוכיות11
משבר
זה הפוקד את
החברה הישראלית מבטא את ה
מחשבה והלך הרוח הפוסט -
מודרני ים ומתחולל במציאות של פלגנות, ריבוי זהויות וערעור כל אידאולוגיה באשר
היא , של הסטטוס קוו בין חילוניים ודתיים ואף של .זהותה היהודית של מדינת ישראל
זהו מאבק בין -מגזרי פוליטי ודתי המתאים באופיו לזרם הפוסט-
מודרני הרדיקלי
.והקשה שאינו משאיר מקום למכנה משותף ואינו חותר ל"אמת" כי לדידו אין כזו עמד ה
זו
נראית לעין ברחוב ,בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. ז והי עמדה שיש בה כפירה
אונטולוגית
המבקשת לבטל את,"ה"יש מייתרת את ה דיאלוג בין מגזרים שונים
ומ בטלת
את דעתו של האחר בטענה שכל שיח הוא משחק ש פה. הלך רוח זה מערער את
ערכי ה דת, היהדות, הלאומיות
ו הזיקה לארץ ישראל, ו
נוסף על כך
מקדם אג'נדות פוסט -
"ציוניות השואפות ל"מדינת כל אזרחיה
ובכך יוצרות ניכור וריחוק בין הציבור החילוני
לציבור הציוני-
.דתי
התוצאה היא ניכור הולך וגדל בציבוריות הישראלית כלפי סמלי הדת וסמלי המדינה
המגיע עד כדי שיח על מלחמת אזרחים של ממש. אבקש לטעון כי הבנת המציאות
הפוסט -מודרנית היא משמעותית , וכי היא
תנאי להתמודדות עם המשברים התוך-
10
גורביץ', דוד, פוסטמודרניזם: תרבות וספרות בסוף המאה ה-
20, תל אביב: דביר, תשנ"ז ,
עמ'
25
-
24
.
11
,גירץ, קליפורד, פרשנות של תרבויות (תרגם יואש מייזלר), ירושלים: כתר1973
', עמ17
,
25
-
26
.
4
מגזריים והבין -מגזריים
בחברה הישראלית מבחינה פסיכולוגית, פוליטית, חברתית
.ולאומית
רוזנברג מבקש להציג את הביקורת על הפוסט -מודרניזם מפרספ
ק .טיבה יהודית
,לטענתו
הפוסט-
מודרניזם
מציג
שבר בין האתמול הקרוב, עידן המודרניזם, לבין ההווה
השונה, הפוסט-מודרניזם. על פי הפוסט-
מודרניזם, הפילוסופיה קרובה יותר לספרות
מאשר למדע ,
הפרדיגמה הופכת לסיפור, ומכאן החשד המוטל על כל התאוריות
,הגדולות, חשד שהופך לכפירה בעצם קיומה של האמת. כלי השיפוט השתנו ו מושג
האמת הועמד בשאלה. רוזנברג מבקר את החשיבה הפוסט-
מודרנית ומכנה אותה"
השד
הרע"
המבקש להפוך את האמת באופן גלוי ומודע לכלי לקידום אינטרסים באופן
לגיטימי וכאידיאל ש .לעיתים גובל בפשע12
פירוק סולם הערכים, שהיה מעמודי התווך
של המחשבה בכל הדורות, הוא
תוצאת האוניברסליזם המבקש לטשטש בין לבן ושחור
,במדע, בגזע, בלאום ובתרבות, ובכלל זה גם בדת. מדובר ברלטיביזם חברתי קיצוני
.שפירושו שאין אנו רשאים לשפוט מערכת תרבותית וחברתית שונה רוזנברג מביא את
טענת פוקו, כי גם פסיכיאטר המאשפז את חולה הרוח בבית חולים באשפוז כפוי, שופט
את החולה מתוך המוגבלות של גישתו. האמונה בקיומה של היררכיה המסוגלת לקבוע
את השיגעון היא יומרה שחצנית ואבסורדית. שיפוטנו את השיגעון מבוסס על עקרון
המציאות, הריאליות, שנפגם בעו למו של חולה הנפש. הטירוף והמציאות חדלו להיות
מובנים לנו בעולם הפוסט -מוד
רני , משום שהם לא יותר מאשר ,אופציה. לטענת רוזנברג
לצד מושג האמת נופל גם עקרון המציאות. הדקונסטרוקציה העומדת בבסיס הפוסט-
מודרניות מקדשת את הטקסט
.ומבטלת את הפשט
יש הרואים בדקונסטרוקציה ביטוי
לדרש ביהדות, אך רוזנברג מבקש לכפור בכך מאחר שהדרש אינו בעמדת סמכות על
.המציאות ואינו בלתי מוגבל13
רוזנברג מתייחס לאובדן התקווה לתיקון עולם כאח
ד מגילויי ה
חשיבה הפוסט -
מודרנית. במקום לבנות עולם טוב יותר, החשיבה הפוסט-
מודרנית החריבה את העולם
הישן, אך במקומו הופיע עולם איום עוד יותר. אובדן זה, לטענת רוזנברג, הביא לאובדן
הרגישות החברתית,
ו שה
א אח
ת
הטרגדיות הגדולות של זמננו. לטענתו, רק הדת יכולה
לעורר
בזמן הזה
.עניין חברתי בבני אדם ולהציע אידיאלים של צדק וצדקה14
לאור תפיסתו של רוזנברג את
הפוסט-
מודרניזם, הוא מבקש להעיר שלוש הערות
המסכמות את גישתו כלפי יחס
הדת ל פוסט-
:מודרניזם
א.
לביטול האמת יש השלכות על .זהותנו היהודית
12
רוזנברג, פוסט-
מודרניזם–
'פרספקטיבה יהודית, עמ37
-
38
.
13
רוזנברג, פוסט-
מודרניזם–
'פרספקטיבה יהודית, עמ40
.
14
רוזנברג, פוסט-
מודרניזם–
'פרספקטיבה יהודית, עמ42
.
5
ב.
לפוסט -מודרניזם יש נגיעה בזהותנו האישית. הפוסט-
מודניזם עייף
מ חיפוש האמת
.ונפל למלכודת הייאוש והספק15
האמת הפכה לאמצעי להשתלטות ולמעשה
אלימות. היסודות ההגותיים שלנו שקועים בבוץ, מבלי שנוכל לקרקע אות
ם . באין
.שורשי אימות, יש בנו כנפי הימור16
ג.
יחס הדת לפוסט -
מודרניזם הוא כְּ שֶׁ ל
שתי נקודות
שנפגשו מהר מדי ומתרחק
ות ז ו
ו מז
בנקודת המפגש. הפוסט-מודרניזם, ואיתו הפוסט-
ציונות, הורסים כל שיתוף
פעולה בין הציבור החילוני לציונות הדתית,
מאחר שהשותף החילוני ההיסטורי של
הציונות הדתית שממשיכה להאמין באוטופיה הולך ונעלם. כך, הציבור הציוני-
דתי
נותר בודד. הפוסט-
מודרניזם בחולשתו אינו מכיר בחברה האחרת שנותרה עם
.אמונתה באוטופיה
השפעת הפוסט-
מודרניזם על
ה
ציונות הדתית
ועל האדם הדתי
על פי האמור לעייל להתרחשות הפוסט-
מודרנית יש
השפעה על הדת היהודית
בכלל ועל
.פיצולה של הציונות הדתית בפרט
תגובת הדת למחשבה הפוסט-
מודרנית נעה בין
התנגדות,
הכלה וצמיחה רוחנית
ו .בלבול וטשטוש זהות עד כדי נשירה מהדת17
למשבר
הזהות הדתית בעטיו של הפוסט-מודרניזם ה
שלכות גם על המשבר בזהות היהודית .
18
הציונות הדתית משלבת בין זהות דתית לזהות לאומית. ככזו, השפעות חיצוניות על
הלאומיות או
על
.הדת הן אתגר לזהותה ולתפקידיה הלך
הרוח הפוסט-
מודרני
(המ
ת בטא
ב )תמורות במציאות
לא פסח על הציונות הדתית שהיא תנועה מודרנית
במהותה .רבים מ חוקרי הציונות הדתית מצביעים
על תהליך מואץ של תמורות ושינויים
ב
מגזר הציונ י-דתי .
19
התודעה הפוסט-
מודרנית בציונות הדתית היא תודעה מתרחבת. המשמעות של
תודעה זו
מתבטאת ב כמה אופנים:
)(א
פיצול והתגוונות הציונות הדתית לתתי-זרמים .
20
את
הללו ניתן לסווג
לפי
מודל הרצף של מוזס: "
שמרנות–חדשנות"
;
21
(ב) שינוי מהותי
של תוכניות הלימוד
ושילובם יחד של לימודי נביא, קבלה וחסידות ואף תורות
ה מזרח
15
בהקשר זה רוזנברג מביא מתוך תורתו של רבי נחמן מברסלב את הענ
י ין שהאדם מתמודד בחי
י ו עם
שלוש מסכות שונות: הפיתוי, הספק וה
י
יאוש. האדם בתחילת חי י ו מתמודד עם הפיתוי, בהמשך עם
הספק אך גם
לאחר
שגבר על אלה עליו להתמודד עם הי
י
אוש שהוא האויב הגדול מכולם. כשר
בי
נחמן
.מצווה לא להתייאש הוא מזהיר מפני סכנה גדולה
16
רוזנברג, פוסט-
מודרניזם–
'פרספקטיבה יהודית, עמ44
.
17
בר-לב, השפעת העולם המודרני על גילויי חילון בנוער הדתי
בתוך
,הלינגר 'יחסי גומלין בין זירות, עמ
19
.
18
'שגיא, אתגר השיבה אל המסורת, עמ30
;
'פרידמן, מרד קדוש חדש, עמ17
-
21
.
19
ראו למשל
;שלג, הדתיים החדשים
הכהן ,
2004
,עמ '
277
-
310
;כהן ,תשס "ה1
,עמ '
9-
30
;כהן אלדד ,
תשס
"ג בתוך מוזס ,מגמות ותהליכים ,עמ '
207
.
20
מתוך התיאור ההיסטורי של גרוס ושוורץ ניתן להבין את התמורות בציונות הדתית, אצל שניהם הלכי
הרוח הפוסט-
.מודרניים מחלחלים באופן כזה או אחר
'גרוס, קול 'כתום', עמ93-92
;
שוורץ, מאחדות
'לריבוי, עמ360
.
21
'מוזס, מגמות ותהליכים, עמ210
.
6
ו"העידן החדש" הדוחקים הצידה את לימודי הגמרא וההלכה, ו כן עיסוק בענייני גוף –
נפש;
(ג) העצמת מקומה של החוויה הדתית אל מול מצוות הדת;
(ד) ביקורת על
האידאולוגיות הגדולות ,
יס תפ ה מחודשת של
הציונות
ושל היחס לממלכתיות ופיתוח
גישות פוסט-ציוניות;
(ה) שילובן של נשים בלימוד
ה.תורה ובעמדות מפתח תורניות
תמורות אלה
מעצימות
( את הפער שבין הממסד הרבני
ה)שמרני
ובין הציבור האוחז
ב תודעה
ה
פוסט-מודרנית
.על גווניו22
ההתמודדות עם המציאות והמחשבה החדש
ה המתהווה אינה רק אינטלקטואלי
ת ,
אלא מדובר בהתמודדות קיומית עם משבר אונטולוגי, פסיכולוגי, דיאלוגי, פוליטי
.וחינוכי23
רוזנק טוען כי
המעבר ממודרניזם לפוסט-מודרניזם מייצר מציאות חדשה .
,לדידו המודרניזם
העצים קטבים וחתר להכרעה בדבר ״האמת״ שהוא,, כביכול קניינה .
לעומת
,זאת
בשיח
ה פוסט -
"מודרני "האמת
נעדרת
, מה ש
עשוי
לטשטש קטבים אלה
מאחר שיש
בו פירוק של היומרה
לשקף אידאולוגיה אחת ברורה ואמיתית .בהקשר זה
מביא
רוזנק כ
דוגמה
את
התנגדותו של הרב סולובייצ )'יק (כמודרניסט
לבוא בדין ודברים
עם שאר זרמי היהדות .
24
הזיקה המחודשת בין הזרמים מתאפשרת לדעתו של רוזנק גם
בשל השינויים החלים בזרמים עצמם בעידן הפוסט-
.מודרני
השיח המודרני העמיק
את
הניכור בין הזרמים .
לעומת זאת ,בשיח הפוסט-
מודרני
ההגדרה הזהותית של היחיד
מ
יטשטשת
ומתאפשר
,שיח אחר
מאחר שבתרבות הפוסט-
מודרנית
נמצא מרחב נוח
ליצירת זיקות מורכבות של האדם לזרמים ולדעות שהיו בעבר
צר
ים זה לזה .
25
מה
שנתפס במודרנה כמטא -נרטיב המתאר, לכאורה, את המציאות
, הפך בשיח הפוסט-
מודרני
לנרטיב תלוי פרשנות המוצדק במסגרת עצמו בלבד.
26
אין משמעות לניסיון
התחקות אחר נרטיב,
כי הוא כרוך בהבנת תפקידה המרכזי של הלשון בעיצוב עולם
.התופעות
עקב
כך מתעצמים הפלורליזם והספקנות, ומתפתחת פרשנות
דקונסטרוקטיבית
למושגי
ה .יסוד של המודרנה, הדת והתרבות27
האקלים הפוסט -
מודרני, כמגדל בבל, מאפשר הכרה בשפות השונות ובפרשנויות השונות, מתוך הנחה
.שאל ה"דבר" עצמו אי אפשר להגיע28
גם
ב יחס למקורות הסמכות
חל
משבר. עולם הדת
וההלכה מבוסס על
ה דריש ה,להיענות לסמכות הטרונומית על
קיום מערכת חיים
נוקשה ,
על הסתמכות על מסורות העבר ו על האמונה
בגאוו
ה אוטופית .
כל אלה הם
ניגוד גמור
להלך המחשבה הפוסט-
מודרני, ובפרט
לאינדיבידואליזם
האוטונומי ו
ל
רלט
י .ביזם
רמון רואה
את ה פוסט-
מודרניזם
כשומט
את הקרקע מתחת
22
'מוזס, מגמות ותהליכים, עמ47
.
23
זיוון, דת 'ללא אשליה, עמ34
.
24
'רוזנק, הדיאלוג, עמ75
-
76
.
25
'מאיר, גם דתי גם חילוני, עמ11
-
13
'; מאיר, דת ומוסר, עמ49
-
85
.; מאיר, שניים יחדיו
26
רוזנק ', הדיאלוג, עמ86
.
27
,"אוטופיות הופכות למעשה, אוטונומיה לתלות, אמנציפציה לדיכוי, רציונליות לאיוולת" (הברמס
'חברה וזהות, עמ107-106
.)
28
רוזנק ,, הדיאלוג 'עמ87
.
7
ל רגליהם של המבקשים לשמור על גבולות ברורים של
ה .הלכה29 על כן, שביד אינו
רואה
כל אפשרות לדיאלוג בין התרבות היהודית האורתודוקסית בין ו התרבות
החילונית
הפוסט -
.מודרנית30
השפעת הפוסט -
מודרניזם על מגזר הציונות הדתית היא דוגמ
ה טובה
להתרחשות
הפוסט -
מודרנית ובכללה ת הליך ה התגוונות ו
ה פיצול באקלים
זה
. התודעה הציונית-
דתית נתפסת כמודרנית, אך עם התפשטות הלכי הרוח הפוסט-
מודרניים מתפתחת
תודעה ציונית-דתית פוסט -
מודרנית. האדם הדתי המודרני והפוסט-
מודרני מייצגים
שתי פרספקטיבות הבוחנות באופן שונה את מקומה של ההלכה, את המסורת היהודית
לדורותיה ואת היחס הראוי לקבוצ .ות אידאולוגיות שונות
האדם הדתי מחפש את דרכו בעולם רב-
תרבותי, עולם של תוהו הכופה עליו נורמות
חדשות ושינויים של עולם גלובלי משתנה. קשה שלא להבחין בנקוד
ה
של משבר הזהות
במפגש
ש בין שני העולמות–
עולם ההלכה השמרני באופיו והחיים במציאות
ה
פוסט-
מודרנית. מציאות חיים זו עתירה בפיתויים ו ב הלכי
מחשבה
רלטיביים באופיים
.המערערים את עולמו האמוני של האדם הדתי
מכאן ש
לתודעה הציונית-
דתית הפוסט-
מודרנית כמה מאפיינים החודרים לשיח
האומנותי, הפוליטי, החברתי והדתי. תודעה זו היא תוצאה של הפנמת הל
ך
הרוח
הפוסט -מודרני במודע ושלא במודע בקרב הציבור
.הציוני דתי ורבניו
למשל ,
בשדה
החינוך,, כפי שנזכר
ניכר שינוי בדרכי הלמידה ובתוכני הלימוד המוסטים מלימודי גמרא
והלכה לחתירה למשמעות
ורוחניות לו דרישה
להתחדשות רוחנית-חווייתית .
מאפיינים
אלה הם הבסיס לתודעה הפוסט-
מודרנית שהרב
שרלו
מזוהה
איתה
בהגותו ובפסיקתו
ההלכתית .
31
הלינגר מצביעה במחקרה על תופעה
של
בוגרי חמ"ד לא מעטים ה חשים מתח ב ין
המסורת ובין תפיסותיהם הנחשבות ל "כופרות". מתח זה מבטא את הפער בין התרבות
האוטונומית המערבית האינדיבידואליסטית ובין המחויבות ההלכתית-
דתית שאליה
מחנכים בחינוך הדתי, ואין בנמצא דמות
חינוכית
המסוגל
ת
להתמודד עם הדילמות
.העולות בעקבות מתח זה32
מערכת החינוך
הדתית מתמודדת עם אתגר החילון עקב השפעות תרבותיות מערביות
בכלל וישראליות בפרט. אתגר החילון הוא אחד האתגרים הדומיננטיים במציאות
29
רמון, התנ
ועה הקונסרבטיבית .
30
שביד, היהדות האורתודוקסית.
31
זיוון
, הילכו שתיים יחדיו .
32
'הלינגר, יחסי גומלין בין זירות, עמ19
.
8
הפוסט -מודרנית. הלינגר מביאה את מחקרו של בר-
לב המצביע על המהותיות של אתגר
החילון
ל
חינוך הממלכתי-דתי,
שכן בין%
5
1 ל-
5%
2 מבוגרי
ו
.נוטשים את הדרך הדתית33
על פי בר-
לב, ישנם
13
גורמי השפעה עיקריים של העולם המודרני על מגמת החילון
;בקרב הנוער הדתי, ובהם: תרבות נעורים אוטונומית המנותקת מתרבות המבוגרים
ריחוק מהשקפות העולם של המוסדות ושל המחנכים הציונים הדתיים; ירידת קרנם של
מקצועות הקודש
לעומת ה מקצועות
ה טכנולוגיים; עידן הפנאי הנהנתני הדוחק את ערכי
הדת; חשיפה של הצעירים הדתיים לתרבות חילונית במוסדות הלימוד של ההשכלה
;הגבוהה
ו
שירות בצה"ל שמתקיים ברובו
בסביבה חילונית. על פי הלינגר, מאז פרסום
מחקריו של בר-לב בסוף שנות ה-
90
של המאה ה-
20, תהליך החילון הלך וגבר,
ותופעת
הדתל"שים נהייתה
לחלק מ
הותי מהעולם הציוני-
.דתי34
לדעת
הלינגר,
הגישה
הדיאלוגית של הרב שרלו ורבנים נוספים היא
אחת
מכמה גישות ידועות הפועלות
.לצמצום אתגר החילון35
לאור אתגרים אלה,
ניתן להבין את ערכה החשוב של ההגות היהודית כהגותם של
הרב שג"ר והרב זקס –
שהם חלק ממקורות ההשראה להגותו של הרב שרלו –
כהגות
יצירתית המגשרת בין עולם ההלכה ובין המציאות הפוסט-
,מודרנית. עבור האדם הדתי
החצוי בין עולמות אלה, יש בהגות זו מין "ריפוי" או "גאולה" בעולם של קונפליקט
ותוהו. מהגות זו נדרש מענה לשאל
ות
העולות באקלים רב ה-תרבותי:
איזו משמעות יש
למחשבה הפוסט-
מודרנית על עולם הדת, האמונה וקיום
ה מצוות? כיצד ניתן לקיים את
הדת היהודית האורתודוקסית ללא אמת אחת מוחלטת וללא מטא-
נרטיב מאחד? כיצד
ניתן ל קיים שיח פלורליסטי בעולם הדתי תוך שמירה על עקרונות ההלכה הקנונית, ומה
מקומה של הציונות הדתית בעולם משתנה? ובראייה רחבה יותר, עולה האתגר
בדבר
תפקידה של היהדות בעולם כולו כדת פר
ק
טיקולרית במציאות פוסט-
.מודרנית
תפיסתו החינוכית של הרב שרלו
בנוגע ל
התמודדות עם האתגר הפוסט-
מודרני
,כפי שצוין לעייל הרב יובל שרלו
הוא הוגה ציוני-דתי, רב ומחנך,
חשוף יותר מרבנים
אחרים למציאות הפוסט-
מודרנית ומתמודד עימה מעצם היותו מספק התשובות
ההלכתיות .המקוונות הגדול ביותר בשני העשורים האחרונים36
בתפיסתו החינוכית הוא
מבקש להתמודד עם משבר הזהות הדתית באקלים זה. הרב שרלו מתאר את המחלוקת
."והמשברים בחברה הישראלית כתופעה של "חברה הקורסת מבפנים
33
בר-לב, השפעת העולם המודרני על גילויי חילון בנוער הדתי
בתוך
'הלינגר, יחסי גומלין בין זירות, עמ
19
.
34
בר-
.לב, השפעת העולם המודרני על גילויי חילון בנוער הדתי
35
'הלינגר, יחסי גומלין בין זירות, עמ19
.
36
.מרגלית, אתרי השו"ת, עמ' ב
9
עמדתו האישית היא עמדה מודרנית
המתקיימת באקלים פוסט-
מודרני
ו מחויבת לעולם
הדת וההלכה. עם זאת, הוא פיתח הגות, פסיקה הלכתית ותפיסה חינוכית שיש בה ן
הכרה
ב
מבני המחשבה של האקלים הפוסט-
מודרני. תפיסה זו
כלפי הפוסט-
מודרניזם
היא חידוש
עבור ה .עמדה של הציונות הדתית המסורתית37
ניתן לאפיין תפיסה זו ב אמצעות
המחשבה הפוסט-מודרנית המ בוססת על הגות
ה זרם
ה מתון הדוגל בפלורליזם ללא פגיעה במוסר האנושי, אינו מתכחש ל"יש" ואינו
.מפרק את הסובייקט לגמרי להגות זו
מכנה משותף עם ההגות היהודית , שכן היא
מושפעת מתפיסתו של,ויטגנשטיין שטען שהשפה תלוית-תרבות, ו
ש ממנו הושפעו גם
כמה מרבני הציונות הדתית .לעומת זאת, קיים הזרם הרדיקלי של הפוסט-מודרניזם ,
שאינו
משאיר מקום למכנה משותף עם ההגות היהודית האורתודוקסית, ו זו
הת דח
אותו
לחלוטין מאחר שהוא "שולל את ה"יש .לגמרי
ההכרה
באקלים
הפוסט-מודרני היא ביטוי של
תודעה חדשה
ש
מבקשת
להגדיר
מחדש את זהותו של האדם הדתי, ו יש ש בה הפנמה של הלכי
הרוח והמחשבה הפוסט -
מודרני
ים .כמו
כן, יש בה פתיחות לחדשנות ולגמישות מחשבתית וריאלית המקיימת
דיאלוג עם מציאות החיים הפוסט -
מודרנית. ניתן לראות זאת בשינוי תהליכי פסיקת
ההלכה המקובלים בחוגים האורתודוקסי
י ם ובכוונונה של ההלכה ברוח ההלכה
,הנבואית
בניגוד ל
גישה המסורתית שלפיה ההלכה הקנונית היא חזות הכול:
מיסוד
לימוד תורה לנשים; מתן מענה לקריאה להתחדשות דתית;
קריאה מחודשת של כתבי
הרב קוק ובכלל זה תורת ארץ ישראל;
.ועיסוק בסוגיות המאפיינות תקופה זו ,הרב שרלו
בדרכו החינוכית ,
מבקש
ליצ ו ר מהפכה בדמותו של
האדם הדתי באקל ים
ה
פוסט-מודרני
.באמצעות מפעל השו"ת המקוון38
ייחודיות
מפעלו של הרב שרלו מתבטא
ת בעיקר במספר
הגבוה לאין שיעור של
תשובות
יו
ההלכתיות ב
אינטרנט,
ובכלל זה באתרי תקשורת פופולריים, באתרי שו"ת
.וברשתות החברתיות הדבר מאפשר לו הבנה טובה יותר של המציאות
ומוביל ל יצירת
גישה דיאלוגית הלכתית פתוחה יותר. מדובר ב
פסיקה
שבה משתנה ההיררכיה בין הרב
הפוסק ל
בין ה שואל ו
ה
קהילה הווירטואלית המשתתפת בדיון ההלכתי .
הרב שרלו מנכיח
במפעלו
את השיח ההלכתי במרכז החיים ו תורם
ל עיצוב חייהם של אנשים המבקשים
הדרכה בנושאים כגון סוגיית הא
ו
מן הדתי ה
עוסקת בקונפליקט
בין
עיסוק בא
ו מנות ובין
המחויבות ל
לימוד התורה .
39 דוגמה ל
סוגייה
אחרת אפשר למצוא
ב
מאמר
ו של הרב שרלו
37
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
.מודרני, תשפ"ד
38
בשנת2002
פרסם הרב שרלו ספר ראשון המכנס מבחר תשובות שענה באינטרנט–
.""רשו"ת הרבים
( "בהמשך יצאו לאור ספרים נוספים: "רשו"ת היחיד2003
( "), "רשו"ת הציבור2005
) ו"רשו"ת
( "להחמיר2007). מלבד השו"ת באינטרנט .
39
הרב שרלו מציג את האומן הדתי כמושג דיאלקטי, לכאורה. האומן מבקש לבטא את עולמו הפנימי
ביצירה מתוך חופש מוחלט, ולעומת זאת, מצידו ה"דתי" הוא מחויב לחוק והסדר הא-
,לוהי. שרלו
'דמותו של האומן הדתי, עמ341
.
10
"התיתכן לגיטימיות דתית לחילוניות כבסיס לדיאלוג"
. מאמר זה עוסק
ב יחס
לחילוניות, ו
בליבת הדיון הוא מציג את יחסו של הרב קוק לחילוניות, וכ דר ש
הוא מז
קק
את יחסו שלו
כלפי ה
ענ י .ין40
במחקר שערכתי
מצאתי כי
מבני החשיבה של הרב שרלו ויחסו לפוסט-
מודרניזם
מתבסס
ים
על העיקרון הפילוסופי
שלפיו אדם יכול לנקוט עמדה תרבותית שאינה פוסט-
מודרנית ועם זאת להכיר בכך שהעולם שבתוכו הוא חי ופועל הוא עולם פוסט-
.מודרני41
זו
הי עמד
תם
של רבים מהאורתודוקסים
ה אוחזים בעמדות מודרניסטיות בשדה
ה תרבותי
ה
פוסט-
.מודרני
.לעמדה זו תפקיד חשוב בשמירה על ההיררכיה הקנונית
הרב שרלו רואה בפוסט-מודרניזם עובדה קיימת,
ויחסו אליו מורכב. הוא מתייחס
"לסכנת ערעור הזהות הדתית כ"חורבן דמוגרפי, ולצד ז
את
בוחר לראות באקלים זה
הזדמנות להתחדשות דתית. מדובר בתודעה פוסט-
מודרנית שדרכה הוא מבקש את
כוונונה של ההלכה ואת שינוי אופ
י יה מבלי לערער על דרכי הפסיקה המקובלות. גישתו
.המורכבת כמוה כגשר בין עולם הדת וההלכה ובין המציאות המשתנה הז
ו קו
מחשבה
תאולוגי
הנשען על המחויבות לעולם הדת ולהלכה ו על פתיחות לחדשנות ולמציאות
.המשתנה42 מדובר בתאולוגיה מע
צבת זהות המתבססת על של
ושה עקרונות): (א
בריאת
האדם בצלם א-לוהים ); (ב
תבוניות החיים
;וטבעיותם
)(ג תורת ארץ ישראל וההלכה
הנבואית
שייסד הראי"ה קוק
. עקרונות אלו
מבוססים על התאולוגיה של הציונות
הדתית . הרב שרלו נשען כאן על הראי "ה
קוק , הרב
סולובייצ 'יק והרב
"ר שג , אך הוא
מפתח את דרכו שלו בהגות, בפסיקה ובתפיסה
ה .חינוכית
ניתן
לראות את תרומתו של הרב
שרלו בהטמעת השיקולים המטא -
הלכתיים בעולם
.פסיקת ההלכה אלו הם
שיקולים מוסריים וערכיים הרלוונטיים למקום ולזמן
ומתפקדים כ עקרונות מעצבי זהות, תרבות וחברה שבחלקם הם מחוץ לעולמה של
ההלכה. מעשה זה מכונה אצל הרב שרלו "כוונונה של ההלכה" – פעולה ש
מבקש
ת
לבחון
מחדש את מקור ההלכה בסוגיות שבהן חל שינוי במציאות
או בסוגיות חדשות שלא
עסקו בהן עד כה . כוונונה של ההלכה
כפוף ל
תהליך הפסיקה האורתודוקסי ו
ל הלכה
הקנונית, אך
נושא עימ
ו
משמעויות אתיות(ולא רק תאולוגיות)
ומאפיינים רבים מעולם
.ההלכה הנבואית43
השיח ההלכתי ו
ה
פסיק
ה ההלכתית
בהקשר זה משתמשים בשפה
חינוכי
ת -הדרכתי ת
כתחליף לשיח הרבני וההלכתי המקובל .
עבודת
ה מחקר שערכתי ביקשה
לבסס את
40
,שרלו
לגיטימיות דתית.
41
'אופיר, פוסטמודרניזם, עמ148
.
42
שוורץ מחזק את מקומה החשוב של התאולוגיה היא בסיס עקרונות המעצב את עולם המעשה והיא
.כבסיס לאמונות יסוד של האדם 'שוורץ, אמונה על פרשת דרכים, עמ165
.
43
.ניתן לקרוא בהרחבה על כוונונה של ההלכה במפעלו ההלכתי של הרב שרלו
שרלו ,ישר יחזו פנימו .
11
הטענה כי דרכו ההגותית והפסיקתית של הרב שרלו היא חידוש
ב דרכה של הציונות
.הדתית הרב שרלו
נוקט עמדה חינוכית המבקשת להגדיר מחדש את זהותו של האדם
הדתי החי באקלים רב-
,תרבותי
ו
הוא רואה בישיבות ההסדר מכשיר לכך . זהות זו
פתוחה יותר לחדשנות בהשוואה ל זהות הציונית-
דתית המסורתית. מדובר בזהות דתית
שאינה רואה בהלכה חזות הכול, אלא
מוצאת ערך דתי משלים בהלכה הנבואית, באגדה
ובאתיקה. בחינת טענה זו
נעשתה בעיקר באמצעות המתודה החינוכית-
טיפולית"
הבניה
קוגניטיבית מחודשת"
והגישה המוטיבציונית שהן מתודות המקדמות שיח "בגובה
"העיניים
ו אר
גון
מחדש של
.אמונות יסוד באדם
מתוד ות אלה
מאפשרות לאפיין את
.שאיפתו של הרב שרלו לכיוונונה של ההלכה
חשוב להבהיר כי לא מדובר בשינוי ההלכה
עצמה,
אלא בבחינה מחודשת של מקורה
ובפסיקה בדרכים המקובלות בחוגים
האורתודוקסי
ים .
ניתן לראות זאת בשינוי תהליכי פסיקת ההלכה בעיקר בסוגיות שלא
נידונו עד כה, או בסוגיות שהמציאות בה
ן השתנתה .
44
הסגנון המנהיגותי -
חינוכי של הרב שרלו ודרכי פסיקתו
מהווים
מבני חשיבה ו דגם
אפשרי להתמודדות עם האתגר הפוסט-
מודרני
ועם ה שיח ה תוך-
מגזרי
בציונות הדתית
ו
השיח ה
בין-מגזרי עם הציבור החילוני.
מבני חשיבה
אלה מתגלים באמצעות הגישה
הקוגניטיבית -התנהגותי ,ת ובכללה שתי המתודות שהצגתי תוך התמקדות בשני
.מוטיבים עיקריים המאתגרים את העולם הדתי: היחס לאחר והיחס לאמת בנוגע
ל
מוטיב היחס לאחר, הרב שרלו מבקש להטמיע את "ה אתיקה של
ה
מחלוקת "
–
קוד
אתי יסודי ומקיף שמטרתו לאפשר את התרחשותה של המחלוקת ולייצר דיאלוג בין
.מציאות החיים לעולם התורה45
הציטוט הבא
מבטא
את קריאתו של הרב שרלו לדיאלוג
אתי ומכבד:
זה הזמן להתרחק מהטרמינולוגיה של מלחמת בני אור בבני חושך, כאשר כמובן
כל אחד משוכנע שהוא בן האור; זה הזמן לשקם מחדש את האמון, שרוב
"המתעמתים מבקשים טוב, ואף שיש מחלוקת עמוקה בשאלה מהו אותו "טוב –
האמון ברצון המיטיב פותח דלתות ומעצים קשב; זה הזמן להחליף את הרצון
;להכניע את השני ולבטלו בשאלה כמה רחוק כל אחד יכול ללכת לקראת השני
למעשה –
זה הזמן לעבור טיפול זוגי לאומי, לאמור: להשתמש בכלים המפותחים
בשנים האחרונות לשיקום זוגות במשבר, הנובע מאותו חוסר אמון, היעדר יכולת
הקשבה, אי-
'כניסה לעולמו של השני וכדו–
כדי לעבור טיפול לאומי באותן
44
שרלו, דמותה של ההלכה
הנבואית ', עמ41
;
,כפי שצוין לעיל ארץ ישראל מקבלת ערך בפני עצמו והיא
מרכיב תאולוגי
חשוב באמונה היהודית
'(שוורץ, ארץ הממשות והדמיון, עמ228
.)
45
שרלו ,לשם שמיים ,, מבוא
עמ '
XIV
.
12
מתודולוגיות. הדבר יביא ברכה הרבה יותר גדולה מאשר הניסיונות הכוחניים
מהצדדים כולם, וימנע את התהום שאנו צועדים אליה.
46
בדברים אלה
מתייחס הרב שרלו למחלוקת שהתעוררה בציבוריות הישראלית בעקבות
החלטת הממשלה
לקדם רפורמה משפטית המבקשת לשנות את יחסי הכוחות בין
הממשלה והכנסת ובין הרשות השופטת (בג"ץ). הוא מבקש
להשפיע ו קורא לדיאלוג
.ולהידברות מתוך כבוד הדדי וערכי זו
הי
דוגמה אחת מני רבות לתגובה ההגותית של
.הרב שרלו לאירועים הפוקדים את החברה הישראלית דברים אלה
הם חלק מ האתיקה
של המחלוקת .
ב
אשר ל מוטיב היחס לאמת, הרב שרלו מבקש את כוונונה של ההלכה ו את שינוי
אופי
י ה באמצעות מבני חשיבה ה
מתאימים למחשבה הפוסט -מודרנית
ושמירה על
מחויבות לעולם ההלכה:
אנו מתחמקים מהאחריות הגדולה שלנו לממש את ההלכה כפי שהיא אמורה
להיות, ומכוחם של תירוצים שונים אנו ממשיכים לנהוג בדברים שאין בהם עוד
טעם (גילוח בחול המועד), ומאידך גיסא מזניחים בצורה נואשת תחומים
שצריכים להיכנס למרכזה של ההלכה (איסור הורדת קבצים לא -
חוקיים). סיבות
רבות קיימות לתופעה זו, והקו השוזר את כולן הוא אי-
ההטמעה של התרבות
.שאנו חיים בתוכה, שאינה סם מוות, כי אם מעיין החיים של ההלכה47
בדברים
אלה
מעמיד הרב
שרלו
את האחריות שיש לנו
כלפי ההלכה ,
48
וכן את ה אחריות
.כלפי הדור ויחס של כבוד ואמון עמוק למה שהוא מחפש49
ניתן
לזהות
את
דבריו
כביקורת
רכה כלפי
רבני
הציונות הדתית , שהוא
נמנה ע ,ימם כלומר הוא
אינו מפנה
אותה
אל אחרים אלא
משתמש
בלשון רבים ו
מכליל גם
את עצמו.
ניתן
להסיק מדברים אלה
כמה:מסקנות
)(א ל ,דידו של הרב שרלו
התרבות הפוסט-
מודרנית אינה יכולה להיות
.זרה וממודרת
היא
כבר מוטמעת
במציאות ו בחיי ההלכה ולא ניתן להתחמק ממנה.
)(ב
הרב שרלו מגיב
למציאות זו ומבקש לייצר מסגרת
להטמעת המחשבה הפוסט-
מודרנית
בכוונון ההלכה ו
הוא רואה
בכך
ברכה( ;ג)
הרב
שרלו
מעצים בדבריו את גודל השעה
וחשיבותה, ו אפשר
לזהות בהם
ביקורת
כלפי
אלו המתחמקים מהאחריות הגדולה
וממשיכים ל עסוק
בדברים שאין בהם טעם .הוא מתייחס ל
תוצאות של התחמקות זו:
46
,שרלו
למנוע את הנפילה לתהום .
47
שרלו ,
ישר
יחזו פנימו ', עמ261
.
48
בהקשר זה בן-פזי כתב בספרו כי לפי לוינס
"פילוסופיה של מורה נושאת באחריות למה שהיא חושבת
( "או אומרת
בן-
פזי, עמנואל לוינס ,עמ '
129
) .
49
שרלו ,מאמר
הדור בדורנו ,עמ '
56
.
13
דומה כי אנו נמצאים בתהליך של קריאה גדולה לשינוי. התהליכים שתיאר הרב
שג"ר באשר ללימוד תורה מחלחלים גם אל תחומי היחס להלכה. ילדינו מאבדים
את האמון בהלכה. אין הם מחפשים ק
וּ
לות או חומרות דווקא [
...
]
גרעין האמת
של מצוקה זו נובע בעיקר בשל התחושה הקשה כי ההלכה אינה מכווננת לרצון
.של בורא עולם50
הרב שרלו מתייחס לדרישה לכוונון ההלכה כאתגר,
ורואה בה הזדמנות חיובית שנוצרה
מלכתחילה
, ולא בדיעבד, להתאים את
'ההלכה כדבר ה
ולעשותה.רלוונטית לימינו
הוא
רואה בכוונון ההלכה
את
""מעיין החיים ומדגיש את ה אחריות
ה
גדולה
שלנו לכך
שילדינו לא
י
אבדו אמון בהלכה .
בבסיס תפיסה זו שתי נקודות חשובות: האחת–
שינוי
דרכי הפסיקה ולא שינוי ההלכה עצמה; השנייה–
גישור בין עולם הדת וההלכה ובין
הלך הרוח והמחשבה הפוסט-מודרניים תוך הפריה הדדית.
51
הרב שרלו מודע לכך שהוא חווה את הדילמה הגדולה המתעוררת אצל
רבים
החיים
בעולם פוסט -
,מודרני ומעמיק את ההתבוננות בה . דילמה זו משקפת את המתח העולה
בין מציאות החיים לעולם הדת וההלכה, ובכלל זה לאתיקה ולמוסר היהודי . מתח זה
מערער את קיומה של ההלכה, וערעור זה עמוק כל כך עד שהוא מערער את הזהות
הדתית והיהודית שלנו כפרטים וכאומה החיה במדינת ישראל. על כן,
הרב שרלו מבקש
לחנך לערכים ועם זאת לדרכי חשיבה המאפשרות התמודדות עם הדילמה, כלומר,
ל הכרעה. הרב שרלו מקדיש ,חלק ניכר מזמנו
בעיקר בשו"ת האינטרנט ,
לפתרון
הדילמות העולות, והו
א משיב הן ב
הכרעה והן בהקניי
ת
חשיבה המסוגלת להכריע. בכך
הוא מבקש להשיב את החינוך לערכים בעולם ה
פוסט -ה מודרני מתוך מודעות לאתגרים
שהוא מציב. הוא עושה זאת בשפה הרלוונטית הן לחינוך אוניברסלי והן לחינוך
פרטיקולרי כדי לשמר את הזהות הדתית
ובעקבותיה את
הזהות היהודית .
52
נוסף על כך
, הרב שרלו מגלה חשיבה ערכית ומהותית
החותרת למצוא משמעות, וכן
מהווה דוגמה אישית ומציב מערכת כללים חינוכית
שבתוכה ,הכרת עמדותיו של האחר
הכרת הדילמה והיכולת להכריע. האתגר הגדול של הרב שרלו הוא להשיב את מערכת
החינוך הערכי, ובלבד שיהיה בה
מקום גם לחינוך ערכי כללי אוניברסלי וגם לחינוך
.פרטיקולרי
הרב שרלו מגלה בפנינו תפיסה חינוכית מודעת ורלוונטית לסביבה הפוסט-
מודרנית. זוהי תפיסה חינוכית המבקשת לקיים יחסי גומלין עם השינויים הפוקדים
אותנו ללא התכחשות או אי -הכרה בסביבה ,
אלא באמצעות יצירת שפה ומערכת ערכים
50
שרלו ,
ישר
יחזו פנימו ,
עמ '
260
-
261
.
51
הרב שרלו התייחס לנושא ההפריה ההדדית במאמרו "דרך ארץ–
חיבור התורה והחיים" (שרלו, דרך
.)ארץ
52
שרלו ,, חינוך ערכי עמ '
68
.
14
מתאימ
ות הרלוונטית גם במפעלו בפסיקת ההלכה שהוא רואה בה
כלי חינוכי המבקש
לעצב אורחות חיים בעולם פוסט-
.מודרני
אבקש להפנות את תשומת הלב למרכיבי הגישה הקוגניטיבית -
התנהגותית ולאפיוני
ה חשיבה
ה הלכתית ה ,חינוכית
ה
אנליטית ו
ה
דליברטיבית
, ש באמצעותם ניתן לבחון
ולאפיין את תפיסתו החינוכית של הרב שרלו המבקשת להבנות מחדש את עולם הערכים
באקלים הפוסט-
.מודרני53
בהבניה קוגניטיבית מחודשת זו ניתן לזהות התרחשות
קוגניטיבית הכוללת הקשבה אמפתית; אתגור; ערעור פרדיגמות לא מקדמות
(כגון
)פרדיגמות של איסורים שאין להם בסיס הלכתי ; הבניה מחדש של פרדיגמות מקדמות
;וערכים חינוכיים
ו "שיח "בגובה העיניים –
הכרה בצרכים הטבעיים ומתן לגיטימציה
.לשואל זוהי הזמנה לקריאה מחודשת של פסקי הרב שרלו דרך מתוד ת הה בניה
ה קוגניטיבית ה מחודשת
התואמת את השפה ה פ
וסט-מודרנית .
הרב שרלו
מדגיש בהגותו
כי מטרתו היא
"להגיש לקורא את דרכה של "תורת ישראל
כמכוונת ומדריכה את התנהלות האדם בעולם וכמעצבת
את אורחות
ה חיים ו
ה זהות
ה .דתית
במחקר שערכתי נמצא
כי ניתן להצביע על יתרונות התפיסה החינוכית של הרב שרלו
ו על התאמתה
לאתגר הזהות באקלים הפוסט-
מודרני כלומר להתפתחותה של הזהות
הבריאה. באמצעות "מודל קניאל" ו על בסיס
מחקרו של שוורץ ש נערך על "הדתל"שים
ובלתי מזוהים", נבחנ
ו
ההתאמה של התפיסה החינוכית
ל דור הצעיר החי באקלים
הפוסט -מודרני והרלוונטיות שלה ל התמודדות עם
תופעת עזיב
ת
.הדת54
המחקר מראה כיצד
גישתו החינוכית של הרב שרלו
היא
מצע פורה
ל שאלות חדשות
בעולמה של ההלכה
, ש
לאורן הוא חושף את פניה החינוכיים . בדרכו ההגותית
והפסיקתית
היא מבקש
להטמיע
ערכים אוניברסליים ופרטיקולריים ו מבני חשיבה
המאפשרים לדור הצעיר בחינה מחודשת של סוגיות אלה ולהכריע במצבי דילמה
האופייניים לאקלים הפוסט -מודרני .
53
ה גישה הדבלירטיבית זו רואה את המציאות כתהליך המתפתח ומשתנה כל הזמן. גישה זו חותרת
להוביל אל הטוב או להוביל לתוצאות רצויות לנוכח אתגרי השעה. הפילוסוף הדליברטיבי מנהל כל
.)"העת משא ומתן עם חלקי המציאות ב"כאן ועכשיו" ובהשלכות העתידיות (עיסוקה פחות ב"עבר
גישה זו מנהירה את הבעיות
הגלומות באירוע הנתון ומסייעת בבחירת חלופות להתמודדות עם בעיות
אלה כדי להשיג צמיחה והשגת יעדים אצל התלמיד. הפילוסוף הדליברטיבי יזדקק גם לתפיסות
נורמטיביות ודסקריפטיביות להצלחתו המעשית. כתיבתם של יוסף שוואב ותלמידו שלמה פוקס
מבטאת פילוסופיה חינוכית זו והיא
נשענת על עבודתם של ג'יימס ודיוא.יJames Cambpbell,
Understanding John Dewey: Nature and Cooperative Intelligence
;
William James, The Meaning
of Truth: A Sequel to 'Pragmatism'
’
;
William James, Pragmatism: A New Name for Some Old
Ways of Thinking
;
Israel Scheffler, 'Philosophical Models Of Teaching', Reason and teching
;
Israel Scheffler, Four Pragmatists
,בתוך רוזנק
ההלכה כמחוללת שינוי ,
'עמ66
,
הערות134-133
.
54
שחר צדוק, זהות דתית בעולם פוסט-מודרני, תשפ"ד , פרק7,
'עמ311
.
15
מודלים לגיבוש זהות שנמצאו תואמים את תפיסתו החינוכית של הרב
שרלו
ניתן לזהות התאמה בין הנחות היסוד של התיאוריה
של קניאל לגבי פיתוח הזהות
ובין הטענה שאבקש לבסס בחלק זה כי התפיסה החינוכית של הרב שרלו כוללת
אינטגרציה של תהליכים, מבנים ותכנים המאפשרים גיבוש זהות דתית באקלים הפוסט-
.מודרני
ניתן לראות את דברי קניאל כ הגות יהודית
ה
מציע
ה
פרספקטיבה פסיכולוגית
החיונית
לדיוננו .
55
קניאל,, במאמרו טוען כי גיבוש זהות האדם הוא
תשתית למפגש של היהודי עם
הבורא , שכן בעקבותיו הוא בא עם זהות שלמה ומורכבת, ולא כאדם המבטל את זהותו
.בפני בוראו
מימוש הקשר שבין האדם לבוראו מ חייב זהות יהודית מרכזית השולטת על
כל תתי -
( הזהויות
ומתבטאת ב מחויבות גבוהה). ככל שהזהות היהודית ת היה דומננטית
,יותר
כך היא תהפוך להיות מרכיב מרכזי יותר
בכל תתי -
הזהויות ותתבטא
ב רמת גיבוש
גבוהה, בחוסן רגשי ובשליטה עצמית טובה יותר. זו כנראה המשמעות הפסיכולוגית
הרחבה של הכנסת כל תתי -
."הזהויות ל"אוהלה של תורה56
קניאל מתייחס
לרבדים רבים במושג ה
משמעות ,
המתארים את תהליך גיבוש הזהות
ותתי -ה זהויות. אבקש להתמקד במרכיבים הדומיננטיים והרלוונטיים ל
מאמר זה ,
כלומר אלו ה
מקדמים
באופן אקטיבי את גיבוש הזהות הדתית
ו שאליהם חותר הרב
שרלו: משמעות ,הנמקה ומקורות הנמקה;
יצירת נרטיב קוהרנטי; פרשנות; א תגור
ופתרון קונפליקטים; בחירה חופשית;
.ערכים כיסוד מארגן57
א.
משמעות , הנמקה ומקורות ההנמקה בגיבוש הזהות
סעיף זה מבקש לבחון את
מאפייני ה
משמעות ו
את האופן שבו הם משתקפים
בתפיסה
החינוכית של הרב שרלו. למושג "משמעות" שני מאפיינים: הראשון הוא תיאור
המעשים, הרעיונות, הרגשות והמטרות הקשורים לרכיבי זהות האדם; והשני הוא הפֵּשר
,וההנמקה של המעשים והרעיונות. רכיב המשמעות שונה בין אנשים ותרבויות, כלומר
.בין זהויות שונות58
שוני זה
מתבטא
בתיאור
האדם את זהותו, ו ינב וקומ
לעצמו או
לאחרים את הסיבות והרעיונות המנחים אותו בתפקודים מרכזיים בחייו. תפקודים
אלה
הם ביטוי לזהות האדם, וה
משמעות בונה תפיסת עולם המנמקת את מטרותיו .
שינוי
ב תפיסת ה עולם
גורר שינוי ב ,התנהגות האדם
ב
סדר העדיפויות שלו ו
בבחירותיו .
55
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ
436
-
437
.
מאחר
ש מיומנויות אלה נבחנו כחלק מאפייני הפסיקה
וההגות של הרב שרלו אביא את יחסו של הרב שרלו אליה ן
.בתמצות תוך הפניה לפרקים הקודמים
56
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ464
.
57
בעבודת המחקר שערכתי
לאורך כל עבודה זו מיומנויות אלה באו לידי ביטוי בהגות ובפסיקה והם חלק
ממרכיבי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית. על כן אחרי כל מרכיב בחרתי להזכיר בקצרה כיצד היא
.באה לידי ביטוי בתפיסתו של הרב שרלו
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
.מודרני, תשפ"ד
58
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ437
.
16
אפשר להציג את הזהות האישית כמורכבת ממספר רב של עמדות כלפי העצמי וכלפי
הזולת. כלומר, תתי-זהויות המאורגנות סביב עמדת -
על שהיא הזהות המרכזית של
האדם
וש
אותה ניתן לכנות "גרעין הזהות". גרעין זה שולט בכל תתי-הזהויות,
כגון זהות
מינית, מקצועית או דתית . גרעין הזהות מארגן רצפים של זיכרונות וחוויות , ובו
מתארגנת גם תפיסת
ה עולם
ה
רוחבית המשותפת לכל תתי-
.הזהויות ומשפיעה עליהן
:תפיסת עולם מרכזית זו עונה על השאלות הגדולות של החיים ?מי אני ?מדוע אני חי59
ה זהות ה
אישית מתארגנת סביב הסיפור האישי , וכך
מובילה לשונ
וּת
בין אנשים. כמו
כן, תת-
זהות מסוימת יכולה
להיות דומיננטית אצל אדם
בתקופה מסוימת לעומת
.תקופה אחרת, בעקבות אירוע כזה או אחר. מאפיין חשוב נוסף הוא הזהות הקבוצתית
אדם מסוים יתפוס את עצמו כ משתייך ל קבוצה גדולה של דתיים באותה קהילה, עיר
,ואומה ואילו אדם אחר יראה.את דתיותו כעניין ייחודי ואישי ישנם מי ש
סיפור
ם
האישי
מ
כיל מטענים רבים של זהות עדתית – חיובי
ים או שלילי
ים
(כגון קיפוח), ומנגד, ישנם
.אנשים שאין להם זהות עדתית כלל60
ניתן להבין מדברים אלה כי על האדם להיות מודע לרעיונותיו, למעשיו, לרגשותיו
ולמטרותיו
היוצרים יחד סיפור (נרטיב) כדי להעניק להם פשר ומשמעות,
כפי שארחיב
בסעיף הבא. משמעות זו יוצרת תפיסת עולם המגבשת את זהותו של האדם,
וככל שזו
מרכזית
,יותר
כך האדם משקיע יותר מ
מרצו ו
מ
זמנו בפיתוח עולמו הדתי.
מניתוח תשובותיו ההלכתיות ש ל הרב שרלו ניתן
לזהות שהו א משקף את שאלת
השואל . שיקוף זה
כולל
ארגון מחדש של רעיונות, תפיסות ורגשות המייצרים את תפיסת
ה .עולם ומשמעויותיה
ב
שיקוף זה
של הרב שרלו מצוי
דפוס מחשבה הקיים
גם בתפיסתו
.החינוכית
דוגמאות לכך ניתן לראות בניתוח תשובותיו
במחקרי העוסק בתפיסתו
החינוכית כמאפיין.משמעותי61
זאת ועוד, נ יתן לראות
בתפיסתו החינוכית של הרב שרלו התייחסות דו-
סטרית לערך
המשמעות:
מחד גיסא קידום
מעורבות ומחויבות למצוות .
62
ומאידך גיסא ראיית
המ
שמעות כמאפשרת הבנה של התנהגות .
63
ב.
יצירת נרטיב קוהרנטי של זהות
ה נרטיב
הוא מבנה מארגן של הזהות ה מסייע לנו לתאר
ה
ומבטא את האינטראקציה
שלנו עם הסביבה. אחד המאפיינים המרכזיים של הנרטיב הוא הפרשנות שהאדם נותן
לחייו. זהות המושתתת על תפיסת עולם מרכזית המתארגנת כנרטיב אישי היא זהות
59
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ439
.
60
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ440
.
61
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
,מודרני, תשפ"ד פרק6
', עמ301
.
62
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
,מודרני, תשפ"ד פרק3
', עמ107
.
63
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
,מודרני, תשפ"ד פרק3
', עמ265
; פרק5
', עמ227
.
17
.שיש לה קיום גם במצבי משבר
ככל ש
תפיסת עולם
זו
פרואקטיבית יותר,
כך האדם
אכפתי ואקטיבי
.יותר כלומר, אדם שזהותו הדתית מרכזית בחייו,
ישאף יותר
לאקטיביזם בתחום הדת
, שיתבטא למשל ב שמירת מצוות ו
ב לימוד תורה, הן בשביל
עצמו והן
למען
,סביבתו. לעומת זאת, אדם בעל זהות דתית שולית ומצומצמת
כלומר
שאינו מזהה
את ,תפיסת העולם הדתית כנרטיב אישי יחזיק במספר קטן של עמדות
דתיות,
ולכן עולמו הדתי יהיה
ניכר
,פחות
מפותח
,פחות ועמיד פחות
במקרה של
.קונפליקט או משבר בתחום זה64
במונחים של משמעות וזהות אפשר לומר כי
זה
ות דתית
של אדם
שיש בה נרטיב
מאורגן והרמוני
תהיה עמידה
יותר ו
נושאת
,משמעות מחסנת. לעומת זאת אצל
אדם
שרכיבי הזהות שלו אינם,הרמוניים כלומר אינם מתגבשים כנרטיב, תישא ה
זהות
משמעות מחסלת,
.המביאה לפירור, פיזור וחוסר ארגון65
בהגותו של הרב שרלו ניתן לזהות כי
הוא חותר ליישוב הדיאלקטיקה ו ל הרמוניה
המאפשרת יצירת נרטיב קוהרנטי לעולם הדת,
ההלכה וקיום
ה מצוות באקלים
ה פוסט-
מודרני, כפי שראינו לדוגמה בסוגיית הא
ו .מן הדתי ובסוגיות נוספות66 הנרטיב
הוא אחד
היסודות שמבקש הרב שרלו .לטעת בקרב תלמידיו67
ג.
פרשנות בתהליך גיבוש ה זהות
,הזהות הדתית זקוקה יותר מכול לתהליך שיש בו ספק וקונפליקט
כטריגר לפרשנות .
האוטונומיה
בפרשנות ו בעיצוב המשמעות
הייחודית לאדם
היא מרכזית בגיבוש ,הזהות
ובכלל זה זהות.אמונית ובוגרת
עיון ב הגותו של הרב שרלו
מאפשר
לזהות כי הפרשנות היא חלק בלתי נפרד מהסגנון
הפילוסופי-תבוני שלו ו
מ גישתו התכליתית-
ערכית
ל פסיקת הלכה. הפרשנות מייצרת
משמעות ו מקדמת את הרלוונטיות של ההלכה שאליה שואף הרב שרלו בכוו נון ההלכה
וב
שינוי אופי
י .ה68
הפרשנות ניכרת ביחסי הגומלין שבין התאולוגיה
ל פילוסופיה
של ה רב
שרלו
, השואף לשיח הלכתי תבוני המייצר משמעות תוך שילוב שיקולים מטא-
הלכתיים
בפסיק .ה הפרשנות היא חלק בלתי נפרד מהגותו
, ו באמצעותה הוא מחנך לדיון פילוסופי
64
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ442
.
65
קניאל, משמעות וזהות יהוד 'ית, עמ444
.
66
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
,מודרני, תשפ"ד פרק5
', עמ231
; פרק3
', עמ113
.
67
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
,מודרני, תשפ"ד פרק6
', עמ298
.
68
.כפי שניתן לראות בדוגמאות לכיוונונה של ההלכה המקדמת משמעות בקיום מצוות ,שחר צדוק זהות
דתית בעולם פוסט -
,מודרני, תשפ"ד פרק3
,
'עמ108
.
18
ערכי סביב סוגיות אקטואליות .
69
הפרשנות, שהיא כלי מרכזי בגישה הקוגניטיבית
,התנהגותית היא
מאפיין משמעותי של הגות הרב שרלו
.ופסיקתו70
ד.
אתגור
ופתרון קונפליקטים
אתגור מתאפשר כאשר האדם חש
חופשי להתלבט, לשאול ולשקול חלופות ריאליות. כך
הוא מת רגל את היכולת לפתור קונפליקטים ולגבש את הזהות הייחודית לו. הצלחה
בפתרון קונפליקטים פנימיים מ גבירה את המסוגלות העצמית ו את הערך העצמי ומביאה
להתקדמות .משמעותית בגיבוש הזהות71
דוגמ
ה
לקונפליקט היא העובדה כי החברה
הפוסט -
מודרנית מעמידה את האדם במרכז ואילו תורת ישראל מעמידה
בו את הקב"ה .
הזהות היהודית מבוססת על אמונה באל אחד וכן על קיום מצוות הנגזרות ממנה,
ואילו
הפוסט -
.מודרניזם מבוסס על חופש, הנאה וסיפוק מיידי
פער נוסף מצוי בין דגש על
הלאום והקבוצה לבין הדגשת חירות האדם וכבודו. להתמודדות עם פער ים אלה נדרשת
.גמישות מחשבתית האתגר במציאות הפוסט-
מודרנית הוא
רמת הגיבוש הנמוכה
של
מערכת הזהות
בעקבות הקושי
ב
פתרון קונפליקטים
והמעבר מדגש על הקבוצה לעבר
.דגש על הפרט72
רמ
ת גיבוש
נמוכה זו של מערכת הזהות הדתית מצביעה על רמת מחויבות נמוכה
לדת
ולהלכה
, וגם לאחיזה במספר רב של זהויות . כך
,למשל
צעיר המגדיר את עצמו כדתי
יניח תפילין, ךא
הדבר לא יסתור
את היותו דר עם חברתו ויוצא איתה לפאב . אחיזה
ב
כמה זהויות מאפשרת מעבר גמיש בין זהות לזהות,
כך שהזהות היא דינמית ואף
.משתנה73
מכאן ניתן ללמוד כי המיומנו
יו ת הנדרשות לגיבוש הזהות ה יא גמישות
מחשבתית הנרכשת דרך
שאילת שאלות ,
פתרון קונפליקטים ומודעות לדפוסי החשיבה
הפוסט -מודרניים .
,כפי שראינו
אתגור
, פת רון קונפליקטים וגמישות מחשבתית הם חלק בלתי נפרד מקו
המחשבה האנליטי
.של הרב שרלו בדוגמאות ש הבאתי במחקרי מהגותו ופסיקתו של
הרב שרלו ניתן לזהות מבחינה מבנית את הדיאלקטיקה שהוא מעלה
כאתגור ו
כ דרך
פילוסופית
לפ
תרון הקונפליקט או הדילמה. הרב שרלו אף מבקש ל
חנך
לפתרון
קונפליקטים כמיומנות החיונית לאדם הדתי החי באקלים הפוסט -מודרני .
74
69
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
,מודרני, תשפ"ד פרק5
', עמ262
70
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
,מודרני, תשפ"ד על הפרשנות כמרכיב מרכזי בגישה הקוגניטית
.התנהגות 'פרק המבוא, עמ7
; אפיון הפסיקה של הרב שרלו, פרק6
', עמ302
.
71
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ456
.
72
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ456
.
73
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ457
.
74
שרלו, חינוך ערכי ,
'עמ68
.
19
ה.
זהות
דתית
מכוח
בחירה חופשית לעומת כפייה
קיים הבדל בין זהות דתית מתוך בחירה חופשית ל בין זהויות אחרות
המתגבש
ו ת מתוך
כפייה , כגון
אלה המושתתות על מין, גזע ועדה או על נסיבות חיים. זהות דתית
,המתגבשת מתוך בחירה חופשית חשובה ויציבה יותר. במקרים של קונפליקט זהות
אדם
המגבש את זהותו בדרך זו
יגיע להכרעה מתוך בחירה ו קבלת אחריות. פתרון שכזה
הוא הרמוני
ו .מוביל לניהול וארגון נכון של הזהות75
ל זהות ולזהות הדתית המתגבשות
מבחירה יש
כמה ממדים,
.כפי שציינתי לעיל
הרב שרלו ,, כפי שעולה מהגותו דוגל בגיבוש זהות דתית מתוך בחירה חופשית הן
מ שום הערך שיש בבחירה והן מתוך הבנה כי זהות
מתוך בחירה
יציבה יותר ו מתפתחת
דרך שילוב היבטים שונים : רגשיים, אינטלקטואליים, אידאולוגיים, ריטואליים
ותוצאתיים. ניתן לראות את ההיבטים הללו נוכחים בהגותו ו אף
בפסיק
תו
ההלכתית ,
שכן
זו האחרונה תואמת את הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית ובכללה מתוד ת
ה הבניה
ה קוגניטיבית
ה
מחודשת ,
76
שהיבטים .אלה הם חלק בלתי נפרד ממנה בדבריו הבאים
ניתן לראות את החשיבות שהוא מייחס ל:בחירה כדרך להנחלת התורה
מה שמציק
לדור ה
ו א שהתורה אינה מונחלת בהבנה ובהשכלה אלא בהפחדה
ובהחלשה. הדור אינו מוכן עוד לקבל את הציווי וההפחדה, את היראה ואת
הכפייה. הוא מבקש חירות, וחלק בלתי נפרד מן החירות הוא לבקש להבין לעומק
.את תכלית עשיית הדברים ומגמתם77
ו.
ערכים כיסוד מארגן של זהות
בעת קונפליקט ,ערכים יציבים יכריעו מהי הד
רך ש
לפיה
יחליטו האדם או החברה כיצד
לנהוג וכיצד לנמק את החלטתם. יצירה של תפיסת עולם בשלה המעוגנת בסולם ערכים,
שונה מתפיסת עולם שאינה בשלה, כמו
זו המתקיימת בגיל הנעורים ועד גיל30
.
בשלב
זה הזהות אינה מגובשת די,ה
ומאופיינת
ב
חשיבה של "שחור–
,"לבן
ב אינדוקציות
ודדוקציות מוטעות ו
ב."אשליה של "אני יודע הכול גיל זה אינ
ו
סובל אי-
התאמות
בזהות, ולכן
במקרה זה האדם ימצא פתרון של נטייה אחר קצוות (חזרה בתשובה או
75
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ3
44
-4
44
.
76 מאפייני הפסיקה של הרב שרלו תואמים את הגישה הקוניטיבית-
התנהגותית ובכלל זה המתודה הבניה
( קוגניטיבית מחודשת ,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
,מודרני, תשפ"ד פרק4
', עמ192
; פרק6
,
'עמ302
.)
77
'שרלו, מאמר הדור בדורנו, עמ56
-
57
.
20
בשאלה). כדי לייצר משמעות מחסנת וזהות מגובשת להתמודדות עם קונפליקט נדרשת
מהאדם יכולת
ל מורכבות קוגניטיבית גבוהה שבבסיסה ערכים כיסוד מארגן של זהות .
78
ב
תפיסת עולם בשלה,
קיימת
גמישות מחשבתית היודעת להגיע לפתרון , וכן מורכבות
קוגניטיבית
ה
מאפשרת את גיבוש הזהות. כלומר, הגמישות ה
מחשבתית
מאפשרת את
הטמעת הערכים שמרכיבים תפיסת עולם
, והם ה
תוכן של ה זהות
ו מובילים את האדם
.להתנהגות מוסרית, עקבית ומאורגנת79
לאור
דברים אלה ניתן להצביע על ערכים כיסוד מארגן של הזהות . הערכים
מאפשרים פיתוח תפיסת עולם בשלה, או כפי שקראנו לה קודם לכן, זהות בריאה,
שיש
בה גמישות מחשבתית. שני מרכיבים אלה,, ערכים וגמישות מחשבתית
מאפשרים
התמודדות טובה יותר עם משבר וקונפליקט בעולם רב-
.תרבותי כפי ש ,מצאתי במחקרי
הערכים והדרישה לגמישות מחשבתית
משתקפים
.בהגותו ובפסיקתו של הרב שרלו
בניתוח תשובות יו
בשו"ת האינטרנט
הראיתי
את מקומם המרכזי של הערכים בפסיקת
ההלכה
שלו
ואת מקומם של הערכים הפרטיקולריים לצד הערכים האוניברסליים
בתפיסתו החינוכית .
80
לסיכום דיון זה, ניכר כי רכיבי הזהות היהודית הקשורים במ שמעות
שמציג
קניאל
מתבטאים בתפיסה החינוכית של
הרב שרלו , ה מבקשת ליצור מהפכה בדמות האדם
הציוני-דתי תוך גיבוש
וטיפוח .זהות דתית בריאה ויציבה
רכיבים
אלה
יש בהם ממש
מאחר
ש
הם מאפשרים בחינה של הגות או תפיסה חינוכית ואת מידת ההתאמ ת ה
לפיתוח זהות מחסנת באקלים
פוסט-מודרני.
בחלק זה ראינו כי המכנה המשותף להגדרות השונות של זהות הוא היחס של האדם
לעצמו ו המידה שבה
היחס מלוכד ומאורגן. ככל שהזהות רציפה, מלוכדת ומאורגנת
יותר
כך
היא זהות בריאה
יותר
המאפשרת לאדם תפקוד תקין בחברה. הדבר
נכון גם לעניין
הזהות הדתית והיהודית
. עוד ראינו,
כי קיים קשר בין גיבוש זהות אישית לגיבוש זהות
דתית. כלומר, גיבוש בריא של זהות דתית תורם לגיבוש הזהות הכללית של האדם
.ולחוסנו הרגשי81
מחלק זה ניתן להבין את יחסו של הרב שרלו לשאלת הזהות
ומורכבותה ולבסס את הטענה כי תפיסתו החינוכית
ת ואמת
את ה תאוריה של פיתוח
זהות וזהות דתית, ו כי .יש בה כדי לתרום לפיתוח הזהות של האדם ולחוסנו הרגשי
78
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ460
.
79
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ462
.
80
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
,מודרני, תשפ"ד פרק6
', עמ272
; פרק6
', עמ300
;
פרק5
', עמ
213
.
81
הוכח כי אמונה דתית מחזקת את תחושת הזהות והשייכות של התלמידים
ויש בה יתרונות פסיכ ולוגיים
חשובים לבריאות ו
ה
רווח ה הנפשית של התלמידים (
Gross & Rutland, Special religious education,
p. 267
.)
21
התמודדות עם אתגר הנשירה מהדת ו חזון"ה מהפכה בדמות האדם
התורני"
הרב שרלו מתייחס למשבר עזיב
ת
.הדת כ"חורבן דמוגרפי" וככרסום בזהות הדתית
על
כן הוא קשוב
לקריאה הגדולה ולצרכים העולים בקרב הדור הצעיר
כפי שניתן לראות
בהגותו החינוכית ובדרכי פסיקת ההלכה .
82
;)הצורך בביטוי עצמי (אינדיבידואציה
;הרצון להביא לידי ביטוי חשיבה ראלית כלפי המציאות; מעורבות בתרבות העכשווית
)דיאלוג ופסיקה התואמת את מציאות החיים ללא נטייה לפסיקה החרדית (חרד"ל
תוך
הכרה גם בזרם המסורתי בציונות הדתית .
83
סעיף זה מבקש להדגיש קומה נוספות והיא המהפכה שהרב שרלו מבקש לחולל ש יש
בה כדי למנוע את הנשירה מהדת, ו
להביא ל מהפך בדמות האדם
התורני והציוני-דתי.
הרב שרלו רואה בישיבות ההסדר מפעל חינוכי שיביא למה פך זה שאותו
הוא מבקש .
בהגותו הוא מצביע על מהפכה שמטרתה שילוב בוגרי ישיבות הסדר ב
מוסדות ה שלטו ,ן
וש
בבסיסה מונחת הדאגה לצביונה וזהותה היהודי
ים
של המדינה. כמו כן, הוא מבקש
לעמוד על המאפיינים העיקריים של ישיבות ההסדר לעומת הישיבות המסורתיות
(החסידיות והליטאיות) שכל עיסוקן הוא התלמוד הבבלי ואינן עוסקות בנושאים
.אחרים
הרב שרלו
מאפיין
את ישיבות ההסדר
:לפי הפרמטרים הבאים
,התורה הנלמדת
דמות התלמיד ותהליך הלימוד . בשינוי בפרמטרים אלה הוא רואה את ליבת המהפכה
.בדמות האדם התורני
התורה הנלמדת–
תוכנית הלימוד בישיבות ההסדר שונה מתוכנית הלימוד בישיבות
המסורתיות. היא כוללת לימודי תנ"ך
נרחבים בדגש על המפרשים המסורתיים
והמפרשים בני-
ימינו; לימודי אמונה, כלומר פילוסופיה יהודית, מחשבת ישראל
לדורותיה, לימודים מעולם החסידות ו את
משנתו של הראי"ה קוק; וכן
תחומי לימוד
נוספים כגון לימודי מוסר והלכה. הרב שרלו רואה בתוכנית לימודים כזו מהפכה של
ממש,
המאפשרת ללומד להמשיך ללימודי הוראה או
ל לימודי רבנות ולהנחיל הלאה את
.אשר למד
82
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
מודרני, תשפ"ד, פרק7
', עמ321
.
83
כפי המובא במחקרו של שוורץ , בספרו "גבולות", עסק באופני התיאור של הציונות הדתית בספרות של
דתל"שים ובלתי מזוהים. מחקרו ניזון מניתוח יצירות של סופרים שנולדו החל מראשית שנות ה-
70
של המאה ה-
20, ובהן רומנים המתייחסים לחברה הציונית -
דתית. שוורץ כינה ספרות זו
"רפלקטיבית", כזו שיש בה ביקורת קשה על החברה הדתית-
לאומית. בספרו הוא מעגן את הניתוח
הספרותי בראיונות שנערכו עם דתל"שים. שוורץ סבור כי ספרות זו משקפת תמונה ריאלית ומלאה
יותר של היוצאים מהמחנה, שמאפשרת התבוננות בנקודות התורפה של החינוך הציוני-
.דתי (
,שוורץ
'גבולות, עמ171
.)בחינה זו מאפשרת
הבנה טובה יותר של מידת ההתאמה והתרומה של התפיסה
החינוכית של הרב שרלו, המבקשת למנוע מצבי משבר ונטישה של המחנה הציוני-
.דתי
,שחר צדוק
זהות דתית בעולם פוסט-
מודרני, תשפ"ד, פרק7
', עמ320
.
22
דמות התלמיד –
,תלמיד ישיבת ההסדר הוא בוגר ישיבה תיכונית, בעל בגרות מלאה
מעורה בחיי המדינה, בא במגע עם חלק מהתרבות הישראלית, חשוף לתקשורת, מכיר
אוכלוסיות שונות ובעל תודעה של נתינה לחברה. הוא גם משרת בצה"ל,
ובדרך כלל עסק
או עוסק בהדרכה, וככזה, הוא מעורה בשאלות הנוגעות להוראה ולהדרכה. תלמיד
ישיבת ההסדר רואה את הישיבה כחלק אינטגרלי ועיקרי
ב
מהלך חייו, אך לא כיעד סופי
–
לטוב ולרע. טיפוס זה של תלמיד הנפגש עם העולם הרחב הוא גם בעל עניין בסוגיות
דת ומדינה. הרב שרלו רואה בכך עניין חשוב
מאחר
בש תלמידים אלה
יש ערנות תור נית
ורצון עמוק לבחון שאלות יסוד בקיום האומה מנקודת מבט תורנית. חלק גדול
.מהר"מים בישיבות עברו מסלול דומה, מה שמעצים עוד יותר את השינוי
תהליך הלימוד –
הרב שרלו מתאר את סביבת ההוראה המערבית של ישיבות ההסדר
השונה מזו של "הישיבות המסורתיות. לדוגמה, הריהוט אינו מורכב מ"סטנדרים
המאפיינים למידה עצמאית ושקיעה בתלמוד
ה
בבלי בלבד,
אלא משולחנות וכ
י סאות
המותאמים לאופי למידה עשיר של ספרי פרשנים רבים. כמו כן, בישיבות הסדר יש חיבור
למחשב במקומות מסוימים (לא בבית המדרש) וגישה למאגרי מידע תורניים. דרכי
הלמידה מבוססות יצירתיות ,למשל:
כתיבה והוצאה לאור של עלוני
ה ישיבה, שבהם יש
גם דברי הומור וביקורת על הישיבה. מדובר
ב מאפיין חברתי פתוח הכולל ביקורת
.עצמית
תיאורו האוהד של הרב שרלו
בחזון
ישיבות ההסדר העתידי מצביע על מאפייני הדרך
החינוכית המבקשת לחולל מהפכה בדמותה של הציונות הדתית. הוא רואה את אנשיה
כמשפיעים ו
כ בעלי ביטחון עצמי להשתלב בכל תחום במדינת ישראל תוך שמירה על
:צביונה
.הרבנים המוסמכים לרבנות בישיבות ההסדר מעצבים דמות שונה של רב בישראל
אלו הדוברים את שפת הארץ, המעורבים בחיי המדינה, הקשורים קשר עמוק אל
חלקים נרחבים של המודרניות, המכירים בקיומם של עולמות רוחניים
ומחשבתיים עשירים ואת הסוגיות המרכזיות העומדות על סדר היום הצי .בורי
כ ל אלה מתלווים אל ידע תורני נרחב, שליטה במכמני ההלכה והמחשבה, אהבת
תורה אמיתית ורגישות מוסרית. ייתכן
ש צמיחה זו תחזק את הרלוונטיות של
.ההנהגה התורנית בחייה של מדינת ישראל84
בציטוט זה ניתן לזהות חזון
העונה על השאלה כיצד רואה הרב שרלו את עתידם של
בוגרי מערכת החינוך הציונות הדתית ו את
יחסי הגומלין שלהם עם מדינת ישראל .
,לטענתו ל
חזון זה השפעה על
זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. במאמרו
84
.שרלו, מהפכה בדמות האדם התורני
23
""מהפכה בדמות האדם התורני מתאר הרב שרלו את המצב העגום שבו אנו מצויים
ואת
הציפייה שלו כי בוגרי ישיבות ההסדר הם אלה שיחוללו את השינוי:
את ישיבות ההסדר יש לראות בקונטקסט רחב הרבה יותר. תדמיתה הציבורית
של התורה היא חוסר רלוונטיות. תדמית זו נובעת משני כיוונים: כיוון אחד הוא
התחושה הארכיאולוגית–
כלומר, התורה עוסקת בשאלות שאינן רלוונטיות לחיי
היום -
יום, מתוך נקודת מוצא אנכרוניסטית ומתוך נאמנות
למסורת שאינה
מתאימה לעולם משתנה. כיוון שני הוא במה שאין התורה עוסקת בו. התחושה
הציבורית היא שאין התורה עוסקת כלל ועיקר בשאלות היסוד העומדות על הפרק
בדמותו של האדם המודרני: מה לתורה ולשיגור חללית לחלל או ליצירה
התרבותית, מה לה ולתקציב המדינה כמו גם למעמדו של היועץ המשפטי
לממשלה, ומה לתורה לנבחרת ישראל בכדורגל כמו גם למדיניות תקצוב
המוסדות הרפואיים. התדמית היא שהעמוד הראשון של העיתון היומי הינו מחוץ
.להתעניינותה של התורה, דבר שמחזק את הריחוק הנפשי הציבורי ממנה
סיבות רבות לתחושה זו. חלקן נובע מחוסר היכרות של ממש עם העולם
התורני. העולם התורני הקפוא כלפי חוץ מתגלה למי שהוא חלק ממנו, כעולם
דינמי ומשתנה, מגיב ופועל. מה שנראה בעיני רבים כאנכרוניזם הוא תדמית
חיצונית שאינה מעידה על הפנימיות. ישנם שינויים רבים ותגובה לחי ים
מודרניים, אלא שאלה נבלעים בנושאים הקבועים ועומדים ואינם משתנים. חלקן
נובע מסיבות אובייקטיביות של מפגש המסורת עם שינויים. המסורת איטית יותר
ואינה מגיבה לכל דבר במהירות. זהו סוד נצחה וקסם קיומה, וזהירות זו מפני
תנודות רבות הוא שהביא לקיומה דרך שלושת אלפים
וחמש מאות השנים
.האחרונות. אולם בצד אלה מצויה ביקורת אמיתית וצודקת85
ניתן לראות כי הרב שרלו מצביע על מצב כללי עגום של תדמית הדת
שאינה משקפת את
:פנימיותה
ככזו שאינה,רלוונטית
שאינה שמה במרכז את
האדם המודרני, ו שקפואה
כלפי חוץ. בדברים אלה ניתן למצוא התייחסות לטענות
עוזבי הדת . כאמור, עיקר
טענותיהם היו שהציונות הדתית מונעת אינדיבידואציה, שוקעת באידאולוגיה ואינה
מקשיבה למי שמחוץ לה, משמרת אווירה ארכאית, ושהחרד"ל הוא האידיאל. ניתן
לראות שתפיסתו של הרב שרלו רחוקה מן הגלום ב טענות אלה. בתפיסתו יש מוטיבציה
לפעול להפיכת
,התורה למכוונת את החיים ומעצימה את האדם מכוח היותו נברא בצלם
ולחזק
את הקשר עם החוץ כדי להעיד על פנימיותה הלא -
מוכרת של התורה. כפי שראינו
85
.שרלו, מהפכה בדמות האדם התורני
24
ב ,ציטוט קודם
ת
חושת השליחות היא חלק מ
זהותו הדתית והלאומית
של האדם
המודרני .
בבסיס תפיסה זו קיים החינוך לערכים אוניברסלי
ים ול
ערכים פרטיקולריים.
ניתן לזהות כי הרב שרלו, בתפיסתו החינוכית,
אינו חותר רק לעיצוב האדם התורני
הפרטי, אלא כי מטרתו רחבה יותר–
"ציבורית ולאומית. ב"מאמר הדור בדורנו
הוא
מצהיר
על כוונתו המרכזית :
התורה מבקשת להקים ציבור ולאום, היא אינה מדברת על תהליכים בלבד, כי
אם על יעד ודמות שאותה יש ללבוש ובה יש להתעטר. התורה מבקשת את
היציבות והקביעות ואינה נענית לכל גחמה נפשית ורגשית. אולם בתוכה יש מקום
נרחב למילוי בקשת הדור, מתוך אמונה שזו דרכה של גאולת ישראל להאיר את
.דרכה דרך המציאות, ולראות עין בעין את ההתעלות גם בתחומים אלה86
ציטוט זה
מעצים את תכלית עם ישראל –
להיות
אור לגויים. מטרתו המרכזית
של הרב
שרלו בעיצוב אורחות חיים וגיבוש זהות יהודית ודתית ניזונה מ הרצון לממש
תכלית זו .
"במאמר החינוכי החשוב "מאמר הדור בדורנו
, דן הרב שרלו ב עיצוב פני הדור הנוכחי
ו
מדגיש את הדרכים הרבות שיש בעבודת ה'
, אך בסופו של דבר הוא חותר לדמות
.ציבורית המקדמת את ערכי היהדות של כל פרט בדרכו שלו
מכאן שפיתוח זהות דתית
באקלים פוסט-
.מודרני נעשה בדרך חינוכית שיש בה חזון למהפכה בדמות האדם התורני
התמודדות עם אתגר הזהות הדתית באקלים פוסט-
מודרני–
מסקנות
בחלק זה אבקש להציג את דרכו ההגותית והחינוכית של הרב שרלו כדגם להתמודדות
עם
אתגר הזהות הדתית והיהודית. הגותו
החינוכית של הרב
שרלו היא כאמור ערכית-
דיאלוגית .
על
פי רוזנק ,
גישה שכזו
מתאימה
להורות
את ערכי היהדות
ויש
בה
כדי לתת
תשובות לבעיות דורנו .
87
מן ה מחקר שערכתי על תפיסתו החינוכית של הרב שרלו עולות שלוש מסקנות
מרכזיות
:בנושאים הבאים
הבנת המציאות
המייחדת אותו לעומת התפיסה המסורתית
;בציונות הדתית
מבני החשיבה המעצבים את דרכו
,בפסיקת ההלכה ובהגות החינוכית
וההגדרה מחדש של הזהות הדתית שה
וא מבקש
להוביל כתחליף לזהות הדתית
;המסורתית בציונות הדתית"אפיון זהותו של האדם הדתי "החדש
כבעל תודעה פוסט -
מודרנית הפועל מתוך מבני חשיבה שמאפייני הם ,העיקריים הם חשיבה אנליטית
.גמישות מחשבתית ופתיחות לחדשנות
86
'שרלו, מאמר הדור בדורנו, עמ61
.
87
Rosenak, Teaching Jewish Values
.
25
הבנת המציאות
ההבדל
החשוב בין גישת
הרב שרלו
ו בין הגישה המסורתית
בציונות הדתית ה
וא
אופן
.הבנת המציאות
רצח רבין
יה ה
נקודת מפנה שממנה הוא החל לראות
את המציאות
מנקודת מבט
.שונה הוא עבר "מהתבדלות והסתגרות" לפרספקטיבה של דיאלוג עם
.הציבור החילוני זוהי נקודת מפנה
תאולוגית
המתגבשת ל כדי תפיסה חינוכית ופסיקתית
ה
שונה מ ה
עמדה המסורתית ב
ציונ
י .ת הדתית נמצא כי ,לדעתו של הרב שרלו הבנת
המציאות חשובה ליצירת דיאלוג ושיח בין-
מגזרי כמו גם
ל הכרעה ב סוגיות הלכתיות
ב פסיקה
האורתודוקסי
ת . בתשובותיו של הרב שרלו ניתן לראות כי הבנת המציאות היא
השלב הראשון הפותח את .הדיון בסוגיה המובאת להכרעה
מדובר ב
פר ספקטיבה
ש
מקבלת ומכילה את ה מציאות
הפוסט -מודרנית
, בשונה מה פרספקטיבה המסורתית
המתנגדת למציאות
.זו
בה
בנה זו יש
כדי ל הכריע בפסיקת .ההלכה88
הבנת המציאות של
הרב שרלו מתפתחת לאור ה מפגש האינטנסיבי שלו עם
הלך הרוח והמחשבה הפוסט-
מודרני
ים , מפגש
ה
מביא ל
תודעה פוסט-
מודרנית
שיש בה גמישות מחשבתית ,יצירתיות
וחשיבה אנליטית המאפשר ו .ת הכרעה במציאות מורכבת
ב
הבנת המציאות הפוסט-
מודרנית וקבלתה
מצביע הרב שרלו באומץ על סיומה של התקופה המודרנית
ש בה
המונהגים הולכים אחרי מנהיג הדת ללא הבנה של משמעות הפסיקה וההנהגה.
ביסוד
פסיק
תו קיימים עקרונות מטא-הלכתיים המבוססים על עקרונות תאולוגיים , ואלה
מסייעים לו לנמק את
פסיקתו
ומהווים מבני חשיבה
לקיום ה .הלכה במציאות מורכבת
ה בנת המציאות היא מרכיב דומיננטי בפסיקת ההלכה ובהגות של הרב שרלו ,
ו באמצעותה הוא נענה לקריאה גדולה
העולה ממשבר הפוסט-
מודרניזם
ו משמיע
ה
קול
מוביל ורלוונטי במציאו
ת ה
פוסט-
.מודרנית
מכאן ש
עמדתו
האישית
המורכבת
של הרב שרלו כלפי הפוסט-
מודרניזם היא עמדה
שיש בה ניגודיות. ככזו, היא נמצא
ת
מתאימה ורלוונטית
להלך הרוח והמחשבה הפוסט-
מודרניים שגם בהם
קיימת ניגודיות
. באמצעות
כלי
הפילוסופיה
מגדיר
הרב שרלו
מבחינה פסיכולוגית נרטיב קוהרנטי והרמוני
של זהות דתית בעולם פוסט-
מודרני לא
מאורגן ויוצר אותו מחדש. הוא מייצר בדרכו סולם עקרונות תאולוגיים וערכים שיש
בהם פוטנציאל להתפתחותה של זהות דתית במציאות מורכבת. תפיסתו הפסיקתית
והחינוכית
משמשת מורה נבוכים לאובדי דרך באקלים הרב-תרבותי ,גם כ אלה שאינם
רואים ב
ו מי יצג
של תפיסת עולמם הדתי , שכן יש בה כדי להקנות דרכי חשיבה ולא רק
.אג'נדה פסיקתית וחינוכית
מדובר בדרך פסיקה ו תפיסה חינוכית משמעותית המתאימה
88
.כפי שראינו למשל בסוגיות האומן הדתי, תג מחיר ועוד
שחר צדוק, זהות דתית בעולם פוסט-
,מודרני
תשפ"ד , פרק5
', עמ215
-
229
.
26
לאקלים הפוסט-
מודרני שבו קיימת תופעה של עזיב
ת הדת
בקרב הציונות
הדתית , שו יש
בה כדי ל טפח את
הזהות הכללית
ואת
.רווחתו הנפשית של האדם89
מבני החשיבה
הבנת
מבני החשיבה של הרב שרלו שהם התשתית להגותו ולפסיקתו
מסייעת להבין את
מהות דמותו וזהותו של האדם הדתי באקלים הפוסט -
מודרני. הרב שרלו הוא מנהיג
חינוכי המבקש להגדיר מחדש את זהותו של האדם הדתי,
וזה עיקר מפעלו. ניתן להסיק
מדרכי החשיבה שלו את האיכויות שהוא מנסה לפתח בדמות האדם הדתי באקלים
הפוסט -
.מודרני
הרב שרלו מכוון לז הות דתית שנושאת עימה תודעה פוסט-
מודרנית
ה .שונה מהזהות הדתית המודרנית המסורתית המקובלת עד כה בציונות הדתית
זהותו של האדם
הדתי
""החדש
בבסיס הניסיון של הרב שרלו להגדיר מחדש את זהותו של האדם הדתי קיימת הרכבה
של עמדה אישית מודרנית המחויבת לעולם הדת וההלכה יחד עם עמדה ננקטת
שיש בה
פתיחות לגבי הפוסט-
מודרניזם. בעמדה זו קיימות ,איכויות של הכלה רלטיביזם
וגמישות מחשבתית, וערכים של הקשבה, אמפתיה ואמת ה
ם
האמצעים המאפשרים
לאדם הדתי לחיות בהרמוניה באקלים זה
ו לגלות פתיחות לחדשנות ואוריינטציה רחבה
כדי להשפיע בעולמות השונים של ה ,אקדמיה
ה
תעשי י
ה ה ו הנהגה. זהו מימוש חזון
."תאולוגי של "דרך ארץ ודרך תורה
מכאן ניתן להרחיב את ההבנה כי אדם
בעל
זהות דתית באקלים ה
פוסט -
מודרני
מקיים את חובתו הדתית בחתירתו לאמת ומקדם בדרכו ערכים של חופש הדעה וזכות
הערעור, חובת הביקורת וחירות הבחירה. מדובר בזהות שיש בה גמישות מחשבתית
וחיבור בין אקטואליה, אתיקה ויהדות , ומבטאת אישיות רציונלית, אינטלקטואלית
ודיאלוגית המתמודדת עם הדילמות והקונפליקטים העולים בחיכוך בין עולם הדת
.וההלכה למציאות החיים
זהות זו נושאת
איכויות של חיבור הרמוני בין תבונה ובין תאולוגיה,
המייצר תהליך
של "מאבק והתפתחות" המוביל להתחדשות רוחנית חדשה ו ל התפתחות מתמדת בשני
תחומים– האמונה וההלכה. מכאן,
הש זהות הדתית מתרחבת אל עבר
,מחוזות המוסר
האתיקה היהודית והחינו
ך, ולא נשארת נטועה רק בעולם הדתי . התרחבות זו היא ביטוי
ל"התחדשות וצמיחה מחדש של עולם התורה "הקפוא , כלשונו של
הרב שרלו, וזוהי
.מהפכה של ממש
ה זהות ה
דתית המדוברת שונה מהזהו ת הדתית .ציונית המסורתית
זו הי
,זהות עם איכויות של גמישות מחשבתית ופתיחות המקיימת דיאלוג עם המציאות
הפוסט -מו
דרנית ומתמודדת עם האתגרים שהיא מציבה . זהות זו מתאימה להגדרה
89
, p. 12
religious education
Gross & Rutland, Special
.
27
הפילוסופית של אדם דתי מודרני בעל ערכים המהווים עוגן זהותי,
בדגש על היכולת
להכריע
. כלומר, במציאות הפוסט-
מודרנית התלמיד
ייווכח שבכל צד יש אמת ,אך יהיה
עליו
.להכריע מה ראוי. הכרעה זו תוביל להתנהגות ערכית
,זאת ועוד האדם הדתי
""החדש הוא
בעל מבני חשיבה ותודעה פוסט-מודרני
ים המבקש
ים ל
גשר
על פערים
ומאפש
רים
דיאלוג תוך-מגזרי ובין-
.מגזרי עם המגזר החילוני
במקום סיכום
בעולם פוסט-מודרני שבו אין משמעות לניסיון ההתחקות אחר נרטיב
, מתערערת
המסורת ואיתה גם הזהות. מסורת אינה עני י
ן לדתיים בלבד,
מאחר
ש היא מהווה, כפי
שראינו במאמר זה, עוגן של הזהות היהודית. הבנה זו מעצימה את חשיבותו של מאמר
.זה
נראה שמדור לדור
גדל הפער בין מציאות חיינו לעולם הדת וההלכה.
פער זה נוגע
במשמעות חייו של כל אדם יהודי, חילוני כדתי, באופן מודע או לא מודע. יותר ויותר
אנשים מוצאים עצמם בחיפוש זהות שאין לו קץ ב ים
רב ה-תרבותי,
או
בטשטוש זהות ,
דבר המוביל לעיתים ל משבר
או ל
תחושת ריק
. כל אלה מובילים לאו ב דן התקווה לתיקון
עולם
ול
אובדן הרגישות החברתית, שה ם
מן
הטרגדיות הגדולות של זמננו.
אולי יכולה
דווקא
המסורת ו
הדת היהודית, מתוך הקיטוב
,שנוצר להיות זו המחברת ולהציע
אידיאלים משותפים .של צדק וצדקה
מאמר זה הוא קריאה גדולה
לחשוף את ההתרחשות הפוסט-
מודרנית ואת אתגר
הזהות הדתית ובעקבותיה את
אתגר הזהות
היהודית ה רלוונטי לכלל הציבור היהודי
בישראל.
,עוד ביקשתי לראות בדרכו החינוכית של הרב שרלו דגם ל מבני חשיבה
ה מאפשרים
חשיבה דמוקרטית בריאה
, של כבוד הדדי , אחריות
והקשבה לעומת חשיבה
יודעת כ לו ; השבת החינוך לערכים בעולם
ה
פוסט-
מודרני מתוך מודעות לאתגרים שהוא
מציב; ו הגדר
ה
מחדש של זהותנו הדתית ואף היהודית
מתוך שיבה אל המסורת. כפי
שראינו ,
חיזוק
ה זהות הדתית ובעקבותיה
יצירת זהות יהודית
בריאה ה ם בעל י
משמעות
מחסנת ש
תביא לשיפור הרווחה הנפשית ו
ל
חיזוק החו
סן האישי והלאומי
. מדובר ב מבני
חשיבה שיש בהם כדי ל סייע לנו
ל התמודד
עם אתגרי התקופה, ובינ
י הם המחלוקת
והשסע החברתי
ש .בו אנו מצויים טענתי היא כי
הבנה של עולמנו וזהותנו
בכוחה לקדם
תובנות של משמעות ושקיפות עצמית. זהו בהחלט מסע חשוב וזו זכות עבורי להעלות ו
.על הכתב
28
ביבליוגרפיה
אופיר ,פוסטמודרניזם
=
,אופיר עדי,
:"פוסטמודרניזם עמדה
,"פילוסופית חינוך בעידן
השיח הפוסטמודרניסטי (בעריכת ילן א גור-
,)זאב
:ירושלים
,מאגנס
1996
,
'עמ
135
-
163
.
= אורון, זהות יהודית ישראלית אורון, י,איר
זהות יהודית ישראלית: מחקר על יחסם של
פרחי הוראה מכל זרמי החינוך ליהדות בת-
.זמננו ולציונות
תל אביב: ספרית פועלים ., תשנ"ג
אריקסון = , זהות: נעורים ומשבר
אריקסון, אריק, זהות: נעורים ומשבר, תל אביב: ספריית
,פועלים1988
.
בן-
= פזי, עמנואל לוינס בן-פזי, חנוך, עמנואל לוינס –
,האמנה החינוכית: אחריות
.תקווה וברית, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ו
בר-
לב, השפעת העולם המודרני על
= גילויי חילון בנוער הדתי
בר-
לב, מרדכי, "השפעת העולם המודרני על גילויי חילון
בנוער הדתי", הציונות הדתית בראיה מחודשת (בעריכת
'מאיר רוט), עין צורים: נאמני תורה ועבודה, תשנ"ח, עמ
126-119
.
גורביץ = ', פוסטמודרניזם גורביץ ', דוד, פוסטמודרניזם: תרבות וספרות בסוף המאה
ה-
20
., תל אביב: דביר, תשנ"ז
גירץ = , פרשנות של תרבויות גירץ ,קליפורד ,פרשנות של תרבויות
(תרגם
יואש מייזלר ,)
ירושלים :כתר ,
1973
.
גרוס = ', קול 'כתום גרוס ,זהבית ', "קול 'כתום' וידיים 'כחול לבן–
לאומיות
ציונית-דתית קרועה בעידן של אי-
ודאות", סוגיות בחקר
הציונות הדתית (בעריכת ישי ארנון, יהודה פרידלנדר ודב
שוורץ), רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-
,אילן, תשע"ב
עמ '
118-91
.
הברמס = , חברה וזהות הברמס, י
ן רג ו , חברה וזהות בימינו: ראיונות ומסות, תל
,אביב: ספריית הפועלים1991
.
הלינגר ,יחסי גומלין בין זירות
=
הלינגר ,רבקה ,י חסי גומלין בין זירות זהות שונות ובין
זירות זהות ותהליכי זהות: התפתחות הזהות המקצועית
והזהות הדתית של היועצת החינוכית הדתית, עבודה לשם
קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-
,אילן, רמת גן
פ תש ."א
ויסברט
= וויס, הדוס הפתוח ויסברט , אלי וויס, תמר, "מחפש את הדוס הפתוח (ראיון
,עם הרב יובל שרלו)", דעות12
(
2002
'), עמ10-6
,
https://toravoda.org.il/files/12deot.pdf
.
29
זיוון = , דת ללא אשליה זיוון
, גילי, דת ללא אשליה: נוכח עולם פוסט-
מודרניסטי–
,עיון בהגותם של סולובייצ'יק, ליבוביץ', גולדמן והרטמן
תל-
"אביב: הקיבוץ המאוחד, תשס
ו .
זיוון = , הילכו שתיים יחדיו זיוון ,גילי , "הילכו שתיים יחדיו? על המתח בין תפיסה
מודרנית לתפיסה פוסט-מודרנית בזהות הציונית-
,"דתית
ממשגיח הכשרות לנהג הקטר?: הציונות הדתית והחברה
הישראלית (בעריכת יאיר שלג), ירושלים: המכון הישראלי
,לדמוקרטיה2019
', עמ104-79
.
כהן, יהודים לא-
= יהודים
,כהן, אשר
יהודים לא-
יהודים: זהות יהודית ישראלית
ואתגר הרחבת הלאום היהודי בישראל ,
ירושלים: מכון
שלום הרטמן; כתר ספרים, רמת גן: הפקולטה למשפטים
- אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז.
מוזס ,מגמות ותהליכים
=
,מוזס
חנן , מציונות דתית לדתיות פוסט מודרנית: מגמות
ותהליכים בציונות הדתית מאז רצח רבין, עבודה לשם
קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-
,אילן, רמת גן
.תשס"ט
מוס , תיאוריות על גיל ההתבגרות
=
מוס ,, רולף אדוארד הלמוט
תיאוריות על גיל ההתבגרות ,
תל-
:אביב
ספריית פועלים ,
1988
.
מרגלית , אתרי = השו"ת מרגלית ,אפרים
, אתרי השו"ת בחברה הדתית -
לאומית: שינויים ומגמות, עבודה לשם קבלת תואר
דוקטור, אוניברסיטת בר-
.אילן, רמת גן, תשע"ח
פרידמן = , מרד קדוש חדש פרידמן, רונן, מרד קדוש חדש: התחדשות ציונית-
דתית
בעולם חברתי משתנה, חיבור לשם תואר דוקטור, תל
,אביב: אוניברסיטת תל אביב2004
.
פישרמן = , שמרנות בעולם מתחדש
פישרמן
, שייקה, שמרנות בעולם מתחדש: דיוקנו ההלכתי -
,חינוכי של הרב שלמה אבינר, חיבור לשם תואר דוקטור
רמת גן :אוניברסיטת בר-
,אילן
תשע."ט
קניאל = , משמעות וזהות יהודית קניאל ,שלמה :, "משמעות וזהות יהודית", טללי אורות
,שנתון מכללת אורות ישראל13
(
2007
'), עמ469-437
.
רוזנברג, פוסט-
מודרניזם–
= פרספקטיבה יהודית
" ,רוזנברג, שלום
פוסט-
מודרניזם– פרספקטיבה יהודית ,"
תוך וקליפה בתרבות המערבית: דרכים ורעיונות
להתמודדות (בעריכת עמרם ינאי ומאיר מוניץ), אלון
'שבות: הוצאת תבונות, תשנ"ו, עמ44-33
.
רוזנק = , הדיאלוג רוזנק , אבינועם, הדיאלוג בין הזרמים בעולם היהודי: בין
,המודרני לפוסטמודרני, זהויות3
'(תשע"ג), עמ95-75
.
30
רוזנק = , ההלכה כמחוללת שינוי רוזנק , אבינועם, ההלכה כמחוללת שינוי: עיונים
ביקורתיים בפילוסופיה של ההלכה, ירושלים: הוצאת
ספרים ע"ש י"ל מאגנס–
"האוניברסיטה העברית, תשס
ט .
= רמון, התנועה הקונסרבטיבית
,רמון ,עינת"מדוע עזבתי את התנועה הקונסרבטיבית",
,דעות75
(תשע"ו ,)
https://bit.ly/3LYhmeJ
.
שביד = , היהדות האורתודוקסית
שביד, אליעזר, "היהדות האורתודוקסית, ממודרניות
לפוסט-
,מודרניות", עיונים בתקומת ישראל2 (
1992
'), עמ
27-3
.
שגיא = , אתגר השיבה אל המסורת
שגיא , אבי, אתגר השיבה אל המסורת, תל אביב: הקיבוץ
.המאוחד, תשס"ג
שחר צדוק, זהות דתית בעולם
פוסט-מודרני, תשפ"ד
=
,צדוק, שחר
זהות דתית בעולם פוסט-מודרני
במפעלו ההגותי וההלכתי של הרב יובל שרלו
, עבודה לשם
,תואר דוקטור
אוניברסיטת בר אילן, רמת-גן, תשפ"ד .
שוורץ = , אמונה על פרשת דרכים שוורץ , דב, אמונה על פרשת דרכים: בין רעיון למעשה
,בציונות הדתית, תל אביב: עם עובד1996
.
שוורץ = , גבולות שוורץ ,, דב, גבולות: פרקים באסתטיקה ציונית דתית
רמת-גן: אוניברסיטת בר-
,אילן .תשפ"ב
שוורץ ,מאחדות לריבוי
=
שוורץ , דב, מאחדות לריבוי: סיפורה של התודעה הציונית
.הדתית, ירושלים: מוסד ביאליק, תשע"ח
שוורץ = , מגמות שוורץ ,דב , "מגמות באידאולוגיה של החינוך הציוני הדתי
:בספרות הרבנית בעשרים שנה האחרונות", ציונות דתית
היסטוריה, רעיון, חברה (בעריכת דב שוורץ), כרך
ד ', רמת
גן: אוניברסיטת בר-
,אילן
תש '"ף, עמ218-153
.
שוורץ = , על חבל דק שוורץ , דב, על חבל דק: דמוקרטיה וערכיה בהגות הציונית
.הדתית, ירושלים: כרמל, תשע"ח
שלג = , הדתיים החדשים שלג , יאיר, הדתיים החדשים: מבט עכשווי על החברה
,הדתית בישראל, ירושלים: כתר2000
.
שרלו = , אנשים בלילה שרלו ,יובל , "אנשים
בלילה עם יובל שרלו
(קובי מידן
בשיחה אישית עם הרב יובל שרלו)", סרטוןYouTube
,
הועלה על-
,ידי ישיבת אורות שאול תל אביב1
באוגוסט
2012
,
https://www.youtube.com/watch?v=gyawOsiOJN
Y
.
שרלו , דמותה של ההלכה הנבואית
=
שרלו, יובל, "דמותה של ההלכה הנבואית: תשתית עיונית
( להתחדשות ההלכה", אקדמות, יב2002
'), עמ48-7
.
שרלו
, דמותו של הא
ו = מן הדתי
שרלו, יובל, "דמותו של האמן הדתי", טללי אורות: שנתון
,מכללת אורות ישראל10
(
2001/2
'), עמ336-367
,
31
https://orot.ac.il/sites/default/files/tallelei-orot/10-
18_0.pdf
שרלו = , דרך ארץ שרלו ,יובל , "דרך ארץ–
חיבור התורה והחיים", ישיבת
,אורות שאולhttps://www.ypt.co.il/4443
.
שרלו = , וארשתיך לי לעולם
שרלו, יובל, "וארשתיך לי לעולם: מימי המדבר לימי
הנערות", יעלה הדס: נערות ונערותן–
,עיונים מקראיים
,)לזכרן של הדס ויעל בן סעדון (בעריכת ישראל רוזנסון
'מעלה מכמש: משפחת בן סעדון, תשס"ה, עמ132-122
.
שרלו = , חינוך ערכי שרלו ,יובל , "חינוך ערכי: גם אוניברסאלי גם פרטיקולרי
ועם הרבה צניעות", מחשבה רב-
תחומית בחינוך
,ההומניסטי4
'(תשס"ט), עמ69-67
.
שרלו = , ישר יחזו פנימו
'שרלו, יובל, "'ישר יחזו פנימו–
על כוונון ההלכה בעידן
פוסט-
:מודרני מכוח משנתו של הרב שג"ר", נטועים
,בטאון לענייני משנה17
'(תשע"א), עמ270-257
.
שרלו , כדי שלא נחרב בפעם
= השלישית
שרלו ,יובל , "כדי שלא נחרב בפעם השלישית: הלקחים של
,"כולנו בתשעה באבYnet
,
4
באוגוסט2022
,
https://www.ynet.co.il/judaism/article/bka5wvcp0
0#autoplay
.
שרלו = , לגיטימיות דתית שרלו ,יובל , "התיתכן לגיטימיות דתית לחילוניות כבסיס
,לדיאלוג?", ישיבת אורות שאול
https://www.ypt.co.il/4064
.
,שרלו
למנוע את הנפילה לתהום
=
" ,שרלו, יובל
למנוע את הנפילה לתהום ,", עלות שבתון ה׳
( בניסן תשפ״ג27
ב מרץ2023
) ,
https://shabaton1.co.il/?p=31383
.
שרלו
, לשם שמ
י = ים שרלו ,, יובל, לשם שמים: על האתיקה של המחלוקת
י ,רושלים: מגיד2018
.
שרלו = , מאמר הדור בדורנו שרלו, יובל, "מאמר הדור בדורנו", אקדמות: כתב-
עת של
,"לומדי "בית מורשה14
(
2003
'), עמ64-53
.
שרלו, מהפכה בדמות האדם
= התורני
,שרלו, יובל, "מהפכה בדמות האדם התורני", פנים4
(
1998
'), עמ56-49
.
שרלו = , רשו"ת הדיבור שרלו ,, יובל רשו"ת הדיבור: תשובות שניתנו באינטרנט
בענייני דיבור, אמת ושקר ולשון הרע, רעננה: ישיבת
"ההסדר אמי"ת אורות שאול, תשע
ו .
32
שרלו ,רשו "ת
היחיד
=
שרלו, יובל, רשו"ת
היחיד: תשובות שניתנו באינטרנט
בענייני צניעות, זוגיות ומשפחה, פתח תקו
ו ה: ישיבת
ההסדר פתח תקו
ו .ה, תשס"ג
= שרלו, רשו"ת הציבור
,שרלו, יובל רשו"ת הציבור: תשובות שניתנו באינטרנט
בענייני חברה, מדינה וגאולה ,פתח תקו
ו ה: ישיבת ההסדר
פתח תקו
ו
ה ע"ש זבולון המר, תשס"ה .
= שרלו, רשו"ת הרבים
שרלו, יובל, רשו"ת הרבים: תשובות שניתנו באינטרנט
בענייני אמונה, הלכה ושאלות מתחדשות, פתח תקו
ו :ה
ישיבת ההסדר פתח תקו
ו.ה, תשס"ב
שרלו = , רשו"ת להחמיר שרלו, יובל, רשו"ת
להחמיר: תשובות שניתנו באינטרנט
בענייני חומרות, קולות ועבודת ה', פתח תק
ו וה: ישיבת
ההסדר פתח תקו
ו.ה, תשס"ז
שרלו = , שו"ת ההתנתקות שרלו, יובל, שו"ת ההתנתקות, תל-
,אביב: משכל2010
.
שרמר = , מעשה רב שרמר , עדיאל, מעשה רב: שיקול הדעת ההלכתי ועיצוב
הזהות
היהודית, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-
,אילן
.תשע"ט
Bauman, Intimations of
Postmodernity =
Bauman, Zygmunt, Intimations of Postmodernity,
London and New-York: Routledge, 1992.
Erikson, Young man Luther =
Erikson, Erik H., Young Man Luther: A Study in
Psychoanalysis and History, New York: Norton,
1958.
Giddens, Modernity and Self-Identity
=
Giddens, Anthony, Modernity and Self-Identity: Self
and Society in the Late Modern Age, Cambridge:
Polity Press, 1991.
Gross & Rutland, Special religious
education =
Gross, Zehavit, and Suzanne D. Rutland, Special
Religious Education in Australia and Its Value to
Contemporary Society, Cham, Switzerland:
Springer, 2021.
Huyssen, Mapping =
Huyssen, Andreas, "Mapping the Postmodern", in
After the Great Divide: Modernism, Mass Culture,
Postmodernity (Edited by Andreas Huyssen),
London: Macmillan, 1986.
33
Rosenak, Teaching Jewish Values =
Rosenak, Michael, Teaching Jewish Values: A
Conceptual Guide, Jerusalem:The Melton Centre
for Jewish Education in the Diaspora of the Hebrew
University of Jerusalem, 1986.
Schachter & Ben Hur, Varieties of
religious significance =
Schachter, Elli, and Avital Ben Hur, "The Varieties of
Religious Significance: An Idiographic Approach to
Study Religion's Role in Adolescent Development",
Journal of Research on Adolescence, 29.2 (2019),
pp. 291-307.
Schwartz, The evolution =
Schwartz, Seth, J., "The Evolution of Eriksonian and
Neo-Eriksonian Identity Theory and Research: A
Review and Integration", identity: An International
Journal of Theory and Research, 1.1 (2001), p.7-
58.
Spector-Mersel & Ben-Asher, Styles
of narrative selection =
Spector-Mersel, Gabriela, and Smadar Ben-Asher,
"Styles of Narrative Selection in Crafting Life
Stories", Qualitative Research in Psychology, 19.1
(2022), pp. 43-64.
Thumma, Negotiating a religious
identity =
Thumma, Scott. "Negotiating a Religious Identity: The
Case of the Gay Evangelical", Sociological
Analysis, 52.4 (1991), pp. 333-347.
ספרות תורנית
רמב"ם, מורה נבוכים =
בן-מימון, משה
,)(רמב"ם
מורה נבוכים,
:ירושלים מוסד
,ביאליק תשכ"ח.