חומר רקע

,יוני2024 :סקירה השפעת המלחמה על ההייטק,בישראל ההשלכות על הכלכלה ומתווה לתכנית חירום פורום ההייטק למען ישראל קורא לממשלת ישראל לנקוט בפעולות מיידיות לעצירת נסיגת ההייטק ולמניעת פגיעה בלתי הפיכה בכלכלת,ישראל בצמיחת המשק וברווחת אזרחי .ישראל כללי ההייטק הינו הקטר של הכלכלה הישראלית והשפעותיו על הכנסות,המדינה התעסוקה ורווחת כלל האוכלוסיה בישראל הינן.משמעותיות נסיגה של ההייטק הישראלי משפיעה על רווחת כלל אזרחי ישראל באופן,ישיר לרבות פגיעה בשירותים אשר האזרחים מקבלים ועליה ביוקר.המחיה השפעותיה של מלחמת חרבות,ברזל האורכת כבר למעלה משמונה,חודשים על מגזר ההייטק ,ניכרות ובהתאם עולה הסיכון לנזק בלתי הפיך על המשק הישראלי,בכללותו תוך פגיעה משמעותית בתוצר ובהכנסות.המדינה מטרת סקירה זו הינה לבחון את השפעות המלחמה על ההייטק בישראל ואת הסיכונים הנובעים למשק מהפגיעה,בענף כמו גם להציג מספר הצעות לביצוע מיידי ובטווח.הבינוני תעשיית ההייטק בישראל-רקע ההייטק בישראל מהווה אבן יסוד בכלכלת ישראל ובעל חשיבות עצומה לחוסנה הכלכלי של .המדינה ההייטק מהווה מעל30%מכלל הכנסות המדינה,ממיסים-כ16%מכוח העבודה בסקטור העסקי ( 11%מכוח העבודה,)בכלל-כ17%מהתוצר הישראלי ולמעלה-מ55% .מהיצוא בנק( .)ישראל שיעור המועסקים בהייטק מתוך כלל המועסקים בארץ הוא גבוה באורח חסר תקדים.בעולם המשמעות הינה תלות גבוהה של התעסוקה ושל הכנסות המדינה ממיסים ממגזר.ההייטק על כל ת\עובד,טכנולוגי מועסקים2-3עובדים שאינם טכנולוגיים ובכך תורם ההייטק גם למוביליות חברתית לאוכלוסיות מתחומים שאינם טכנולוגיים וממגזרים.שונים תעשיית ההייטק הישראלית מובילה בעולם ביחס למספר חברות אפ-הסטארט והנתח העולמי של גיוסי.ההון התעשייה מושכת לישראל גם חברות בינלאומיות רבות שפתחו בעשור האחרון מרכזי מחקר ופיתוח גדולים המעסיקים עשרות אלפי.עובדים המובילות הטכנולוגית מהווה יתרון תחרותי הכרחי לעוצמתה הכלכלית והביטחונית של.ישראל ההייטק הישראלי תלוי בהשקעות,זרות כאשר למעלה-מ75%מההשקעות בו מגיעות.ל"מחו ,בנוסף התלות של ישראל במגזר העסקי לביצוע מחקר ופיתוח היא הגבוהה מבין מדינות -הOECD : -כ91% ,ואילו ההשקעה הממשלתית היא הנמוכה במדינות-הOECD : -כ9% .פורום ההייטק למען ישראל מבקש להדגיש את הפער בין חשיבות התעשייה לכלכלה הישראלית להשקעה הממשלתית המצומצמת,בה ובפרט בשעת חירום.זו מצב ההייטק בשנת2023/24 המשבר האזרחי והביטחוני הייחודי,לנו מתקיים במצב שבו יש עלייה עולמית בהשקעות בחברות חדשות ובגיוסי כספים חדשים.לקרנות עוד ב שבישראל מדובר בירידה של30%בהשקעות בחצי השנה החולפת בהשוואה לחצי השנה שקדמה,לה ב"בארה נרשמה עלייה קלה בהשקעות בהייטק בשיעור של3%דוח( Rise ,אפריל2024 .)חשוב לציין שהירידה בהשקעות-ב2024באה אחרי ירידות משמעותיות של-כ60% -ב2023 . הירידה בהשקעות בישראל מייצרת פירצה למתחרים בעולם לנגוס בנתח השוק של,ישראל כאשר ישראל מאבדת את מקומה כמובילה טכנולוגית בתחומים.רבים דוגמה בולטת לכך ניתן לראות במהפכת הבינה המלאכותית שסוחפת גל חדש של,חדשנות עסקים והשקעות,בעולם וישראל איננה חלק.ממנו ,הצפי על פי נגיד בנק,ישראל לעליה בתקציב הביטחון בשנים הקרובות מחייב שימור ופיתוח של מנועי הצמיחה של המשק הישראלי ובראשם הקטר של המשק–תעשיית.ההייטק השקעה בשמירה על ענף ההייטק כעת היא חיונית להמשך הצמיחה והשגשוג של מדינת ישראל! השפעות המלחמה על חברות ההייטק בישראל על פי סקר הרשות,לחדשנות יותר-מ80%מהחברות מדווחות על פגיעה בעקבות.המצב שלושה אתגרים בולטים לחברות:ההייטק השגת,מימון גיוס,לקוחות ועבודה בתנאי אי ודאות ומיצוב לא .מיטבי ירידה דרמטית בהשקעות פרטיות -ב2023חלה בלימה דרסטית של:השקעות ירידה של-כ60%בהשוואה לשנה שעברה בשלושת הרבעונים הראשונים של,השנה והאטה נוספת עם פרוץ,המלחמה שנמשכת לתוך2024 .חברות ישראליות שנאבקו לשרוד עוד לפני,המלחמה מתקשות אף יותר להשיג!מימון כמחצית מהכסף שהושקע בהייטק הישראלי ברבעון,החולף הראשון של שנת2024 ,הוזרם לשש חברות בלבד דוח( Rise .) מאז ה7.10ישראל ספגה פגיעה אנושה באטרקטיביות שלה למשוך.השקעות ניתן לראות זאת גם בתמחור אגרות החוב ארוכות הטווח האחרונות שהנפיקה.המדינה פקטור הסיכון הבטחוני עתיד לפסול על הסף השקעות רבות בישראל-יפסול השקעת גופים גלובליים בקרנות הון סיכון,ישראליות בחברות,ישראליות יפסול החלטות רכישה של חברות ישראליות והחלטות בגופים מוסדיים זרים להשקיע בהנפקות של חברות ישראלית בבורסות ברחבי.העול ,לראייה השקעות הון זר שמהוות מעל75%מההשקעות בהייטק,הישראלי הואטו או נעצרו.כליל גם פעילות הקרנות הישראליות.הואטה מציאת מימון הוא האתגר הבולט והמוביל ביותר ושיעור גבוה של חברות נמצאות בסכנת סגירה עקב ביטול או עיכוב הסכם.השקעה ירידה במכירות ובשיתופי פעולה חברות מדווחות על האטה כללית בגיוס לקוחות,ומכירות יצירת שיתופי,פעולה חתימה או חידוש חוזים.חדשים בפרט גם בפעילויות ההכרחיות להשגת תוצאות והתקדמות כגון פיילוטים ואתרי .בטא הרקע לכך הוא תנאי אי הוודאות,בארץ מיצוב בינלאומי,בעייתי הסטת מאמץ של גופים וחברות בארץ לתמיכה,בלחימה וזהירות של חברות ל"בחו מכניסה להתחייבויות חדשות לחברות ישראליות בתנאי אי.יציבות,בפרט הורדת דירוג האשראי של,ישראל מיצבה כל שותפות\השקעה בארץ כבעלת סיכון מוגבר. עצירת פעילות חברות צעירות וסכנת סגירה עקב מילואים לפי סקר הרשות לחדשנות70%מהחברות מדווחות על פגיעה עקב גיוס עובדים משמעותי למערך .המילואים-כ17%מעובדי ההייטק גויסו,למילואים-וכ30%מהעובדים בחברות ההייטק בשלבים ,מוקדמים שלהן אופק מימון.קצר חברות צעירות נשענות ביתר שאת על כח אדם,מצומצם כך שפעילותן משובשת לעתים עד כדי עצירה.מוחלטת ,במקביל המימון של חברות אלה הולך ואוזל עד כדי סכנת.סגירה הירידה בפריון מורגשת גם בקרב ים.עובדות שלהם בני זוג ובני משפחה המגויסים האמור.למילואים לעיל פוגע אנושות בתחרותיות של הסטארטאפים הצעירים ומסכן את עתיד תעשית ההייטק.כולה ח שוב לציין גם את חברות הטכנולוגיה באזור קריית,שמונה שלפני המלחמה שימש כהאב של טכנולוגיות בתחומי מדעי,החיים טכנולוגיות מזון,וקלינטק שחלקן החזיקו באזור מעבדות ומתקני ,ייצור מדווחות על הוצאות גבוהות ובלתי צפויות בשל מעבר ליישובים,אחרים על עיכובים בפיילוטים ושיתופי פעולה עם חברות,אחרות זמני אספקה ממושכים בהבאת חומרים וציוד ל"מחו וקושי בגיוסי.הון עד כה אף חברה מאזור קריית שמונה לא דיווחה על חזרה לרמות פעילות של ערב.המלחמה דוח( Rise ) התוצאות הישירות בשלב זה 1.מאות חברות נמצאות בסכנה ממשית להמשך הפעילות:על פי סקר שערכו רשות החדשנות ומכוןSNPI ,מעל50%מחברות ההייטק בשלבים מוקדמים הן כיום עם אופק מזומנים של פחות-מ6חודשים. 56%מהחברות צופות שלא תצלחנה לגייס סבב מימוני .נוסף 2.שיא שלילי במספר החברות החדשות שהוקמו:בישראל לפי נתוניIVC , -ב2023נפתחו -כ387חברות חדשות בישראל לעומת702 -ב2022 .זהו הנתון הנמוך ביותר מזה20 !שנה ברבעון הראשון של2024הוקמו בישראל רק22חברות הייטק חדשות לעומת-כ110 ברבעון המקביל.אשתקד 3.ירידה בהנפקות:ורכישות ח"דו האקזיטים שלPWC ,ישראל מראה שפל של עשור בעסקאות ההנפקה והרכישה בהייטק,הישראלי,שהן בין,השאר מקור תקציבי חשוב .למיסים זו ירידה של56%בהיקף הכספי של העסקאות בהשוואה-ל2022 . 4.פגיעה בתחרותיות ההייטק הישראלי בשוק הגלובלי ובמעמד ישראל כאומת :הסטארטאפ ההייטק העולמי שחווה משבר בשנת2022 ,התאושש-ב2023 ,כפי שמתבטא למשל בכמות ההשקעות ומספר החברות החדשות ב"בארה אשר נמצאים במגמת.עליה המצב בישראל עומד בניגוד משווע למגמה עולמית.זו העדר,ההשקעות סגירת חברות,צעירות ונסיגה במספר החברות החדשות שנפתחות מצביעים על נסיגה מהותית של ההייטק,הישראלי ונזק בלתי הפיך לסטארטאפ ניישן לטווח.הארוך אנו,רואים שנסיגת ההייטק בישראל כבר גורמת לפליטת עובדים.מהענף לפי חוות דעת של משרד,האוצר-כ90,000עובדים עלולים להיפלט מענף.הייטק לכך תהיינה השפעות מרחיקות :לכת ירידה בשכר הממוצע,במשק פגיעה קשה בהכנסות המדינה ממיסים ובפעילות הייצוא של ישראל ועלייה נוספת ביוקר.המחיה עקב,כך תיווצר השפעה שלילית על מאזן התשלומים של המשק הישראלי ועל שער,החליפין כמו גם פגיעה משמעותית.בתוצר הירידה בדירוג האשראי של מדינת,ישראל מוסיפה ומקשה על ניהול החוב הלאומי עקב פרמיית סיכון .מוגברת הערכת בנק ישראל היא כי כתוצאה מהמלחמה ירדו הכנסות המדינה ממיסים ב35מיליארד בשנים2023-2025 . בתנאים,אלו השקעה בהייטק שאחראי לשליש מתשלומי,המיסים קריטית להתמודדות עם נטל.הלחימה ,בנוסף לפגיעה בענף ההייטק ישנן השלכות חוץ ענפיות בענפים,נוספים,לרבות ן"נדל,למשרדים ,הסעדה ושירותים אחרים בשרשרת הערך שכבר נפגעים כתוצאה מנסיגה.בענף יוזמות וה תארגנויות קיימות לסיוע לחברות שנפגעו מהלחימה והמשך פעילותן בסיכון הרשות לחדשנות-תכנית יוזמה2.0 .הושקה המימון המשלים הנדרש כתנאי לקבלת סיוע קשה מאוד להשגה באקלים ההשקעות.הנוכחי קרנות חירום-יוזמות סיוע רבות וקרנות חירום בהןIron Nation ,Cyber Dome -וGeshemהוקמו על ידיVCs .עד כה הוגשו מעל1000בקשות סיוע מחברות ואין ביכולת הקרנות לעמוד בביקוש .הרב צעדים מוצעים לפעולות מיידיות פורום ההייטק למען ישראל מציע לבצע באופן מיידי מדיניות לשעת חירום ולייצר אימפקט ראשוני .משמעותי בשלב הבא אנו ממליצים על מיקוד התקציב במאמצים תומכי צמיחה והקמת תוכניות חרום כבר בתקציב2024על מנת לעצור את המפולת הכלכלית ולהתניע את הצמיחה.מחדש לביצוע:מיידי 1.גיבוש תוכנית פעולה לייצוב:ההייטק הקמת צוות עבודה ממשלתי משותף לרשות לחדשנות ונציגי מגזר.ההייטק הצוות יעקוב אחרי מדדי ההייטק,בישראל יציע ויעקוב אחרי תכנית.הפעולה 2.התאמת תקציב המדינה וניתוב כספים לרשות החדשנות ושינוי מדיניות התמיכה לשעת :החירום ניתוב כספים ליצירת תמריצי השקעה נוספים בחברות,טכנולוגיות ללא צורך במימון משלים.נדרש לבצע תיקון באופן התמיכה בחברות,הצעירות בנסיבות הנוכחיות של עצירת השקעות הון.זר בימים שבשגרה התפיסה היא שחברות חזקות תגייסנה כספים מבלי התערבות ממשלתית.כלשהי במצב החירום,הנוכחי להערכתנו אין מנוס מתמיכה ממשלתית גם ללא הון,חיצוני על מנת לסייע לחברות לצלוח את.המשבר להלן הצעות לדוגמא להתאמת מדיניות התמיכה של הרשות לחדשנות לשעת החירום כולל שינוי מנגנון ההשקעה של תקציבים קיימים כמו גם הקצאות תקציביות:נדרשות התאמת מנגנון ההשקעה של הרשות לשעת:חירום 1.ביטול הדרישה לכספים משלימים:כיום מענקי הרשות לחדשנות מושקעים כהשלמה לכספי משקיעים כאשר"השלמה"ה הנדרשת היא25-70%מהתקציב בהתאם לסוג ,המענק סעיף,ההוצאה והאוכלוסייה שמקבלת את המענק כגון(העדפה לאוכלוסייה חרדית.)וערבית בימי מלחמה שבהם השקעות כמעט לא,מתרחשות יש לבטל את הדרישה לכספים ,משלימים ולתמוך בחברות על פי תהליך הבדיקה של.הרשות 2.מסלול השקעה:על מנת להתניע את מנועי,הצמיחה אנו מציעים לאפשר לרשות לחדשנות מסלול השקעה בתמורה לאקוויטי וללא דרישה למימון משלים ממשקיעים נוספים בהתאם לקריטריונים.שיקבעו השקעות אפקטיביות יניבו פירות לשגשוג מדינת ישראל בשנים הבאות כאשר יגיעו החברות,לפריון כולל ערך החברה,עצמה אך גם מקור,לתעסוקה להכנסות,ממיסים ולהשפעות רוחביות על ענפים.אחרים 3.מענק לתמיכה בהגדלת מכירות-אנו מציעים להוסיף מסלול שיאפשר לחברות להתמודד עם הקושי להרחיב פעילות מסחרית בזמנים.אלו,כאמור פגיעה בצמיחה בהכנסות החברות מקשה עוד יותר על גיוס הון ולכן להערכתנו תמיכה בפעילות מכירה ומסחר תקל על החברות לגייס הון החיוני להמשך.קיומן 4.תמריץ למשקיעים:במסלולי הרשות לחדשנות הדורשים השקעה,משלימה ניתן לתת למשקיעים תמריץ כדי לעודד את ביצוע השקעותיהם ובכך לקזז את הסיכון.המקומי 5.חממות טכנולוגיות:תגבור והאצה משמעותית ודחופה של מסלולי החממות של הרשות לחדשנות למתן מעטפת תמיכה נדרשת לחברות חדשות.בהנבטה הסרת.חסמים 6.קניין:רוחני בחינת הקלת הגבלות עלIPלפחות(באורח)זמני שלצערנו מרתיעות חלק מהמשקיעים הזרים מלהיכנס להשקעות בחברות נתמכות על ידי הרשות.לחדשנות פעולות מאיצות:צמיחה 1.הגדלת קרנות מענקים עד( )הכפלה של הרשות לחדשנות כדי לאפשר תמיכה בחברות רבות,יותר וחיזוק מסלולי.החממות ערוץ,מהיר כדי לספק תשובות מהירות.לחברות 2.חברות דיפ טק-קביעת מסלולי תמיכה רב.שנתיים עידוד והאצת היוזמות.הקיימות 3.חיזוק תוכניות סיוע של משרד הכלכלה ומשרד החוץ התומכות בפעילות,שיווק פיילוטים וכניסה לשווקים חדשים של חברות ישראליות ל"בחו כמו(כסף" "חכם בהיקף משמעותי .)יותר 4.השקת קרן הלוואות בתנאים נוחים לחברות הייטק.בוגרות 5.סיוע לחברות שנפגעו מהותית מגיוס לשירות מילואים ופינוי מאזורי סיכון והן בסכנת .סגירה 6.הקמת מרכזי חדשנות אזוריים ברחבי הפריפריה הישראלית-להוספת משרות בפריון .גבוה 7.תמרוץ מיסוי למשקיעים בתחומי ואזורי עדיפות.לאומית 8.הגדלת בסיס" "התקציב של הרשות כך שיהיה רב שנתי ולא חד פעמי ויספק יציבות .לתעשייה ,להזכיר בשנת1993 ,הממשלה יזמה את תוכנית"יוזמה"אשר הצמיחה תעשיית הייטק ,בישראל כמעט יש.מאין התוכנית קידמה את תעשיית הון הסיכון בישראל ויצרה אקלים המעודד השקעות בתחום ההייטק.הישראלי בינואר השנה קראנו להקמת תכנית -יוזמה" 2 "לחילוץ והגברת שגשוג ההייטק והכלכלה,הישראלית ואנו מברכים על.הקמתה ,כעת חשוב שהתכנית הזו תהיה משמעותית ופורצת דרך על מנת להגשים את.ההבטחה לסיכום תמונת המצב הנוכחית מראה בבירור שההייטק הישראלי בעיצומו של משבר חסר תקדים אשר השלכותיו על הציבור בישראל עלולות להיות.דרמטיות תכנית חירום יעילה ומקצועית כפי שהוצע במסמך הינה הכרחית כדי למנוע את קריסת מגזר ההייטק וההשלכות על כלכלת ישראל.בהתאם לצד הצורך בתוכניות שיקום משמעותיות בתחומים,רבים החל,מתעסוקה,רווחה,חינוך חוסן נפשי כלכלה,ועוד פורום ההייטק למען ישראל קורא להעלאת נושא תעשיית הייטק גם הוא לסדר היום של משרדי הממשלה השונים ובוועדות,הכנסת ולגבש תכניות פעולה להתמודדות בשילוב גורמי המקצוע,הממשלתיים הרשות,לחדשנות ונציגי סקטור.ההייטק עשייה מקצועית מול מורכבות המצב,הנוכחי עם תכנון ארוך,טווח של ממשלת,ישראל תשדר התנהלות פיננסית יציבה ומוטת צמיחה אשר הינה קרקע הכרחית לשגשוג ענף ההייטק והכלכלה.בישראל