חומר רקע
תקצוב מדיניות של שיקום, חוסן וצמצום פערים ביישובי הנגב המערבי
שנפגעו
מ
טבח ה-
7
באוקטובר אך לא נכללו בחבל תקומה
נייר עמדה לקראת הדיון
הצפוי להתקיים היום
בועדת משנה
לשיקום כלכלי של חבל תקומה
בנושא
מימוש התקציב המוקפא לפיתוח
כלכלי של חבל תקומה .
,הדרת אופקים כמו גם הדרת נתיבות
,מרחבים אשקלון, רהט , הכפרים הלא מוכרים כן ו
ישובים נוספים
במועצות האזוריות,
מתבססת על תפיסת תיחום צבאית מיושנת של7
.ק"מ מרצועת עזה
הסירוב לאמץ
תפיסה אזרחית עדכנית מבטא את המשך מדיניות ההפקרה ושעתוק אי-
השוויון החברתי בין יישובים
.ואוכלוסיות ברחבי הנגב
ב
דוח מקיף בנושא הפקרת תושבי.ות אופקים לפני ואחרי ה-7
'באוק–
,כמקרה בוחן מתוארים הפערים
המבניים הכלכליים-
חברתיים שאפיינו את העיר אופקים
עוד בטרם
פרוץ
,המלחמה ל
צד ה הפקרה
המתמשכת
שחוו תושבי העיר ביום התקיפה, ובחודשים שלאחריו .
מזה שנים ש
תושבי.ות אופקים מתמודדים עם
מצוקה
כלכלית ופערים חינוכיים חריפים
בהשוואה
לממוצע הארצי .כרבע מהמשפחות ומעל שליש מהילדים באופקים חיים בעוני.
מעל10
אלף תלמידות
ותלמיד
ים
באופקים גדלים עם סיכויים
נמוכים יותר להצליח בלימודים – כאשר
שיעור הזכאות לבגרות
(
54%
( ), שיעור הכניסה להשכלה גבוהה23%
), ושיעור האקדמאים (בקרב בני ובנות55-33
,
15%
)
נמוכים
( משמעותית מהממוצע הארצי71%
,
35%
ו -
30%
.), בהתאמה
בשבועות ובחודשים הראשונים לאחר ה-
7
,באוקטובר
תלמידי אופקים
,נותרו ללא מסגרת חינוכית
נאלצו להסתפק בהוראה מרחוק בלתי מותאמת, ופתחו פער לימודי נוסף אל מול תלמידי המרכ .ז
טבח השביעי באוק' חשף .תכנון לקוי בכל הקשור למיגון
הבתים שנבנו ב
אופקים בשנות ה-
90
, נבנו ללא
.ממ"דים
ביום הטבח, חלק ניכר מהנרצחים נטבחו בעודם בדרך למיגוניות שניצבו מחוץ לבתים. אחרים
.שהו שתי יממות בתוך בתים שחלונותיהם נופצו וללא מרחב מוגן מפני המרצחים ומפני הטילים מעזה
על אף
הטבח שחוו
, ו
בניגוד ליישובים אחרים, לתושבי אופקים לא הוצ
ע פינוי מסודר
, ו בתחום הביטחון
.האישי, והחוסן הנפשי והקהילתי נפער פער נוסף אל מול תושבי המרכז
בשונה מרשויות ,אחרות הרשות
המקומית של אופקים הכריזה על חזרה מהירה לשגרה כבר ב-9
באוק';
,כעבור מספר ימים החל מה-
12
באוק', מימנה
העירייה יציא
ה מהעיר ל "צורך "התרעננות למשך שלושה עד שבוע
ימים בלבד –
וזאת רק
,לחלק מהתושבים
ו ללא שקיפות
בקריטריונים .
בביקור שערכנו בשכונ
ת מישור הגפן ב-
29
באוקטובר2023
היה
ניתן ,עדיין,
להבחין כי המרחב הציבורי
מצולק: סימני דם על מדרכות שלא נשטפו, ריח חזק של בשר מרקיב מהבתים שנפגעו ומכוניות מרוססות
.כדורים שטרם פונו. א.נשים העידו שהמראות לא עוזבים התמשכות האיר
וע השלי כה על פגיעה מתמשכת
בנפש :ובתפקוד התושבים.ות נשים סיפרו שאינן
מסוגלות לישון ,ו מפחדות לצאת את פתח
ביתן
לבד –
אפילו לב
י וצ ע פעולות
כמו פינוי את האשפה .אחרים סיפרו על ילדים ומבוגרים בנסיגה (רגר)סיה ,ונ זקקו
.לטיפול
למרות הפגיעה ה
חמורה
בחוסן הנפשי ובתפקוד היומיומי, הסיוע הנפשי שקיבלו התושבים היה בלתי
מספק, בלשון המ
עטה.
תושבים.ות העידו בפנינ
ינו כי
הורים שביקשו עזרה לאחד מילדיהם–
נענו בהצעה
לערוך פגישת זום לקבלת ״כלים להתמודדות״; ילד שאביו נהרג חיכה שלושה חודשים לטיפול; ובחור
שנפצע מירי חמאס
ו
ביקש לפגוש פסיכיאטר, נ
ענה כי עליו להמתין שלושה חודשי .ם
,זאת ועוד בעקבות המתקפה והמלחמה רבים מהתושבים סבלו ועודם סובלים מפגיעה ישירה או עקיפה
בפרנסתם.
הפחד לצאת מהבית שיתק
חלק מהעובדי
ם ;חלק מ העצמאים נאלצו לסגור את עסקיהם
הקטנים ;ו
במספר מקרים, דווח לנו על מפעלים סמוכי גבול הנחשבים חיוניים ש המשיכו לפעול למרות
המלחמה
. מ פעלים אל
ה לא סיפקו לעובדיהם הגנה סבירה ,מלו ,עשה הציבו את עובדיהם מול בחירה לא
אפשרית בין פרנסה לחיים , במרחב
בו אפשרויות התעסוקה מוגבלות מל
כ .תחילה
הפגיעה בתעסוקה
הביאה לירידה דרסטית
בהכנסות של משקי בית ולצבירת חובות שהחלו
נערמים בלי
אופק ריאלי לסגירתם.
,אולם
המדינה
נמנעה
מגיבוש ,מדיניות של הגנה על עובדים, שימור תעסוקה או
מתן פיצויים
לעובדים.ו.ת
סיפור ההפקרה של תושבי ותושבות
העיר אופקים
, כמו גם נתיבות, מרחבים, אשקלון , רהט, והכפרים
הבדואים הלא מוכרים– והדרת
ם ממנהלת תקומה –
.מחייב בחינה מחודשת
,לקראת הדיון בנושא מימוש התקציב המוקפא לפיתוח כלכלי של חבל תקומה
נבקש להניח בפניכם
.ן
מספר המלצות לקידום
מדיניות
של חיזוק
מיידי ושוויוני של יישובים אלו:
1.
,ראשית י ש לזנוח באופן מיידי וחד משמעי את "כלל ה -
7
"ק"מ ,
להכיר באופן רשמי בפגיעה
שחוו
תושבי.ות הערים אופקים, נתיבות,, מרחבים
,אשקלון
רהט, הכפרים הבדואים הלא
,מוכרים ויישובים נוספים בנגב המערבי ש
חיים בצל המלחמה;
ולקדם תיקצוב הולם עבור יצירת
מענים ראויים והכרחיים של שיקום
בטווח המיידי, הבינוני, והארוך ,. זאת בין אם באמצעות
הרחבת תחום סמכותה של
מנהלת תקומה , ובין אם באמצעות יצירת מתווה שוויוני לאותם
יישובים
מצויים מעבר לטווח ה-7
.ק"מ
2.
יש
לבחון
מחדש את הליך ה הכרה
ב
תושבים ותושבות כנפגעי פעולות איבה
, ולהורות על יא ץומ
גישה מכילה
ו
מקיפ
ה ביחס לשיטה הנהוגה כיום . במסגרת זו, מומלץ לשקול הנגשה רחבה יותר
של
מסלול הטיפול המהיר. הגישה הנהוגה כיום היא מצמצמת וסלקטיבית :
היא מפרידה בין
נפגעים, ניצולים, נוכחים או חווים את אירוע האיבה, ו
מחזקת את תחושת ההפקרה.
קיים צורך
דחוף
לבחון חלופות לגישה זו
שיבטיחו
שיקום מהיר, יעיל ושוויוני נטול הבחנות בירוקרטיות
.ושרירותיות
3.
יש לקדם
תוכני ת אוניברסלית
ל
חיזוק החוסן הנפשי ו
הקהילתי
ביישובי הנגב המערב
י –
תכנית
אשר תבטיח את הגד ,לת מעגל הזכאים.יות
התאמ
ת המענים ל
ביקוש לו
צורך, ו
קיצור מש
כי
ההמתנה; במקביל ל
שיפור תנאי העבודה והשכר של מטפלים
.ות ל , ו
הנגש
ה והתאמה של
שירותי
.בריאות הנפש לחברה הבדואית
4.
יש לקבוע מנגנונים מחייבים
של
שיתוף ציבור – מנגנונים ש יבטיחו את מעורבותם.ן של ראשי
כלל הרשויות המקומיות שתושביהן נפגעו,
לצד
תושבות ותושבים
,אותם יישובים
בהליכי קבלת
ההחלטות .
5.
יש ל קדם מדיניות ממשלתית של
ףו עד ית
השקע
ה
,בקהילות הקיימות על פני השקעה ב שכונות
וב
יישובים חדשים.
,במסגרת זו אנו ממליצים
לקבוע כי ת ינתן
עדיפות ל שני
אלו :
(א) שיקום האזורים והשכונות שנפגעו פיזית ב-
7
'באוק,
לרבות באמצעות יצירה והאצה
,של הליכי התחדשות עירונית בשכונות מוחלשות, שיכללו מיגון; ולרבות פתרונות מיגון
לכל הפחות, עבור ה
תושבי
ם הבדואים ב .יישובים הלא מוכרים בנגב
(ב) צמצום הפערים החברתיים -כלכליים שאפיינו את אותם יישובים
(וקהילות מוחלשות
בתוכן) בהשוואה לכלל המדינה
ביום שלפני התקיפה, והעמיקו על רקע השביעי
באוקטובר
; לרבות בתחומים של חינוך והשכלה, תעסוקה, ותשתיות תחבורה ש מהווים
.מנופי שיקום הכרחיים
6.
יש לערוך מיפוי של
המענים
הממומנים כיום ע"י פילנתרופיה , ולהבטיח את ההמשכיות של
מענים חיוניים .בהיעדר מדיניות מרכזית של שיקום וטיפול , מימנה הפילנתרופיה מספר מיזמים
ביישובי הנגב המערבי
. יש ל בחון האם בכוונת המדינה להיכנס בנעלי הפילנתרופיה ולדאוג למימון
ציבורי של אותם שירותים ול וודא כי שירותים אלו ימשיכו לקבל את המימון.הנדרש לתפעולם