חומר רקע
סימוכין:2023-057072
ירושלים, כ"ד באייר תשפ"ג
15 במאי 2023
סיכום דיון
מיום שני, כ"ד באייר תשפ"ג, 15.5.2023 בנושא:
הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון – דוח ביקורת שנתי 71ג
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – הדיון הוא בנפשו של כל אזרח שכורע תחת עומס יוקר המחיה, שהפך להיות בלתי נסבל. בשבועות האחרונים אנו עדים לעליית מחירים. הוועדה פנתה לחברות: יוניליוור, שסטוביץ' ודיפלומט להשתתף בדיון, והן סירבו. הן חושבות שהציבור יעלים עין מבלי לתת את הדין. אסם הצטרפה גם לחגיגה. הפסח האחרון היה החג היקר ביותר בתולדות המדינה. הממשלה לא מטפלת ביוקר המחיה, המחירים עולים והיא עסוקה בכספים קואליציוניים והמהפכה המשפטית. בשבוע שעבר רשת "קרפור" פתחה 50 סניפים וזה צעד חשוב. "תחרות" היא המילה כאן כי אין ברירה אחרת. הדו"ח מנפה באופן ברור את הכשלים. החברות מנצלות את הבלאגן שיש במדינה מבחינה ביטחונית ומבחינה משפטית כדי להעלות את המחירים. ראוי לציין שהדו"ח לא נדון עד עתה כי בכנסת הקודמת הוועדה לא הוקמה ע"י האופוזיציה. יוקר המחיה לא מבדיל בין המצביעים, הוא שותף לכל. אנו תולים תקוות במשרד האוצר, משרד הכלכלה וברשות התחרות. ניתן לעשות את הדברים אחרת, ומדינת ישראל לא מצליחה לבצע שינוי לאורך שנים.
משרד מבקר המדינה – עו"ד צחי סעד-מנהל חטיבה – יוקר המחיה מטריד את אזרחי מדינת ישראל בשנים האחרונות. בשנה האחרונה היתה עליית מחירים ביתר-שאת בעיקר נוכח עליית האינפלציה. חלק משמעותי מיוקר המחיה הוא הוצאות מזון, שהן כ-20% מסל ההוצאות של המשפחות בישראל. הדוח שלנו מצביע על פערי מחירים מול ה-OECD של עשרות אחוזים. נקודת המוצא לדוח שלנו הייתה חקיקה בתחום הריכוזיות וחוק המזון משנת 2014, שהמטרה הייתה להגביר את התחרותיות. הביקורת התפרסמה לפני שנתיים ומתייחסת לשנים קודמות. מצאנו שלא נעשה שימוש במספיק כלים שקיימים בחקיקה. 20 שנה לא הכריזו על מונופולים בתחום המזון.
המלצות: להגביר את השימוש בכלים הקיימים בחקיקה, לבחון את חוק המזון מבחינת מידת השפעתו ולחזק אותו, כדי להגביר את היכולת של הרשויות ליצור תחרותיות בתחום.
עו"ד ורו"ח דוד בר-מנהל אגף ח' בחטיבה הכלכלית – תקופת הביקורת – אוגוסט 2019 – דצמבר 2020 לסירוגין
נושאים שנבדקו: פעולות רשות התחרות
יישום חוק המזון
חסמי ייבוא בתחום המזון
ההשפעה של המכסים על מחירי המזון והתחרות
סוגיית יוקר המחיה בישראל, ובכלל זה מחירי המזון, נוגעת לכל משק בית במדינה ועומדת על סדר- היום הציבורי. פעולות שנעשו עד עכשיו על ידי הממשלה לא הביאו לתוצאות משמעותיות והמחירים ממשיכים לעלות. המשק בישראל עדיין מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים.
מדד פערי המחירים במונחי כוח קניה של מחירי המזון בישראל גבוה מאוד לעומת מדינות האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD, ועדיין קיימים חסמים המקשים על הורדת מחירי המזון ועל קידום התחרות בענף.
על הממשלה: לבחון את השפעת חוק המזון על יוקר המחיה, לפעול מול מונופולים בכלים שעומדים לרשותה, להפחית מכסי ייבוא על מוצרי מזון (בעיקר כאלה שלא גדלים בישראל), לצמצם את החסמים של משרד החקלאות לייבוא מוצרי מזון ולצמצם את פרק הזמן הנדרש לקבלת אישור ממשרד הבריאות לייבא מזון רגיש.
משרד האוצר – גל ברנס-רכז כלכלה ותעשייה, תיירות באג"ת - אנו מסכימים עם הבעיה והניתוח, והמלצות רבות מדוח המבקר יושמו במהירות.
הפעולות שנעשו: * הפחתת כל המכסים, למעט חקלאות ורכב נוכח ביטולם. כרגע יש הוראת שעה עד סוף מאי, והיא אמורה להיות מוארכת באופן קבוע.
* הרפורמה בהגנת הצרכן אמורה לעבור בשבוע הבא כדי להפחית את מחירי הפירות והירקות.
* בענף החלב הופחתו מכסים על לא מעט גבינות.
* במסגרת התקציב עברה רפורמה בהגנת הצומח, שצפויה להיות מאושרת בשבוע הבא, והיא אמורה להפחית משמעותית את הזמנים שצוינו לאישור פירות וירקות.
* רפורמה בייבוא מזון רגיש - בוטלה הביורוקרטיה לחלוטין והכל במסלול אירופי, בהצהרה.
* נעשה מהלך משמעותי עם השרה הקודמת, ח"כ אורנה ברביבאי, למעבר למסלול אירופי בנושא התקנים.
* בוטלו כמעט כל תקני המזון שהיו ייחודיים ומקוריים לישראל.
* בימים אלו נעשה מהלך משלים לביטול כל דרישות הסימון הייחודיות לישראל בתקנים שהוזכרו, יחד עם הגנת הצרכן.
הרפורמות בחוק ההסדרים – הגנת הצומח, ביטול הקרטל בענף הפטם (עוף) נוכח עליות מחירים משמעותיות בשלוש השנים האחרונות, רפורמה בענף התמרוקים שמהותה קידום התקנות של משרד הבריאות בהתאם לרגולציה האירופית. אנו משוחחים עם היבואנים ומבינים שיש הקלות משמעותיות. תקוותנו שגם בעולם הטואלטיקה נראה צעדים.
צעד נוסף שעבר הוא בנושא איסור מיזוגים לתקופה הקרובה של כל הספקים הגדולים על מנת לעצור את הזרם של איסור קשירה בהנחות. אנחנו חושבים שיש עוד הרבה עבודה ושצריך להעמיק יותר. ולכן גם הוקם צוות ממשלתי, שבראשו יעמוד נציג ציבור, שצריך לספק המלצות לשר הכלכלה ולשר האוצר עד סוף השנה. כמו כן, נכתב בחוק שהוא נדרש לדווח לוועדת הכלכלה, תוך שבעה חודשים, על המלצותיו במקטע ספקים ומקטע הקמעונאי. אנחנו באמת חושבים שאין פתרון קסם ליוקר המחיה במזון, יש לעשות המון צעדים.
צעד ספציפי שקיבל הרבה ביקורות על כך שלא נכנס – הגבלות במקטע הפצה, שמטרתו להביא לפירוק של חלק מהיצרנים והיבואנים. עשינו שימוע בנושא זה, ודווקא היצרנים הקטנים בשוק הישראלי הביעו חשש מכך שהם לא יוכלו להגיע למדף, משום שחלקם נסמכים על יצרנים גדולים. הועלה חשש שנפגע דווקא בהם, וזאת כמובן לא הייתה המטרה. ולכן הוחלט להעביר את הנושא לועדה שהוקמה לבחינת צעדים יותר נרחבים ונביא את המלצותיה בעוד כחצי שנה.
רשות התחרות – עו"ד יעל שיינין-יועצת משפטית – בשנתיים האחרונות רשות התחרות משקיעה המון משאבים בתחום המזון. בראש ובראשונה צריך להבין שהכשלים בשוק המזון דורשים מאמץ ממשלתי משותף. אנחנו משתפים פעולה עם משרדי הממשלה כדי לאתר את כל המקומות שבהם יש חסמים משמעותיים בתחרות, כגון: מכסים, השוואת תקנים לאירופה וצמצום של רגולציה וכשרות. אנו מאמינים שהפתרון יבוא בהרבה מאוד פעולות שיצמצמו את הקשיים בתחרות ואת הבעיות ביבוא.
פעולות שנעשות במסגרת הסמכויות: *נקטנו במס' פעולות אכיפה, פתחנו בחקירה פלילית של הספקים והקמעונאים, והיא מתקדמת.
* יצאנו בבדיקה רוחבית של מערכות ההסכמים בין ספקים גדולים וקמעונאים גדולים כדי לבחון האם הספקים עומדים בחוק הוראות המזון, במסגרתה אספנו אלפי ראיות. באופן כללי הרושם היה שאין הפרה גורפת, הספקים עומדים בהוראות. אולם קיימות הפרות ואנחנו לקראת השלמה, פרסום ויציאה בהחלטות לגביהן.
* יצאנו לשימוע על הכרזת מונופולין על ויסוצקי. יש מחלוקת מקצועית ביננו לבין מבקר המדינה בנוגע למונופולין. הכרזת מונופולין, מנקודת ראותנו המקצועית, היא מכשיר נחות. אין שום מדינה בעולם שיש לה סמכות להכריז על מונופולין. חברות הן מונופול גם אם הן לא מוכרזות, והאיסורים על בעלי מונופולין חלים עליהן. מאז שיש לנו סמכויות אכיפה יותר משמעותיות, אנו משקיעים את המשאבים שלנו בלחפש את הפרות החוק ולפעול לגביהן, ולא בהכרזות דקלרטיביות.
* במסגרת חוק ההסדרים, וגם בנפרד ממנו, אנו מקדמים חקיקה שתשרת, לדעתנו, את האכיפה בתחום המזון. המשכנו את החקיקה של היבוא המקביל - הוראות החוק אוסרות על יבואנים לפגוע בתחרות ביבוא מקביל. הנושא עבר לוועדת כלכלה, ומונח לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
* אנחנו בשימוע ציבורי על תיקון פטור סוג להפצה בלעדית.
* בחוק ההסדרים הכנסנו את נושא צמצום פטור חקלאי בפטם. בתחום העוף היה היתר בחוק לתאם מחירים, וצמצמנו מאוד את האפשרות הזו.
* ביטול פטור הסדרנות שמאפשר לסדר את המדפים בסופר, שיכנס לתוקף בסוף השנה. המשמעות היא שהקמעונאים יצטרכו לסדר לעצמם, והספקים לא יוכלו להיות מעורבים בסידור מדפים.
* השקענו במשאבים במיזוגים. התנגדנו לשני מיזוגים ובנוסף עוד שלושה מיזוגים נמשכו, כי הודענו לצדדים שאנחנו מתכוונים להתנגד עליהם. החברות בענף המזון שהתמזגו: כרמל-ארזה, שטראוס-ויילר, סוגת-סטורנקסט, סוגת-כפר תבור, פז-הסל שלי. כמו כן, התנגדנו לפתיחת חנות של שופרסל, שגם נמשך לפני שהחלטנו.
משרד הכלכלה – דני טל-מנהל מינהל יבוא – הממשלה הזו וגם הממשלות הקודמות רואות את יוקר המחיה בראש סדר העדיפויות, כולם רוצים להוריד מחירים. בתקופה האחרונה נעשו מס' צעדים: הוקם אגף מיוחד למסחר ושירותים, מתקיים שת"פ בין-משרדי לקידום כניסת רשתות זרות, רפורמות ועוד.
הנושא של מכסות הפטורות ממכס הוא סוג של פלסטר להשיג תוצאות מיידיות, בעיקר בהליכים תחרותיים. זה לא המצב הרצוי, אבל זה המצב המצוי. בשווקים שאנו נמצאים, עם כל הרצון להגן על חקלאות ועל התעשייה המקומית לצד הפחתת מחירים, מכסות הפטורות ממכס היו סוג של פתרון. אולם חשוב להפריד, כי 300 סוגי מכסות שונות נגזרות מהסכמי סחר בין ישראל לגושי סחר אחרים. מדובר במכסות קטנות מאוד שנכנסות להסכם ואנו מחויבים לממש אותן. היכולת שלהן להשפיע על יוקר המחיה קרובה לאפס. אנחנו לא יכולים לבצע הליכים תחרותיים עבור המכסות האלה כי זה עלול לחסום יבואנים. למכסות יש השפעה כאשר הן נועדו לטפל בבעית יוקר מחיה, בריכוזיות או כשל שוק. שר האוצר הוא בעל הסמכות לאשר מכסה וולונטרית, חד צדדית, לא מתוקף הסכמי סחר.
בשנים האחרונות במקום לחלק את המכסה באופן שווה, אנו מבצעים הליך תחרותי שהוא סוג של מכרז – מי שמתחייב למחיר הנמוך לצרכן, מקבל. התוצאות של ההליכים הן טובות, כי אנו חותכים את המחירים לצרכן ב- 50% ואפילו יותר, כגון: שמן זית, בשר טחון, גבינה צהובה פרוסה וכו'. זה פתרון לטווח קצר. למכסות גדולות יש יותר השפעה. פתרונות לטווח ארוך: ביטול מכסים, פתיחת השוק לתחרות והסרת חסמים.
מבחינתנו, יש לבטל לחלוטין מכסות ותחרות חופשית על מנת להפחית מחירים.
אנואר חילף-הממונה על חוקיות היבוא – בדוח המבקר הוצג שכתוצאה מהרפורמה הייתה עלייה בנטל בתחום המזון הרגיש. רפורמת הקורנפלקס הקודמת הייתה מוצלחת מאוד. היא הורידה נטל ברמה של 80% מבחינת עלות התהליך ו-90% במשך התהליך. אף אחד לא תיקן את החוק והחמיר בנושא מזון רגיש, אלא היתה התנהלות ביורוקרטית וגמישות שיש לפקידים בבדיקת מסמכים. התוצאה היתה שהתהליך ביבוא מזון רגיש התארך ב-50% ובעוד כ- 60 ימים. זה גרם לעליות מטורפות בתחום האחסון של עשרות אלפי שקלים פר-יבואן.
אחת המטרות של רפורמת היבוא הקודמת, בנושאי תקינה, מזון ותמרוקים, היתה לטפל בדברים האלה ולצמצם את הנטל במזון הרגיש. כעת אנו עושים בדיקה דומה לבדיקה הקודמת, כדי לוודא שהבעיות האלו לא חוזרות, והתהליך ביבוא מזון רגיש הופך להיות דומה לתהליך ביבוא מזון רגיל שהצליח מאוד. כמובן שהבדיקה הזו מלווה גם בבדיקת מחירים, בשיתוף בנק ישראל.
השוואת מחירים - המשרד פועל בצורה נמרצת כדי שתהיה לו תשתית זמינה ויכולת להשוות מחירים מול מדינות אירופיות, ונראה את האימפקט של הרפורמות האלה בזמנים קצרים. כמו כן, המשרד קידם נוהל מיוחד שמותאם בשלב זה רק לרשתות בין-לאומיות, שמטרתו לאפשר לרשתות שמשווקות מוצרים בשוק האירופי, להביא אותן על בסיס הצהרה בלבד. יוזמה זו מדלגת על כל התהליכים בבדיקות תקינה מול מכון התקנים ומעבדות בדיקה. אין לנו כרגע מספרים לגבי השפעות הנוהל , אך הוא עובד בסדר גמור.
הרשות להגנת הצרכן – אניטה יצחק-ראש אגף חקירות ומודיעין – אנו אחראים בחוק המזון על נושא שקיפות מחירים. אנחנו מבצעים מאות ביקורות מדי שנה בענף המזון, כדי לוודא שהכלים שהחוק נותן לצרכן לבצע רכישה מושכלת, באמת מיושמים בשטח. אנחנו מנהלים עשרות תהליכים גם בהקשר של שקיפות מחירים באשר לחובת הפרסום ואמינות המוצרים. אנחנו בודקים את המידע שמפורסם בהשוואה למצב בשטח.
הבדיקות שלנו מעלות שרמת האמינות באתרים היא לא הבעיה, אלא השימוש במידע והשימוש ביישומונים שמסורבלים מדי עבור ציבור הצרכנים. אנו חושבים ברשות איך לשפר את היישומונים. עשינו לא מעט עבודה באמצעות קמפיינים ותחרויות נושאי פרסים ותקציבים לאפליקטורים, כדי שישפרו וינגישו את היישומונים האלה בצורה טובה יותר. כרגע יש על השולחן כמה אפליקציות שאנו חושבים שהן תהיינה יותר פשוטות לציבור הצרכנים וינגישו את המידע.
יש חשיבות בחיזוק כוחו של הצרכן לצורך עידוד התחרות והורדת יוקר המחיה. יש צורך להחליש את הנאמנות הלא-נורמלית שיש לנו כצרכנים למותגים. אנחנו עובדים המון כדי להציג לצרכן את ההשוואות בין הסלים, ולעודד אותו להיות יותר אקטיבי בבחירת הקנייה הבאה שלו. ברשות להגנת הצרכן לוקחים את הנושא כפרויקט, ואנחנו עובדים על זה באמצעות הדרכות בתוך הקהילה בסיוע ארגונים מהתחום, והרחבת הפעילות מעבר להסברה - עשייה בשטח.
לובי 99 – עו"ד לינור דויטש-מנכ"לית – אני מברכת על הדיון הזה, אין לתאר את המצב הקשה והמחירים שמאמירים. אנו בקשר רציף עם כל המשתתפים. לצערי הרב הגענו למצב שחרמות צרכנים הוא כלי מוגבל, כי כל החברות מעלות את המחירים יחד. החברות מנצלות את הסיטואציה שנוצרה שהממשלה איבדה את כוח ההרתעה, וכאן הנטל עובר לממשלה. רשות התחרות אמורה להיות הזרוע הביצועית.
אנו מקדמים כמה פתרונות בו-זמנית: בנוסף לשקיפות על דוחות, יש צורך בפתיחת ייבוא מקביל ופיצול המונופולים. אנו מדינה ריכוזית מאוד - יש 5 חברות גדולות שהן מגה -מונופולין שמחזיקות את המשק. עד שלא יהיה פיצול לא תיפתר בעיה.
ח"כ אורנה ברביבאי – אין ספק שיוקר המחיה הוא הדבר המשמעותי לכל משפחה בישראל. אנו עושים צעדים אך עדיין יקר לחיות בישראל, ואין שום הצדקה לכך. עשינו פעולות משותפות לפירוק החסמים עם משרד האוצר, הרשות להגנת הצרכן, לובי 99 ועם כל מי שרצה להוריד את המחירים. ככל שנחזק את רשות התחרות, ההמלצות שלה יאפשרו תחרות גדולה יותר. המסקנה היתה שצריך להתנפל על נושא הייבוא. יש לדאוג לתעשיית כחול לבן לצד תהליכי ייבוא. יצאנו לדרך אינטנסיבית להסרת חסמי ייבוא מתוך שאיפה להורדת המחירים שיגולגלו לצרכן. אני רואה שינוי אבל הוא קטן. ח"כ ביטן עוסק בנושא יוקר המחיה, ונעשה איתו כל מאמץ לשתף פעולה. כח הקניה מושפע ממצב הכלכלה בישראל. משרד הבריאות לא שותף מלא לתהליכי הורדת המחירים. לאורך הקדנציה שלי כשרת הכלכלה היה ניסיון לחולל שינוי בתחום הטואלטיקה כדי לייצר קיצור טווחים. הממשלה לא רואה חשיבות להגיע לדיון, יש פה מעין סוג של ויתור, גזירת גורל. לא ירחק היום שהאזרחים יסרבו להמשיך לשלם כ"כ הרבה על דברי מזון קיומיים.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר – מירית עמרני-מנהלת תחום בכיר סטנדרטים – במסגרת חוק התקציב אנחנו נעביר תיקון לחוק הגנת הצומח, שיאפשר מסלול יבוא מהיר יותר בראייה מתכללת. מיפוי עולמי יאפשר לייבא מספר רב של מוצרים ממספר רב של מדינות.
איגוד לשכות המסחר – נמרוד הגלילי-מנהל תחום רשתות המזון – חוק התחרות עסק רק ברשתות ולא בספקים, פרט למה מותר ומה אסור. הרשתות מנסות למנוע העלאת מחירים, יש מלחמה ורואים זאת בתקשורת. לעיתים המוצרים יורדים מהמדפים בגלל עליית מחירים. אבל בסופו של דבר אם הצרכן רוצה מוצר מסוים, הרשת תיתן אותו. הרשתות מתמודדות עם רגולציות לא פשוטות: צרכנית, סביבתית וכו'. השגת אישור לאטליז זה מסע ייסורים, והתנהלות הפקחים של משרד הבריאות היא נוראית. רגולציה היא דבר נכון והכרחי כל עוד היא באיזונים ובמינונים נכונים. אנו מברכים על כניסה של רשתות זרות. ההקלות צריכות להינתן לכלל הרשתות והיבואנים.
בתום הישיבה הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא בעוד 4 חודשים.
הוועדה רואה אכזבה מוחלטת ממשרד הבריאות בנוגע להתנהלותו הקפדנית באישור מוצרים.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לעשות ביקורת מהירה על אופן פעילותו של משרד הבריאות בנוגע למתן אישורים והיתרים למוצרים.