חומר רקע

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה :כתיבה ,בת חן רוטנברג כלכל ת ני :| אישור עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיק ו ח תקציבי :תאריך י"ז ב כסל ו "תשפ ד , 30 ב נובמבר 2023 סקירה כלכלית תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן ה עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. תרומת היבוא לרווחה החברתית ................................ ................................ ........................... 2 מדדי מחירים של מוצרים ושירותים לפי חתכים שונים ................................ ......................... 2 רמת מחירי מזון בישראל בהשוואה למדינות המפותחות ................................ ...................... 4 2. מדיניות היבוא לישראל ................................ ................................ ................................ ........ 5 התפתחות לאורך שנים ................................ ................................ ................................ ..... 5 הכנסות ממכסים ................................ ................................ ................................ .............. 7 השינוי במשקל היבוא בתוצר במדינות המפותחות ................................ .............................. 9 מדדים על חסמי יבוא בישראל בהשוואה למדינות המפותחות ................................ ........... 10 3. רפורמת הקורנפלקס ................................ ................................ ................................ ......... 12 עיקרי הרפו רמה ................................ ................................ ................................ ............. 12 4. ניתוח השלכות הרפורמה ................................ ................................ ................................ ... 13 שינוי במשקל יבוא מוצרי מזון ................................ ................................ .......................... 13 שינוי במדדי מחירים של מוצרי מזון בישראל ובאירופה ................................ ...................... 14 בחינה של השלכות הרפורמה על ידי משרד הכלכלה ................................ ........................ 15 רפורמתCassis-De-Dijon בשוויץ................................ ................................ ................... 16 תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב ,לבקשת חה"כ דוד ביטן יו ,"ר ועדת הכלכלה בנושא תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה . המסמך כולל סקירה של תרומת היבוא ,לרווחה החברתית מדדי מחירים של מוצרים ושירותים לפי חתכים שו נים, התפתחות מדיניות היבוא בישראל בעשורים האחרונים, תיאור יישום רפורמת הקור נ פלקס וניתוח השלכותיה , לרבות השינוי במשקל היבוא של מוצרי מזון, השינוי במדדי מחירים בישראל בהשוואה למדינות באירופה, ממצאי בחינה של הרפורמה על ידי משרד הכלכלה ותיאור רפורמה בנושא היבו א בשוויץ. להסרת חסמים על היבוא יש השפעות חיוביות על הכלכלה והרווחה החברתית, כגון הגברת התחרות בשו ים קו המקומי ים המובילה לרמ ו ת פריון עבודה ושכר גבוהות ,רמות מחירים וקצב שינוי מחירים נמו כים ופעילות כלכלית גבוהה המובילה להכנסות מדינה גבוהות ברמ ה ונה תנ של שיעור מס. בדרך כלל קיים מתאם חיובי בין משקל גבוה יחסית של יבוא בצריכה הפרטית של משקי בית לבין ירידת מחירים בשיעור גבוה יחסית. מאז קום המדינה חל תהליך הדרגתי של הגמשה ברגולציה על יבוא לישראל . בעשור האחרון ממשיך תהליך הפחתת ה מכסים ו ה גמשה ב ,תקינה. כך יצאה לפועל רפ ורמת היבוא להקטנת חסמי ,יבוא של מוצרי צריכה מעבר לשיטות הנהוגות ב מדינות מפותח ות .ושינוי שיטות פיקוח על יבוא מוצרים לצד הגברת אכיפה בשווקים יישומה החל בתחום התקינה ביוני 2022 , בתחום האנרגיה בספטמבר 2022 , בתחום המזון בינואר 2023 ו בתחום התמרוקים באפריל2023 ( למעט מסלול יבוא מקביל בינואר 2023 ). ההשפעות של נקיט ת צעדים קטנים להסרת מגבלות יבוא ,כגון יבוא ללא מכסים לפי מכסות, הן מועטות יחסית ,ההשפעות של צעדים נרחבים, כגון המשך הסרה של מכסים וחסמים לא מכסיים, הן משמעותיות ו מובילות לירידת מחירים. בספטמבר 2016 נכנס לתוקף חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו- 2015 , המוכר כ "רפורמת הקורנפלקס" להפחתת מחירי המזון. הרפורמה נועדה לאפשר הגמשה של יבוא מזון יבש על מנת להגביר את התחרות ולה פחית את מחירי מוצרי המזון . הרפורמה חלה על מוצרים דוגמת,דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים חטיפים, פסטות, אורז, שוקולדים, ממרחים, קטשופ ומוצרים נוספים, וצ יפו שתביא לה פחתת מחירים בשוק .המזון היבש בתרשים אפשר לראות כי משקל היבוא בסך צריכה פרטית של משקי בית עלה מכ- 15.8% בשנת2015 לכ- 21.6% בשנת2021 , ומשקל יבוא מוצרי מזון ומשקאות עלה מכ- 12.6% בשנת 2014 לכ- 19.3% בשנת2021 .העלייה הגבוהה ביותר במשקל היבוא היתה בדגים ( 17 נקודות אחוז ,)קקאו ,שוקולד וממתקים ( 14 )ושמנים ( 12 .) בתרשים שינוי שנתי ממוצע במדד מחירי מוצרי מזון בישראל ובאירופה בשנים2016-2010 ובשנים2023-2016 .אפשר לראות כי השינוי במדד מחירי מו צרי מזון בשנים2016-2010 בישראל היה1.2% בהשוואה ל- 1.5% במדינות אירופה, ובשנים2023-2016 בישראל היה1.8% לעומת4.9% .במדינות אירופה לפי בחינה של משרד הכלכלה בשנת2019 ,רפורמ ת ה קורנפלקס ה ובילה לה פחתה של מחירי מוצרי מזון רגיל בהם היתה הגמשה ביבוא, לו עלייה במ חירי ומ צרי מזון רגיש בהם היתה הקשחה ביבוא. 1.5% 4.9% 1.2% 1.8% 0% 1% 2% 3% 4% 5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי מוצרי מזון EUישראל 17 14 12 9 8 7 7 6 6 5 5 5 3 3 0 -6 -10 -5 0 5 10 15 20 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80%שינוי במשקל היבוא בצריכה פרטית של משקי בית 2015 2021 שינוי2021-2015 (ציר ימני) תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. ת רומת היבוא לרווחה החברתית מחקרים כלכליים רבים מלמדים כי ליבוא ללא חסמים מכסיים או חסמים לא מכסיים (כמו תקנים ייחודיים) יש תרומה רבה לרווחה החברתית של תושבי המדינה. להסרת חסמים על היבוא יש כמה השפעות עיקריות ע:ל הכלכלה ועל הרווחה החברתית  הגברת התחרות בשווקים המקומיים המובילה לרמ ו ת פריון עבודה ושכר גבוהות.  רמות מחירים נמוכות יחסית וקצב עליית מחירים נמוך יחסית.  פעילות כלכלית גבוהה יחסית המובילה להכנסות גבוהות למדינה ברמת שיעור מיסוי נתו ן. השפעות אלו מובילות להכנס ה יחסית גבוהה לפרטים, למחירי מוצרים ושירותים נמוכים יחסית .ולהכנסות גבוהות יחסית למדינה (ברמת מיסוי נתונה) וכתוצאה מכך הרווחה החברתית גדלה שרשרת השיווק ב ענף מוצרי המזון ( וצריכה מהירהFast Moving Consumer Goods )מורכב ת המ שלבים הבא ים :חקלאות, תעשיה מקומית או יבוא וקמעונאות. בשנים האחרונות מדד מחירי מוצרי מזון בישראל עלה בקצב איטי יחסית. במשבר הקורונה בשנים2021-2020 חלו שיבושים .בשרשרת הייצור העולמית שפגמו בהיצע סחורות אחודות (קומודיטיס) והובלה ימית לפ ישת רוסיה לאוקראינה בפברואר2022 תרמה ל י עלי ת מחירי קומודיט יס ., בעיקר אנרגיה וגרעינים מדדי מחירים של מוצרים ושירותים לפי חתכים שונים את המוצרים והשירותים בישראל ניתן לסווג בכמה דרכים, כמו רמת הסחירות של המוצר או השירות (קרי, היכולת לייבאם, לדוגמה שירות במספרה אינו סחיר). תרשים1 להלן מציג את השינויים במדד המחירים לצרכן הכללי, מדד מחירים של מוצרים ושירותים סחירים ומדד מחירים של מוצרים ושירותים לא סחירים בשנים2019 עד2023 . תרשים1 :שינוי במדד המחירים של מוצרים ושירותים סחיר ים ולא סחירים ( 9 1 20 - 3 202 ) 1 א פשר לראות כי בשנים2019 עד2023 מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור מצ טבר של כ- 9.3% , מדד מחירים של מוצרים ושירותים סחירים עלה בכ- 7.1% ומדד מחירים של מוצרים ושירותים לא סחירים עלה בכ- 10.4% . ממצאים אלו נשמרים לאורך זמן ומעידים כי בדרך כלל ככל שמוצרים ושירותים פתוחים יותר ליבוא כך העליי ה .במדד המחירים שלהם נמוכה יותר 1 ,בנק ישראל, אינפלציה ומדיניות מוניטרית האינפלציה בפועל , 'לוח ה-1 ): מדדי מחירים נבחרים (נתונים מקוריים , בשנת2023 משקל :סחירים36.6% : , משקל לא סחירים63.4% :, עודכן3 בספטמבר 2023 . שנת2023 – חודשים ינואר- .אוגוסט 109.3 107.1 110.4 96 101 106 111 2019 2020 2021 2022 2023 מדד המחירים לצרכן מדד מחירי סחירים מדד מחירי לא סחירים מחקרים כלכליים רבים מלמדים כי ליבוא ללא חסמים מכסיים או חסמים לא מכסיים )(כמו תקנים ייחודיים יש תרומה רבה לרווחה החברתית של תושבי .המדינה תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בתרשים2 ל הלן מוצג מתאם בין השינוי במדד המחירים לצרכן בין השנים2010 ל- 2021 לבין משקל היבוא בצריכה הפרטית של משקי בית בשנת2019 . תרשים2: מתאם בין ה שינוי ב מדד המחירים לצרכן לבין משקל ה יבוא ב צריכה ה פרטית של משקי בית ה2 אפשר לראות כי קיים מתאם חיובי בין משקל גבוה יח סית של יבוא בצריכה הפרטית של משקי בית לבין ירידת מחירים בשיעור גבוה יחסית. כך, משקל היבוא בענף ההנעלה היה בשנת2019 כ- 98.4% , ומדד מחירי ההנעלה ירד בשנים2010 עד2021 בכ- 22.7% . מאידך, משקל היבוא של פירות טריים היה בשנת2019 כ- 15.2%, ומדד מחירי פירות טריים ע לה בכ- 41.1% . בתרשים3 להלן מוצגים נתונים על משקל היבוא בכמה מוצרי חקלאות בשנת2021 בהשוואה לשינוי במדד המחירים בשנים2010 עד2022 . תרשים3 : משקל היבוא בשנת2021 והשינוי במדד המחירים בשנים2010 - 2022 3 אפשר לראות כי במוצרים בהם משקל היבוא גבוה יחסית (תפוחי עץ, אגסים ושקדים) מדד .)המחירים לצרכן עלה בשיעור מתון לעומת ענפים בהם משקל היבוא קטן (מלפפונים ועגבניות 2 ,מדדי מחירים: הלמ"ס מאגר מדדי מחירים , כ :ניסה4 בנובמבר2021 . ,משקל יבוא: הלמ"ס ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי- 1995 - 2019 , לוח3 - הוצאה לצריכה פרטית של משקי בית בשוק המקומי, לפי ענף כלכלי ומקור אספקה, מיליוני ש"ח, נתונים משורשרים במחירי2015 , 20 ביוני2021 .. עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת 3 ,הלמ"ס מאגר מדדי מחירים :, כניסה1 ,במרץ2023 . שנתון סטטיסטי2022 , לוח21.15 - תפוקה חקלאית, לפי ענף ומוצר , לוח21.18 - יבוא של מוצרי חקל אות טריים נבחרים , 8 בספטמבר2022 .. עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדד המחירים לצרכן-כללי מזון ללא ירקות ופירות לחם ,דגנים ומוצרי בצק קמח דגים שמנים מרגרינה חלב ומוצרי חלב ביצים סוכר ותחליפיו ממתקים ושוקולד משקאות קלים משקאות אלכוהולים קקאו ירקות טריים פירות טריים ריהוט ציוד חשמלי לבית הלבשה הנעלה תרופות ועזרים רפואיים ספרי קריאה ועיון תכשיטים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% -30% -20% -10% 0% 10% 20% 30% 40% 50% משקל יבוא מסך צריכה פרטית של משקי בית2019 שינוי במדד המחירים2021-2010 אגסים בצל יבש מלפפונים עגבניות שקדים תפוחי עץ 20% 25% 30% 35% 40% 45% 50% 55% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% מדד מחירים2022-2010 משקל יבוא2021 קיים מתאם חיובי בין משקל גבוה יחסית של יבוא בצריכה הפרטית של משקי בית לבין ירידת מחירים בשיעור גבוה .יחסית תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm רמת מחירי מזון בישראל בהשוואה למדינות המפותחות בדיון על מחירי מוצרים ושירותים יש להבחין בין רמת המחירים בנקודת זמן נתונה לבין השינוי במדד המחירים במשך ת .קופה נתונה בלוח1 רמת מדד מחירי המזון בישראל לעומת ה מדינות ( המפותחות, בתקנון כוח הקנייהPPP ) בשנת2017 . לוח1: רמת מחירי מזון בישראל ובאיחוד האירופי לעומת מדינות ה- OECD ( 7 201 ), במונחי כוח קנייה4 תת-ענף ,ישראלOECD = 100 ,האיחוד האירופי OECD = 100 מזון 136 91 לחם ודגנים 154 90 בשר 143 99 דגים 124 101 ,חלב גבינה וביצים 179 90 שמן ושומן 143 94 פירות וירקות 96 91 משקאות קלים 149 90 משקאות אלכוהול י ים 155 86 אפשר לראות כי בשנת2017 מדד מחירי המזון בישראל בתקנון כוח הקנייה היה גבוה בשיעור של כ- 36% מ ממו צע ה- OECD ,ו באיחוד האירופי היה נמוך ב- 9% מ ממוצע ה- OECD . רמת המחירים בישראל גבוהה בעיקר בענפים בהם קיים פיקוח ממשלתי הדוק ומכסות ייצור (כמו חלב וביצים , ב הם רמת המחירים גבוהה ב- 79% מממוצע ה- OECD ) או קיימת ריכוזיות גבוהה (כמו משקאות קלים, בו רמת המחירים בישרא ל גבוהה ב- 49% מ ממוצע ה- OECD ). הקטגוריה היחידה שבה רמת המחירים בישראל נמוכה לעומת ממוצע ה- OECD היא ירקות ופירות . הנתונים הגולמיים ל מיזם ה- PPP נאספים על ידי לשכות הסטטיסטיקה בכל מדינה והעיבודים נעשים על ידי ה- OECD. על פי המדריך המתודולוגי, ה מטר ה העיקרית היא לאפשר השוואה בין מדינות של רמת המחירים הכללית ו של ,רמת המחירים של קטגוריות שונות לרבות מוצרי מזון כגון לחם ודגנים, בשר, דגים ומוצרי חלב. 5 עם זאת, השוואה לפי ה- PPP אינה מלאה, שכן קשה להשוות בין סלי צריכה שונים, הנבדלים באיכות ם . לשם השוואה של מחירי המוצרים בי ן מדינות נדרשת בחינה של מוצרים זהים, מחירי מוצרים ממוצעים בנקודות מכירה שונות ובחינת גורמים משפיעים אחרים. כמו כן, יש הבדלים בין המדינות בדפוסי הצריכה, וגם שערי החליפין הנומינליים .עשויים להשפיע על רמת המחירים בכל מדינה ישנו דיון מתודולוגי בדבר הסתמכות ע ל מדד ה- PPP . נטען כי ,מדד זה לא מודד את אותם המוצרים בכל מדינה ו הגורם המשפיע .ביותר על השינוי במדד הוא התמורות החדות בשער החליפין, ולא רמת המחירים עצמה תרשים4 להלן מציג את שער החליפין של השקל בין השנים2010 עד2023 . 4 OECD, 2017 PPP Benchmark results, accessed: January 11th 2023. 5 OECD, EUROSTAT-OECD Methodological manual on purchasing power parities (PPPs), 2012. ראו בנושא מטרות נתוני ה- PPP ', שם, עמ25 , וכןanalytical categories ', שם, עמ266 . בשנת2017 מדד מחירי המזון בישראל בתקנון כוח הקנייה היה גבוה בשיעו ר של כ- 36% מממוצע ה- OECD , ובאיחוד האירופי היה נמוך ב- 9% מממוצע ה- OECD . רמת המחירים בישראל גבוהה בעיקר בענפים שקיים בהם פיקוח ממשלתי הדוק וניהול מכסות ייצור או קיימת ריכוזיות .גבוהה תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים4 : שער החליפין של השקל מול הדולר( 2010 - 3 202 ) 6 ניתן לראות כי בתקופה1 בינואר2010 עד20 בנובמבר2023 שער השקל הגיע לשיא של4.084 ב- 27 ביולי2012 ולשפל של3.074 ב- 17 בנובמבר2021 . בשנים2010 עד2022 חל ייסוף בשיעור של10% בשער השקל מול הדולר, הגבוה ביותר מבין 35 מדינותOECD , במקום השני שו ויץ עם ייסוף של8.4% והממוצע היה פיחות של32.2% . 7 התחזקות השקל בתקופה זו תר מה רבות ל עלייה של מדד ה- PPP בישראל. מתחילת2023 ועד20 בנובמבר2023 חל שינוי מגמה ושער השקל יוסף בכ- 5.5% .מול הדולר 2 . מדיניות היבוא לישראל התפתחות לאורך שנים8 ב רגולציה על יבוא לישראל חלו שינויים רבים במהלך השנים , :וניתן לציין ארבעה שלבים עיקריים שנות ה- 50 :בשנים הראשונות להקמת המדינה הייתה דרישה לרישיונות יבוא , קרי ניתן היה .לייבא רק למי שקיבל רישיון דבר שהיווה חסם משמעותי ליבוא שנות ה- 60 :החל מעבר משיטת ר י שיונות יבוא לשיטת מכסים גבו הים ,צעד שהקטין במידה מסוימת את חסמי היבוא, אולם לבעלי ה.רישיונות היה יתרון על פני יבואנים חדשים שנות ה- 90 : החל תהליך של הפחתת מכסים על מ ו צרים רבים, בעיקר הלבשה והנעלה , ריהוט וציוד לבית , תהליך שהביא לגידול ניכר ביבוא ו.לירידה חדה במחירים של אותם ענפים שנים אחרונות: ננקטת שיטה של מכסות יבוא בפטור ממכס, בעיקר בענפי המזון והחקלאות , צעד שהביא להשפעה מוגבלת בגין מגבלת ה מכסות. במקביל, החלו לצעדים להפחתת חסמים .לא מכסיים, כמו תקנים ייחודיים ליבוא והקלות על יבוא מקביל 6 ,בנק ישראל שערי חליפין יציגים לפי מטבעות :, כניסה21 בנובמבר2023 . שנת2023 – עד20 .בנובמבר 7 OECD.stat, Economic Outlook, Exchange rate, national currency per USD, accessed: November 29, 2023. 8 ,הרבעון לכלכלה מבנה שוק היבוא וליברליזציה במד יניות סחר חוץ :תופעת היבואן הבלעדי ,ס לי א ברזיס ואבי וייס , אוגוסט1995 . 07/06/2011, 3.363 27/07/2012, 4.084 04/07/2014, 3.419 17/11/2021, 3.074 27/10/2023, 4.081 20/11/2023, 3.728 3.0 3.2 3.4 3.6 3.8 4.0 4.2 04/01/2010 31/03/2010 29/06/2010 28/09/2010 21/12/2010 14/03/2011 15/06/2011 07/09/2011 07/12/2011 01/03/2012 31/05/2012 22/08/2012 21/11/2012 15/02/2013 20/05/2013 13/08/2013 12/11/2013 05/02/2014 07/05/2014 31/07/2014 31/10/2014 27/01/2015 29/04/2015 22/07/2015 21/10/2015 14/01/2016 08/04/2016 06/07/2016 27/09/2016 28/12/2016 23/03/2017 26/06/2017 18/09/2017 18/12/2017 15/03/2018 13/06/2018 04/09/2018 05/12/2018 28/02/2019 03/06/2019 23/08/2019 25/11/2019 18/02/2020 26/05/2020 19/08/2020 12/11/2020 05/02/2021 05/05/2021 29/07/2021 29/10/2021 20/01/2022 19/04/2022 14/07/2022 12/10/2022 09/01/2023 04/04/2023 06/07/2023 02/10/2023 בשנים2010 עד 2022 חל ייסוף בשיעור של10% בשער השקל מול הדולר, הגבוה בי ותר מבין מדינות ה- OECD . התחזקות השקל בתקופה זו תר מה רבות ל עלייה של מדד ה- PPP בישראל. תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מדיניות הסחר של ישראל בשנים הראשונות להקמתה עודדה היווצרות מונופולין ביבוא ,. כך בשנות החמישים והשישים של ה- 120 יבואנים נדרשו כאמור לקבל ר י ,שיונות והדבר גרם לכך שהם קיבלו זכות יבוא בלעדית . בהמשך, עם הצטרפות ישראל להסכם הסחר העולמי, GATT , בשנת1962 , 9 ניסו יבואנים, אשר היה ל הם יר שיון יבוא בלעדי, למנוע ל ככ ה אפשר כניסת יבואנים אחרים לשוק ולמסד את קשריהם עם היצרן בחו"ל, .כך שהם יהיו יבואנים בלעדיים כמו כן( , הגבלות לא מכסיותNon-Tariff Barriers ) הקיימות בישראל, כגון ,מכסות יבוא ו דרישות לתקנים ייחודיים, הובילו להוצאות קבועות גבוהות עבור יצרנים מחו"ל שרוצים למכור את מוצריהם ישירות בארץ, ולכן הם ה עדיפ ו ל מכור דרך יבואנים בלעדיים הנושאים בנטל ההוצאות בעצמם. העלויות הגבוהות מקשות לעיתים על כניסת יבואנים אחרים, בעיקר במוצרים הנדרשים לעמוד בתקנים מחמירים, כמו מזון, תרופות, קוסמטיקה ו טואלטיקה, וכך הריכוזיות ביבוא גד.לה בתחילת שנות התשעים חלה ירידה הדרגתית בשיעור המכס העיקרי על מוצרי הלבשה: משיעור של33% בשנת1993 לשיעור של0% בשנת2018 . כתוצאה מהפחתת מכסי היבוא, חל גידול ,חד ביבוא, מדדי המחירים לצרכן של הלבשה ירדו במידה ניכרת כמות עובדי הייצור בענף ירד ה , אולם לא היית ה עלייה בשיעור האבטלה במשק כי התעסוקה ב ענפי משק אחרים גדל ה . שינויים אלו הביאו ,להתמקדות של ישראל בתחומים שבהם יש לה יתרונות יחסיים, לירידת מחירים לעלייה בפריון העבודה ולגידול ברווחה החברתית בישראל. 10 בעשור האחרון ממשיך תהליך הפחתת ה מכסים ו ה תקינה ה מקומית מת גמשת. ,כך יצאה לפועל רפורמת הייבוא כפי שנקבע ב פרק כ"ג ב חוק הת ו כנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021 ו- 2022), התשפ"א- 2021 – יבוא. רפורמת היבוא, המובלת על ידי משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר בשיתו ף משרד הבריאות ו משרד האנרגיה, מתמקדת בהקטנת חסמי יבוא של מוצרי צריכה, מעבר לשיטות הנהוגות ב מדינות מפותח ות ושינוי שיטות פיקוח על יבוא עבור מאות מוצרים לצד הגברת האכיפה בשווקים .יישומ ה ה ב חל תחום התקינה ביוני2022 , בתחום האנרגיה בספטמבר2022 , בתחום המזון בינואר2023 ו בתחום התמרוקים באפריל 2023 (למעט מסלול יבוא מקביל שנכנס לתוקף בינואר2023 . 11 9 הסכםGATT ( rade T ariffs and T greement on A eneral G ) נוצר בשנת1947 לאחר מלחמת העולם השנייה כדי להביא להפחתת מכסי יבוא ולעידוד הסחר הבין- לאומי, בשנת1992 ( הוקם ארגן הסחר העולמיWTO) ע .ל בסיס ההסכם World Trade Organization, The General Agreement on Tariffs and Trade (GATT 1947), accessed: March 23th 2022. 10 להרחבה ראו ,: מאיר אזנקוט תיאור וניתוח ענפי ההלבשה והטקסטיל בעשורים האחרונים , אוקטובר2018 ; ,נעם בוטוש ניתוח השפעת הפחתת מכסי יבוא על מדדי מחירים לצרכן בענפי ההלבשה וההנעלה , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ2022 . 11 ,משרד הכלכלה והתעשייה רפורמת היב וא :, כניסה20 בספטמבר2023 . מדיניות הסחר של ישראל בשנים הראשונות להקמת המדינה עודדה היווצרות מונופולין ביבוא. בעשור האחרון ממשיך תהליך הפחתת ה מכסים הו תקינה ה מקומית מתגמשת. ,כך יצאה לפועל רפורמת .הייבוא רפורמת היבוא, מתמקדת בתיקון חוקים המ קטי נים חסמי יבוא של מוצרי צריכה, מעבר לשיטות הנהוגות ב מדינות מפותח ות ושינוי שיטות פיקוח על יבוא עבור מאות מוצרים לצד הגברת האכיפה בשו וקים. תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הרפורמה כלל ה את הדברים הבאים: 12  התאמת דרישות ה יבוא לרגולציה אירופית : הוספת מסלול יבוא המאפשר יבוא מוצרים העומדים בדרישות הרגולציה של האיחוד האירופי, ללא דרישה של עמידה ברגולציה .ישראלית ייחודית יבוא במ סגרת מסלול זה ייעשה על ידי הצהרת היבואן על כך ש הוא עומד בדרישות הרגולציה האירופית, ל לא דר השי לער יכת בדיקות מקדימות למוצרים ים בא וי המ.  הקלה על יבוא מקביל: מתן אפשרות ליבואנים מקבילים לייבא באופן שלא מחייב אותם להציג מסמכים מקוריים מהיצרן, חסם שגרם לכך שבפועל לא היה אפשר .לבצע יבוא מקביל ,לפי דברי ההסבר להצעת החוק יש כמה חסמי יבוא של ב :דרישות רגולטוריות  רגולציה ייחודית : בישראל קיימות דרישות רגולציה ייחודיות שאינן תואמות לרגולציה .הנהוגה במדינות המפותחות, בדגש על הרגולציה האירופית  משטר אכיפה ייחודי : משטר האכיפה דורש אישורים ובדיקות מקדימות למוצריי ה יבוא , להבדיל מ המקובל למדינות מפותחות בהן נדרשת הצהרה של היבואן כי הוא עומד .בדרישות היבוא, ואילו האכיפה על חוקיות היבוא נעשית בשווקים שבהם המוצרים נמכרים  חסימת יבוא מקביל : במקרים רבים של יבוא מקביל יש דרישה להצגת מסמכ ים שמקורם ביצרן, שבפועל מונעים אפשרות של יבוא מקביל לאותו מוצר, שכן ליבואן המקביל אין .אפשרות להשיג מסמכים מקוריים מהיצרן בהמשך לאותה רפורמה חוקק ב- 18 באוגוסט2023 ]חוק פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש '(תיקון מס5) (מתווה לשינוי שיטת היבוא), התשפ"ג– 2023 ,המהוו ה את חלק ה הראשון של רפורמה"מה ש טוב לאירופה טוב לישראל" . החוק מ הווה ש לב נוסף ברפורמה וא וה רוחבי יותר מהרפורמה שעברה עד כה ויכלול מוצרי מזון, תמרוקים, טואלטיקה ,צריכה וחקלא ות. 13 בדברי ההסבר להצעת החוק " :נכתב המתווה המוצע מבקש להתאים את שיטת הייבוא בישראל לזו הנהוגה באיחוד האירופי, כך שלגבי מרבית הטובין המיובאים לישראל, לא יידרש עוד אישור פוזיטיבי מקדים הניתן על ידי הממונה לצורך שחרור הטובין מפיקוח המכס." 14 הכנסות ממכסים בתרשים5 להלן הכנסות ממכס בשנים2018 עד2022 . 12 דברי ההסבר לפרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו- 2022 ,) התשפ"א- 2021 – יבוא. 13 ,משרד הכלכלה והתעשייה, הודעה לעיתונות "מה שטוב לאירופה- "טוב לישראל , 16 באוגוסט2023 . 14 דברי ההסבר להצעת חוק לתיקון פקודת היבוא ו 'היצוא (מס5) (מתווה לשינוי שיטת היבוא), התשפ"ג- 2023 , 24 ביולי2023 . תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים 5 :הכנסות ממכס בשנים 2018 עד 2022 (במ ילי וני ש)"ח15 אפשר לראות כי בשנת2022 ההכנסות ממ כ סים היו כ-3 מיליארד ש"ח, גידול בשיעור של כ- 7% לעומת שנת2018 . בלוח2 להלן הכנסות ממכס ושווי היבוא לפי ענף בשנת2020 . לוח2 : ( הכנסות ממכסי יבוא לפי קטגוריות2020 ) 16 קטגוריה הכנסה ממכס ערך יבוא במיליארדי ש"ח ש יעור מכס אפקטיבי מסך ערך יבוא חייב במכס מיליוני "ח ש ב- % חייב מכס פטור מכס סך ערך יבוא אחוז חייב חקלאות ומזון 931 32.1% 9 13 22 40.9% 10.8% כלי רכב וחלקיהם 564 19.4% 17 4 21 81.0% 3.3% כלים וחומרי גלם מחומרים שונים 491 16.9% 16 29 45 35.6% 3.2% מכונו ת ומכשירים מכניים 377 13.0% 10 23 32 30.2% 4.0% מכשירים חשמליים ואלקטרוניים 228 7.9% 6 36 42 14.3% 3.7% עץ, נייר ורהיטים 172 5.9% 4 5 9 44.4% 4.4% אלכוהול וחומץ 46 1.6% 0 2 2 0.0% 24.5% עור וטקסטיל 29 1.0% 1 12 13 7.7% 4.3% שונות 29 1.0% 1 5 6 16.7% 2.9% ענף היהלומים 17 0.6% 1 18 19 5.3% 1.8% פרמצבטיקה וקוסמטיקה 12 0.4% 1 14 15 6.7% 1.4% טבק ותחליפיו 7 0.2% 0 1 1 0.0% 8.4% כלי טיס, שיט והובלה 1 0.0% 0 2 2 0.0% 3.6% אנרגיה 0 0.0% 0 20 20 0.0% 0.1% צעצועים וכלי נגינה 0 0.0% 0 1 1 0.0% 0.0% סך-הכול 2,904 100% 66 185 250 26.3% 4.4% אפשר לראות כי בשנת2020 סך הכנסות ממכסי יבוא היו כ- 2.9 מיליארד ש"ח, כ- 931 מיליון ( ש"ח מחקלאות ומזון32.1%) וכ- 564 ( מיליון ש"ח מכלי רכב וחלקיהם19.4% ), שני ענפים אלו אחראים לכ- 51.5% מההכנסות ממכס וכ- 39% מער ך היבוא החייב .במכס ערך היבוא בשנת 2020 היה כ- 250 מיליארד ש"ח, מתוכו כ- 66 ( מיליארד ש"ח היה חייב במכסים26.3%) וכ- 185 מיליארד ש"ח היה פטור. שיעור המכס האפקטיבי מערך היבוא החייב במכסים היה כ- 4.4% , השיעורים הגבוהים הם על אלכוהול- 24.5% ועל חקלאות ומזון- 10.4% . 15 ,משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי דוח הכנסות המד ינה2020 , פרק10 – מכסים, פברואר2022 . 16 ,משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי דוח הכנסות המדינה2020 , פרק10 – מכסים, פב רואר2022 . 2,793 3,024 2,901 3,685 2,988 - 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500 4,000 2018 2019 2020 2021 2022 הרפורמה בהפחתת מכסים על יבוא פילה אמנון קפוא הובילה לירידה במחיר לצרכן, ל גידול בכמות הצריכה ו רוב הירידה במכס במונחים יש קליים הגיעה לצרכן. תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא השפעת הרפורמה בשוק דגי המאכל על המחיר לצרכן, הרפורמה בהפחתת מכסים על יבוא פילה אמנון קפוא הובילה לירידה במחיר לצרכן, לגידול בכמות הצריכה ו רוב הירידה במכס במונחים ש י.קליים הגיעה לצרכן17 בענפי המזון והחקלאות היו קיימים מכסי ם גבוהים שהקטינו את כדאיות היבוא. בשנים האחרונות משרדי החקלאות והכלכלה עורכים מעת לעת מכרזים ליבוא מוצרים במכסות יבוא .בפטור מלא או חלקי ממכס18 ממחקר שערכה רשות התחרות עלה כי ניתן להניח ש הרפורמה בהפחתת המכס על יבוא שימורי הטונה השפיעה על המחיר לצרכן בשתי דר כים, הן בגין הפחתת המכסים על יבוא טונה והן בגין עלייה ברמת ה תחרות בענף אשר השפיעה על מחיר שימורי הטונה הנארזת מקומית. 19 כתוצאה מ כך, ה מחיר ירד יותר מגובה ירידת המכס. השינוי ב משקל היבוא בתוצר ב מדינות המפותחות תרשים6 להלן מציג את משקל היבוא בתוצר בשנת2022 ש וה ינוי ב משקל היבוא בתוצר בשנים 2010 עד2022 ב.מדינות המפותחות תרשים 6 : משקל היבוא ב תוצר בשנת2022 והשינוי במשקל בשנים2010 - 2022 במדינות המפותחות20 אפשר לראות כי בשנת2022 משקל היבוא בתוצר בישראל היה28.8% ,בהשוואה ל- 57.5% ב- OECD ול- 54.5% באיחוד האירופי. הש ינוי במשקל היבוא בתוצר בשנים2022-2010 בישראל היה3.4 - נקודות אחוז, בהשוואה ל- 12.6 +נקודות אחוז ב- OECD ול- 15.8 + נקודות אחוז באיחוד .האירופי כלומר, .משקל היבוא בישראל מהתוצר נמוך יחסית, ובעשור האחרון הפער התרחב 17 ,להרחבה ראו: בת חן רוטנברג ניתוח כלכלי של ענף הדיג בישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת18 בינואר2018 . 18 משרד הכלכלה, מינהל יבוא, מכ ,סות יבוא הוראת מנכ"ל2.7 - חלוקת מכסות ליבוא בפטור ממכס או במכס מופחת , 14 באוקטובר2021 . 19 ,רשות התחרות השפעת הפחתת המכס על ענף הטונה המשומרת בישראל- טיוטה להערות הציבור , 2 באוקטובר2022 . 20 OECD Data, Trade in goods and services, Imports, % of GDP, Access: 19th September 2023. 2022 are latest available. יוון סלובניה סלובקיה בלגיה ליטא הולנד לטביה פולין הונגריה אסטוניה האיחוד האירופי טורקיה דנמרק פורטוגל ספרד צ'כיה אוסטריהOECD מקסיקו איטליה גרמניה פינלנד אירלנד שבדיה צרפת צ'ילה שוויץ קולומביה בריטניה יפן איסלנד קוסטה ריקה קוריאה קנדה אוסטרליה נורבגיה ארצות הברית ניו-זילנד ישראל -10 -5 0 5 10 15 20 25 30 35 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% שינוי משקל היבוא בתוצר בשנים2010 עד2022 משקל היבוא בתוצר( 2022 ) תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מדדים על חסמי יבוא בישראל בהשוואה למדינות המפו תחות הבנק העולמי מדרג בכל שנה190 מדינות בעולם לפי מדדDoing Business , המשקף את .מידת הידידותיות לעסקים מיקומה של ישראל לא תלוי רק במדיניות הננקטת בישראל, אלא גם במדיניות הננקטת במדינות אחרות. כלומר, ייתכן כי בישראל חל שיפור במדד, אולם במדינות אחרות השיפור היה גדול יותר, .ולכן מיקומה של ישראל ירד בלוח3 ש להלן מוצגת השוואה בין ישראל למדינות ה- OECD לפי פירוט הרכיבים בתחום הסחר הבין-לאומי .במדד לוח 3 : חסמים ו בי רוקרטיים בישראל ובמדינות המפותחות בתחום הסחר הבין-לאומי ( 2020 ) 21 תחום מדדי סחר חוץ ממוצעOECD ישראל ס יח יצוא )הזמן הדרוש לאכיפת ציות בתחום בדיקות בגבולות (בשעות 12.7 36 2.8 )העלות הכספית של אכיפת ציות בתחום בדיקת הגבולות (בדולרים 136.8 150 1.1 )הזמן הדרוש לאכיפת ציות בתחום המסמכים (בשעות 2.3 10 4.4 )העלות הכספית של אכיפת ציות בתחום המסמכים (בדולרים 33.4 60 1.8 יבוא )הזמן הדרוש לאכיפת ציות בתחום בדיקות בגבולות (בשעות 8.5 64 7.5 )העלות הכספית של אכיפת ציות בתחום בדיקת הגבולות (בדולרים 98.1 307 3.1 )הזמן הדרוש לאכיפת ציות בתחום המסמכים (בשעות 3.4 44 12.9 ( העלות הכספית של אכיפת ציות בתחום המסמכים)בדולרים 23.5 70 3.0 סך הכול ציון בתחום הסחר הבין-לאומי 94.3 83.4 88.4% מ ן ממצאי מדדDoing Business ב לוח עול ים הדברים הבאים:  בשנת2020 ישראל מוקמה במקום67 במדד סחר בין-לאומי, לעומת מקום12 בשנת2014 . הציון של ישראל בתחום זה נמוך ב- 11.6% בהשוואה ל ממוצע ה- OECD .  בענפי היבוא : הפערים בזמן ובעלות הנדרשים כדי לייבא גדולים. כך, הזמן הדרוש לאכיפת ציות בתחום המסמכים גבוה פי13 מהממוצע ב- OECD והזמן הדרוש לאכיפת ציות בתחום הבדיקות בגבולות גבוה פי7.5 .  בענפי היצוא : בכל המדדים, הזמן והעלות הנדרשים כדי לייצא גבוהים מ הממוצע ב- OECD . ,כך.הזמן הדרוש לאכיפת הציות בתחומי המסמכים והבדיקות בגבולות גבוה בישראל מ הממצאים הללו אפשר ללמוד כי הליך הסחר הבין-לאומי לישראל וממנה ממושך ו בעל עלויות גבוהות יותר מאשר ב מדינות ה- OECD .הסרת חסמים בי ו רוקרטיים עשויה להגדיל את היקף הסחר הבין-ל אומי של ישראל . על פי בנק ישראל, אימוץ תקינה בין-לאומי ת דומה עשוי להשפיע בצורה ניכרת ,על היקף הסחר. הקטנת חסמי היבוא של המשק עשויה לתרום להגדלת הפריון ל הפחתת יוקר ה מחיה ולש ופי.ר הרווחה החברתית22 ל- OECD ישנם מדדי מגבלות היבוא, שא ר נבנו על מנת להבין טוב יותר א ת התפקיד של מדיניות .בעיצוב הכלכלה הגלובלית מגבלות על סחר בענפי ה שירותים מובילות לעלייה ב עלות עשיית עסקים ו עקב כך נ פגע ת ה תעשי יה ה יצרנית בשרשרת הערך הגלובלית, ובפרט עסקים קטנים 21 The World Bank, Doing Business Ranking, accessed: March 24th 2022. יש לציין כי מתודולוגיית המדד השתנתה במהלך השנים, ולכן השוואת.הדירוג בין השנים עשויה להיות לא מדויקת 22 בנק ישראל, דוח בנק ישראל2018 , :סוגיה במאזן התשלומים פתיחות לסחר בין-לאומי בישראל ובעולם , מרץ2019 . הליך הסחר הבין- לאומי לישראל וממנה ממושך ובעל עלויות גבוהות יותר מאשר במדינות ה- OECD . הסרת חסמים ביורוקרטיים עשויה להגדיל את היקף הסחר הבין- לאומי של .ישראל תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .ובינוניים ש וק שירותים בסביבה של סחר חוץ פתוח ללא מגבלות הוא הדלת להתחבר לכלכלה העולמית באמצעות שילוב בשרשראות ערך גלובלי, גישה לכוח אדם מיומן ולטכנולוגיות, למימון .ושווקים בעידן הדיגיטלי המודרני בתרשים7 ל הלן מוצגים מדדי הרגולציה של שוק המוצר ים ( Product Market Regulation ) לשנת2018 , ה מורכב ים מסמנים המודדים את המידה שבה מדיניות מקדמת .או מעכבת תחרות המדד נע בין0 ל-6 וגדל ככל שישנם יותר מגבלות. תרשים 7 : מדדי הרגולציה של שוק המוצרים - PMR ( 2018 ) 23 ניתן לראות כי במדד חסמי סחר והשקעות ובמדד מעורבות בפעילות העסקית ,דמה ד של ישראל גבוה לעומת ממוצע ה- OECD , כלומר בישראל יש יותר מגבלות . במדד ה כללי ה ציון של ישראל דומה ל ממוצע ה- OECD, אולם רחוק מציון המ ינימו ם שנמדד. תרשים8 להלן מציג את מדד ( מגבלות הסחר בשירותים(STRI בישראל ובממוצע ה- OECD בארבעה ענפים : בניה, תקשורת, משלוחי ם .והובלת מטענים ברכבת פתיחות מלאה למסחר לו השקעות- ציון0 ,ו סגירה מלאה לספ קי שירותים זרים- ציון 1. תרשים 8 : מדד מגבלות הסחר בשירותים - STRI ( 2018 ) 24 23 OECD, OECD Economic Surveys: Israel 2023, 3th April 2023. 24 שם . עמוד50 . 1.41 1.63 1.31 2.32 2.14 1.96 0.78 0.50 0.26 1.43 1.19 0.69 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 סה"כ ציון המדד מעורבות בפעילות העסקית חסמי סחר והשקעות ישראל מקסימום מינימום ממוצע ה- OECD 0.30 0.33 0.43 1.00 0.21 0.19 0.23 0.24 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0 בניה טלקום משלוחים הובלת מטענים ברכבת הגבלות על יבוא שירותים הגבלות על תנועת אנשים אמצעים מפלים אחרים חסמים לתחרות שקיפות רגולטורית סך הכול ישראלOECD תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ניתן לראות כי בארבעת הענפים מגבלות יבוא שירותים בישראל גבוהות בהשוואה לממוצע ה- OECD (ציון גבוה יותר). הפער הגבוה ביותר הוא ,בהובלת מטענים ברכבת והפער הנמוך ביותר .הוא בטלקום יש לסייג כי מצבה הגאופוליטי של ישראל מקשה על פתי ח ות בענף הובלת מטענים ב רכבת .בהשוואה ליתר הענפים תרשים9 להלן מציג השוואה בי ן לאומית של מדד מגבלות הסחר בשי ור תים דיגיטליים בשנת2022 , בין0 ל-1 , כאשר1 הוא המגביל ביותר. תרשים 9 : מדד מגבלות הסחר בשירותים דיגי טליים ( 22 20 ) 25 ניתן לראות כי המדד של ישראל הוא0.18 , גבוה בהשוואה ל- 0.14 ב ממוצע מדינות ה- OECD . 3 . רפורמת הקורנפלקס עיקרי הרפורמה ב- 30 ביוני2016 אישרה ועדת העבודה הרווחה והבריאות את חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו- 2015 , המוכר כ""רפורמת הקורנפלקס , בעקבות המלצות של ועדת טרכטנברג משנת2011 ושל ועדת לנג משנת2014 , נכנס החוק לתוקפו. הרפורמה שגובשה לע-ידי משרדי האוצר, הבריאות והכלכלה נועדה לאפשר יבוא מקביל של מזון יבש, ל הגב י ר את התחרות ו לה וביל לה ת פח מ ת חירי מוצרי המזון. הרפורמה חלה על מוצרים דוגמת דגני ב ,וקר ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז, שוקולדים, ממרחים, קטשופ ומוצרים נוספים וצ יפו שתביא לה פחתת.מחירים משמעותית בשוק המזון היבש26 לפי משרד הבריאות, המזון ,הרגיש כולל חלב ,מוצרי חלב ומקביליהם המכילים רכיבי חלב, בשר ומוצריו, דגים ומוצרי דגים ביצים ו ,מוצריהן ד בש ומוצריו, כל מוצר הדורש קירור נמוך משמונה מעלות צלזיוס , מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, תוספי תזונה, מים מינרליים ומזונות נוספים. 27 25 .שם 26 ,משרד האוצר, חדשות רפורמת הקורנפלקס שתביא להפחתת מחירי המזון אושרה בוועדת העבודה הרווחה והבריאות , 30 ביוני2016 . 27 ,משרד הבריאות שירות המזון הארצי– היחידה לפיקוח על מזון מיובא :, כניסה14 באוגוסט2023 . 0.14 0.18 0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 קנדה קוסטה ריקה אוסטרליה שוויץ בריטניה נורבגיה ארה"ב מקסיקו סלובקיה יפן אסטוניה לוקסמבורג דנמרק ליטא הולנד שבדיה גרמניה ספרד פינלנד צרפת איטליה OECD ניו זילנד אירלנד פורטוגל בלגיה צ'כיה הונגריה ישראל סלובניה יוון אוסטריה קוריאה לטביה צ'ילה טורקיה איסלנד קלומוביה פולין ב שנת2016 נכנסה " לתוקף רפורמת הקו"רנפלקס, ש נועדה לאפשר יבוא מקביל של מזון יבש לשם הגבר ת התחרות וה ת פח מ ת חירי ם. תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בלוח4 .להלן השינויים העיקריים אשר בוצעו ברפורמה לוח 4 :השינויים העיקריים שבוצעו ברפורמת הקורנפלקס שלב לפנ י הרפורמה לאחר הרפורמה אישור רישום יבואן רישום של היבואן והיקשרות שלו עם הספק בחו."ל במוצר חדש על היבואן לבקש מהיצרן מפרט טכני ואנליזות לאישור משרד הבריאות. במידה ועברה מעל שנה מיבוא מוצר זה עליו לשלם אגרה ולהגיש בקשת חידוש. בעל תעודת יבואן מעביר הצהרה למ ערכת ממוחשבת על מוצר מזון לייבוא ועל עמידתו בתקני בריאות ,ומקבל אישור ייבוא אוטומטי. שחרור מהנמל השחרור מהנמל כולל פניה באמצעות משלוח דגימות לבדיקת משרד הבריאות .במזון יבש כ- 5% מהמשלוח נשלח לבדיקות , במזון רגיש אחת לשלושה חודשים נשלח לבדיקות .לאחר קבלת ממצ אי הבדיקות ניתן לשלם את האגרות והמיסים , לשחרר את המוצרים מהנמל וניתן אישור לשווק. כאשר ,המוצר מגיע לנמל, מציג היבואן את המסמכים והמוצר משוחרר מהמכס תוך24 .)שעות (ללא עיכובים ביבוא מזון רגיש אישור הייבוא המקדים והשחרור מהנמל נותר בעינו, קווים מנחים רבים ק יבלו תוקף של תקנות והשינוי גרם ליותר פעולות מול משרד הבריאות. ,בפועל המשמעות של השינויים ברפורמת הקורנפלקס הי א : במוצרי מזון רגיל חלה הגמשה ברגולציה על יבוא ובמוצרי מזון רגיש חלה הקשחה ברגולציה על יבוא. 4 . ניתוח השלכות הרפורמה ניתוח ה שלכות הרפורמה נעשה על ידי בחינה של השינוי במשקל יבוא מוצרי מזון מסך הצריכה של משקי בית ,, בחינה של השינוי במדדי מחירי מוצרי מזון בישראל בהשוואה למדינות באירופה .הצגת ממצאי בחינה של משרד הכלכלה והצגת רפורמה דומה להקלה על היבוא בשוויץ שינוי במשקל יבוא מוצרי מזון בתרשים10 משקל יבוא מ וצרי מזון בצריכה פרטית של משקי בית בשנים2015 עד2021 . תרשים 0 1: משקל יבוא מוצרי מזון בצריכה פרטי ת של משקי בית בשנים2015 עד2021 28 אפשר לראות כי משקל היבוא בסך צריכה פרטית של משקי בית עלה מכ- 15.8% בשנת2015 לכ- 21.6% בשנת2021, ומשקל יבוא מוצרי מז ו ן ומשקאו ת עלה מכ- 12.6% בשנת2014 לכ- 28 הלמ ,"ס ההוצאה לצריכה פרטית2014 -1 2 20 , לוח3: ,הוצאה לצריכה פרטית של משקי בית בשוק המקומי ,לפי ענף ומקור אספקה לוח 6: הוצאה לצריכה פרטית על מזון, משקאות לפי סוג ומקור אספקה ,עיבוד י מרכז המחקר והמ :ידע של הכנסת, כניסה22 ב נובמבר 2023 . 17 14 12 9 8 7 7 6 6 5 5 5 3 3 0 -6 -10 -5 0 5 10 15 20 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% דגים קקאו , שוקולד וממתקים סוכר ומוצריו שמני מאכל משקאות לא אלכוהוליים בירה פירות וירקות מעובדים מזון ומשקאות לא אלכוהוליים- סך הכל סך הכול צריכה פרטית פירות טריים חלב ומוצריו בשר ומוצריו יינות ירקות טריים לחם ודגנים ביצים 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 שינוי2021-2015 (ציר ימני) תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 19.3% בשנת2021. העלייה הגבוהה ביותר במשקל היבוא היתה בד ג( ים17 ,)נקודות אחוז ( קקאו, שוקולד וממתקים14 ( ) ושמנים12). משקל יבוא ביצים ירד בתקופה זו ב-6 .נקודות אחוז שינוי במדדי מחירים של מוצרי מזון בישראל ובאירופה ב תרשים11 צג ומ השינוי במדד מחירי מוצרי מזון יבשים, אשר חלקם נכללו ברפורמה , בישראל ובמדינות באירופה לפני הרפורמה בשנים2016-2010 ולאחר הרפורמה בשנים2023-2016 . תרשים 1 1: שינוי ב מדד מחירי מוצרי מזון יבשים בישראל ובמדינות באירופה לפי תקופה( 2010 - 2023 ) 29 אפשר לראות:את הדברים הבאים לגבי השינוי השנתי הממוצע לפי תקופה 29 ,הלמ"ס מאגר מדדי מחירים :, כניסה27 בנובמב ר2023 . שנת2023 ממוצע של החודשים ינואר– .אוקטובר Eurostat, Prices, access: November 27, 2023. Price indices in Europe are a simple average of countries where data were available for the entire period, mainly Belgium, Denmark, France, Italy, Lithuania, the Netherlands and Slovenia. 1.4% 3.4% 1.0% 1.6% -0.5% 0.5% 1.5% 2.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד המחירים לצרכן EUישראל 1.5% 1.2% 1.8% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי המזון EUישראל 0.1% 1.1% 1.9% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי אורז EUישראל 0.4% -1.7% 1.7% -2.5% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי מוצרי פסטה EUישראל 1.3% 1.1% 1.1% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי בשר מעובד EUישראל 2.4% 1.9% 1.2% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי דגים מעובדים EUישראל 1.8% -0.8% 2.3% -2.5% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי שמני מאכל EUישראל 0.6% 0.9% 0.6% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי רטבים ותבלינים EUישראל 0.8% -0.2% 3.0% -1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי משקאות קלים EUישראל 1.2% 2.1% -0.1% -1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי בירה EUישראל 1.6% 2.4% -1.8% 0.6% -6.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי יין EUישראל 0.1% 0.9% 2.4% -1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי סוכר EUישראל 2.5% 2.8% -0.4% -2.5% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי שימורי פירות EUישראל 1.9% 0.3% 1.4% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי שימורי ירקות EUישראל 1.8% 0.6% 0.4% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי ריבות ודבש EUישראל 2.6% 2.3% -0.6% -0.1% -1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי שוקולד EUישראל 0.9% 3.2% 0.3% 1.1% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי ממתקים EUישראל 3.4% 3.3% 2.0% 0.1% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי קפה EUישראל 1.5% 2.5% 1.5% 0.5% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי תה EUישראל 2.7% 2.9% 0.1% -0.5% 1.5% 3.5% 2016-2010 2023-2016 מדד מחירי קקאו EUישראל בשנים האחרונות משקל היבוא ומשקל יבוא מוצרי מזון בסך צריכה פרטית של .משקי בית עלה תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  השינוי ב מדד המחירים לצרכן בשנים2016-2010 בישראל היה1% בהשוואה ל- 1.4% במדינות אירופה, ובשנים2023-2016 בישראל היה1.6% לעומת3.4% .במדינות אירופה  השינוי במדד מחירי מו צרי מזון בשנים2016-2010 בישראל היה1.2% בהשוואה ל- 1.5% במדינות אירופה, ובשנים2023-2016 בישראל היה1.8% לעומת4.9% .במדינות אירופה  השינוי במדד מחיר אורז בשנים2016-2010 בישראל היה1.1% בהשוואה ל- 0.1% במדינות אירופה, ובשנים2023-2016 בישראל היה1.9% לעומת4.5% .במדינות אירופה  השינוי במדד מחיר סוכר בשנים2016-2010 בישראל היה0.9% בהשוואה ל- 0.1% במדינות אירופה, ובשנים2023-2016 בישראל היה2.4% לעומת6.4% .במדינות אירופה בכל המוצרים שנבחנו השינוי במדד המחירים בישראל לפני הרפורמה ב שנים 2023-2016 נמוך בהשוואה לש ינוי במדינות אירופה, ביחס לתקופה2016-2010 . ,עם זאת גורמים רבים משפי ע ים על השינוי במדדי המחירים, לרבות מחירי תשומות, שערי חליפין ומחירי אנרגיה (בשנת2022 .)חלה עלייה חדה במחירי אנרגיה באירופה לעומת ישראל בגין פלישת רוסיה לאוקראינה בחינה של השלכות הרפורמה ע ל ידי משרד הכלכלה בשנת2019, שלוש שנים מיישום ,הרפורמה ערך משרד הכלכלה בחינה של השפעת רפורמת הקורנפלקס על מחירי המוצרים שנכללו בה ועל הנטל הרגולטורי המוטל על היבואנים . הבחינה נערכה על בסיס מודלSCM ( (Supply Chain Management המקובל ב- OECD , לפיו נמדדת עלות ה רגולציה עבור העסקים . בלוח4 להלן מוצגים.ממצאי הבחינה לוח 4 :ממצאי הבחינה של רד שמ הכלכלה30 סוג מזון )נטל רגולטורי (באלפי ש"ח מספר ימים לפני הרפורמה לאחר הרפורמה חיסכון עלות המכר אחוז מעלות המכר לפני הרפורמה לאחר הרפורמה שינוי בימים שינוי ב- % רגיל: הגמשה ברגולציה 65 18 -48 1,800 -2.6% 45 3 42 - 93% - רגיש: הקשחה ברגולציה 99 145 +46 1,800 +2.6% 50 120 70 + 156% + אפשר לראות כי בתחום מוצרי מזון רגיל,, בו חלה הגמשה ברגולציה הית ה הטבה משמעותית :  חיסכון שנתי של48,000 "ח ש בנטל הרגולטורי ,ליבואן המהווה2.6% מע.לות המכר  משך הזמן של תהליך היבוא קוצר מכ- 45 ם מי י ,לפני הרפורמה לכ שלושה ימים לאחר הרפורמה ,י יר דה של42 ימים שמהווים ירידה של כ- 93% . בתחום מוצרי מזון רגיש , בו חלה הקשחה ברגולציה, חלה הרעה משמעותית :  תוספת שנתית של46,000 "ח ש בנטל הרגולטורי, המהווה2.6% מעל ,ות המכר בעיקר ב גין .עומס עלויות רגולטוריות  משך הזמן של תהליך היבוא עלה מ- 50 ם מי י כל- 120 ימים ,גידול של כ- 70 ימים . על פי .משרד הכלכלה, בשל כך, היבואנים נמנעים לייבא מוצרים רבים בעלי חיי מדף קצרים 30 ,משרד הכלכלה, רפורמת הקורנפלקס השפעה והשלמות, אנואר חילף, הממונה על חוקיות היבוא2019 . בח ינה של סך החיסכון או התוספת בעלות הנטל הרגולטורי בעקבות הרפורמה בשנת 2018 בהשוואה לשנת2015 . לפי בחינה של משרד הכלכלה , נרשמה הפחתה של מחירי מוצרי מזון רגילים בהם היתה הגמשה ברגולציה, ועלי יה במחירי מוצרי מזון רגיש, בהם היתה הקשחה ברגולציה. תיאור יישום רפורמת הקורנפלקס וניתוח השלכותיה | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מה בחינה של משרד הכלכלה על:ו המסקנות הבאות נרשמה ירידה של מח ירי מוצרי מזון רגיל בהם היתה הגמשה ,ברגולציה ועלייה במחירי מוצרי מזון רגיש, בהם היתה הקשח ה ב רגולציה ; שינוי סיווג של מוצרי מזון רגיל לרגיש על ידי משרד הבריאות, הגדילו את ההשפעות החיוביות .של הרפורמה ההמלצות בבחינות היו: ביצוע צעדים נוספים לשיפור הליכי הרגו לציה; התאמת הרגולציה לזו ה נהוגה במדינות המפותחות; קבע ת הליך אישור מקוצר למוצרים בעלי חיי מדף קצרים. רפורמתCassis-De-Dijon בשוויץ בשנת2010 יושמה בשוויץ רפורמתCassis-De-Dijon לפיה מוצרים המיוצרים ומשווקים לפי תקינה ב איחוד האירופי יכולים להימכר בשוויץ ללא .הגבלה על מוצרי מזון רגישים במיוחד, חלה י תק נה מיוחדת. הרפורמה.נועדה להגדיל את היקפי הייבוא לשוויץ ולהביא לירידת מחירים31 ע קרוןCassis-de-Dijon , אבן היסוד של השוק האחיד של האיחוד האירופי, מתייחס להחלטה של ( בית הדין האירופי לצדקECJ ) משנת1979. באותה תקופה , הרשויות בגרמניה אסרו על ייבוא " של ליקר דומדמניות אדומות צרפתיות (ששמוCassis de Dijon"). הליקר, ש נמכר בצרפת לפי התקנות בה , לא עמד בתקנות לגבי תכולת האלכוהול בג רמני ה .הו גשה תביעה ל- ECJ אשר קבע ( כי האיסור מהווה מכשול לתנועה חופשית של סחורות על פי סעיף30 ל אמנת ה- EEC ), וכי ניתן להתיר הגבלה כזו של סחורות רק במקרים חריגים של אינטרסים ציבוריים, למשל, על מנת להגן על בריאות הציבור . בעני י ן הליקר, קבע בית המשפט כי לא נית ן להצדיק את התנאים לגבי תכולת האלכוהול לליקרים, ויש להתיר את שיווקו.לגרמניה מאז מיושם עיקרוןCassis de Dijon במדינות האיחוד האירופי . באופן כללי, הוא קובע כי ניתן למכור סחורות אשר יוצרו או יוצרו ושווקו באופן חוקי במדינה אחת בא יחוד האירופי או ב אזור הכלכלי באירופה ( EEA ), גם ב יתר המדינות .החברות ללא דרישות נוספות בכך תרם עקרון זה ליצירת השוק האירופי הי.חיד32 שוויץ אינה שייכת לאיחוד האירופי ול- EEA . מסיבה זו, היא לא הייתה חייבת ליישם עקרון זה . מגבלות ה סחר, לא רק בנוגע למזו ן, ה וביל ו את שוויץ לבידוד, ולהיות ידועה באירופה כ"אי של "מחירים גבוהים "(אילוט דה צ'רטה"). כמו כן, המגבלות הטכניות הקיימות על הסחר מנעו .מיצרני מזון קטנים ובינוניים רבים להיכנס לשוק השוויצרי ,במקרים רבים עלויות ,התאמת המזון אריזת ו ואמצעי השיווק שנדרשו על מנת לעמוד בתקנות הטכניות הרבות ב שוויץ לא הי ו כדאיים כלכלית ; שוק המזון השוויצרי נחשב קטן מכדי להצדיק את עלויות ההתאמה ו חברות רבות נמנעו 31 Schweizerisch Eidgenossenschaft, Cassis de Dijon principle, 3th October 2016. 32 Eva-Maria Strobel, Cassis de Dijon and other Foodstuffs — The Revised Swiss Federal Law on Technical Barriers to Trade , Jstor, European Food and Feed Law Review, Vol. 5, No. 5 (2010), pp. 288-291 בשנת2010 יושמה בשוויץ רפורמת Cassis-De-Dijon אשר קבעה כי מוצרים המיוצרים ומשווקים לפי תקינה המקובלת ב איחוד האירופי יכולים להימכר גם בשוויץ .ללא הגבלה על מוצרי מזון רגישים במיוחד, חלה תק י נה מיוחדת . הרפור מה נועדה להגדיל את היקפי הייבוא לשוויץ ולהביא לירידת .מחירים בשנת2021 פרסמו שר האוצר ושרת הכלכלה דאז, מתווה של תכנית רוחבית לפתיחת המשק הישראלי לייבוא המבוסס של רפורמת Cassis-De-Dijon , במטרה להפח י ת את יוקר המחיה ו ל הגב י ר את הפריון ביחס למדינות ה- OECD . תיאור יישום רפורמת הקורנפל קס וניתוח השלכותיה | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ל שווק את .מוצריהן בשוויץ לאחר יישום הרפורמה נרשמו בשוויץ ירידות מחירים וישנו תיעוד ענף .בספרות הכלכלית שפתיחת המסחר והגברת התחרות מורידות מחירים בעקבות תכנית זו, בשנת2021 פרסמו שר האוצר ושרת הכלכלה דאז, מתווה של תכנית רוחבית לפתיחת המשק הישראלי לייבוא המבו סס של רפורמתCassis-De-Dijon , במטרה להפח י ת את יוקר המחיה ו ל הגב י ר את הפריון ביחס למדינות ה- OECD . 33 " הרפורמה מה שטוב לאירופה טוב לישראל.", המפורטת לעיל, מהווה חוליה נוספת בתהליך פתיחת המשק הישראלי ליבוא 33 ,משרד האוצר שר האוצר ושרת הכלכלה הודיעו על קידום תכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחיה , 16 ביולי2021 .