חומר רקע

כ"ח בטבת, התשפ"ד 09/01/2024 אסמכתא: 496695523 (במענה, נא ציינו מספרנו) לכבוד ח"כ מיקי לוי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה כנסת ישראל שלום רב, הנדון: מענה המשרד לוועדה לביקורת המדינה בנושא הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון – דוח ביקורת שנתי 71ג סימוכין: סיכום הוועדה מתאריך 15/5/2023 להלן מענה המשרד: לקראת הישיבה שתתקיים בוועדה ב-10.1.2024 ובהמשך לישיבת הועדה שתקיימה ב-15.5.23 בנושא, על אף שנציגי משרד הבריאות לא נכחו כיוון שקיבלו אישור לא להופיע בוועדה, נשמח לעדכן את הוועדה בפעילות שביצע שרות המזון בנושא טיוב רגולציה והסרת חסמים ביבוא מזון. 1. להלן עדכון לתשובת המשרד לדוח מבקר המדינה שבו מסר המשרד כי עדכון שיטת הדיגום קיצר את הליך שחרור משלוחי מזון רגיש מתחנות ההסגר וייעל את הפיקוח על יבוא מזון רגיש ולהצהרת המשרד כי יבצע מדידה חוזרת של הערכת עלות הנטל הרגולטורי על בסיס מודל SCM על יבוא מזון רגיש. עדכון: המשרד ביצע, בשיתוף עם הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה, הערכת עלות לנטל הרגולטורי (מצ"ב). חשוב לציין כי המדידה שנערכה בשנת 2018 הציגה ירידה משמעותית בעלות הנטל הרגולטורי במזון רגיל בעקבות הרפורמה במזון בהיקף חיסכון שנעמד בכ-48,000 ₪ ליבואן בינוני לשנה. בהנחה כי עלות המכר היא כ-1.8 מיליון ₪, מדובר בהפחתה של כ-2.6% בעלות המכר וחסכון של כ- 90% ממשך הזמן של תהליך היבוא. כמו כן, המדידה הנוספת שבוצעה בשנת 2021 הראתה הפחתה בעלות הנטל הרגולטורי במזון הרגיש. המדידה הראתה הפחתה בנטל הרגולטורי מכ-145,000 ₪ במזון רגיש בשנת 2018 לסך של 127,000 ₪ בנטל באישור יבוא מקדים ושחרור מהנמל. מדובר בחסכון ישיר של הנטל הבירוקרטי של כ-12% וזאת לאור הפעולות שנקט משרד הבריאות בתחום מחשוב, הגשת המסמכים ועדכון תדירות הבדיקות הביאו להשפעה חיובית, כמו שניתן לראות בתוצאות. בנוסף לכך, עדכון רשימת המוצרים הרגישים שנערכה במהלך שנת 2020 – הביאה להשפעה משמעותית כגון מיונז ומוצרים ללא גלוטן שסיוגם עודכן ממזון רגיש למזון רגיל. כמו כן, נציין שבמסגרת העבודה שבוצעה, היבואנים דיווחו על חסכון דרמטי המוערך בעשרות אחוזים. 2. בנוסף, בתשובתו למשרד מבקר המדינה ציין משרד הבריאות כי בכוונתו לבחון מחדש את רשימת המזונות הרגישים לקראת סוף 2022. לטענת המבקר, משרד הבריאות לא התאים את ההגדרה של מזון רגיש ואת תהליך היבוא למקובל בארצות הברית ובאיחוד האירופי, ואין התאמה לדרישות שעל פיהן פועלים יצרני המזון הבין-לאומיים. עדכון: מאז תקופת הדוח ועד היום חלו שינויים מהותיים בהוראות החוק ובפעילות שירות המזון בדגש על פתיחה של מסלול יבוא אירופי באמצעות יבואן נאות אשר מאפשר ליבואנים שמיישמים מערכת בטיחות עצמית  לייבא מזון רגיש במסלול הצהרה. כמו כן, ניתנה לתעשייה המקומית תקופת היערכות עד ל1.1.2026. בהתאם לכך, המשך עדכון רשימת מזונות רגישים בפועל התייתר באמצעות הפעלת מסלול של יבואן נאות, כך שתהליך היבוא של מזונות הרגישים כאמור הוקל וזאת מבלי להפחית ברמת בטיחות המזון תוך שמירה על בריאות הציבור. בהזדמנות זו, נפרט על מסלולי הייבוא של מזון הקיימים כיום וכיצד ניתן מענה אחר ליבואנים שמעוניינים לייבא מזון רגיש באופן מהיר ויעיל מחד אך תוך שמירה על בריאות ובטיחות הציבור מאידך: • יבוא מזון לישראל מוסדר בפרק ד' לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו- 2015 (להלן- "החוק" או "חוק המזון"). • בבסיס תהליך יבוא מזון קיים צורך בסיווג המוצר המיועד ליבוא והבנת דרישות החוק לגביו. לשם כך ועל בסיס ניהול סיכונים בתחום בטיחות מזון, קיימות דרישות ברורות ליבוא מזון רגיל או רגיש לפי החוק. • רשימת המזונות שהוכרזו על ידי שר הבריאות כמזון רגיש מפורסמות בתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)(הכרזה בדבר מזון רגיש), התש"ף-2019. התקנות הותקנו מכוח סעיף 61 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו – 2015.  • מזונות שאינם מפורטים בתקנות האמורות מסווגים כמזון רגיל.  • ככלל, כל יבואן חייב להירשם כיבואן בישראל על מנת לייבא מוצרי מזון. יבואן רשאי לייבא מזון בהתאם לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום.     • להלן ריכוז מסלולי היבוא והפעולות הנדרשות מצד היבואן מסלול הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי – ◦ מסלול חדש שהחל לפעול ב1.1.2023. ◦ מסלול וולונטרי - אינו מחייב בשלב זה את היבואנים. ◦ מסלול מחייב יבואן בעל תעודת רישום להירשם כיבואן נאות. ◦ מזון המיובא במסלול זה חייב להיות מזון המשווק באירופה. ◦ לא ניתן לייבא במסלול זה מזונות המפורטים בתוספת שתים עשרה לחוק כגון: מזון ייעודי, מזונות לתינוקות ופעוטות, תוספי תזונה, בשר, דגים ביצים ומוצריהם. ◦ נציין בקצרה שמסלול היבוא האירופי נועד לאפשר ליבואנים להתנהל בצורה עצמאית תוך שמירה קפדנית על בטיחות המזון המיובא לישראל בהתאם לניהול סיכונים עצמי בכל שלבי היבוא, והכל במטרה להבטיח מזון בטוח ואיכותי לצרכנים, ללא אישור מקדים של מהנדס מזון, אך מחייב הכרה בדרישות הרגולטוריות והערכה רגולטורית למוצר בהתאם לכך. תועלות המסלול האירופי (יבואן נאות): מסלול זה מאפשר כבר היום יבוא מיידי של כ- 40% מסך משלוחי המזון הרגיש, ומלבד ההקלה המשמעותית ליבואנים, זה גם בא לידי ביטוי בעמידה בלוחות זמנים לטיפול במשלוחי מזון רגיש מרגע הגשת הבקשה לשחרור. היבוא באמצעות מסלול זה גדל מדי חודש לעומת המצב טרם הכניסה לתוקף של המסלול, בו כל היבוא הגיע באמצעות אישור יבוא מקדים ונבדק בכניסתו לישראל. 1. Time to Market: • אין צורך באישור יבוא מקדים טרם יבוא המוצר (קבלת אישור יבוא מקדים עלול לארוך כ- 150 יום) • המשלוח משתחרר מידית עם הגעתו לנמל • מתאפשרת וודאות עסקית ליבואן בנושא של ניהול מלאים וזמינות מוצרים בשוק • חסכון בעלויות כגון: השהיות בנמל, בדיקות מעבדה וזמן שחרור לשוק 1. שחרור מידי מפחית את העומס על המפקחים בנמל כך שעבור אותם מוצרים שלא ניתן לייבא במסלול האירופי. לפני הרפורמה היו 14 ימים מרגע הגשת הבקשה לשחרור וכיום עד 2 ימים. 2. מפחית את עומס הבקשות לאישורים מוקדמים במטה שירות המזון, ומקצר את זמן הטיפול לבקשות עבור מוצרים שלא ניתן לייבא במסלול האירופי (תוספת 12 לחוק). 3. מאפשר למקד את האכיפה של שירות המזון כרגולטור בדרכי השיווק. לסיכום: בשלב זה, לאחר שנה מאז כניסתו לפועל של המסלול האירופי אנו עדים לכך שמתוך סך הפוטנציאל רישום יבואנים נאותים טרם מומש – כ- 50% מהיבואנים נרשמו וכ 50% מהמוצרים היכולים להיות מיובאים במסלול האירופי מיובאים לא באמצעות אישורי יבוא מקדימים ואנו עדים לשינוי משמעותי שמתרחש במשק אשר יסייע להפחית את הנטל הרגולטורי בייבוא מזון. שירות המזון הארצי פועל נמרצות להטמעת המסלול בקרב היבואנים באמצעות הכשרות ליבואנים ולמפקחים, והפקת לקחים. משמעותם של צעדים אלו, הינו אימוץ התפיסה שביסוד הרגולציה האירופית המעבירה אחריות לכל העוסקים במזון, תוך שימת דגש על פיקוח ואכיפה בדרכי השיווק. זאת, תוך העדפתו על פני פיקוח תהליכי, המבוסס על בדיקת מסמכים ומוצרים בשלבים השונים של שרשרת האספקה. פיקוח ואכיפה אפקטיביים הינם חיוניים ביותר לשמירה על בטיחות המזון, בפרט בעולם רגולטורי של מתן הקלות והעברת האחריות לעוסקים. בכבוד רב, מירי כהן מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות העתק: מר משה בר סימן טוב, מנכ"ל המשרד ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור גב' פנינה אורן, מנהלת שירות המזון הארצי גב' סנדרה קרת, מנהלת תחום פרויקטים