חומר רקע
סלי מזון בריאים, ברי קיימא ונגישים–
כיום ולדורות הבאים כבסיס לזכות למזון ולביטחון
תזונתי לכול- צעדים חיוניים למניעת אי-ביטחון תזונתי
,מוגש לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת יוני
2024
:חזון
לכל אדם עומדת
הזכות לביטחון תזונתי
, שמוגדר כמצב בו לכל אדם , בכל זמן, יש נגישות פיזית וכלכלית למזון
.מספיק, בטוח ומזין, שתואם את צרכיו התזונתיים ואת העדפותיו, ומאפשר חיים פעילים ובריאים
:רקע
בשנת2019
גיבשה ישראל מפת דרכים לאומית למערכות מזון בריאות, שוויוניות ובנות קיימא בישראל עד2030
.
מפת הדרכים מציגה שורה ש
ל צעדים מעשיים שיכולים למנוע מחלות ותמותה
(מחלות תלויות תזונה מהוות את
גורם התמותה המוביל כיום בארץ עם כ10,000
אנשים מדי שנה רק מתזונה לקויה והשמנה), איכות חיים ירודה
ותמותה בטרם עת; לצמצם את הפגיעה בסביבה ובאקלים; להוריד את יוקר המחיה, כולל הנטל הכלכלי על מערכת
.הבריאות הנשחקת ולצמצם את התלות ביבוא
אלא ש
מדיניות ממשלתית , שמנוגדת למתווה שבמפת הדרכים הלאומית, ולהמלצות ארגוני הבריאות וסביבה
המקצועיים העולמיים, מעצבת בארץ
סביבת ודפוסי תזונה מזיקים , ובמיוחד: צריכה עודפת של מוצרים מהחי
(צריכת בשר לנפש מהגבוהות
בעולם ויותר מפי שניים מהמקסימום בהנחיות התזונה הלאומיות!), של לחם לבן ושל
מוצרים אולטרה-
מעובדים, של משקאות ממותקים, של חטיפים עתירי מלח וסוכר לגביהם המלצת משרד הבריאות
שרצוי להמנע מצריכתם, של לחם לבן ועוד. כל אלו מחריפים את מגיפות ההשמנה והסוכרת. ישראל הי א שיאנית
ה
OECD
.בעולם בקטיעת גפיים בשל סכרת
כיום, תזונה לא בריאה היא גורם סיכון לתחלואה ותמותה יותר מאלכוהול, מין לא מוגן, סמים וטבק–
כולם גם
.יחד
.מערכות המזון ודפוסי התזונה אינם רק תוצאה של בחירה אישית דפוסי התזונה הקיימים הם תוצאה של מדיניות
.ממשלתית
מדיניות ממשלתית שבין היתר ובפועל תומכת בתעשיות מזון מזיקות הן לאדם והן לסביבה, פועלת להפחתה
מלאכותית של מחיריהם של מזונות מזיקים, מאפשרת לסוחרים במזון להפיל על הציבור את העלויות האמיתיות
.של המזון שהם משווקים
במקביל, הממשלה לא תומכת כנדרש בחקלאים
המייצרים תוצרת מקומית, בריאה ומקיימת, ולא דואגת למנוע
עליית מחירים של מוצרים שהם מוצרי יסוד בתזונה בריאה ובת-
.קיימא
על רקע זה, המליץ מבקר המדינה, בדו"ח מינואר2024
שעניינו הפיקוח על מחירי המזון, כי בעבודת ועדת המחירים
"ייבחנו לצד היעדר התחרות גם מגמות בצ."ריכה (רלוונטיות לצרכנים), תועלות בריאותיות וביטחון תזונתי
:המלצות להמשך
:מסמך זה מציע מספר צעדים מקדימים, לא ממצים, שיכולים לשפר את הביטחון התזונתי בישראל
1.
יישום חוות-
דעתו של מבקר המדינה לפיה בפיקוח מחירים יש "לתת למונחים המופיעים בחוק הפיקוח-
כמו
'
'מצרך חיוני' ו'טובת הציבור-
."פרשנות תכליתית, המשקפת גם יעדים חברתיים ובריאותיים
בהתאם לכך יש לערוך מחדש את רשימת המוצרים שבפיקוח באופן שיוסרו מוצרים מזיקים או כאלו שנצרכים
כיום בעודף, ויוספו מוצרי יסוד לתזונה בריאה ובת-
קיימא; ובאופן דחוף הכנסת קטניות ולחם מלא מהגרעין
בשלמותו לפי מפרט אגף התזונה של משרד הבריאות. מזונות אלה הנם מזונות אסטרטגיים להבטחת בטחון
.תזונתי לכלל האוכלוסייה בשגרה ובחרום
גם על פירות וירקות חשוב להכיל פקוח על מחירים לצורך על המעקב
והשקיפות של פערים לא מוסברים במחיר בין המחיר שהחקלאי
.מקבל למחיר לצרכן ברשתות השווק
2.
הובלת שינוי הרכב המזונות המפוקחים:
להכניס סל מזונות בריאים וברי קיימא ולהוציא מזונות מזיקים
.לבריאות האדם והסביבה
כבר ב2013
יצא המסמך הראשון על החשיבות של הנגשת סל מזון בריא מבחינה כלכלית, כולל סקירה של הכלים
הכלכליים בהם יש שימוש במדינות מפותחות, כולל פיקוח על המחירים1
. עשור מאוחר יותר דו"ח מבקר המדינה
ממליץ להכניס מזונות נוספים לפיקוח על המחירים, לאור כשלונם של המנגנונים המוצעים באופן חוזר ונשנה
.על ידי הגורמים הכלכליים האחראיים
3.
יש לכלול בוועדות פקוח המחירים ומכסים, נצי.גים של משרד הבריאות בכלל ומומחי התזונה בפרט
4.
הרחבת הפטור ממע"מ לדגנים מלאים ולקטניות . כיום הפטור ממע"מ מוגבל לפירות וירקות. פירות וירקות הם
מרכיב חיוני בתזונה בריאה ובת-
קיימא, קיימת מגמה מסוכנת של ירידה בצריכה שלהם, במיוחד בקרב
אוכלוסיות מוחלשות– והפטור מ מע"מ מסייע בהנגשתם הכלכלית. מנגנון זה של מע"מ דיפרנציאלי קיים גם
במדינות אחרות, ומיועד להגדיל את הנגישות של מזון בריא ובר-קיימא ולצמצם אי-
ביטחון תזונתי. אנו עדים
היום לעלייה במחיריהם של דגנים מלאים וקטניות, שכמו פירות וירקות נצרכים כיום בחסר ביחס להמלצות
ה.תזונה הלאומיות, ושיש חשיבות מיוחדת בהנגשתם הכלכלית, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות
5.
החזרה לאלתר את המס על משקאות ממותקים בסוכר ובממתיקים למיניהם.
משקאות ממותקים מהווים גורם
משמעותי במגפות ההשמנה והסוכרת על שלל תחלואותיהם ונטל כלכלי עצום על הפרט, מערכת הבריאות
והסביבה. משקאות ממותקים מהונדסים ומשווקים באגרסיביות באופן שגורם לצריכה מופרזת ומסוכנת של
סוכר. המס שהוטל עליהם הוכיח את עצמו ככלי מאזן אפקטיבי, הקטין את הצריכה ולפיכך דווקא פינה כסף
לרכישת מזונות בריאים, מהלך שהואwin-win-win
לכלל האוכלוסייה עם דגש לאוכלו סיות החלשות שהן
.הנפגעות העיקריות הן בריאותית והן כלכלית והוא בוטל בניגוד לעמדת כל גורמי המקצוע
6.
בחינה מחודשת של מדיניות הפטורים ממכס , מנקודת מבט של מפת הדרכים הלאומית למערכות המזון ויוזמת
תזונה וסלי מזון בריאים וברי קיימא כמצפן לכל מדיניות, של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ופורום
האקלים הישראלי של הנשיא. יש מקום לעודד יבוא של מזון, ולהוזיל אותו על-
חשבון משלם המיסים, רק כאשר
מדובר במזון שאינו מזון מזיק, שאינו מצוי כבר היום בצריכה עודפת, ושהיבוא שלו בישראל לא יביא לפגיעה
בייצור מקומי. חיוני לשמר את הייצ ור המקומי בשגרה גם כדי שהידע ואמצעי הייצור ישמשו אותנו בעתות
!חירום ומשבר
דוגמה להקלת מכס מזיקה היא הפטור למוצרי בשר מעובד, שנמצאו בוודאות כגורם מסרטן והסרת המס על
.יבוא שום, אשר חיסל את ענף השום הישראלי
יש לבטל הקלות מכס שמנוגדות לאינטרס הציבורי, למפת ה דרכים למערכות המזון ולצורך לחזק את ביטחון
.המזון בישראל
7.
הרחבת הסיוע הכלכלי הישיר לחקלאים,
כך שישקף את התועלות החיצוניות שהם מעניקים לחברה מעבר לשווי
התוצרת שלהם. סיוע כלכלי משמעותי וישיר יכול להינתן (בדומה למדיניות באיחוד האירופי) לחקלאים
,שמייצרים פירות ירקות וקטניות, שהן בעלות חשיבות אסטרטגית לביטחון המזון בישראל, ושאימצו שיטות
גידול מקיימות (כגון שיטות גידול שמשמרות את פוריות הקרקע, מצמצמות שימוש בדשנים סינתטיים ובחומרי
.)הדברה ותומכות במגוון ביולוגי
8.
הגדרת מזונות אסטרטגיים שחיוניים לגדל בישראל כחלק מליב
ת התזונה הבריאה,
בשגרה ובמיוחד בעת
.חירום מתמשכת, המתאימים לתנאי הגידול תחת שינויי האקלים שיקבלו תמרוץ משמעותי לגידולם
9.
הוזלת מחיר המים לחקלאות גידולי מזון,
.ולקדם את בניית התשתיות הנדרשות לכך
10
.
הבטחת תקצוב המחקר והפתוח בתחומי החקלאות בדגש על גידולים,אסטרטגיים לישראל
פתוח זנים עמידים
.למשברי האקלים, הסביבה והמגוון הביולוגי ולהבטיח את קיום ושגשוג מכון וולקני
11
. הקצאת תקציבי מחקר ופתוח לתזונה בריאה ובת קיימא
בנפרד מהתקציבים המכוונים רובם לתחומי טכנולוגיה
וחדשנות במזון, שכן התזונה וסלי המזון הבריאים ובני ה קיימא הבסיסיים מוכחים באופן רציף וחוזר ונשנה
ככאלה המונעים את רוב רובה של התחלואה של האוכלוסייה כיום בישראל כמו גם בעולם ומהווים מפתח
לבריאות האדם והסביבה כמו גם בסיס לחוסן לאוכלוסייה לאורך החיים בשגרה ובחרום
כתבו: ד"ר דורית אדלר ועו"ד יוסי וולפסון- ה
פורום הישראלי לתזונה בת קיימא
בתיאום ובשיתוף עם חברות
הכנסת ד"ר מטי צרפתי הרכבי ויסמין פרידמן, בהמשך לדיון בוועדה לביקורת המדינה על
מחירי המזון.
1 https://www.atid-
eatright.org.il/prdFiles/%D7%A1%D7%9C%20%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F%20%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A
1%D7%99.pdf