חומר רקע

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב :כתיבה ג'רי אלמו-קפיטל :| אישור אורלי אלמגור לוטן תאריך :כ"ו באדר א תשפ"ב , 27 בפברואר2022 עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת מסמך נתונים נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן ה עניינים נתונים על תעסוקת נשים ערביות, בדגש על בדואיות בנגב ................................ ................................ 0 תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 5 2. נתוני תעסוקה של נשים ערביות ובדואיות טרם התפרצות מגפת הקורונה ................................ .. 10 2.1 .מאפייני כוח העבודה ................................ ................................ ................................ ...... 10 2.2. מאפייני מועסקות ותעסוקה ................................ ................................ ................................ .. 11 השכלת המועסקות ................................ ................................ ................................ ............... 12 ענפי תעסוקה ................................ ................................ ................................ ....................... 12 היקף משרה ................................ ................................ ................................ ......................... 14 נתוני שכר ................................ ................................ ................................ ............................ 15 2.2 בלתי מועסקות ודורשות עבודה ................................ ................................ .............................. 16 נתוני הלמ"ס על בלתי מועסקים ................................ ................................ ............................ 17 נתוני שירות התעסוקה על דורשי עבודה ערב פרוץ משבר הקורונה ................................ ........... 19 מיומנויות וכישורים דיגיטליים ................................ ................................ ................................ ...... 16 3 . נשים ערביות ובדואיות בשוק העבודה בתקופת הקורונה ................................ .............................. 22 נתוני הלמ"ס על כוח העבודה בתקופת הקורונה ................................ ................................ ..... 23 נתוני שירות התעסוקה על דורשי עבודה בתקופת הקורונה ................................ ...................... 25 עבודה מהבית בתקופת הקורונה ................................ ................................ ................................ .. 30 נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת ,עאידה תומא סולימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון המגדרי .ועניינו תעסוקת נשים ערביות, בדגש על נשים בדואיות בנגב מסמך זה נכתב כחלק מסדרת מסמכים בנושאים הקשורים לתעסוקת נשים מהחברה הערבית ככלל , ונשים בדואיות בפרט , שנכתבים במרכז המחקר והמידע של הכנ.סת בעבור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי במסמך מוצגים נתונים על מאפייני כוח העבודה של נשים ערביות ,ככלל ונשים בדואיות בנגב ,בפרט ועל מספר דורשות העבודה בשתי קבוצות האוכלוסייה, לפני ואחרי פרוץ משבר הקורונה. בחלק מהמקרים לא הייתה אפשרות לקבל נתונים מובחנים של ה .נשים הבדואיות; במקרים אלו יוצגו רק נתוני הנשים הערביות יודגש כי הגדרה ומדידה .של נתוני האוכלוסייה הבדואית לצורך המסמך מבוססות על נתוני האוכלוסייה המוסלמית המתגוררת במחוז הדרום להלן עיקרי המסמך: יעדים ממשלתיים לתעסוקת נשים ערביות בשנת2010 קבעה ממשלת ישראל יעד ש לפיו בשנת2020 שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות בגילי64-25 יהיה 41% ושיעור ה תעסוקה של נשים ערביות בגילי24-20 יהיה 42% . שיעור התעסוקה של הנשים הערביות בגילי ( העבודה העיקריים64-25 )אומנם עלה ב- 10 נקודות האחוז בשנים2019-2010 – מ- 27.1% בשנת2010 ל- 37.4% בשנת 2019 – אך הוא לא הגיע ליעד שנקבע בהחלטת הממשלה. גם שיעור התעסוקה של ה נשים הערביות בגילי24-20 – 30.1% בשנת2019 – לא הגיע ליעד שנקבע בהחלטת הממשלה (בשנת2020 ירדו )שיעורי התעסוקה של הנשים הערביות בשתי קבוצות הגיל. באוקטובר2021 התקבלה החלטת ממשלה מס' 550 שעניינה: התוכנית הכלכלית לצמצום הפערים בחברה הערבית עד לשנת2026. בהחלטה נקבעו, בין היתר, יעדי תעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית לשנת 2026 , ובהם שיעור תעסוקה של46.3% .בקרב הנשים הערביות בגילי העבודה העיקריים מאפייני כוח העבודה של נשים ערביות ובדואיות לפני התפרצות מגפת הקורונה ( 2019 ) ,לפי סקר כוח אדם של הלמ "ס • שיעורן של הנשים הערביות והבדואיות שאינן בכוח העבודה , קרי אינן עובדות או מחפשות עבודה, גבוה במידה ניכרת מ השיעור בקרב היהודיות וגבוה גם מהשיעור בקרב הערביות: בשנת2019 , 77% מהנשים הבדואיות בגילי העבודה העיקריים לא היו בכוח העבודה , לעומת שיעור של62% בקרב הנשים הערביות ו- 14% בקרב.היהודיות • גם שיעור הבלתי-מועסקות מתוך כוח העבודה היה הגבוה ביותר ב קרב הנשים הבדואיות : 7% מהנשים הבדואיות בגילי העבודה העיקריים דיווחו כי הן בלתי מועסקות, לעומת שיעורים של 4% בקרב הערביות ו- 3% .בקרב היהודיות • ,מנגד שיעור המועסקות בקרב הבדואיות בגילי העבודה העיקריים היה בשנת 2019 21% בלבד, לעומת שיעור תעסוקה של36% בקרב הנשים הערביות ושיעור תעסוקה של83% .בקרב הנשים היהודיות נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כפי שאפשר ללמוד מ ,הנתונים שלעיל ה נשים הערביות, ובעיקר ה בדואיות, משתתפות בכוח העבודה פחות מאשר הקבוצות האחרות; אולם גם בקרב מי שמשתתפ ו ת בכוח העבודה, כלומר דיווח ו כי הן עובד ו ת או מחפש ו ת עבודה , .שיעורי התעסוקה נמוכים יותר שיעורי התעסוקה הנמוכים של נשים ערביות ובדואיות קשורים ל ,חסמים שונים ו במקרים רבים מדובר בחסמים צולבים , קרי שילוב בין חסמים הקשורים למגדר ובין חסמים הקשורים לקבוצת אוכלוסייה. מאפייני תעסוקה ומועסקות ערביות ובדואיות – 2019 • רמת ההשכלה של המועסקות הערביות, ועוד יותר מכך– של המועסקות הבדואיות– נמוכה מזו של המועסקות היהודיות. ,למשל12% מהמועסקות הערביות ו- 12% מהמועסק ו ת הבדואיות הן בעלות תעודת סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים בלבד , לעומת4% .מהמועסקות היהודיות44% מהמועסקות היהודיות הן בעלות תואר אקדמי כלשהו, לעומת שיעור של38% .בקרב המועסקות הערביות והבדואיות בחינת מאפייני ה תעסוקה של נשים ערביות ובדואיות נעשתה לפי שלושה מדדים: חלקיות משרה, תחום עיסוק והיקף .שכר מנתוני הלמ "ס עולה כי שיעור ה נשים ה ערביות הו בדואיות ה מועסקות במשרה מלאה (מקרב כלל המועסקות )גבוה מהשיעור בקרב המועסקות היהודיות; עם זאת, הנשים הערביות, ובעיקר הבדואיות, מו עסקות בעיקר בענפי כלכלה עם שכר נמוך יחסית ומשתכרות פחות מהמועסקות היהודיות: • הענפים העיקריים ש בהם הו עסקו הנשים הערביות והבדואיות היו חינוך ובריאות, רווחה וסעד – נע פי כלכלה המתאפיינים .בשכר נמוך יחסית כ- 63% מהמועסקות הבדואיות ו כ- 31% מהמועסקות הערביות עסקו בחינוך . גם בקרב הנשים היהודיות אלו היו ענפי התעסוקה העיקריים, א ך שיעור הנשים שהועסקו בהם היה נמוך יותר ( 19% מהנשים היהודיות הועסקו בחינוך, לדוגמה .) ,מנגד בענפים ש בהם ה שכר גבוה מהשכר הממוצע הארצי , שיעור המועסקות הערביות והבדואיות נמוך לעומת שיעורן של היהודיות (למשל בענפים: מינהל מקומי, ציבורי ו ביטחון וביטוח לאומי, .)ובענף השירותים המקצועיים • 72% מהמועסקות ה בדואיות ו- 64% מהמועסקות ה ערביות ,הועסקו במשרה מלאה לעומת54% מהמועסקות היהודיות. ייתכן כי הדבר קשור ל הבדלים בהתפלגות ענפי התעסוקה של הנשים הערביות והיהודיות , וב עיקר בשיעור הגבוה יחסית של הנשים הערביות והבדואיות ,המועסקות בענף ההוראה ש בו יש הגדרות שונות למשרה .מלאה • שכירים ערבים ובדואים )(גברים ונשים משתכר ים בממ צע ו פחות מ שכירים יהודי ם ; הפער הבולט ביותר הוא בין שכרם של הבדואים ל שכרם של היהודים: בשנת2019 שכירים בדואים השתכרו בממוצע44% פחות משכירים יהודים ושכירות בדואיות השתכרו בממוצע45% פחות .משכירות יהודיות פערי השכר הממוצע בין הגברים לנשים .בכל קבוצת אוכלוסייה הם דומים בלתי מועסקים ודורשי עבודה – 2019 בישראל נתונים על מובטלים מתפרסמים על ידי שלושה גופים מרכזיים: שירות התעסוקה, הלמ"ס וביטוח לאומי , לש כל אחד מהם יש ;הגדרות ומדדים שונים על כן, יש.פער גדול בין נתוני הגופים במסמך מובאים נתוני הלמ"ס :ושירות התעסוקה, כמפורט להלן נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בלתי מועסק ות, לפי נתוני הלמ"ס • ב הגדרת הלמ "ס לבלתי מועסקים נכללים בני 15 ומעלה שאינם מועסקים ומחפשים עבודה באופן פעיל ,(כלומר )הם חלק מכוח העבודה. בשנת2019, שיעור הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה מהחברה הבדואית – גברים ונשים גם יחד– גבוה משיעור הבלתי מועסקים בקרב שאר הקבוצות. בנוגע ל נשים, בשנת2019 שיעור הבלתי-מועסקות בקרב הבדואיות בגילי העבודה היה9.4% – גבוה פי2.5 מ שיעור הבלתי- מועסקות בקרב היהודיות, שהיה 3.4% , ופי1.7 משיעור הבלתי -מועסקות הערביות, שהיה5.4% .באותה שנה מנתוני הלמ"ס עולה גם כי בלתי מועסקים ערבים – גברים ונשים– מחפשים עבודה במשך זמן ארוך יותר ממקביליהם היהודים . בשנת2019 , 24% מהנשים הערביות הבלתי-מועסקות חיפשו עבודה במשך יותר מחצי שנה, לעומת10% מ הבלתי-מועסקות ;היהודיות31% מ הבלתי-מועסקות הערביות דיווחו כי לא עבדו אף פעם. דורש ות עבודה, לפי נתוני שירות התעסוקה • ב הגדרת שירות התעסוקה לדורשי עבודה נכללים .כל מי שלא עבדו ונרשמו כדורשי עבודה בשירות התעסוקה ב נתונים אלו נכללים גם הזכאים לקצבאות אבטלה או הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי על פי עמידה .בתנאי הזכאות וגם דורשי עבודה שאינם זכאים לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי ,לפי נתוני שירות התעסוקה ב ינואר2020, ערב פרוץ משבר הקורונה, היו כ- 6,000 נשים בדואיות שהיו רשומות כדורשות עבודה, לעומ ת 17,000 נשים ערביות ו- 55,000 .נשים יהודיות ,לפי נתונים אלה8% מדורשות העבודה היו בדואיות – שיעור גבוה ( ביחס לחלקן באוכלוסייה בגילים הרלוונטיים2.1%) ולשיעורן מכלל המועסקות ( 0.6% ) ,. כלומר ל נשים הבדואיות יש ייצוג יתר בקרב דורשות העבודה . • 75% ;מדורשות העבודה היהודיות היו בסטטוס זה פחות מחצי שנה בקרב הנשים הערביות, ובעיקר בקרב הנשים הבדואיות, משכי הזמן בסטטוס של דורשות עבודה הם ארוכים:במידה ניכרת 63% מדורשות העבודה הבדואיות ו- 45% מדורשות העבודה היהודיות היו בסטטוס של דורשות עבודה יותר משנה. • שיעור דורשי העבודה הבדואים שאין להם מיומנויות דיגיטליות גבוה מהשיעור בקרב שאר קבוצות האוכלוסייה. הדבר בולט בייחוד בקרב הנשים הבדואיות: 72% מדורשות העבודה הבדואיות חסרות מיומנות דיגיטלית. • לפיכך נראה כי נשים ערביות, וב עיקר נשים בדואיות, מצויות באבטלה ארוכה לעומת ה נשים היהודיות ובעלות פחות מיומנות וכישורים דיגיטליים: תעסוקת נשים ערביות ובדואיות אחרי התפרצות מגפת הקורונה מגפת הקורונה והגבלות התנועה והפעילות שהוכרזו בעקבותיה השפיעו במידה ניכרת על שוק העבודה בכל קבוצות האוכלוסייה. לצורך מסמך זה בחנו את :ההשפעה של משבר הקורונה על תעסוקת נשים בשתי דרכים השינויים שחלו ב מאפייני כוח העבודה של נשים ערביות ובדואיות לאחר התפרצות הקורונה ,על בסיס נתוני סקר כוח אדם של הלמ "ס : הבדיקה של מאפייני כוח העבודה נעשתה ב שלוש תקופות זמן: ינואר2020 (לפני נתונים על תעסוק ת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm התפרצות מגפת הקורונה), מרץ– דצמבר2020 (לאחר התפרצות המגפה) ודצמבר2021 .)(במהלך המשבר בנתונים שיוצגו להלן אין התייחסות .לאוכלוסייה הבדואית, בשל גודל מדגם קטן מדי • בין התקופה הראשונה (ינואר2020 ) לתקופה השנייה (חודשים מרץ– דצמבר2020 ) חלה ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובשיעור התעסוקה הן בקרב היהודיות והן בקרב הערביות (לא כולל בדואיות) בגילי העבודה העיקריים ;יה רידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה והתעסוקה בקרב הנשים הערביות הייתה גדולה .יותר • בתקופה השלישית (דצמבר 2021 ), שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של הנשים הערביות– 39% – היה גבוה מהשיעור בשנת2019 טרם פרוץ משבר הקורונה– 38.1% . בקרב היהודיות חלה עלייה לעומת החודשים מרץ - ד צמבר, אך שיעור ההשתתפות בכוח העבודה לא הגיע לזה שהיה בשנת2019 . ב בדיקה השנייה נבחנה ההשפעה של משבר הקורונה על מספר דורשי העבודה בקבוצות אוכלוסייה שונות ב כמה נקודות זמן בין ינואר 2020 לדצמבר 2021 ,על בסיס נתוני שירות התעסוקה . ,לפי נתוני שירות התעסוקה מינואר2020 ועד אפריל2020 (ש )בו מספר דורשי העבודה היה בשיא– מספר דורשות העבודה הבדואיות עלה בשיעור של73% (מ- 6,047 ל- 10,462 ,) ואילו מס פר דורשות העבודה הערביות עלה בכ- 420% ומספר דורשות העבודה היהודיות עלה בכ- 750%. מכאן שעל פניו, הפגיעה הייתה .מתונה יותר בקרב הנשים הבדואיות עם זאת, בין שלוש הקבוצות יש הבדלים בשיעור ( ההתחלתי של מספר דורשות העבודה ב ינואר2020 ), בגודל ,האוכלוסייה ובשיעורי התעסוקה טרם פרוץ משבר הקורונה. על כן ניסינו לאמוד את הפגיעה במועסקות משלוש הקבוצות באמצעות מדד שבו נבדק היחס בין השינוי במספר דורשות העבודה למספר המועסקות ערב המשבר . ה ממצאים שעלו מתוצאות המדד הם : • בכל נקודות הזמן שנבחנו (למעט אפריל2020 ) מדד הפגיעה הגבוה ביותר (קרי היחס בין השינוי במספר דורשות העבודה ל בין מספר המועסקות ערב המשבר )היה בקרב הבדואיות. הערביות נפגעו במידה מעט מתונה יותר, ומדד הפגיעה המחושב הנמוך ביותר נמצא בקרב היהודיות . • בדצמבר2021 , נקודת הזמן האחרונה שנבחנה, היחס בין מספר דורשות העבודה הבדואיות החדשות ,(קרי )השינוי במספר דורשות העבודה לבין מספר המועסקות בשנת2019 היה 13% ; בקרב הערביות המדד המחושב היה 3% , ובקרב היהודיות המדד המחושב היה קרוב לאפס– כלומר מספר דורשות העבודה היהודיות כמעט .חזר לרמה שהייתה טרם פרוץ משבר הקורונה נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. מבוא מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון המגדרי, ועניינו תעסוקת נשים ערביות, ובעיקר תעסוקת .נשים בדואיות בנגב מסמך זה הוא חלק מסדרת מסמכים בנושאים הקשורים לתעסוקת נשים מהחבר ה הערבית ככלל , ונשים בדואיות בפרט , שנכתבים במרכז המחקר והמידע של הכנסת בעבור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. במסמך יוצגו נתונים שונים על תעסוקה של נשים ערביות .ובדואיות לפני התפרצות מגפת הקורונה ובמהלכה ה מסמכים הבאים, שנמצאים בתהליכי ,כתיבה יעסקו בנושאים שונים הקשורים .לקידום תעסוקת נשים ערביות ובדואיות בשל השפעתה של מגפת הקורונה על שוק העבודה, בחרנו להפריד בין נתוני התעסוקה הקשורים לתקופה שלפני פרוץ המגפה לבין הנתונים ה קשורים לתקופה ש בה המגפה כבר .שררה לפיכך ,בחלקו הראשון של המסמך מוצגים נתו נים על תעסוקת נשים ערביות ובדואיות עד שנת2019 , תוך הבאה בחשבון של ;מאפייני כוח העבודה ומאפייני המועסקות והתעסוקה בחלק השני יוצגו נתונים לשנים2020 ו- 2021 ,ש מהם אפשר ללמוד על ההשפעה של מגפת הקורונה על תעסוקת ה נשים. כמה מ הנתונים שיוצגו במסמך מבוססים על עיבו דים מיוחדים שנעשו לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת על ידי :שני גופים שירות התעסוקה ו :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן הלמ"ס). נתוני שירות התעסוקה הם נתונים,מינהליים ואילו נתוני הלמ"ס נסמכים על סקר כוח אדם שהיא עורכת, ועל כן מתבססים על דיווחי הנסקרים. יצוין כי קיבלנו נתונים גם מהמוסד לביטוח לאומי, אולם היות שהיו חלקיים– הם לא נכללו .במסמך זה נתוני תעסוקת הנשים ה ערביות והבדואיות יוצגו במסמך בהשוואה לנתוני הנשים היהודיות, ולעיתים גם בהשוואה ל נתוני ה גברים הבדואים, לפי ה עניין. משום שנתוני הלמ"ס נסמכים על סקר כוח אדם, בחלק מהמקרים היקף הדגימה באוכלוסייה הבדואית היה קטן מכדי להסיק מסקנות סטטיסטיות מובהקות ; במקרים כאלה הנתונים יוצגו בהתייחס לאוכלוסייה הערבית והיהודית בלבד (ללא התייחסות נפרדת ל.)אוכלוסייה הבדואית הערה אחרונה בנוגע לטרמינולוגיה המשמשת במסמך: ככלל, הבדואים נחשבים חלק מהחברה הערבית בישראל, וכך גם נספרים בסטטיסטיקה הרשמית. היות שבמסמך זה ביקשנו להציג בנפרד את הנתונים הקשורים ,לנשים הבדואיות בנגב אם נכתב במסמך "ערבים" או "אוכלוסייה ערבית" הכוונה היא לאוכלוסייה ערב ית שאינה כוללת את הבדואים בנגב (למעט אם בשנת2019 התגוררו בישראל כ- 708,000 נשים ,ערביות בגילי העבודה11% מהן בדואיות. כ- 440,000 נשים ערביות וכ- 43,000 נשים בדואיות היו בגילי העבודה העיקריים– 64-25 נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ( צוין אחרת). השימוש במילה "בדואים" או "אוכלוסייה בדואית" מתייחס לבדואים בנגב תוך הבאה בחשבון של כמה סייגים שיפורטו .)להלן נתונים כלליים לפי נתוני הלמ"ס, בשנת2019 מנתה כלל האוכלוסייה הערבית בישראל1.9 .מיליון תושבים בנתוני הלמ"ס אין הבחנה נפרדת לאוכלוסייה הבדואית, ובדואים נמנים עם האוכלוסייה .הערבית הכוללת או הערבית המוסלמית בהערכת היקף האוכלוסייה הבדואית בנגב מקובל במקרים רבים להביא בחשבו ן את ה מוסלמים המתגוררים במחוז הדרום (אף שיש מוסלמים ,שאינם בדואים החיים במחוז הדרום). על בסיס הנחה זו ש עליה גם מבוססים הנתונים המוצגים במסמך זה, מספר הבדואים שחיו בנגב בסוף שנת2019 היה כ- 270,000 , שהם14% מהאוכלוסייה הערבית בישראל. 1 יש גם בדואים החיים במח וזות אחרים, אולם במסמך זה הם י יכללו ב.אוכלוסייה הערבית שאינה בדואית האוכלוסייה הערבית, ובעיקר הבדואית, מ תאפיינת בשיעור גבוה של צעירים וצעירות ו ב שיעור נמוך של מבוגרים ומבוגרות לעומת.כלל האוכלוסייה בישראל2 נתון זה יכול להיות רלוונטי במיוחד אם "בוחנים את שיעורי התעסוקה של האוכלוסייה במה שמוגדר "גיל העבודה– בני15 .ומעלה בנוגע ל נשים הערביות בגיל העבודה , בשנת2019 התגוררו בישראל כ- 708,000 נשים ערביות בנות15 .ומעלה632,000 מהן( נשים ערביות שאינן בדואיות89%כ ) ו- 76,000 מהן נשים מהחברה הבדואית בנג( ב11% .)כ- 440,000 ( מהנשים הללו ערביות שאינן בדואיות ובדואיות ) היו במה שמכונה גילי העבודה העיקריים– 25 - 64 . 3 מ בחינת הפריסה ה גיאוגרפי ת של החברה הערבית , אפשר ללמוד שש יעור גבוה יחסית ממנה מתגורר ב אזורי פריפריה. הדבר נכון ביתר שאת בנוגע לאוכלוסייה הבדואית. המגורים בפריפריה יוצרים פערים בנגישות לתעסוקה ו ,ברמות ההשתכרות בשל ריכוז ניכר של משרות בשכר גבוה בעיקר באזור המרכז והיעדר נגישות בפריפריה למוקדי תעסוקה אזוריים. 4 1 מרק פלדמן, ראש תחום בכיר עבודה ושכר וסגן מנהל אגף בכיר מיקרו כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל30 בינואר2022 . 2 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השנתון הסטטיסטי לישראל2020 – 'מס71 :, לוח2.3: אוכלוסי יה לפי קבוצות אוכלוסייה, דת, מין וג י ל , 26 ביולי2020 . ,להרחבה ראו מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת: אוריאנה אלמסי ואתי ווייסבלאי אוכלוסיית הבדואים בדרום – מבחר נתונים , 16 בנובמבר2021 . 3 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעקב אחר יעדי תעסוקה ממשלתיים– 3/2021 ,תאריך עלייה לאתר : 25 באוקטובר2021 . 4 ,משרד הכלכלה והתעשייה, זרוע העבודה תעסוקה בחברה הערבית– המלצות הצוות הבין משרד , אוקטובר2021 . נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הגדרות נתוני התעסוקה המוצגים במסמך מתב ססים על ההגדרות האלו : שיעור ההשתתפות בכוח העבודה: שיעור האנשים השייכים לכוח העבודה בכלל האנשים בגיל העבודה (מעל גיל15 ;) בקבוצת אוכלוסייה מוגדרת מועסקים – אנשים שעבדו לפחות שעה ,אחת בשבוע לפני הסקר ו בהם כאלה שעבדו בהיקף מלא, כאלה שעבדו בהיקף זמני וכאלה שנע .דרו זמנית מעבודתם בנוגע ל בלתי מועסקים , שמספרם אמור להעיד על היקף המובטלים במשק – לגופים שונים יש :הגדרות שונות, כמפורט להלן למ ב "ס מוגדרים "בלתי מועסקים" כך: כל אדם בן15 ומעלה שלא עבד כלל (אפילו לא שעה אחת) בשבוע הקובע ושחיפש עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לפקידתו בסקר כוח אדם . 5 ב שירות התעסוקה מוגדרים ""דורשי עבודה– כל מי שלא עבדו ונרשמו כדורשי .עבודה בשירות התעסוקה ב נתונים אלו נכללים גם ה זכאים לקצבאות אבטלה או הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי על פי העמידה בתנאי הזכאות וגם דורשי עבודה שאינם זכאים לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. עם התפרצות נגיף הקורונה ההגדרה של שירות התעסוקה התרחבה יותר ונכללות בה הקבוצות הלל ו: מי שנמצאים באבטלה, מקבלי הבטחת הכנסה ואלה שאינם מועסקים מסיבות הקשורות לקורונה. 6 ,בשל ההבדלים בהגדרות של שני הגופים נתוני הלמ"ס על "בלתי מועסקים" שונים מנתוני שירות התעסוקה על "דורשי עבודה". במסמך .זה נציג את שני סוגי הנתונים תעסוקת נשים ערביות: מבט כללי ככלל, שיעורי התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית והבדואית נמוכים מש יעורי התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. הפער בשיעורי התעסוקה בולט ב עיקר בקרב הנשים (בדואיות וערב .)יות ב מחקרים ודוחות שונים נבחנו כמה גורמים מרכזיים לפערים הללו: היעדר נגישות תחבורתית מספקת למוקדי תעסוקה; היצע נמוך של מקומות עבודה ביישובים הערב י ;ים7 5 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , סקר כוח אדם2019 ,הגדרות, סיווגים והסברים :, כניסה19 ביולי2021 . 6 ,ניסן אברהם התמודדות האוכלוסייה הערבית עם משבר הקורונה בשוק העבודה , 27 ביולי2021 ', עמ6 . 7 לעניין זה ראו: משרד ,הכלכלה והתעשייה, זרוע העבודה תעסוקה בחברה הערבית– המלצות הצוות הבין – משרדי , אוקטובר2021 ', עמ 23-18 . שיעורי התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית והבדואית נמוכים מש יעורי התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. הפער בשיעורי התעסוקה בולט ב מיוחד בקרב הנשים – בדואיות וערביות נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפליית מעסיקים בלתי פורמלית; מחסור במעונות יום; שכר נמוך; הכוונה תעסוקתית לא מספקת וה י עדר השכלה וכישורים.מקצועיים מתאימים8 ביולי2010 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1994 שעניינה הצבת יעדי תעסוקה לשנים 2020-2010 . ב החלטה נקבעו יעדי תעסוקה בקרב נשים ערביות לשנת2020 : שיעור תעסוקה של41% בקרב נשים בגילי64-25 ושיעור תעסוקה של42% בקרב נשים בגילי 20 - 24 . 9 בשנים 2019-2010 שיעור התעסוקה של הנשים הערביות (לרבות בדואיות) עלה ב- 10 נקודות האחוז, אך הוא עדיין נמוך לעומת שיעור התעסוקה בקרב ה גברים הערבים וה נשים יהודיות. בתרשים1 יוצגו שיעורי התעסוקה במהלך העשור בפילוח לפי קבוצת .אוכלוסייה ומגדר בתרשים זה נכללים נתוני הח ברה הבדואית בנתוני ה .חברה הערבית הכללית תרשים1: שיעורי תעסוק ה בגילים25 - 64 , 2010 – 2019 , לפי קבוצות אוכלוסייה10 ,כפי שעולה מהתרשים בשנים 2019-2010 הייתה עלייה עקבית ב שיעורי התעסוקה של שלוש קבוצות האוכלוסייה (גברים ערבים, נשים ערביות ונשים יהודיות ). שיעור התעסוקה של הנשים הערביות עלה ב- 10.3 נקודות האחוז – מ- 27.1% ל- 37.4% . לשם ההשוואה, שיעור התעסוקה של הנשים היהודיות עלה במהלך שנים אלה ב- 7.3 נקודות האחוז ושיעור התעסוקה של הגברים הערבים עלה ב- 4.5 .נקודות האחוז אף שעלה בהיקפים גבוהים מאלו של הנשים היהודיות ושל הגברים הערבים, שיעור התעסוקה של הנשים הערביות נותר נמוך מאוד לעומת שיעור ה תעסוקה של הקבוצות האחרות. 8 סמדר סומך, אורן תירוש ,ונועם קשת תעסוקה בק ר ב האוכלוסייה הערבית בעת משבר הקורונה: אתגרים, הזדמנויות ומרחבי השפעה , מכון מאיירס-ג'וינט- ברוקדיי ל, יולי2020 . 9 'החלטה מס1994 של הממשלה ה- 32 , הצבת יעדי תעסוקה לשנים2010 – 2020 , 15 ביולי2010 . 10 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעקב אחר יעדי ת עסוקה ממשלתיים– 3/2021 ,תאריך עלייה לאתר : 25 באוקטובר2021 ., בהחלטת ממשלה 'מס1994 משנת 2010 נקבע יעד תעסוקה של41% עבור נשים ערביות בגילי64-25 ושל 42% עבור נשים ערביות בגילי24-20 , עד לשנת2020 אף ששיעור התעסוקה של הנשים הערביות עלה במידה רבה יותר משל הנשים היהודיות ושל הגברים הערבים, הוא נותר נמוך מאוד ביחס אליהם 71.6 73.6 74.1 74.9 75.4 76.1 77.3 77.5 76.3 76.1 27.1 27.5 29.3 30.5 33.2 32.3 32.4 34.9 38.2 37.4 74.9 76.0 78.2 78.5 79.9 80.8 82.0 82.2 83.1 83.7 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 גברים ערבים בני64-25 נשים ערביות בנות64-25 נשים יהודיות בנות64-25 נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים 2 : שיעורי התעסוקה של נשים ערביות בגילי25 - 64 ו- 20 - 24 בשנים2010 - 2020 11 כפי שעולה מהתרשים, שיעורי התעסוקה של הנשים הערביות לא הגיעו ליעדים שנקבעו בהחלטת ה ממשלה. אם נבחן את נתוני שנת 2019 (לפני התפרצות מגפת הקורונה, שהשפיעה על שוק העבודה), שיעור התעסוקה של הנשים הערביות בגילי64-25 היה 37.4% ושיעור התעסוקה בקרב הנשים הערביות בגילי24-20 היה30.1% .על כן, בשתי קבוצות הגיל שיעורי התעסוקה של הנשים הערביות לא הגיעו ליעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה עוד טרם השפעת מגפת הקורונה ,ו הפער העיקרי ה יה בקרב הנשים הערביות הצעירות . בשנת2020 שיעורי התעסוקה של שתי הקבוצות הללו ירדו (שיעור התעסוקה של נשים ערביות בגילי64-25 ירד בנקודת אחוז אחת לערך, ואילו שיעור התעסוקה של נשים בגילי24-20 ירד בכ-8 נ.)קודות האחוז12 כפי שנראה בפרק של המסמך שעוסק במגפת הקורונה, ירידה זו לא .אפיינה רק את הנשים הערביות באוקטובר2021 התקבלה החלטת ממשלה 'מס550 שעניינה: התוכנית הכלכלית לצמצום הפערים בחברה הערבית עד לשנת2026. בהחלטה נקבעו, בין היתר, יעדי תעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית לשנת 2026 , שמתייחסים לגילי העבודה העיקריים– 64-25 . היעד שהוגדר לגברים ערבים הוא75.8% , ולנשים ערביות – % 46.3 . 13 להבדיל מה ,החלטה הקודמת ב החלטת הממשלה החדשה אין התייחסות נפרדת ליעד תעסוקה בקרב הצעירות בנות 24-20 . 11 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעקב אחר יעדי תעסוקה ממשלתיים– 3/2021 :, תאריך עלייה לאתר25 באוקטובר2021 . 12 בהחלטת הממשלה נקבעו יעדי תעסוקה עבור כמה קבוצות אוכלוסיי ה, ובהן גברים ערבים בגילי25 - 64 ובגילי20 - 24 , וגברים חרדים ונשים חרדיות בגילי64-25 . עבור גברים ערבים בגילי64-25 נקבע יעד תעסוקה של78% עד לשנת2020 ; בשנת2017 שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים הגיע ל- 77.5% , אך מאז ירד, ובשנת2020 היה69.3%. עבור גברים ערבים בגילי24-20 נקבע יעד תעסוקה של 65% עד לשנת2020 ; במהלך השנים2017-2013 שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים בגילים אלה עבר את היעד, אך מאז ירד, וב - 2020 היה48.9% . עבור גברים חרדים ונשים חרדיות בגילי64-25 נקבע יעד תעסוקה של63% עד לשנת2020 . שיעור התעסוקה של גב רים חרדים בגילים אלה הגיע בשנת2020 ל- 49.2% ושיעור התעסוקה של הנשים החרדיות בגילים אלה הגיע ל- 78.8% . 13 'החלטה מס550 של הממשלה ה - 36 , התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד שנת6 202 , 24 באוקטובר2021 . 27.1 27.5 29.3 30.5 33.2 32.3 32.4 34.9 38.2 37.4 36.4 23.3 20.6 24.4 22.9 27.4 28.2 27.0 28.8 27.7 30.1 22.7 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 נשים ערביות בנות64-25 נשים ערביות בנות24-20 שיעורי התעסוקה של הנשים הערביות לא הגיעו ליעדים שנקבעו בהחלטת ה ממשלה נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2 . נתוני תעסוקה של נשים ערביות ובדואיות טרם התפרצות מגפת הקורונה 2.1 . מאפייני כוח העבודה בפרק זה יובאו נתונים על תעסוקת נשים ערביות ובדואיות טרם פרוץ משבר הקורונה. הנתונים .שיובאו בפרק מבוססים על עיבוד מיוחד של הלמ"ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת יודגש כי הנתונים מבוססים על עיבודים שנעשו על סמך סקר כוח אדם שעורכת הלמ"ס ו הם נסמכים על דיווח ע,צמי של הנסקרים. כאמור בחלק מהמקרים (ובעיקר בנתונים המתייחסים לאוכלוסייה הבדואית ו בעיקר )לנשים בדואיות אין אפשרות להסיק מסקנות סטטיסטיות מובהקות בשל מדגם קט ן – ולכן כמה מהנתונים חסרים. למעט אם צוין אחרת, בפרק זה בחינת נתוני התעסוקה ת י :עשה לפי המדדים האלו שיעור השתתפות בכוח העבודה האזרחי – בני15 או יותר אשר מועסקים או חיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לסקר(גם אם אינם מועסקים ;)מועסקים – אנשים שעבדו לפחות שעה אחת בשבוע לפני הסקר ,ו בהם כאלה שעבדו בהיקף מלא, כאלה שעבדו בהיקף זמ ני וכאלה שנעדרו זמנית מעבודתם ;בלתי מועסקים – כל אדם בן15 ומעלה שלא עבד כלל (אפילו לא שעה אחת) בשבוע הקובע ושחיפש עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לפקידתו בסקר ;אינם בכוח העבודה – בני15 ומעלה שלא היו מועסקים או בלתי מועסקים .בשבוע הקובע14 ,כלומר ב אוכלוסייה שאינה עובדת נכללים גם מי שאינם בכוח העבודה וגם מי .שהם בכוח העבודה ואינם מועסקים כפי שנראה בהמשך, בתקופת הקורונה חלו שינויים מסוימים בתכונות כוח העבודה של נשים ערביות ובדואיות. בתרשים שלהלן מוצגים מאפייני כוח העבודה של נשים ערביות ובדואי ות בשנת2019 .)(טרם התפרצות מגפת הקורונה 14 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעקב אחרי יעדי תעסוקה ממ שלתיים– הגדרות והסברים :, כניסה25 בינואר2022 . נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים3 :מאפייני ( כוח העבודה של נשים בגילי עבודה עיקריים64-25 ), לפי קבוצת ,אוכלוסייה2019 15 ,כפי שעולה מהתרשים שיעורן של הנשים הבדואיות והערביות בגילי העבודה העיקריים שאינן בכוח העבודה גבוה במידה ניכרת מ השיעור בקרב .היהודיות בשנת2019 , 77% מהנשים הבדואיות לא היו בכוח העבודה– שיעור גבוה פי5.5 משיעורן של היהודיות שלא היו בכוח ,העבודה שהיה 14% . באותה שנה שיעור הערביות שלא היו בכוח העבודה היה 62% . שיעור המועסקות בקרב הבדואיות בגילי העבודה העיקריים היה21% בשנת2019 , לעומת שיעור תעסוקה של36% בקרב הנשים הערביות ושיעור תעסוקה של83% בקרב הנשים .היהודיות שיעור הבלתי-מ ועסקות (מתוך כוח העבודה) היה הגבוה ביותר ב קרב :הנשים הבדואיות 7% מהנשים הבדואיות דיווחו כי הן בלתי מועסקות, לעומת שיעורים של4% בקרב הערביות ו- 3% בקרב היהודיות . יוזכר כי בלתי מועסקות הן מי שאינן מועסקות ו ש דיווחו כי .חיפשו עבודה באופן פעיל מ נתונים אלה אפשר ללמוד כי הנשים הבדואיות משתתפות בכוח העבודה פחות מאשר הקבוצות האחרות; אולם גם בקרב מי שמשתתפ ו ת בכוח העבודה, כלומר דיווח ו על חיפוש עבודה, שיעורי התעסוקה נמוכים יותר. 2.2 . מאפייני מועסקות ותעסוקה בחלק זה יוצגו נתונים על מאפיינים שונים של המ :ועסקות הערביות והבדואיות ושל תעסוקתן .השכלה, ענפי תעסוקה, היקפי משרה ושכר 15 עיבוד מיוחד של הלמ" ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של העבודה, אגף בכיר מקרו כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחק ,ר והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בפברוא ר 2022 . בשנת2019 רק21% מהנשים הבדואיות בגילי העבודה העיקריים היו מועסקות, לעומת שיעורים של36% בקרב הערביות ו- 83% בקרב היהודיות. נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm השכלת המועסקות בתרשים4 שלהלן מוצגת התפלגות המועסקות הערביות בפילוח לפי רמת השכל ה, על בסיס התעודה האחרונה שקיבלו . הנתונים אינם מתכנסים ל- 100% , שכן יש כמה קטגוריות קטנות של .תעודות שלא נכללו בתרשים תרשים 4 :התפלגות המועסקות (בגילי15 )ומעלה לפי תעודה אחרונה שקיבלו , 2019 16 מהתרשים עולה כי רמת ההשכלה של המועסקות הערביות, ובעיקר של המועסקות הבדואיות, נמוכה מזו של המועסקות היהודיות . כ- 12% מהמועסקות הערביות וכ- 12% מהמועסקות הבדואיות הן בעלות תעודת סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים, לעומת4% .מהמועסקות היהודיות בסך הכול כ- 29% מ קרב המועסקות הבדואיות הן בעלות תעודה נמוכה מתעודת בגרות (תעודת סיום יסודי או חטיבת ביניים וכן תעודת סיום תיכ ,)ון שאינה בגרות לעומת כ- 21% מהמועסקות הערביות ו- 16% מהמועסקות היהודיות. ל- 38% מהמועסקות הערביות והבדואיות יש תואר אקדמי כלשהו, לעומת44% .מהמועסקות היהודיות ענפי תעסוקה בטבלה1 ש להלן מוצגת התפלגות המועסקות בכל קבוצת אוכלוסייה לפי הענף הכלכלי ש בו הן מועסק .ות יצוין כי הנתונים אינם מסתכמים ל- 100% , בשל שיעורים קטנים מאוד בחלק מה קטגוריות . 17 16 עיבוד מיוחד של הלמ" ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של העבודה, אגף בכיר מקרו ,כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תשובה על ,פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בפברוא ר 2022 . 17 לגבי המועסקות הבדואיות, הנתונים כפי שהועברו אלינו מהלמ"ס מסתכמים ב- 90% .. אין לנו הסבר לפער זה 4.0% 11.6% 25.1% 15.0% 44.0% 12.3% 9.0% 29.6% 11.0% 38.0% 11.7% 16.7% 20.4% 10.9% 38.0% תעודת סיום יסודי או חטיבת ביניים תעודת סיום תיכון שאינה בגרות תעודת בגרות תעודת סיום על תיכונית / תעודה אחרת תואר אקדמי כלשהו יהודיות ערביות בדואיות ככלל, רמת ההשכלה של המועסקות הערביות, ובעיקר של המועסקות הבדואיות, נמוכה מזו של המועסקות היהודיות נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים5 ( : התפלגות מועסקות בגיל15 ,ומעלה) לפי ענף כלכלי ולפי קבוצת אוכלוסייה 2019 18 מהנתונים המוצגים בתרשים אפשר ללמוד כי בקרב כלל הנשים, ענפי התעסוקה העיקריים בשנת2019 היו ענפי החינוך ו שירותי בריאות , רווחה וסעד .וכן כי שיעור הנשים הערביות והבדואיות שהועסקו בענפים הללו היה גבוה יותר משיעור הנשים היהודיות. ,למשל19% מהמועסקות היהודיות הועסקו בענפי החינוך, לעומת31% מהמועסקות הערביות ו- 63% ( מהמועסקות הבדואיות. ענפי התעסוקה הללו החינוך ו שירותי בריאות, רווחה וסעד ) .מאופיינים בשכר נמוך יחסית19 מנגד, בענפים ש בהם שכר גבוה מהשכר הארצי הממוצע שיעור המועסקות הערביות והבדואיות נמוך לעומת שיעור היהודיות (ל משל בענפים :מינהל מקומי ,ציבורי וביטחון וביטוח לאומי, .)ובענף השירותים המקצועיים20 18 עיבוד מיוחד של הלמ" ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של העבודה, אגף בכיר מקרו כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פנ ,יית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בפברוא ר 2022 . 19 המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל2020 – 'מס71 , לוח9.12 , מועסקים ושכירים, לפי ענף כלכלי, קבוצת אוכלוסייה ומין ; לוח9.38, משרות שכיר, שכר ושכר ממוצע למשרת שכיר, לפי ענף כלכלי :, כניסה15 ביולי2021 . 20 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל2020 – 'מס71 , לוח9.12 , מועסקים ושכירים, לפי ענף כלכלי, קבוצת אוכלוסייה ומ ין ; לוח9.38, משרות שכיר, שכר ושכר ממוצע למשרת שכיר, לפי ענף כלכלי :, כניסה15 ביולי021 2. 19% 18% 10% 9% 8% 6% 3% 26% 31% 19% 3% 14% 4% 5% 5% 20% 63% 10% 7% 5% 5% חינוך שירותי בריאות ,רווחה וסעד מינהל מקומי ,ציבורי וביטחון וביטוח לאומי מסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים שירותים מקצועיים ,מדעיים וטכניים תעשייה ;כרייה וחציבה שירותי ניהול ותמיכה אחר יהודיות ערביות בדואיות ,בקרב כלל הנשים ענפי התעסוקה העיקריים בשנת 2019 היו ענפי חינוך ובריאות, רווחה וסעד – ענפים שהשכר הממוצע בהם נמוך .יחסית אולם שיעור הנשים הערביות והבדואיות שהועסקו בענפים הללו היה גבוה יותר משיעור הנשים היהודיות נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm היקף משרה בטבלה שלהלן תוצג התפלגות המועסקות הערביות, הבדואיות והיהודיות בשנת2019 לפי ,היקפי המשרה שלהן על פי הגדרות הלמ"ס לעניין זה: משרה מלאה– 35 שעות או יותר בשבוע, ומשרה חלקית– 1- 34 .שעות בשבוע21 יצוין כי לפי הלמ"ס לעובדי הוראה יש הגדרות שונות למשרה מלאה; מכסת השעות ל משרה מלאה בחינוך הקדם- יסודי היא30.4 שעות שבועיות למשרה ב"אופק חדש" ו- 30 :שעות שבועיות למשרה רגילה; בחינוך היסודי36 שעות שבועיות למשרה ב"אופק חדש" ו- 30 שעות שבועיות למשרה רגילה; בחטיבות ביניים בחינוך העל- י:סודי36 "שעות שבועיות למשרה ב"אופק חדש ו- 24 שעות שבועיות למשרה רגילה; בחטיבה העליונה בחינוך העל- :יסודי 40 שעות שבועיות למשרה ב"עוז לתמורה" ו- 24 שעות שבועיות .למשרה רגילה22 טבלה1 : התפלגות המועסקות בגילי15 ,ומעלה לפי היקף משרה ולפי קבוצת אוכלוסייה 2019 23 קבוצת אוכלוסייה היקף משרה מלאה חלקית יהודיות 54% 36% ערביות 64% 31% בדואיות 72% 24% *הנתונים אינם מסתכמים ב- 100% ,משום שלא נכללת בהן ה קטגוריה של מי שנעדרו כל השבוע מעבודתן. מנתוני הטבלה אפשר ללמוד כי לעומת ה,נשים היהודיות שיעור גבוה יותר מנשים הערביות והבדואיות הועסק במשרה מלאה. ייתכן שהשיעור הגבוה יחסית של נשים ערביות ובדואיות המועסקות במשרה מלאה קשור להבדלים בהתפלגות ענפי התעסוקה של הנשים הללו, ובעיקר לשיעור הגבוה יחסית של הנשים הערביות והבדואיות המועסקות בענף ההוראה, כפי שהוצג לעיל. 24 21 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם2019 ,הגדרות, סיווגים והסברים ', עמ22 :. כניסה7 בפברואר2022 . 22 הלש ,כה המרכזית לסטטיסטיקה עובדי הוראה במערכת החינוך– הגד רות והסברים :, כניסה7 בפברואר2022 . 23 עיבוד מיוחד של הלמ"ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של העבודה, אגף בכיר מקרו כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בפברוא ר 2022 . 24 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , סקר כוח אדם2019 , לוח8.3 , מועסקים ושכירים ערבים, לפי ענף כלכלי, משלח יד, ממוצע שעות עבודה לשבוע, דת ומין ; לוח2.31 , ממוצע שעות עבודה לשבוע למועסק ולשכיר (כולל נעדרים זמנית מעבודתם), לפי משלח יד, קבוצת אוכלוסייה ומין :, כניסה15 ביולי2021 . נשים ערביות ובדואיות השתלבו פחות מנשים יהודיות בענפים שבהם השכר גבוה יחסית לעומת ה נשים היהודיות, שיעור גבוה יותר מהנשים הערביות והבדואיות הועסק במשרה מלאה . ייתכן שהדבר קשור להיקף הגבוה של עובדות חינוך בקרבן, שכן בענף זה יש הגדרות אחרות למשרה מלאה נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נתוני שכר לפי נתוני הלמ"ס, בשנת2019 השכר ה חודשי ה ממוצע ברוטו למשרת שכיר היה175 10, .ש"ח25 להלן יוצגו נתוני שכר חודשי ממוצע של שכירים בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה ומגדר. יצוין כי להבדיל מ ,נתוני התעסוקה שהוצגו עד כה, אשר מבוססים על נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס נתוני השכר שיוצגו להלן מב וססים על עיבוד נתוני הכנסה מינהליים של רשות המיסים, והם מתייחסים ל שכר חודשי ממוצע של שכירים (סך השכר השנתי של שכיר מחולק במספר חודשי העבודה ש .)בגינם קיבל שכר מכל משרות העבודה במהלך השנה26 תרשים6 : שכר ממוצע חודשי של שכירים בני20 ומעלה לפי קבוצת,אוכלוסייה ומגדר ,בש"ח 019 2 27 מהתרשים אפשר ללמוד כי השכר החודשי הממוצע של השכירים הערבי ם והבדואי ם נמוך מזה של השכירים היהודי ם; הפער הבולט ביותר הוא בין שכרם של הבדואים לשכרם של היהודים– בשנת2019 שכירים בדואים השתכרו בממוצע44% פחות משכירים יהודים ושכירות בדואיות השתכרו בממוצע45% פחות .משכירות יהודיות מעניין לציין כי פערי השכר המגדר יים דומים בשלוש קבוצות האוכלוסייה: השכירות היהודיות והשכירות הבדואיות משתכרות בממוצע36% ,פחות מהשכירים היהודים והשכירים הבדואים בהתאמה , ואילו השכירות הערביות משתכרות בממוצע32% .פחות מהשכירים הערבים רמת השכר הנמוכה יחסית של השכירות הערביות והבדואיות עשוי ה ו הי ל ת קשורה להעסקה של נשים ערביות ובדואיות, בעיקר בענפי החינוך והבריאות, רווחה וסעד, כפי שהו צג לעיל. שכן, לפי נתוני הלמ"ס, ענפי התעסוקה הללו מאופיינים בשכר נמוך יחסית. מנתוני הלמ"ס עולה כי גם 25 הלשכה ה ,מרכזית לסטטיסטיקה השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר של עובדים ישראלים בשנת2019 ,, הודעה לתקשורת4 במרץ 2020 :. כניסה16 בפברואר2022 . 26 דוד לנדאו, מידען ומרכז (בכיר) עיבודים מיוחדים, תחום מידע, שירות זמין ותוכן אינטרנט, אגף דוברות, תקשורת והסברה, הלשכה ,המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בפברואר2022 . 27 עיבוד מיוחד של הלמ"ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של ה כנסת , מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של העבודה, אגף בכיר מקרו ,כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בפברוא ר 2022 . 9,854 6,134 5,455 0 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 12,000 יהודיות ערביות בדואיות נשים 15,359 9,084 8,562 0 5,000 10,000 15,000 20,000 יהודים ערבים בדואים גברים בשנת2019 , הכנסתם החודשית הממוצעת של ,שכירים ערבים ובעיקר שכירים בדואים, הייתה נמוכה .מזו של היהודים פערי השכר המגדריים היו דומים בכל אחת מהקבוצות נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בקרב הגברים הערבים והבדואים המועסקים– שיעורים גבוהים יחסית מועסקים בענפים המאופיינים בשכר נמוך, כמו בינוי, מסחר סיטונאי וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים . 28 במרץ2021 החליט ממלא מקום השר לשוויון חברתי על הקמת צוות בין- משרדי בנושא קידום תחום התעסוקה של ה חברה הערבית. לצוות האמור הוגדרו כמה תפקידים מרכזיים, בין היתר הצעת צעדים וכלים הנדרשים לעמידה ביעדי התעסוקה שנקבעו על ידי הממשלה תוך מיצוי הפוטנציאל של החברה הערבית בשוק התעסוקה. באוקטובר 2021 פרסם הצוות .דוח המסכם את המלצותיו בכל ה קשור לפערי השכר בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה ה יהודית , הצוות מנה כמה גורמים מרכזיים : - עיסוק של העובדים מ החברה הערבית במקצועות עם פריון נמוך, אשר מ צריכים רמת השכלה מינימלי ת . - השכלה ומספר שנות לימוד נמוכים בקרב החברה הערבית– עניין המגביל את יכולת ם להשתלב במקצועות עם .פריון גבוה - פיזור גיאוגרפי ומגורים בפר י פריה : ריכוז ניכר של המשרות בשכר גבוה בעיקר באזור המרכז והיעדר נגישות .בפריפריה למוקדי תעסוקה אזוריים29 2.2 בלתי מועסקות ודורשות עבודה בחלק זה יוצגו נתוני ם על בלתי מועסקים טרם התפרצות מגפת הקורונה. נתוני הבלתי - מועסקים שיוצגו להלן הועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת על ידי שני גופים: הלמ"ס ושירות .התעסוקה כל אחד מהגופים הללו עובד לפי הגדרות שונות ומתבסס על מקורות שונים, ועל כן קיימים פערים ניכרים בין הנתונים של שניהם. בחרנו להציג את נתוני שני הגופים, שכן מכל סט של נתונים אפשר .להפיק תובנות אחרות נתוני הלמ"ס לגבי בלתי מועסקים נסמכים על סקר כוח אדם; בסקר נשאלים הנדגמים אם עבדו יותר משעה אחת בשבוע האחרון; מי שעונה בחיוב י ירשם בתור מועסק. מי שעונה בשלילה יישאל ;אם חיפש עבודה בשבועיים האחרונים אם .ענה בחיוב על שאלה זו יירשם כבלתי מועסק אם ענה בשלילה– יירשם כמי שאינו בכוח העבודה (כפי שיפורט בהמשך– בתקופת הקורונה נוספו .)שאלות לעומת זאת, נתוני שירות התעסוקה הם נתונים מינהל יים שמתייחסים ל"דורשי עבודה", שהם .כל מי שלא עבדו ונרשמו כדורשי עבודה בשירות התעסוקה ב נתונים אלו נכללים גם ה זכאים ,לקצבאות אבטלה או הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי על פי העמידה בתנאי הזכאות וגם דורשי עבודה שאינם זכאים לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. עם התפרצות נגיף 28 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל2020 – 'מס71 , לוח9.12 , מועסקים ושכירים, לפי ענף כלכלי, קבוצת אוכלוסייה ומין ; לוח9.38 ,משרות שכיר, שכר ושכר ממוצע למשרת שכיר, לפי ענף כלכלי :, כניסה15 ביולי2021 . 29 ,משרד הכלכלה והתעשייה, זרוע העבודה תעסוקה בחברה הערבית– המלצות הצוות הבין משרד , אוקטובר2021 . נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הקורונה ההגדרה התרחבה יותר ונכללים בה הקבוצות האלו: מי שנמצאים באבטלה, מקבלי הבטחת הכנסה ואלה שאינם מ ועסקים מסיבות הקשורות לקורונה (לרבות מי שהוצאו )לחופשה ללא תשלום. 30 בהקשר זה י צוין כי בדוח מבקר המדינה בנושא טיפול הממשלה במובטלים במשבר הקורונה, שפורסם בשנת2021 ,נערכ ה השוואה בין נתוני ה מוסד ל ,ביטוח הלאומי לנתוני הלמ"ס ושירות .התעסוקה על מספר המובטלים בישראל בתקופת זמן זהה בבדיקה נמצא שלמעשה כל גוף מכריז על מספר אחר של מובטלים; ה פער הבולט היה ב ין נתוני הלמ"ס לנתוני שירות התעסוקה , עד כדי כך ש ביוני2020 מספר דורשי העבודה לפי שירות התעסוקה היה גדול יותר מפי שניים ממספ ר הבלתי- מועסקים לפי סקרי כוח האדם של הלמ"ס. המבקר קבע בדוח כי בנסיבות אלו אי - אפשר לקבוע כמה מובטלים יש באמת ואין אפשרות לבחון את סוגיית האבטלה ולגזור מכך את הצעדים הנכונים לשוק העבודה. 31 נתוני הלמ"ס על בלתי מועסקים ראשית נציג נתונים על בלתי מועסקים לפי הגדרת הלמ"ס, שכאמור כוללת את מי שאינם .מועסקים וחיפשו עבודה באופן פעיל תרשים7 : שיעור הבלתי-מועסקים (בני15 )ומעלה ב כוח העבודה, לפי קבוצות אוכלוסייה ,ומגדר2019 32 מהתרשים אפשר ללמוד כי בקרב האוכלוסייה הבדואית שיעור הבלתי מועסקים ב כוח העבודה– גברים ונשים גם יחד – גבוה מ שיעור הבלתי- מועסקים בקרב שאר הקבוצות . בנוגע ל נשים, בשנת2019 שיעור הבלתי-מועסקות הבדואיות היה9.4% (מהנשים בכוח )העבודה – גבוה פי2.5 מזה של היהודיות, שהיה 3.4% , ופי1.7 משיעור הבלתי - מועסקות הערביות שהיה באותה שנה5.4% .)(מכוח העבודה 30 ,ניסן אברהם ,התמודדות האוכלוסייה הערבית עם משבר הקורונה בשוק העבודה27 ביולי2021 ', עמ6 . 31 ,מבקר המדינה החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, טיפול הממשלה במובטלים במשבר הקורונה , תשפ"א– 2021 . 32 דוד לנדאו, מידען ומרכז (בכיר) עיבודים מיוחדים, תחום מידע, שירות זמין ותוכן אינטרנט, אגף דוברות, תקשורת והסברה, הלשכה ,המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בפברואר2022 . 3.8 5.4 9.4 יהודיות ערביות שאינן בדואיות בדואיות בלתי מועסקות נשים– 2019 3.8 3.0 7.3 יהודים ערבים שאינם בדואים בדואים בלתי מועסקים גברים– 2019 שיעור הבלתי מועסקים ב כוח העבודה בקרב הבדואים– גברים ונשים– גבוה מ שיעור הבלתי מועסקים בקרב שאר הקבוצות נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הלמ"ס גם העבירה למרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על המאפיינים של הבלתי - מועסקים היהודים והערבים . לא הייתה אפשרות ,להפיק נתונים מובחנים כאלה לגבי הבדואים .שכן מדובר במדגם קטן לפי נתוני הלמ"ס, לא רק ששיעור הבלתי-מועסקות ,הערביות גבוה מהשיעור בקרב היהודיות .אלא גם קיימים פערים במשך זמן חיפוש עבודה, כפי שיובא להלן ב טבלה 2 מוצגים נתוני הבלתי- .מועסקים לפי משך זמן חיפוש עבודה, בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר טבלה 2 : בלתי מועסקים בני15 ומעלה לפי משך זמן חיפוש עבודה, בפילוח לפי מגדר ,וקבוצת אוכלוסייה2019 33 זמן חיפוש עבודה גברים יהודים גברים ערבים נשים יהודיות נשים ערביות 13-1 שבועות 50% 42% 56% 42% 26-14 שבועות 15% 13% 14% 13% 52-27 שבועות 10% 14% 7% 13% 53 שבועות או יותר 4% 9% 3% 11% לא ידוע 21% 22% 20% 21% אפשר לראות כי בלתי מועסקים ערבים – גברים ונשים– מחפשים עבודה במשך זמן ארוך יותר ממקביליהם היהודים . בשנת2019 , 24% מהנשים הערביות הבלתי-מועסקות חיפשו עבודה במשך יותר מחצי שנה , לעומת10% מ הבלתי-מועסקות .היהודיות מנתוני הלמ"ס עולה כי31% מ הבלתי-מועסקות הערביות דיווחו כי לא עבדו אף פעם , כפי ש מוצג בתרשים8 להלן. תרשי ם 8 : בלתי מועסקים בני15 ומעלה לפי זמן הפסקת עבודה , מגדר וקבוצת ,אוכלוסייה2019 34 33 עיבוד מיוחד של הלמ"ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של העבודה, אגף בכיר מקרו ,כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בפברוא ר 2022 . 34 עיבוד מיוחד של הלמ"ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של העבודה, אגף בכיר מקרו כל ,כלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת , דוא ,"ל14 בפברואר 2022 . 67% 25% 8% 45% 24% 31% עבדו בשנה האחרונה עבדו לפני השנה האחרונה לא עבדו אף פעם נשים נשים יהודיות נשים ערביות 69% 24% 7% 57% 26% 17% עבדו בשנה האחרונה עבדו לפני השנה האחרונה לא עבדו אף פעם גברים גברים יהודים גברים ערבים בלתי מועסקים ערבים – גברים ונשים – מחפשים עבודה במשך זמן ארוך יותר ממקביליהם היהודים נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הלמ"ס גם העבירה למרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על הסיבות לאי- התעסוקה של מי שלא עבדו במשך שנה ,. לפי נתוני הלמ"ס הסיבה לכך ש- 23% מהערביות לא היו מועסקות במשך שנה הייתה לימודים בארץ או בחו"ל (לעומת15% מ הבלתי- מועסקות היהודיות שלא ;)עבדו במשך שנה כמו כן , 59% מהנשים הערביות שלא עבדו במשך שנה חיפשו עבודה באופן פעיל ולא מצאו, לעומת42% .מהיהודיות שלא עבדו במשך שנה35 כלומר, בהשוואה בין הבלתי - מ ועסקות הערביות לבלתי מועסקות ה היהודיות רואים שאומנם יש שיעור גבוה יותר של ערביות ;שלא עובדות כי הן לומדות,עם זאת יש גם שיעור גבוה יותר של ערביות שמחפשות עבודה באופן .פעיל ולא מוצאות נתוני שירות התעסוקה על דורשי עבודה ערב פרוץ משבר הקורונה שירות התעסוקה העביר למרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על מספר דורשי העבודה .בפילוח לפי מגדר וקבוצות אוכלוסייה בתקופות שונות יודגש כי נתוני שירות התעסוקה הם ,דינמיים ו עשויים להתעדכן בדיעבד. הנתונים המוצגים במסמך נכונים למועד הפקתם בפברואר2022 . כמו נתוני ה ,למ"ס ב נתוני שירות התעסוקה נכללים ב הגד "רה "בדואים .מוסלמים במחוז הדרום תרשים9 : דורשי עבודה בינואר2020, בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה ומגדר36 כפי שאפשר לראות , בינואר2020, ערב פרוץ משבר הקורונה, היו כ- 6,000 נשים בדואיות שהיו רשומות כדורשות עבודה, לעומת17,000 נשים ערביות ו- 55,000 .נשים יהודיות היות שיש הבדלים בולטים בגודל של שלוש הקבוצות ובשיעורי התעסוקה בקרבן, בדקנו את שיעור דורשות העבודה ב כל אחת מהקבוצות בנוגע לשני המשתנים הללו . נתוני התעסוקה 35 עיבוד מיוחד של הלמ"ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של העבודה, אגף בכיר מקרו ,כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת , דוא ,"ל14 בפברואר 2022 . 36 .שם 55,293 17,171 6,047 יהודיות ערביות בדואיות דורשות עבודה , ינואר2020 48,914 17,192 5,288 יהודים ערבים בדואים דורשי עבודה , ינואר2020 נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שהתבססנו עליהם הם על סמך נתוני הלמ"ס על מועסקות בשנת2019 (טרם פרוץ משבר .)הקורונה טבלה3 : דורשות עבודה בינואר2020 – מספרים מוחלטים ושיעורים משוקללים , לפי קבוצת אוכלוסייה37 *הנתונים אינם מסתכמים ב - 100% ומוצגים כפי שהם התקבלו מ .הלמ"ס אפשר לראות כי בינואר 2020 הנשים הבדואיות היו8% מכלל דורשות העבודה; שיעורן בקרב האוכלוסייה בגילים ה רלוונטי ים היה 2.1% ושיעורן בקרב המועסקות היה 0.6% ,בלבד. כלומר טרם פרוץ משבר הקורונה הנשים הבדואיות היו מיוצגות בשיעור גבוה יחסית בקרב דורשות העבודה . .להלן יוצגו מאפייני דורשות העבודה, כפי שהם עולים מהנתונים של שירות התעסוקה טבלה4 : התפלגות דורשות עבודה ,לפי גיל וקבוצות אוכלוסייה ,ינואר 2020 41 גיל יהודיות ערביות בדואיות עד34 25% 17% 21% 55-35 46% 40% 55% 55 ומעלה 29% 43% 24% מהנתונים בטבלה אפשר ללמוד כי בקרב דורשות העבודה היהודיות והבדואיות קבוצת הגיל הגדולה ביותר הייתה55-35 ( 55% מדורשות העבודה הבדואיות ו- 46% מדורשות העבודה היהודיות היו בקבוצת גיל זו); בקרב דורשות העבודה הערביות קבוצת הגיל הגדולה ביותר הייתה 55 ( ומעלה46% .) מ בחינת נתוני דורשי העבודה בהתפלגות לפי משך זמן אבטלה אפשר ללמוד על הבדלים .ניכרים בין קבוצות האוכלוסייה השונות, כפי שיוצג בתרשים שלהלן 37 ניסן אברהם, אנליסט שוק העבודה, אגף ס ,מנכ"לות תכנון, שירות התעסוקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 8 בפברואר2022 . 38 ."בקטגוריה זו נכללים "יהודים ואחרים 39 .בקטגוריה זו נכללים מוסלמים שאינם בדואים (כולל במזרח ירושלים), דרוזים ונוצרים 40 השיעורים אינם מתכנסים ל- 100% . אין לנו .הסבר לפער של האחוזים הבודדים 41 .שם יהודיות38 ערביות39 בדואיות דורשות עבודה 55,293 17,171 6,047 שיעור מתוך כלל דורשות העבודה 70% 22% 8% שיעור מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה * 76.3% 19.4% 2.1% שיעור מ כלל המועסקות בגיל העבודה40 85.4% 9.5% 0.6% בינואר2020 , 8% מדורשות העבודה היו בדואיות– שיעור גבוה ביחס לחלקן באוכלוסייה בגילים ( הרלוונטיים2.1% ) ולשיעורן מכלל המועסקות ( 0.6% ) נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים10 : דורשות עבודה בינואר2020 , לפי תקופת אבטלה , בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה42 מהתרשים אפשר ללמוד כי בקרב דורשות העבודה היהודיות, 75% היו בסטטוס זה פ חות מחצי ;שנה ,לעומת זאת בקרב הנשים הערביות, ובעיקר בקרב הנשים הבדואיות, משכי הזמן בסטטוס של דורשות עבודה הם ארוכים במידה ניכרת – 62% מדורשות העבודה הבדואיות ו- 45% מדורשות העבודה היהודיות היו בסטטוס של דורשות עבודה יותר משנה. מיומנויות וכישורים דיגיטליי ם אחת מהמיומנויות הבסיסיות והדרושות ביותר בשוק עבודה מודרני, שמאפשרת גם להרחיב את היצע המשרות עבור דורש העבודה, היא מיומנות דיגיטלי ת בסיסי ת – היכולת של העובד הפוטנציאלי להשתלב בסביבה טכנולוגית בסיסית. 43 לפי נתוני שירות התעסוקה, הרוב המוחלט של דורשי העבודה מכלל קבוצות האוכלוסייה והמגדר אינם .בעלי השכלה אקדמית בנוגע ל ,אוריינטציה דיגיטלית בשנים האחרונות נבחנות ב שירות התעסוקה המיומנויות של דורשי העבודה באמצעות מערכת מיומנויות של האיחוד האירופי (מערכתESCO ) אש ר מאפשרת לזהות את המיומנויות של כלל דורשי העבודה לפי משלחי יד. כלומר, הנתונים של דורשי העבודה נבדקים במערכת לפי מקומות העבודה שעבדו בהם בעבר , וכן המיומנויו ת שנדרשו למילוי התפקיד, לרבות מיומנויות דיגיטליות. על בסיס מערכת זו, להלן יוצגו נתונים על שיעור בעלי האוריינטציה הדיגיטלי ת מ קרב דורשי העבודה בינואר2020 ., לפי קבוצות אוכלוסייה ומגדר 42 ,ניסן אברהם, אנליסט שוק העבודה, אגף סמנכ"לות תכנון, שירות התעסוקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 8 בפברואר2022 . 43 ,שירות התעסוקה דוח סיכום שנת2020 , יולי2021 ', עמ58 . 75% 15% 10% פחות מחצי שנה חצי שנה עד שנה שנה ומעלה יהודיות 43% 12% 45% פחות מחצי שנה חצי שנה עד שנה שנה ומעלה ערביות 26% 12% 62% פחות מחצי שנה חצי שנה עד שנה שנה ומעלה בדואיות ,ערביות, ובעיקר בדואיות מצויות בסטטוס של דורשות עבודה משכי זמן ממושכים יותר מאשר דורשות עבודה יהודיות– 62% מדורשות העבודה הבדואיות ו- 45% מדורשות העבודה הערביות היו בסטטוס זה יותר משנה נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיו ת בנגב | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים 1 1: דורשי עבודה לפי מיומנות דיגיטלית , ,לפי קבוצות אוכלוסייה ומגדר ינואר2020 44 מהתרשים אפשר ללמוד כי היעדר מיומנויות דיגיטליות בולט בייחוד בקרב דורשי העבודה הבדואים, ובעיקר בקרב הנשים הבדואיות– 86% מדורשות העבודה הבדואיות חסרות מיומנות דיגיטלית בסיסית, לעומת67% מדורשות העבודה הערביות ו- 26% מדורשות העבודה היהודיות . מטבע הדברים, יש לכך השפעה יכר נ ת על סיכויי ההשתלבות שלהן ,בתעסוקה ובייחוד.בתעסוקה איכותית 3 . נשים ערביות ובדואיות בשוק העבודה בתקופת הקורונה החל ממרץ2020 , בעקבות התפרצות מגפת הקורו ,נה מדינות שונות בעולם, ובהן גם ישראל, הכריזו על מצב חירום והודיעו על הגבלות והנחיות שמטרתן למנוע את .התפשטות המגפה ההגבלות שהוטלו על המשק כדי לבלום את התפשטות נגיף הקורונה הביאו לשלושה סגרים , .אשר השפיעו על כלל תחומי החיים, לרבות על שוק התעסוקה במהלך משבר הקורונה, ובשל ההנחיות לצמצום הפעילות המשקית בישראל, מאות אלפי אנשים הוצאו לחופשה ללא תשלום .ועובדים נוספים פוטרו45 בחלק זה נציג נתונים על כוח העבודה בישראל במהלך התפרצות נגיף הקורונה, בדגש על נתוני תעסוקה של הנשים הערביות והבדואיות. תחילה נציג את נתונ י הלמ"ס .על כוח העבודה בתקופת הקורונה. לאחר מכן נציג את נתוני שירות התעסוקה על דורשי עבודה לבסוף נציג נתונים לגבי זווית נוספת של התעסוקה בזמן משבר הקורונה– .עבודה מהבית מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה גם למוסד לביטוח לאומי בבקש ה ל נתונים רלוונטי ים. מהמוסד ל ביטוח לאומי הועברו אלינו נתונים רק על מקבלי קצבת האבטלה לאחר התפרצות מגפת ;)הקורונה (ללא נתונים על מקבלי קצבאות לפני פרוץ המגפה ללא ה נתונים מהתקופה שקדמה 44 ניסן אברהם, אנליסט שוק העבודה, אגף סמנכ"לות תכנון, שירות ,התעסוקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 8 בפברואר2022 . 45 ,עדו אבגר ורמי שוורץ החברה הערבית ב צל מגפת הקורונה – ריכוז נתונים ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת3 ביוני2021 ', עמ4 . 26% 67% 86% 74% 33% 14% יהודיות ערביות בדואיות נשים חסרי מיומנות דיגיטלית בעלי מיומנות דיגיטלית 30% 50% 46% 70% 50% 54% יהודים ערבים בדואים גברים חסרי מיומנות דיגיטלית בעלי מיומנות דיגיטלית היעדר מיומנות דיגיטלית בקרב דורשי העבודה בולט בקרב הבדואים ככלל, ובקרב הנשים הבדואיות בפרט נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפרוץ המגפה אי-אפשר לבחון את ההשפעה של משבר הקורונה על השתתפות .בשוק העבודה .על כן, בחלק זה רק יוצגו נתוני שירות התעסוקה והלמ"ס טרם הצגת הנתונים, חשוב ל ציין כמה הערות בנוגע ל נתוני ה מובטלים או ה בלתי- ,מועסקים ובפרט בזמן הקורונה . כאמור ,נתוני ם ה קשורים לאבטלה לו דורשי עבודה נמדדים ומתפרסמים כיום על ידי שלושה גופים שונים: ה מוסד ל ביטוח לאומי אשר מפרסם את מספר מקבלי קצבת ;האבטלה לפי מספר התביעות שהוא משלם עליהן שירות התעסוקה אשר מפרסם את מספר דורשי העבודה שפנו לשירות התעסוקה. כאמור, בנתוני שירות התעסוקה נכללים כל מי שלא .עבדו ונרשמו כדורשי עבודה בשירות התעסוקה ב נתונים אלו נכללים גם ה זכאים לקצבאות אבטלה או הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי על פי העמידה בתנאי הזכאות וגם דורשי עבוד .ה שאינם זכאים לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי עם התפרצות נגיף הקורונה ההגדרה התרחבה יותר ונכללים בה גם מי שאינם מועסקים מסיבות הקשורות לקורונה, ובפרט מי שהוצאו לחל"ת. ב לשכה המרכזית לסטטיסטיקה , שכאמור מתבססת על סקרי כוח אדם, כל מי שלא .מועסק ומדווח כי הוא מחפש עבודה באופן פעיל נחשב לבלתי מועסק בתקופת הקורונה הורחבו הנתונים שנכללו בפרסומים של סקרי כוח אדם, כך שהייתה הבחנה בין בלתי מועסקים באופן קבוע לכאלו שנעדרו זמנית בגלל סיבות הקשורות לקורונה; גם לעומת אלו שאינם בכוח העבודה הייתה הבחנה בין מי שלא מחפשים עבודה עקב .הקורונה בשל השוני בהגדרות, יש הבדלים בנתוני המובטלים או הבלתי- מועסקים של כל אחד מהגופים. על כן, מטרת חלק זה אינה לקבוע כמה מובטלים ומובטלות היו בקבוצות האוכלוסייה השונות (יהודים, ערבים שאינם בדואים ובדואים), אלא לאמוד בצורה יחסית את עוצמת ההשפעה ש ל המשבר על קבוצות האוכלוסייה השונות, ובעיקר בנוגע לכוח העבודה . נתוני הלמ "ס על כוח העבודה בתקופת הקורונה כאמור, מקור הנתונים הראשון לעניין השפעת הקורונה על שוק התעסוקה הוא הלמ"ס, ובפרט נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס. להלן נציג נתונים על מאפייני כוח העבודה של נשים ערביות ( בגילי העבודה העיקריים64-25 ,) ערב התפרצות מגפת הקורונה ואחרי פרוץ המשבר. כמו כן ,לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, קיבלנו גם נתוני תעסוקה ייעודיים לתקופת הקורונה ובפרט על מספר הנשים שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום עבודה החל ממרץ 2020 (וכן נתונים על היעדרות ממקום העבודה בשל .)קורונה, שלא נכללים במסמך זה ב חלק מנתוני הלמ"ס לא נכללת ה .אוכלוסייה הבדואית, בשל גודל מדגם קטן מדי נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים 2 1: שיעור השתתפות בכוח העבודה ושיעור תעסוקה של נשים בתקופות נבחרות לפני ואחרי פרוץ מגפת הקורונה ,לפי קבוצת אוכלוסייה46 כפי שעולה מהתרשים, בין התקופה הראשונה (ינואר2020) לתקופה השנייה (חודשים מרץ - ד צמבר2020 ) חלה ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובשיעור התעסוקה הן בקרב היהודיות והן בקרב הערביות (לא כולל בדואיות) בגילאי העבודה העיקריים: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הנשים היהודיות בגילאי העבודה העיקריים ירד ב- 0.8 נקודות האחוז, ואילו שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הנשים הערביות בגילאי העבודה העיקריים ירד ב- 1.9 נקודות האחוז; כלומר, הירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הנשים הערביות הייתה גדולה יותר. מנגד, בתקופה השלישית (דצמבר2021 ) שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של הנשים הערביות, 39% , עבר את הרמה ש בה היה בשנת2019 , טרם פרוץ משבר הקורונה– 38.1% . מגמות דומ ות נצפות גם בשיעור המועסקות הערביות בגילאי העבודה העיקריים, שבחודשים מרץ- דצמבר2020 ירד ל- 35.1% , אולם בדצמבר2021 הגיע ל- 37.8% , גבוה מכפי שהיה טרם פרוץ משבר הקורונה– 36.4% . הלמ "ס גם העבירה למרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על מספר הנשים שהפסיקו לעבוד בשנת 2020 בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה שנבעו ממשבר :הקורונה כ- 7,000 נשים יהודיות וכ - 28,000 נשים יהודיות (מי ששייכים לקבוצה זו נכללים בנתוני הלמ"ס ב)קטגוריה של מי שאינם בכוח העבודה .היות שיש פער ניכר בין מספר היהודיות 46 עיבוד מיוחד של הלמ"ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של העבודה, אגף בכיר מקרו כלכלה, הלשכה המרכזית לסטט ,יסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בפברוא ר 2022 . במרץ– דצמבר2020 חלה ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובשיעור התעסוקה של יהודיות וערביות. הירידה בקרב הנשים הערביות הייתה .גדולה יותר בדצמבר2021 שיעור ההשתתפות של הנשים הערביות בכוח עבודה עבר את הרמה שבה היה בשנת2019 – טרום התפרצות מגפת הקורונה נתוני ם על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המועסקות ובין מספר הערביות ,המועסקות חישבנו את שיעור הנשים שהפסיקו לעבוד מסיבה זו מתוך מספר המועסקות בשנת2019 ., בכל קבוצת אוכלוסייה מהחישוב עולה כי בחודשים מרץ– דצמבר2020 שיעור הנשים הערביות שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה לעומת מספר המועסקות בשנת2019 היה 4% – גדול פי שניים מהשיעור בקרב של היהודיות, היה ש 2% . בשנת2021 שיעור הנשים הערביות שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום עבודה מתוך המועסקות ב- 2019 עלה ב- 1% , היה ו 5% ,ואילו שיעורן של היהודיות נשאר ללא שינוי מ- 2020 – 2% . נתוני שירות התעסוקה על דורשי עבודה בתקופת הקורונה להלן יוצגו נתוני שירות התעסוקה על כלל דורשי העבודה בני15 ומעלה בינואר2020 , כלומר .טרם התפרצות מגפת הקורונה, ובנקודות זמן שונות במהלך המשבר תרשים 3 1: כלל דורשי העבוד ה בני15 ומעלה, ינואר2020 – דצמבר2021 47 מהתרשים אפשר ללמוד כי מספר דורשי העבודה עלה במידה ניכרת בחודשים מרץ- אפריל 2020 (תחילת מגפת הקורונה והטלת הסגר הראשון) והגיע לשיא של כ- 1.1 מיליון דורשי עבודה באפריל2020. בחודשים מאי-יוני, עם היציאה מהסגר ו ה חזרה לפעילות המשקית, חלה ירידה ניכרת במספר דורשי העבודה. בין או גוסט2020 לפברואר2021 חלו תנודות נוספות במספר דורשי העבודה, בהתאמה לסגרים הנוספים שהוטלו במדינה (ספטמבר ודצמבר2020 ). ממרץ 2021 ועד דצמבר2021 יש ירידה עקבית במספר דורשי העבודה. נכון לדצמבר2021 , מספר דורשי העבודה היה כ- 169.5 אלף, לעומת כ- 150,000 דורשי עב ודה בינואר2020 , טרם פרוץ .משבר הקורונה כדי לבחון אם משבר הקורונה השפיע בצורה שונה על קבוצות אוכלוסייה שונות, להלן יוצגו נתונים על דורשי עבודה בפילוח לפי קבוצות האוכלוסייה האלה: יהודים, ערבים שאינם בדואים 47 ,ניסן אברהם, אנליסט שוק העבודה, אגף סמנכ"לות תכנון, שירות התעסוקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 8 בפברואר2022 . 149,905 1,136,362 609,733 800,737 831,279 869,703 496,777 293,208 206,730 169,407 נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ובדואים בנגב (מוסלמים במחוז דרום), בתקופות נבחרות בין החודשים ינואר2020 ל דצמבר 2021 . תרש ים4 1 ,: דורשי עבודה לפי קבוצות אוכלוסייה תקופות נבחרות, 2020 - 2021 48 מהתרשים אפשר ללמוד כי מספר דורשי העבודה עלה ב מידה ניכרת ב אפריל 2020 בקרב כלל קבוצות האוכלוסייה. ביוני2020 נצפתה ירידה במספר דורשי העבו דה בכלל הקבוצות, אולם שיעור הירידה השתנה בצורה בולטת בין הקבוצות: מספר דורשי העבודה היהודים ירד בשיעור של50% בין אפריל 2020 ליוני2020 ; מספר דורשי העבודה הערבים ירד בשיעור של34% , ואילו מספר דורשי העבודה הבדואים ירד בשיעור של19% בלבד. גם בתקופות הבדיקה האחרות ה מוצגות בתרשים (כלומר ממרץ2021 עד דצמבר2021 ) ניכרת ירידה במספר דורשי העבודה בכלל הקבוצות, ו.גם כאן שיעור הירידה משתנה מקבוצה לקבוצה בנקודת הזמן האחרונה שנבדקה, דצמבר2021 , מספר דורשי העבודה היהודים היה גבוה ב- 5% מהמספר שהיה ערב פרוץ משבר הקורונה, ואילו בקרב הערבים והבדואים השיעורים היו 34% ו- 23% ,בהתאמה. כלומר אומנם מספר דורשי העבודה היהודים ירד לרמה דומה לזו שהיה ,בה טרם פרוץ המשבר אך בקרב הערבים והבדואים הדבר לא קרה. להלן נתמקד בנתונים על דורשות העבודה בקרב שלוש האוכלוסיות הנבדקות: יהוד יות, ערביות .שאינן בדואיות ובדואיות 48 ניסן אברהם, אנליסט שוק העבודה, אגף סמנכ"לות ת ,כנון, שירות התעסוקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 8 בפברואר2022 . 104,207 905,579 453,595 618,672 580,915 553,262 373,274 193,251 109,350 34,363 206,886 136,665 160,234 160,281 161,958 105,341 62,448 46,101 11,335 23,897 19,473 21,831 22,664 24,109 18,162 14,235 13,956 ינו- 20אפר- 20יונ- 20ספט- 20דצמ- 20מרץ- 21יונ- 21ספט- 21דצמ- 21 יהודים ואחרים ערבים בדואים בדצמבר2021 , מספר דורשי העבודה היהודים ירד לרמה דומה לזו שהיה בה ,טרם פרוץ המשבר ואילו בקרב הערבים והבדואים הדבר לא קרה נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים5 1 : דורשות עבודה לפי קבוצות אוכלוסייה, בחודשים נבחרים בין ינואר2020 ל דצמבר2021 49 בתרשימים שלעיל מוצגים המספרים המוחלטים של דורשות העבודה בכל אחת מקבוצות האוכלוסייה. על פניו, עשוי להתפרש מהם כאילו שיעור הגידול במספר דורשות העבודה ( הבדואיות גידול ב כ- 73% בין ינואר2020 ל אפריל 2020 ) היה מתון לעומת שיעור הגידול בקבוצות האוכלוסייה האחרות– גידול של כ- 420% בקרב הערביות וגידול של כ- 750% בקרב היהודיות. אולם בשל הבדלים בגודלן של קבוצות האוכלוסייה ו בשיעורי התעסוקה של הנשים שבקרבן, .בחינה כזו היא מטעה כפי והש זכר לעיל, בסוף שנת 2019 היו בישראל בסך הכול כ- 76,000 נשים בדואיות בגילאי העבודה( 15 )ומעלה, ה ומ כ ן- 10,900 ( 14% )היו מועסקות. לשם השוואה, באותו זמן היו בישראל כ- 2.5 מיליון ,נשים יהודיות בגילאי העבודה ה שמ כ ן- 1.6 מיליון היו מועסקות ( 64% ) 49 ,ניסן אברהם, אנליסט שוק העבודה, אגף סמנכ"לות תכנון, שירות התעסוקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 8 בפברואר2022 . 17,171 89,787 57,692 70,280 70,298 70,398 45,988 29,031 23,244 ינו- 20אפר- 20יונ- 20ספט- 20דצמ- 20מרץ- 21יונ- 21ספט- 21דצמ- 21 ערביות 55,293 528,508 252,047 364,864 326,413 308,553 208,644 108,072 57,965 ינו- 20אפר- 20יונ- 20ספט- 20דצמ- 20מרץ- 21יונ- 21ספט- 21דצמ- 21 יהודיות 6,047 10,462 8,899 9,811 10,057 10,888 8,608 7,405 7,430 ינו- 20אפר- 20יונ- 20ספט- 20דצמ- 20מרץ- 21יונ- 21ספט- 21דצמ- 21 בדואיות נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ו- 630,000 נשים ערביות בגילי העבודה, שמהן כ- 179,000 ( היו מועסקות28% .) 50 היות שמספר הנשים הבדואיות המועסקות ושיעורן מכלל הנשים הבדואיות בגיל י העבודה הם נמוכים , פוטנציא ל הגידול במספר דורשות העבודה הבדואיות הוא נמוך יותר (שכן יש פחות נשים בדואיות מועסקות שע שויות להצטרף לקבוצה של דורשי העבודה). אמירה זו נכונה גם ב נוגע לנשים הערביות, ששיעורי התעסוקה שלהן נמוכים כאמור במידה ניכרת מאלה של הנשים .היהודיות לפיכך , גם אם כל הנשים הבדואיות שהיו מועסקות בשנת2019 היו הופכות לדורשות עבודה במהלך משבר הקורונה, מספר דורשות העבודה הבדואיות עדיין היה נמוך מזה של הערביות, ובוודאי ש היה נמוך משל היהודיות, וכך גם שיעור הגידול במספר דורשות העבודה הבדואיו.ת בהקשר זה נזכיר ,כפי שהוצג בחלק הקודם , ש מספרן ההתחלתי של דורשות העבודה הבדואיות (קרי בינואר 2020 ) היה גבוה לעומת מספר הנשים בגילים ה רלוונטי .ים ומספר המועסקות לדוגמה ,בינואר 2020 היו כ - 6,000 דורשות עבודה בדואיות רשומות בשירות התעסוקה ,ו בסוף שנת 2019 מספר הנשים הבדואיות בגילאי העבודה ( 15 )ומעלה היה כ- 76,000 ומספר המועסקות הבדואיות היה כ - 10,900 . נזכיר כי ב נתוני שירות התעסוקה על דורשי עבודה נכללים גם מי שמקבלים קצבאות הבטחת הכנסה, ובלבד שהם רשומים כדורשי עבודה , וכי בתקופת הקורונה התרחבה ההגדרה של דורשי עבודה . ,על כן כדי לבחון את השפעת משבר הקורונה על היקף דורשות העבודה בקרב שלוש קבוצת האוכלוסייה בנינו מדד שבו מובא בחשבון מספר דורשות העבודה ההתחלתי (ינואר2020 ) ושיעור התעסוקה בכל אחת מהקבוצות . המדד חושב באופן זה : בכל אחת מנקודות הזמן שאחרי ינואר2020 , חישבנו את ההפרש בין מספר דורשות העבודה באותה נקודת זמן למספר דורשות העבודה בינואר2020 (על בסיס נתוני שירות התעסוקה). את ההפרש שקיבלנו (שיכונה "דורשות )"עבודה חדשות חילקנו במספר המועסקות בכל אחת מקבוצות האוכלוסייה הללו בינואר2019 , טרם פרוץ המש בר, שמתבסס על נתוני הלמ"ס. התוצאות מוצגות בתרשים שלהלן . אם השיעור המתקבל הוא גבוה יותר, הדבר משקף פגיעה משמעותית יותר בנשים המועסקות בכל קבוצת אוכלוסייה בתקופת משבר הקורונה . לדוגמה , באפריל2020 מספר דורשות העבודה החדשות היהודיות היה29% יותר , בקרב הערביות המדד המחושב היה41% ובקרב הבדואיות– 40% . 50 עיבוד מיוחד של הלמ"ס לבקשת מרכז ה מחקר והמידע של הכנסת , מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של העבודה, אגף בכיר מקרו ,כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בפברוא ר 2022 . נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים6 1 – דורשות עבודה חדשות ביחס למספר המועסקות בשנת2019, בתקופות נבחרות , לפי קבוצת אוכלוסייה51 מהתרשים אפשר ללמוד כי בכל נקודות הזמן שנבחנו (למעט אפריל2020 ) מדד הפגיעה הגבוה ביותר (קרי היחס בין השינוי במספר דורשות העבודה למספר המועסקות ערב המשבר )היה בקרב הבדואיות . הערביות נפגעו במידה מעט מתונה יותר, ומדד הפגיעה המחושב הנמוך ביותר נמצא בקרב היהודיות. בדצמבר2021 – נקודת הזמן האחרונה שנבחנה – היחס בין מספר דורשות העבודה הבדואיות החדשות לבין מספר המועסקות בשנת2019 היה 13% , בקרב הערביות המדד המחושב היה 3% , ובקרב היהודיות ה מדד המחושב ה יה קרוב לאפס– כלומר מספר דורשות העבודה היהודיות כמעט חזר לרמה שהייתה טרם פרוץ מש בר .הקורונה תרשים7 1 שיעור דורשי עבודה )(גברים ביחס ל מועסקים בשנת2019, בתקופות נבחרות , לפי קבוצות אוכלוסייה52 51 ניסן אברהם, אנליסט שוק העבודה, אגף סמנכ"לות תכנון, שירות התעסוקה, תשובה על ,פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 8 בפברואר2022 . לפי נתוני הלמ"ס בשנת2019 הועסקו1,630.8 ,יהודיות178.6 ערביות ו- 10.9 .)בדואיות (באלפים 52 ,ניסן אברהם, אנליסט שוק העבודה, אגף סמנכ"לות תכנון, שירות התעסוקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל 8 בפברואר2022 . 20% 9% 13% 14% 4% 0% 27% 16% 21% 21% 7% 2% 28% 17% 25% 29% 10% 4% אפר- 20יול- 20אוק- 20פבר- 21יול- 21דצמ- 21 יהודים ערבים בדואים 29% 11% 19% 21% 5% 0% 41% 21% 32% 34% 11% 3% 40% 28% 35% 46% 21% 13% אפר- 20יול- 20אוק- 20פבר- 21יול- 21דצמ- 21 יהודיות ערביות בדואיות נתונים על תעסוקת נשים ערביו ת בדגש על בדואיות בנגב | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כפי שעולה מתרשים16 , .גם בקרב הגברים בשלוש קבוצות האוכלוסייה נצפו מגמות דומות עבודה מהבית בתקופת הקורונה נוסף על השינויים בהיקף התעסוקה בזמן תקופת התפרצות מגפת הקורונה, צמצום התקהלויות וה הגבלות על תנועת אנשים הביאו גם לגידול ניכר ב היקף העבודה מהבית. עבודה מהבית מאפשרת גמישות, שעשויה להביא לאיזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים, ולאפשר לחלק מההורים העובדים לעבוד , גם אם חלקית , כאשר ה מסגרות החינוכיות השונות לא פעלו והילדים היו בבית . עם זאת, הדבר אינו אפשרי עבור ,כל העובדים שכן הוא תלוי הן בתחום התעסוקה והן בקיום תשתית אינטרנט מספקת ובזמינות אמצעי קצה. 53 ל בקשת מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת ביצעה הלמ"ס עיבוד מיוחד של נתוני עבודה מהבית בשנים2020 – 2021 , בפילוח לפי .קבוצות אוכלוסייה ומגדר לגבי האוכלוסייה הבדואית – גברים ונשים– לא היו נתונים לשנת 2021 .בכל הקשור לעבודה מהבית הנדגמים בסקר כוח אדם נשאל ו אם בשבוע שקדם לסקר הם עבדו מהבית (ייתכן כי עבדו חלק מה)זמן מהבית וחלק מהזמן ממקום העבודה . 54 תרשים8 1 : שיעור העובדים מהבית מכלל העובדים בכל קבוצת אוכלוסייה (בני15 ,ומעלה), בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה ומגדר2020 - 2021 55 מנתוני התרשים אפשר ללמוד כי שיעור המועסקים הערבים והבדואים שעבדו מהבית נמוך במידה ניכרת מ ה שיעור בקרב המועסקים ,היהודים הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים . 53 ,עדו אבגר ורמי שוורץ החברה הערבית בצל מגפת הקורונה– ריכוז נתונים ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת3 ביו ני2021 ', עמ8. 54 ירחון סקר כוח אדם ינואר2021 , מבוא וממצאים עיקריים– שאלות סקר כוח אדם, 22 בפברואר2021 . 55 עיבוד מיוחד של הלמ"ס לבקשת מ רכז המחקר והמידע של הכנסת , מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של העבודה, אגף בכיר מקרו ,כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בפברוא ר 2022 . 17.7 2 24.8 5.1 10.2 גברים יהודים גברים ערבים גברים בדואים גברים 2020 2021 אין נתונים 20.7 4.8 30.2 14.5 6.4 נשים יהודיות נשים ערביות נשים בדואיות נשים 2020 2021 אין נתונים נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בשנת2020 , 30% מהנשים היהודיות עבדו מהבית, לעומת14.5% מהנשים הערביות ו- 6.4% מהנשים הבדואיות. מעניין לציין כי בקרב המועסקים הבדואים, שיעור הגברים שעבדו מהבית בשנת2020 , 10.2% , היה גבוה משיעור הנשים– 6.4% . בשתי קבוצות האוכלוסייה האחרות שיעורי העבודה מהבית היו גבוהים יותר ב קרב הנשים. ייתכן ש ה פערים בין קבוצות האוכלוסייה ,נובעים מהיעדר תשתית אינטרנט מספקת וזמינות לאמצעי קצה באוכלוסייה הערבית בכלל .ובאוכלוסייה הבדואית בפרט בשנת2021 חלה ירידה בשיעור העובדים מהבית הן אצל היהודים והן– במידה ניכרת יותר– אצל הערבים (כאמור, לגבי ה בדואים אין נתונים לשנת2021 .) שיעור הערבים והבדואים שעבדו מהבית נמוך במידה ניכרת משיעור ,היהודים הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים