חומר רקע

20 ביוני 2024 לכבוד ח"כ צביקה פוגל יו"ר הוועדה לביטחון לאומי שלום רב, הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד-2024 הסניגוריה הציבורית מעבירה בזאת את הערותיה להצעת החוק שבנדון, המבקשת להאריך בשנתיים נוספות את הוראת השעה שעניינה הרחבת סמכות החיפוש הנתונה לשוטר בבית או במקום, וזאת ללא צו שיפוטי. בפתח הדברים נציין כי אנו מבינים את ההצדקה העקרונית להארכה נוספת של הוראת השעה בתקופה קצובה, הנובעת בעיקר מכך שלא ניתן היה לבחון את תועלתה והשפעתה בשל פרוץ המלחמה חודשים ספורים לאחר כניסתה לתוקף של הוראת השעה. עם זאת, ככל שאכן יוחלט על ביצוע ההארכה, אנו סבורים שיש לעשות כן למשך שנה אחד בלבד (כפי שנקבע מלכתחילה על ידי הכנסת). בצד האמור נבקש להעלות את ההערות הבאות: ראשית כל נתייחס לנתונים המדווחים בדבר אופן יישום הוראת השעה – בניגוד לאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, דומה כי קשה להסיק מסקנות ברורות וחד-משמעיות מהנתון בדבר המספר הכולל של חיפושים ללא צו במשך תקופה של כשנה (כ-120 חיפושים): האם נתון זה מלמד למשל על גישה זהירה (כמתחייב) של רשויות האכיפה ושימוש ממוקד השמור למקרים החריגים בהם מתקיים אלמנט המיידיות ולא ניתן לפנות לבית המשפט כדי לקבל צו חיפוש מבעוד מועד, או שמא נתון זה בכלל מעלה ספק בדבר הצורך הראשוני העומד בבסיס הרחבת סמכות החיפוש והתועלת הממשית העולה מכך. חשוב מכך, על פניו הנתונים מלמדים על כך ששיעור החיפושים ה"מניבים" (חיפושים בהם נמצאו כלי נשק או ש"נולדו" כתבי אישום בעקבות/בעזרת אותם חיפושים) הוא נמוך יחסית (כ-20), באופן המעורר שאלות הן לגבי נחיצות ההסדר והן לגבי החשש מפני שימוש יתר או יישום לא ראוי של הסמכות.   על רקע זה, יש להזכיר כי בניירות העמדה שהוגשו על ידי הסניגוריה בדיוני הכנסת, סברנו כי ראוי לפרט בחקיקה הראשית את חובות התיעוד המפורטות (כפי שהוצע לעשות בהצעת חוק החיפושים ה"גדולה") ולא להסתפק בנוסח הקיים שלפיו התיעוד יעשה "באופן שייקבע בנוהלי המשטרה" בלבד. בהקשר זה נמסר לנו שנהלים כאמור הוצאו על ידי המשטרה, אך איננו יודעים אם הם אכן פורסמו לציבור כפי שמתחייב לעשות. בכלל זה הצענו לקבוע בחוק חובת תיעוד בכתב של מועד גילוי הראיה, נסיבות גילויה והנימוק שבשלו קיים צורך דחוף בביצוע החיפוש שלא ניתן להוציא בעניינו צו שיפוטי מבעוד מועד. כמו כן, יש להזכיר כי לשיטתנו היה מקום לקבוע בחוק מנגנון ביקורת שיפוטית בדיעבד על ביצוע החיפוש, כפי שנדרש בסמכויות מנהליות שונות (כמו למשל בסעיף 24(ב) לפקודה). זאת, בייחוד נוכח הנתונים האמורים המעידים על כך שמרבית החיפושים לא מניבים מציאת כלי נשק או כתבי אישום. אימוץ מנגנונים אלו (חובות תיעוד מפורטות וביקורת שיפוטית בדיעבד) יביא למערך איזונים ובלמים ראוי אשר יצמצם את החששות הכבדים שיש בהענקת סמכות ושיקול דעת רחב מאד לשוטרים, ובה בעת גם יתרום למיקוד האכיפתי הנדרש. באשר לאפשרות הנזכרת בדברי ההסבר לכלול בהסדר גם את העבירה החדשה של נטילת דמי חסות: כזכור, הסניגוריה הסתייגה בשעתו מהוספת העבירה של סחיטה באיומים, במיוחד משום שעל פי רוב מדובר בעבירות שחקירתן ממילא תלויה בקיומה של תלונה או אירוע מוקדם המלמד על סחיטה, ואין מדובר בפעילות משטרתית יזומה או דחופה שאינה צפויה. מאפיינים אלו רלוונטיים גם לעבירה של נטילת דמי חסות. לכן, בטרם הרחבת הסמכות גם לעבירה זו, יש לבדוק האם ועד כמה נעשה שימוש בסמכות החיפוש לגבי עבירת הסחיטה וכך לבחון האם היא אכן הכרחית ואפקטיבית בעבירות מסוג זה.   בכבוד רב ובברכה, ישי שרון, עו"ד מנהל מחלקה (חקיקה ומדיניות) הסניגוריה הציבורית הארצית