חומר רקע

20/06/2024 י״ד בסיוון התשפ״ד לכבוד: יו״ר ועדת הכלכלה – ח״כ דוד ביטן חברי ועדת הכלכלה ד״ר עידית חנוכה הנדון: נייר עמדה מטעם המכון לרפורמות מבניות בעניין ביטול ״התקן״ בחוק התקנים – ע״י ביטול סעיף 13 א ס״ק והענישה הפלילית על פיו, ללא קשר להצעת חוק התקנים (תיקון מס׳ 19) (אימוץ הוראות המחייבות החלות בדין האירופי), התשפ״ד-2024 הצעת החוק לתיקון חוק התקנים היא נדבך נוסף ברפורמת התקינה שהושקה בשנת 2022, וכוללת בחובה הקלות מרחיקות לכת על יבוא סחורות לישראל. הצעת החוק מפחיתה את הדרישות הרגולטוריות בשלב היבוא ומשיתה את האחריות על היבואן להצהיר כי המוצר עומד באמות המידה האירופיות. בחסות ההבטחה לבשורה צרכנית, מכניסה הצעת החוק מן הדלת האחורית את ביטולו של התקן כמוסד משפטי בעל תוקף מחייב. למהלך זה עלולות להיות השלכות רחבות היקף שחורגות מסוגית יבוא הסחורות. להלן יפורטו עיקרי התנגדותנו: התקן מבטל את סעיף 13 א ס״ק 1 ו-2 ואת העונש הפלילי בגין הפרתו על פי סעיף 17 א(ב) לחוק. המכון מבקש כי הצעת הביטול תוצא מהצעת החוק או תושמט מהמלצת הוועדה. הצעת החוק דנה בנושא מיוחד שביטול בלעדיותו של מכון התקנים בתחום התקינה אינה קשורה אליו. יתרה מזו, דברי ההסבר, שהיו אמורים להבהיר קשר זה לרפורמה, לוקים בהטעיה חמורה הואיל והם קובעים כי ביטול התקן והענישה על הפרתו מהווה שימוש במילים גרידא – ולא בריקונו מתוכן נורמטיבי. שכן אין מדובר ב״מילים״, אלא לקביעת תקן, או נורמה, לתיאור מפרט וכיוצא בזה. דברי ההסבר מעלימים מהתמונה את כוחו ומשמעותו הנורמטיביים של התקן ואף עולים כדי הטעיה. הפרטת סמכותו הבלעדית של מכון התקנים מרוקנת את החוק מתוכנו הנורמטיבי – חוק התקנים נותר ללא ״תקן״ מוגן, באיסור ובענישה פלילית הצעת החוק מאפשרת לכל דיכפין להתקין תקן ואף להקים עסק של התקנת תקנים, דבר האסור היום על פי חוק. ביטול ״התקן״ של חוק התקנים נושא השלכות רחבות היקף – ״חקיקה בטרמפ״ הפרטת האחריות של מכון התקנים לקביעת תקנים עשויה להכשיר תקניים שאינם תקניים, שנקבעו בידי בעלי עניין, בניגוד אינטרסים, ובידי מי שאינו נושא בידע מקצועי הולם. הרפורמה עלולה אף להכשיר תקנים שפוגעים בזכויות יסוד ובאינטרס הציבורי. אין זה ראוי להעביר במסגרת רפורמה שנועדה להקל על יבוא סחורות, חוק שהשלכותיו חורגות מסוגיה זו, אינן קשורות אליו כלל ומנסות ״לתפוס טרמפ״. הרגולציה של סחורות מיובאות חיונית להגנה על הצרכן העממי חוק התקנים מצהיר על תכליותיו של התקן הרשמי: שמירה על בריאות הציבור, ביטחונו, איכות הסביבה, הספקת מידע, הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים ומניעת נזק כלכלי לצרכן. המעבר של האיחוד אירופי למשטר רגולטורי המתרחש בשווקים נשען על חיזוק מנגנוני הפיקוח והאכיפה, וכן על הקמתם של מערכות שיתוף מידע בין המדינות החברות באיחוד. הצעת החוק מאמצת היבט אחד של הדין האירופי, אך שומטת את מנגנוני ההגנה על הצרכן ששלובים בו באופן בל ינתק. על כן, שיווקה של הרפורמה תחת הכותרת ״מה שטוב לאירופה - טוב לנו״ אינו מתאר את המציאות כהווייתה, ומוליך את הציבור הישראלי שולל. המשמעות של ביטול התקינה על פי חוק התקנים: הוצאת מדינת ישראל מהתקינה הבינלאומית, בארה״ב ובאירופה, ומהארגון הבינלאומי של התקינה גופים לאומיים פועלים בתחום התקינה בהתאם להנחיות ארגון התקינה הבינלאומי: ISO (the International Organization for Standardization) and IEC (the International Electrotechnical Commission) form the specialized system for worldwide standardization. National bodies that are members of ISO or IEC participate in the development of International Standards through technical committees established by the respective organization to deal with particular fields of technical activity. International Standards are drafted in accordance with the rules given in the ISI/IEC Directives. תקנות האיחוד האירופי קובעות כי הפרלמנט האירופי מתווה ומפקח על תחום התקינה: ״The European Parliament’s Resolution of 21 October 2010 on the future of European standardization (…) have set out an important number of strategic recommendations regarding the review of the European standardization system״. תקנים הם כלי חיוני לשיתוף פעולה, למסחר בינלאומי וליצירת שפה משותפת בין מדינות: “In modern society much of human action is highly coordinated, often over great distance… Standardization is just as fundamental as Organization Market. Standards facilitate contact, co-operation, and trade over large areas and even throughout the world”. -A World of Standards, by Nils Brunsson and Bengt Jacobsson בכבוד רב, שרגא פ. בירן – יו״ר ומייסד המכון לרפורמות מבניות .