חומר רקע
סילבוס לדיון
נציגת אקדמאים תואר שני ומעלה- מייצגת עשרות אקדמאים שנכשלו בבחינה מועד 12/2017, ע"י ליזי זאב:
1. בחינת הלשכה במתכונתה החדשה מועד 12/17
א. שאלת פסילת חלק ראשון של הבחינה- כתיבת כתב טענות/חוות דעת בשל חשיפת שמות הנבחנים ובניגוד לאמור בתקנה 8א לתקנות סדרי בחינות מלבד העובדה שנערכו שינויים בציונים של חלק ניכר מהנבחנים, ציון כלפי מטה, לצערי, לשכת עורכי הדין הכינה מדבקות מראש הנושאות את פרטי זיהוי הנבחן, תעודת זהות וכן שם מלא.
8(א) לכל נבחן ייקבע מספר והנבחן ירשום על גבי מחברתו את נושא הבחינה
ואת מספרו; לא ירשום נבחן את שמו במחברת.
בהיעדר חוקיות חשיפת פרטי הנבחן, על הוועדה הבוחנת לפסול על הסף את חלק א' של הבחינה, בשל היעדר חוקיות, וחשיפת זהות הנבחן
ב. חלק שני הדין הדיוני- 45% מכלל השאלות היו שאלות איזוטריות ולא שאלות ליבה, בניגוד
לשנים קודמות שעמדו על 5-7% ועדיין נדרשה הוועדה ליתן שאלות ליבה,
וכפי שהדגישה זאת השופט פורקאצ'ה בשאלת היעדר חוקיות של הכללת שאלות איזוטריות בשאלון הבחינה. ראה בג"ץ 6250/05 איציק לוי נ. לשכת עורכי הדין בישראל:
"...ראוי כי הבחינה תתמקד ואלה גם מצויים בתחום הציפייה הסבירה של ציבור הנבחנים. שאלות בעלות אופי איזוטרי בעניינים העולים באורח חריג ויוצא דופן בפרקטיקה המשפטית המקובלת, סוטות מתכליתה של הבחינה וחורגות מן הציפייה הסבירה של הנבחנים. יתר על כן, מתכונת הבחינה כבחירה בין אפשרויות, אשר אינה פותחת פתח להסבר ולהבהרה, מחייב כי תוצגנה שאלות שהתשובות להן הן חד משמעיות וברורות, ואינן פותחות פתח ממשי לאפשרויות שונות, שאם לא כן, תיתכן טעות ומבוכה. שיטה זו תשיג את תכליתן העיקרית של בחינות הלשכה; היא תתחום את מסגרת העיקר והטפל בפני הנבחנים, ותאפשר את התמקדותם בנושאים המרכזיים שהבקיאות בהם חיונית לכל המבקש להשתלב בשירות המקצועי; היא תמנע עירפול ודו-משמעות בבחינה, שבה רק תשובה אחת מתוך מספר תשובות אפשריות היא הנכונה."
לכן, דין השאלות האיזוטריות להיפסל על הסף בכללותן- ויודגש כי מדובר בהלכה פסוקה!- שהינה חלק מהחומר הנלמד לבחינות הלשכה
ג. חלק שלישי הדין המהותי- חלק שלישי בדין המהותי, היה החלטה מבורכת על מנת להבטיח
את רמת הידע של הנכנסים בשערי המקצוע, אך למצער נפל דבר, בהם לא נבדק פרק הזמן
של 3 דקות המוקצה לכל שאלה והייתה חריגה במלל של 73% מבלי ליתן את הדעת על ספר
חקיקה שצורף לפרק זה של הבחינה כאבן שאין לה הופכין לאור הזמן הקצר ביחס לאורך
השאלות גרע מהנבחנים את האפשרות לגשת לחוק. ראוי לציין כי הובהר לנבחנים שעל חלק
זה של הבחינה אין צורך לשנן את החוק, אך בפועל בגלל פרק הזמן הבלתי אפשרי שהוקצה
לבחינה לא ניתן היה להוציא אל הפועל ולכן פרק זה של הבחינה היה בלתי פתיר בפרק הזמן
שהוקצה לנבחנים.
ראו לעניין זה חוות דעת של "המתמחה"- חברת ההכנה המובילה להכנות בחינת לשכת עורכי הדין, והינה חברה בת של לשכת עורכי הדין:
החלק המהותי: ראשית, חלק זה של הבחינה היה ארוך ב-73% מהבחינה לדוגמה. דבר זה יצר מצוקת זמן אצל נבחנים רבים והפך את רכיב מהירות הפתרון לרכיב מכריע. צעד זה של הארכת היקף הבחינה נעשה ללא עריכת בדיקה מקדימה ("פיילוט"), כפי שמתחייב היה. נראה גם כי בהחלטה על שינוי היקף הבחינה ביחס לבחינה לדוגמה לא הובאה בחשבון שעת המבחן. החלק המהותי נערך בשעות אחר הצהריים, שעות שבהן ממילא נבחנים רבים חשים עייפות רבה ועומס כבד. להבנתנו, הקושי של הנבחנים נבע יותר מאורך השאלות ופחות מהיקף רשימת החקיקה. בשל רכיב הזמן, פגעה הבחינה במיוחד באנשים עם לקויות למידה ובאלה שעברית אינה שפת אימם. עוד נציין כי מעדויות של תלמידים עולה כי בחלק ממתחמי הבחינה החליטו המשגיחים על דעתם להאריך את משך הבחינה. כמובן, יש בכך פגיעה בשוויוניות כלפי אלה שלא זכו בהארכת זמן
ד. שאלת פסילת שאלות – על יו"ר הוועדה הבוחנת, להורות על פסילת חלק מהשאלות ומן הנימוקים כפי שיובאו להלן:
1. חלק המשאלות שנשאלו בבחינה לא היו כחלק מחומר הבחינה, כגון:
שולבו בבחינה חיקוקים שאינם ברשימת נושאי הדין המהותי כפי שהוגדרו בתקנה 18 לתקנות לשכת עורכי הדין, כגון חוק ההגבלים העסקיים וחוק התכנון והבניה, ודינם להיפסל, הרחבה על כך יציגו חברת "המתמחה" וחברת מחשבות
דין המהותי:
שאלה 1- חוק תכנון ובניה
שאלה 3- הכרעה באמרת אגב, שאינה בגדר הלכה פסוקה
שאלה 4- חוק ההגבלים עסקיים
דין הדיוני:
שאלה 25- שגויה שדינה להיפסל מן הנימוק שפסק דין של בית
המשפט המחוזי ואף חלקית, אינו בגדר הלכה פסוקה מחייבת וכן נוגע לדין המהותי ולא לדין הדיוני, שם קיימת נגישות לחוק.
שאלה 35- מדובר בשאלת חסיון מדיה זרה, שאינו במניין חומר הלימוד לבחינה
שאלה 43- מדובר בתשובה, שגויה שדינה להיפסל מן הנימוק שפסק דין של בית
המשפט המחוזי אינו בגדר הלכה פסוקה מחייבת
2. יודגש כי השאלות לפסילה כפי שמופיע בסעיף 1 לעיל, נוגע אך ורק לשאלות על חומר שאינו מופיע בסילבוס החומר לבחינה, ופסילתן מתבקשת מן הדין, אך ישננן שאלות נוספות, איזוטריות ועמומות ו/או מעורפלות שעל הוועדה בוחנת לבדקן ולפסלן בהתאמה, כאמור ראו ציטוט השופט פורקצ'ה בסעיף 1ב' לעיל.
3. וכן מספר שאלות עמומות ולא פתירות, וכן שאלות המורכבות מכמה שאלות תחת שאלה אחת, בניגוד לאמור בהלכה הפסוקה של השופטת פורקאצ'ה בסעיף 1ב' לעיל וכן:
..." הבחינה בודקת ידע במתכונת של מבחן רב ברירה - בחירת התשובה הנכונה ביותר מבין ארבע אפשרויות בזמן מוגבל. עובדה זו מחייבת את הלשכה להציג שאלות
שהתשובות שלהן הן חד-משמעיות, וברורות ככל שניתן וכמובן מעוגנות בחומר
למבחן. נכון הדבר, גם למתכונת החדשה של הבחינה שתצא לפועל בקרוב מאוד עם
השינויים המחויבים".
החלטה בעע"מ 6674/17, יונס אסד ואח' נ לשכת עוה"ד והוועדה הבוחנת, מפי השופט ניל הנדל, אליה הצטרפו השופטים וילנר וקרא:
4. הוספת זמן בחינה רק לחלק מהכיתות-בחלק מכיתות הבחינה, ניתן זמן נוסף של 15 דקות, לאחרות 10 דקות וליתר כלל לא.
לאור העובדה שמרכיב זמן הבחינה הינו קריטי, נוצר מצב של אי שוויון בין כיתות הנבחנים השונים.
5. הסעדים המבוקשים בגין הבחינה במועד 12/17- ביטול החלק הראשון שניתן בניגוד לדין, וכן מתן פקטור בגין כל יתר הפגמים כפי שיוצגו בדיון הוועדה.
6. ביטול ציון שליש כתנאי לציון מעבר 65- דין החלטה זו להיפסל, שכן במצב זה גם בוגר שעמד בהצלחה בבינות הלשכה ולו אף בציון 90, יהיה בגדל נכשל אם לא יעמוד במחויבות שליש של כל חלק מחלקי הבחינה, מדובר בהחלטת פסולה שלא ניתן לתת יד להכשלת נבחן עם ציון עובר גבוהה אף מהממוצע המשוקלל הכולל של כלל הנבחנים.
7. ציון עובר 60 ולא 65 כמצוין:
יישום החלטות וועדת חוקה חוק ומשפט- בעניין קביעת ציון עובר 60, כאמור בהחלטות שנתקבלו בדיוני הוועדה כאמור בהחלטות להלן:
פרוטוקול מס' 488 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, ח' בכסלו התשע"ב
(04 בדצמבר 2011), שעה 12:00.
היו"ר דוד רותם:
רבותי, אגיד לכם מה נוסח ההצעה שאני מציע לחברים לקבל: הוועדה שמעה את נציגי המתמחים אשר נכשלו במבחני הלשכה, וכן את נציגי לשכת עורכי-הדין. אין ספק כי מבחני הלשכה נעשו על-פי החוק ועל-פי הכללים. יחד עם זה, כישלון של מספר כה רב מחייב מחשבה נוספת. הוועדה פונה לשר המשפטים ומבקשת, כי יורה כי ציון העובר במבחני הלשכה שנערכו לאחרונה – דהיינו, המבחן האחרון –יהיה 60 ולא 65. הדבר הזה הוא בסמכותו של השר.
הצבעה
בעד הנוסח המוצע– פה אחד
ההצעה נתקבלה
וכן החלטה שנתקבלה בשנית, לאחר המלצות וועדת גרסטל
פרוטוקול מס' 269מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 11:30 (רצ"ב)
להלן מסקנות הוועדה: הוועדה קוראת לשרת המשפטים לשנות את ציון העובר בבחינה מ– 65 ל–
60. הוועדה קוראת ל"וועדה הבוחנת", הבודקת את ההשגות, לבדוק את ההשגות בכובד ראש
ובנפש חפצה.
אתמול קיבלתי הודעה מלשכת עורכי הדין: בהמשך לדיון שקיימה ועדת החוקה בעניין הבחינות בכתב אבקש לעדכן כי בישיבת הוועדה הבוחנת בראשות הנשיא יוסף אלרון, בה נדונו השגות של נבחנים שכשלו בבחינה, החליטה הועדה לפסול 3 שאלות בבחינה, וכן להוסיף תשובה שניה בשאלה נוספת. הליך בחינת ההשגות ע"י הועדה הבוחנת מתבצע כדבר שבשגרה בתוך כ-30 יום ממועד כל בחינה. כפועל יוצא, אחוזי המעבר בבחינה הינם מעל 70%, בדומה למחזורי נבחנים קודמים. בברכה, אלי נקר, סמנכ"ל לשכת עורכי הדין.
יוזמי ההצעה טענו שאין זו הפעם הראשונה שהוועדה נדרשת לסוגית הבחינות המכשילות, דבר המעיד על בעיה אמיתית, ושאם מטרתה של לשכת עורכי הדין למנוע הצפה של המקצוע, יש לעשות זאת בתחילת הדרך, בעת הקבלה ללימודים ולא בסופם בזמן בחינות ההסמכה - לאחר שלוש שנות לימודים, שנת התמחות ושכר לימוד של עשרות אלפי שקלים.
להלן מסקנות הוועדה:
הוועדה קוראת לשרת המשפטים לשנות את ציון העובר בבחינה מ – 65 ל – 60
. הוועדה קוראת ל"וועדה הבוחנת" הבודקת את ההשגות, לבדוק את ההשגות בכובד ראש ובנפש חפצה.
מי בעד לאשר את המסקנות?
הצבעה
בעד – פה אחד
אושר.
2. יישום הצבעת הוועדה למתן פקטור לנבחני לשכת עורכי הדין, בדיון שהתקיים בתאריך 15.11.16, ונדחה לבקשת יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נווה, וזאת עד לדיון בהשגות.
לאור העובדה שדיון בהשגות בוצע זה מכבר, בקשת הדיון הינה בדבר יישום החלטת וועדת
חוקה חוק ומשפט כאמור בדין.
3. בנוסף, להחלטת הוועדה, ניתנה הבטחה מינהלית על ידי כב' יו"ר לשכת עורכי הדין למתן פקטור כפי שיינתן על ידי לשכת רואי החשבון, כך שיש ביישום ההחלטה בכדי להכריע גורל של אלפי משפחות במדינה שהגיעו עד פת לחם.
4. יפם דבריו של ח"כ פורר בדיון בוועדת חוקה מיום 15.11.16, תוך מתן סקירה של מתכונת הבחינה- שפגיעתה אנושה אל מול פתרון ישים שפגיעתו פחותה ועדיין מעניקה סנן ראוי לנכנסים בשערי המקצוע:
עודד פורר (ישראל ביתנו) ¶
אני מסתכל על הציונים בבחינה הזאת בארבע הבחינות האחרונות. כלומר
במאי 2015 75% עברו;
בנובמבר 2015 60% עברו;
במאי 2016 – 64%;
בנובמבר 2016 – 30%.
אז אחת מהשתיים, אדוני: או שנביא לפה, בבקשה, את ראשי כל המוסדות, וצריך לעשות חקירה על המוסדות להשכלה גבוהה. כי אם הם, כנראה, לא מסוגלים להכשיר את הסטודנטים שלהם, כי יש הידרדרות קולוסלית במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, לפי הציונים האלה
והרי לא זה הדבר; אלא מהטעם השני :
שהמבחן הזה הפך להיות חסם כניסה למערכת של עורכי הדין. אני אומר את זה כעורך דין וחבר בגילדה הזאת, ובעוונותיי אני בוגר אותה מכללה שמירב בוגרת בה.
אין שום קשר ושום קורלציה
לא אם הוא למד באוניברסיטה ולא אם למד במכללה.
אם רוצים לצמצם, ואומרים שיש היצף בשוק הזה, את חסם הכניסה צריכים לעשות בהתחלה. לשיטתי, אני מחסידי התקצוב הדיפרנציאלי.
לדעתי, מדינת ישראל לא צריכה לתקצב לימודי משפטים כמו מקצועות אחרים שהם לא בהכרח מאפשרים פרנסה ראויה.
אבל לא יכול להיות שבסוף הגילדה שומרת על עצמה.
אולי שווה להעלות פה לדיון מי אחראי לכתיבת המבחן.
אם לשכת עורכי הדין היא שכותבת את המבחן כדי לקבוע האם מישהו יהיה עורך דין או לא, אני לא בטוח שזאת הדרך הנכונה.
אולי שווה שתהיה מועצה בלתי תלויה, וזה יהיה מבחן. הם יספקו את מבחן הכניסה, ולא אלה שרוצים למנוע כניסה של עוד מתחרים לשוק. תודה רבה.
5. ח"כ עוסאמה סעאדי- מהרשימה המשותפת אף פילח את ציון העובר בקרב האוניברסיטאות, מבלי להתייחס לציון העובר של המכללות הבא לשקף כי גם אחוז העוברים באוניברסיטאות, בציון גבולי ונמוך מאוד, המשקף את רמת קושי הבחינה:
האוניברסיטה העברית שהיא במקום הראשון בטבלה עברו 76%, והציון הממוצע הוא 67 –
כמעט על הגבול;
באוניברסיטת תל-אביב עברו 68%, והממוצע הוא 66;
באוניברסיטת בר-אילן הממוצע הוא 64%.
ואני עוד לא מדבר על המכללות – כל זה סימן שהמבחן היה קשה באופן בלתי רגיל.
לכן הוצעו פה הצעות של פקטור.
אני אומר – אם הלשכה לא תיתן את הפקטור הזה תשתמשו בסמכות שלכם
במסגרת הדיון המהיר בשאלת הבחינה במועד 12/17 מתבקשים הסעדים הבאים:
1. חלק 1 של הבחינה כתיבת כתב טענות/חוו"ד- פסילת חלק 1 בכללותו- בשל חשיפת פרטי הנבחנים בניגוד לדין
2. חלק 2- הדין הדיוני- פסילת השאלות האיזוטריות בכללותן וכן פסילת שאלות שאינן בחומר הנלמד לבחינה על פי הפרסום בתקנות וכן פסילת שאלות עמומות.
3. חלק 3- הדין המהותי-
א. פסילת שאלות שאינן בחומר לבחינה לפי המפורסם בתקנות
ב. פסילת שאלות איזוטריות/עמומות
ג. מתן פקטור על חריגה דרסטית באורך המלל הנצבר של השאלות ב 73% יותר מהבחינה לדוגמא, וכן בשל אורכן של השאלות שאינן עולות כדי קנה אחד בבואו של הנבחן לענות על שאלה בפרק זמן בלתי אפשרי של 3 דקות.
ד. יישום החלטת וועדת חוקה בשאלת ציון מעבר 60 ולא 61.
לוטה לעיונכם:
1. חוו"ד חברת "המתמחה"- חברה בת של לשכת עורכי הדין- בגין פגמים רבים שנפלו בבחינה במתוכנתה החדשה
2. חוו"ד חברת "מחשבות"- חברת הכנה לבחינות לשכת עורכי הדין בישראל
3. פרוטוקול מס' 269מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 11:30
4. פרוטוקול מס' 488 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, ח' בכסלו התשע"ב (04 בדצמבר 2011), שעה 12:00
5. לינק דיון בוועדת חוקה- פרוטוקול מיום 15.11.16:
https://committees-next.oknesset.org/meetings/2/0/2008568.html
6. לינק קישור בג"ץ 6250/05 איציק לוי נ. לשכת עורכי הדין בישראל
http://www.ruling.co.il/%D7%91%D7%92%22%D7%A5-6250-05-%D7%90%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%A0.-%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_88e11c80-f625-bce8-d3ea-aa717736f1cb
7. מסקנות ועדת החוקה, חוק ומשפט בעקבות החלטה על דיון מהיר
בנוסף במידה ויוותר זמן :
שאלת פסילת תיקון 38- נובע במישרין מתיקון תקות פסולות מעיקרן מן הנימוקים כפי שיובאו להלן:
א. ראה הנחיות היועץ המשפטי לממשלה-חקיקת משנה: נוהל והנחיות- י"ד חשון התשס"ד, 9 נובמבר 2003- הנחיה מספר (60.012) 2.3100
16.2 חריגה מן הסמכות "חריגה מסמכות בקשר לחקיקת משנה" אמר השופט שמגר, "יכול שתהיה חריגה מבחינת ההליכים הקובעים בחוק המסמיך, כגון כאשר שר פלוני חייב להיוועץ ברשות פלמונית לפני התקנת התקנה ולא עשה כן; יכול, מאידך, שהחריגה תהיה מהותית, היינו הפסול יהיה בתוכן הדברים שנקבעו בחקיקת המשנה גופא. חריגה מהותית מסמכות בכגון דא יכול שתתבטא בהתקנת תקנה שהוראותיה אינן במסגרת ד' האמות, כפשוטן, של הסעיף המסמיך בחוק החרות, ויכול שהחריגה מסמכות תתבטא באי- סבירותו של התוכן, כי הרי הנחה היא שהמחוקק לא נתכוון להעניק סמכות להתקין תקנות שהן בלתי סבירות" (בג"צ 75/186 דקה נ' שר התחבורה, פ"ד ל(2 (94 ,101 .( על חריגה מסמכות מבחינת ההליכים הקובעים בחוק המסמיך, ראו לעיל סעיף 12 ;ועל חריגה מסמכות מבחינת הסבירות ראו להלן סעיף 23 . החריגה המהותית מן הסמכות, במובן של קביעת כלל או הסדר אשר לפי לשון החוק המסמיך לא נכלל במסגרת הסמכות שהוענקה למתקין התקנות, עשויה להיות ברורה וגלויה לעין
16.3 תוצאות החריגה מן הסמכות תקנות החורגות מן הסמכות שנקבעה בחוק אין להן תוקף. עם זאת, אפשר שהחריגה מן הסמכות תהיה מוגבלת לעניין אחד מתוך עניינים אחדים המוסדרים בתקנות. אותו עניין, בו קיימת החריגה מן הסמכות, אין לו תוקף. אולם האם יפסלו, בעקבותיו, גם יתר העניינים המוסדרים באותן תקנות? לעתים, ניתן לקבוע כי רק אותו עניין בו קיימת חריגה מן הסמכות יהיה בטל, ואילו יתר העניינים המוסדרים באותן תקנות לא יפגעו ויעמדו בתקפם, ראו, לדוגמא, בג"צ 58/146 שוסטאק נ' המועצה המקומית נהריה, פ"ד יג 219 .במשפט זה פסק בית המשפט כי עיריה שהתקינה חוק עזר בעניין היטל לצרכי סעד לא היתה מוסמכת להקים באותו חוק עזר ועדות הערכה וּועדות ערעורים, ולכן חלק זה של חוק העזר בטל בשל חריגה מן הסמכות, אולם אותו חלק של חוק העזר המחייב בתשלום ההיטל מצוי בגדר הסמכות ועומד בתוקפו.
ב. תקנה בת פועל תחיקתי שתוקננה על ידי שרת המשפטים איילת שקד- תקנה סותרת חוק, לא כל שכן סותרת חוק יסוד שדינה להיפסל.
• שרת המשפטים איילת שקד תקננה תקנות החוסמות את שערי המקצוע ופוגעת פגיעה קשה ואנושה בחופש העיסוק.
• מתוקף סמכותה, נתנה יד אחת עם יו"ר הלשכה, והגדירו תנאי סף מחמירים ובלתי אפשריים תוך תקנון תקנה, המגדירה מספר תנאי סף שמשמעותן:
• ציון עובר של 65- ולא 60 כמו בכל פקולטה בעולם ובארץ אפילו בלימודי הרפואה
• בחינת שינון זיכרון של 4 שנות תואר, עד כדי כניסה לדקויות בשאלות מכשילות על מנת למנוע את סף המעבר.
• הטעיה מכוונת בדבר בחינה שתשקף ידע אף בדין המהותי, אך לא נתנו דעתם על כך כי אף הדין המהותי הינו מבחן זיכרון ולא מבחן ידע, שכן במבחן המהותי יש לדון לא בעבירות החיקוק הנמסרות לנבחנים אלא עליהם לזכור בעל פ אילו יסודות עבירה יש לבחון במצטבר בכל שאלה ושאלה, שוב אין מדובר במבחן ידע אלא במבחן זיכרון.
• יודגש כי למעשה כמות חומר השינון והזיכרון הוכפל ובמקביל לא הסתפקו בכך אלא הגדירו תנאי סף נוסף.
• תנאי הסף הנוסף הוא כי אין להסתפק בציון עובר של 65 אלא על הנבחן לענות נכונה על 1/3 בכל פרק, היינו גם אם נבחן יקבל ציון של 90 עלול להכשל בגלל תנאי סף מחמיר זה.
• סעיף 18 ג' מי שקיבל ציון של 60 אחוזים לפחות בכל אחד מחלקי השאלון, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה בכתב; ואולם אם פחת הציון שקיבל בחלק אחד או יותר של השאלון מ- 60 אחוזים, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה רק אם ציונו הכולל היה 65 אחוזים לפחות.
• יובהר כי אין צורך להכשיל נבחן שכן מתכונת הבחינה החדשה מכשילה מאליה.
• לצורך המחשה אני מצרפת את רשימת החקיקה המשקפת אלפי חוקים שאין בד דעת שיוכל להכיל בחובו, והוועדה הבוחנת אינה מסתפקת בכך, ומטעה באמצעות הצגת תשובות זהות עם דקויות בלתי סבירות ואפשריו.
• התקנה אף מגדירה שעל כתבי הטענות המהוות 15% מציון הבחינה, לא ניתן לערער, היינו ניתנת בזה שיקול דעת ללשכת עורכי הדין לכמה % נבחנים יש בדעתם להעניק ציון עובר ובלבד, שכן הניקוד ניתן על פי כתיבה ודי בהפחתת נקודה אחת כדי להכשיל נבחן, בכך שומרת לשכת עורכי הדין את זכות ההחלטה את מי להעביר בבחינה ואת מי לאו.
• ההתנהלות כאמור לעיל הינה תקנה הפוגעת בחופש העיסוק תוך חסימת שערי המקצוע ודין התקנות להיפסל בשל היותן בלתי חוקיות.
• כאמור בדין ובפסיקה כאחד, תקנתה בת פועל תחיקתי הסותרת חוק לא כל שכן חוק יסוד חופש העיסוק, במבחן פסקת ההתגברות גובר חוק היסוד על התקנות ודין התקנות להיפסל.
• פסילת תקנה מהווה כלי חיוני בשמירה על זכויות האדם וכגורם מאזן לכוחה של הרשות המבצעת.
• ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המחוקקת נדירה למדי, ואף כי מצדדיה רואים אף אותה כחיונית לשמירה על זכויות האדם,
• בביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת, ניצב בית המשפט, בדרך כלל, לצד המחוקק, בהקפידו שגם הרשות המבצעת תציית לחוק.
• ביקורת זו פוסלת חקיקה שיצרה הרשות המחוקקת, אך פסילה זו מתבססת על חוקי יסוד שמעמדם גבוה מזה של החקיקה הנפסלת.
• ולדברי השופט אהרון ברק:
"ביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק היא חלק אינטגרלי של מהות הדמוקרטיה, שכן דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. דמוקרטיה היא גם שלטונם של ערכי היסוד וזכויות האדם כפי שנתגבשו בחוקה. דמוקרטיה היא איזון עדין בין שלטון הרוב לבין ערכי היסוד של החברה השולטים על הרוב. אכן, הדמוקרטיה אינה רק דמוקרטיה "פורמלית" (שעניינה התהליך הבחירה בו שולט הרוב). דמוקרטיה היא גם דמוקרטיה "מהותית" (שעניינה ההגנה על זכות האדם כפרט)." ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד נגד מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט (4),221
• וכן עוד נקבע בפסיקה, כי חוק שפוגע בחוק-יסוד הוא חוק לא חוקתי. אם הפגיעה עולה עד לכדי שינוי, החוק בטל מלכתחילה ובית המשפט רק מצהיר על כך (כי לפי הפסיקה ניתן לתקן חוק-יסוד רק בחוק-יסוד). ניתן להכשיר חוק פוגע כחוקתי אם הוא פוגע בסעיף שניתן לפגוע בו ברוב מסוים, והפגיעה נעשתה ברוב הזה (למשל סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת). אם הפגיעה היא בזכות אדם המוגנת בחוק-יסוד: חופש העיסוק או בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן להכשיר את הפגיעה אם היא עמדה בתנאי פסקת ההגבלה. יש שסוברים שבית המשפט יכול "לייבא" את פסקת ההגבלה גם לחוקי-יסוד אחרים או לפחות כדי להכשיר פגיעה בזכויות המוגנות בהם (הזכות לבחור ולהיבחר או השוויון בבחירות המוגנים בחוק-יסוד: הכנסת; זכות הערעור בחוק-יסוד: השפיטה). פ (ת"א) 4696/01 מדינת ישראל נ' משה הנדלמן
ג. תקנה שתכליתה - פגיעה קשה בחוק יסוד חופש העיסוק- הן שרת המשפטים והן יו"ר לשכת עורכי הדין, במוצהר תוך הכרזות בתקשורת כי יש לבלום את הצפת המקצוע תוך סגירת שערי המקצוע וצמצום העוברים בשעריה לכדי 0-5% בלבד במוצהר ובניגוד לטענות שאין לו הרשאה לעשות כך.
• יובהר ויודגש, כי אין מתמחה זכאי לקבלת דמי אבטלה בעת מוכנות לבחינות הלשכה שאורכת חודשים רבים בשינון כלל החומר לרבות הדקויות בגינן מוכשלים המתמחים.
• עוד יצויין כי על המתמחים לחיות בתקופת הלמידה בעוני ובדוחק ותלויים בחסדי משפחה.
• למותר לציין שחלק גדול מהמתמחים בעלי משפחות, וכל כשלון בחינה דורש חיים בדוחק למשך חצי שנה נוספת וכך הלאה.
• הועלו הצעות להקטנת הנזק, ולהבטיח כי מצב בו שרויות אלפי משפחות במדינה להעלות את רף תנאי הכניסה לפקולטות למשפטים מבעוד מועד ובטרם נכנסו להתחייבות של 5 שנים ומעלה לחיים בדוחק ורק אז ייסגרו בפניהם דלתות שערי המקצוע, ו/או אז ישקלו באופן אינדיבידואלי הסטודנטים באשר לעתידם מבעוד מועד.
• לדברי אפי נוה: "הצפת המקצוע מביאה לירידה משמעותית באיכות השירות המשפטי שמקבל הציבור. "עורך דין גובה היום על ייצוג בעסקת מקרקעין כ-2,000 שקל."
ראי ראיון רצ"ב http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001045707
• ועוד על ידי אפי נוה -שפרסם פוסט בדף הפייסבוק :
אחת הבעיות הקשות של המקצוע שלנו היא הבעיה המוכרת של הצפת המקצוע באלפי עורכי דין מדי שנה. רק בקדנציה האחרונה הצטרפו אלינו 10,000 עורכי דין חדשים! הלשכה הארצית לא עשתה דבר כדי להתמודד עם הבעיה. ואם לא די בכך שלא עשתה דבר כדי לבלום את ההצפה
ראי פוסט פרי עטו:
https://www.facebook.com/attorney.efi.nave/posts/799655193404278
• יודגש ויובהר – שהן אפי נוה והן שרת המשפטים הכריזו בריש גליי, כי יילחמו בהצפת המקצוע ויסגרו את שעריו.
• בעוד שבדיון בפרוטוקול הוועדה: הדגיש נווה כי לא יעשה זאת וכי אסור לו
לעניין זה ראי: סעיף ה' לעיל
"מבחינתי אין לנו שם מגמה ואני אפילו לא חושב שמותר לנו אפילו לנסות לחסום אנשים שרוצים להיות עורכי דין ".
מדובר בפגיעה קשה ומכוונת לסגירת שערי המקצוע, והובאו להלן רק קומץ דך מכלל הפוסטים וההכרזות שיצאו בקריאות השרה שקד ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה, תוך פגיעה קשה בחופש הבחירה, ובחופש העיסוק
מככב בראש פניה של יו"ר לשכת עורכי הדין להעסיק עורכי דין על פני מתמחים- הצהרה בוטה והטיה של מעסיקים שהיא פסולה בדין מעיקרה- אפליה חדש משמעית, רצ"ב האגרת