חומר רקע
אל:
חברי ועדת החינוך של הכנסת
יועמ ,"ש הכנסת
עו"ד שגית אפיק
היועצת המשפטית לממשלה
, עו"ד גלי בהרב מיארה
יועמ "ש ועדת
חינוך של הכנסת ,עו"ד נירה לאמעי-רכלבסקי
23/06/2024
הנדון :עמדת הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בעניין הרחבת
'חוק
המצלמות'
"האח הגדול עינו פקוחה"
,(גורג' אורוול1984
)
"סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו. היקפו של
המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה של הפרט( "
"ץ בג
6650/04
פלונית נ' בית הדין הרבני
האזורי
בנתני
ה –
)להלן: בג"ץ פלונית
1.
הקליניקה
למשפט ומדיניות חינוך מאוניברסיטת חיפה
מתכבדת ל
הציג
לוועדה את חוות דעתה בעניין הצעת
החוק להתקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במע
ונות יום לפעוטות )תיקון- החלה על גני ילדים והגברת
האכיפה )תשפ
"ג-
2023
(להלן: "הצעת
החוק)"
, וזאת לקראת הדיון הקבוע בוועדה ביום24.6.23
.
פתח דבר
2.
הצעת
החוק
הפרטית על
פיה ישדרו מצלמות את
כל הנעשה בגני הילדים ,בשידור ישיר
,)(אונליין
תוך מתן
גישה מלאה וישירה ל
שידור הישיר
להורי
הילדים ב
מעונות ,מהווה פגיעה חמורה בזכות הבסיסית לפרטיות-
הן של הילדים
והילדות השוהים ב
מעון , והן של
צוות ה
מעון ,וזאת באופן לא מידתי ומבלי שיש לילדים ,
להורים או לצוות ה
מעון ,אפשרות אמיתית להתנגד או לתת הס
כמ
תם באופן חופשי ומלא לכך ,הכל כפי
שיפורט בחוות הדעת להלן.
3.
נוסח זה של הצעת
החוק מגיע לכדי
חוסר חוקתי
ות
בהיותו
עומד בסתירה ישירה להוראת סעיף 7 לחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו הקובעת לפיה "כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו "וכי
"אין
נכנסים לרשות היחיד של אדם
שלא בהסכמתו ,"כפי שיובהר בחוות דעת וז ,אין בהסדרים
""המאזנים
לכאורה ,כדי לצלוח את תנאי פסקת
ההגבלה
הקבועה
בסעיף 8
לחוק
היסוד.
4.
נוסח הצעת החוק הפרטית אף
מגיע לכדי פגיעה בלתי חוקתית בחופש העיסוק של עובדות
וצוות
,המעון
המתבקשות לעבוד בסביבת עבודה
הנמצאת תחת מעקב מת
מיד על ידי ציבור רחב . זוהי סביבת עבודה
שאיש
לא היה מוכן לחיות בתוכה ולא הייתה עולה על הדעת אם לא היה מדובר בעבודות
המוחזקות על
)ידי (בעיקר
נשים משכבות מוחלשות, שאינן
מאוגדות בהתארגנות
עובדים מוסדרת (לא לחינם עובדות גני3-6
המאוגדות
.)תחת הסתדרות המורים זוכות להגנה מפני פגיעת המחוקק
5.
בעוד שמטרתה העיקרית של הצעת החוק היא להגן על הפעוטות והילדים במעונ
ות ובגני הילדים באמצעות
הגברת הפיקוח ,הרי שלמעשה מעבירה את נטל הפיקוח אל ההורים עצמם ,ובכך מתנערת המדינה מחובתה
לדאוג לבטיחות ולב
י
טחון הילדים ,תוך ציפייה שההורים יבצעו זאת במקומה1 -
.תפיסה פוגענית ולא יעילה
""הפרטת
ההגנה על ילדים אינה
.אלא השתחררות המדינה מחובותיה הבסיסיות
6.
פני ב
הוועדה הוצגו חוות דעת מקצועיות נרחבות המציגות באופן חד וברור כי הסדרים מסוג זה אינם
מקדמים בטיחו ת ילדים. לו מבקשים חברי הכנסת לקדם את בטיחות הילדים במעונות אזי מוטלת
עליהם
החובה לפעול
,ביחד עם משרד החינוך להקצאת משאבים כה נדרשים שיביאו לחיזוק כוח האדם במעונות
הקטנת מספר הילדים במעונות ושיפור כולל של התנאים במעונות. ככל שהמדינה לא תוביל לכיוון זה ותיי צר
,תנאי עבודה בלתי אפשריים המבוססים על מעקב מתמיד, המחסור האדיר בכוח אדם לעבודה במעונות יגדל
.דבר שיגדיל את החשש לקליטת צוות לא מיומן ומתאים ובסופו של יום גם להגברת הסיכון לילדים במעונות
7.
גם לו אנו נותרים ברמת הפיקוח ,אזי קיים הסדר מידתי ויעיל יותר המוצע בהצעת החוק הממשלתית
המבקשת להגביר את הפיקוח על הנעשה במעונות על ידי גורם
)שלטוני (במשרד החינוך או ברשות המקומית
שזהו תפקידו–
אדם הממוקד בהגנה על ילדים עם חשש פחות לניצול הצילומים למעקב פולשני אחר ילדים
.וצוות המעון
8.
במהלך
הדיונים שבה וחזרה
הטענה
כי הצעת החוק מבוססת על
וולונטריות .זוהי
אמירה חסרת שחר
שאינה
מכבדת
את הפורום הנכבד. בהצעת החוק אין כל אפשרות בחירה לעובדת המעון אשר תאלץ לבחור בין העדר
.פרנסה לבין השלת כבודה ופרטיותה במקום העבודה
כך
גם אין אפשרות בחירה להורה, בוודאי זה המגיע
מאוכלוסייה מ ,וחלשת
אשר יאלץ להכריע בין הקרבת פרטיות ילדו לבין עצם האפשרות לשלבו במעון סמוך
לביתו .כמובן ,שלילדים הנמצאים במעון אין כל אפשרות לבחור האם תשמר פרטיותם הבסיסית .
ה
זכות לפרטיות - כללי
9.
הזכות לפרטיות
הוכרה בחקיקה ישראלית בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א1981
,
בו המחוקק קבע את האיזון
הראוי בין הזכות לפרטיות לבין זכויות אחרות. עם עיגונה של הזכות כ
זכות חוקתית בסעיף 7 לחוק יסוד :
כבוד האדם וחירותו היא קנתה מעמד של קבע במשפחת הזכויות החוקתיות (ע"א8954/11
פלוני נ 'פלונית ,
סו(3
)
691
(
2014
))
.בחוק היסוד נקבע בין היתר
כי
כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו , וכי
אין נכנסים
לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
ההכרה החוקתית
בזכות לפרטיות הרחיבה את ההגנה עליה אף
מעבר להסדרים הקיימים בחוק הגנת הפרטיות ובחוקים נוספים
(ראו
בג "ץ
פלונית).
10
. עמדה
של הזכות לפרטיות בא לידי ביטוי גם בפסיקת בית המשפט העליון כזכות על המבססת את הכבוד
והחירות להן זכאי אדם כאדם, וכחירות שמעצבת את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי (ע"פ
5026/97
גלעם
נ' מדינת ישראל(
13.06.1999
); בג"ץ8070/98
האגודה לזכויות האזרחי בישראל נ' משרד
הפנים(, פ"ד נח4
)
842
(
2004
.))
11
. תפיסת הפרטיות ,כפי שגובשה בדין הישראלי ,דחתה את תפיסת
"הבעלות
הקניינית " על פרטיות המבוססת
על הבחנה בין הבית הפרטי למקומות ציבוריים, אלא
תפיסת "
"רשות היחיד
כ
יחידה
.אוטונומית הזכות
לפרטיות שייכת לאדם ולא למקום עצמו (מיכאל בירנהק "שליטה והסכ
המ- הבסיס העיוני של הזכות
לפרטיות "משפט וממשל
יא9
,
31-33
)(התשס"ח .)כאמור
לעיל– "סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא
זכאי להיות עם
.עצמו מרחב זה נע עם האדם
.עצמו היקפו של המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה
של הפרט"
.
12
. מרחב
זה אינו נעלם במקום העבודה
כאמור ב
ע"ע (ארצי )
90
/
08
טלי איסקוב ענבר - מדינת ישראל -
הממונה על חוק עבודת נשים ואח '(נבו
08.02.2011
)
"הזכויות החוקתיות המעוגנות בחוק
:יסוד כבוד האדם וחירותו ובחוק
:יסוד חופש
,העיסוק
הן בעלות תחולה ביחסים שבין הפרט לשלטון (ההיבט
.)הסובייקטיבי זכויות חוקתיות-
1 כך
" :ניתן ללמוד מפורשות מדברי ההסבר להצעת החוק מתן אפשרות להורי הפעוטות לצפות בילדיהם בשידור חי
ובאופן מקוון, דבר שיאפשר פיקוח ובקרה טובים יותר של ההורים על ילדיהם ועל הנעשה במעונות היום שבהם הם
";שוהים, ויאפשר טיפול יעיל יותר בתופעה זו
סובייקטיביות
,אלה עליהן נמנות הזכויות לכבוד
,האדם
,פרטיות קניין וחופש
,העיסוק
מהוות אף חלק מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית
.ודמוקרטית
,ככאלה מבטאות
הזכויות החוקתיות-הסובייקטיביות ערכים אובייקטיביים החלים בכל ענפי המשפט .
הערכים החוקתיים-אובייקטיביים
,ובהם כבוד
,האדם
,פרטיות קניין וחופש
,העיסוק
מחלחלים מתחומי המשפט
,החוקתי באמצעות מושגי
,השסתום כגון תום לב ותקנת
,הציבור אל עבר ענפי המשפט השונים ובכלל זה המשפט
,הפרטי לרבות משפט העבודה"
13
.
)מבחן מקובל (הנפוץ בפסיקה בארצות הברית האמריקאית הוא
מבחן
( הציפייה הסבירה לפרטיותKatz
v. Unnited States 389 U.S. 347 (1967)
).
:למבחן זה קיימים שני שלבים
ראשית, נדרש
יסוד סובייקטיבי-
של ציפייה לפרטיות. שנית, קיום
יסוד אובייקטיבי , יסוד זה משקף את ערכיי החברה לגבי מהי ציפייה
)סבירה שמקום ייתפס כרשות היחיד (ת"פ (שלום ת"א22744-09-11
גיא סנין נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו
4.6.2012
))
, ראו גם ראו ע"א1697/11
א
. גוטסמן אדריכלות בע"מ נ' אריה ורדי
(פורסם בנבו23.1.13
'), פס
15-16
)לפסק דינו של כבוד השופט פוגלמן.
שם מבחין בית המשפט בין הציפייה הסבירה של אדם כי תמונות
.פנים ביתו לא יפורסמו בניגוד לפרסום צילומים של החלק החיצוני של הבית קשה להלום טענה כי לא
קיימת ציפייה סובייקטיבית ואובייקטיבית כי המתרח ש בתוך גן ילדים לא יהיה חשוף לקבוצה רחבה של
הורים הן באמת הילדים והן ברמת צוות הגן. ישנם הבוחנים את הסוגי
י ה דרך,""מבחן אזורי הפרטיות
הבוחנים באילו אזורים אנו מצפים לפרטיות )(ת.א. (ת"א159607/02
יפת שלמה נ' ידיעות אחרונות בע"מ
,(פורסם בנבו24.5.2014
.)
.כיתת הלימוד אינה כזו
14
.
כאשר אנו עוסקים במקום העבודה, קיים איזון מתמיד בין הזכות לפרטיות הקיימת גם במקום העבודה
לבין
הפררוגטיבה
הניהולית של המעסיק. גבולות האיזון יכולים לעיתים להיות מורכבים ביחס לרמת
הפרטיות שעל עובד לצפות ממעסיקו במקום העבודה בסיטואציות שונות–
אך מורכבות זו נעלמת במקום
בו מתבקש לה תיר לגורמים פרטיים
חיצוניים
לעקוב אחר צוות המעון. בדומה–
בעוד שניתן לצפות כי צוות
,המעון .גורמי חינוך ופיקוח יהיו חשופים להתנהלות בגן, ציפייה זו לא קיימת ביחס להורים לילדים אחרים
לא לחינם מדיניות חינוך רבת
שנים במעונות ובגנים מותירה את הורי הילדים מחוץ לגן וזאת מתוך ההבנה
.כי יש לאפשר למערכת להתנהל באופן תקין
פרטיות הפעוטות
15
. ילדים הם אוכלוסייה פגיעה יותר ,אשר זכאית להגנה מיוחדת על פרטיותם – אוכלוס
י יה שקולה לא נשמע
וקיימת חשיבות יתירה להגנה עליה.
הטמעת מצלמות ושידורים מקוונים
ממעונות הילדים עלול
ה
להוביל
לכך שילדים יתויגו באופן לא הוגן על ידי ילדי
המעוון והוריהם-
בעייתיים, בין אם מבחינה חברתית, חינוכית
או התפתחותית. לתיוג זה עלולות להיות השלכות חמורות, שכן הוא עלול לגרום לסטיגמה
על
,הילד
ול
נידוי
ןה על ידי בני ו גיל וחבריו ל
מעון, והן על ידי ההורים שעלולים ללחוץ על צוות ה
ן מעו
להוציא את הילד
.מהסביבה
פעולות כאל
ו
עלולות לפגוע קשות בהתפתחות הרגשית והחברתית של הילד. חשוב להכיר בכך
שמעונות , ומסגרות חינוכיות באופן רחב יותר, נועדו להיות מרחבים מכילים שבהם כל הילדים, ללא קשר
להבדלים ביניהם ולקשיים שיש לכל אחד, זכאים ליחס שווה
והוגן .
16
. סוגייה נוספת אליה חשוב להתייחס היא אבטחת הצילומים המאוחסנים .אין ערובה שמסד הנתונים השומר
על ההקלטות הללו יהיה מאובטח מפני התקפות סייבר . ההיסטוריה הראתה שאפילו מסדי הנתונים
הגדולים והמאובטחים ביותר בעולם נפרצו בהצלחה. פריצה של מסד נתונים כזה עלולה לגרום לחשיפה של
תמונות
.רגישות ביותר של ילדים
הפוטנציאל להפרות פרטיות כאלה מדגיש את חומרת הסיכונים הכרוכים
בשידורים חיים מהגן .החשש לדליפת חומרים לרשת ,מעלה את פוטנציאל הפגיעה
בפרטיותם של הילדים
והצוות
באופן משמעותי.
גם אם ייטען כי אין חשש לסייבר אזי עצם העובדה שעשרות הורים הם בעלי גישה
.לצילומים, קיים חשש בלתי נמנע להקלטת ושמירת צילומים והפצתם
פרטיות צוות המעון
17
. צוותי הח
ינוך הכוללים גננות, סייעות ומטפלות
(השימוש בנקבה משקף מציאות לפיה מרבית צוות המעונות
)הן נשים ,אוכלוסייה אשר כבר היום מעמדה מוחלש .היכולת שלהן לעמוד על זכויותיהן כעובדות מוגבלת ,
ובכך גם אפשרותן לבחור האם לעבוד תחת מצלמות אשר מטרות את עבודתן בכל רגע ביום מוטלת בספק ,
חשופה לפגיעה כבדה בזכויותיה מהצעת החוק.
18
. ב" פתח חוות הדעת הובא ציטוט מספרו הידוע של גורג' אורוול1984
" על עולם בו אנשים בכלל ועובדים
בפרט נמצאים תחת מעקב מתמיד. עולם דיסאוטופי מסוג זה אינו עולה בקנה אחד עם הערכים הבסיסיים
של .מדינה דמוקרטית איננו מכירים
עובדים או
עובדות אשר היו מוכנים לעבוד כאשר כל צעד שלהם מצולם
ומשודר ישירות בכל יום עבודה לעשרות אנשים, לרבות מנסחי החוק .מדובר ב
סביבת עבודה עוינת , אשר
עשויה להשפיע,על יכולתם
לבצע את תפקידם ביעילות
ובעיקר פגיעה מהותית בפרטיותם.
19
.
הצעת החוק באה לעולם במקום בו מדובר בעיקר בעובדות בשכר מינימום, מאוכלוסיות מוחלשות שהן
נשים. זוהי אוכלוס
י
יה המחייבת הגנה מיוחדת -
ראו
בירנהק-
שליטה והסכמה: הבסיס העיוני של הזכות
"לפרטיות
המצוטט במסמך מציין מפורשות את העובדה כי הזכות לפרטיות הופכת לכזו שאינה שווה לכל
נפש ועל מעצבי המדיניות לוודא שגם פרטיותו של האדם העני והמוחלש תישמר)
:כך בעניין איסקוב
"מפערי הכוחות האינהרנטיים ביחסים שבין הצדדים ליחסי העבודה ;
מן ההכרה במציאות
לפיה העובד נמצא במקום העבודה חלק ניכר משעות היום ,ולעיתים אף משעות היממה ;
מעירוב התחומים וטשטוש האבחנה ,ההולך ופושט ,בין חיי העובד בעבודה ומחוצה לה ;
ומטיבם של יחסי העבודה המושתתים על אמון הדדי ועל תפקוד העובד
במסגרת[ ם42
] .
בתוך
כך ,נדרשת הגנה על פרטיות העובד במקום העבודה ,
אף כמחסום מפני פגיעה בזכות לשוויון
והגנה מפני אפליה
מטעמים פסולים["
20
.
בבג"ץ8888/20
ייצג הח"מ אוכלוסיות של תלמידים אשר לא יכלו מטעמי בריאות להתייצב בבתי הספר
בתקופת הקורונה (לאחר שבתי הספר חזרו ללמד פרונטלית). במסגרת העתירה הייתה דרישה לחייב מורים
לשדר בזום את השיעורים כדי שיוכלו לממש את זכותם של התלמידים בס יכון לחינוך. העתירה ביקשה סעד
קונקרטי ומצומצם בו מורים ישדרו שיעורים למספר קטן של תלמידים אשר לא היה באפשרותם להתייצב
בכיתה כאשר ממילא יתר התלמידים היו נוכחים בשיעור. כמובן, שלא הייתה כל דרישה למעקב צמוד בכלל
.שעות היום
21
. למול עתירה זו התייצבו ארגוני המורי
ם ומדינת ישראל וסירבו לח
יי ב פתיחת אותם שיעורים לזום בכדי
לשמור על הפרטיות של המורים, וזאת גם בהתאם להסכמי העבודה בין המשרד לארגונים. בית המשפט
הגבוה לצדק לא מצא לנכון להתערב בעמדה זו. והנה, מבקשת הצעת החוק לקדם פגיעה לאורך כל שעות
היום וכל סוגי הפעילות אחר צוות
המעון–
הדברים אינם עולים בקנה אחד. בהקשר זה, אין להתפלא כי
הדרישה ל"שידורים הישירים" מתקיימת רק במעונות ולא בגני הילדים. הדבר אינו נובע מהבחנה עניינית
אלא מהעובדה כי עובדות הגנים מאוגדות תחת הסתדרות המורים ואילו עובדות המעונות הן ציבור מוחלש
וחסר ע .ורף של ארגון עובדים
22
. ראוי להתייחס גם לפגיעה ספציפית בנשים דתיות או שומרות מסורת מדתות שונות ,אשר במסגרת עבודתן
לא ירגישו חופשיות להתנהל באופן חופשי למשל להסיר כיסוי ראש או ללבוש בגדים נוחים אשר עשויים
להיחשב פחות צנועים אך מאפשרים להן לעבוד בנוחות , לשיר.'או לרקוד עם הילדים וכו
23
. פגיעה זו בפרטיות צוותי המעון מובילה גם
.לפגיעה בחופש העיסוק
למעשה , אותן עובדות מוחלשות
הנאבקות על הישרדותן עומדים מול דילמה בלתי אפשרית–
עבודה
תחת
מעקב מתמיד ופגיעה חמורה
.בזכותן לכבוד ופרטיות או ויתור על העסקתן ופגיעה כלכלית בהן ומשפחתן על המדינה "לוודא שגם
"פרטיותו של האדם העני והמוחלש תישמר(מיכאל בירנהק מרחב פרטי ,הזכות לפרטיות בין משפט
לטכנולוגיה
117-120
)(התשע"א (להלן: "בירנהק,
)"מרחב פרטי.)
סיכום הפגיעה בצוות הגן ובפעוטות
24
. הצעת
החוק
תוביל לפגיעה חמורה ,בלתי חוקתית ובלתי ימ
דתית בזכות לפרטיות של הילדים
וצוותי החינוך
ב
מעונות ,ועשויה לקפ ח
עוד
.יותר את אלה הנמנים על אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות מלכתחילה
ישנן
מערכות יחסים מסוימות הזקוקות לתנאי רקע של פרטיות שיאפשרו את קיומן המיטבי (בירנהק,
מרחב
.)פרטי מערכת
יחסים שכזו היא מערכת יחסים
שבין
גננת לילד או פעוט
ה
נמצא
תחת חסותה. הקשר הזה
.הוא עמוק ומבוסס על שמירת הסודות האינטימיים ביותר
מתן
אפשרות לכל הורה לצפות בכל הילדים ובכל
הצוות החי ,נוכי בגן בכל זמן
מהווה
פגיעה קשה ,בטיבו של החינוך
בחיסיון
המצופה לילדים
ועומדת
בסתירה לחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו.
25
.
:חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות היא למשל אחת מאלה
א.
בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
ב.
צילום אדם כשהוא ברשות
היחיד;
ג.
פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
26
.
והנה, הצעת החוק חותרת כאמור בדוגמאות לעיל תחת הוראות אלו באופן חד וברור. ילדי המעון והצוותים
צפויים להיות תחת מעקב מתמיד במקומות בהם אמורים להיות בסביבה בטוחה, כאשר כל התנהגות של הם
.עלולה להוביל להשמצתם, הטרדתם והשפלתם
27
. כך הפעוט שדחף, חיטט באפו, לא הצליח לשבת בשקט או צעק יכול י לה מצא תחת סטיגמה ודרישה מהורים
אחרים להרחיקו מילדיהם או מהגן. כך, גננת אשר העזה "לנוח" מעבר למה שאחד מההורים
חשב כי נכון,
דיברה באופן לא נעים לאחד מהילדים או התנהלה באופן שאינו מתאים להורה כזה או אחר צפויה לעמוד
מול הטחת האשמות, השפלה, פגיעה בכבודה ועד לכדי סיכון לעבודתה. נראה שלא צריך להכביר מילים על
.הסיכון במצב דברים זה
28
. ב רצוננו להוסיף ולהתנגד לטענה שעלתה בדיוני הוועדה בדבר "מות הפרטיות". אמנם כיום נאסף מידע אישי
רב, דבר שלא היה קורה בעבר. עם זאת, הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית בעלת הצדקות רבות, והיא
ראויה להגנה
חזקה דווקא בתקופה זו
(מיכאל בירנהק, "פרטיות במשב "ר: הנדסה חוקתית והנדסת פרטיות
משפט וממשל
.)כד תשפ"ב
הצעת החוק אינה מאפשרת הסכמה וולונטרית
29
.
במהלך הדיונים בוועדה עלתה טענה חוזרת כי ההצעה אינה פוגעת בפרטיות מהטעם כי היא מבוססת על
וולונטריות .
לאחר קריאת הצעת החוק, אנו חייבים להבהיר כי אמירה זו אינה מכבדת את הוועדה הנכבדה
.ואת מציעי החוק
30
. הטענה בדבר הסכמה חופשית מתייחסת ל-3
גופים–
הבעלות על המוסדות, צוותי המעון והורי הילדים
.במעונות
31
.
בכל הנוגע
לבעלויות , הצעת החוק מאפשרת לכאורה הסכמה חופשית האם להתקין ולשדר צילומים ישירים
מהגן. בתנאי הצעת החוק זו "הסכמה חופשית" חלקית ביותר. הצעת החוק מייצרת למעשה שוק המוכתב
"על ידי הצרכנים, כך שבמקום בו יש הורים "חזקים המבקשים להתקין את המצלמות אזי היכולת של
הבעלויות לעמ .וד בפני לחצים הוא למעשה לא קיים באשר מונעים מצורך כלכלי
32
.
ודוק: כאשר מדובר במנהלות מעון יחיד שאינן חלק מרשת מעונות מבוססת וכל פרנסתה תלויה בקיום
.המעון, אזי יכולתן להתנגד לדרישה של מרבית ההורים היא למעשה לא קיימת
33
.
בכל הנוגע
לצוותי החינוך הרי שהצעת החוק א ף לא מנסה לתת מענה לסוגייה זו. כך מנוסחת הצעת החוק
לחובת היידוע של אנשי הצוות בדבר התקנת מצלמות שישדרו "אונליין" כ:ך
"
מפעיל מעון יום או גן ילדים המבקש לאפשר צפייה מקוונת ובשידור חי בצילומים לפי הוראות
סעיף קטן (א) יידע על כך את העובדים והמועמדים לעבודה במע ון היום או בגן הילדים בהתאם
להוראות סעיף4
.".
34
. אין בנוסח הצעת החוק כל דר ישה להסכמה של מי מחברי צוות.המעון
מדובר ביידוע בלבד, הסדר שאין בו
כל מקום לבחירה של הצוות החינוכי, אשר היעדר הסכמתו לצילום המשודר משמעותה אחת-
אובדן מקום
.העבודה מכאן, ברור שהטענה" בדבר
וולונטריות/
הסכמה חופשית" של צוותי המעון היא במקרה הטוב
.מטעה
35
.
בהקשר זה ברור כי הבעלויות אינן המגן של צוותי המעון אם בשל אי יכולת ממשית לקבל החלטות בנושא
בחלק מהמקרים ואם בשל רצון חלק מהבעלויות לנצל את החקיקה כדי ל הטיל חיתתן על העובדות במסגרת
.יחסי העבודה
36
.
בכל הנוגע
לילדי
המעונות
הרי קולם לא יכול לה
י
שמע אך הם אלו שי
י שאו במחיר הכבד של חקיקה לא
.ראויה זו הצעת החוק עומדת אף בסתירה להסכמה הנדרשת מהורים לצילום ולשימוש ברשתות חברתיות
לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-
1981
, וחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-
2007
., כדי להגן על הפעוטות
37
. ב
כל הנוגע ל
הורים ,סעיף 3
א. להצעת החוק קובע את הסדרי
היידוע או דרישת ההסכמה להתקנת מצלמות
שישדרו בשעותה פעילות של הגן כך:
"
על אף האמור בסעיף7
, מפעיל מעון יום או גן ילדים רשאי לאפשר להורי הפעוטות או הילדים
הרשומים במעון או בגן, לפי העניין, גישה מקוונת לצילומים, וצפייה בהם בשידור חי, ובלבד שיציב
שילוט ויידע על כך מראש את ההורים בהתאם להוראות סעיף4, לפני מועד הרישום ל מעון או לגן, או
שהסכימו לכך בכתב לפחות70%
.מההורים"
38
.
סעיף זה גם הוא אינו יכול להבטיח "הסכמה חופשית". בכל הנוגע לחלופת70%
מההורים אזי ראה שאין
.צורך להכביר מילים כי אין מדובר בהסכמה חופשית של כלל ההורים
39
.
בכל הנוגע לחלופת "היידוע מראש" הרי שהיא מתעלמת לחלוטין מהמציאות בשטח ומיחסי הכוחות
הקיימים בין אוכלוסיות. מעונות יום קרובים (לא כל שכן איכותיים) הם משאב במחסור. למעשה מעמידים
בפני ההורים בחירה–
רישום למעון
הקרוב
למקום מגוריהם, בו נמצאת קבוצת הילדים
אליה מ שתייכים
,ילדיהם
בו קיימות מצלמות המשדרות
""אונליין
או חיפוש גן מרוחק המפריד את ילדיהם מהקהילה
ומקבוצת השייכות שלהם.
40
. האוכלוסייה שתיפגע בצורה הכי משמעותית היא אותן משפחות בהן ההורים אינם יכולים להרשות לעצמם
גנים חלופיים ,כאלה שדורשים הסעות או אפשרויות פרטיות ,או הורים שאינם מודעים לאפשרויות בחירה
אחרות שעומדות בפניהם ,
ועל כן
עשויים להרגיש נאלצים להסכים למרות העדפותיהם האמיתיות.
לרוב
אלו אותם הורים אשר גם כך הם מוחלשים ואולי אלו שיחששו לחשוף את ילדם לתצפית ומעקב קבועים על
.ידי ההורים בעלי האמצעים והכוח
סוף דבר
41
.
הצעת החוק פוגעת בזכות לפרטיות, אבן יסוד בזכות לכבוד האדם המעוגנת בחוק היסוד: כבוד האדם
וחירותו ובאמנות זכויות אדם בינלאומיות. על פגיעה בזכות חוקתית המעוגנת בחוק היסוד לעמוד בתנאי
פסקת ההגבלה: אמנם מדובר ב
חוק , אשר הולם את
ערכי מדינת ישראל ונועד ל
תכלית ראויה
והיא צמצום
ומיגור האלימות במעונות ובגני ילדים. עם זאת, הצעת החוק תביא לפגיעה בלתי מ
י
דתית בזכות לפרטיות
הן של הילדים במעונות והן של צוותי הגן, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות. היא אף תוביל לפגיעה בחופש
.העיסוק
42
. כפי שציינו לעיל והוצג בהרחבה בפני הוועד ,ה בחוות דעת שונות הסברה לפיה התקנת מצלמות ושידור
הנעשה בגני הילדים באופן חי ורציף, תביא להפחתת מקרי האלימות, מוטלת בספק ואף הוכחה במחקרים
שונים כשגויה, כאשר אלה הראו כי המצלמות לא הקטינו את ממדי התופעה ואף הביאו עימן השלכות
.שליליות שונות אחרות כאמור לעיל , על המדינה לנקוט בצעדים משמעותיים ביותר כדי "להפוך את
הפירמידה" ולטפל במעונות היום, הנמצאים כבר היום בפני שבר הנובע מתקינה בלתי סבירה ומחסור אדיר
.בכוח אדם, לא כל שכן כח אדם איכותי
43
.
,יתר על כן
קיימים אמצעים אחרים שיוכלו להשיג את המטרה של הפחתת האלימות כ
לפי ילדים ,
אשר
פגיע
ת ם בזכות לפרטיות .מוגבלת יותר
כך למשל ,הצעת החוק
,הממשלתית המציעה הסדר מאוזן יותר
כוללת אמצעי פיקוח אפקטיביים יותר אשר .פגיעתם נמוכה יותר
44
.
בסיום הדברים, אנו סבורים כי קיים הכרח לבחון מחדש את קידום הצעת החוק ומכל מקום ציפייתנו היא
לקבלת
עמדה ברורה ביחס לחוק מהייעוץ המשפטי לכנסת ולממשלה, אשר איננו יכולים להעלות על הדעת
.כי יתמכו בהצעה, בוודאי בנוסחה הנוכחי
בברכה
עו"ד הרן רייכמן, עו"ד אפרת לופו מוסקוביץ, ניקול ראשד ושחר גולדבלט
הקליניקה למשפט ולמדיניות חינוך ,אוניברסיטת חיפה