הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת - יחד ננצח* (ועדה לביטחון לאומי) אושר לקריאה שנייה ושלישית: תוארך הוראת השעה המוסיפה למשטרה שתי עילות לביצוע חיפוש מידי וללא צו שיפוטי יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: "המטרה להקנות כלים למשטרת ישראל וגורמי האכיפה להילחם בארגוני הפשיעה ולאפשר לנו לא לחיות בפחד ברחובות. אקדח שמופיע במערכה הראשונה יורה במערכה השלישית. הרימונים והאקדחים שנמצאו לא יורים כי הם נתפשו". המשטרה:" משתמשים בהוראת השעה כמוצא אחרון. הנתונים בתקופה כזו עם ויסות הכוחות של המשטרה הם סבירים והגיוניים. 17 המקרים בהם נתפס נשק הם 17 מקרים בהם אנשים לא סיימו את חייהם". מנתוני המשטרה עולה, כי במהלך השנה הראשונה להוראת השעה (מאי 23 – מאי 24) נערכו 142 חיפושים ללא צו מכוח הסמכות שנקבעה בהוראה. בסך הכול נערכו 77 חיפושים שנועדו לאתר נשק ו- 81 חיפושים שנועדו לאתר מצלמות. ב- 22% מהחיפושים ללא צו שנערכו נתפס נשק ב- 69% מהחיפושים נתפסו מצלמות. הוועדה לביטחון לאומי אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד-2024. הוועדה אישרה את הארכת הוראת השעה עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025) ולא לשנתיים כפי שביקשה הממשלה. הוראת השעה מאפשרת לשוטר לבצע חיפוש ללא צו, במקרים בהם קיים חשד סביר להימצאות בבית או במקום נשק, חלק מהותי מנשק, תיעוד או מצלמה, העשויים לשמש ראייה לביצוע עבירת החזקת נשק או סחר בו, עבירת ירי מנשק חם או פשע חמור. חיפוש שכזה מותר, לפי הוראת השעה, רק במקרים בהם אי-ביצוע חיפוש מידי יסכל את מטרת החיפוש ולא ניתן לקבל צו חיפוש בשל הצורך לבצע מידית את החיפוש, כדי למנוע את העלמת הראייה או הפגיעה בה. ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי מנתוני המשטרה במהלך השנה הראשונה להוראת השעה (מאי 23 – מאי 24) נערכו 142 חיפושים ללא צו מכוח סמכות שנקבעה בהוראה. בסך הכול נערכו 77 חיפושים שנועדו לאתר נשק ו- 81 חיפושים שנועדו לאתר מצלמות. ב- 22% מהחיפושים ללא צו שנערכו במטרה לאתר נשק אכן נתפס נשק וב- 69% מהחיפושים נתפסו מצלמות. לפי נתוני הפרקליטות, 63 תיקי חקירה לבחינת גיבוש כתב אישום הועברו על ידי המשטרה ב- 24 תיקים (38%) הוגש כתב אישום (תשעה מכתבי האישום האלה הגיעו לשלב של גזר דין). 29% נסגרו 11% הועברו לתביעות והיתר עדיין בטיפול. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר בפתח הדיון כי המטרה להקנות כלים למשטרת ישראל וגורמי האכיפה שנלחמים בארגוני הפשיעה ויוכלו להגן ולאפשר לנו לא לחיות בפחד ברחובות. בהתייחס לנתונים אמר, כי אלה נועדו לאפשר קבלת החלטות בצורה מושכלת ואנו חייבים להסתכל עליהם גם כמותית אבל גם איכותית. "אקדח המופיע במערכה הראשונה יורה במערכה השלישית. הרימונים והאקדחים שנמצאו לא יורים כי הם אצלנו". ח"כ עאידה תומא סלימאן, אמרה, כי המטרה העיקרית היתה תפיסת מצלמות ולסייע לציבור שמפחד מלספק ראיות וזה הורחב לעניין הנשק ולא בכדי יש שוני בנתונים. "אני ממליצה להותיר את עניין המצלמות ולהוריד את הנשק כי יש המון חיפושים בתקופת המלחמה שלא הניבו דבר ואולי יש כאן ניצול לא ראוי של הכלי הזה". ח"כ סימון מושיאשוילי, המליץ כי בשים לב לנתונים שאינם חד משמעיים ולמנגנון הדיווח שהוראת השעה תוארך לחצי שנה בלבד בשים לב להמלצה על דיווח דו חודשי. ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ציין, כי מספר החיפושים הנמוך והיחס בין החיפושים לבין הדברים שנמצאים מטרידים אותו. "או שהקשנו מידי על קיום החיפוש וזה לא נראה לי או שמשתמשים בכלי הזה בצורה לא נכונה. הכנסת נתנה את הכלי המאד משמעותי אך היישום הוא לא מרשים". רפ"ק טל פז, מהייעוץ המשפטי במשטרת ישראל, הסבירה, כי יש מספר הצעות חוק למתן כלים אפקטיביים בנושא האמל"ח ואנו מנסים לרדוף אחרי כמה שיותר קבלת אמצעים כדי להשיב את הביטחון האישי של האזרח ואת הגברת האמון במערכת. "אני לא בטוחה שברבע מהמקרים בהם נתפסו נשק אין בכך כלום. הלחימה מבחינתנו לא הסתיימה ואי אפשר לקחת את התקופה הזו וללמוד ממנה דבר על היכולת המבצעית ואיכות המודיעין. העבריינים כל הזמן משכללים את השיטות ואנו משתמשים בהוראת השעה כמוצא אחרון. הנתונים בתקופה כזו עם ויסות הכוחות של המשטרה הם סבירים והגיוניים. הבקשה להארכה לשנתיים נוספות יחד עם הדיווח והפיקוח ההדוק יש בהן היגיון. 17 המקרים בהם נתפס נשק הם 17 מקרים בהם אנשים לא סיימו את חייהם". נצ"מ בועז חממי, ראש מחלקת חקירות, במשטרה, הוסיף, כי הצעת החוק נתנה כלי אפקטיבי מיידי אך יש עקומת יישום ומה שמבוצע הוא על בסיס בילוש ומודיעין הניתן רק באישור של קצין חקירות והשימוש בו הוא בשום שכל. "בפרק הזמן של השנה החולפת אנו בתקופה קשה של מלחמת 'חרבות ברזל' ותשומת הלב שלנו כרגע נתונה למצב החירום. בנושא הנתונים אמר, העבריינים לומדים אותנו והמטרה הכי חשובה היא מניעה, סיכול ופיענוח והחוק הזה נותן כלים לכך. אם עבריין יודע שאני נכנס ללא צו באופן מידי זה גם מניעה וגם סיכול. כלי הנשק מוחבאים בלול, בקירות בארונות וזה מורכב. תנו לנו את הזמן. צריך עוד ללמוד ולתקן אבל המטרה היא לצמצם את כמות כלי הנשק ומקרי הרצח". עו"ד קרן אבירם, מהמשרד לביטחון לאומי, ציינה כי הסמכות הזו התבקשה גם בכנסת והממשלה הקודמת והבשילה בכנסת והממשלה הנוכחית לאחר דיונים רבים. "אנו מבקשים הארכה של שנתיים נוספות יחד עם דיווח חצי שנתי". עו"ד גבריאלה פיסמן, ייעוץ וחקיקה , משרד המשפטים: "בחנו את הצורך טרם פקיעתה שך הוראת השעה ואנו נמצאים בתקופה מורכבת בה המשטרה נתונה ללחצים ולמשימות רבות. ייתכן שבחצי שנה האחרונה אפשר שהסמכות לא נוצלה אבל כן רואים בסמכות הזאת כלי הצריך להיות בידי המשטרה כחלק מסל של כלים בהם איזונים ובלמים. אנו עדיין חושבים שזו צריכה להיות הוראת שעה ולא קבע והדברים עדיין צריכים להיבדק. בהקשר זה אנו תומכים בבקשת ההארכה". עו"ד איתמר גלבפיש, פרקליטות המדינה, אמר לגבי ביסוס של קשר סיבתי, כי קשה לשים על כך את היד בסוף וזה דבר לא פשוט. יש צורך בנתונים נוספים כאשר לאחר הארכת הוראת השעה נדע לתת אינדיקציה יותר טובה. עו"ד אן סוצ'יו, הסנגוריה הציבורית:" יש כאן המון שאלות. לעמדתנו אין מקום להאריך בשנתיים אלא בשנה במטרה לבחון את השימוש בכלי הזה. בעניין נהלי המשטרה יש כאן הסדרה שצריכה להיעשות בנושא הנהלים של כל נושא התיעוד". עו"ד מירי פרנקל שור, ייעוץ המשפטי לוועדה, ציינה, כי חובת הדיווח במיוחד כאשר ניתנת סמכות מרחיקת לכת היא חשובה מאד. והציעה שמספר האישורים שניתנו ללא צו יפולחו לפי מחוזות כאשר יפולחו גם נתונים בהם ניתנו צווי בית משפט לשם השוואה, אלה יחויבו בדיווח דו חודשי במקום שלושה. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום "אני מסתכל על חצי הכוס המלאה של הנתונים. ארצה בדיווחים הבאים לשמוע איזה לקחים הופקו וכן פילוח למחוזות. נשאיר את זמן הדיווח הקיים כאשר הבקשה תוארך לשנה ולא לשנתיים עד ה- 30 ביוני 2025". לאחר הצבעה ודחיית ההסתייגויות אישרה הוועדה את הצעת החוק והיא תועבר למליאה. מצ"ב - תמונות מהדיון לשימושכם https://photos.app.goo.gl/UqgPTHRKvmj5LF2m7 קרדיט: דני שם טוב / דוברות הכנסת מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת