חומר רקע
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
1
"ח י בסיון", תשפ
ד |
24.06.2024
:לכבוד
יו"ר ועדת
הבריאות יונתן מישרקי
חברי ועדת הבריאות
,שלום רב
:הנדון לקראת הדיון
ב 'הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס37), התשפ"ד -
4
02
2
ביו ם שלישי
25.06.2024
,
עתיד להתקיים דיון בעניין 'הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס
37
), התשפ"ד-
2024
.
מצורף
כנספח
'א
( דוח בקרת גיבוש הרגולציהRIA
) שביצעה עמותת רווח נקי, שבחנה את תהליך
גיבוש
ו
של תזכיר חוק
לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' ...), התשפ"ד
2024
-
מתווה להרחבת
מסלולי יבוא תמרוקים במסלול האירופי.
לעמדתנו,
.מדובר בתהליך חלקי ביותר שהכרחי לשוב ולבצע בו עבודה יסודית לפני אימוץ האסדרה
:להלן תמצית הערותינו המרכזיות
■
הגדרת בעיה סיסטמתית וניתוח הבעיה (קריטריון2
:)
בניתוח אין נתונים שמתקפים את
סיסטמתיות הבעיה. בפרט, חסרים נתונים כמותיים לגבי האופן שבו החסמים הקיימים
.משפיעים על השוק
■
גיבוש חלופות (קריטריון3
:)
.)הניתוח כולל בחינה של החלופה הנבחרת בלבד (לצד חלופת האפס
מן הראוי היה לבחון לפחות שתי חלופות ממשיות נוספות (וביניהן חלופה שבוחנת התאמה מלאה
.לרגולציה האירופית), במיוחד לאור ההשפעה המשקית הגדולה של אסדרה זו
■
בחינת תועלות (קריטריון5
) ובחינת עלויות והשפעות שליליות (קריטריון6
:)
אין כימות עלויות
ותועלות עבור כל חלופה. בדוח חסר ניתוח כלכלי של השפעת החלופות, כך שיהיה ניתן ללמוד על
היקף השפעתן על יוקר המחיה ועל אופי השוק. כימות עלויות של המשרד מתבקש במיוחד, שכן
נראה כי אפקטיביות האסדרה נשענת על פיקוח אפקטיבי, שמצריך מהמשרד משאבים נו.ספים
■
הגדרת יעדים (קריטריון9
:)
בניתוח אין הגדרה ברורה של מטרות האסדרה ויעדים מדידים
.לבחינת יעילותה
■
בחינת השפעות החלופות על שיקולים ציבוריים נוספים (קריטריון7
:)
בניתוח אין התייחסות
לאופן שבו דרישת היבואן הנאות תשפיע על יבואנים קטנים ובינוניים, ובתורה תשפיע על התחרות
בענף. כמו כן, מלבד התייחסות כללית לשיקולי בריאות הציבור, אין בדוח ניתוח שבוחן זאת
.לעומק, ובפרט ניתוח שמצדיק החרגת סוגי תמרוקים מסוימים
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
2
ניתוח זה הינו חלק מ "פרויקט תו איכותRIA
": הערכת תהליכי רגולציה , במסגרתו מנתחת עמותת
:רווח נקי (לעיונכם
אתר העמותה
) תהליכי גיבוש רגולציה, כפי שהם משתקפים בדוחות ה-
RIA
,
,ומעבירה את הניתוחים למשרדים המפיצים ולציבור הרחב
לצורך שיפור ביצוע הליכי ה-
RIA
.
עמותת רווח נקי הוקמה על ידי שורה של משפטנים וכלכלנים, במטרה לייעל את המשק הישראלי -
להגביר את התחרות, השקיפות, ולהטמיע מדיניות רגולציה חכמה. פרויקט "תו איכותRIA
: הערכת
:תהליכי רגולציה" הוא פרויקט הדגל של העמותה (לעיונכם קישור לכל דוחות ה-
RIA
שנותחו על ידי
.)העמותה במסגרת הפרויקט
,בברכה
הדס עציץ
מחלקת קשרי ממשל
עמותת רווח נקי
:העתק
מר
יואל בריס, יו"ר רשות האסדרה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
3
'נספח א
'י' באדר ב | , תשפ"ד20.03.2024
:לכבוד
מר אביחי שגב-
מוביל מדיניות רגולציה
משרד הבריאות
:מספרנו20
2024.01.
,שלום רב
:הנדון ניתוח תו איכותRIA: דוח הערכת השפעות אסדרה בנושא
תזכיר חוק
לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' ...), התשפ"ד2024
-
מתווה להרחבת מסלולי
יבוא תמרוקים במסלול האירופי
מדד רווח נקי–
16.95
קטגוריה אדומה
,הרינו מתכבדים להציג בפניכם את ניתוח עמותת רווח נקי1
לדוח הערכת השפעות האסדרה
שפרסמתם במרץ2024
בעניין
הרחבת מסלולי יבוא תמרוקים במסלול האירופי, במסגרת תזכיר
חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' ...), התשפ"ד2024
.
2
מדובר בתהליך חלקי ביותר
.שהכרחי לשוב ולבצע בו עבודה יסודית לפני אימוץ האסדרה
תמצית
האסדרה: טיוטת האסדרה מבקשת
,להסיר חסמי יבוא עבור יבואני תמרוקים. זאת
באמצעות אימוץ התקינה האירופית אל הדין הישראלי, וכן באמצעות יצירת מסלול יבוא
אלטרנטיבי שבו יבואנים שירשמו כ'יבואנים נאותים' לא ידרשו עוד להחזיק בתיקי הבטיחות של
התמרוקים (למעט סוגי תמרוקים שהוחרגו והוגדרו כ'תמרוק י יעודי'), אלא יידרש מהם להחזיק
.בהתחייבות הספק לעדכן אותם בדבר התראות שהתקבלו בנוגע לתמרוקים
:השפעה משקית נראה כי לאסדרה השפעה משקית גדולה3. זאת, שכן
בדוח מצוין כי הוצאות
הציבור הישראלי על תמרוקים הינה5
. בשנה₪ מיליארד
1
עמותת רווח נקי הוקמה על ידי שורה של משפטנים וכלכלנים, במטרה לייעל את המשק הישראלי-
להגביר
את התחרות, השקיפות, ולהטמיע מדיניות אסדרה חכמה. לאתר העמותה לחצו
כאן . ניתוח זה הינו חלק
מ"
פרויקט תו איכותRIA: הערכת תהליכי רגולציה",
במסגרתו מנותחים תהליכי גיבוש אסדרה, כפי שהם
משתקפים בדוחות ה-
RIA, ומועברים למשרדים המפיצים ולציבור הרחב לצורך שיפור ביצוע תהליכי ה-
RIA.
2
כאמור, ניתוח זה
מתייחס לדוח הערכת השפעות רגולציה שפרסמתם
בתאריך07.03.2024
באתר החקיקה
.הממשלתי
.למתודולוגיית הניתוח שלנו, ראו נספח א
3
.השפעה משקית על פי המתודולוגיה של רווח נקי נקבעת על פי קריטריונים כמותניים ואיכותניים מבחינה
כמותית , אסדרה בעלת השפעה של עד6
מלש"ח תיחשב לאסדרה קטנה; אסדרה בעלת השפעה בין6
-
30
מלש"ח תיחשב לאסדרה בינונית; אסדרה בעלת השפעה מעל30
.מלש"ח תיחשב לאסדרה גדולה מבחינה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
4
בפתח הדברים נציין
,כי החלופה שנבחרה מציגה שוב מסלול ייחודי לישראל
בלי שכלל נבדקה
חלופה
שבוחנת התאמה מלאה של אסדרת היבוא לאסדרה באירופה , בהתאם להחלטות
.מדיניות בנושא ,'בפרט, אין נימוק מדוע יש צורך בדרישה מיבואנים להירשם כ'יבואנים נאותים
דרישה שנראה שהיא ייחודית לישראל. כמו כן, אין כל הסבר מדוע נבחר להחריג את סוגי
התמרוקים שהוחרגו.מהאסדרה
כמו כן, בהתחשב בהיקפה של האסדרה והשפעתה על המשק הישראלי, ראוי היה לכל הפחות
,לתת זמן ראוי לתגובות הציבור באתר החקיקה הממשלתי, ולא זמן תגובה מקוצר כפי שניתן
.ובפרט, לאור העובדה כי לא נערך שיתוף ציבור מקדים טרם קידומה של האסדרה
:ציונים בחלוקה לקריטריונים
ברצוננו להתייחס למספר קריטריונים
:שיש בעיננו לשפר טרם קידום האסדרה
■
הגדרת בעיה סיסטמתית וניתוח הבעיה (קריטריון2
:)
בניתוח אין נתונים שמתקפים את
.סיסטמתיות הבעיה ,בפרט חסרים נתונים כמותיים לגבי האופן שבו החסמים הקיימים
.משפיעים על השוק
■
גיבוש חלופות (קריטריון3
:)
הניתוח כולל בחינה של
ה
חלופה הנבחרת בלבד
(לצד חלופת
)האפס
. מן הראוי היה לבחון לפחות שתי חלופות ממשיות נוספות
(וביניהן חלופה
שבוחנת התאמה מלאה לרגולציה האירופית)
, במיוחד לאור ההשפעה המשקית הגדולה
.של אסדרה זו
איכותית , הקריטריונים שישפיעו על הסיוג הם קביעת חובת רישוי; היקף הנזק שהאסדרה נועדה למנוע; היקף
האוכלוסייה המושפעת; מורכבות האסדרה (חומרת הבעיה, היקף שק״ד שיש למקבלי ההחלטות, היקף וגודל
ההשפעה הצפויה של המדיניות (בדגש על עלויות והשפעות לא רצויות), דחיפות); היקף ה שפעה פוטנציאלית
(על תקציב המדינה, על הציבור, על התחרות או על רמת המחירים); אסדרה בתחום חדש או שינוי מהותי
באסדרה קיימת; השפעה על מגזרים פגיעים ומוחלשים; חוסר ודאות לגבי הצלחת האסדרה; השפעה על מבנה
השוק המפוקח; משך ההשפעה של האסדרה. יצוין שהקביעה בדבר הי קף ההשפעה המשקית היא גמישה
.ויכולה להשתנות ממקרה למקרה
קריטריון
1
.
פתיחות
ונגישות
2
.
הגדרת בעיה
סיסטמתית
וניתוח הבעיה
3
.
גיבוש
חלופות
4
.
שיתוף ציבור
וגורמים
ממשלתיים
5
.
בחינת
תועלות
6
.
בחינות
עלויות
והשפעות
שליליות
7.
השפעות החלופות
על שיקולים
ציבוריים נוספים
8
.
השוואה בין
חלופות ובחירה
9
.
הגדרת
יעדים
10
.
החלטה
ציון
1.65
(מתוך
3.00
)
6.00
(מתוך
13.00
)
3.10
(מתוך
6.00
)
0.00
(מתוך
(5.00
1.00
(מתוך
4.00
)
0.30
(מתוך
4.00
)
1.60
(מתוך
3.00
)
1.20
(מתוך
3.00
)
0.00
(מתוך
4.00
)
2.10
(מתוך
5.00
)
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
5
■
בחינת תועלות (קריטריון5
) ובחינת עלויות והשפעות שליליות (קריטריון6
:)
אין כימות
עלויות ותועלות עבור כל חלופה. בדוח חסר ניתוח כלכלי של השפעת החלופות, כך
שיהיה ניתן ללמוד על היקף השפעתן על יוקר המחיה ועל אופי השוק. כימות עלויות של
,המשרד מתבקש במיוחד, שכן נראה כי אפקטיביות האסדרה נשענת על פיקוח אפקטיבי
שמצריך מהמשרד משאבים נו.ספים
■
הגדרת יעדים (קריטריון9
:)
בניתוח אין הגדרה ברורה של מטרות האסדרה ויעדים מדידים
.לבחינת יעילותה
■
בחינת השפעות החלופות על שיקולים ציבוריים נוספים (קריטריון7
:)
בניתוח אין
התייחסות לאופן שבו דרישת היבואן הנאות תשפיע על יבואנים קטנים ובינוניים, ובתורה
תשפיע על התחרות בענף. כמו כן, מלבד התייחסות כללית לשיקולי בריאות הציבור, אין
.בדוח ניתוח שבוחן זאת לעומק, ובפרט ניתוח שמצדיק החרגת סוגי תמרוקים מסוימים
את הפירוט המלא של הערותינו, והסבר מפורט של הציון לניתוח ניתן למצוא בגיליון הניתוח
המצורף למסמך זה. כמו כן, ככל שתרצו לקיים שיח על אודות הניתוח והציון, ובכלל זאת על
.היקף ההשפעה המשקית שנקבעה על ידינו, אנו עומדים לרשותכם
,בכבוד רב
:העתקים
.עו"ד יואל בריס, ראש רשות האסדרה
עו"ד נילי אבן-חן
עומרי אוטיקר
מנכ"לית רכז רגול
ציה
ממוצע
2023
:
25.42
:ציונכם
16.95
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
6
גיליון ניתוח דוחRIA
– עידוד התחרות בתחום הרכב, יבוא ותחזוקה
הערה : הניקוד של קריטריוני המשנה בצד שמאל של הטבלה מנורמל לסולם של5
-
0 .
.קריטריון משנה שנמצא כלא רלוונטי לניתוח לא נכלל במסגרת הציון הסופי
ניקוד
התייחסות מילולית
קריטריון
1.65
1
( . פתיחות ונגישות3
)נקודות
3.00
דוח ה -
RIA
וטיוטת האסדרה פורסמו באתר החקיקה הממשלתי. הדוח כולל
הערות שוליים שלכאורה מפנות למקורות עליהם הסתמך הדוח, אולם כיוון
שההפניה כתובה באופן חלקי, קשה להגיע אל המקור באופן עצמאי. כך
למשל, הע"ש3
מפנה לנתוניOECD
מ-
2017
, אך כלל לא ברור על איזה דוח
מדובר. כך גם לגבי המקור אליו מפנה הע"ש4
.
,כמו כן לא מצוין בניתוח מי
.הם כותבי הדוח
(א) האם המידע והנתונים
ששימשו את הניתוח
( ?נגישים1.5
)נקודות
2.50
דוח ה-
RIA
מקיף וברור לאדם מן הציבור באופן חלקי. הניתוח כולל הסברים
,של המצב כיום, של המצב באירופה ובשוויץ ושל האסדרה המוצעת. אולם
לאור מורכבות האסדרה והסקירה הבין-
לאומית, עדיין ישנו קושי לאדם מן
הציבור להבין את הקשר בין הניתוח לתוכן האסדרה המוצעת, וכן את המצב
הנהוג
.באירופה ובשוויץ כיום ואת הקשר בינו לבין האסדרה המוצעת
כמו
כן, הניתוח איננו כולל את תיאור תהליך העבודה על הדוח. בדוח מצויות
.טעויות הגהה
(ב) האם דוח גיבוש
האסדרה מקיף וברור
( ?לאדם מן הציבור1.5
)נקודות
6.00
2
. הגדרת בעיה
סיסטמתית וניתוח הבעיה
(
13
)נקודות
4.00
הניתוח מזהה בעיה סיסטמתית לפיה פקודת הרוקחים יוצרת חסמי כניסה
משמעותיים ליבוא עבור יבואני תמרוקים שלא נמצאים בקשר ישיר עם יצרן
התמרוק. חסמי הכניסה נובעים מדרישות שמוטלות על יבואנים, למשל
הדרישה להחזיק בדוח הערכת בטיחות של התמרוק ובמסמכים שמבססים
'ראייתית את הטענות המיוחסות לתמרוק (ס55א10
(ב) לפקודה). יבואן שאין
,לו גישה ליצרן התמרוק עלול להיתקל בקושי לספק מסמכים אלו. כמו כן
החסמים נובעים מהשוני בין הרגולציה הישראלית לרגולציה הנהוגה
באירופה, כך שליבואן הישראלי עלולות להיות דרישות מ יוחדות ליבוא
.שהיצרן הזר לא יוכל לספק להן מענה
חסמי הכניסה המתוארים לעיל
.גורמים להתייקרות התמרוקים ולפגיעה בתחרות
נציין כי דוח ה-
RIA
מיועד לרפורמה בתמרוקים, אולם ניתוח הבעיה שמבוצע
בחלק הראשון מתייחס לכלל מוצרי הצריכה, כגון מזון ומוצרי חשמל. נראה
.כי בחלק השלישי מופיעה לראשונה הרגולציה הקיימת בשוק התמרוקים
.היה ראוי למקד את שלב ניתוח הבעיה לשוק התמרוקים בלבד
(א) האם הניתוח מזהה
כשל שוק או בעיה
( ?סיסטמתית אחרת6
)נקודות
1.00
בניתוח אין נתונים שמתקפים את סיסטמתיות הבעיה. בדוח מדובר על חסמי
יבוא ליבואנים קטנים, כמו שכירת מומחים לצורך עמידה ברגולציה
הישראלית, אך אין נתונים או הערכה לגבי עלות שכירת המומחים ושכיחות
השימוש בהם. מצוין כי זמן היבוא לישראל ארוך משמעותית ממדינות
מפותחות
אחרות, ונטען שניתן לייחס את אורך הזמן בישראל לשיטת היבוא
בישראל, לפיה יש לקבל אישור מראש ליבוא מוצרים, אך אין כלל נתונים
.שיגבו את שתי הטענות
באופן כללי, חסרים נתונים כמותיים לגבי האופן שבו הבירוקרטיה הנהוגה
כיום מייקרת את עלות היבוא. כמו כן, חסרים נתונים לגבי אופי השוק ולגבי
כמות היבואנים הקטנים שנמצאים בו, מהם היה ניתן ללמוד על חסמי
.הכניסה
(ב) האם הניתוח כולל
נתונים שתומכים את
ההסבר לכך שהבעיה היא
( ?סיסטמתית6
)נקודות
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
7
הבאת נתונים לגבי גודל שוק התמרוקים ולגבי פערי המחירים בין ישראל
למדינות מפותחות מקבילות ראויה לציון. הנתונים מעידים על היקף הנזק
הפוטנציאלי שנוצר מהבעיה, אולם לאור מחסור בנתונים אחרים, קשה לומר
.מה היקף ההשפעה של הבעיה על יוקר המחיה
0.00
הניתוח לא מתחשב באי וודאות לגבי מאפייני הבעיה. מן הראוי היה להתייחס
לחסמים השונים ולהעריך את .מידת הוודאות לגביהם
(ג) האם הניתוח מתחשב
באי וודאות לגבי קיומה או
( ?מאפייניה של הבעיה1
)נקודות
3.10
3
( . גיבוש חלופות6
)נקודות
3.50
הניתוח כולל התייחסות למצב הקיים. ישנו תיאור של תהליך היבוא כיום
.והחסמים שהוא יוצר
בדוח מתוארת רפורמה שבוצעה לאחרונה בתהליך היבוא, לפיה לצורך יבוא
תמרוק לישראל, ניתן להסתפק בהודעה על שיווק תמרוק חדש
("נוטיפיקציה") כי הוא מותאם לרגולציה האירופית. בדוח מצוין שנעשתה
בחינה של השפעת הרפורמה במשרד הכלכלה ונצפו תוצאות חיוביות ונראה
כי הרפורמה ה ועילה בעיקר ליבואנים הגדולים. מן הראוי היה לפרט על כך
.ולהציג נתונים מהם ניתן ללמוד על אופי השוק כיום
(א) האם הניתוח מתייחס
למצב הקיים ללא שינוי
ההתערבות הממשלתית -
מה יקרה בעתיד אם
האסדרה לא תשתנה
( ?)"("חלופת האפס1
)נקודות
1.00
לצד חלופת האפס, הניתוח כולל בחינה של חלופה אחת בלבד, שהיא
החלופה הנבחרת. לאור ההשפעה המשקית הגדולה במיוחד של רפורמה זו
.ומורכבות הבעיה, מן הראוי היה לבחון לפחות שתי חלופות ממשיות נוספות
החלופה שנבחרה מציגה שוב מסלול ייחודי ליבוא לישראל, שנראה כי לא
קיים באירופה או בשוויץ. לאור המגמה במשרדי הממשלה השונים לאמץ את
התפיסה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", חלופה שבוחנת התאמה
מלאה של האסדרה הישראלית לאסדרה באירופה מתבקשת. החלופה
הנבחרת לכאורה מא מצת את התפיסה האירופית, אולם נראה כי בתפיסה
האירופית אין דרישה לרישום מוקדם של היבואנים ("יבואן נאות"), ומן הראוי
.היה לבחון חלופות שונות בהקשר זה
(ב) האם הניתוח כולל
בחינה של מספר חלופות
אמיתיות ומגוונות לטיפול
( ?בבעיה2
)נקודות
3.00
הניתוח כולל ,התייחסות נפרדת ליבואנים שיש להם קשר ישיר עם היצרן
יבואנים מקבילים, ויבואנים של מוצרים שטרם נמכרו בישראל ואין להם קשר
עם היצרן. ישנה התייחסות לקשיים הייחודיים של כל אחת מקבוצות
.היבואנים
יחד עם זאת, נראה כי ההתייחסות לשיקולי בריאות הציבור בניתוח אינה
מספקת. בדוח לא מפורטים הנימוקים לגבי רשימת החריגים לאסדרה
.המוצעת
(ג) האם הניתוח מתייחס
לכל הגורמים שיושפעו
( ?מכל חלופה1
)נקודות
3.50
הניתוח כולל סקירה בין-
לאומית מקיפה של מדינות האיחוד האירופי ושל
שוויץ. הסקירה מפורטת במיוחד, וכוללת הסבר מעמיק של הרגולציה
.הקיימת במדינות אלו
יחד עם זאת, בסקירה אין התייחסות לגבי מידת האפקטיביות של הרגולציה
במניעת פגיעה בבריאות הציבור. מאחר והרגולציה המוצעת מתבססת על
הרגולציה האירופית, מן הראוי היה להתייחס לכך. כמו כן, בחסרונות
הרגולציה המוצעת מצוין בניתוח כי היעדר הגישה של הרגולטור לכלל
מסמכי ה יצרן עלולה להאריך את זמן התגובה באירועים חריגים. מן הראוי
,היה להציג נתונים בנושא במסגרת סקירת הרגולציה השוויצרית. כמו כן
נראה כי המודל השוויצרי והאירופי נסמך על פיקוח אפקטיבי, ואין נתונים
.לגבי מערך הפיקוח במדינות אלו
(ד) סקירה בין לאומית
ואימוץ סטנדרטים בינ"ל
(2
)נקודות
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
8
0.00
4
. שיתוף ציבור וגורמים
( ממשלתיים משיקים5
)נקודות
0.00
.בניתוח אין התייחסות לשיתוף ציבור, ולכן נראה כי לא בוצע שיתוף ציבור
שיתוף ציבור באסדרה כה מורכבת מתבקש במיוחד, והיה מקום לשוחח עם
השחקנים .הרלוונטיים בשוק
(א) האם נערך שיתוף
ציבור בכל השלבים
( ?הקריטיים בתהליך2
)נקודות
0.00
אין התייחסות בניתוח לשיח עם גורמים ממשלתיים משיקים. נראה כי לכל
.הפחות היה מקום לשיח עם רשות התחרות ומשרד הכלכלה
(ב) האם נערך שיח עם
גורמים ממשלתיים
משיקים בכל השלבים
( ?הקריטיים בתהליך2
)נקודות
0.00
מהדוח נראה כי טיוטת דוח ה-
RIA
לא פורסמה לקבלת התייחסות טרם
.ניסוח טיוטת האסדרה
,(ג) האם בסיום הניתוח
טיוטת הדוח פורסמה
?לקבלת התייחסויות
(לפני קבלת ההחלטה
( )ומעבר לניסוח משפטי1
)נקודות
1.00
5
( . בחינת תועלות4
)נקודות
2.50
בניתוח מצוין באופן כללי וללא הסבר כי האסדרה המוצעת מעניקה פתרון
מלא לבעיה המוצגת בדוח. מן הראוי היה לפרט על כך, ביחוד לאור המגבלה
."הנוספת של רישום "יבואן נאות
(א) האם הניתוח מתייחס
לרמת האפקטיביות של
כל חלופה בפתרון
( ?הבעיה2
)נקודות
0.00
אין כימות של צמצום הנזק לאחר יישום האסדרה. היה ניתן ,, למשל
להעריך
את מידת ההשפעה של הסרת החסמים על השוק ובתורה על מחירי
.התמרוקים, וכן את הוזלת עלות היבוא עבור חלק מהיבואנים
(ב) האם יש כימות של
צמצום הנזק מהבעיה
?לאחר יישום כל חלופה
(2
)נקודות
0.30
6
. בחינת עלויות
( והשפעות שליליות4
)נקודות
1.00
בניתוח ישנה התייחסות לגבי בריאות הציבור, אך בצורה חלקית. מצוין כי
ישנם סוגי תמרוקים שיוחרגו מהרגולציה המוצעת, אך חסר הסבר מדוע
הוחרגו תמרוקים אלו .
בנוסף, בדוח אין התייחסות לעלויות ולחסמים שהאסדרה המוצעת עלולה
,להטיל על יבואנים. לא ברור מניין הגיעה דרישת הרישום של היבואן הנאות
שכן היא לא עולה מהסקירה ואין לה הסבר בניתוח. בהתאם, אין נימוק לגבי
כל אחת מן הדרישות של היבואן הנאות, ומהי עלות הציות עבור כל אחת
.מהן
א) האם הניתוח מתייחס
לעלויות ולהשפעות הלא
רצויות שכל חלופה תטיל
על הציבור? [עלויות ציות
לאסדרה, עלויות עקיפות
( ]'וכו1.5
)נקודות
0.00
.הניתוח לא כולל התייחסות לעלויות שמוטלות על הממשלה בכל חלופה
נראה כי התיקון המוצע נשען על אכיפה אפקטיבית, כלומר הוא דורש
מהמשרד לקיים פיקוח אינטנסיבי יותר על היבואנים, מה שעלול להוביל
.לשעות עבודה נוספות
(ב) האם הניתוח מתייחס
לעלויות שכל חלופה
?תטיל על הממשלה
,[תקציב תפעולי, תקנים
( ]זמן עבודה1
)נקודות
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
9
0.00
בדוח אין התייחסות כמותית לעלויות הכרוכות בחלופת האפס ובאסדרה
.המוצעת
(ג) האם יש כימות של
העלויות שכרוכות בכל
( ?חלופה1.5
)נקודות
1.60
7
. בחינת השפעות
החלופות על שיקולים
( ציבוריים נוספים3
)נקודות
3.00
מטרת הדוח היא להקל על היבואנים הקטנים, שאין להם קשר ישיר עם
היצרן. הדוח מציין את הקשיים שיש ליבואנים אלו. יחד עם זאת, בהמשך
לנאמר בסעיף6
(א), אין התייחסות לאופן שבו דרישת היבואן הנאות תשפיע
.על יבואנים קטנים ובינוניים
(א) האם הניתוח בוחן את
השפעת החלופות על
?עסקים קטנים ובינוניים
(1
)נקודות
3.00
הניתוח מזהה חסמים תחרותיים קיימים ומנסה לטפל בהם. נראה כי הציפייה
היא שהורדת חסמי היבוא תוביל להגברת התחרות והורדת מחירים עבור
הצרכנים. יחד עם זאת, אין התייחסות קונקרטית לאופן שבו האסדרה
המוצעת תשפיע על .הריכוזיות בענף
(ב) האם הניתוח בוחן את
השפעת החלופות על
קידום התחרות הענפית
( ?והפחתת יוקר המחיה1
)נקודות
2.00
בהמשך לנאמר בסעיף6
(א), מלבד התייחסות כללית לשיקולי בריאות
.הציבור, אין ניתוח שבוחן זאת לעומק
(ג) האם הניתוח בוחן את
השפעת החלופות על
זכויות ואינטרסים
( ?ציבוריים נוספים1
)נקודות
1.20
8
. השוואה בין חלופות
( ובחירה3
)נקודות
2.00
הניתוח בוחן את ההשפעה של כל חלופה על הציבור ועל היבואנים, אולם
באופן כללי, ומן הראוי היה לפרט על היבטי עלות-
תועלת ולהתבסס על ניתוח
.כמותי
(א) האם הניתוח בוחן כל
חלופה בהיבטי עלות -
( ?תועלת1.5
)נקודות
2.00
בדוח מצוין כי החלופה הנבחרת מאזנת באופן מיטבי בין הסיכון לפגיעה
בבריאות הציבור לבין הצורך לייעל את הליך היבוא. אולם, ללא ניתוח עלות -
תועלת, וללא חלופות נוספות, קשה לומר שהניתוח מזהה את החלופה
שממקסמת את הערך.לחברה
(ב) האם הניתוח מזהה את
החלופה שבסך הכול
(עלות -
תועלת) ממקסמת
?את הערך לחברה (
1.5
)נקודות
0.00
9
( . הגדרת יעדים4
)נקודות
0.00
בניתוח אין הגדרה ברורה של המטרה ויעדים מדידים. נראה כי היה מקום
לבדוק את מידת האפקטיביות של האסדרה, למשל באמצעות בחינת הרחבת
מספר היבואנים שנכנסו לשוק לאחר אימוץ האסדרה, בחינת משך זמן היבוא
לישראל, בחינת הורדת המחיר לצרכן עקב האסדרה והשוואה בין מספר
.האירועים החריגים שאירעו לאחר אימוץ האסדרה ולפניה
(א) האם הניתוח כולל
הגדרה ברורה של
,המטרות ויעדים מדידים
ומועד לבחינת עמידה
( ?בהם2
)נקודות
0.00
.לא הוגדרה שיטת מעקב סדורה אחר עלויות האסדרה
(ב) האם הוגדרה שיטת
מעקב אחר עלויות
( ?האסדרה1
)נקודות
0.00
.לא הוגדרה שיטת פעולה במידה שהאסדה לא עמדה ביעדיה
(ג) האם הוגדרה שיטת
פעולה במידה שהאסדרה
( ?לא עמדה ביעדיה1
)נקודות
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
10
2.10
10
( . החלטה5
)נקודות
2.50
,ככלל, נראה כי טיוטת האסדרה גובשה בהסתמך על הדוח. יחד עם זאת
בהמשך לסעיף6
(א), הדרישה לרישום יבואן כיבואן נאות איננה עולה מן
הניתוח ומהסקירה הבין -
.לאומית, וקשה להבין מהדוח מה מקור הדרישה
כמו כן, בטיוטת האסדרה ישנה דרישה להחזקת תעודת שיווק חופשי על ידי
'יבואן (ס55ג1
.(א) לתיקון) אשר אין לה התייחסות בניתוח
בנוסף
, הניתוח מתייחס באופן נרחב לסקירה בין -
לאומית, אולם אין
התייחסות בדוח להבדלים בין הרגולציה האירופית או השוויצרית לבין
.החלופה המוצעת
טיוטת האסדרה ארוכה ומורכבת. מן הראוי היה להתייחס לכל חלקי הטיוטה
.במסגרת הדוח, כך שאדם מן הציבור יוכל להבין את הטיוטה באמצעות הדוח
(א) האם טיוטת האסדרה
גובשה בהסתמך על
( ?הניתוח3
)נקודות
3.00
מבחינת הניתוח, נראה כי החלופה שנבחרה הינה החלופה המיטבית
לציבור. אולם, לאור הליקויים בניתוח, ובעיקר אי בחינת חלופות נוספות
.ושיתוף ציבור, קשה לומר בוודאות שאכן נבחרה החלופה המיטבית
(ב) האם מקבל ההחלטות
בחר בחלופה שממקסמת
את הערך לחברה או נימק
מדוע בחר בחלופה
( ?אחרת1
)נקודות
0.00
לא נקבע בגוף האסדרה מנגנון מחייב לבחינת .השפעות האסדרה בפועל
(ג) האם נקבעו יעדים
מדידים ומנגנון מחייב
לבחינת ההשפעות בפועל
של האסדרה ולבחינת
ההצלחה של האסדרה
( ?בהשגת מטרותיה1
)נקודות
16.95
סה"כ (עד50
)נקודות
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
11
נספח א- מתודולוגיה
פירוט המתודולוגיה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
12
,כפי שמתואר בדיאגרמה שלעיל שיטת העבודה שלנו מתבססת על קריאה מעמיקה של הדוח
וניתוח שלו בהתאם לעשרה קריטריונים. כל קריטריון מחולק לתתי שאלות המנוקדות בין0 ל-
5
., ולבסוף משוקללות לציון סופי בהתאם למשקולת הקריטריון4
כל תהליך שייבחן יקבל ציון
מסכם בין0 ל-
50
. להלן פירוט הקריטריונים והמשקולות המעודכנים לשנת2024
:
1.
( פתיחות ונגישות3
)נקודות
(1)
?האם המידע והנתונים ששימשו את הניתוח נגישים
(2)
?האם דוח גיבוש האסדרה מקיף וברור לאדם מן הציבור
2.
( הגדרת בעיה סיסטמתית וניתוח הבעיה13
)נקודות
(1)
?האם הניתוח מזהה כשל שוק או בעיה סיסטמתית אחרת
(2)
האם הניתוח?כולל נתונים שתומכים את ההסבר לכך שהבעיה היא סיסטמתית
(3)
?האם הניתוח מתחשב באי וודאות לגבי קיומה או מאפייניה של הבעיה
3.
( גיבוש חלופות6
)נקודות
(1)
האם הניתוח מתייחס למצב הקיים ללא שינוי ההתערבות הממשלתית-
מה יקרה
?)"בעתיד אם האסדרה לא תשתנה ("חלופת האפס
(2)
האם?הניתוח כולל בחינה של מספר חלופות אמיתיות ומגוונות לטיפול בבעיה
(3)
?האם הניתוח מתייחס לכל הגורמים שיושפעו מכל חלופה
(
4
)
סקירה בין לאומית ואימוץ סטנדרטים בינ"ל
4
.
( שיתוף ציבור וגורמים ממשלתיים משיקים5
)נקודות
(1)
?האם נערך שיתוף ציבור בכל השלבים הקריטיים בתהליך
(2)
האם?נערך שיח עם גורמים ממשלתיים משיקים בכל השלבים הקריטיים בתהליך
(3)
האם בסיום הניתוח, טיוטת הדוח פורסמה לקבלת התייחסויות? (לפני קבלת ההחלטה
)ומעבר לניסוח משפטי
5.
( בחינת תועלות4
)נקודות
(1)
?האם הניתוח מתייחס לרמת האפקטיביות של כל חלופה בפתרון הבעיה
(2)
האם יש כימות של?צמצום הנזק מהבעיה לאחר יישום כל חלופה
6.
( בחינת עלויות והשפעות שליליות4
)נקודות
4
למשל, ציון4
במשקולת5 שווה ל-
4
נקודות, אך במשקולת10
הוא שווה ל-
8
.נקודות, וכן הלאה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
13
(1)
?האם הניתוח מתייחס לעלויות ולהשפעות הלא רצויות שכל חלופה תטיל על הציבור
]'[עלויות ציות לרגולציה, עלויות עקיפות וכו
(2)
?האם הניתוח מתייחס לעלויות שכל חלופה תטיל על הממשלה ,[תקציב תפעולי, תקנים
]זמן עבודה
(3)
?האם יש כימות של העלויות שכרוכות בכל חלופה
7.
( בחינת השפעות החלופות על שיקולים ציבוריים נוספים3
)נקודות
(1)
?האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על עסקים קטנים ובינוניים
(2)
האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על קידום התחרות הענפית והפחתת יוקר
?המחיה
(3)
?האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על זכויות ואינטרסים ציבוריים נוספים
8.
( השוואה בין חלופות ובחירה3
)נקודות
(
4
) האם הניתוח בוחן כל חלופה בהיבטי עלות-
?תועלת
(5) האם הניתוח מזהה את החלופה שבסך הכל (עלות-
תועלת) ממקסמת את הערך
?לחברה
9.
( הגדרת יעדים4
)נקודות
(1)
האם הניתוח כולל הגדרה ברורה של המטרות ויעדים מדידים, ומועד לבחינת עמידה
?בהם
(2)
?האם הוגדרה שיטת מעקב אחר עלויות האסדרה
(3)
?האם הוגדרה שיטת פעולה במידה שהאסדרה לא עמדה ביעדיה
10
.
( החלטה5
)נקודות
(1)
?האם טיוטת האסדרה גובשה בהסתמך על הניתוח
(2)
האם מקבל ההחלטות בחר בחלופה שממקסמת את הערך לחברה או נימק מדוע בחר
?בחלופה אחרת
(3)
האם נקבעו יעדים מדידים ומנגנון מחייב לבחינת ההשפעות בפועל של האסדרה
?ולבחינת ההצלחה של האסדרה בהשגת מטרותיה