חומר רקע
24
ליוני 2024
י״ח סיוון התשפ"ד
לכבוד
ועדת הבריאות
הנדון: התייחסות לרפורמה ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״: הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים
)תיקון מס' ....(, התשפ"ד–
2024
1.
בשם לובי 99
)חל"צ(, הלובי הציבורי, אנו שמחים להביע תמיכתנו בהצעת החוק שבנדון )להלן: הרפורמה
הנוכחית(, שעושה ניסיון נוסף לייצר שינוי משמעותי בשוק התמרוקים, לייעל ולפשט את תהליך הייבוא,
באופן שיוביל להגברת התחרות ולהורדת המחירים. עדיין אי בהירות בנוסח וריבוי חריגים מעלים ספקות
בדבר האפקטיביות של הרפורמה ובדבר יכולתה להגדיל את הייבוא ולהביא להוזלה משמעותית במחירי
המוצרים. הכל כמפורט להלן:
2.
היבוא לישראל, בייחוד בתחומי הטואלטיקה והמזון, סובל מריכוזיות רבה, ונשלט על ידי יבואנים גדולים
המהווים מונופולים במוצרים רבים. לפי נתוני משרד הבריאות,
1 הציבור הישראלי מוציא בשנה כ-
150
מיליארד ₪
על מוצרי צריכה, מתוכם כ-5 מיליארד ₪
על תמרוקים. לפי דו"ח ה-
OECD
שפורסם במהלך
2024
, ישראל היא מהמדינות היקרות ביותר מבין המדינות החברות בארגון, עם רמת מחירים הגבוהה ב-
8%
3 לעומת הממוצע של מדינות הארגון.
2 פערים אלה מעידים על הצורך ברפורמה, שתקל על מערך הייבוא
ותעודד את הגברת התחרות.3
3.
כ60%
מהתמרוקים הנצרכים בישראל מיובאים מחו״ל. כמעט כל הייבוא של תמרוקים לישראל נעשה על-
ידי יבואנים גדולים רשמיים, ולרוב בלעדיים, אשר יש להם קשר ישיר עם היצרן, ולכן יכולים לספק את
כלל המסמכים הנדרשים ע״י משרד הבריאות. יבואן מקביל, כלומר יבואן קטן אשר אין לו קשר ישיר
ליצרן, אינו מסוגל לספק את אותם מסמכים, למרות שלרוב מדובר במוצר זהה לחלוטין. לכן הוא אינו
יכול לייבא את המוצרים לישראל. נתוני משרד הכלכלה משנת 2021
מראים, כי יבוא מקביל היווה רק
2.4%
מכלל יבוא התמרוקים.
4 נתון זה מדגיש את הצורך בפישוט הליך הייבוא, על מנת להפחית סרבול
ולהוריד עלויות, המגבירים את יוקר המחייה.
4.
תכלית הרפורמה הנוכחית היא לאזן בין האינטרסים הציבוריים, למשל בעניין בטיחות הציבור ובריאותו,
לבין הקלות בייבוא, שירחיבו את היצע המוצרים המיובאים לשוק מקומי, יגדילו את התחרות ויביאו
להורדת מחירים. נציין, כי הרפורמה הנוכחית היא הרפורמה השלישית בתחום שאנו מלווים מאז שנת
2020
. הרפורמה הקודמת בתחום התמרוקים )מסלול הנוטיפיקציה(, שנכנסה לתוקף בחודש אפריל 2023
,
מאפשרת ליבואנים לייבא מוצרים על בסיס המסלול האירופי, שנוסף למסלול הקיים בתחום הרישיונות.
במסגרת מסלול זה, ישראל אימצה את הרגולציה האירופית, למעט החרגות. הרפורמה הקודמת קיצרה
באופן משמעותי את זמני הייבוא, אך הדרישות לתיקי תמרוק ולמסמכי מקור מהיצרן חסמו את הכניסה
בפני יבואנים קטנים וספקים. לכן הרפורמה הקודמת לא הובילה לירידה משמעותית במחירים, אם בכלל
)ראו נספח א(.
5.
עוד במסגרת הרפורמה הקודמת, הוכר מסלול ייבוא מקביל, שבמסגרתו ניתן לייבא 15
סוגי תמרוקים,
המנויים בתוספת הרביעית ב'1 לפקודת הרוקחים, בכפוף לבדיקת מעבדה טרם ייבואם לישראל. למרות
שמדובר בצעד תקדימי בהיבט הרגולטורי, השפעתו בפועל הייתה זניחה, כי הוא חל על מעט מאוד מוצרים.
1
https://www.chamber.org.il/media/154882/201520tamrukim.pdf
2
indices.htm
-
level
-
https://data.oecd.org/price/price
3 מצגת משרד האוצר מתוך בחומרי הרקע לדיונים שנערכו בוועדת הכלכלה בפרק ט״ז )הגברת התחרותיות בענף המזון
והטואלטיקה( מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023
ו-
2024
(, התשפ״ג-
2023
, בשקף 14
. קישור
4
https://main.knesset.gov.il/activity/committees/economics/news/pages/pr_1310211.aspx
המוצרים המזוהים עם עול יוקר המחייה, כגון סכיני גילוח, משחת שיניים, איפור ודיאודורנט - הוחרגו
מהרפורמה הקודמת.
6.
הרפורמה הנוכחית מייצרת מסלול ייבוא חדש, שמתווסף למסלולי הייבוא הקיימים, ולראשונה בישראל
מבטל את ההירארכיה בין ייבוא רשמי לייבוא מקביל בתחום התמרוקים. במסגרת המסלול החדש, ניתן
יהיה לייבא כמעט את כל סוגי התמרוקים, בין אם מדובר ביבואן רשמי או מקביל, כל עוד מדובר במוצרים
המשווקים כדין במדינות האיחוד האירופי, שווייץ או בריטניה, אף אם אין ליבואן תיק תמרוק או גישה
אליו, כלומר ללא מסמכי מקור או קשר ישיר ליצרן, וזאת בתנאי שהיבואן יוכר כ'יבואן נאות'.
7.
בשל פערי המחירים הגדולים בתחום התמרוקים בין ישראל לחו"ל, ומכיוון שתמרוקים לרוב נהנים מחיי
מדף ארוכים, יש במסלול זה פוטנציאל להביא בשורה של ממש בנושא יוקר המחייה - אם יבואנים אכן
יבחרו לעבור למסלול של יבואן נאות. ברפורמה בייבוא משנת 2023
, יבואנים רבים נמנעו מהמעבר למסלול
בשל חששות מסרבול בירוקראטי. משרד הבריאות יידרש לתת את הדעת, במסגרת דיוני הוועדה, על
הדרכים לעודד מעבר למסלול החדש של 'יבואן נאות' במסגרת הרפורמה הנוכחית.
8.
הרפורמה הנוכחית מציעה להחריג מהמסלול החדש תמרוקים רגישים, כמו אלה המיועדים לתינוקות
ולילדים עד גיל 12
, לנשים הרות ומניקות, מוצרים להחלקת שיער ותמרוקים המיועדים להגנה מפני
השמש. אנו מסכימים שיש לנקוט במשנה זהירות בכל הקשור לאוכלוסיות פגיעות ורגישות. עם זאת, אנו
מפצירים בחברי הוועדה שלא לאפשר לבעלי אינטרסים לנצל את הליך החקיקה על מנת להרחיב את
רשימת החריגים כדי לשמר את מעמדם כיבואנים בלעדיים וכבעלי מונופול. נציין, שכבר עתה נעשים
ניסיונות להוסיף חריג חדש, ולהחריג את כל המוצרים הכוללים רכיבי ננו. החרגה זו מוציאה מתחולת
הרפורמה מוצרים רבים, ובעיקר קרם פנים, ולכן אנו מבקשים מהוועדה לשקול שוב את נחיצותה. אסור
שרפורמה חשובה זו, שיש לה פוטנציאל משמעותי להקל על יוקר המחייה ולחסוך לכל משפחה בישראל
אלפי שקלים בשנה, תרוקן מתוכן כתוצאה מאינטרסים צרים של החברות הגדולות והיבואנים הבלעדיים.
9.
בנוסף, על מנת לפשט את הליך הפרשנות, אנו מדגישים את הצורך לכלול בנוסח החוק סעיף עליונות,
הקובע באופן מפורש שהדין האירופי גובר במקרה של אי ודאות. אכן בנוסח הנוכחי קיים סעיף עליונות,
אך אנו מבקשים לחדדו, שכן אי בהירות בסוגיית העליונות של החקיקה האירופית לעומת הישראלית
עלולה לפגוע קשות בבהירות ההוראות וביישום הרפורמה בפועל. לדוגמה, במקרה של הפנייה חלקית
לדירקטיבה האירופית, המקלה ביחס לדין הישראלי הנוקשה, עולה חשש מפרשנות לפיה הדין הישראלי
יגבר, כי הפער בהיקף ההוראות יתפרש כלקונה. פרשנות כזו תעקר את הרפורמה.
10
. לסיכום, אנו רואים ברפורמה הנוכחית חשיבות עליונה. על מנת שהרפורמה תצליח, אנו מבקשים להימנע
מהחרגות נוספות, ולהוסיף אמירה מפורשת בעניין עליונותו של הדין האירופי. עוד אנו מבקשים לשקול
שוב את נחיצותן של החריגות הרבות מהרגולציה האירופית שעוד נותרו במערכת הייבוא הישראלית. רק
כך נוכל להבטיח, שהרפורמה הנוכחית אכן תביא את הבשורה המיוחלת של פתיחת השוק לתחרות והורדת
יוקר המחייה.
בברכה,
עו"ד רחל גור
מנהלת תחום ממשלה
לובי 99
נספח
להלן הטבלאות המשקפות את התייקרות המוצרים למרות הרפורמות הקודמות.
הטבלה הראשונה - לפי קטגוריה. הטבלה השנייה - בחלוקה לפי ספקים ומותגים.
ההשוואה היא בין המחיר ביום 1.1.2023
למחיר אותו מוצר ביום 1.3.2024
.