חומר רקע
סימוכין:2023-008271
ירושלים, ט' בשבט תשפ"ג
31 בינואר 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, ט' בשבט תשפ"ג, 31.1.2023 בנושא:
פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים – דוח מיוחד
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה - דו"ח הביקורת עוסק ב- 4 נושאים: מיטיגציה – הפחתת פליטות גזי חממה, אדפטציה –היערכות והסתגלות, היבטים כלכליים ופיננסיים וממשל אקלים - היערכות ארגונית, תפקודית ומקצועית.
מיטיגציה - פליטות לנפש בישראל גבוהות בהשוואה בינלאומית
יישום יעדי הפחתת פליטות סקטוריאליים ב- 2019 – בין אפסי ל"בפיגור"
השקעה כרונית נמוכה בתשתיות – 2% מהתמ"ג לעומת 5.3% ממוצע OECD
היעדר התאמה בין מדיניות משרד האנרגיה בתחום הגז למדיניות הפחתת פליטות גזי חממה.
תוכנית התייעלות אנרגטית במבנים חסרה - אין תוכנית: למבנים קיימים, למבנים מעל 5 קומות ולמבני תעשייה.
תחבורה - תוכניות הפחתת פליטה חסרה:
העדר יעד להפחתת גזי חממה מסקטור תחבורה
יעד לא שאפתני לרכבים חשמליים
אין יעדים סקטוריאליים לחקלאות ולפסולת
אדפטציה - אין תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, אין מתודולוגיה לניתוח סיכונים הכרוכים בשינוי אקלים, משבר האקלים אינו מוגדר כאיום אסטרטגי ומחסור בידע מחקרי וכלכלי בסיסי.
היבטים כלכליים ופיננסיים – הסיכון - הערכות עולמיות עדכניות - אובדן תמ"ג שנע בין 8.5% עד 27.6% באזור המזרח התיכון ואפריקה עד שנת 2050.
מאקרו כלכלה - אין הערכה כלכלית לאומית של נזקי האקלים בישראל.
מערכת פיננסית - פערים בהיערכות המערכת הפיננסית בישראל לסיכוני אקלים פיזיים וסיכוני מעבר.
ממשל אקלים - ההיערכות ארגונית, תפקודית ומקצועית לטיפול במשבר האקלים.
המלצות:
לקדם את הצעת חוק האקלים • ניהול הנושא בידי גוף קבוע, בעל סמכויות ביצועיות, תקציב ויכולת הכרעה מקצועית • הקמת גוף מדעי מייעץ • תוכנית מסגרת לתקצוב ולמימון המעבר לכלכלה דלת פחמן וההיערכות לשינוי אקלים • להכיר בנושא כאיום ביטחוני או אסטרטגי או מצב חירום אקלימי, ולכלול את משבר האקלים בתרחישי הייחוס של האיומים הלאומיים של רח"ל • לבחון את יעדי ישראל לפליטות גז"ח למול מדינות מפותחות אחרות • סגירת הפערים במצב התשתיות הלאומיות • הערכה כלכלית על השפעות שינויי האקלים על מדינת ישראל בתרחישים שונים ולטווחי זמן ארוכים • מעבר משלב בחינה של תוכניות היערכות לשלב של היערכות בפועל • הקנית סמכויות, תקנים ומשאבים הנדרשים לעבודת המינהלת • לקדם הקמת מרכז חישובים לאומי לסימולציות אקלימיות בישראל • המינהלת תגבש מתודולוגיה לקבלת החלטות המבוססת על ניהול סיכונים ותפעל מול משרדי הממשלה לקדם הליך של ניהול סיכונים • צמצום פערי ידע מחקריים אודות השפעות שינויי אקלים על בריאות הציבור.
אם כן, המערכת הממשלתית נטועה בכשלי ממשל ביכולת שלה להתמודד עם האתגר - ביזור סמכויות, אין תועלת בבדיקה של סגמנט. המשרד להגנת הסביבה עושה מאמץ גדול, אך לחיבור צריך את קרבניטי המדינה. יש קונפליקט בין אנרגיה לסביבה, אך מערכת קבלת ההחלטות צריכה להגיע הכרעות. רמת יישום ההחלטות בתחום האקלים נמוכה במדינה. בהיעדר חוק אקלים לא יהיה ניתן להתקדם קדימה, הכלי הזה הכרחי, אלא אם יהיה שינוי כיוון משמעותי. בקווי היסוד של הממשלה נקבע שתוך 90 יום יחוקק חוק. אנו מבינים את הצורך המהותי של קידום הנושא, ולכן יש רשימת המלצות בדו"ח . אנו רואים את הנושא הזה כנושא מרכזי ובימים אלה מתחילה ביקורת מעקב על הדו"ח הזה ומקווים לסיים עד אוקטובר, כדי שיהיה מוכן לקראת ועידת האקלים שתתקיים באבו-דאבי בנובמבר 2023.
משרד להגנת הסביבה – יובל לסטר-סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה – קיבלנו את הדו"ח של המבקר ואת מרבית ההמלצות, והדוח יוצר תמונה קשה ברמה הלאומית וברמה הגלובלית. המשרד שם את ההיערכות בראש סדרי העדיפויות כבר לפני 5 שנים, לפני שנתיים פרסמנו תכנית אסטרטגית, הקמנו את מינהלת שינוי האקלים. אנחנו רחוקים שנות אור עם התמודדות המשבר הזה.
2 כלים בבסיס היכולות שלנו: 1. חקיקת חוק אקלים – בהסכם הקואליציוני נקבע שיהיה חוק אקלים עם יעדים רחוקים. יעד של 50% הפחתה גלובלית של גזי חממה לא יסייע. בשבוע הבא ה- OECD יפרסם דו"ח שמדבר על הצורך להגיע לאיפוס פליטות מלא.
2. תמחור פליטת פחמן – כדי לעמוד ביעדים. יש להמשיך את העשייה שהתחילה בממשלה הקודמת ולהעמיק אותה בממשלה הנוכחית.
עמיאל וסל-ראש אגף חוסן אקלימי – המשרד הקים אגף חדש שנועד להתמודד עם הנושא. התכנית הלאומית תוקצבה בשנה שעברה והיא תלויה בשלטון המקומי ובשלטון המרכזי.
משרד האנרגיה – שרון חצור-סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה – בשנה האחרונה קרה דבר קריטי באירופה – משבר אנרגיה שמעלה בצורה משמעותית את מחירי החשמל ומייצר שם מחסור. המשרד אחראי להבטיח את אמינות האספקה ואנו נמשיך זאת במדיניות הממשלתית.
משרד האוצר – תומר וידמן-רפרנט הגנת הסביבה – כל החלטות הממשלה שבתקבלו בנשוא המאבק במשבר האקלים תוקצבו במלואם. משרד האוצר רואה חשיבות גדולה בנושא ותומך בממעבר לאנרגיות מתחדשות. בחוק ההסדרים הקרוב אנו פועלים להסיר חסמים לקידום אנרגיה מתחדשת.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר – אורי צוק בר-סמנכ"ל בכיר – המשרד עובד כל הזמן על תכניות בנושא. כל נושא גידול בע"ח על כל שלביו נבדק בהקשר של השפעות על הסביבה. התוצאה עפ"י מודל בינלאומי היא שישראל היא בין המקומות היעילים בנושא. ייצור הבשר בישראל הוא יחסית קטן וחלק גדול מהבשר מיובא מחו"ל.
רשות החדשנות – חנן ברנד-סמנכ"ל – יש הזדמנות גדולה לכלכלת ישראל להפוך להיות מובילה עולמית בנושאי פתרון משבר האקלים ע"י טכנולוגיות ומענה לאתגרים עולמיים. יש תקציב של 3 מיליארד ₪ שיוקצה בשנים הקרובות לטכנולוגיות. הביקוש להפחתת פליטות גובר בטכנולוגיות, 16% מתקציב הרשות עבר בשנה שחלפה למתן מענה לדרישה זו. יש הרבה ידע באקדמיה הישראלית בנושא האקלים, ואנו עובדים בצורה משמעותית על תקצוב.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מדגישה שמדובר בנושא חשוב שנמצא במרכז סדר-היום הבינלאומי ומשפיע על עתיד ילדינו ונכדינו. ככל שהזמן יעבור, לטיפול באתגר יהיו השפעות קשות, כגון: בריאותיות, כלכליות ועוד. סכומי כסף גדולים צוללים אל קרקעית הים וישראל לא ערוכה.
הוועדה קוראת לקדם את חוק הפחמן, וממנו נוכל לצאת החוצה לנושאים נוספים. מדינת ישראל הפכה למעצמת גז, ואין סיבה למנוע את קידום הנושא.
הוועדה סבורה שיש צורך בהקמת גוף מתכלל לנושא משבר האקלים בראשות המשרד להגנת סביבה או הקמת רשות בתוך המשרד שירכז את כלל העשיה. או לחילופין, הקמת משרד ממשלתי חדש שיעסוק בנושא זה בלבד.
הוועדה תקיים ישיבת המשך במהלך חודש יולי 2023 לפני הכנס באבו דאבי. משרד ראש הממשלה הוא הגלגל המרכזי שצריך לנהל את המערכת, הזו ואנו מבקשים שישתתף בישיבה הבאה.