חומר רקע

דוח מצב המדע בישראל 2022/תשפ"ג דוח מצב המדע בישראל 2022/תשפ"ג 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג4 2022 © האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הדוח מונגש לציבור הרחב וניתן להשתמש בו בשפת המקור. בכל שימוש או ציטוט ממנו יש לאזכר את המקור כדלקמן: ). 2022( 2022/דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. https://doi.org/10.52873/SciReport.2022 עריכה: ד"ר ירדן ניב עריכת לשון: יהודית (דיתיק) ידלין סיוע בהבאה לדפוס: שי שילה ומיה פופר עיצוב ועריכה גרפית: סטודיו נעם תמרי אינפוגרפיקה: אביטל מנור דפוס: רותם פרסום והפקות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 9104001 , ירושלים4040 כיכר אלברט איינשטיין, ת״ד [email protected] :, דואר אלקטרוני02-5676222 :טלפון www.academy.ac.il 5 | 6 פתח דבר 8 תקציר 18 מבוא 19 אבני היסוד למחקר מדעי מצטיין 20 כתיבת הדוח הנוכחי 21 התפתחויות מרכזיות ונושאים נוספים 24 תמונת מצב 26 ההון האנושי 38 מימון ותקצוב 48 תשתיות המחקר 49 התפוקה המחקרית 58 מסקנות עיקריות 60 בין־לאומיות 62 מחקר בין־לאומי ומימונו 67 סגל וסטודנטים זרים 74 המלצות 76 תשתיות מחקר 78 תשתיות מחקר בישראל 82 תשתיות מחקר בחו"ל 86 המלצות 88 מדעי הרוח 91 תמונת מצב 97 תקצוב מדעי הרוח ומימונם 102 מיומנויות מחקר 103 תשתיות מחקר 106 המלצות 108 מדעי החברה 110 תמונת מצב 117 הכשרת סטודנטים לתארים מתקדמים 121 תשתיות מחקר 123 מקומו הציבורי של המחקר במדעי החברה 126 המלצות 128 המדעים המדויקים 130 תמונת מצב 135 טק-בריחת מוחות לתעשיית ההיי 138 זמן הקמת מעבדות לחוקרים חדשים 144 שמרנות בגיוס אנשי סגל 146 המלצות 148 מדעי החיים והרפואה 150 תמונת מצב עלות עריכת מחקרים במדעי 156 החיים והרפואה 160 מחקר בידי רופאים 164 המלצות 166 המחקר במכללות האקדמיות 168 תמונת מצב חשיבותו של המחקר במכללות 175 וההזדמנויות הטמונות בו 176 אתגרים עיקריים 178 המלצות 180 עיקרי דיווחי האוניברסיטאות 182 רשימת האיורים תוכן העניינים 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג6 פתח דבר 7 | רבד חתפ המחקר המדעי מבוסס העובדות והנתונים האמפיריים, אשר נשען מטיבו על מחשבה לוגית ורציונלית, הוא ממקורות עוצמתה של האנושות ושל שגשוגה. גם בישראל למחקר המדעי חלק נכבד בצמיחתה הכלכלית של המדינה, בביסוס דמותה הרוחנית, בחיזוק חוסנה הביטחוני ובמעמדה בקרב אומות העולם. חשיבותו של המדע על תחומיו השונים, הכוללים את מדעי הטבע והמדעים המדויקים כמו גם את מדעי הרוח והחברה, מתחוורת ביתר שאת בתקופות משבר כמו מגפת הקורונה ומשבר האקלים. לאלה מציע המדע לא רק מענים בדמותם של חיסונים או של פיתוחים לאנרגייה מתחדשת ולצמצום פליטה מזיקה, אלא גם כלֵי חשיבה לבחינת ההשפעות, האתגרים וההזדמנויות שטמונים במשברים אלה בראייה מוסרית, היסטורית ועוד. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל, ועם תפקידיה, כפי שנקבעו בחוק, אפשר למנות ייעוץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי. במסגרת זאת האקדמיה נדרשת להגיש לממשלה ולכנסת אחת לשלוש שנים דוח ובו סקירה על מצב המדע והמחקר בישראל. האקדמיה פועלת בכובד ראש למען מלאכה זו, והדוחות מבטאים את תרומתו רבת ההשפעה של הייעוץ המדעי לתהליכי קבלת ההחלטות במדינה, לטובת הציבור כולו. – הרביעי במספר – על מצב המדע בישראל, 2022/אני מתכבד להביא לעיונכם את הדוח לשנת תשפ"ג שהוא חלק ממחויבותה זו של האקדמיה ומאמונתה בערכו של המדע למדינת ישראל. ועדותיה על עבודתם המסורה בהכנת דוח מקיף זה. -ברצוני להודות לחברי ועדת דוח מצב המדע ותת בראש הוועדה עומד זה כתשע שנים, בחריצות ובכישרון גדול, חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא, ולו מגיע צרור תודות מיוחד. ברצוני להודות מקרב לב גם לד"ר ירדן ניב, מרכז הוועדה, על עבודתו המסורה, אשר בלעדיה הדוח לא היה קורם עור וגידים. תודתנו נתונה לכל הגופים ובעלי התפקידים שסייעו למאמץ ושיתפו עימו פעולה, ובכללם למועצה להשכלה גבוהה ולוועדה לתכנון ולתקצוב, לאוניברסיטאות וללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד רבים נוספים. אני קורא למקבלי ההחלטות במדינה בכלל ובמערכת ההשכלה הגבוהה בפרט ללמוד את מסקנות הדוח ואת המלצותיו ולפעול על פיהן, כל אחד ואחת בתחומי אחריותו, כדי להאדיר את המדע בישראל ואת לאומית. שגשוגו הוא שגשוג כולנו. -השפעתו המקומית והבין פרופ' דוד הראל נשיא האקדמיה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג8 דוח מצב המדע בישראל 2022/תשפ"ג תקציר 9 | ריצקת ב ) 2010( תיקון לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת תש"ע שנתי על מצב המדע -נקבע שעל האקדמיה להגיש לממשלה ולכנסת דוח תלת . הדוח סוקר את מצב המדע 2022/בישראל. הדוח הנוכחי הוא לשנת תשפ"ג במדינה, בכל שטחי המדע: מדעי הרוח, מדעי החברה, המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה. הוא מדגיש את המחקר הבסיסי, ומצביע על הישגים, על פערים ועל אתגרים. הוא כולל גם המלצות לטיפול בפערים ולעמידה באתגרים לצורך ביסוסם וקידומם של המדע והמחקר בישראל. המדע הבסיסי הוא אבן הראשה שעליה נשענת הכלכלה המתקדמת בארץ, ותרומתו לביטחון המדינה ולחוסן החברתי שלה לא יסולא בפז. ועדות, לבחינת נושאים או תחומים -על הכנת דוח זה שקדה, כשנתיים, ועדה מיוחדת, ותחתיה שש תת ממוקדים. עשרים ושלושה חברי ועדות אלה הם מבכירי החוקרים בישראל ממגוון תחומי המדע. במסגרת פעילותן נפגשו ועדות אלה עם עשרות בעלי תפקידים במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל, ובכללם בעלי תפקידים במועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב, במוסדות ההשכלה הגבוהה, במשרדי הממשלה, בקרנות מחקר מרכזיות ובקרנות פילנתרופיות. לפגישות אלה נלוו שנתיים והשוואתיים על מצב -קבלת דיווחים כתובים וסיורי שטח, לפי הצורך, ואיסוף נתונים מגוונים, רב המדע בישראל. מסקנותיהן של ועדות אלה מובאות בפרקי דוח זה, שכל אחד מהם דן בשניים–שלושה נושאים בעלי חשיבות רבה לקידום המחקר בתחום הנדון וכולל המלצות לחיזוקו, אף שברור שהנושאים הנדונים אינם היחידים שהם בעלי חשיבות. להלן מוצגים עיקרי פרקי הדוח, על מסקנותיהם ועל המלצותיהם. ניתן למצוא דיון מעמיק ורשימת המלצות מפורטת בפרקים הייעודיים. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג10 תמונת מצב הישגי המדע הישראלי המדע הישראלי רושם הישגים נכבדים המעידים על מצוינותו, בעיקר הודות להון האנושי הקיים במוסדות המחקר בארץ. אולם ישראל נוטה להישגים פחותים מאלה של מדינות ייחוס הדומות לה בגודלן הדמוגרפי והפיזי ושהן בעלות עצימות מדעית גבוהה, דבר המעיד על הפוטנציאל שעוד טמון ביכולתה של ישראל, כמדינה קטנה יחסית, לעמוד לצד המדינות המובילות את המדע העולמי. ההשקעה הלאומית במחקר בסיסי על אף הגידול הריאלי במימון המוקצה בישראל למו"פ אקדמי, ישראל מפגרת אחר מרבית מדינות בשיעור גידול זה. יתרה מזאת, בעשרים השנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בהוצאה הלאומית OECD-ה למו"פ אקדמי של ישראל כאחוז מהתמ"ג, דבר המתבטא במעברה של ישראל ממדינה מובילה במדד זה למדינה ממוצעת. לפיכך נדרשת הגדלה ניכרת של ההשקעה הלאומית במחקר בסיסי כדי לאפשר לישראל לשמור על מעמד מוביל ותחרותי במדע העולמי ואף לשפרו. השקעה כזו צריכה להתמקד בהגדלת התקציבים המופנים למענקי מחקר ובהרחבת תשתיות המחקר המתקדמות הזמינות לחוקרים ישראלים. ההון האנושי בישראל , ומספר בוגריה של מערכת ההשכלה הגבוהה בה OECD-אוכלוסיית ישראל משכילה יחסית למדינות ה גדל במידה ניכרת לאורך השנים. עם זאת רק כמחצית מבוגרי התואר השלישי בישראל משתלבים לבסוף בסגל האקדמי, דבר המעיד על פוטנציאל הגדילה של המחקר המדעי במדינה, הן האקדמי והן התעשייתי, בהתחשב במימוש הפוטנציאל הטמון בבוגרים אלה. מצב תחומי המדע השונים המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה נמצאים בצמיחה ניכרת בשנים האחרונות. לעומתם, מדעי הרוח והחברה נמצאים בצמיחה מתונה ביותר, ואף בירידה. מצב זה מחייב מציאת איזון עדין שמחד מחזק את הסגל האקדמי בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה, כדי לקדם את המצוינות המדעית של ישראל בתחומים אלה בד בבד עם הכשרת כוח אדם איכותי הנדרש למשק, ומאידך משמר את המחקר במדעי הרוח והחברה ומטפחו. 11 | ריצקת לאומיות-בין המדע הוא מיזם אנושי החוצה תקופות וגבולות, והיום יותר מתמיד הוא נעשה בשיתוף פעולה בין חוקרים ממדינות שונות. השתתפותה של ישראל במאמץ המדעי העולמי ושיתופי הפעולה של חוקריה עם עמיתיהם בעולם הם מרכיב מרכזי בהשתייכותה לקהילת העמים ובמעמדה בה. לאומי ומימונו-מחקר בין לאומי של חוקרים ישראלים הוא גדול, אך עדיין קטן מזה של מדינות ייחוס -היקף שיתוף הפעולה הבין בעלות מצוינות מדעית בולטת. ‹ לאומיות חדשות עם מדינות המאופיינות במצוינות מדעית מובהקת -יש להקים ולתקצב תוכניות דו אגב הרחבתן של הקרנות הקיימות ונקיטת צעדים למיצוי הפוטנציאל הטמון בהן. סגל וסטודנטים זרים לשיעור גבוה של סגל ושל סטודנטים זרים השפעה חיובית עצומה על איכות המחקר וההוראה האקדמיים. למרבה הצער, בישראל שיעור אנשי הסגל והסטודנטים הזרים זעום, והיא מתקשה בגיוס דוקטורט זרים מצטיינים. -עמיתי בתר ‹ דוקטורט והסטודנטים הזרים בישראל, ללא התפשרות -יש להגדיל את מספר החוקרים, עמיתי הבתר על מצוינותם. על כלל הגופים הרלוונטיים לנושא במערכת ההשכלה הגבוהה, במשרדי הממשלה ובקרנות הפילנתרופיות להירתם למען מטרה זו. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג12 תשתיות מחקר תשתיות מחקר חדישות הן אבן יסוד ביכולתם של חוקרים לקיים מחקר תחרותי ופורץ דרך, ועל כן יש לוודא כי הצורך בהן יבוא לידי ביטוי בתהליכי התקצוב והתכנון של המחקר המדעי במדינה ויישען על מנגנונים מסודרים לתמיכה בצורכי החוקרים. תשתיות מחקר בישראל ישראל מספקת מימון נרחב יחסית להקמת תשתיות מחקר אישיות לחוקרים חדשים, אך המימון עבור חוקרים ותיקים לוקה בחסר. כמו כן בישראל, שלא כנהוג במדינות שונות בעולם, אין מנגנון סדור האמון על בדיקת הצורך בתשתיות מחקר לאומיות ועל גיבוש אסטרטגיה מקיפה וארוכת טווח בנושא. ‹ יש להגדיל במידה ניכרת את תמיכת המדינה בתשתיות מחקר, הן עבור תשתיות מחקר אישיות לחוקרים ותיקים והן עבור תשתיות מוסדיות ולאומיות, אגב הרחבת הגישה והניצול של תשתיות מחקר קיימות. תשתיות מחקר בחו"ל ישראל דה פקטו היא מדינת אי קטנה, ואין ביכולתה להחזיק תשתיות מחקר מתקדמות גדולות במיוחד. לפיכך הצלחתם של מדעניה כרוכה במידה רבה ביכולתה של ישראל ליצור עבורם גישה לתשתיות מחקר מתקדמות בחו"ל. ‹ יש לחתור להצטרפות ישראל למיזמי מחקר גדולים בחו"ל לפי אמות מידה של מצוינות מדעית. לשם כך יש להקים מנגנון לבחינת הצטרפותה של ישראל לתשתיות מחקר בחו"ל ולתמיכה בהצטרפות זו. כחלק מזה, יש לפעול להרחבת מעורבות ישראל בפורום האסטרטגיה האירופית לתשתיות מחקר ).ESFRI( ‹ .לאומיים שישראל חברה בהם-יש להקים מאגר לאומי לתשתיות מחקר ולארגונים בין 13 | ריצקת מדעי הרוח למדעי הרוח השפעה חברתית וכלכלית עצומה. עם זאת זה כמה עשורים שמדעי הרוח בארץ ובעולם נתונים במשבר מתמשך המתבטא בירידת קרנם בקרב הציבור הרחב וכן בצמצום הפעילות בתחומים אלה במוסדות ההשכלה הגבוהה. תקצוב מדעי הרוח ומימונם אופן התקצוב של מדעי הרוח בישראל ושיעורו אינם מאפשרים תמיכה נאותה במחקר בתחום ואף מובילים ליצירת תמריצים שמעודדים התפתחות שאינה תמיד הולמת את המחקר בתחום. ‹ יש לגבש מדיניות תקצוב שתבטיח מסה קריטית של חוקרים מצטיינים בתחומי מדעי הרוח השונים בלא תלות במספר הסטודנטים בתחום. ‹ יש להתאים את אופן תקצוב מדעי הרוח, בעיקר במודל התקצוב של ות"ת, לאופיו המחקרי של תחום זה. ‹ יש להגדיל במידה ניכרת את המימון הניתן לתהליכי הפקת פרסומים במדעי הרוח. מיומנויות מחקר שליטה בשפות היא בליבו של המחקר במדעי הרוח, אך לפקולטות למדעי הרוח יש יכולת מוגבלת לתמוך בהקנייתן בשל מיעוט סטודנטים ומורים לשפות עתיקות. כמו כן מדעי הרוח הדיגיטליים והמיומנויות הטכנולוגיות והחישוביות שהם דורשים, נחוצים ביותר לעתיד המחקר בתחום. ‹ יש לגבש מתווה לאומי למסגרות ללימודי שפות מחקר. ‹ יש לחזק את התמיכה במסגרות הכשרה אוניברסיטאיות לחוקרים עתידיים במדעי הרוח הדיגיטליים. תשתיות מחקר אף שתשתיות המחקר העיקריות הנדרשות למדעי הרוח הן תשתיות מידע הכוללות אפשרות לאיסופו, לשימורו ולהנגשתו, המימון המוענק להקמתן ולהפעלתן מוגבל. יתרה מזאת, ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים יצרו הזדמנויות חדשות בנוגע לתשתיות אלה, אך מימושן דורש משאבים כספיים, טכנולוגיים וכוח אדם מיומן שאינם זמינים בהיקף מספיק. ‹ יש להקים מסגרת מיוחדת למימון מיזמי מחקר תשתיתיים במדעי הרוח שעיקרם איסוף מידע, אחסונו והנגשתו. ‹ יש להגדיל את התמיכה בדיגיטציה של חומרים במדעי הרוח אגב הרחבת נגישותן של תשתיות ) data-repository( סריקה ודיגיטציה של חומרים מסוגים שונים והקמת מאגר לאומי דיגיטלי שיאפשר את אחסנתם ואת הנגשתם. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג14 מדעי החברה מדעי החברה חווים בשנים האחרונות תמורות נרחבות בשיטות ובמוקדי המחקר בתחום אגב התרחקות מזיקתם הקלאסית למדעי הרוח והתקרבות לדרכי העבודה ולגישה המדעית המאפיינות את מדעי הטבע. כמו כן לחלק נכבד מהמחקר בתחום בישראל רלוונטיות רבה לשאלות המעסיקות את הציבור ואת מקבלי ההחלטות במדינה. הכשרת סטודנטים לתארים מתקדמים כיום הכשרה מיטבית של המצטיינים שבתלמידי המחקר דורשת מהם להקדיש את מרב זמנם ומאמציהם ללימוד ולמחקר, בדומה לנהוג במדעי הטבע. אולם מעטפת ההכשרה והמימון לתלמידי המחקר בתחום צרה מכדי לאפשר הכשרה מספקת. ‹ יש לבסס שיתופי פעולה בין מוסדות המחקר בארץ לצורך הכשרת תלמידי מחקר במדעי החברה והגדלת מגוון קורסי ההכשרה המתקדמים המוצעים בתחומים אלה. ‹ יש להקים מסגרות מימון לתלמידי מחקר במדעי החברה ולהרחיב את אלה הקיימות, הן ברמה הלאומית והן ברמה המוסדית, אגב הגדלת סכום כל מלגה. תשתיות מחקר התמיכה בתשתיות מחקר במדעי החברה לוקה בחסר, ונדרשת גישה למשאבים רבים מאלה שמדעי החברה נזקקו להם בעבר, בין היתר בשל שינויים מתודולוגיים והתפתחויות טכנולוגיות שהובילו לדרישה לתשתיות מחקר חדשות כמו גישה לנתוני עתק (וכלים לעיבודם) ולמכשירי דימות. ‹ יש לערוך בחינה לאומית של ההתאמות הנדרשות בתמיכה הציבורית בתשתיות מחקר במדעי החברה בשל השינויים המתודולוגיים שעובר התחום. ‹ יש להרחיב את נגישותם של מאגרי מידע מנהליים של גופי ציבור לחוקרים. מקומו הציבורי של המחקר במדעי החברה בשנים האחרונות ישנה תחושה כללית שחלה התרחקות מסוימת בין המחקר במדעי החברה לבין הציבור ומקבלי ההחלטות. התרחקות כזו מצמצמת את התרומה ההדדית שיכולה לצמוח מקשר הדוק ופורה ביניהם. לכן, חשוב לחזק את הקשר בין מדעי החברה לזירות העשייה המקבילות להם. ‹ יש להמליץ לחוקרים במדעי החברה ליצור ממשק הדוק יותר עם החברה הישראלית ועם מקבלי ההחלטות במדינה ולהמליץ להם לכתוב סיכום מקביל ומקוצר בעברית של מחקריהם. ‹ יש לעודד את עובדי המגזר הציבורי והחברה האזרחית להמשיך ללימודים מתקדמים גם שלא למטרת קריירה אקדמית. 15 | ריצקת המדעים המדויקים המדעים המדויקים בישראל נמצאים בצמיחה מתמדת בשנים האחרונות, בעיקר בשל שגשוגה של טק וביקושה הרב לכוח אדם מיומן בתחום.-תעשיית ההיי טק-בריחת מוחות לתעשיית ההיי טק על כוח אדם ומתקשה לגייס אנשי סגל -המערכת האקדמית נמצאת בתחרות עם תעשיית ההיי ותלמידי מחקר ולשמר את אלה הקיימים. בעקבות זאת היקף המחקר הבסיסי בתחומים אלה נפגע וכך גם יכולתה של המערכת האקדמית להכשיר בוגרים חדשים למשק. דרכים יצירתיות שאינן תלויות רק בשיפור תנאי שכר יכולות לסייע בהתמודדות עם קושי זה. ‹ יש להגביר את הגמישות הניתנת לאנשי סגל בשיתוף פעולה עם התעשייה אגב הגדלת היקף השעות המותר לנושא והגמשת כללי הקניין הרוחני. ‹ יש להגדיל את שיעור המימון הניתן לתלמידי המחקר, בייחוד בתחומים נבחרים, אגב הענקת מימון לכל אלה כבר בתחילת לימודי התואר השני. זמן הקמת מעבדות לחוקרים חדשים תהליכי הקמת המעבדות לחוקרים חדשים באוניברסיטאות נוטים להתארך במידה רבה מסיבות שונות, ובהן תכנון וניהול פרויקט לא יעילים, קושי להעמיד שטח זמין למעבדה החדשה, עול רגולטורי וקשיי רכש. התארכות זו פוגעת במידה ניכרת ביכולתם של החוקרים החדשים לבצע מחקרים פורצי דרך לאומי.-ותחרותיים בקנה מידה בין ‹ יש לקבוע את קיצור הזמן של הקמת המעבדות כיעד ולבצע מעקב שוטף בנושא הן במוסדות המחקר והן בות"ת, אגב יצירת תמריצים בעניין. ‹ יש לשפר את טיפול מוסדות המחקר בנושא זה, למשל להתחיל בתהליכי התכנון וההקמה של המעבדות לחוקרים חדשים מוקדם ככל הניתן ובטרם תחילת עבודתם בפועל במוסד והעמדת מעבדה זמנית לרשות החוקרים החדשים. שמרנות בגיוס אנשי סגל תהליכי הגיוס במוסדות האקדמיים בישראל שמרניים מאוד, ומוסדות רבים מעדיפים להימנע מהסיכון בגיוס אנשי סגל שטרם זכו לפריחה מחקרית מקיפה, ובכך מחמיצים הזדמנות לקלוט אנשי סגל שמתגלים בדיעבד כחוקרים מצטיינים, וכל זאת בשל הנוהג להעניק קביעות כמעט לכל איש סגל בכיר. שמרנות זו מקשה גם את ההתמודדות עם המחסור באנשי הסגל הבכיר במדעים המדויקים וההנדסה בארץ. ‹ יש לגלות פחות שמרנות בגיוס חברי סגל חדשים ולתת הזדמנות גם לחוקרים מצטיינים אשר פריחתם עדיין לפניהם, אגב העברה הדרגתית בשימת לב רבה של הנקודה המכרעת לשיפוט מצוינותם משלב הקליטה לשלב הענקת הקביעות. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג16 מדעי החיים והרפואה לאורך שנותיה של ישראל התקיים בה מחקר ענף בתחומי מדעי החיים והרפואה שזכה להכרה ולהישגים לאומיים רבים. תחום זה הוא מהתחומים הגדולים ביותר במחקר במדינה מבחינת המימון וכוח האדם -בין המוקצים לו, ולעיתים הוא אף שווה לאלה המוקצים לכל המדעים המדויקים גם יחד, ואף עולה עליהם. עלות עריכת מחקרים במדעי החיים והרפואה המחקר במדעי החיים והרפואה נוטה להיות חריג בעלותו הגבוהה בשל צרכיו בציוד מדעי מתקדם, בכוח אדם ובחומרים מתכלים רבים, וכן בשל עלותו הגבוהה של המחקר בבעלי חיים. עם זאת בשנים האחרונות ניכר גידול בעלות תשומות המחקר בתחום, שללא התאמה במימון המוקצה לו, שוחק את יכולתו של המדע הישראלי לערוך מחקר פורץ דרך ותחרותי בקנה מידה עולמי. ‹ יש לפתח מדד לעלות תשומות המחקר ולבחון את היקפו ואת אופן מימונו של המחקר במדעי החיים והרפואה, אגב התאמתו לעלייה בעלויות תשומות המחקר בתחום. ‹ יש לבחון דרכים להורדת עלות תשומות המחקר בישראל, בין היתר בבדיקת התנהלות השוק, הרגולציה בתחום זה ושיתופי פעולה אפשריים בין מוסדות המחקר בישראל. מחקר בידי רופאים חוקרים הם רופאים שנוסף על עבודתם הקלינית הם עורכים מחקר מדעי (בסיסי או יישומי). -רופאים לשילוב בין העבודה הקלינית למחקר מדעי יש פוטנציאל תרומה רב למחקר מדעי ולאיכות הטיפול מיצוי בשל חסמים רבים -הרפואי במדינה, והוא אף נושא רווחים כלכליים. חרף זאת הנושא נמצא בתת חוקרים.-המקשים פעילותם של רופאים ‹ חוקרים בראשית דרכם כדי לתמוך בביסוסה ובפיתוחה של -יש להקצות מימון נרחב לרופאים פעילותם המחקרית. ‹ יש להנהיג תמריצים לבתי החולים, לקופות החולים ולמחלקותיהם לעידוד פעילות מחקרית בקרב רופאים. ‹ חוקרים שיבטיחו לרופאים נבחרים הקצאת זמן שמור למחקר -יש ליצור תקנים ייעודיים לרופאים באופן סדור וארוך טווח. 17 | ריצקת המחקר במכללות האקדמיות מספרן של המכללות האקדמיות וכן חלקן במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל גדלו במידה ניכרת למן שנות התשעים של המאה הקודמת. המכללות יועדו ביסודן לאפשר את הרחבת הנגישות ללימודים גבוהים, בעיקר לרמת תואר ראשון, לעומת האוניברסיטאות שיועדו לשאת את דגל המצוינות המחקרית ולהכשיר את חוקרי העתיד. אולם בנקוף השנים התרחבה מאוד הפעילות המחקרית במכללות, בייחוד המחקר היישומי, אך גם המחקר הבסיסי מצטיין בהן, ומספר גדל והולך של בוגריהן משתלב בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות. בשל מגמות אלה יש לבחון את מקומו של המחקר במכללות, שלו תרומה אפשרית רבה לאיכות ההוראה במוסדות אלה ותרומה רחבה בהרבה למדע, לביטחון ולכלכלה במדינה. טיפוח המחקר היישומי במכללות יכול לסייע להן לענות על צורכי התעשייה בידע עדכני ושימושי, שיאפשר לה להשיג יתרון לאומית אגב יצירת תשואה כלכלית ברורה למשק באופן שאינו שם אותן -יחסי וטכנולוגי ברמה בין בתפקיד דומה לזה של האוניברסיטאות או בתחרות עימן. כחלק מזה יש להתמודד עם האתגרים העיקריים המקשים את שגשוג הפעילות המחקרית במכללות, ובראשם המשאבים המועטים שעומדים לרוב לרשותן למטרה זו. התמודדות עם אתגרים אלה אינה ות"ת, לבדן; היא צריכה לקבל -נחלתן של המכללות או של מערכת ההשכלה הגבוהה, ובראשן מל"ג מענה מגופים נוספים העשויים להירתם לקידום נושא זה, הן במשרדי הממשלה והן בתעשייה. ‹ יש לחזק את רשויות המחקר במכללות. ‹ יש להרחיב את נגישותן של תשתיות מחקר לחוקרים במכללות. ‹ יש להקים מסלול ייעודי, תחרותי ומבוסס מצוינות לחוקרים נבחרים במכללות. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג18 ) נקבע שעל האקדמיה2010( בתיקון לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת תש"ע שנתי על מצב המדע בישראל. על דוח זה לסקור את "מצב המדע -להגיש לממשלה ולכנסת דוח תלת והמחקר בישראל בהשוואה למצב המדע והמחקר בעולם". כחלק ממילוי חובה זו הגישה האקדמיה עד . נוסף על מילוי חובה זו ולאחר 2019- ו2016 ,2013 כה שלושה דוחות על מצב המדע בישראל בשנים הגשת דוח מצב המדע בישראל, נהגה האקדמיה להקים ועדה למעקב אחר יישום המלצות הדוח ולהכנת .2021- ו2018 ,2015 התשתית לכתיבת הדוח הבא. שלוש ועדות מסוג זה הגישו את מסקנותיהן בשנים שנתיים שהאקדמיה מכינה סוקרים את מצב המדע במדינה, בדגש על המחקר הבסיסי, -הדוחות התלת ומצביעים על הישגים, על פערים ועל אתגרים. הדוחות כוללים גם המלצות לטיפול בפערים ולעמידה באתגרים לצורך ביסוסם וקידומם של המדע והמחקר בישראל בשל היותם אבני יסוד בבנייתה של המדינה, בצמיחתה הכלכלית, בחוסנה הביטחוני ובמעמדה של ישראל בקרב האומות. הוועדות הממונות על הכנת דוחות מצב המדע וכן ועדות המעקב מורכבות מבכירי החוקרים בישראל ממגוון תחומי המדע. במסגרת פעולתן עומדות הוועדות בקשר עם מגוון הגופים בישראל העוסקים בנושא. בגיבוש מסקנותיהן שוקלות הוועדות גם את מצב המדע בישראל לעומת זה שבמדינות שבהן עצימות מדעית גבוהה וגודל אוכלוסייה דומה לישראל, כמו שווייץ, שוודיה ודנמרק. היות ששגשוגו של המחקר הבסיסי מסתמך על מצוינותם המדעית של החוקרים עצמם, שואף דוח מצב המדע להביא לידי ), ואת הצורך bottom-up( ביטוי את צורכיהם ואת מצוקותיהם כפי שהם עולים מהשטח, מלמטה למעלה ), שלעיתים היא הכרחית ליצירת top-down( לאזן בינם ובין מדיניות לאומית הנקבעת מלמעלה למטה תשתית מחקרית מתקדמת ולרתימת המדע להתמודדות עם אתגרים לאומיים ועולמיים. זהו הדוח הרביעי על מצב המדע בישראל שהאקדמיה מגישה. מבוא 19 | אובמ אבני היסוד למחקר מדעי מצטיין ). 1 המחקר המדעי נשען על שלוש אבני יסוד: הון אנושי, תשתיות מחקר ומימון ותקצוב (ראו להלן איור שלוש אלה הן התשומות של המחקר המדעי המאפשרות את צמיחתם של פירות המחקר. מידת זמינותן ואיכותן של תשומות אלה קובעת במידה רבה את היקף תפוקתו של המחקר המדעי ואת איכותה. קיום המחקר המדעי תלוי בראש ובראשונה בהון האנושי העוסק במחקר: החוקרים הבכירים, עמיתי דוקטורט, תלמידי המחקר ואף הסטודנטים לתואר ראשון שחלקם משמשים עוזרי מחקר, והם -הבתר המועמדים האפשריים להמשך לימודים מתקדמים ולהיות עתודת החוקרים. קיום המחקר המדעי נשען גם על זמינותן של תשתיות מחקר. מלבד התשתיות הפיזיות הבסיסיות ביותר, כמו מבנים וציוד משרדי בסיסי, המחקר זקוק לתשתיות ייעודיות המשתנות בין תחומי המחקר. בחלק מתחומי המחקר התשתיות הנדרשות הן ציוד מדעי, קל וכבד כאחד, כמו מיקרוסקופים, מאיצים, מכשירי דימות ומערכות מחשוב וענן מתקדמות. בתחומי מדע אחרים התשתיות הן מידע ונתונים וכן המעטפת שמאפשרת את אצירתם, את נגישותם ואת השימוש בהם, כמו ארכיונים, מאגרי מידע, בסיסי נתונים וכדומה. לבסוף למחקר המדעי נחוץ גם מימון ותקצוב התומכים בפיתוח ההון האנושי ותשתיות המחקר ומאפשרים אותם. המימון נחוץ לצורך מימון החוקרים ותלמידי המחקר ולצורך הכשרת חוקרי העתיד. הוא נחוץ גם לשם רכישתן או הקמתן של תשתיות המחקר וכן לצורך תחזוקתן השוטפת. יעילות המחקר המדעי תלויה ביכולתו להפיק תפוקה דומה בהיקפה או באיכותה אך באמצעות תשומות מצומצמות יותר. למשל, מחסור באחת מאבני היסוד של המחקר המדעי יכול להיות מפוצה באבני יסוד אחרות. לדוגמה, מחסור בתשתיות מחקר מהמתקדמות בעולם יכול לפגוע באיכות התפוקה המדעית, אך הון אנושי איכותי במיוחד יכול לפצות, חלקית, על מחסור זה. לאורך השנים התבסס שגשוגה המדעי של ישראל במידה רבה על איכות ההון האנושי שלה, שפיצה בדרכים יצירתיות על מחסור במימון למחקר בסיסי ובתשתיות מחקר, ובהן תשתיות מחקר גדולות בחו"ל שחשיבותן הולכת וגדלה, אך נגישותן למדענים ישראלים פחותה ומוגבלת יותר. בליבו של דוח מצב המדע עומדת סקירת מצב המחקר הבסיסי בישראל על פי שלוש אבני היסוד וכן של התפוקה המדעית שהם מאפשרים. . אבני היסוד למחקר מדעי מצטיין.1 איור המחקר המדעי תשתיות מחקר מימון ותקצוב הון אנושי מבוא 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג20 כתיבת הדוח הנוכחי מינתה נשיאת האקדמיה דאז פרופ' נילי כהן את הוועדה לכתיבת דוח מצב המדע 2021 בפברואר ועדות לבחינת נושאים או תחומים ממוקדים. -, ובהמשך – שש תת2022/בישראל לשנת תשפ"ג ועדותיה-חברי הוועדה ותת תת־הוועדה למדעי החברה יו"ר: פרופ' ליאת איילון אילן-אוניברסיטת בר פרופ' איל בנבנישתי אוניברסיטת קיימברידג' פרופ' תמר הרמן האוניברסיטה הפתוחה פרופ' ישי יפה האוניברסיטה העברית בירושלים אפשטיין-פרופ' נח לוין אוניברסיטת תל אביב תת־הוועדה לבין־לאומיות יו"ר: פרופ' דניאל זייפמן מכון ויצמן למדע פרופ' ישראל ברטל האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' מרים פאוסט אילן-אוניברסיטת בר פרופ' מיכל פלדמן אוניברסיטת תל אביב פרופ' מוטי שגב הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תת־הוועדה למדעים המדויקים יו"ר: פרופ' מיכל פלדמן אוניברסיטת תל אביב פרופ' נעם ניסן האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' יעקב קליין מכון ויצמן למדע פרופ' מוטי שגב הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תת־הוועדה לתשתיות מחקר יו"ר: פרופ' רשף טנא מכון ויצמן למדע פרופ' ישראל ברטל האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' בני גייגר מכון ויצמן למדע פרופ' משה דויטש אילן-אוניברסיטת בר תת־הוועדה למדעי החיים והרפואה יו"ר: פרופ' אלי קשת האוניברסיטה העברית בירושלים נריה-פרופ' ינון בן האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' מאיה שולדינר מכון ויצמן למדע תת־הוועדה למדעי הרוח יו"ר: פרופ' ישראל ברטל האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' מיכל בירן האוניברסיטה העברית בירושלים ארצי-פרופ' יוסי בן אוניברסיטת חיפה דב-פרופ' יונתן בן אוניברסיטת תל אביב פרופ' גונן שרון חי-המכללה האקדמית תל ועדת דוח מצב המדע יו"ר: פרופ' רשף טנא, מכון ויצמן למדע פרופ' שמעון אולמן, מכון ויצמן למדע אופיסיו כיו"ר פורום תל"מ)-(אקס אילן-פרופ' ליאת איילון, אוניברסיטת בר פרופ' ישראל ברטל, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' דניאל זייפמן, מכון ויצמן למדע פרופ' מיכל פלדמן, אוניברסיטת תל אביב פרופ' אלי קשת, האוניברסיטה העברית בירושלים מנהל דוח מצב המדע: ד"ר ירדן ניב 21 | אובמ מבוא ועדותיה-עבודת הוועדה ותת ועדת דוח מצב המדע נפגשה עם בעלי תפקידים שונים במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל כדי ללמוד על התפתחויות מרכזיות בתחום, וכן קיבלה, בדומה לדוחות קודמים, דיווחים כתובים מכל האוניברסיטאות בישראל על התפתחויות מרכזיות בתחומן בשלוש השנים האחרונות (ראו את פרק ועדות ייעודיות שהוקדשו, כל אחת, -"עיקרי דיווחי האוניברסיטאות"). עיקר הכנת הדוח הוטלה על תת ועדות אלה פעלו בדרכים שונות לבחינת מצב המדע בתחום -לבחינה של תחום או של נושא מסוים. תת אחריותן. עם דרכים אלה ניתן למנות מפגשים נרחבים עם דקני הפקולטות בתחומן, קבלת דיווחים ונתונים כתובים מהפקולטות, עריכת סיורים ומפגש עם בעלי תפקידים שונים במועצה להשכלה גבוהה (להלן: מל"ג), בוועדה לתכנון ולתקצוב (להלן: ות"ת), במוסדות ההשכלה הגבוהה, במשרדי הממשלה, ועדה התמקדה בשניים–שלושה נושאים שהיא -בקרנות מחקר מרכזיות ובקרנות פילנתרופיות. כל תת זיהתה אותם כבעלי חשיבות רבה לקידום המחקר בתחום בדיקתה, וגיבשה המלצות לחיזוקם. התמקדות זו אינה מניחה כי אלה הנושאים היחידים החשובים לקידום המדע בישראל, אך הייתה כפופה לאילוצים המעשיים שבהכנת דוח זה, שממילא קצרה יריעתו מלהכיל את עושרה ואת מורכבותה של העשייה המדעית בישראל. שנתיים והשוואתיים על מצב המדע בישראל כדי -לפעילות זו התלווה מאמץ לריכוז נתונים מגוונים, רב לשקף תמונה מקיפה ומרוכזת ככל הניתן. הנתונים שמרוכזים בדוח זה מתבססים על נתוני הלשכה ) OECD-המרכזית לסטטיסטיקה, מאגרי המידע של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (להלן: ה וגופים נוספים כמו הקרן הלאומית למדע והאוניברסיטאות. התפתחויות מרכזיות ונושאים נוספים דוח מצב המדע אינו נכתב בחלל ריק, וחלק מהמלצותיו הבשילו כבר במהלך גיבושן לכדי מעשים, בין בשל פעילות הכנת הדוח ובין באופן בלתי תלוי. מטעמים מובנים, ובראשם פרק הזמן שבין גיבוש המלצות הדוח לסיום הפקתו, הדוח אינו יכול לכסות בהכרח את ההתפתחויות העדכניות ביותר בנוגע לחלק מהמלצותיו שהחלו להתממש. עניין זה אין בו כדי לגרוע מחשיבות ההמלצות המוצגות בדוח: יש בהן כדי לתת רוח גבית לפעולות התואמות אותן וכן כדי להדגיש את העקרונות להמשך קידומן של המלצות אלה. , החלו 2019 כמו כן במהלך שלוש השנים האחרונות, מאז פרסום דוח מצב המדע הקודם בשלהי התפתחויות בתחומי המדע והמחקר בישראל שהיקף השפעתן חורג מגבולותיהם של פרקים מסוימים בדוח. אלה ראויים לאזכור מיוחד. בראש ובראשונה, שלוש השנים האחרונות מאז דוח מצב המדע הקודם היו בצילה של מגפת הקורונה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג22 . בטווח2022 ואותותיה עדיין ניכרים, גם אם במידת הולכת ופוחתת, גם בשלהי2019 שפרצה בשלהי הקצר, למגפה זו היו השלכות נרחבות על פעילות המדע ומערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ובעולם. כפי שעולה גם מדיווחי האוניברסיטאות, המגפה ומגבלות התנועה שחלו בעקבותיה שיבשו את סדרי ההוראה וההכשרה האקדמיים הרגילים במוסדות ההשכלה הגבוהה ודרשו התאמות מיידיות ומאמצים מיוחדים. נוסף על זה, פעילות המחקר נפגעה ועוכבה עם סגירתן הזמנית של מעבדות מחקר ותשתיות מחקר מרכזיות, או צמצום בפעילותן. ניידות החוקרים הצטמצמה גם היא והקשתה על יציאתם של דוקטורט להשתלמויות ולכינוסים בחו"ל ועל הגעתם של אחרים לישראל. עם זאת -חוקרים ועמיתי בתר השפעותיו ארוכות הטווח של משבר זה עדיין רחוקות מלהיות ידועות, והן מציבות בפני המדע וההשכלה הגבוהה בישראל הן הזדמנויות והן סיכונים שמצריכים את תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות ושל ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה במדינה דווקא עם שכיכתה של המגפה. שנתית של ות"ת לשנים -דוח מצב המדע הנוכחי מתפרסם גם בנקודת מעבר חשובה בין התוכנית הרב תשע"ז–תשפ"ב לזו החדשה שצפויה לפעול משנת תשפ"ג ועד תשפ"ח. בהיותה של ות"ת גורם המימון שנתית -המרכזי למערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר הבסיסי בישראל, לתחילתה של התוכנית הרב החדשה ולמרכיביה השפעה נרחבת. התוכנית צפויה להתמקד בכמה נושאי דגל ולהקצות משאבים ) חיזוק ההון האנושי 2( ;מוסדיות-) הגדלת המימון לתשתיות מחקר מוסדיות ובין1( :מיוחדים לקידומם עמיתים באוניברסיטאות כמקובל במוסדות מחקר מובילים -למחקר באמצעות קידום המעמד של חוקרים ) הקצאת מימון מיוחד לתחומי האקלים והקיימות ועידוד מחקר והוראה בהם, בייחוד בנושאי 3( ;בעולם אנרגייה והתמודדות עם שינויי האקלים, מזון, חקלאות, שימור המגוון הביולוגי ושימוש במשאבי טבע, ) תמיכה בהקמת פארקי מדע סמוכי קמפוס 4( ;מדעי הים והמים, תחבורה וערים חכמות וחברה וקיימות ) הרחבת הכשרת ההון האנושי 5( ;לחיזוק קשרי אקדמיה–תעשייה ולקידום יזמות, חדשנות ומסחור ידע 1.טק-הדרוש לענף ההיי , שהיא כיום Horizon Europe הצטרפה ישראל רשמית לתוכנית המו"פ האירופית2021 כמו כן בדצמבר מיליארד אירו, 95.5-תוכנית המו"פ הגדולה בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי בתקציב כולל של כ בכך ישראל ממשיכה את השתתפותה בתוכניות המו"פ האירופי 2.2027 והיא עתידה להתפרס עד שנת . הצטרפות זו מבטיחה הקצאת Horizon 2020 – כפי שעשתה בתוכניותיה הקודמות ובזו המסתיימת לאומי החשוב של ישראל -מימון רב למחקר המדעי בישראל בשנים הקרובות וכן את מעמדה הבין בקהילה המדעית. בשנים החולפות קודמו ומקודמים גם כמה תחומי מדע לפי החלטת פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח), שהוקם לצורך איגום משאבים ותיאום בין הגופים הלאומיים שתקציביהם כוללים הקמת תשתיות מחקר גדולות ושימוש בהן. הגוף הוולונטרי בראשות נציג האקדמיה הלאומית למדעים כולל את ות"ת, את רשות החדשנות, את משרד המדע והטכנולוגיה ואת מפא"ת (המנהל למחקר תשפ"ח – הצעות לקידום נושאי דגל בתחומים של: תשתיות מחקר, הון אנושי-שנתית לשנים תשפ"ג-ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב 1 .)2022 ביוני8( "למחקר, קיימות ואקלים, פארקי מדע סמוכי קמפוס, והון אנושי להייטק ראו הודעת משרד החוץ; משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; משרד האוצר; רשות החדשנות וות"ת, "נחתם רשמית הסכם הצטרפותה 2 .)2021 בדצמבר16( "Horizon Europe של ישראל לתוכנית המו"פ האירופית 23 | אובמ מבוא ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) ונלווה אליהם אגף התקציבים במשרד 3,האוצר. הנושאים שהפורום מקדמם הנמצאים בשלבי בחינה ויישום שונים הם מדע וטכנולוגיה קוונטית ).Bio-Convergence( קונוורג'נס- וביו5 לוויינות זעירה4,בינה מלאכותית ומדעי הנתונים מלבד זאת ראוי לציין את דוחות האקדמיה הלאומית למדעים משלוש השנים האחרונות, המתמקדים פרסמה האקדמיה דוח בנוגע למצב לימודי השואה 2020 בנושאי מדיניות מדע שונים. בשנת באוניברסיטאות ובמכללות בישראל שהובע בו חשש מנסיגת ישראל ממעמדה המוביל בחקר התחום ) מתקדמת. CryoEM( וכן דוח בנוגע לצורך בהקמת מרכז לאומי למיקרוסקופיית אלקטרונים קריוגנית פרסמה האקדמיה דוח בנוגע לחשיבותה של הוראת מדעי הנתונים בכל תחומי הידע 2021 בשנת דוח בנוגע להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל ודרכים לקידומו.2022 באוניברסיטאות, ובשנת מלבד התפתחויות אלה ראוי לציין שני נושאים נוספים הניצבים לפתחם של המדע והמחקר הבסיסי בישראל שהעיסוק בהם התרחב בשנים האחרונות, והוא צפוי להוסיף ולהתרחב בעתיד, אך הם אינם נידונים במפורש או במסודר בפרקי דוח זה. ראשית יש לציין את העיסוק המדעי הגובר במשבר האקלים ובקיימות המביא לפריחתן של יוזמות רבות לקידומו. עם יוזמות אלה ניתן למנות את קידום הנושא את הקמתם של מרכזי מחקר ותוכניות לימוד ייעודיות בנושאים 6,שנתית הבאה של ות"ת-בתוכנית הרב וכן את ועדת ההיגוי של האקדמיה הלאומית למדעים להתמודדות עם משבר 7אלה באוניברסיטאות האקלים. ניתן לשער שעיסוק זה יקבל בולטות רבה בשנים הקרובות, הן בעיקר המחקר בתחום והן במימון המוקצה לו, הן בישראל והן בעולם. שנית יש לציין את חשיבות שילובן של קבוצות אוכלוסייה שונות במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל. גיוון וייצוג הולם אינם רק יעד לצדק חברתי, אלא גם בבחינת תרומה פוטנציאלית אדירה להרחבת מספר החוקרים והחוקרות בישראל ושיפור איכות המחקר המדעי. יש קריאות רבות המדגישות את תרומתם של גיוון ושל פלורליזם לאיכות המדע ולהפריה ההדדית שהם יוצרים. אלה הם מן המניעים לאומי בישראל, אך הם נכונים גם לשילובן של -החזקים ביותר להגדלת מספר הסטודנטים והסגל הבין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל פנימה. אף שלאורך השנים חל שיפור מסוים בנושא זה, לכל הפחות בנוגע לחלק מקבוצות האוכלוסייה בישראל, הוא עודנו ניצב לפתחה של מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר במדינה. להרחבה ראו דוח ועדת הבדיקה של פורום תל"מ, "הצורך והאפשרות להקמת תשתית למו"פ בתחום מדע וטכנולוגיות קוונטים" (מרס 3 .)2019 .)2021 להרחבה ראו דוח ועדת הבדיקה של פורום תל"מ, "בינה מלאכותית ומדע הנתונים" (מרץ 4 .)2019 להרחבה ראו דוח ועדת הבדיקה של פורום תל"מ, "הקמת מרכז תשתיות לאומי למו"פ בתחום הלוויינות הזעירה" (נובמבר 5 תשפ"ח – הצעות לקידום נושאי דגל בתחומים של: תשתיות מחקר, הון אנושי-שנתית לשנים תשפ"ג-ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב 6 .)2022 ביוני8( "למחקר, קיימות ואקלים, פארקי מדע סמוכי קמפוס, והון אנושי להייטק ."להרחבה ראו את פרק "עיקרי דיווחי האוניברסיטאות 7 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג24 דוח מצב המדע בישראל 2022 תשפ"ג תמונת מצב 25 | בצמ תנומת מצב המדע בישראל משתקף על בסיס נתונים ממקורות שונים בנוגע לשלוש אבני היסוד של המחקר המדעי – ההון האנושי, מימון ותקצוב ותשתיות המחקר – וכן של תפוקת המחקר המדעי בישראל. תמונת מצב לאומית הכרחית להבנת -הכוללת השוואה בין מעמדה של ישראל בזירה זו. במקרים רבים ההשוואה נעשית בהדגשת מצבה של ישראל לעומת מדינות הדומות לה בגודלן הדמוגרפי והפיזי ושהן בעלות עצימות מדעית גבוהה. לאומית, השוואה מקומית -מלבד התמונה הבין של מצב המדע בישראל בחלוקה לתחומי המדע השונים מאפשרת בחינה מעמיקה ויסודית יותר. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג26 בפרק זה מוצגת תמונה כללית של מצב המדע בישראל על בסיס נתונים ממקורות שונים בנוגע לשלוש אבני היסוד של המחקר המדעי – ההון האנושי, מימון ותקצוב ותשתיות המחקר – וכן של לאומית, ההכרחית להבנת -תפוקת המחקר המדעי בישראל. ככל שניתן, תמונת המצב כוללת השוואה בין מעמדה של ישראל בזירה זו. במקרים רבים ההשוואה נעשית בהדגשת מצבה של ישראל לעומת מדינות הדומות לה בגודלן הדמוגרפי והפיזי ושהן בעלות עצימות מדעית גבוהה כמו שווייץ, דנמרק, נורווגיה ושוודיה. כנקודת ייחוס, ההשוואה לרוב היא גם לכמה מעצמות (ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וסין) לאומית, מוצגת בפרק זה גם השוואה מקומית של מצב -. מלבד התמונה הביןOECD-ולממוצע מדינות ה תחומי המדע זמינים ביתר -המדע בישראל בחלוקה לתחומי המדע השונים. נתונים מפורטים על תת פרקי הדוח. המידע המוצג בפרק זה ובדוח כולו שואף להישען על הנתונים העדכניים ביותר הזמינים. ההון האנושי רמת ההשכלה תמונה כללית ביותר של ההון האנושי בישראל בכל הקשור למחקר מדעי יכולה להתקבל מרמת ההשכלה של האוכלוסייה. תמונה זו מראה את עתודות ההון האנושי של ישראל בהקשר זה, ובמובן רחב יותר, היא עשויה להעיד על יחסה של האוכלוסייה בישראל להשכלה גבוהה ולמדע ועל נגישותם של בישראל היו בעלי השכלה 64 עד25 מבני39%-, כ2 לימודים גבוהים לציבור הרחב. כפי שעולה מאיור מבני קבוצת 24%-אקדמית (ברמת תואר ראשון ומעלה). רמת ההשכלה הגבוהה ביותר שאליה הגיעו כ – לרמת תואר שלישי. כפי שניתן 1%- הגיעו לרמת תואר שני וכ13%-גיל זו היא רמת תואר ראשון, כ ) בכל הנוגע OECD-לראות באיור זה, ישראל ממוקמת במקום גבוה יחסית (וגבוה מממוצע מדינות ה לבני קבוצת גיל זו שהגיעו לרמת השכלה של תואר ראשון. עם זאת מיקומה של ישראל נמוך וקרוב בכל הנוגע לרמות השכלה גבוהות יותר של תואר שני ושלישי. למעשה, OECD-יותר לממוצע מדינות ה שיעור בעלי התואר השלישי בישראל נמוך מזה שבמדינות המאופיינות במצוינות מדעית בולטת כמו ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, גרמניה ושווייץ. אנשי הסגל האקדמי אנשי הסגל האקדמי הבכיר במוסדות ההשכלה הגבוהה, בעיקר באוניברסיטאות, אך גם במכללות, הם מרבית החוקרים העוסקים במחקר בסיסי בישראל. הצטיינותו של המחקר הישראלי תלויה בראש ובראשונה במצוינותם המחקרית של חוקרים אלה. ככל שמספרם יהיה רב יותר, כך יוכל המחקר המדעי בישראל להיות ענף יותר. 27 | בצמ תנומת תמונת מצב 5.4% 3.0% 2.3% 2.0% 1.9% 1.7% 1.6% 1.6% 1.5% 1.4% 1.4% 1.3% 1.3% 1.2% 1.2% 1.1% 1.1% 1.1% 1.0% 0.9% 0.9% 0.9% 0.9% 0.8% 0.8% 0.8% 0.8% 0.7% 0.6% 0.6% 0.5% 0.3% 0.3% 0.1% 0.1% 0.0% 28.9% 24.9% 23.2% 21.2% 20.6% 19.0% 19.0% 18.6% 17.9% 17.6% 16.3% 16.1% 16.0% 15.7% 15.6% 14.7% 14.6% 14.3% 14.2% 14.1% 13.7% 13.6% 13.6% 13.3% 13.3% 13.2% 12.4% 11.3% 8.8% 8.0% 5.6% 5.3% 2.8% 1.8% 1.7% 0.8% 30.0% 29.3% 29.0% 28.1% 26.4% 25.2% 25.1% 24.3% 24.2% 24.0% 23.6% 21.8% 21.1% 20.9% 19.6% 19.4% 18.9% 18.0% 17.5% 17.5% 16.0% 15.7% 15.1% 14.9% 14.1% 14.0% 11.6% 11.1% 9.1% 8.8% 7.5% 6.6% 5.2% 5.0% 4.9% 3.7% ליטא ניו זילנד אירלנד אוסטרליה הממלכה המאוחדת יוון ארצות הברית ישראל בלגייה שווייץ הולנד איסלנד נורווגיה דנמרק ברזיל שוודיה OECDממוצע ה־ מקסיקו גרמניה פינלנד לטבייה טורקייה לוקסמבורג קוסטה ריקה אסטוניה הונגריה צרפת ספרד סלובניה פורטוגל פולין צ'כיה איטליה אינדונזיה אוסטרייה סלובקיה לוקסמבורג פולין סלובקיה פורטוגל אסטוניה בלגייה צ'כיה לטבייה שווייץ סלובניה ספרד הולנד איסלנד שוודיה פינלנד דנמרק ליטא אירלנד OECDממוצע ה־ איטליה צרפת אוסטרייה הונגריה נורווגיה הממלכה המאוחדת ישראל ארצות הברית גרמניה אוסטרליה יוון ניו זילנד אינדונזיה קוסטה ריקה מקסיקו טורקייה ברזיל סלובניה שווייץ לוקסמבורג ארצות הברית שוודיה גרמניה הממלכה המאוחדת אוסטרליה אירלנד נורווגיה דנמרק פינלנד OECDממוצע ה־ איסלנד ישראל ניו זילנד אוסטרייה הולנד צרפת פורטוגל סלובקיה ספרד בלגייה צ'כיה אסטוניה יוון ליטא פולין איטליה הונגריה טורקייה לטבייה ברזיל קוסטה ריקה מקסיקו אינדונזיה תואר ראשון תואר שני תואר שלישי .)2021( OECD-. רמת ההשכלה הגבוהה במדינות ה2 איור OECD Education at Glance :מקור מדידת מספר אנשי הסגל יכולה להיעשות בשתי דרכים: דרך אחת סופרת את מספר העוסקים במחקר (ללא קשר להיקף המשרה שלהם), דרך הקרויה "ספירת ראשים"; הדרך השנייה סופרת את מספר התקנים המוקצים למחקר, כלומר היא סופרת משרות שלמות. טבעי הדבר שהמספרים שיתקבלו באמצעות ספירת ראשים יהיו גדולים מאלה שמתקבלים בספירת משרות שלמות. כפי שניתן לראות אנשי סגל בכיר באוניברסיטאות ובמכללות (כולל אנשי הסגל 11,510 היו בישראל2021 , בשנת3 באיור משרות שלמות. כמו כן ניתן לראות כי מספר אנשי הסגל 9,648-הקליני בפקולטות לרפואה), שהם כ במשרות 6,444- (כ8,531 היה מספרם2002 הבכיר גדל במידה ניכרת בעשרים השנים האחרונות: בשנת במשרות שלמות).50%- (ועלייה של כ35%-שלמות) – עלייה של כ 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג28 12,000 11,000 10,000 9,000 8,000 7,000 6,000 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 משרות שלמות ספירת ראשים .)2021–2002( . מספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי ספירת ראשים ולפי משרות שלמות3 איור הנתונים כוללים את אנשי הסגל הקליני בפקולטות לרפואה. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 3,000 2,500 2,000 1,500 1,000 500 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 רפואה מדעי החברה ומשפטים מדעי הרוח מדעי הטבע הנדסה ואדריכלות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב .)2021–2015( . מספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תחומים4 איור הנתונים כוללים את אנשי הסגל הקליני בפקולטות לרפואה. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 29 | בצמ תנומת תמונת מצב היו2021 ניתן ללמוד על חלוקתם של אנשי הסגל הבכיר בישראל לפי תחומי המחקר. בשנת4 מאיור במדעי החברה ומשפטים 2,705 ,) מכלל אנשי הסגל25%- אנשי סגל בכיר ברפואה (כ2,856 בישראל בהנדסה ואדריכלות 1,318 ,)19%- במדעי הטבע (כ2,193 ,)20%- במדעי הרוח (כ2,362 ,)23%- (כ מספר אנשי הסגל הבכיר בכל 8.)8%- במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (כ907-) ו11%-(כ , הגידול הרב ביותר היה במספרם של 5 . כפי שאפשר לראות באיור2015 התחומים גדל מאז שנת ), ולאחר מכן במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (גידול 24%-אנשי הסגל ברפואה (גידול של כ , במדעי הרוח 7%-, בהנדסה ואדריכלות בכ10%-). במדעי הטבע גדל מספר אנשי הסגל בכ19%-של כ . 3%- ובמדעי החברה בכ5%-בכ מדעי החברה ומשפטים מדעי הרוח הנדסה ואדריכלות מדעי הטבע מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב רפואה 5.4% 6.6% 9.8% 18.6% 24.4% 2.7% .)2021–2015( . שיעור השינוי במספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תחומים5 איור הנתונים כוללים את אנשי הסגל הקליני בפקולטות לרפואה. מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מספרם של אנשי הסגל הבכיר יש לבחון גם ביחס למספר הסטודנטים. יחס סטודנטים–סגל גבוה יתרה 9.מגדיל את עומס ההוראה המוטל על אנשי הסגל הבכיר, ומכאן פוגע בזמנם המוקצה למחקר מזאת, יחס סטודנטים–סגל גבוה, בעיקר כשמדובר בסטודנטים לתארים מתקדמים, פוגע ביכולתם של , בשנת 6 אנשי הסגל להיות קשובים לתלמידי המחקר ולהנחותם הנחיה נאותה. כפי שניתן לראות באיור סטודנטים לתואר ראשון על 9.8 )) היו באוניברסיטאות (ללא האוניברסיטה הפתוחה2020/21( תשפ"א סטודנטים לתואר ראשון על כל איש סגל בכיר במדעי החברה, 23.6 ,כל איש סגל בכיר במדעי הרוח סטודנטים לתואר ראשון 4.1- סטודנטים לתואר ראשון על כל איש סגל בכיר במדעים המדויקים ו16.7 .על כל איש סגל במדעי החיים והרפואה. יחס זה נמוך יותר כשמדובר בסטודנטים לתארים מתקדמים במדעי החברה, 11.8 , במדעי הרוח5.2 היחס בין מספר הסטודנטים לתואר שני לאנשי סגל בכיר היה מפני שלפי השיטה של ספירת ראשים איש סגל שיש לו תקן בשני תחומים 3 מספרים אלה אינם תואמים את הנתונים המוצגים באיור 8 שונים נספר בשניהם. לכן המספרים המוצגים כאן נסכמים למספר גדול יותר, אך אין סתירה בין הנתונים. בדומה לזה, שיעורם של אנשי . 100%-הסגל בתחומים השונים אינו נסכם ל יש לציין כי לא כל עומס ההוראה מוטל על אנשי הסגל הבכיר; חלק ממנו (בשיעור המשתנה בין תחומים ובין מוסדות) מוטל על 9 .מרצים מן החוץ ועל אנשי הסגל הזוטר 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג30 במדעי החיים והרפואה. כמו כן היחס בין מספר הסטודנטים לתואר1.5- במדעים המדויקים ו2.9 במדעי1.8- במדעים המדויקים ו1.5 , במדעי החברה1.6 , במדעי הרוח2 שלישי לאנשי סגל בכיר היה סגל נמצא במגמת ירידה ברורה במדעי הרוח -החיים והרפואה. ככלל, ניתן לראות כי היחס סטודנטים כשמדובר בסטודנטים לתואר ראשון ושני, ובעלייה עקיבה במדעים המדויקים, כשמדובר בסטודנטים תחומים שונים, כפי שניתן ללמוד מהנתונים המוצגים -לתואר ראשון. אולם יש הבדלים ביחס זה בין תת בפרקי התחומים. 25 20 15 10 5 0 תואר ראשון תואר שני תואר שלישי מדעי החיים והרפואה מדעי הרוח מדעי החברה המדעים המדויקים 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 .)2021–2015( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות לפי תחומים6 איור הנתונים אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , הסגל הבכיר במדעי הרוח 7 הגיל הממוצע של אנשי הסגל הבכיר עולה בהדרגה. כפי שעולה מאיור , וכך גם 50 היו מעל גיל2021 מאנשי הסגל במדעי הרוח בשנת68%-וברפואה הוא המבוגר ביותר. כ 54%- הוא בין כ50 מאנשי הסגל ברפואה. ביתר התחומים חלקם של אנשי הסגל מעל גיל69%- כ . עם זאת ניתן לראות ירידה מסוימת בשיעורה של קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (אנשי הסגל 61%-לכ ) בכל התחומים. בד בבד ניתן לראות ירידה בכל התחומים גם בשיעורה של הקבוצה הצעירה 60 מעל גיל גדל. עלייה בגיל 59- ל40 ). במילים אחרות, חלקה של קבוצת הגיל שבין39 ביותר (אנשי הסגל עד גיל יכולות לנבוע 39 הממוצע של אנשי הסגל וכן, ובעיקר, ירידה בשיעורם של אנשי הסגל מתחת לגיל מסיבות שונות, ובהן התארכות מסלולי ההכשרה האקדמית, כמו משך לימודי הדוקטורט והשתלמויות דוקטורט. משך מסלול ההכשרה הכולל מצטרף כמובן לגיל המבוגר, יחסית לזה שבעולם, שבו -הבתר מתחילים מרבית הצעירים בישראל בלימודים אקדמיים. לכניסתם של אנשי סגל חדשים בגיל מבוגר יחסית יכולות להיות השלכות שונות על מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל, למשל פגיעה בתמריץ להשתלב במסלול האקדמי וכן לקיצור שנות הפעילות של אנשי הסגל. 31 | בצמ תנומת תמונת מצב מדעי הטבע מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הנדסה ואדריכלות מדעי הרוח מדעי החברה ומשפטים רפואה 100% 80% 60% 40% 20% 0 60+ 59-50 49-40 39 עד .)2021–2015( . התפלגות גיל אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תחומים7 איור מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דוקטורט-עמיתי בתר דוקטורט הם חוקרים שהשלימו את לימודי הדוקטורט שלהם ומשתלמים בפעילות מחקר -עמיתי בתר במוסד מחקר (לעיתים גם בתעשייה), לרוב במוסד אחר מזה שבו סיימו את לימודיהם. מסלול זה מאפשר לחוקר להמשיך בתהליך הכשרתו המחקרית בליווי חוקר ותיק טרם השתלבותו במשרה בתקן באקדמיה. מסלולים אלה הפכו נפוצים יותר ויותר, ואורכם יכול לנוע בין כשנה לכחמש שנים, לפי תחום דוקטורט בעת גיוסם של אנשי סגל חדשים. -המחקר. בישראל מיוחסת חשיבות רבה להשתלמות בתר בתחומים רבים מצופה מחוקרים שסיימו את לימודי הדוקטורט שלהם במוסד בארץ לערוך מחקר לאומית. -דוקטורט בחו"ל כאמצעי לרכישת מיומנויות חדשות ולהשתלבות בקהילה המדעית הבין-בתר דוקטורט יש חשיבות רבה גם בפעילות מעבדות המחקר של החוקרים הוותיקים, בהיותם -לעמיתי בתר דוקטורט שותפים מקצועיים שביכולתם להעשיר את פעילות המעבדה ואת מחקריה, -של עמיתי הבתר -וכן לסייע בהנחיית תלמידי מחקר. בהקשר זה יש חשיבות מיוחדת גם להגעתם לישראל של עמיתי בתר דוקטורט מחו"ל, שיכולים לתרום לחוקר המארח ולחברי מעבדתו גישות מדעיות שונות וחדשות שאותן לאומיות". -לאומיות המחקר בישראל, ראו בפרק "בין-למדו בהכשרתם בחו"ל. על חשיבותם זו בין היתר לבין דוקטורט לוקה בחסר. בישראל יש נתונים -לאומית המעקב אחר עמיתי בתר-מבחינה לאומית ובין לאומיים סדורים המאפשרים השוואת מצבה של -סדירים מהשנים האחרונות בלבד, ואין נתונים בין דוקטורט המצויים -, מספר עמיתי הבתר8 ישראל לזה של מדינות אחרות. כפי שניתן לראות באיור 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג32 . קצת פחות2020 בשנת3,107- ל2017 חוקרים בשנת2,845-בישראל גדל במתינות בשנים האחרונות מ דוקטורט -, מרבית עמיתי הבתר9 ממחציתם ישראלים, וקצת יותר ממחציתם – זרים. כפי שרואים באיור 2020 בישראל הם מתחומי המדעים המדויקים או ממדעי החיים והרפואה, בהיקפים דומים יחסית: בשנת במדעי החיים והרפואה. מספרם 1,225-דוקטורט במדעים המדויקים וכ- חוקרים השתלמו בבתר1,239-כ דוקטורט במדעי הרוח והחברה קטן יותר אך נמצא במגמת עלייה מתונה: מספר עמיתי -של עמיתי הבתר . עלייה דומה ניכרה במדעי 2020 בשנת385- לכ2017 בשנת286-דוקטורט במדעי הרוח גדל מכ-הבתר . 2020 בשנת259- לכ2017 דוקטורט בשנת- עמיתי בתר202-החברה – מכ 2020 2019 2018 2017 זרים ישראלים 1,391 )48.9%( 1,476 )48.9%( 1,418 )46.4%( 1,462 )47.1%( 1,454 )51.1%( 1,542 )51.1%( 1,636 )53.6%( 1,645 )52.9%( 2,845 3,018 3,054 3,107 .)2020–2017( דוקטורט בישראל בחלוקה לחוקרים ישראלים וזרים-. מספר עמיתי הבתר8 איור מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 33 | בצמ תנומת תמונת מצב 2020 2019 2018 2017 1,237 1,204 1,225 1,115 285 202 1,268 348 232 1,239 385 259 מדעי החברה מדעי הרוח מדעי החיים והרפואה המדעים המדויקים .)2020–2017( דוקטורט בישראל לפי תחומים-. מספר עמיתי הבתר9 איור דוקטורט בכל תחום מסך החוקרים בכל התחומים באותה השנה. מקור: הלשכה -מספר החוקרים בכל תחום משוער על בסיס שיעור חוקרי הבתר המרכזית לסטטיסטיקה סטודנטים ובוגרים סטודנטים הם נדבך מרכזי במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר. תלמידי המחקר (סטודנטים לתואר שני וביתר שאת לתואר שלישי) הם העתודה המחקרית של ישראל, וחלקם יהוו את שדרת החוקרים בשנים שתבואנה. כמו כן בתחומים רבים תלמידי המחקר משתלבים בפעילות המחקרית של אנשי הסגל ומסייעים לקידומה. מקרב הסטודנטים לתואר ראשון יוצאים המעטים שממשיכים ללימודים מתקדמים, ואחרים נושאים את הכשרתם המדעית ליתר זירות התעסוקה במגזר הציבורי, הפרטי או השלישי, שבו הם משתמשים לעיתים בכישורים אלה לצורכי מחקר יישומי, תעשייתי וכדומה. נוסף על זה, מספר הסטודנטים בכל רמות התואר משפיע על עומס ההוראה וההנחיה המוטל על אנשי הסגל, ומכאן על פניותם למחקר ולהנחיה ברמה גבוהה. בשל התמקדותו של דוח מצב המדע במחקר הבסיסי, תמונת המצב בנוגע לסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה מתמקדת בתלמידי המחקר. במקומות מסוימים, ובעיקר בפרקי התחומים, יוצגו נתונים נוספים גם על סטודנטים לתואר ראשון. , 10 מספר בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה גדל לאורך השנים כמעט בעקיבות. כפי שניתן לראות באיור בוגרים בשנת 50,395- בוגרים ל39,261-) מ2006/07( מספר מקבלי התואר הראשון גדל משנת תשס"ז 24,022- בתשס"ז ל13,351-. מספר מקבלי התואר השני גדל מ28%-), גידול של כ2019/20( תש"ף בתש"ף, גידול 1,811- בתשס"ז ל1,288-. מספר מקבלי התואר השלישי גדל מ80%-בתש"ף, גידול של כ . בשנת תש"ף נראה קיטון קל במספר בוגרי התואר הראשון והשני, אך נתון יחיד זה אינו 41%-של כ יכול להעיד על מגמה. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג34 , מספר מקבלי11 מבחינת התחומים, כפי שנראה באיור התארים הרב ביותר לתואר ראשון ושני הוא במדעי החברה: 21,311 בשנת תש"ף קיבלו תואר ראשון במדעי החברה 11,944- מסך מקבלי התואר הראשון) ו42%-סטודנטים (כ מסך מקבלי התואר השני). 50%-קיבלו תואר שני (כ התחום הבא אחריהם שבו מספר מקבלי התואר הראשון והשני הוא הגדול ביותר הוא מדעי הרוח: בשנת תש"ף - סטודנטים (כ12,749 קיבלו תואר ראשון במדעי הרוח קיבלו תואר שני 6,698- מסך מקבלי התואר הראשון) ו25% מספר מקבלי10.) מסך מקבלי התואר השני28%-(כ התארים במדעים המדויקים ובמדעי החיים והרפואה קטן יותר. בשנת תש"ף קיבלו תואר ראשון במדעים המדויקים מסך מקבלי התואר הראשון) 22%- סטודנטים (כ11,292 מסך מקבלי התואר9%- קיבלו תואר שני (כ2,057-ו השני). כמו כן בשנת תש"ף קיבלו תואר ראשון במדעי מסך מקבלי 10%- סטודנטים (כ5,043 החיים והרפואה מסך 14%- קיבלו תואר שני (כ3,323-התואר הראשון) ו שנתית ניתן לראות -מקבלי התואר השני). בראייה רב כי מספר מקבלי התואר הראשון בתחומי מדעי החברה הולך וקטֵ ן זה כעשור. קיטון ניכר גם בקרב מספר מקבלי התואר הראשון במדעי הרוח, אך רק מהשנים האחרונות. מספר מקבלי התואר הראשון במדעי החיים והרפואה יציב יחסית בשנים האחרונות. לעומתם, מספר מקבלי התואר הראשון במדעים המדויקים גדֵל במתינות. מספר מקבלי התואר השני בכל ארבעת התחומים נמצא במגמת גדילה לאורך השנים האחרונות, והנתון הבולט ביותר הוא במדעי החברה והרוח (להוציא ירידה בשנת תש"ף שטרם ניתן להכריע אם היא מבטאת שינוי מגמה או תנודה רגעית). לעומת המצב בלימודי התואר הראשון והשני תמונת בוגרי התואר השלישי מעידה על בכורתם של המדעים המדויקים ושל מדעי החיים והרפואה. מספר מקבלי התואר השלישי בשני תחומים אלה הוא הגדול ביותר: בשנת תש"ף קיבלו חלק ניכר מבוגרי מדעי הרוח הם בוגרי חינוך והכשרה להוראה חרף10 ירידה בפועל ביתר תחומי מדעי הרוח הקלאסיים. להרחבה בעניין זה ראו את פרק "מדעי הרוח". 13,351 13,649 13,860 15,649 17,613 19,451 20,768 21,751 21,242 22,611 23,443 25,261 25,664 24,022 1,288 1,437 1,373 1,534 1,536 1,586 1,541 1,546 1,617 1,570 1,618 1,570 1,642 1,811 תואר שני תואר שלישי 39,261 39,349 40,583 42,934 44,847 47,553 48,492 50,861 49,735 50,813 51,078 51,298 51,184 50,395 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2,000 1,600 1,200 800 400 0 28,000 24,000 20,000 16,000 12,000 8,000 4,000 0 54,000 48,000 42,000 36,000 30,000 24,000 18,000 12,000 6,000 0 תואר ראשון . מספר מקבלי התארים מהמוסדות10 איור להשכלה הגבוהה בישראל לפי תואר, ). 2019/20–2006/07( תשס"ז–תש"ף מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 35 | בצמ תנומת תמונת מצב ,) מסך מקבלי התואר השלישי32%- סטודנטים (כ571 תואר שלישי בתחומי מדעי החיים והרפואה ) 21%- סטודנטים (כ376 ), בתחומי מדעי הרוח30%- סטודנטים (כ538 בתחומי המדעים המדויקים ). כלומר, מרבית מקבלי התואר הראשון והשני הם 18%- סטודנטים (כ326 – ובתחומי מדעי החברה בתחומי מדעי החברה והרוח, ואילו מרביתם של מקבלי התואר השלישי הם במדעים המדויקים ובמדעי החיים והרפואה. 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 25,000 20,000 15,000 10,000 5,000 0 12,500 10,000 7,500 5,000 2,500 0 600 500 400 300 200 100 מדעי החיים והרפואה המדעים המדויקים מדעי הרוח מדעי החברה תואר ראשון תואר שני תואר שלישי .)2019/20–2009/10( . מספר מקבלי התארים מהמוסדות להשכלה הגבוהה בישראל לפי תחום ולפי תואר, תש"ע–תש"ף11 איור מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 21.6% 21.4% 21.1% 18.6% 18.3% 18.3% 17.6% 17.4% 16.8% 15.8% 14.5% 9.3% 9.3% 41.1% 40.7% 31.8% 31.6% 29.4% 26.3% 20.8% 17.8% 16.4% 15.5% 13.4% 13.2% 11.9% מדעי החברה קנדה ניו זילנד הממלכה המאוחדת ארצות הברית ישראל OECDממוצע ה־ הולנד צרפת פינלנד שווייץ גרמניה דנמרק שוודיה המדעים המדויקים 53.7% 51.9% 50.8% 48.9% 46.2% 45.3% 45.1% 43.5% 42.4% 42.1% 41.5% 39.8% 32.5% צרפת קנדה שוודיה ישראל שווייץ הממלכה המאוחדת גרמניה ניו זילנד OECDממוצע ה־ ארצות הברית דנמרק פינלנד הולנד מדעי החיים והרפואה הולנד דנמרק שוודיה גרמניה שווייץ פינלנד OECDממוצע ה־ ניו זילנד הממלכה המאוחדת ישראל צרפת ארצות הברית קנדה מדעי הרוח ארצות הברית OECDממוצע ה־ ישראל הממלכה המאוחדת פינלנד ניו זילנד צרפת קנדה הולנד שווייץ דנמרק גרמניה שוודיה 25.6% 17.6% 17.2% 17.0% 16.6% 16.1% 14.8% 13.0% 8.8% 8.6% 8.6% 8.3% 7.8% .)2020( נבחרות לפי תחומיםOECD . שיעור בוגרי התואר השלישי במדינות12 איור OECD Education at Glance :כדי לחסוך בהצגת המידע מוצגות מדינות נבחרות בלבד. מקור בכל אחד מארבעת 2020 מציג את שיעור בוגרי התואר השלישי בשנת12 לאומית איור-בראייה בין נבחרות. כפי שנראה באיור זה, מקרב בוגרי התואר השלישי בישראל OECD התחומים לעומת מדינות 18%- בתחומי מדעי החיים והרפואה, כ16%- היו בתחומי המדעים המדויקים, כ49%-, כ2020 בשנת 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג36 שיעור בוגרי התואר השלישי בישראל בתחומי11.) – במדעי הרוח17%-בתחומי מדעי החברה, והיתר (כ הנבחרות, ואילו שיעור OECD-המדעים המדויקים, מדעי החברה ומדעי הרוח היה גבוה יחסית למדינות ה בוגרי התואר השלישי במדעי החיים והרפואה היה נמוך מזה שברובן. אף שבוגרי התואר השלישי הם העתודה המחקרית של ישראל, נראה שרק כמחצית מהם משתלבים ממי שקיבלו תואר 52%-, רק כ13 לבסוף בסגל האקדמי (הבכיר או כמרצים מן החוץ). כפי שנראה באיור ממקבלי התואר 41%- השתלבו לבסוף בסגל האקדמי. בדומה לזה, רק כ2000 שלישי בישראל בשנת השתלבו בסגל האקדמי, אף שעדיין פתוחה לפניהם האפשרות לעשות כן. כמו כן 2016 השלישי בשנת 5-ניתן לראות ששיעורם של בוגרי התואר השלישי שהשתלבו בתוך חמש שנים בסגל האקדמי עלה בכ השתלבו בתוך חמש שנים בסגל האקדמי 2000 ממקבלי התואר השלישי בשנת36%-נקודות האחוז: כ ניתן לראות ששיעור הולך 14 . יתרה מזאת, באיור2016 ממקבלי התואר השלישי בשנת41%-לעומת כ וקטן מקרב בוגרי התואר השלישי שמצטרפים לסגל האקדמי משתלבים מייד בתחילת דרכם בתקני ממקבלי התואר השלישי בשנת 67%-סגל בכיר לעומת המשתלבים במשרות של מורים מן החוץ. כ 2016 שהשתלבו בסגל האקדמי נכנסו (כמשרה ראשונה) לתקן סגל בכיר, ולעומת זאת בשנת2000 מבוגרי התואר השלישי עשו כן. ככלל, נתונים אלה עשויים להעיד על הזדמנויות להרחבת35%-רק כ היקף המחקר הבסיסי בישראל שמוחמצות בשל שיעורי ההשתלבות הנמוכים של בוגרי תואר שלישי במערכת האקדמית, וכן בשל שיעורי ההשתלבות הגבוהים במשרות של מורים מן החוץ המועסקים בתפקידי הוראה בלבד ופעילותם המחקרית מצומצמת מאוד (וכך גם התמיכה שהם זוכים לה מצד גופי המחקר). כמו כן הם עשויים להעיד על המורכבות ההולכת וגדלה של הצטרפות לסגל הבכיר שבעבר הייתה משרתם האקדמית הראשונה של רבים יותר מקרב מקבלי התואר השלישי. ) שאינו חופף חפיפה מלאה את החלוקה המקובלתISCED-F-2013( לאומי לנושא זה- סיווג התחומים נעשה על בסיס התקן הבין11 לארבעת תחומי המדע כפי שהם מוצגים בדוח זה ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההבדלים העיקריים הם סיווג לימודי הסטטיסטיקה ולימודי הביולוגיה תחת המדעים המדויקים וההנדסה, וכן בסיווג לימודי עבודה סוציאלית תחת מקצועות הבריאות והרפואה. לכן התמונה המוצגת כאן היא במידה מסוימת תמונת חסר של מדעי החיים והרפואה וכן תמונה עודפת של המדעים המדויקים. 37 | בצמ תנומת תמונת מצב 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 נכנסו סך הכול שנים5 נכנסו בתוך . שיעור בוגרי התואר השלישי שנכנסו לסגל האקדמי (כסגל בכיר או כמרצים מן החוץ) לפי שנת קבלת התואר השלישי13 איור ). 2016–2000( מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 סגל בכיר מורים מן החוץ .)2016–2000( . התפלגות כניסתם של בעלי תואר שלישי לסגל האקדמי לפי שנת קבלת התואר וסוג המשרה14 איור סיווג אנשי הסגל לפי סוג המשרה מתבסס על המשרה הראשונה שבה הם הופיעו כחלק מהסגל האקדמי, וייתכן מעבר בין שתי הקבוצות, למשל אנשי סגל שמופיעים כמורים מן החוץ אך נקלטו לאחר מכן כסגל בכיר. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג38 מימון ותקצוב ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח (מו"פ) היא הנתון המרכזי המעיד על היקף המימון והתקצוב של ) של מדינות באמצעות שיעור ההוצאה R&D Intensity( המחקר במדינה. נהוג למדוד את עצימות המו"פ הלאומית שלהן למו"פ כאחוז מהתמ"ג. נתון זה כולל את כל ההוצאות הלאומיות למו"פ, כולל זה בחינת ההוצאה הלאומית למו"פ לפי שיעורה בתמ"ג מאפשרת 12.המתבצע במגזר הפרטי והביטחוני השוואה של ישראל למדינות השונות ממנה בגודלן הפיזי או הכלכלי. ישראל שוודיה ארצות הברית שווייץ OECDממוצע ה־ סין הממלכה המאוחדת 6% 5% 4% 3% 2% 1% 0% 1980 1990 2000 2010 2020 .)2020–1981( OECD-. עצימות המו"פ במדינות ה15 איור OECD Main Science and Technology Indicators :מקור , למן שנות האלפיים עצימות המו"פ של ישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות 15 כפי שעולה מאיור מהתמ"ג. 5.4%-, כאשר ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל הייתה כ2020 והגיעה לשיאה בשנתOECD-ה כמו כן ניתן ללמוד מאיור זה כי במרבית המדינות, ובכללן ישראל, עצימות המו"פ גברה בשנים האחרונות, גם אם בחלק מהן בקצב איטי. הנתונים על הוצאה לאומית למו"פ בישראל אינם כוללים מו"פ ביטחוני. 12 39 | בצמ תנומת תמונת מצב אולם יש להתייחס לנתונים המעודדים על עצימות המו"פ של ישראל בעירבון מוגבל כאשר בוחנים מההוצאה הלאומית למו"פ בישראל 90%-, כ16 את השקעתה במחקר אקדמי. כפי שניתן לראות באיור למו"פ אקדמי. אף שבמרבית המדינות עיקר ההוצאה 8%- הוקדשו למו"פ תעשייתי, ורק כ2020 בשנת הלאומית למו"פ מוקדשת למו"פ תעשייתי, יחס גבוה זה של השקעה במו"פ תעשייתי לעומת מו"פ , שיעור ההשקעה במו"פ בישראל שמבוצע במגזר העסקי 17 אקדמי ייחודי לישראל. כפי שמוצג באיור ), ואילו השיעור המושקע במו"פ האקדמי הולך 56%- הוא היה כ1991 הלך וגדל לאורך השנים (בשנת ). 27%- הוא היה כ1991 וקטן (בשנת ישראל טייוואן קוריאה יפן סין הונגריה ארצות הברית בלגייה סלובניה שוודיה OECDממוצע ה־ אירלנד אוסטרייה איסלנד פינלנד גרמניה הולנד צרפת טורקייה פולין איטליה דנמרק צ'כיה רומניה פורטוגל רוסיה ספרד אסטוניה נורווגיה סלובקיה קולומבייה קנדה לוקסמבורג ליטא יוון צ'ילה לטבייה מקסיקו 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% עסקי השכלה גבוהה ממשלתי מלכ"רים פרטיים .)2020( OECD-. השקעה לאומית במו"פ לפי מגזר מבצע במדינות ה16 איור OECD Main Science and Technology Indicators :מקור לפי נתונים אלה, אומדן מדויק יותר של המימון והתקצוב המופנים למחקר הבסיסי מתקבל מבחינת ניתן לראות כי למן 18 ההשקעה במו"פ אקדמי, שהוא המו"פ שמגזר ההשכלה הגבוהה מבצע. באיור אמצע שנות האלפיים יש ירידה מתמשכת בהשקעה הלאומית במו"פ אקדמי בישראל כאחוז מהתמ"ג, היה שיעור זה בשיאו – 2003 דבר שהביא לירידת מעמדה מאחת המדינות המובילות במדד זה. בשנת שהיה OECD-. שיעור זה מתקרב לממוצע במדינות ה2020 בשנת0.42%- – וירד בהדרגה עד ל0.68% .0.43% 2020 בשנת 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג40 100% 75% 50% 25% 0% 1990 1995 2000 2005 2010 2015 2020 עסקי השכלה גבוהה ממשלתי מלכ"רים פרטיים .)2020–1991( . שיעור השקעה לאומית במו"פ בישראל לפי מגזר מבצע17 איור OECD Main Science and Technology Indicators :מקור 1.00% 0.75% 0.50% 0.25% 0.00% שווייץ שוודיה OECDממוצע ה־ ישראל הממלכה המאוחדת ארה״ב סין 1980 1990 2000 2010 2020 .)2020–1981( כאחוז מהתמ"גOECD-. השקעה לאומית במו"פ אקדמי במדינות ה18 איור OECD Main Science and Technology Indicators :מקור 41 | בצמ תנומת תמונת מצב שינוי בהוצאה הלאומית למו"פ אקדמי כאחוז מהתמ"ג יכול לנבוע משינוי בשיעור ההוצאה הלאומית למו"פ או משינוי בתמ"ג. לכן יש לבחון את ירידתה של ישראל במדד זה גם במספרים מוחלטים. איור ). כפי שנראה באיור זה, 2015 מציג את ההשקעה הלאומית במו"פ אקדמי במחירים קבועים (במחירי19 מיליארד דולר. הוצאה זו מבטאת1.4- כ2020 ההוצאה הלאומית במו"פ אקדמי בישראל הייתה בשנת עלייה הדרגתית בהיקף ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל משנות התשעים וירידה הדרגתית מאז שנת . מגמה דומה נראית גם במדינות אחרות בעולם, למשל סינגפור, אך היא אינה נחלתן של מדינות 2015 שונות שהיקפי ההשקעה שלהן במו"פ אקדמי גדלו במידה ניכרת לאורך השנים, למשל מדינות כמו שווייץ, שוודיה ודנמרק. 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 שווייץ שוודיה דנמרק סינגפור פינלנד ישראל ניו זילנד 1980 1990 2000 2010 2020 .)2020–1981( במחירים קבועיםOECD-. ההשקעה הלאומית במו"פ אקדמי (מיליוני דולר) במדינות ה19 איור מיליארד דולר אינן מוצגות (מדינות אלה כוללות את ארצות הברית, סין, גרמניה, 10 עולה על2020-. מדינות שבהן ההשקעה ב2015 הערכים הם במחירי OECD Main Science and Technology Indicators :יפן, צרפת, הממלכה המאוחדת וקנדה). מקור אינו מבטא את 19 היקף ההשקעה של מדינה במו"פ אקדמי נגזר בין היתר מכוחה הכלכלי. אולם איור 20 ההבדלים בכוחן הכלכלי של המדינות, ולכן יש להיזהר מלהסיק ממנו מסקנות השוואתיות. איור 15 יכול לסייע להשלים תמונה זו בהשוואת שיעור השינוי בהוצאה הלאומית למו"פ אקדמי בטווח של . שיעור שינוי 2004 מושווה להשקעתה בשנת2019 בחישוב זה השקעתה של כל מדינה בשנת13.שנים זה מאפשר השוואה נכונה יותר למדינות אחרות. כפי שנראה באיור זה, היקף ההשקעה של ישראל . עם זאת זהו משיעורי הגידול 26%- השנים האחרונות, בשיעור של כ15-במו"פ אקדמי אכן עלה ב שנה נועדה לסייע בבחינת מגמה ארוכת טווח בסינון תנודות ברמה השנתית. 15 בחינת טווח זמן של13 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג42 . בטווח זמן זה ניתן לראות את צמיחתן המדעית של מדינות כמוOECD-הנמוכים ביותר בקרב מדינות ה ורוסיה – 275% – , צ'כיה380% – ) ומדינות מזרח אירופה שונות (למשל: פולין427%-סין (גידול של כ ). במעצמות מדעיות כמו ארצות הברית והממלכה המאוחדת, שיעור הגידול נמוך יותר, אך עדיין 179% .) בהתאמה34%- ו36%( גבוה מזה שבישראל איטליה יפן ישראל הולנד פינלנד יוון ספרד קנדה הממלכה המאוחדת הונגריה צרפת ארצות הברית שוודיה ליטא OECDממוצע ה־ אוסטרייה ארגנטינה אירלנד מקסיקו בלגייה קולומבייה גרמניה סלובניה טייוואן טורקייה אוסטרליה דנמרק נורווגיה סינגפור שווייץ רומניה אסטוניה דרום אפריקה פורטוגל קוריאה רוסיה לטבייה סלובקיה צ'כיה פולין סין -4% 3% 26% 26% 27% 29% 30% 33% 34% 34% 35% 36% 42% 43% 45% 47% 53% 60% 67% 68% 68% 69% 85% 88% 90% 99% 105% 107% 107% 109% 110% 122% 129% 134% 161% 179% 251% 255% 275% 380% 427% .)2019–2004( השנים האחרונות15- בOECD-. שיעור השינוי בהוצאה הלאומית למו"פ במדינות ה20 איור OECD Main Science and Technology Indicators :מקור תקציב הוועדה לתכנון ולתקצוב תמונה ממוקדת יותר של אופי מימון המחקר המדעי בישראל מתקבלת מבחינת תקציבם של שני הגופים העיקריים האחראים למימון המחקר המדעי: הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), ודרכה – הקרן הלאומית מיליארד שקלים. תקציב זה מוקדש לא רק 12.5-) היה תקציב ות"ת כ2021/22( למדע. בשנת תשפ"ב בתשפ"ב) הוקדש 70%-למחקר אלא גם להוראה במערכת ההשכלה הגבוהה. עיקרו של התקציב (כ להשתתפות ישירה של ות"ת במימון מוסדות ההשכלה הגבוהה. שיעור המימון שמוענק לכל מוסד נקבע על פי מודל התקצוב של ות"ת, המשקלל את תפוקות מוסדות ההשכלה הגבוהה במונחי מחקר (לאוניברסיטאות בלבד) והוראה. מלבד זה, תקציב ות"ת כולל הקצאה לתוכניות ייעודיות, כמו תוכניות לעידוד תחומי מחקר או הוראה מסוימים או להנגשת ההשכלה הגבוהה לקבוצות אוכלוסייה שונות. מיליארד שקלים) מהתקציב בתשפ"ב הוקדשו להקצבות למחקר, שכוללות את תקצוב הקרן 1.8( 14%-כ 14.הלאומית למדע ותמיכה בתשתיות מחקר וכן בקרנות ובמיזמים נוספים . לפירוט נוסף ראו את חוברות התקציב באתר ות"ת14 43 | בצמ תנומת תמונת מצב הקרן הלאומית למדע הקרן הלאומית למדע היא בפועל הגוף המרכזי האחראי למימון המחקר הבסיסי בישראל. תקציבה נשען על מימון ות"ת, ובחלקו גם על מקורות אחרים, כתרומות וקרנות שמורות. מענקי הקרן מוקצים על בסיס של מצוינות מדעית בתהליך של שיפוט עמיתים, כמקובל בעולם המדעי. הקרן מפעילה תוכניות מענקים שונות. מרבית תוכניות אלה הן תוכניות ליבה שלרוב פתוחות למחקרים בכל תחומי המדע וממומנות מתקציבה השוטף של הקרן שמקורו בות"ת. כמו כן מפעילה הקרן כמה תוכניות ייעודיות המתמקדות מראש בקידום מחקרים בתחומים מסוימים או בקבוצות אוכלוסייה מסוימות. לכל אחת מתוכניות אלו תקציב ייעודי, ברוב המקרים תקציב תוספתי מות"ת או ממקורות נוספים מלבד תקציבה השוטף של הקרן. ערוץ המימון המרכזי של הקרן הוא תוכנית המענקים האישיים הניתנים לחוקר יחיד או לכל היותר לקבוצה של עד ארבעה חוקרים לתקופה של שנה עד חמש שנים. כפי שניתן לראות מיליון שקלים, יותר מכפול 702.5-, תקציב הקרן (בניכוי הוצאות תפעול) היה בשנת תשפ"א כ21 באיור שנה. 15-מתקציבה לפני כ 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2020/21 700 600 500 400 300 200 702.5 265.7 .). תקציב הקרן הלאומית למדע (בניכוי הוצאות תפעול) במחירים שוטפים (מיליוני ש"ח21 איור מקור: הקרן הלאומית למדע תקציב הקרן הלאומית למדע אינו מוקצה במידה שווה לכל תחומי המדע. בחינת התפלגות המימון של תוכנית המענקים האישיים מספקת תמונה כללית בנושא זה, אך יש לזכור כי תמונה זו אינה שלמה מציג את שיעור 22 משום שהיא אינה כוללת את המימון שמוקצה במסגרת תוכניות אחרות. איור המימון השנתי למענקים אישיים חדשים בכל שנה וכן את חלוקתו של מימון זה לפי תחומים. המימון מיליון ש"ח, יותר מפי שניים מהסכום שהוענק 140- היה כ2021 השנתי למענקים חדשים שהחלו בשנת מיליון ש"ח (במחירים שוטפים). באופן עקיב שיעור המימון למענקים בתחומי 60- – כ2010 בשנת 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג44 המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה גבוה במידה ניכרת מזה המוקצה למענקים בתחומי מדעי הרוח והחברה. אולם חלקם של המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה קטן בהדרגה בעשר השנים . בהתאמה, חלקם של מדעי הרוח והחברה גדל: חלקם של 35%- לכל אחד מהם, לכ40%-האחרונות מכ .19%- ל10%-, וזה של מדעי החברה – מכ10%- לכ7%-מדעי הרוח גדל מכ 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 150 120 90 60 30 0 מיליוני ש"ח 40.4% 40.4% 37.1% 32.8% 38.0% 38.0% 38.3% 40.2% 38.7% 35.0% 35.9% 35.7% 38.0% 38.3% 40.2% 38.7% 35.0% 35.9% 35.7% 10.6% 11.7% 12.1% 13.3% 14.6% 16.3% 15.4% 14.5% 15.7% 18.3% 19.0% 18.7% 40.4% 40.4% 37.1% 32.8% 38.0% 10.6% 9.9% 10.5% 10.7% 10.4% 9.2% 7.3% 9.0% 9.4% 8.5% 7.0% 7.6% המדעים המדויקים מדעי הרוח מדעי החיים והרפואה מדעי החברה 39.4% 40.8% 42.3% 44.4% 38.4% 38.4% 37.2% 34.9% 34.9% 36.1% 35.2% 35.0% . שיעור המימון השנתי למענקים מאושרים חדשים בתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע לפי תחומים22 איור ). 2021–2010( מקור: הקרן הלאומית למדע חלק מההבדלים בשיעור המוקצה לכל אחד מתחומי המדע נעוץ בשיעור המענקים הניתנים למחקרים עבור 2021-2010 , שיעור המענק השנתי הממוצע בשנים23 בתחומים שונים. כפי שניתן לראות באיור 234.3- אלף ש"ח, עבור מחקרים במדעים המדויקים – כ267.5-מחקרים במדעי החיים והרפואה היה כ 128.6- אלף ש"ח, ועבור מחקרים במדעי הרוח – כ156.8-אלף ש"ח, עבור מחקרים במדעי החברה – כ אלף ש"ח. אולם יש שונות גם בתוך תחומים אלה. למשל: יש מחקרים במדעי הרוח שמימונם השנתי רב מזה של מחקרים בתחומי מדעי החברה והמדעים המדויקים. ההבדלים בשיעור המענקים נובע בין היתר מהבדלים באופי המחקר המדעי בתחומים השונים: המימון הנדרש למחקרים גבוה בעיקר במדעים המדויקים ובמדעי החיים והרפואה, למשל בשל הצורך בגיוס כוח אדם רב יותר (תלמידי מחקר, טכנאים וכדומה) ובשל העלות הגבוהה של הקמת תשתיות מחקר, של תחזוקתן ושל השימוש בהן. גם בתוך תחומים אלה קיימת שונות רבה בין מחקרים בעלי אופי ניסויי למחקרים תאורטיים יותר. 45 | בצמ תנומת תמונת מצב 300 200 100 0 אלפי ש"ח מדעי החיים והרפואה המדעים המדויקים מדעי החברה מדעי הרוח 128.6 156.8 234.3 267.5 .)2021–2010( . המימון השנתי הממוצע למענק (אלפי ש"ח) בתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע23 איור מוצגות גם סטיות תקן. מקור: הקרן הלאומית למדע בתחומי מדע שונים יש ביקוש שונה למענקי מחקר, כפי שהדבר מתבטא במספר ההגשות השנתיות לקרן הלאומית למדע. הבדלים אלה יכולים לנבוע מהבדלים בעלויות המחקר בתחומים שונים, ממספר אנשי הסגל בתחום בישראל, מדרכי העבודה בתחומים שונים וכן מתמריצים מוסדיים. כפי שנראה באיור בתחומי המדעים 2021 , מספר הבקשות שהוגשו לתוכנית המענקים האישיים של הקרן במחזור24 הגשות280-, לעומת כ600-המדויקים, מדעי החיים והרפואה ומדעי החברה היה בכל אחד מהתחומים כ ממדעי הרוח. בכל אחד מארבעה תחומים אלה נראה בעשרים השנים האחרונות גידול במספר הבקשות למענקים האישיים, אולם גידול זה בולט במיוחד במדעי החברה, שבהם מספר המענקים שילש את עצמו. במדעים המדויקים, במדעי החיים והרפואה ובמדעי הרוח הגידול במספר ההגשות לתוכנית המענקים האישיים לווה בגידול תואם במספר ההצעות הזוכות, וכך בפועל שיעור הזכייה בתחומים אלה נשאר במדעי החיים והרפואה 34%-30% , במדעים המדויקים40%-38%-דומה יחסית לאורך השנים (סביב ה במדעי הרוח). אולם במדעי החברה, התחום שבו ניכר הגידול הרב ביותר במספר ההגשות, 38%-33%-ו לא גדל מספר ההצעות הזוכות בהתאמה, דבר שהוביל לירידה מסוימת בשיעורי ההצלחה בתחום זה ). כמו כן מהנתונים 25%-23%- ולאחר מכן ירדו לכ29%-27%- היו לרוב כ2015 (שיעורי ההצלחה לפני עולה ששיעורי ההצלחה של הגשות במדעים המדויקים ובמדעי הרוח הם הגבוהים ביותר, 24 באיור לאחריהם מענקים בתחומי מדעי החיים והרפואה, ולבסוף – במדעי החברה. הפער בין שיעור ההצלחה נקודות האחוז ואף יותר. הבדלים 10-של מדעי החברה לזה של מדעי הרוח והמדעים המדויקים הוא כ אלה ניכרים לאורך כל עשרים השנים האחרונות. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג46 600 400 200 0 600 400 200 0 600 400 200 0 600 400 200 0 60% 40% 20% 0% 60% 40% 20% 0% 60% 40% 20% 0% 60% 40% 20% 0% 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מדעי החיים והרפואה מדעי הרוח מדעי החברה המדעים המדויקים הגשות שנדחו הגשות זוכות הגשות שנדחו הגשות זוכות הגשות שנדחו הגשות זוכות הגשות שנדחו הגשות זוכות מספר הגשות מספר הגשות מספר הגשות מספר הגשות שיעור זכייה שיעור זכייה שיעור זכייה שיעור זכייה .)2021–2003( . מספר ההגשות, הזכיות ושיעור ההצלחה בתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע24 איור מקור: הקרן הלאומית למדע 47 | בצמ תנומת תמונת מצב בחינת מספר ההגשות והזכיות מאפשרת בדיקה של ההיצע והביקוש של המימון הניתן במסגרת תוכנית מעידה בבירור שהביקוש עולה בהרבה על 24 המענקים האישיים של הקרן. התמונה שעולה מאיור ההיצע. את הפער הזה ניתן לראות גם בעניין המימון, למשל באמצעות בחינת הפער שבין סכום המימון שביקשו החוקרים הזוכים לבין המימון שניתן בפועל. כלומר, הצעות מחקר מצטיינות שנמצאו ראויות למימון כחלק מתהליך השיפוט המדעי של הקרן קיבלו לבסוף סכום קטן מזה שביקשו בשל מגבלות , פער זה כמעט הוכפל לאורך עשר השנים האחרונות, ובשנת 25 התקציב של הקרן. כפי שנראה באיור מיליון ש"ח. הפער יכול להעיד על 60- (עבור מענקים חדשים במחזור ההגשה של שנה זו) היה כ2021 .פוטנציאל הצמיחה של הקרן שצמצומו יכול להוביל לתמיכה רחבה יותר במחקר מדעי מצטיין 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 200 150 100 50 0 40.4% 40.4% 37.1% 32.8% 38.0% 38.0% 38.3% 40.2% 38.7% 35.0% 35.9% 35.7% סכום שצומצם סכום שאושר 89.0 92.7 101.8 116.3 126.6 127.0 124.7 131.3 134.6 140.1 35.8 26.6 25.1 25.4 32.7 37.0 43.1 44.7 49.5 60.6 . הפער השנתי בין סך המימון (מיליוני ש"ח) שביקשו הזוכים החדשים במענקי המחקר האישיים של הקרן הלאומית למדע25 איור ). 2021–2012( למימון שאושר בפועל מקור: הקרן הלאומית למדע 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג48 תשתיות המחקר תשתיות מחקר הן נדבך הכרחי למחקר מדעי בתחומים רבים. אולם לעומת נדבכים אחרים של המחקר המדעי, כשמדובר בנדבך זה קשה יותר לספק תמונת מצב כמותית ומסודרת. קושי זה טמון ביכולת לרכז את המידע בנוגע לתשתיות המחקר בישראל שהן באחריותם של גופים רבים, כמו מוסדות ההשכלה לאומיים (שישראל -הגבוהה (לעיתים אף ברמת החוקר היחיד), מכוני מחקר ממשלתיים, ארגונים בין משתתפת בהם) ועוד. על זה יש להוסיף את הקושי לחבר את המידע על תשתיות המחקר השונות באופן בעל משמעות. עם הניסיונות לרכז מידע על תשתיות המחקר בישראל ניתן למנות לדוגמה את וכן את מאגר המידע 15 2010 המיפוי המקיף שערך מוסד שמואל נאמן לתשתיות המחקר בישראל בשנת שהוקם בקרן הלאומית למדע לפני שנים ספורות, המרכז מידע על תשתיות מחקר שונות במוסדות המחקר בארץ. אולם האתגר לרכז את המידע על תשתיות המחקר בישראל אינו רק הצורך להעריך את מצב המדע בישראל אלא הוא גם חלק מהקושי להנגיש את תשתיות המחקר לחוקרים אגב הגדלת היקף השימוש בתשתיות הקיימות. נושאים אלה נידונים ביתר הרחבה בפרק "תשתיות מחקר". ראו את דוח מוסד שמואל נאמן, "מיפוי תשתיות מחקר בישראל: מיפוי תשתיות מחקר קיימות בישראל ותשתיות מחקר בינלאומיות15 .)2010( "הפתוחות לחוקרים מישראל 49 | בצמ תנומת תמונת מצב התפוקה המחקרית ניתן למדוד את התפוקה המחקרית או את פירות המחקר של ישראל בדרכים שונות, כאשר המדדים המקובלים והזמינים ביותר לצורך זה הם מדידת היקף הפרסומים של חוקרים ישראלים ומספר הציטוטים שפרסומים של חוקרים ישראלים זוכים להם. אולם האתגר העיקרי בשיקוף תפוקות המחקר של ישראל הוא בחינה של איכותן ולא רק של כמותן. לכן מוצגים בפרק זה גם נתונים אחרים שביכולתם להעיד לאומיים -מה על איכות המחקר בישראל, למשל בראי זכייה של חוקרים ישראלים בפרסים בין-במידת לאומיים. כל אחד מנתונים אלה לבדו עשוי לספק תמונה -יוקרתיים או במענקי מחקרים תחרותיים ובין חלקית, ואולי שנויה במחלוקת, של תפוקות המחקר בישראל, ואילו הצגתם יחד מאפשרת תמונה שלמה יותר. פרסומים וציטוטים את תוצאותיו של המחקר המדעי נהוג לפרסם בפרסומים מתאימים המופצים לקהילה המדעית ולעיתים פרסומים אלה כוללים בין היתר מאמרים בכתבי עת מדעיים וספרים. לכן מעקב 16.גם לציבור הרחב אחר מספר הפרסומים של מדינה משמש מדד מקובל להיקף הפעילות המחקרית בה וגם מאפשר 17.להשוותה למדינות אחרות פרסומים בשנת 12,400- – מכ98%-מספר הפרסומים הישראליים גדל בשני העשורים האחרונים בכ , שיעורם של 26 ). כמו כן, כפי שנראה באיור27 (ראו איור2020 פרסומים בשנת24,700- לכ2000 , דבר המציב את ישראל2020-2016 מכלל פרסומי העולם בשנים0.71%-פרסומים ישראליים היה כ במדינות העולם. היות שמספר הפרסומים במדינה מושפע במידה רבה ממספר החוקרים 36-במקום ה הפועלים בה, ראוי לבחון נתון זה גם בהתחשב בגודל אוכלוסייתה של ישראל. באיור זה אכן ניתן לראות , 17-שבבדיקת מספר הפרסומים למיליון נפש, מקומה של ישראל טוב יותר, והיא מדורגת במקום ה אחרי מדינות כמו שווייץ, דנמרק, נורווגיה, שוודיה, אוסטרליה והממלכה המאוחדת. פרק זה מבוססים על דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים- כל הנתונים בתת16 .), אלא אם צוין אחרת. יובהר כי פרשנות הנתונים המוצגת כאן היא פרשנותו של דוח מצב המדע2021 מדעיים" (דצמבר מעקב אחר מספר הפרסומים המדעיים במדינה הוא עניין מורכב מבחינה מתודולוגית וכולל גם הטיות הנובעות מהיקף הכיסוי של17 מאגרי המידע שבהם משתמשים. להרחבה בנושא זה ראו דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח ). בנוגע לקשיים שנושא זה מעלה במדידת תפוקות המחקר במדעי הרוח ראו בפרק "מדעי 2021 בישראל: פרסומים מדעיים" (דצמבר הרוח". 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג50 21.49% 19.10% 6.74% 5.80% 5.56% 4.15% 3.91% 3.83% 3.53% 3.33% 3.23% 3.09% 2.71% 2.59% 1.98% 1.88% 1.58% 1.54% 1.51% 1.37% 1.18% 1.10% 1.08% 1.02% 0.93% 0.86% 0.86% 0.83% 0.82% 0.81% 0.80% 0.77% 0.72% 0.72% 0.71% 0.71% 0.68% 0.66% 0.64% 0.57% 1.54% 0.93% 0.77% 1.37% 3.33% 0.72% 0.68% 1.98% 0.53% 0.50% 6.74% 0.86% 1.10% 0.71% 3.53% 0.86% 0.71% 0.80% 5.80% 3.09% 21.49% 3.91% 0.64% 3.83% 2.71% 1.18% 1.58% 1.08% 4.15% 0.51% 0.81% 1.88% 3.23% 1.51% 0.82% 19.10% 2.59% 0.57% 0.72% 0.83% 5.56% 1.02% 0.66% שווייץ דנמרק נורווגיה שוודיה אוסטרליה סינגפור פינלנד הולנד ניו זילנד אירלנד הממלכה המאוחדת אוסטרייה בלגייה הונג קונג קנדה פורטוגל ישראל צ'כיה גרמניה ספרד ארצות הברית איטליה יוון צרפת דרום קוריאה טייוואן פולין מלזיה יפן רומניה ערב הסעודית איראן רוסיה טורקייה דרום אפריקה סין ברזיל תאילנד מצרים מקסיקו הודו אינדונזיה פקיסטן ארצות הברית סין הממלכה המאוחדת גרמניה הודו יפן איטליה צרפת קנדה אוסטרליה רוסיה ספרד דרום קוריאה ברזיל הולנד איראן פולין שווייץ טורקייה שוודיה טייוואן בלגייה מלזיה אינדונזיה דנמרק פורטוגל אוסטרייה מקסיקו דרום אפריקה ערב הסעודית צ'כיה נורווגיה מצרים סינגפור הונג קונג ישראל פינלנד פקיסטן יוון תאילנד מספר פרסומים למיליון נפש מספר פרסומים בערכים מוחלטים 0 10,000 20,000 30,000 0 1,000,000 2,000,000 3,000,000 . דירוג מדינות לפי מספר פרסומים ושיעורם מסך פרסומי העולם בערכים מוחלטים ולפי מספר פרסומים למיליון נפש26 איור ). 2020–2016( . מקור: דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח0.5%-מוצגות רק מדינות שחלקן מסך הפרסומים העולמי גדול מ Scopus ), על בסיס נתוני2021 בישראל: פרסומים מדעיים" (דצמבר 51 | בצמ תנומת תמונת מצב אולם חרף הגידול במספר הפרסומים הישראליים לאורך עשרים השנים האחרונות ניתן לראות ירידה היה שיעורם של הפרסומים הישראליים מסך פרסומי 2000 בשיעורם מסך פרסומי העולם. בשנת . דירוגה של ישראל גם לפי מספר הפרסומים בשנים 0.77%- הוא ירד לכ2020 , ובשנת0.95%-העולם כ 21- דורגה ישראל במקום ה2000 ): בשנת36-) מבטא ירידה במעמדה (למקום ה26 (איור2020-2016 . גם בבחינת מספר הפרסומים למיליון26- – במקום ה2010 , ובשנת22- במקום ה2005 במדד זה, בשנת עד 2018-2016 בשנים16- ומהמקום ה2010-2008 בשנים13-נפש ירדה ישראל מדירוגה במקום ה . 2020-2016 בשנים17-למקום ה עולמית ניתן לייחס במידה מסוימת לצמיחה -את הקיטון בחלקה של ישראל בפעילות המחקר הכלל המדעית שהתרחשה בעשורים האחרונים במדינות שונות והובילה לכניסתם של שחקנים נוספים רבים מציג את מספר הפרסומים בישראל לעומת 27 לזירת המחקר המדעי. אולם זהו הסבר חלקי. איור מדינות המאופיינות במצוינות מדעית ושגודל האוכלוסייה בהן דומה לזה של ישראל. כפי שנראה באיור זה, אומנם מספר הפרסומים המדעיים בישראל גדל בעשרים השנים האחרונות, אך שיעור הגידול נמוך , מספר הפרסומים 98%-בהרבה מזה שבמדינות האחרות. לעומת מספר הפרסומים של ישראל, שגדל בכ , של 184%-, של שווייץ בכ175%-, של בלגייה בכ138%-, של פינלנד בכ136%-של שוודיה גדל בכ .317%- ושל סינגפור – בכ297%-, של נורווגיה בכ215%-דנמרק בכ 50,000 40,000 30,000 20,000 10,000 0 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 184% שווייץ 136% שוודיה 175% בלגייה 215% דנמרק 297% נורווגיה 317% סינגפור 98% ישראל 138% פינלנד .)2020–2000( השוואה-. מספר הפרסומים המדעיים ושיעור גידולם בישראל ובמדינות בנות27 איור Scopus ), על בסיס נתוני2021 מקור: דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים" (דצמבר הוא בתחומי מדעי החיים 2020 , חלק הארי של הפרסומים הישראליים בשנת28 כפי שנראה באיור . התפלגות הפרסומים הישראליים לפי תחומים דומה 30%-והרפואה, ובראש ובראשונה ברפואה – כ לרוב להתפלגות העולמית. אולם בתחומי מדעי החיים והרפואה ניכרת בולטות של ישראל בשיעור גבוה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג52 ,) בעולם26%- מהפרסומים בישראל הם בתחום הרפואה לעומת כ30%-יותר של פרסומים (לדוגמה, כ 2%- בישראל לעומת כ5%- בעולם), במדעי המוח (כ2%- בישראל לעומת כ6%-וכך גם בפסיכולוגיה (כ בעולם). לעומת זאת שיעור הפרסומים בעולם 2%- בישראל לעומת כ7%-בעולם) ובמדעי הרוח (כ 4%- בעולם), וכך גם במדעי הסביבה (כ21%- בישראל לעומת כ11%-בהנדסה כפול מזה שבישראל (כ בעולם).8%-בישראל לעומת כ רפואה מדעי החברה ביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה מולקולרית פיזיקה ואסטרונומיה מדעי המחשב הנדסה מתמטיקה מדע החומרים מדעי הרוח והאומנויות כימיה מדעי הביולוגיה והחקלאות מדעי המוח והעצב מדע הסביבה מדעי כדוה"א וכוכבי הלכת ביולוגיה-אימונולוגיה ומיקרו הנדסה כימית עסקים, ניהול וחשבונאות פרמקולוגיה, טוקסיקולוגיה ורוקחות סיעוד אנרגייה מדעי ההחלטה כלכלה, אקונומטריקה ופיננסים מקצועות הבריאות וטרינריה רפואת שיניים 30% 13% 13% 13% 12% 11% 9.6% 7.5% 7.3% 6.9% 6.0% 4.6% 4.2% 4.0% 3.6% 3.6% 2.0% 1.9% 1.6% 1.5% 1.5% 1.4% 1.3% 0.6% 0.4% המדעים המדויקים מדעי הרוח מדעי החיים והרפואה מדעי החברה 0 2,000 4,000 6,000 8,000 .)2020( . התפלגות הפרסומים המדעיים בישראל לפי תחומי מחקר28 איור מאמר יכול להיות מסווג ליותר מתחום אחד. מקור: דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים Scopus ), על בסיס נתוני2021 מדעיים" (דצמבר כאמור, מספר הפרסומים מעיד בעיקר על היקף המחקר המדעי במדינה ולא על איכותו. נתונים על מספר הציטוטים הממוצע לפרסום משקפים במידה מסוימת את ההשפעה המדעית של פרסומי המדינה, ומכאן מעידים במידה מסוימת על איכות המחקר המדעי שנערך בה. אולם מדד זה אינו חף ממגבלות מפני שמספר הציטוטים הממוצע לפרסום נוטה להיות מושפע מתחום המחקר (ומנוהגי הציטוט ) ומהיקף שיתוף הפעולה open access – המקובלים בו), מדרך הפרסום (ובייחוד פרסום בגישה פתוחה במחקר שהוביל לפרסום. היה כעשרה 2020–2016 , מספר הציטוטים הממוצע לפרסום ישראלי בשנים29 כפי שנראה באיור 53 | בצמ תנומת תמונת מצב , שבה מספר הציטוטים2015–2011 לעומת התקופה25%-ציטוטים לפרסום. נתון זה מבטא גידול של כ הממוצע לפרסום היה כשמונה ציטוטים לפרסום. גידול זה מעמיד את ישראל במקום גבוה יחסית לזה השוואה אחרות, אשר גם בהן חל גידול במספר הציטוטים הממוצע לפרסום, אך לרוב -של מדינות בנות בשיעור דומה לזה של ישראל או בשיעור נמוך יותר. מספר הציטוטים הממוצע לפרסום בסינגפור עלה 18%-, בשווייץ בכ21%-, בדנמרק בכ22%- כל אחת, בנורווגיה בכ26%-, בשוודיה ובפינלנד בכ42%-בכ .8%-ובבלגייה – בכ 2011-15 2012-16 2013-17 2014-18 2015-19 2016-20 13 12 11 10 9 8 7 42% סינגפור 18% שווייץ 21% דנמרק 26% שוודיה 26% פינלנד 22% נורווגיה 25% ישראל 8% בלגייה .)2020–2011( השוואה-. מספר הציטוטים הממוצע לפרסום בישראל ובמדינות בנות29 איור InCites – ), על בסיס נתוני2021 מקור: דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים" (דצמבר Clarivate / Essential Science Indicators Highly Cited( מדד נפוץ להשפעה של פרסומים מדעיים הוא מדד הפרסומים המובילים לפי תחום מכלל הפרסומים) 1%-. מדד זה מזהה את הפרסומים הבולטים (כWeb of Science ) של המאגרPapers 1.2%-, כ30 במספר הציטוטים שלהם לפי תחומים ובהתחשב בשנת פרסומם. כפי שנראה באיור היו פרסומים מובילים מבחינת מספר ציטוטיהם, דבר הממקם 2020-2010 מפרסומי ישראל בשנים השוואה לישראל - במדד זה ביחס למדינות אחרות. ניתן לראות כי מדינות בנות11-את ישראל במקום ה ושוודיה עם 1.5%-, בלגייה עם כ1.6%-, דנמרק עם כ1.7%-מדורגות גבוה ממנה, ובראשן שווייץ עם כ ), 1.1%-), צרפת (כ1.1%-. עם זאת ישראל מדורגת גבוה יותר ממעצמות מדעיות כמו גרמניה (כ1.4%-כ נכללו בקרב 2010 ). כמו כן מצבה של ישראל משתפר – בשנת0.9%-) וסין (כ1.0%-ארצות הברית (כ . כמו כן כפי שניתן לראות 2019 בשנת1.3%- מפרסומיה לעומת כ1.0%-הפרסומים המצוטטים ביותר כ הם מתחומי מדעי 2020-2010 , חלק ניכר מהפרסומים המצוטטים ביותר בישראל בשנים31 באיור מהם ברפואה קלינית. 29%-החיים והרפואה, ובראש ובראשונה כ 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג54 1.7% 1.6% 1.6% 1.6% 1.5% 1.4% 1.4% 1.3% 1.2% 1.2% 1.2% 1.1% 1.1% 1.0% 1.0% 0.9% 0.9% 0.9% 0.7% 0.7% 0.7% 0.6% 0.6% 0.6% 0.6% 0.6% 0.5% 0.4% 0.4% 0.4% שווייץ דנמרק הולנד סקוטלנד בלגייה שוודיה אוסטרייה אוסטרליה סינגפור קנדה ישראל גרמניה צרפת ארצות הברית איטליה ספרד סין פורטוגל צ'כיה מלזיה דרום קוריאה איראן טייוואן יפן מקסיקו פולין ברזיל טורקייה הודו רוסיה .)2020–2010( . שיעור הפרסומים המצוטטים ביותר מסך פרסומי המדינה לפי מדינות30 איור המדינות שבהן השיעור הגבוה ביותר. מקור: דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: 30 מוצגות רק Web of Science של מאגרHighly Cited Papers ), על בסיס נתוני2021 פרסומים מדעיים" (דצמבר 29.0% 12.7% 6.9% 5.8% 5.0% 4.9% 3.6% 3.4% 3.1% 3.1% 3.1% 2.8% 2.8% 2.7% 2.1% 2.1% 1.8% 1.7% 1.3% 1.2% 0.7% רפואה קלינית פיזיקה ביולוגיה מולקולרית וגנטיקה כימיה מדעי הצמח והחי ביולוגיה וביוכימיה מדעי המוח והעצב ומדעי ההתנהגות מדע החלל מדעי החברה, כללי אימונולוגיה פסיכיאטרייה/פסיכולוגיה הנדסה מדע החומרים סביבה/אקולוגיה מדעי כדוה"א פרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה מיקרוביולוגיה מתמטיקה מדעי החקלאות מדעי המחשב כלכלה ועסקים המדעים המדויקים מדעי הרוח מדעי החיים והרפואה מדעי החברה 0 200 400 600 800 . מספר הפרסומים הישראליים המצוטטים ביותר לפי תחומים ושיעורם מסך הפרסומים הישראליים בכל תחום31 איור ). 2020–2010( Highly ), על בסיס נתוני2021 מקור: דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים" (דצמבר Web of Science של מאגרCited Papers 55 | בצמ תנומת תמונת מצב לאומיים-הישגים בראי פרסים בין לאומיים יוקרתיים הניתנים לחוקרים ישראלים הם ביטוי נוסף להישגיו של המדע בישראל -פרסים בין ולמצוינותו. לאורך השנים זכו חוקרים ישראלים להישגים מרשימים בזכייה בפרסים שונים. מאז פרסום זכו עוד חוקרים ישראלים למעמד בכיר זה.2022–2020 דוח מצב המדע הקודם, בשנים ): מוענק מטעם מלך נורווגיה לחוקרים שהשפעתם על תחום המתמטיקה ותרומתם לו Abel( פרס אבל זכה פרופ' הלל פורסטנברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפרס זה, 2020 הן יוצאות דופן. בשנת ) מאוניברסיטת ייל, על תרומתם לשימוש בשיטות מהסתברות Margulis( ועימו פרופ' גרגורי מרגוליס עד לדינמיקה בתורת הקבוצות, תורת המספרים וקומבינטוריקה. ): מוענק בידי נשיא מדינת ישראל מטעם קרן וולף למדענים ולאומנים מרחבי העולם Wolf( פרס וולף זכה פרופ' רפי ביסטריצר מאוניברסיטת 2020 על הישגיהם יוצאי הדופן בתחומי המדע והאומנות. בשנת ) מהמכון הטכנולוגי של Jarillo-Herrero( הררו-תל אביב בפרס וולף בפיזיקה, ועימו פרופ' פבלו ג'רילו ) מאוניברסיטת טקסס באוסטין, על עבודתם MacDonald( ) ופרופ' אלן ה' מקדונלדMIT( מסצ'וסטס זכו פרופ' לסלי לייזרוביץ 2021 שכבתי מסובב. כמו כן בשנת-החלוצית בתאוריה ובניסוי של גרפן דו ופרופ' מאיר להב, שניהם ממכון ויצמן למדע, בפרס וולף בכימיה על עבודתם המשותפת בביסוס ממדי של מולקולות על המבנים ועל הקיראליות של גבישים -ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת אורגניים. ): מוענק מטעם מלך נורווגיה למדענים שהביאו לפריצות דרך באסטרופיזיקה, במדע Kavli( פרס קאוולי זכה פרופ' יעקב סגיב ממכון ויצמן למדע בפרס קאוולי במדע הננו, 2022 הננו ובמדעי המוח. בשנת ) Allara( ) מאוניברסיטת הרווארד, פרופ' דייוויד ל' אלארהWhitesides( ועימו פרופ' ג'ורג' מ' ויטסידס -) מאוניברסיטת אילינוי שבאורבנהNuzzo( מאוניברסיטת המדינה של פנסילבניה ופרופ' ראלף פ' נוזו שכבות מולקולריות על גבי משטחים -שמפיין, על עבודתם החלוצית בתחום ההתארגנות העצמית של חד מוצקים. ): מוענק בגין הישגים בולטים באסטרונומיה, במדעי החיים והרפואה ובמתמטיקה. Shaw( פרס שאו זכה פרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפרס שאו במתמטיקה, ועימו פרופ' 2020 בשנת ) מאוניברסיטת שיקגו, על תרומתם לתורת ההצגות ולתחומים נוספים Beilinson( אלכסנדר בילינסון זכו פרופ' נוגה אלון מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אהוד הרושובסקי 2022 במתמטיקה. כמו כן בשנת מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפרס זה על תרומתם למתמטיקה דיסקרטית ולתורת המודלים, אשר השפיעה גם על גאומטרייה אלגברית, על טופולוגיה ועל מדעי המחשב. ): מוענקת עבור תרומה יוצאת דופן IEEE( מדליית הכבוד של המכון למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה זכה פרופ' יעקב זיו מהטכניון – מכון 2021 למדע ולטכנולוגיה בתחומים שבהם עוסק המכון. בשנת טכנולוגי לישראל בפרס זה על תרומותיו לתורת המידע ולטכנולוגיית דחיסת נתונים וכן עבור מנהיגות מחקרית יוצאת דופן. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג56 ): מוענק מטעם הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל למדענים מכל רחבי העולםHarvey( פרס הארווי זכה פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה 2019 עבור מצוינות ופריצות דרך במדע ובטכנולוגיה. בשנת העברית בירושלים בפרס זה על תרומתו לגילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. פרסים אלה מכירים בפעילותם המדעית ארוכת השנים של חוקרים ישראלים ובמצוינותה, ואתגרה העיקרי של ישראל טמון בהבטחת סביבה מדעית ותמיכה מתאימה שיאפשרו לחוקריה גם היום להגיע לאומית שכזו.-לכדי פריצות דרך מדעיות יוצאות דופן שתוכלנה לזכותם בעתיד בהכרה בין לאומיים-הישגים בראי זכייה במענקים בין מענקים נוגעים בראש ובראשונה להיבטים תקציביים ומימוניים של המחקר המדעי. אולם בחינת לאומיות יוקרתיות יכולה להעיד אף על מצוינות -הצלחתם של ישראלים בתוכניות מענקים בין המחקר הנערך בישראל. גולת הכותרת של מענקים כאלה היא מענקי מועצת המחקר האירופית ) שעליהם מתחרים מדענים מכל מדינות האיחוד האירופי ומדינות European Research Council – ERC( מיליון2.5 נלוות (כדוגמת ישראל ושווייץ). מענקים יוקרתיים אלה מקנים מימון חסר תקדים של עד אירו למשך חמש שנים לחוקר יחיד ונחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות עם שיעור מימון מרבי משתנה: ) consolidator grants( ), תוכנית עבור חוקרים באמצע הדרךstarting grants( תוכנית עבור חוקרים צעירים ). advanced grants( וחוקרים ותיקים , ישראל זוכה להצלחה רבה במענקי מועצת המחקר האירופית, המתבטאת בשיעור 32 כפי שעולה מאיור המענקים שבהם זוכים חוקרים ישראלים מסך המענקים שחילקה המועצה. הצלחה זו בולטת במיוחד מענקים) מכלל המענקים בתחום לאורך כל שנות 275( 7%-בתחום מדעי החיים, שבו ישראל זכתה ב התוכנית, דבר שממקם אותה במקום השישי מתוך כל המדינות המשתתפות, לאחר גרמניה, הממלכה המאוחדת, צרפת, שווייץ והולנד. גם בתחום המדעים המדויקים וההנדסה זוכה ישראל להצלחה רבה עם מענקים) מסך כל המענקים, דבר הממקם אותה במקום השמיני בכלל המדינות. 301( 6%-שיעור של כ לעומת זאת הצלחתה של ישראל בתחום מדעי הרוח והחברה קטנה יותר: שיעור מענקיה בתחום זה הוא עשר. נתונים אלה מציבים את ישראל - מענקים) מכלל המענקים, והיא ממוקמת במקום האחד62( 2%-כ כמדינה מובילה באירופה מבחינת המצוינות המדעית של חוקריה, קל וחומר בשים לב לקוטנה (הכלכלי ובגודל אוכלוסייתה) לעומת מדינות מובילות אחרות כדוגמת הממלכה המאוחדת, גרמניה וצרפת. 57 | בצמ תנומת תמונת מצב קרואטיה סרבייה סלובניה איסלנד בולגריה לוקסמבורג אסטוניה קפריסין רומניה יוון צ'כיה טורקייה פולין הונגריה פורטוגל פינלנד אירלנד שוודיה דנמרק ישראל אוסטרייה שווייץ נורווגיה בלגייה ספרד צרפת איטליה גרמניה הולנד הממלכה המאוחדת לטבייה סרבייה אוקראינה קרואטיה רומניה אסטוניה קפריסין לוקסמבורג סלובניה טורקייה צ'כיה פולין יוון הונגריה פורטוגל נורווגיה אירלנד פינלנד דנמרק אוסטרייה בלגייה שוודיה ישראל ספרד איטליה שווייץ הולנד צרפת גרמניה הממלכה המאוחדת ליטא לוקסמבורג סלובקיה קפריסין קרואטיה טורקייה סלובניה אסטוניה איסלנד פולין צ'כיה יוון הונגריה אירלנד נורווגיה פורטוגל פינלנד דנמרק אוסטרייה בלגייה איטליה שוודיה ספרד ישראל הולנד שווייץ צרפת הממלכה המאוחדת גרמניה 0.0% )1( 0.0% )1( 0.0% )1( 0.1% )2( 0.1% )3( 0.1% )3( 0.2% )4( 0.2% )5( 0.3% )7( 0.4% )9( 0.4% )10( 0.4% )10( 0.5% )13( 0.7% )17( 1.2% )31( 1.6% )42( 1.9% )48( 2.2% )55( 2.4% )61( 2.4% )62( 2.6% )67( 2.7% )69( 2.7% )69( 4.6% )116( 5.7% )145( 7.5% )192( 8.1% )205( 11.5% )294( 13.0% )330( 26.5% )674( 0.0% )1( 0.0% )1( 0.0% )1( 0.0% )2( 0.1% )3( 0.1% )4( 0.1% )6( 0.2% )11( 0.3% )14( 0.3% )18( 0.5% )26( 0.5% )26( 0.6% )29( 0.6% )29( 0.7% )34( 1.0% )50( 1.0% )54( 1.7% )91( 2.1% )111( 2.8% )144( 3.2% )169( 3.4% )175( 5.8% )301( 5.8% )303( 6.1% )318( 7.5% )394( 7.7% )402( 14.4% )750( 16.7% )869( 16.9% )883( 0.0% )1( 0.0% )1( 0.0% )1( 0.1% )2( 0.1% )2( 0.1% )2( 0.1% )3( 0.1% )4( 0.1% )4( 0.3% )11( 0.4% )15( 0.6% )21( 0.6% )21( 0.9% )33( 1.0% )39( 1.5% )57( 1.7% )65( 2.2% )84( 3.3% )126( 3.5% )132( 3.5% )133( 4.9% )186( 4.9% )187( 7.2% )275( 7.6% )289( 8.3% )317( 11.9% )455( 16.5% )627( 18.8% )716( מדעי החיים המדעים הפיזיקליים והנדסה מדעי החברה והרוח .)2021–2007( ) ושיעורן לפי מדינות ותחומיםERC( . מספר הזכיות בתוכנית המענקים של מועצת המחקר האירופית32 איור מקור: מועצת המחקר האירופית 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג58 מ ס ק נ ו ת ע י ק ר י ו ת ‹ המדע הישראלי רושם הישגים נכבדים המעידים על מצוינותו הן בדמות פרסים יוקרתיים שבהם זוכים חוקריו, הן בדמות זכייה במענקי מחקר יוקרתיים ותחרותיים בקנה מידה עולמי והן בהשפעה המדעית של פרסומיו כפי שהיא באה לידי ביטוי במספר הציטוטים שלהם. ‹ ישראל נוטה להישגים פחותים מאלה של מדינות ייחוס כמו שווייץ, סינגפור, דנמרק, שוודיה ונורווגיה – שבהן אוכלוסייה הדומה בגודלה לזו של ישראל, לכל הפחות בהיקף התפוקה המחקרית ובהשפעתה (הבאה לידי ביטוי בציטוטים) – דבר המעיד על הפוטנציאל שטמון ביכולתה של ישראל, כמדינה קטנה יחסית, לעמוד בין המדינות המובילות את המדע העולמי. ‹ על אף הגידול הריאלי במימון המוקצה בישראל למו"פ אקדמי, ישראל מפגרת אחר מרבית מדינות בשיעור גידול זה. יתרה מזאת, בעשרים השנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בהוצאה OECD-ה הלאומית למו"פ אקדמי של ישראל כאחוז מהתמ"ג, דבר המתבטא במעברה של ישראל ממדינה מובילה במדד זה למדינה ממוצעת. ‹ על רקע התחרות ההולכת וגדלה בפעילות המדעית בעולם, על אחת כמה וכמה כשמדינות שעד כה לא פעלו בזירה זו החלו בפעילות מדעית ענפה, וכן על רקע הגידול במספר אנשי הסגל הבכיר בישראל והגידול בביקוש לתקציבי ולמענקי מחקר, נדרשת הגדלה ניכרת של ההשקעה הלאומית במחקר בסיסי כדי לאפשר לישראל לשמור על מעמד מוביל ותחרותי במדע העולמי ואף לשפרו. השקעה כזו צריכה להתמקד בהגדלת התקציבים המופנים למענקי מחקר ובהרחבת תשתיות המחקר המתקדמות הזמינות לחוקרים ישראלים. ‹ , ומספר בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בה OECD-אוכלוסיית ישראל משכילה יחסית למדינות ה גדל במידה ניכרת לאורך השנים. עם זאת רק כמחצית מבוגרי התואר השלישי בישראל משתלבים לבסוף בסגל האקדמי, דבר המעיד על פוטנציאל הגדילה של המחקר המדעי במדינה, הן האקדמי והן התעשייתי, בהתחשב במימוש הפוטנציאל הטמון בבוגרים אלה. ‹ המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה נמצאים בצמיחה ניכרת בשנים האחרונות – בעיקר בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב, אך גם באחרים – כפי שהדבר בא לידי ביטוי בגידול במספר אנשי הסגל הבכיר בתחומים אלה, וכן במספר בוגרי תחומים אלה בכל רמות התואר. לעומתם, ניכרת צמיחה מתונה ביותר, ואף ירידה, במדעי הרוח והחברה. אלה מחייבים מציאת איזון עדין בין חיזוק הסגל האקדמי בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה כדי לקדם את המצוינות המדעית של ישראל בתחומים אלה בד בבד עם הכשרת כוח אדם איכותי למשק לבין שימור המחקר במדעי הרוח והחברה וטיפוחו. 59 | בצמ תנומת תמונת מצב דוח מצב המדע בישראל 2022/תשפ"ג בין־לאומיות 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג60 61 | תוימואל־ןיב המדע הוא מיזם אנושי החוצה תקופות וגבולות, והיום יותר מתמיד הוא נעשה בשיתוף פעולה בין חוקרים ממדינות שונות. שיתופי פעולה אלה מאפשרים למדע לחקור תופעות גלובליות ולרתום משאבים וידע משותף לחקר תופעות מורכבות באמצעות ציוד יקר שאינו בהישג ידה של מדינה אחת בפני עצמה או בידם של חוקרים ספורים. גם ברמת המדענים עצמם שיתוף פעולה עם עמיתים ממדינות אחרות מעשיר את החשיבה ואת כיווני המחקר אלה של אלה ותורם רבות למצוינותם המדעית. השתתפותה של ישראל במאמץ המדעי העולמי ושיתופי הפעולה של חוקריה עם עמיתיהם בעולם הם מרכיב מרכזי בהשתייכותה לקהילת העמים ובמעמדה בה. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג62 ה מדע הוא מיזם אנושי החוצה תקופות וגבולות, והיום יותר מתמיד הוא נעשה בשיתוף פעולה בין חוקרים ממדינות שונות. שיתופי פעולה אלה מאפשרים למדע לחקור תופעות גלובליות ולרתום משאבים וידע משותף לחקר תופעות מורכבות באמצעות ציוד יקר שאינו בהישג ידה של מדינה אחת בפני עצמה או בידם של חוקרים ספורים. גם ברמת המדענים עצמם שיתוף פעולה עם עמיתים ממדינות אחרות מעשיר את החשיבה ואת כיווני המחקר אלה של אלה ותורם רבות השתתפותה של ישראל במאמץ המדעי העולמי ושיתופי הפעולה של חוקריה 18.למצוינותם המדעית עם עמיתיהם בעולם הם מרכיב מרכזי בהשתייכותה לקהילת העמים ובמעמדה בה. לאומיות במדע נוגעת לכל שלושת המרכיבים ההכרחיים למחקר מדעי מצטיין: מימון ותקצוב -בין המחקר המדעי; ההון האנושי, הכולל את החוקרים ואת תלמידי המחקר; תשתיות המחקר הזמינות להם. לכל אלה כמובן השפעות על פירות המחקר כפי שהם מתבטאים למשל בפרסומים משותפים לאומי בישראל וכן -וברישום פטנטים. פרק זה מתמקד בשאלות הכרוכות במימון ובתקצוב מחקר בין לאומיות, יידון -לאומיותו של ההון האנושי העוסק במחקר מדעי. המרכיב השלישי, התשתיות הבין-בבין בפרק העוסק בתשתיות מחקר. המסקנות בפרק זה עולות מישיבות שנערכו בהשתתפות הגופים ובעלי ות"ת, מוסדות ההשכלה הגבוהה, קרנות המחקר הרלוונטיות -התפקידים העוסקים בנושא זה, למשל מל"ג והקרנות הפילנתרופיות העוסקות בנושא. מחקר בין־לאומי ומימונו נכתבו בשיתוף פעולה עם 2020 מכלל הפרסומים המדעיים של חוקרים ישראלים בשנת52.8%-כ לאומיים - בשיתופי הפעולה הבין23%-, נתון זה מבטא עלייה של כ33 חוקרים מחו"ל. כפי שעולה מאיור לאומי הוא קטן יחסית -. אולם היקף זה של שיתוף פעולה בין2010 שחוקרים ישראלים צד להם משנת למדינות שגודלן כגודלה של ישראל והמאופיינות במצוינות מדעית, כמו שווייץ, בלגייה, סינגפור, דנמרק, . כפי 65%- גבוה מ2020 שוודיה, נורווגיה ופינלנד. במדינות אלה היה שיעור שיתופי הפעולה בשנת , אשר לפרסומים של חוקרים ישראלים שנכתבו בשיתוף פעולה עם חוקרים מחו"ל 34 שנראה באיור 8.4% ; עם חוקרים מגרמניה10% ; מהם היו עם חוקרים מארצות הברית25%-, כ2020-2018 בשנים עם חוקרים מסין. כפי שניתן להעריך מדיווח מוסד שמואל 4.8% ;עם חוקרים מהממלכה המאוחדת מהפרסומים שנכתבו במשותף עם חוקרים מחו"ל היו עם חוקרים 60%-נאמן בנושא, במצטבר, יותר מ 19.ממדינות אירופה לאומי לעומת- מחקרים רבים כבר הדגישו נקודה זו בבחינתם את השפעתם ואת מצוינותם של מחקרים שנעשו בשיתוף פעולה בין18 :כאלה שלא. ראו למשל Guerrero Bote, V.P., Olmeda-Gómez, C. and de Moya-Anegón, F. (2013). Quantifying the benefits of international scientific collaboration. Journal of the American Society for Information Science and Technology, 64:2, 392-404. Kwiek, M. (2021). What large-scale publication and citation data tell us about international research collaboration in Europe: changing national patterns in global contexts. Studies in Higher Education, 46:12, 2629-2649. .)2021 דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים" (דצמבר19 63 | תוימואל־ןיב לאומיות-בין 75% 70% 65% 60% 55% 50% 45% 40% 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 שווייץ בלגייה סינגפור דנמרק שוודיה פינלנד נורווגיה ישראל52.8 42.8 65.0 65.5 67.7 68.3 69.1 70.5 71.3 השוואה-. שיעור הפרסומים של חוקרים ישראלים שנכתבו במשותף עם חוקרים ממדינות אחרות לעומת מדינות בנות33 איור ). 2020–2010( )2021 מקור: דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים" (דצמבר אומנם אין לחייב חוקרים ישראלים לשתף פעולה עם חוקרים מחו"ל, אולם יש לעודד שיתופי פעולה כאלה, כאשר הם נכונים, וליצור לשם כך תמריצים וכן מסגרות שיתמכו בהם ויקלו אותם. למימון מיוחד לאומיים יש חשיבות מיוחדת בהקשר זה: ראשית, לשיתוף הפעולה עצמו, למשל -של שיתופי פעולה בין לנסיעות החוקרים או תלמידי מחקר שלהם למדינתם של עמיתיהם ולשימוש בציוד או בתשתיות במדינות אחרות; שנית, מימון כזה יכול לעודד יצירת שותפויות כאלה או לחזקן, כפי שנעשה למשל לצורך עידוד תחומיים (שבהם ניתן מימון מיוחד למחקרים המשלבים חוקרים מתחומי מדע שונים). -מחקרים רב לאומי במחקר מדעי ולתמיכה בו: אפיק מרכזי הוא -בישראל יש כמה אפיקים למימון שיתוף פעולה בין – וזו החדשה – Horizon 2020 – תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, התוכנית שהסתיימה לפני כשנה ), ERC( . אחד ממסלולי תוכנית זו הוא מסלול המענקים של המועצה האירופית למחקרHorizon Europe ,)32 שלפיו ניתנים מענקים לחוקרים יחידים בסכומים גדולים במיוחד. כפי שצוין בפרק "תמונת מצב" (איור 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג64 -ישראל זוכה להצלחה רבה יחסית בתוכנית זו. אולם הצלחה זו אינה מעידה על שיתופי הפעולה הבין לאומיים של המדע הישראלי, מפני שמענקים אלה אינם מחייבים שיתוף פעולה עם חוקרים אחרים, אם מהארץ ואם מחו"ל; מסלול אחר של התוכנית הוא מענקי המאגדים, ושלא כמו במסלול הקודם, במסלול זה ישראל מפגינה חולשה יחסית. במסגרת מענקי המאגדים נתמכים שיתופי פעולה בין חוקרים רבים , מספר ההגשות 35 ממדינות שונות בקהילה האירופית (ובמדינות נלוות כמו ישראל). כפי שנראה באיור השוואה כמו דנמרק, -למענקי מאגדים של חוקרים ישראלים קטן במידה ניכרת מזה של מדינות בנות אוסטרייה, נורווגיה ושווייץ. כמו כן שיעור ההמרה מהגשה לזכייה (שיעור הצלחה) נמוך יחסית בישראל נידון 2019/ במדינות האחרות. כבר בדוח ועדת המעקב לדוח מצב המדע תש"ף20%- לעומת כ15%-– כ חוסר הניצול המיטבי של אפיק מימון זה בידי חוקרים ישראלים. בשל הרצון לעודד הגשות למסלול ), ISERD( זה ולתמוך בשיפור ההגשות עצמן הקצתה ות"ת, בשיתוף המִ נהלת הישראלית למו"פ האירופי מימון מיוחד לאוניברסיטאות. המימון נועד לסייע לרשויות המחקר של האוניברסיטאות לתמוך במידה המיטבית בחוקרים המעוניינים להשתלב במענקי מאגדים, לסייע לחוקרים לאתר שותפים בחו"ל ועוד. עם זאת כפי שהודגש בדוח ועדת המעקב, ראוי לפעול גם להרחבת השתתפותם של חוקרים מהמכללות במענקים אלה. מענקי המאגדים מאופיינים לרוב במרכיב חשוב של מחקר יישומי התואם את אופי המחקר במכללות. כמו כן המימון המוענק לכל חוקר במענקי המאגדים דל יחסית למענקים אחרים הזמינים לחוקרים באוניברסיטאות, ולכן התמריץ שלהם להשתתף בהם הוא חלש. לעומת זאת מימון זה רב יחסית לאפיקי המימון הזמינים לחוקרים במכללות, ולכן הוא עשוי להיות להם תמריץ חזק יותר לאומיים של חוקרים במכללות יכול -להשתתף במענקים אלה. לבסוף, קידום שיתופי הפעולה הבין לתרום גם לחיזוק איכותו של המחקר במכללות. 25% 10% 8.4% 7.0% 6.0% 5.3% 4.9% 4.8% 4.3% 3.8% ארצות הברית גרמניה הממלכה המאוחדת איטליה צרפת קנדה ספרד סין הולנד שווייץ 0 5,000 10,000 15,000 .)2020–2018( . דירוג עשר המדינות המובילות בשיתוף פעולה עם ישראל בפרסומים מדעיים34 איור האחוזים מציינים את שיעור המאמרים המשותפים עם המדינה מכלל הפרסומים הישראליים שנכתבו במשותף עם חוקרים מחו"ל בתקופה שנבדקה. 30 ). רשימה מורחבת של2021 מקור: דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים" (דצמבר המדינות המובילות ניתן למצוא במקור זה. 65 | תוימואל־ןיב לאומיות-בין ישראל דנמרק אוסטרייה נורווגיה שווייץ 702 4,776 15% 1,574 7,982 20% 11,699 2,224 19% 1,372 6,435 21% 2,099 10,026 21% מספר הגשות מספר מענקים שיעור הצלחה .השוואה- לעומת מדינות בנותHorizon 2020 . ההצלחה של ישראל בתוכנית המאגדים של35 איור )ISERD( . מקור: המִ נהלת הישראלית למו"פ האירופי2022 הנתונים מעודכנים לפברואר לאומיות. שתי קרנות המחקר -לאומיים הוא קרנות ותוכניות דו-אפיק נוסף למימון שיתופי פעולה בין ), שהוקמה GIF :ישראל למחקר ופיתוח מדעי (להלן-לאומיות העיקריות בישראל הן קרן גרמניה-הדו . 1972 ), שהוקמה בשנתBSF :ישראל (להלן-הברית-, והקרן הדו־לאומית למדע ארצות1986 בשנת לאומית למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל (להלן: -קרן קטנה יותר היא הקרן הדו ושמתמקדת בתמיכה במחקרים בתחום החקלאות. נוסף על מימון מענקי 1977 ), שהוקמה בשנתBARD מחקר, קרנות אלה מקדמות את שיתופי הפעולה המדעיים בין שתי המדינות בתמיכתן בקיום סדנאות משותפות או בחילופי סטודנטים וחוקרים. מלבד זאת קיימות עוד תוכניות הפועלות באמצעות גופים שונים, חלקן תומכות במחקרים בתחומי מדע מסוימים בלבד. למשל, במסגרת הקרן הלאומית למדע פעלו, ויש שעודן פועלות, תוכניות לתמיכה במענקי מחקר משותפים עם סין, עם יפן ועם סינגפור, אך תוכניות אלה לרוב מוגבלות בזמן. כמו כן הקרן הלאומית למדע מאפשרת, במסגרת תוכנית המענקים ש"ח לכל תקופת המענק עבור פיתוח שיתופי פעולה 38,000 האישיים, בקשת מימון תוספתי של עד לאומיים. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, באמצעות קשריה עם אקדמיות זרות, תומכת -בין משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה תומך גם הוא בשיתופי 20.בקיום כינוסים, סדנאות ובחילופי חוקרים לאומיים באמצעות יצירת הסכמים עם מקביליו במדינות אחרות ומימון מחקרים משותפים, -פעולה בין לאומיים וביקורי משלחות הדדיים. אלה מתמקדים לעיתים בתחומי מחקר מסוימים -קיום כינוסים דו . להרחבה בנושא זה ראו הדוחות השנתיים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים20 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג66 לאומיים גם באמצעות ייצוג-לפי העניין המשותף של שתי המדינות. המשרד תומך בשיתופי פעולה בין 21.לאומיים שונים-ישראל בארגוני מדע בין בשל חשיבות הנושא ותרומתו למצוינות המחקר בישראל המליצו דוחות מצב המדע זה מכבר על לאומיים של ישראל – הן הרחבת פעילות הקרנות הקיימות והן יצירת -הרחבת שיתופי הפעולה הדו פועלות GIF- והBSF- קרנות ה22.קרנות או תוכניות מימון – עם מדינות נוספות בעלות מצוינות מדעית על בסיס קרנות שמורות שלא עודכנו זה שנים. עם הגדלת המימון הנדרש למחקרים מדעיים וכן עם שחיקת התשואות של הקרנות השמורות קָ טנה יכולתן של קרנות אלה לתמוך במחקרים בתחומים רבים ובמימון גדול מספיק. יודגש כי הגדלת תקציב הליבה של כל אחת מקרנות אלה תלויה לא רק בהקצאת ישראל -מימון נוסף מצידה של ישראל אלא גם בהסכמת הדרג המדיני הבכיר בשתי המדינות (גרמניה ישראל) ובהקצאת מימון תואם גם מצידה של המדינה השנייה. בשל מגבלה זו חתמה -הברית-או ארצות ), בתמיכת NSF( על שיתוף פעולה עם הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית2012 בשנתBSF-ה מימון תוספתי ייעודי של ות"ת. מהלך זה אפשר את הגדלת המימון המוקצה במסגרת הקרן ללא הגדלת תקציב הליבה שלה, ובתוך כך ללא הקצאת מימון תואם מצד ממשלת ארצות הברית. תוכנית , הפועלת בד בבד עם תוכנית הליבה המסורתית של הקרן, מוגבלת לתחומי דעת מסוימים NSF-BSF-ה (כולם בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה). בימים אלה הקרן בוחנת את הרחבתה של תוכנית זו וכן הקמת תוכניות דומות עם קרנות אמריקאיות נוספות, למשל בתחומי מדעי הרוח והחברה או בתחומי מדעי החיים והרפואה. כמו כן היא פועלת לביסוס שיתוף פעולה עם משרד האנרגייה ), בין היתר לצורך יצירת נגישות ומימון של מחקרים במעבדות הלאומיות שהמשרד DOE( האמריקאי מפעיל. מדיני בהתנהלות - מתאוששת בשנים האחרונות ממשבר תקציבי שנבע בחלקו ממשבר פוליטיGIF-ה אולם בשנתיים שחלפו חל שיפור ניכר בפעילות הקרן, וממשלות גרמניה וישראל הסכימו על 23.הקרן תוספת משותפת של שישה מיליון אירו לתקציב הקרן כדי לגשר על הפער שבין הריביות הנמוכות לבין מה שדרוש לתפעולה השוטף. כמו כן הקרן בוחנת דרכים נוספות להרחבת ביסוסה הכלכלי אגב בחינת שינויים באפיקי השקעה ובגיוס מימון ממקורות נוספים. כדי להתמודד עם השחיקה בסכומי המענקים . המטרה היא שתוכנית זו תתמוך בכל NEXUS שנתנה הקרן הוחלפה תוכנית המימון המרכזית בתוכנית אלף אירו בסך הכול, לשני הצדדים, 800 מענקים בלבד בסכומים גדולים מבעבר: עד13-10-שנה בכ אלף אירו לשלוש שנים שניתנו בתוכנית הקודמת). כדי 240 לתקופה של עד ארבע שנים (לעומת ). pre-proposal( לאזן את האפשרות לשיעור דחייה גבוה הונהגה דרישה להגשת הצעה מקדימה קצרה התוכנית שמה דגש על פרויקטי מחקר בעלי ממשקים בין תחומי דעת שונים, כאשר בכל מחזור נושאי המיקוד מתחלפים לפי החלטת מועצת הנגידים של הקרן: נושא אחד ממדעי הרוח והחברה והשני ממדעי הטבע. המהלך של צמצום מספר המענקים המחולקים בכל מחזור והגדלת סכומם הוא חשוב, - להרחבה ראו באתר משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה את המדינות שעימן יש לו הסכמי שיתוף פעולה וכן רשימת הארגונים הבין21 .לאומיים שבהם הוא משתתף .2019 וכן את דוח ועדת המעקב לדוח מצב המדע2019- ו2016 ראו למשל את ההתייחסות לנושא בדוחות מצב המדע בישראל לשנים22 . ודוח ועדת המעקב לדוח זה2019 להרחבה בנושא זה ראו דוח מצב המדע לשנת23 67 | תוימואל־ןיב לאומיות-בין כי כך תוכל הקרן לתמוך בשיתופי פעולה במחקרים עמוקים. אולם צמצום התחומים הנתמכים בכל מחזור אינו מקדם מימון מבוסס מצוינות מפני שהוא מצמצם את מספר החוקרים היכולים להגיש בקשה לתוכנית (ומכאן את התחרות על כל מענק). על 2019 לאומיים עם מדינות נוספות המליץ דוח מצב המדע לשנת-בנוגע להרחבת שיתופי הפעולה הדו הקמתן של תוכניות עם מדינות בעלות מצוינות מדעית בולטת כמו שווייץ, הממלכה המאוחדת, קנדה, לאומיים -קוריאה, יפן ואוסטרליה. בדומה לזה גיבשה ות"ת סדר עדיפויות לקידום שיתופי פעולה דו ) היקף קשרי המחקר הקיימים של ישראל עם אותה מדינה, מפני שתמיכה 1( :לפי שני קריטריונים ) המצוינות המדעית 2( ;בשיתופי פעולה כאלה צריכה להישען על רשת קשרים ושיתופי פעולה קיימים , עשרים המדינות הניצבות בראש סדר העדיפויות לקידום 2019 של המדינה. לפי החלטת ות"ת משנת לאומיים הן ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, שווייץ, הולנד, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, -קשרים דו 24.קנדה, איטליה, דנמרק, ספרד, בלגייה, שוודיה, סין, אוסטרייה, סינגפור, אירלנד, רוסיה, יפן ופינלנד יש מקום לבחון כיצד ניתן להרחיב את האפיקים למימון שיתופי פעולה במחקרים בין חוקרים ישראלים לאומיות ייעודיות -לאומיות. עם זאת הקמת קרנות דו-לחוקרים מחו"ל ולתמיכה בהם, ובייחוד במסגרות דו לאומיות הוא מצב - אינה פתרון אפשרי מבחינתן של מדינות רבות, וריבוי קרנות דוBSF- והGIF-כמו ה לא רצוי. לחלופין ניתן ליצור תוכניות והסכמי שיתוף פעולה המרוכזים בגוף אחד כמו הקרן הלאומית לאומיים יישענו על דרישות וצרכים -למדע. מלבד היבט ארגוני זה, חשוב מאוד ששיתופי הפעולה הבין לאומיות רבות יותר, כך גדלה יכולתם של החוקרים -). ככל שהתוכניות הדוbottom–up מהשטח (בגישת הישראלים לבחון את שותפיהם ממדינות שונות בחו"ל. ייתכן שכדאי לבחון דרכים לקביעת חלוקה תקציבית גמישה לשיתופי הפעולה עם מדינות שונות כדי שחלוקה זו תהלום את דרישת החוקרים לשיתופי הפעולה עם אותה המדינה. סגל וסטודנטים זרים אנשי סגל זרים לאומי בין חוקרים יכול לתרום לקידום המצוינות המדעית בארץ, כך גם הגעתם -כפי ששיתוף פעולה בין של אנשי סגל זרים לישראל, לשהות קצרה או קבועה, ואף יש בזה כדי להעצים יתרונותיו של קידום זה פי כמה: הגעתם של חוקרים מצטיינים לישראל יכולה להעלות את איכות המחקר המדעי בארץ, לחזק שיתופי פעולה אפשריים עם חוקרים נוספים בחו"ל ולהעשיר את הכשרתם של תלמידי מחקר. לעיתים חוקרים אלה הם בעלי גישות מדעיות מגוונות שאינן בהכרח רווחות בארץ, בעלי ידע ומיומנות בשיטות מדעיות חדישות ובעלי רשת של קשרים מדעיים עם חוקרים מכל העולם. לא במקרה מוסדות .)2019 באוגוסט14( " ראו החלטת ות"ת, "מדיניות ות"ת בנושא קשרי מחקר בינלאומיים בילטרליים24 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג68 המחקר המובילים בעולם, וכך גם המדינות המובילות במחקר מדעי, מכילים שיעור ניכר של חוקרים זרים, למשל ארצות הברית, הממלכה המאוחדת ושווייץ. בישראל מספר אנשי הסגל הזרים ושיעורם מתוך כלל אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות נמוך מאוד. . אולם מספרם גדל בהדרגה בשנים האחרונות, בין היתר בשל 3%- היה שיעורם פחות מ2022 בשנת החשיבות שהאוניברסיטאות רואות בנושא. חלק מאנשי הסגל הזרים שנקלטו בארץ לאורך השנים הם עולים חדשים, שלהם תמריצים שונים (תרבותיים ולאומיים) להגעה לישראל וגם מעטפת קליטה אף שאין 25.פשוטה ורחבה יחסית שניתנת למשל מטעם משרד הקליטה, הסוכנות היהודית וגופים דומים לזלזל בתרומתם של חוקרים עולים חדשים למדע בישראל, האתגרים הגדולים טמונים בהבאת סגל זר שאין לו קשר רגשי כזה לישראל. קושי ראשון בהבאת חוקרים זרים מצטיינים לישראל טמון במוטיבציה של החוקרים. ישראל היא מדינה מנותקת יחסית מבחינה גאוגרפית ורחוקה ממרכזי הפעילות המדעית העולמיים וממדינות המקור של החוקרים הזרים, קל וחומר מארצות הברית. התדמית החדשותית שלה עשויה להרתיע גם היא. מנגד, יש יתרונות בישראל שהמוטיבציה של חוקרים זרים להשתלב במחקר בה יכולה להישען עליהם, למשל: בולטותה בתחומי מחקר מסוימים, ובייחוד בתחומים שבהם יש בישראל מצוינות מחקרית בקנה מידה עולמי וקהילת חוקרים ענפה, כמו גם בתחומים שבהם יתרונה של ישראל הוא ייחודי בשל נגישותם או זמינותם של חומרי מחקר (למשל בארכאולוגיה או במדע הדתות). כשהדבר נוגע להגעת החוקרים לשהות ממושכת וקבועה, לבעיות המוטיבציה הראשוניות מצטרפים קשיים הנוגעים לעריכת מחקר מדעי בארץ, כמו הבדלי השכר בין חוקרים בישראל לחוקרים ממדינות אחרות, מחסור במימון מחקר או בתשתיות מחקר, זמני הקמה ממושכים של מעבדות וכדומה. יש קשיים גם בהבאתן של משפחות החוקרים ובקליטתן בארץ, משלבי האישורים המנהלתיים ועד מציאת עבודה לבני ולבנות הזוג, מציאת יום ולתקשר עם הסביבה באנגלית.-מסגרות חינוכיות לילדים ויכולתם לנהל חיי יום בשל קשיים אלה בהבאת חוקרים זרים לשהות קבועה וממושכת, אפשר להביאם לשהות קצרה בת כמה חודשים, העשויה להיות קלה יותר ועם זאת לשאת עימה יתרונות רבים להעשרת המחקר המדעי בארץ. זו יכולה להיות גם מקפצה עתידית להבאת החוקרים האורחים האלה למשרה קבועה (לאחר שכבר התנסו בחיים בישראל). כיום יש כמה מסגרות המאפשרות הגעת חוקרים זרים לשהות מחקרית קצרה בישראל, למשל במסגרת שבתון באוניברסיטאות או במכוני מחקר מטעמן, וכן במסגרות כמו המכון ללימודים מתקדמים. בשל קשיים אלה יש להקדיש מאמצים רבים יותר להבאת תלמידי מחקר דוקטורט זרים לישראל, כפי שיידון להלן.-ועמיתי בתר על הבדלי התמריצים להגעה לישראל ראו את מחקרו של מוסד שמואל נאמן בנושא, "חוקרים בכירים, ישראלים או זרים, שנקלטו25 .)2020 באוניברסיטאות בישראל" (מאי 69 | תוימואל־ןיב לאומיות-בין דוקטורט ותלמידי מחקר זרים-עמיתי בתר דוקטורט ותלמידי מחקר נמצאים בליבת פעילות המחקר האקדמית, בעיקר בתחומי מדעי -עמיתי בתר הטבע הניסויִיִים, אך מספרם גדל והולך גם בתחומי המדע האחרים. התפוקה המחקרית של אנשי הסגל דוקטורט במעבדתם, ועל איכותם. כחלק -נשענת במידה רבה על מספר תלמידי המחקר ועמיתי הבתר דוקטורט מחו"ל יכולים להגדיל את צוותי המחקר בארץ -מזה הגעתם של תלמידי דוקטורט ועמיתי בתר וכן ליצור סביבת מחקר מגוונת ועשירה. לימודיהם או השתלמותם בישראל יכולים גם להגדיל את ההסתברות להישארותם בארץ כחוקרים מן המניין. לחלופין, עם חזרתם לחו"ל והשתקעותם במוסדות מחקר שונים, הם יכולים לשמש שגרירים למצוינות המדע הישראלי ולהעמיק את רשת הקשרים של דוקטורט -חוקרים ישראלים עם חוקרים בחו"ל. לפיכך הגדלת מספרם של תלמידי מחקר ועמיתי בתר לאומיות של המדע בישראל. -היא צעד חשוב בקידום הבין ארצות אחרות הודו סין גרמניה ארצות הברית צרפת איטליה46% 12% 6% 5% 4% 24% 3% .)2020( דוקטורט הזרים בישראל-. ארץ המוצא של עמיתי הבתר36 איור מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - מסך עמיתי הבתר53%-דוקטורט זרים, ושיעורם היה כ- עמיתי בתר1,645 היו בישראל2020 בשנת בפרק "תמונת מצב", נתון זה מלמד על גידול במספר עמיתי 8 דוקטורט באותה שנה. כפי שנראה באיור . אולם שיעורם מסך 1,454 , אז היה מספרם2017 דוקטורט הזרים שהגיעו לישראל לעומת שנת-הבתר דוקטורט הזרים -). עמיתי הבתר51%- הוא היה כ2017 דוקטורט נשאר דומה לערך (בשנת-עמיתי הבתר דוקטורט הזרים - מעמיתי הבתר46%-, כ36 מדינות שונות. כפי שנראה באיור70- הגיעו מ2020 בשנת מצרפת, 4%- מארצות הברית, כ5%- מגרמניה, כ6%- מסין, כ12%- הגיעו מהודו, כ2020 בישראל בשנת -, שיעור גבוה של עמיתי בתר37 מאיטליה, והיתר ממגוון ארצות אחרות. כפי שנראה באיור3%-כ מעמיתי 78%-, כ2020 דוקטורט זרים מאפיין את המדעים המדויקים ואת מדעי החיים. לדוגמה, בשנת . לעומת 70%-דוקטורט במדעים הפיזיקליים היו זרים, ובתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב – כ-הבתר דוקטורט הזרים נמוך מאוד: בתחומי -זאת בתחומי מדעי החברה והרוח היה שיעורם של עמיתי הבתר 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג70 (במנהל עסקים לא16%-15%- ובתחומי מדעי החברה, כולל משפטים – כ30%-20%-מדעי הרוח כ הבדלים אלה עשויים לנבוע, לפחות חלקם, 26.)2020 דוקטורט זרים בשנת-דווח כלל על עמיתי בתר ממסלולי הקריירה האקדמית ההופכיים בתחומים אלה: בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים נהוג דוקטורט לנסוע לחו"ל, ואילו בתחומי מדעי -ללמוד את לימודי הדוקטורט בישראל ולהשתלמות בתר הרוח והחברה שכיח יותר המסלול ההפוך. דוקטורט הזרים בישראל, שיעורם של הסטודנטים הזרים -לעומת שיעורם הגבוה יחסית של עמיתי הבתר מהסטודנטים 2.9% רק2019 , בשנת38 כפי שנראה באיור27.בישראל נמוך מאוד, גם יחסית לעולם מהסטודנטים 8.1% מהסטודנטים לתואר שני היו זרים, ורק5% לתואר ראשון בישראל היו זרים, רק לתואר שלישי היו זרים. מצב זה חריג במיוחד כשמדובר בסטודנטים לתואר שלישי, כאשר במרבית , ולעיתים אף הרבה יותר 20%- שיעורם של הסטודנטים הזרים לתואר זה הוא יותר מOECD-מדינות ה מזה. 78% 70% 60% 55% 43% 42% 41% 31% 23% 21% 17% 16% 4% 0% מדעים פיזיקליים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הנדסה ואדריכלות מדעים ביולוגיים מקצועות עזר רפואיים חקלאות רפואה שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים אומנות, אומנויות ואומנות שימושית מדעי הרוח הכלליים מדעי החברה משפטים חינוך והכשרה להוראה עסקים ומדעי הניהול המדעים המדויקים מדעי הרוח מדעי החיים והרפואה מדעי החברה .)2020( דוקטורט הזרים מסך עמיתי הבתר־דוקטורט בישראל לפי תחומים-. שיעור עמיתי הבתר37 איור מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשל נתונים אלה נעשות בשנים האחרונות פעולות שונות לעידוד הגעתם של תלמידי דוקטורט ועמיתי לאומיות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ככלל. -דוקטורט זרים לישראל ולקידום הבין-בתר פעילות ות"ת בנושא מתמקדת בשני צירים: ציר ראשון כולל תמיכה כספית ייעודית שות"ת נותנת לאומית המתקיימת בהם. מטרת תמיכה זו היא -לכל המוסדות המתוקצבים לפי היקף הפעילות הבין לאומית המותאמת למאפייניו של המוסד ולחזונו, וניכרת -לאפשר לכל מוסד לפתח אסטרטגיה בין דוקטורט באוניברסיטאות בישראל- להרחבה ראו את פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "בעלי תואר שלישי שעסקו במחקר בתר26 .)2021 " (יולי2020-ב סטודנטים זרים בהקשר זה הם סטודנטים שאינם אזרחי המדינה שבה הם רשומים ללימודים או סטודנטים שעזבו את מדינת המקור27 שלהם (שבה רכשו את השכלתם הקודמת) לצורכי לימודים. בפועל ייתכנו הבדלים מסוימים באופן הדיווח של מדינות שונות על סטודנטים העומדים בהגדרה זו. עם זאת ניתן להעריך כי להבדלים אלה השפעה מועטה על מקומה הנמוך יחסית של ישראל בשיעור .OECD (2021). Education at a Glance 2021. OECD Publishing, Paris, pp. 218-219 :הסטודנטים הזרים. להרחבה ראו 71 | תוימואל־ןיב לאומיות-בין ציר שני מתמקד בתמיכת28;שביעות רצון רבה בקרב המוסדות מן התועלת של תקציב ייעודי זה ות"ת בתוכניות מלגות, ובכללן תוכנית "דוקטורט סנדוויץ'" לסטודנטים לדוקטורט מחו"ל וכן כמה דוקטורט, כפי שיפורט בהמשך. תמיכה בניידות סטודנטים וסגל קיימת -תוכניות למלגות לעמיתי בתר של האיחוד האירופי, בהשתתפות המועצה להשכלה גבוהה. מימון תלמידי מחקר Erasmus+ גם בתוכנית דוקטורט נעשה גם במוסדות עצמם, כל מוסד לפי יכולותיו ובאמצעים משלו, ובהם הקצאת -ועמיתי בתר -תקציב פנימי ייעודי לנושא וגיוס תרומות. מוסדות ההשכלה הגבוהה פועלים להגברת הפעילות הבין לאומית שלהם ושל אנשיהם גם באמצעות הקמת מכוני מחקר ותוכניות לימוד והכשרה מיוחדות עם מוסדות מקבילים בחו"ל. מימון נוסף מגיע ממענקי המחקר של החוקרים השונים המגייסים למעבדותיהם דוקטורט.-תלמידי דוקטורט ועמיתי בתר דוקטורט מחו"ל. באקדמיה -בישראל פועלות כמה תוכניות ייעודיות למימון הגעתם של עמיתי בתר לצורך זה תוכנית בנושא זה שהורחבה משנת תשפ"ב באמצעות 2018 הלאומית למדעים יוסדה בשנת דוקטורט בכל תחומי המדע. שתי תוכניות נוספות שות"ת -תמיכת ות"ת, והיא תומכת בעמיתי בתר דוקטורט מארצות הברית, וכן תוכנית -תומכת בהן הן תוכנית פולברייט, המתמקדת בהבאת חוקרי בתר בשיתוף קרן צוקרמן, המתמקדת בחוקרים מארצות הברית ומקנדה בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה דוקטורט -) בלבד. כמו כן פועלת תוכנית מטעם קרן עזריאלי, המתמקדת בהבאת חוקרי בתרSTEM( דוקטורט מארצות הברית- מפעילה גם היא תוכנית לעמיתי בתרBARD מקנדה וממדינות באירופה. קרן בתחומי הפעילות של הקרן, שהם בעיקרם תחומי החקלאות, המזון והתזונה, הקיימות והאקלים. מלבד Marie Skłodowska( דוקטורט יכולה להישען על תוכנית מארי קירי-תוכניות אלה, הגעתם של חוקרי בתר ) של האיחוד האירופי לחילופי חוקרים. תוכנית זו אינה ייחודית לישראל, וכפי Curie Actions – MSCA דוקטורט מגיעים-), אך מספר קטן של עמיתי בתר2019( שכבר הודגש בדוח מצב המדע הקודם במסגרתה לארץ. דוקטורט זרים באשר לקיומם -יש תמימות דעים בקרב האוניברסיטאות והתוכניות למלגות לעמיתי בתר של קשיים בעניין כמותם ואיכותם של המועמדים לתוכניות אלה, כלומר קושי לגייס מספיק מועמדים -וקושי לגייס מועמדים מצטיינים. מסיבות מגוונות ישראל אינה מן הבחירות הראשונות של עמיתי בתר דוקטורט. אותן סיבות נכונות במידה רבה גם -דוקטורט מצטיינים המחפשים מקום להשתלמות בתר לחוקרים בכירים זרים שאינם מעוניינים להשתלב במשרה בישראל, כפי שנידון לעיל, וכן לסטודנטים לדוקטורט. חלק מסיבות אלה אינן ניתנות לשינוי, כמו המצב הגֵאופוליטי בישראל והמרחק בין ישראל למדינות המוצא של החוקרים ושל הסטודנטים הזרים. אולם יש סיבות אחרות ורבות שבנוגע אליהן ניתן לנקוט צעדים מעשיים שישפרו את האטרקטיביות של ישראל כיעד ללימודים ולמחקר. התשובה למרבית סיבות אלה אינה כלכלית טהורה. דוקטורט זרים לישראל הוא תרבותי וכולל בין היתר -קושי מרכזי בהגעתם של סטודנטים ועמיתי בתר מחסומי שפה. הרחבת היצע תוכניות הלימודים והקורסים באנגלית אפוא מקילה את השתלבותם (אם .)2018 להרחבה ראו "התכנית לפיתוח בינלאומיות במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת" (אפריל28 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג72 ,כסטודנטים ואם כמרצים). קשיי התרבות והשפה נחווים גם בהתמצאות באוניברסיטאות עצמן, בנוהליהן במערכות המחשב שלהן וכדומה, שאינם מותאמים במלואם לסטודנטים ולסגל זר, למשל בתרגום נהלים ומערכות מחשוב לאנגלית. אולם ניכר כי האוניברסיטאות פועלות לשיפור היבט זה, בין היתר באמצעות לאומיים שלהן, הנותנים מענה ותמיכה לחוקרים ולסטודנטים מחו"ל. גם חלק מתוכניות -המשרדים הבין המלגות החיצוניות, כמו מלגות צוקרמן ועזריאלי, מספקות מעטפת תמיכה המסייעת לקליטת עמיתי דוקטורט ומשפחותיהם בישראל. -הבתר לוקסמבורג אוסטרייה ניו זילנד אוסטרליה הממלכה המאוחדת קנדה צ'כיה הונגריה שווייץ לטבייה סלובקיה אירלנד אסטוניה בלגייה צרפת גרמניה פורטוגל סלובניה דנמרק רוסיה פינלנד איסלנד ארצות הברית ליטא יוון פולין יפן שוודיה ישראל קוריאה נורווגיה טורקייה איטליה ספרד מקסיקו צ'ילה קולומבייה ברזיל לוקסמבורג אוסטרליה ניו זילנד הממלכה המאוחדת שווייץ לטבייה אירלנד אוסטרייה דנמרק הונגריה בלגייה קנדה צ'כיה אסטוניה גרמניה צרפת ארצות הברית ליטא פורטוגל שוודיה פינלנד ספרד סלובקיה איסלנד קוריאה יפן סלובניה נורווגיה רוסיה טורקייה פולין ישראל איטליה צ'ילה מקסיקו יוון ברזיל קולומבייה לוקסמבורג שווייץ ניו זילנד הממלכה המאוחדת צרפת איסלנד דנמרק אוסטרליה אוסטרייה שוודיה קנדה אירלנד פורטוגל ארצות הברית פינלנד בלגייה הונגריה נורווגיה אסטוניה צ'כיה יפן סלובניה ספרד צ'ילה איטליה קוריאה גרמניה לטבייה סלובקיה ליטא רוסיה ישראל מקסיקו טורקייה יוון קולומבייה פולין ברזיל תואר ראשון תואר שני תואר שלישי 23.9% 18.4% 18.1% 17.3% 15.2% 12.9% 12.1% 9.6% 9.6% 8.4% 8.0% 7.7% 7.4% 7.2% 7.1% 6.6% 6.1% 5.9% 5.7% 5.6% 5.5% 4.9% 4.5% 3.7% 3.7% 3.4% 3.1% 3.0% 2.9% 2.9% 2.5% 2.3% 2.1% 1.5% 0.6% 0.5% 0.2% 0.2% 77.7% 56.3% 36.5% 35.8% 29.2% 23.2% 23.1% 22.9% 20.1% 19.9% 18.7% 18.5% 17.2% 16.5% 16.4% 12.8% 12.6% 12.4% 12.4% 12.1% 11.3% 10.8% 10.7% 10.6% 9.9% 9.7% 8.4% 7.3% 6.7% 6.1% 5.0% 5.0% 3.6% 2.5% 1.9% 1.9% 0.9% 0.7% 87.2% 56.4% 49.9% 41.1% 37.9% 37.6% 37.2% 35.7% 35.5% 35.0% 34.0% 33.3% 31.4% 24.8% 23.7% 23.3% 23.2% 21.6% 21.5% 20.2% 20.2% 19.0% 18.2% 18.0% 15.6% 14.2% 12.2% 10.6% 10.3% 10.1% 8.6% 8.1% 7.8% 6.4% 3.6% 2.9% 2.8% 2.3% .)2019( לפי תוארOECD-. שיעור הסטודנטים הזרים מסך הסטודנטים במדינות ה38 איור Education at Glance 2021 :מקור 73 | תוימואל־ןיב לאומיות-בין קושי נוסף ניכר בהתייחסות של כל הגורמים המעורבים בנושא והוא הרגולציה הממשלתית, המערימה קשיים רבים בפני הגעתם של סטודנטים וחוקרים זרים לישראל. במקרים רבים הקרנות הרלוונטיות וכן האוניברסיטאות מדווחות על יחס חשדני ואף עוין מצד משרדי הממשלה הרלוונטיים הרואים בסטודנטים ובסגל הזר מסתנני עבודה אפשריים. מוקד הקושי בעניין זה נובע ממדיניות ההגירה של דוקטורט לעבוד בישראל. בעיה -ישראל, שאינה מתירה לבני ולבנות זוג של סטודנטים ועמיתי בתר דומה הייתה בעבר לאנשי סגל זרים, אולם עניין זה הוסדר לפני שנים מעטות ומטופל באמצעות פנייה רשמית ופרטנית מטעם האוניברסיטה למשרד הפנים. חלק מבעיה זו נובע מהעובדה שלא כפי הנהוג דוקטורט לרוב אינם מועסקים רשמית באוניברסיטאות -בעולם, הסטודנטים לדוקטורט ועמיתי הבתר דוקטורט עצמם אינם שוהים בארץ באשרת עבודה, -אלא מקבלים מלגה בלבד, והעובדה שעמיתי הבתר יוצרת קושי בירוקרטי להעניק לבני ולבנות הזוג אשרת עבודה. הניסיונות לפתור בעיה זו נתקלים גם דוקטורט, דבר שייקר את עלותם -בחשש שהפתרון יכלול מעבר למודל העסקה רשמי של עמיתי הבתר במידה ניכרת. עם זאת ניכר כי חלה התקדמות חשובה בהקשר זה עם אימוץ החלטת ממשלה מיוני שאמורה להקל קבלת אשרות עבודה לבני ולבנות זוג של סטודנטים לדוקטורט ושל עמיתי 2022 29.דוקטורט זרים-בתר לבסוף, ניתן לנקוט צעדים רבים להעלאת קרנו של המדע בישראל ולחשיפתו לקהל המועמדים דוקטורט. ניכר שהגורמים המעורבים בנושא, -האפשריים ללימודים מתקדמים ולהשתלמויות בתר ובייחוד המועצה להשכלה גבוהה, המוסדות להשכלה גבוהה וכן הקרנות הפילנתרופיות, מסכימים כי עליהם לחבור יחדיו להקמת פלטפורמה דיגיטלית שתקדם את המודעות למצוינות המחקר בישראל ותציג את אפשרויות הלימודים המתקדמים והמחקר במדינה לסטודנטים זרים. פלטפורמה כזו תוכל דוקטורט וללימודים מתקדמים מטעם אנשי סגל במוסדות -לרכז הזדמנויות נקודתיות להשתלמויות בתר דוקטורט -בארץ וכן להציג את סיפורי ההצלחה של המדע הישראלי, ובייחוד של סטודנטים ועמיתי בתר זרים ששהו במדינה והשתלבו לאחר מכן במשרות יוקרתיות במוסדות מחקר בעולם. פלטפורמה כזו דומה במידה רבה לאתר שהקימה המועצה להשכלה גבוהה והמוזן גם ממידע ממוסדות ההשכלה – שפונה בעיקר לקהל סטודנטים לתואר ראשון. Study in Israel – הגבוהה חרף קשיים אלה יש להדגיש שיש תחומים שבהם ישראל יכולה להיות מוקד משיכה מרכזי לעמיתי דוקטורט ואף לתלמידי מחקר מצטיינים. מדובר, כאמור למעלה, בתחומים שבהם יש לישראל -בתר מצוינות מחקרית בולטת בקנה מידה עולמי או כאלה שבהם יש לישראל יתרון מובנה וייחודי בשל נגישותם או זמינותם של חומרי מחקר (למשל בארכאולוגיה או במדע הדתות). מלבד זאת יש חשיבות לאומיות של תחומים אלה כדי לשמור על בכורתה של ישראל בהם. -מיוחדת לקידום הבין , "הסדרת העסקתם של בני/בנות זוג של חוקרים זרים ומרצים זרים במוסדות להשכלה גבוהה1653 ' ראו את החלטת הממשלה מס29 .)2022 ביוני19( "ותיקון החלטת ממשלה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג74 ה מ ל צ ו ת 2 0 2 2 /ד ו ח מ צ ב ה מ ד ע ב י ש ר א ל ת ש פ " ג לאומי ומימונו-מחקר בין לאומיות חדשות עם מדינות המאופיינות במצוינות מדעית בולטת, -להקים ולתקצב תוכניות דו 1 .תחת קורת גג אחת בקרן הלאומית למדע להמשיך בתמיכה התקציבית הייעודית של ות"ת ושל איסרד בקידום השתתפות חוקרים ישראלים 2 .במענקי המאגדים של תוכנית המו"פ האירופית, וכן להרחיב תמיכה זו למכללות ולהרחיב את תוכנית המענקים המרכזית BSF-להגדיל במידה ניכרת את תקציב הליבה של קרן ה 3 והמסורתית שלה. בהיעדר אפשרות מדינית או תקציבית לעשות כן, יש לפעול להרחבת שיתופי הפעולה של הקרן במשותף עם קרנות מחקר וגופי מימון אחרים בארצות הברית, ובראשם , National Science Foundation (NSF) ,National Endowment for the Humanities (NEH)-ה , אגב הבטחת מעמד שווה Department of Energy (DOE)- והNational Institutes of Health (NIH) לחוקר הישראלי ולחוקר האמריקאי (מעמד כזה הוא תנאי הכרחי לקידומו ולמימונו של שיתוף פעולה מבוסס מצוינות). , שבמתכונתה הנוכחית אינה מסוגלת עוד לממן GIF-להגדיל במידה ניכרת את תקציבה של קרן ה 4 שיתופי פעולה במחקרים מבוססי מצוינות בין שתי המדינות בהיקף גדול ובכל תחומי המדע, כפי שהיה בחזונה המקורי. בטווח הזמן המיידי יש לפתוח את תוכנית המענקים המרכזית של הקרן לכל תחומי המדע, על בסיס תהליכי סינון מוקדמים שיישענו על קריטריונים של מצוינות ולא על בסיס בחירת תחומים מצומצמים בלבד שיזכו למימון. סגל וסטודנטים זרים להרחיב את התוכניות המאפשרות הגעת חוקרים בכירים זרים לישראל לשהויות קצרות (בנות 5 כמה שבועות לפחות) ולתקצב תוכניות אלה בהתאם. יש להעדיף תוכניות שבהן מתקיים ממשק נרחב של החוקרים המתארחים עם חוקרים ועם תלמידי מחקר ישראלים. למטרה זו ניתן להרחיב את התוכניות הקיימות במוסדות המחקר התומכות בהבאת חוקרים זרים לשבתונים בארץ, לאמץ מסגרות ברוח זו של המכון ללימודים מתקדמים, להשתמש בתקני הוראה ומחקר מתחלפים וכן להקים תוכנית לאומית תחרותית ויוקרתית שתביא לישראל את בכירי החוקרים בעולם לשהויות קצרות. 75 | תוימואל־ןיב לאומיות-בין לאומיות במחקר בישראל-על משרדי הממשלה הרלוונטיים להירתם הירתמות מלאה לקידום הבין 6 בתוך כדי הסרת חסמים המקשים הגעת חוקרים ותלמידי מחקר זרים לישראל ובשיתוף פעולה הדוק עם המועצה להשכלה גבוהה ועם מוסדות המחקר בנושא זה. יש להדגיש שהקשיים שמערימים חלק ממשרדי הממשלה בעניין זה מחבלים במאמצים הכבירים המושקעים בנושא ופוגעים בתדמיתה של ישראל בקרב הקהילה המדעית בעולם. לאומיות במערכת ההשכלה -להמשיך את תמיכתה התקציבית הייעודית של ות"ת בקידום הבין 7 .הגבוהה, הזוכה למשוב חיובי מצד מוסדות המחקר דוקטורט זרים מצטיינים לישראל, בהובלת -לאגם משאבים ברמה הלאומית להבאת עמיתי בתר 8 .ות"ת ובשיתוף פעולה עם כלל מוסדות המחקר ועם הקרנות הפילנתרופיות הרלוונטיות-מל"ג דוקטורט -איגום משאבים כזה צריך לבוא לידי ביטוי בכל ההיבטים הקשורים להגעת עמיתי בתר זרים לישראל, כמו שיווק והפצת הזדמנויות המחקר בישראל (והקמת פלטפורמה או אתר מתאים דוקטורט זרים שהשתלמו בישראל), התאקלמות עמיתי -שיציגו סיפורי הצלחה של עמיתי בתר דוקטורט בארץ והתמודדות עם קשיים מערכתיים בנושא. -הבתר דוקטורט ותלמידי מחקר בתחומים שבהם יש -להקדיש מאמצים מיוחדים להבאת עמיתי בתר 9 .לישראל מצוינות מחקרית בולטת או יתרון מובנה לאומיים בהשתתפות תלמידי מחקר מצטיינים מהעולם כדי - לקיים ולממן כינוסים וסדנאות בין10 לחשוף אותם באופן בלתי אמצעי לחיים ולמחקר בישראל, מתוך הנחה כי חשיפה קצרה כזו תוכל דוקטורט. -לבסס הזדמנויות להגעתם לישראל בשלב מאוחר יותר כעמיתי בתר דוקטורט במדעי הרוח -) הנדרש עבור עמיתי בתרmatching( להגביל את דרישת המימון התואם11 לכל היותר, בשל זמינותם הנמוכה יותר של מענקי מחקר עבור חוקרים בתחומים25%-והחברה ל אלה לעומת חוקרים במדעי הטבע. דוח מצב המדע בישראל 2022/תשפ"ג תשתיות מחקר 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג76 77 | רקחמ תויתשת .המחקר המדעי נשען על תשתיות שונות הן יכולות להיות פיזיות או וירטואליות, מרוכזות או מבוזרות והן שונות זו מזו גם בגודלן ובמספר החוקרים המשתמשים בהן. תשתיות גדולות ומתקדמות במיוחד פועלות לאומי של מדינות -לרוב בשיתוף פעולה בין רבות. סוג התשתיות הנחוץ למחקר משתנה בין תחומי המדע השונים. ככלל, נגישותן של תשתיות חדישות הניצבות בחזית הטכנולוגיה שבתחומן היא אבן יסוד ביכולתם של חוקרים לקיים מחקר תחרותי ופורץ דרך. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג78 ה מחקר המדעי נשען על תשתיות שונות. יש תשתיות שהן כלליות ביותר ואינן ייחודיות למחקר, למשל חדרי עבודה ומשרדים, מחשוב וחיבור לאינטרנט, ולעומתן יש תשתיות שעיקר ייעודן (או לכל הפחות, אחד מייעודיהן העיקריים) הוא מחקר מדעי. תשתיות אלה כוללות ציוד או פלטפורמות המעניקים שירותים שונים לחוקרים. התשתיות יכולות להיות פיזיות (למשל מכשור וציוד מסוגים שונים, אוספים וארכיונים) או וירטואליות (למשל מאגרי מידע). הן יכולות להיות ממוקדות במקום מסוים או מבוזרות. סוג התשתיות הנחוץ למחקר משתנה בין תחומי המדע השונים. ככלל, נגישותן של תשתיות חדישות הניצבות בחזית הטכנולוגיה שבתחומן היא אבן יסוד ביכולתם של חוקרים לקיים מחקר תחרותי ופורץ דרך. תשתיות מחקר שונות זו מזו בגודלן ובמספר החוקרים המשתמשים בהן. יש תשתיות מחקר המיועדות לשימוש אישי של חוקר אחד או של מעבדה אחת. אלה לרוב תשתיות קטנות יחסית שעלות הקמתן, תחזוקתן והפעלתן היא בהישג ידו של חוקר אחד. לעומתן, יש תשתיות מרכזיות המשרתות כמה חוקרים, מעבדות וקבוצות מחקר. לרוב, הקמתן ותפעולן של תשתיות אלה עולים על המשאבים העומדים לרשותו של חוקר אחד. נוסף על זה, לעיתים היקף השימוש בתשתיות כאלה בידי חוקר אחד הוא קטן ואינו מצדיק את הקמתן לצורך אישי אלא רק לצורך של קהילה מדעית גדולה יותר. תשתיות מרכזיות יכולות לאומית.-מוסדית (לאומית) וכן בין-לפעול ברמה מחלקתית, מוסדית, בין פרק זה בוחן כמה סוגיות עקרוניות הנוגעות לתשתיות המחקר בארץ ובחו"ל העומדות לרשות חוקרים ישראלים ולמנגנונים התומכים בנגישותן של תשתיות אלה. בפרקים אחרים בדוח זה העוסקים בתחומי המדע השונים ניתן למצוא דיונים ממוקדים יותר בתשתיות מחקר בראייה תחומית. תשתיות מחקר בישראל כדי שתשתיות מחקר מתקדמות תעמודנה לרשות החוקרים בישראל, יש לוודא כי הצורך בהן יבוא לידי ביטוי בתהליכי התקצוב והתכנון של המחקר המדעי במדינה ויישען על מנגנונים מסודרים לתמיכה בצורכי החוקרים. היות שלעיתים הזמן הדרוש להקמתה של תשתית מחקר מסוימת ממושך מאוד, יש חשיבות מיוחדת לזיהוי הצורך בהקמתה במהירות יחסית ומוקדם ככל האפשר. בישראל ניתן להבחין בין מנגנונים המספקים מענה לתשתיות מחקר אישיות ברמת החוקר היחיד לבין כמה מנגנונים התומכים בהקמתן ובהפעלתן של תשתיות מחקר ברמות גבוהות יותר, מוסדיות או לאומיות. תשתיות מחקר אישיות תשתיות מחקר אישיות מקבלות תמיכה בעיקר מהקרן הלאומית למדע ומהאוניברסיטאות. אולם קיים פער ניכר בין התמיכה בחוקרים חדשים לתמיכה בוותיקים. חוקרים חדשים מקבלים תמיכה מקיפה 79 | רקחמ תויתשת תשתיות מחקר יחסית, מאת מוסדות המחקר עצמם, במסגרת תהליך הקליטה, וגם מתוכנית המענקים לציוד לחברי סגל חדשים של הקרן הלאומית למדע. בתוכנית זו בקשת הציוד מצטרפת לבקשה למענק מחקר אישי של הקרן ומאפשרת רכישת ציוד להקמת מעבדת מחקר לחוקרים חדשים באוניברסיטאות בתוך שלוש מיליון ש"ח, והמוסד 1.1 שנים ממועד הצטרפותם למערכת האקדמית. התוכנית מעניקה מימון מרבי של שאליו משתייך החוקר מתחייב להשתתף במימון רכישת הציוד בסכום השווה לפחות להקצבת הקרן. הקרן מעניקה מימון מסוג זה לכמה עשרות חוקרים מדי שנה. חשוב להבהיר כי התוכנית להקמת מעבדה לחוקרים חדשים אינה מספקת מענה ארוך טווח. לרוב, כעבור כמה שנים הציוד מתיישן, והטכנולוגיה המדעית מתפתחת ודורשת שדרוג לציוד מתקדם יותר. נוסף על זה, כיווני המחקר של חוקרים רבים משתנים לאורך הקריירה שלהם, והדבר מצריך התאמה של הציוד ושל המעבדה העומדים לרשותם למחקריהם החדשים. בניגוד למענה המקיף יחסית שניתן לחוקרים חדשים, עד לאחרונה לא הייתה תוכנית תמיכה סדורה ברכש ציוד לחוקרים ותיקים. דוח ועדת המעקב הצביע על בעיה זו, ובהמשך אותה השנה החליטה ות"ת על 2018 לדוח מצב המדע בישראל לשנת התוכנית לציוד מדעי לחוקרים באמצע הדרך החלה לפעול 30.הקמת תוכנית מענקים מיוחדת למטרה זו . התוכנית פתוחה לחוקרים שהצטרפו 2020 במסגרת הקרן הלאומית למדע במחזור ההגשות של שנת השנים האחרונות. 22-10-לראשונה לאוניברסיטאות בישראל כחברי סגל מן המניין ב אף שכבר החלה פעילותה המבורכת של תוכנית הקרן הלאומית למדע לתמיכה ברכש ציוד מדעי לחוקרים ותיקים, עדיין ניכרת מצוקה בנושא זה, ומעידים עליה החוקרים ודקני הפקולטות בתחומי מדעי הטבע. תוכנית הקרן מספקת מענה למספר מצומצם של חוקרים בכל שנה, כאשר כל אוניברסיטה רשאית להגיש עד ארבע בקשות במחזור. הבקשות עוברות שיפוט מדעי מבוסס מצוינות, כמקובל בקרן 2021 במחזורי11- ו2020 בקשות במחזור21 – הלאומית למדע. מספר הבקשות המאושרות קטן יחסית אנשי סגל 2,000- יותר מ2021 . על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היו בישראל בשנת2022-ו בתחומי מדעי הטבע (במובנם הרחב, כולל תחומי ההנדסה ורפואה). גם 59-50 בכיר בטווח הגילים אם כמחצית מחוקרים אלה הם מהמכללות האקדמיות (שאינם זכאים להשתתף בתוכנית הקרן), וגם אם חלק מהם אינם נדרשים למימון ציוד חדש, ניתן להעריך בזהירות כי עדיין מדובר במאות חוקרים הנמצאים בתוך תחום הזכאות. כמו כן סביר להניח שיש חוקרים מחוץ לטווח גילים זה שעדיין זכאים להגיש בקשה לתוכנית של הקרן. לפי נתונים אלו ברור כי התמיכה שניתנת במסגרת תוכנית הקרן היא טיפה בים, במיוחד כשהיא מגיעה לאחר שנים של היעדר תמיכה מסודרת בנושא זה. כוונת ות"ת שנתית הבאה (תשפ"ג–תשפ"ח) היא -להמשיך ולתמוך בתוכנית זו ולהרחיבה במסגרת התוכנית הרב 31.צעד מבורך בעיית התמיכה ברכש ציוד לחוקרים ותיקים סבוכה אף יותר מהמתואר לעיל. כפי שדיווחה הקרן הלאומית למדע, למרות הצורך הנרחב העולה מן הדיון לעיל, לא כל האוניברסיטאות ממצות את .)2018 באוגוסט13( " ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב שנתית לשדרוג תשתיות המחקר30 תשפ"ח – הצעות לקידום נושאי דגל בתחומים של: תשתיות מחקר, הון אנושי-שנתית לשנים תשפ"ג- ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב31 .)2022 ביוני8( "למחקר, קיימות ואקלים, פארקי מדע סמוכי קמפוס, והון אנושי להייטק 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג80 מלוא מכסת ההגשה שלהן לתוכנית הייעודית של הקרן, מסיבות שדורשות בדיקה. אפשרות סבירה היא שהדבר נובע מחוסר איזון בהשקעה של האוניברסיטאות בחוקרים ותיקים לעומת צעירים. כמו כן שלא כנהוג במדינות אחרות בעולם, ובראשן ארצות הברית, בישראל נדידה של חוקרים מאוניברסיטה אחת לאחרת היא נדירה, ולכן התחרות בין האוניברסיטאות על גיוסם ושימורם של חוקרים ותיקים קטנה. לעומת זאת קיימת תחרות עזה בין האוניברסיטאות בגיוס חוקרים צעירים, לכל הפחות בתחומים מסוימים, ולכן הן מעדיפות להשקיע משאבים רבים בקליטת חוקרים חדשים ופחות בחוקרים הוותיקים. תשתיות מחקר מוסדיות ולאומיות יש כמה מנגנונים התומכים בהקמה ובתפעול של תשתיות מחקר ברמה המוסדית והלאומית. מלבד מימון המוקצה מטעם האוניברסיטאות, תשתיות מוסדיות זוכות לתמיכה ולתקצוב מות"ת באמצעות קולות והצורך 32,2018 קוראים ושיפוט בוועדת תשתיות ייעודית. ועדה זו הוקמה לפי החלטת ות"ת משנת . מסלול תמיכה זה 2015 בהקמת מנגנון מסוג זה נזכר כבר בדוח ועדת המעקב לדוח מצב המדע משנת כולל מענקי ציוד מחקר מוסדי לאוניברסיטאות המחקר שמטרתו לסייע ברכישה ובשדרוג של תשתיות המשרתות ציבור רחב של משתמשים במוסד והפתוחות גם למשתמשים חיצוניים. תוכנית זו פועלת למן שנת תש"ף, והיא מחליפה תוכנית בעלת מטרה דומה שהופעלה בקרן הלאומית למדע עד שנת תשע"ט. שיפוט הבקשות לתמיכה ברכש ובשדרוג של ציוד מחקר מוסדי נעשה על בסיס תחרות. סכום המענק לפחות מעלות הציוד הנרכש. 25% מיליון ש"ח, וההשתתפות הנדרשת מהמוסדות היא3.6 המרבי הוא לכל אוניברסיטה יש מכסה של שלוש בקשות למחזור. בד בבד פועל מסלול תמיכה לגיוס כוח אדם מקצועי להפעלה ולניהול של תשתיות המחקר המוסדיות. ברמה הלאומית יש מנגנונים נוספים התומכים בתכנון תשתיות מחקר ובהקצאת משאבים להקמתן ). top–down ולהפעלתן. מנגנונים אלה מאופיינים לעיתים קרובות בתכנון מרכזי מלמעלה (בשיטת הם לרוב תומכים בתשתיות מחקר גדולות ומורכבות, בארץ או בעולם, וכן בכאלה שהצורך בהן נובע מתפיסה אסטרטגית רחבה ומצרכים לאומיים נוספים על אלה המדעיים, למשל כלכליים וביטחוניים. הגוף הבולט בהקשר זה הוא פורום תל"מ (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח), שהוא פורום התנדבותי שהוקם ביוזמת האקדמיה הלאומית למדעים כדי לקדם שיתופי פעולה ולאגם משאבים מקרב גופים שונים במדינה העוסקים במחקר ופיתוח, ובראשם ות"ת, רשות החדשנות, מערכת הביטחון ומשרד המדע והטכנולוגיה (משתתפים בפורום גם נציגי משרד האוצר). כמו כן המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) פועלת במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומייעצת לממשלה בנושא של מחקר ופיתוח מדעי. יש לציין שבישראל, שלא כנהוג במדינות שונות בעולם, אין מנגנון סדור האמון על בדיקת הצורך הגישה ועדה 2016- ו2013 בתשתיות מחקר ועל גיבוש אסטרטגיה מקיפה וארוכת טווח בנושא. בשנים מייעצת של ות"ת, בראשות פרופ' הורן, המלצה על מפת דרכים אסטרטגית לתשתיות מרכזיות ברמה .)2018 באוגוסט13( " ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב שנתית לשדרוג תשתיות המחקר32 81 | רקחמ תויתשת תשתיות מחקר תשתיות המחקר11 מתוך4 , פעלה ות"ת להקמת2021 אולם לפי דוח מבקר המדינה ממאי33.הלאומית המרכזיות שעליהן המליצה ועדת הורן. כפי שצוין בדוח זה, בפועל לא גובשה תוכנית אסטרטגית מעודכנת יצוין שגיבוש מפות דרכים 34.לתשתיות מחקר מרכזיות בישראל ולא מופו צורכי מוסדות המחקר בנושא לתשתיות מחקר הוא לעיתים תהליך מוגבל מבחינת יכולתו לחזות מראש את ההתפתחויות המחקריות והטכנולוגיות, ומכאן את תשתיות המחקר שיידרשו בטווח הבינוני והארוך. לכן יש חשיבות לביסוסם של מנגנונים גמישים שיאפשרו הקצאת משאבים לצורך הקמת תשתיות מחקר ותפעולן על בסיס הדרישות ). עריכת כינוסים של קבוצות חוקרים מאוניברסיטאות bottom–up המשתנות המגיעות מהשטח (בשיטת שונות בארץ למשל יכולה לסייע לבטא את הצורך של קהילה מדעית מגובשת בתשתית מסוימת, כפי שנעשה למשל באקדמיה הלאומית למדעים בנוגע למאיץ ה"שרף" (יום עיון בנושא "מקורות ) ובנוגע להצטרפות ישראל למצפה 2019 קרינה מייננת ומאיצים חדשים בישראל ושימושיהם", מאי הכוכבים האירופי בצ'ילה (יום עיון בנושא "תשתיות גדולות באסטרופיזיקה: מיזם הצטרפות ישראל ). 2022 " (מרסEuropean Southern Observatory )ESO(-ל ככלל, ועדת התשתיות הייעודית של ות"ת ותמיכתה בתשתיות מוסדיות היא מנגנון יעיל לבירור צורכי קהילת המדענים בישראל ולתמיכה בהקמת תשתיות ברמה המוסדית. אולם ייתכן שמספר התשתיות שבהן ביכולתה לתמוך בשנה וכן סכום המימון שהיא מעניקה לכל תשתית אינם גבוהים דיים. כמו כן כיום אין עומדים לרשות ועדה זו כלים סדורים לתמיכה בתשתיות מחקר לצורכי הקהילה האקדמית שחורגים מרמת המוסד היחיד. למעשה, אין היום מנגנון סדור כלשהו שתומך בהקמת תשתיות שהיקף השימוש בהן או עלות הקמתן והפעלתן חורגים משימושו ומיכולותיו של מוסד יחיד. מדובר בתשתיות שהן בין רמת התשתיות המוסדיות הנתמכות על ידי ות"ת לבין תשתיות לאומיות וגדולות במיוחד שעשויות לשמש גם את התעשייה ואת המגזר הביטחוני והנתמכות לרוב על ידי פורום תל"מ. המחסור במנגנון לתשתיות בהיקף כזה בא לידי ביטוי למשל בקושי להקים בישראל מרכז לאומי למיקרוסקופיית הבעיה הטמונה 35.) מתקדמת, חרף תמימות דעים באשר לנחיצותוCryoEM( אלקטרונים קריוגנית מוסדיות ולאומיות כאלה אינה מתמצה בהשגת המימון הנדרש להקמתן. היבט נוסף -בתשתיות בין מקצועי שיוכל להפעיל תשתיות אלה. -שלה הוא הצורך להכשיר ולממן כוח אדם טכני יש להוסיף שכל מסגרות התמיכה בתשתיות מחקר שצוינו לעיל לרוב אינן מותאמות לתשתיות במדעי הרוח והחברה. עלותן של תשתיות המחקר בתחומים אלה לרוב נמוכה מבתחומים אחרים, ודירוגן בסדר עדיפויות בכל מוסד ומוסד עלול להיות נמוך גם הוא. לעיתים תשתיות אלו אינן פיזיות כתשתיות במדעי הטבע. לעיתים הן גם אינן מסווגות על ידי הגופים הרלוונטיים בתור תשתיות מחקר. הן כוללות לעיתים הקמת מאגרי מידע והנגשתם לחוקרים, או עריכת סקרי אורך, דבר שדורש תחזוקה שוטפת ועבודת איסוף 36.מתמדת שאינה זוכה בהכרח למענה במסגרת מענקי המחקר קצרי הטווח של קרנות המחקר השונות ), "דו"ח הוועדה המייעצת לות"ת2014 " (פברואר2013 – ראו את פרסומי ות"ת, "מפת הדרכים לתשתיות מחקר מרכזיות לאקדמיה33 .)2016 " (אפריל2016 בנושא תשתיות מחקר מרכזיות לאקדמיה – מפת הדרכים .)2021 ג, מאי71 ראו את דוח מבקר המדינה, "תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה" (דוח שנתי34 להרחבה ראו את דוח האקדמיה הלאומית למדעים, "דוח הוועדה לבחינת הקמת מרכז לאומי למיקרוסקופיית אלקטרונים קריוגנית35 .)2020 ) מתקדמת" (יוניCryoEM( ." להרחבה בנושא זה ראו את הדיון בתשתיות מחקר בפרק "מדעי הרוח" ופרק "מדעי החברה36 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג82 על אתגרים אלה של תמיכה בתשתיות מחקר חדשות יש להוסיף את אתגר הנגישות והניצול של תשתיות המחקר הקיימות. לעיתים יש לחוקרים גישה מוגבלת לתשתיות מוסדיות במוסדות אחרים. חלק מבעיית נגישות זו הוא כספי – התשלום הגבוה לעיתים עבור עלות השימוש בתשתית ל"משתמשי חוץ" – אך חלק אחר הוא מנהלתי, למשל קשיים שמציב המוסד המארח. בעיה זו כנראה חריפה מוסדיות פחותה, תקציב השימוש -יותר מבחינתם של חוקרים במכללות, שם זמינות התשתיות הפנים בתשתיות חיצוניות קטן יותר, ואפשר למנות עוד קשיים מנהלתיים שמעמידים בפניהם המוסדות המארחים. לעיתים מתווסף לאלה גם המרחק הגאוגרפי (בעיקר למכללות בפריפריה). בעיית נגישות זו אינה חדשה, ואחד מניסיונות הפתרון הוא הוספת אפשרות לקבל תקציב נוסף על המענק האישי של 37.הקרן הלאומית למדע עבור שימוש בציוד מוסדי קיים שנתית -כוונת ות"ת להרחיב במידה ניכרת את המימון המוקצה לתשתיות מחקר במסגרת התוכנית הרב 38.הבאה היא צעד מבורך שביכולתו לתרום להתמודדות עם רבים מהאתגרים שצוינו לעיל ולעמידה בהם דן באריכות בחשיבותן של תשתיות מחקר במתכונת 2019 יצוין בהקשר זה שדוח מצב המדע משנת של מעבדות לאומיות, והמלצותיו טרם יושמו. מעבדות לאומיות הן מתקני מחקר ייחודיים, חוץ־ אוניברסיטאיים, שמתנהל בהם מחקר משותף לחוקרי האקדמיה, לחוקרי התעשייה ולחוקרי המתקן עצמו. הדוח המליץ להכיר במעבדות קיימות ספציפיות כמעבדות לאומיות, כגון מאיץ ה"שרף" במרכז למחקר גרעיני שורק והמעבדה המרכזית של רשות העתיקות בירושלים, ולטפחן כמוקדים מחקריים. תשתיות מחקר בחו"ל אינטלקטואלי, ולכן חוקריה נדרשים -מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ובפועל היא בבחינת אי טכנולוגי לא אחת להשתמש בתשתיות מחקר בחו"ל שאינן קיימות בישראל, בין תשתיות לאומיות של מדינה לאומי. נגישותן של תשתיות מחקר בחו"ל הכרחית -אחרת ובין תשתיות שהן פרי של שיתוף פעולה בין למצוינותם המדעית של חוקרים ישראלים מתחומים שונים, משום שהיא מאפשרת להם שימוש בתשתיות מחקר הנמצאות בחזית הטכנולוגיה המדעית. חלק מתשתיות המחקר בחו"ל הן תשתיות ענק, כאלה שאין ביכולתה של ישראל להקים ולהפעיל בעצמה, ולעיתים גם אין ביכולתן של מדינות אחרות לעשות שבשווייץ וכן מקור הסינכרוטרון האירופי CERN זאת לבדן. דוגמאות בולטות לכך הם מאיץ החלקיקים שבצרפת – שניהם פירות של שיתוף פעולה של מדינות רבות (ובהן גם ישראל). כמו כן יש ESRF תשתיות שהיקף הפעילות המחקרית בהן בישראל אינו ממצה את פוטנציאל השימוש בהן ולכן אינו מצדיק את הקמתן. יודגש כי תשתיות מחקר בחו"ל אינן טובות רק למכשור מדעי מתקדם, אלא גם כתשתיות מידע, בעיקר במדעי הרוח והחברה, אך גם בתחומים אחרים. יש חומרים ארכיוניים ואחרים ." להרחבה על בעיה זו ראו בפרק "המחקר במכללות האקדמיות37 שנתית לשנים תשפ"ג–תשפ"ח – הצעות לקידום נושאי דגל בתחומים של: תשתיות מחקר, הון אנושי- ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב38 .)2022 ביוני8( "למחקר, קיימות ואקלים, פארקי מדע סמוכי קמפוס, והון אנושי להייטק 83 | רקחמ תויתשת תשתיות מחקר הזמינים רק במדינות אחרות. קיימים גם מאגרי מידע דיגיטליים הנשענים על בסיס שיתוף פעולה לאומי. לעיתים חשיבותן של תשתיות מסוג זה אינה רק בגישתן למאגרי המידע עצמם אלא גם -בין בשיתוף פעולה שיאפשר הכללת נתונים מישראל במאגרי מידע אלה. נוסף על חיוניותן של תשתיות המחקר בחו"ל לעבודתם של חלק מהחוקרים בישראל, השימוש בהן מסייע גם ליצירת שיתופי פעולה לאומיים הן ברמת המדינות והן ברמת החוקרים. -בין השימוש בתשתיות מחקר בחו"ל יכול להיעשות לעיתים ישירות, בידי החוקרים עצמם, כאשר הן מאפשרות זאת, אולם יש תשתיות, בעיקר כאלה שהן לאומיות במדינות אחרות, שהשימוש בהן פתוח לחוקרי אותה המדינה בלבד, וחוקרים ישראלים יכולים להשתמש בהן רק בעקיפין באמצעות ביסוס שיתוף פעולה עם חוקר מקומי. מלבד זאת, לעיתים החוקרים נדרשים לשלם עבור השימוש בתשתיות, ועל זה יש להוסיף כמובן עלויות, למשל בגין נסיעה ולינה. במקרים אחרים השימוש בתשתיות המחקר דורש תשלום דמי חבר קבועים. חברות או השתתפות כזו בתשתית נעשית לרוב ברמה הלאומית או ברמה של מוסדות המחקר. כדי להבטיח נגישות מרבית של תשתיות מחקר בחו"ל לחוקרים הישראלים, יש לוודא שפתוחה בפניהם האפשרות המנהלתית להגיש בקשות לשימוש בתשתיות שונות בחו"ל, וכי מוקצים לכך אפיקי מימון מתאימים שיכולים לכסות את עלות השימוש בתשתית (אם קיימת) ואת העלויות הנלוות. במקרים שבהם השימוש בתשתיות המחקר אינו פתוח למדענים מכל העולם, חוקרים ישראלים צריכים לפעול בשיתוף פעולה עם חוקר מקומי. לחלופין, ישראל יכולה לבסס שיתוף פעולה ברמה המדינית עם מדינות שונות כדי שאלה תאפשרנה לחוקרים ישראלים שימוש בתשתיות המחקר שלהן. יש לבחון כיצד ניתן לרתום לעניין זה את שיתופי הפעולה המדעיים של ישראל עם מדינות שונות, כפי שהם באים לידי לאומיות, הקיימות והחדשות שתוקמנה. על ישראל לבחון גם את הדרישה -ביטוי בתוכניות ובקרנות דו להצטרף לתשתיות מחקר שונות על בסיס חברות מוסדית או לאומית, שתהיה כרוכה בתשלום דמי חבר או בדרך השתתפות אחרת במימון הקמת התשתית או הפעלתה. חרף חשיבותו הרבה של הנושא אין כיום גוף אחד בישראל המרכז את החברות או את ההשתתפות של לאומיים. עם הגופים הפועלים בנושא ניתן למנות את -ישראל בתשתיות מחקר או בארגונים מדעיים בין ות"ת, את משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, את רשות החדשנות, את האקדמיה הלאומית למדעים, ולעיתים גם את האוניברסיטאות עצמן. בשל היעדר גוף כזה אין מנגנון סדור לבחינת הצרכים שעולים מהשטח בנוגע להצטרפות ישראל לתשתיות מחקר שונות או לקביעת סדר עדיפויות לתמיכה בכך. לרוב גם נדרש איתור מימון מיוחד לצורך הצטרפות ישראל לתשתית חדשה, ואין תקציב המיועד למטרה זו כפי שיש למשל עבור מימון תשתיות מחקר מוסדיות חדשות (ראו לעיל). יתרה מזאת, חרף חשיבות הנושא אין כיום רשימה מסודרת של תשתיות מחקר בחו"ל שישראל חברה בהן ושהן פתוחות בפני חוקרים ישראלים. היעדר רשימה כזו עשוי להקשות את מיצוי הפוטנציאל הטמון בשימוש בהן, כאשר אפשרויות השימוש בהן אינו ידוע לכלל החוקרים. כמו כן לא ברור עד כמה התשתיות שישראל חברה בהן אכן מנוצלות באופן מיטבי. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג84 בשנים האחרונות נעשו מאמצים להרחיב את גישתם של חוקרים ישראלים לתשתיות מחקר בחו"ל. עם ) ESO( מאמצים אלה ניתן למנות את קידום הצטרפותה של ישראל למצפה הכוכבים האירופי בצ'ילה הברית–ישראל לבין משרד האנרגייה האמריקאי -לאומית ארצות-ובחינת שיתוף פעולה בין הקרן הדו ). מאמצים אלה טרם הגיעו לסיומם. DOE( )ESFRI( פורום האסטרטגיה האירופית לתשתיות מחקר ) הוא התאגדות התנדבותית של מדינות בקהילה ESFRI( פורום האסטרטגיה האירופית לתשתיות מחקר האירופית והוא משמש מסגרת ממליצת מדיניות מדעית בנושא של תשתיות מחקר. אף שהפורום אינו אמון על חלוקת כספים או משאבים, מנגנון הבחינה והשיפוט שלו את תשתיות המחקר ומתן ההכרה שלו בהן מספקים מעין תעודת הכשר לאיכותה המדעית של התשתית, לטיב תפקודה מבחינות שונות ולקיימותה, דבר המקל מאוד גיוס מימון מהקהילה האירופית וממקורות אחרים. המלצות הפורום מרוכזות אחת לכמה שנים לכדי מפת דרכים לתשתיות מחקר באירופה. מפת הדרכים כוללת ניתוח של ניתוח זה יכול לשמש גם 39.מצב תשתיות המחקר הקיימות והערכות מעודכנות לתשתיות שנבחנו בפורום קריאת כיוון להתפתחויות בשטחי מחקר שונים והתשתיות שנדרשות להן. ישראל יכולה לבחון מסקנות אלה ולראות כיצד הן משתלבות במצב המחקר בישראל, תורמות לו או רלוונטיות לו. ההתאגדויות שהפורום תומך בהן מתבססות לרוב מהשטח (מלמטה למעלה) באמצעות קהילת חוקרים לאומית שמתגבשת ופועלת להשגת מימון למיזם משותף. בדרך כלל ההתארגנויות מתחילות מכמה -בין מדענים שיוצרים גרעין שסובבים אותו חוקרים נוספים. קבלת התמיכה של הפורום דורשת הגשת בקשה רשמית. קולות קוראים מפורסמים אחת לכמה שנים (כרגע שלוש). ההצעות עוברות תהליך שיפוט, ועל בסיסו מתקבלת ההחלטה באיזו תשתית לתמוך. הפורום מסווג את תשתיות המחקר לפי שתי הכוללת התארגנויות בשלבי התבססות והקמה שטרם הגיעו לבשלות יישומית. Projects-דרגות: דרגת ה הפורום מלווה את התקדמותן של התארגנויות אלה, מעריך אותן ובוחן אם הן התפתחו מספיק כדי . דרגה זו כוללת תשתיות מחקר שהגיעו לידי בשלות. לאחרונה נוסף Landmarks :להיכלל בדרגה הבאה אחת לכמה שנים, דבר שיש לו השפעה על קיימות התשתית ומימונה הן Landmarks עוד שלב: שיפוט אירופית.-ברמה הלאומית במדינות החברות בו והן ברמה הכלל מכיר בהן פותחת בפניהם את הגישה ESFRI-חברות של ישראל או של חוקרים ישראלים בתשתיות ש לתשתיות אלה, מסייעת להם לבסס שיתופי פעולה מחקריים ואף עשויה לעודד חוקרים זרים לקיים בידי חוקרים ישראלים עשויה ESFRI-פעילות מחקרית בישראל. יתרה מזאת, הובלה של פרויקט ב לאומיים לצורך זה. אפשרות זו יכולה כמובן -לסייע להקמת תשתיות מחקר בישראל ולגיוס משאבים בין להעצים את אפשרויות שיתוף הפעולה הניצבות בפני חוקרים ישראלים ואת הגעתם של חוקרים זרים תשתיות מחקר בתחומי מדעי 14-לישראל לצורך מחקרם. כיום ישראל מעורבת במסגרת פורום זה ב .ESFRI Roadmap 2021 , ראו2021 מפת הדרכים האחרונה פורסמה בשנת39 85 | רקחמ תויתשת תשתיות מחקר המימון להשתתפותה בכל תשתית מגיע ממקורות40.הרוח, החברה, מדעי החיים והמדעים המדויקים שונים, בתלות בתשתית המחקר ובגופים המביעים בה עניין. עם גופים אלה ניתן למנות גופים בולטים בנוף המחקר המדעי בישראל כמו ות"ת או משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אך גם גופים כמו ). Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe, SHARE המוסד לביטוח לאומי (המעורב בפרויקט , ושלא כבמדינות אחרות ESFRI-למרות הפוטנציאל שטמון בהשתתפות ישראל בפרויקטים כחלק מ בעולם, אין בישראל גוף מרכזי שאמון על הנושא לבד מנציג אחד ויחיד בארגון שאותו ממנה האקדמיה הלאומית למדעים והעושה את תפקידו זה נוסף על עיסוקו הסדיר כחוקר. גם אין ערוצי תמיכה מסודרים בקבוצות של חוקרים ישראלים המעוניינות להתארגן ולהצטרף לפרויקט (או להוביל פרויקט) . עבור התארגנויות רבות המימון הנדרש הוא מזערי ESFRI או תמיכה בהתארגנויות שכבר זכו להכרה של במונחים לאומיים, אך הוא אינו בהישג ידם של חוקרים יחידים (כמה עשרות אלפי אירו בשנה). עבור כמה התארגנויות מיוחדות, כמו הטלסקופ האירופי בצ'ילה, התקציב הנדרש גדול מאוד. חוקרים או התארגנויות המעוניינים בכך נדרשים לחפש מימון במקומות שונים ובאופן שלא תמיד מאפשר תמיכה רציפה ששומרת על המשכיות הפעילות ועל רמתה. יש מקום לבחון כיצד ניתן לספק ESFRI בשל הפוטנציאל הטמון בהשתתפות ישראל בהתארגנויות של ESFRI תמיכה מנהלתית ותקציבית מקיפה יותר לקבוצות ישראליות שמעוניינות להקים התארגנויות של ולהשתתף בהן או לכאלה שכבר משתתפות בהן. למרות היתרון בגוף ביצועי אחד שירכז תמיכה כזו, חשוב שהצורך לתמיכה בהתארגנות זו או אחרת ינבע מהשטח. . באתר הפורוםESFRI- להרחבה ראו את ריכוז התשתיות שבהן ישראל מעורבת ב40 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג86 ה מ ל צ ו ת 2 0 2 2 /ד ו ח מ צ ב ה מ ד ע ב י ש ר א ל ת ש פ " ג תשתיות מחקר בישראל להגדיל את התמיכה במימון ציוד לחוקרים ותיקים אגב הרחבת התוכנית הייעודית של הקרן 1 הלאומית למדע לנושא זה ובחינת מדיניות המכסות הנהוגה בה, ובייחוד בדיקת הסיבות להיעדר מיצויָן בחלק מהאוניברסיטאות. יש לבחון גם את הרחבת הזכאות לתוכנית זו לחוקרים שלהם יתרת פעילות מחקרית בת כעשר שנים, ללא תלות בשנת קליטתם, שכן בחלק מהאוניברסיטאות חוקרים ממשיכים בעבודתם המחקרית גם שנים לא מעטות אחרי גיל הפרישה הרשמי. מומלץ גם לעודד אוניברסיטאות להקדיש משאבים רבים יותר לתמיכה במימון ציוד לחוקרים ותיקים. להגדיל במידה ניכרת את תקציב ועדת התשתיות של ות"ת כדי שתוכל לתמוך בתשתיות רבות 2 .יותר בכל שנה, וכשיידרש – אף בסכומים גדולים יותר מוסדיות, למשל לאפשר במסגרת -להקים מנגנון לתמיכה בהקמה ובהפעלה של תשתיות מחקר בין 3 -ועדת התשתיות של ות"ת הגשה משותפת של כמה אוניברסיטאות לצורך תמיכה בתשתית בין מוסדית בעלות גבוהה יחסית. בדרך זו ועדת התשתיות של ות"ת תוכל לשמש מנגנון סדור גם מוסדיות/לאומיות בסדר גודל קטן ובינוני, תאפשר מנגנון של קביעת סדרי -לתמיכה בתשתיות בין עדיפויות מרוכז לתמיכה בתשתיות כאלה ותחסוך את הצורך לאתר נקודתית מקור מימון מיוחד מוסדית חדשה.-לכל תשתית בין לפעול להרחבת הגישה לתשתיות מחקר מוסדיות לחוקרים חיצוניים אגב סבסוד עלות השימוש 4 .בתשתיות אלה והקלת הקשיים המנהלתיים בשימוש בהן 87 | רקחמ תויתשת תשתיות מחקר תשתיות מחקר בחו"ל להקים מנגנון לבחינת הצטרפותה של ישראל לתשתיות מחקר בחו"ל ולתמיכה בהצטרפותה זו. 5 ,מנגנון זה יכול לקום במסגרת ועדת התשתיות של ות"ת או במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה והוא יוכל לקבל בקשות מקבוצות של חוקרים מכמה מוסדות בארץ. לאומיות, -לפעול להרחבת הגישה לתשתיות מחקר במדינות אחרות באמצעות תוכניות וקרנות דו 6 .הן באמצעות הרחבת התוכניות והקרנות הקיימות והן בהקמתן של תוכניות וקרנות חדשות לאומיים שישראל חברה בהם. מאגר כזה צריך -להקים מאגר לאומי לתשתיות מחקר ולארגונים בין 7 לכלול מידע על התשתית או על הארגון, סיווגו לתחומים, פרטי איש, או אנשי, הקשר בישראל ובחו"ל ופירוט השירותים שהתשתית או הארגונים מעמידים לרשות חוקרים מישראל. בגוף אחד, שיוקצו לו משאבים, הן תקציביים ESFRI לרכז את האחריות לקשר של ישראל עם 8 והן מנהלתיים, לתמיכה בחברות של ישראל בהתארגנויות שונות במסגרת פורום זה. גוף זה יפעיל מנגנון סדור לקביעת סדרי עדיפויות להחלטה על הצטרפות להתארגנויות חדשות ולמימונן (או לאיגום משאבים להצטרפות להתארגנויות שעלותן גבוהה במיוחד), כמובן בהיוועצות בגורמי , ייתכן שהגוף ESFRI-המחקר והמדע הרלוונטיים. בדומה לנהוג במדינות רבות אחרות המעורבות ב המתאים ביותר למטרה זו הוא משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שכבר כיום אחראי לתמיכה (בעיקר אלה שדורשים מימון נמוך יחסית). ESFRI-במרבית הפרויקטים שישראל מעורבת בהם ב נדרש כמובן עיבוי של המערך הקיים במשרד זה כדי לאפשר תמיכה נאותה כמצוין לעיל. כינוסים ייעודיים יכולים לשמש מנוף חשוב לגיבוש קהילה מדעית שחבריה מעוניינים להשתתף בהתארגנות אירופית זו או אחרת. דוח מצב המדע בישראל 2022/תשפ"ג מדעי הרוח 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג88 89 | חורה יעדמ ,מדעי הרוח עוסקים בחקר האדם – תולדותיו תרבותו והגותו. בטווח הבינוני והארוך למדעי הרוח השפעה חברתית וכלכלית עצומה. תרומתם וחשיבותם אינן מתבטאות רק במונחים כלכליים. הם גם משביחים את חייו של האדם ואת חוסנה של החברה ומשיאים תרומה שאין שנייה לה בעיצוב הדעת, התרבות ועולם הערכים שלהם ובהעשרתם. עם זאת זה כמה עשורים שמדעי הרוח בארץ ובעולם נתונים במשבר מתמשך המתבטא בירידת קרנם בקרב הציבור הרחב וכן בצמצום הפעילות בתחומים אלה במוסדות ההשכלה הגבוהה. שגשוגם של מדעי הרוח כרוך בסביבה החברתית, התרבותית והפוליטית שבה הם פועלים. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג90 מ דעי הרוח עוסקים בחקר האדם – תולדותיו, תרבותו והגותו. הם כוללים קשת רחבה של תחומי דעת, ובכללם היסטוריה, פילוסופיה, ספרות, חקר האומנות לגווניה, בלשנות, ארכֵאולוגיה ולימודי דתות. בדומה ליתר תחומי המדע, מדעי הרוח תורמים לקידום הרווחה האנושית, אך בשונה מהם, תרומתם קשה לזיהוי בטווח הקצר. אולם בטווח הבינוני והארוך למדעי הרוח השפעה חברתית וכלכלית עצומה. תרומתם וחשיבותם אינן מתבטאות רק במונחים כלכליים. הם גם משביחים את חייו של האדם ואת חוסנה של החברה ומשיאים תרומה שאין שנייה לה בעיצוב הדעת, התרבות ועולם הערכים שלהם ובהעשרתם. עם זאת זה כמה עשורים שמדעי הרוח בארץ ובעולם נתונים במשבר מתמשך המתבטא בירידת קרנם בקרב הציבור הרחב וכן בצמצום הפעילות בתחומים אלה במוסדות ההשכלה הגבוהה, למשל בסגירה ובאיחוד של מחלקות ובקיטון במספר הסטודנטים. נושא במדינות שונות נערכו בחינות לאומיות מקיפות של מצב 41.זה נידון בהרחבה בפרסומים ובדוחות רבים מדעי הרוח שהביאו להגדלת המימון הציבורי והתרומות המופנים לתחום במוסדות ההשכלה הגבוהה שגשוגם של מדעי הרוח כרוך בסביבה החברתית, התרבותית והפוליטית שבה הם פועלים. 42.ובכלל דוח מצב המדע, כולל פרק זה העוסק במדעי הרוח, מתמקד במצב המחקר בישראל. פרק זה כמעט שאינו עוסק בהיבטים הכרוכים בהוראת מדעי הרוח חרף היותה חלק בלתי נפרד מפעילות הפקולטות למדעי הרוח וחוקריהן. באמצעות פגישות עם בעלי תפקידים שונים הנוגעים למחקר במדעי הרוח, ובראשם דקני הפקולטות באוניברסיטאות בתחומים אלה, נבחנו לעומק שלושה נושאים חשובים שהתמודדות עימם יכולה לסייע לקדם במידה ניכרת את עתיד המחקר במדעי הרוח בישראל: אופן תקצובם של מדעי הרוח, חשיבותן של תשתיות דיגיטציה במדעי הרוח וכן הצורך לשמר מסגרות הכשרה למיומנויות מחקר במדעי הרוח, בייחוד לימודי שפות. נושאים אלה אינם ממצים בהכרח את הבעיות הניצבות לפתחו של המחקר במדעי הרוח בישראל. כמו כן פרק זה מתמקד בתחומי מדעי הרוח הקלאסיים, אף שבפועל, ובין היתר בסטטיסטיקה הרשמית כפי שתוצג להלן, מדעי הרוח מוגדרים הגדרה רחבה יותר וכוללים תחומים כמו חינוך, אומנויות שימושיות, עיצוב וכדומה. ), דוח המועצה2007( " ראו לדוגמה את דוח האקדמיה הלאומית למדעים, "עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל41 ), לא למטרות רווח: מדוע2017( ), וספרה של מרתה נוסבאום2016( "ליר, "מצב מדעי הרוח בישראל-להשכלה גבוהה ומכון ון הדמוקרטיה זקוקה למדעי הרוח (הוצאת הקיבוץ המאוחד, מכון מופ"ת ומכללת סמינר הקיבוצים). : ראו למשל את פעילותה הענפה של האקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים בנושא זה, ובייחוד את פרסומה42 .)2017( "Year Colleges and Universities - The State of the Humanities in Four" 91 | חורה יעדמ מדעי הרוח תמונת מצב דוקטורט-אנשי סגל ועמיתי בתר אנשי סגל בכיר באוניברסיטאות 2,362 היו בישראל2021 בפרק "תמונת מצב", בשנת4 כפי שנראה באיור מכלל אנשי הסגל הבכיר בישראל. מספר זה 21%-ובמכללות האקדמיות בתחומי מדעי הרוח, שהם כ אנשי סגל (גידול נטו 2,240 , שבה היו2015 משקף גידול מתון במספר אנשי הסגל במדעי הרוח משנת אנשי סגל במהלך שש השנים האחרונות). אולם בשל הגידול במספר אנשי הסגל בתחומים 122 של אחרים, בעיקר במדעי החיים והרפואה ובמדעים המדויקים, שיעורם של אנשי הסגל במדעי הרוח בפרק "תמונת מצב" מראה 9 . כמו כן איור2015 מכלל אנשי הסגל ירד בכנקודת האחוז מאז שנת מסך עמיתי 12%-דוקטורט בתחומי מדעי הרוח (כ- עמיתי בתר385- היו בישראל כ2020 שבשנת מסך 10%- עמיתים, כ285- (כ2017 ממספרם בשנת35%-דוקטורט), דבר המשקף עלייה של כ-הבתר העמיתים בשנה זו). סטודנטים ובוגרים 12,749 – ) בתחומי מדעי הרוח: תואר ראשון2019/20( מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף מסך מקבלי 28%- (כ6,698 – מסך מקבלי התואר הראשון באותה השנה), תואר שני25%-סטודנטים (כ , 39 מסך מקבלי התואר השלישי). כפי שניתן לראות באיור21%- (כ376 – התואר השני) ותואר שלישי חלק הארי של בוגרי התואר הראשון והשני במדעי הרוח הם מחינוך והכשרה להוראה. בשנת תש"ף מכלל מקבלי התואר 70%- סטודנטים (כ8,924 ) קיבלו תואר ראשון בחינוך והכשרה להוראה2019/20( – בתחומי האומנות, אומנויות1,558 43, – במדעי הרוח הכלליים1,649 ,)הראשון בתחומי מדעי הרוח 4,646 – בתחומי שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים. כמו כן בשנה זו קיבלו618-ואומנות שימושית ו מסך מקבלי התואר השני בתחומי מדעי הרוח), 70%-סטודנטים תואר שני בחינוך והכשרה להוראה (כ – בתחומי האומנות, 367- – בשפות, בספרויות ובלימודים רגיונליים ו377 , – במדעי הרוח הכלליים1,308 אומנויות ואומנות שימושית. לעומת זאת בתואר שלישי שיעורם של בוגרי חינוך והכשרה להוראה היה בלבד מסך מקבלי התואר השלישי בתחומי 23%-תחומי מדעי הרוח (כ-נמוך בהרבה מזה שביתר תת – בחינוך 86 , סטודנטים177 מדעי הרוח): בשנת תש"ף קיבלו תואר שלישי במדעי הרוח הכלליים – בתחומי האומנות, אומנויות 29- – בשפות, בספרויות ובלימודים רגיונליים ו84 ,והכשרה להוראה ואומנות שימושית. בפרק "תמונת מצב", מספר בוגרי התואר הראשון והשני במדעי הרוח ושיעורם 11 כפי שנראה באיור ), אז קיבלו תואר ראשון 2009/10( מסך הבוגרים לתואר גדל בעשר השנים האחרונות מאז שנת תש"ע במדעי הרוח הכלליים מסווגים תחומים כמו היסטוריה, פילוסופיה, מדע הדתות וארכאולוגיה.43 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג92 19%- סטודנטים (כ2,909 – מסך מקבלי התואר ראשון), ותואר שני23%- סטודנטים (כ9,876 בתחום . עם זאת כפי שניתן לראות 2017/18 מסך מקבלי התואר שני). מספר זה קטן במידה מסוימת מאז , מקורו של גידול זה הוא בעיקר בגידול במספר בוגרי התואר הראשון והשני בחינוך והכשרה 39 באיור להוראה. הגידול במספר הבוגרים בחינוך והכשרה להוראה מפצה על יציבות יחסית ואף על הקיטון תחומי מדעי הרוח בתואר הראשון. בתואר שני ניתן לראות גידול מסוים, -במספר הבוגרים ביתר תת תחומי מדעי הרוח האחרים. -אך קטן בהרבה מזה שבחינוך והכשרה להוראה, גם במספר הבוגרים בתת אשר לתואר השלישי לא ניתן להבחין במגמה ברורה בו לאורך השנים האחרונות במספר הבוגרים. 10 יש לציין שבהתחשב בגידול ההדרגתי במספר בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל (ראו איור בפרק "תמונת מצב"), יציבות יחסית במספר בוגרי מדעי הרוח מעידה בפועל על ירידת שיעורם בקרב סך הבוגרים. 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 160 120 80 40 0 5,000 3,750 2,500 1,250 0 8,000 6,000 4,000 2,000 0 אומנות, אומנויות חינוך והכשרה להוראה מדעי הרוח הכלליים שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים ואומנות שימושית תואר ראשון תואר שני תואר שלישי –2009/10( תחומים ולפי תואר, תש"ע–תש"ף-. מספר מקבלי התארים במדעי הרוח מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת39 איור ). 2019/20 מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחינה של מספר הסטודנטים לפי מקצועות הלימוד במדעי הרוח מאפשרת הבנה מדויקת יותר של הקיטון במספר הסטודנטים והבוגרים בתחום. אף שנתונים אלה מעידים על מספר הסטודנטים בפועל, , יש קיטון של 40 הם צפויים להתבטא בסופו של דבר גם במספר הבוגרים. כפי שניתן לראות באיור תש"ף -עשרות אחוזים במספר הסטודנטים הפעילים במדעי הרוח ברוב המקצועות בשנים תשע"א ). יש מקצועות ספורים שבהם יש גידול במספר הסטודנטים או שהקיטון בהם 2020/21-2010/11( אינו ניכר. בתואר ראשון באומנויות ובעיצוב ניתן לראות קיטון קל ביותר, ובחינוך והכשרה להוראה ניתן . כמו כן יש מקצועות שבהם חרף הקיטון במספר הסטודנטים בתואר 142%-לראות צמיחה של יותר מ ראשון ניתן לראות גידול מסוים במספר תלמידי המחקר (לתואר שני או שלישי), לדוגמה בלשנות ושפות, לימודים רגיונליים ולימודי תרבות וגם ארכאולוגיה. כי שיעור בוגרי התואר הראשון והשני בחינוך בישראל גבוה 41 לאומית ניתן לראות באיור-בהשוואה בין , דבר שעשוי להעיד אוליOECD- נבחרות וכן מהשיעור הממוצע במדינות הOECD במיוחד מזה שבמדינות 93 | חורה יעדמ מדעי הרוח תואר ראשון תואר שני תואר שלישי -28.2% )4,526( -44.3% )141( -3.2% )30( -21.2% )880( -22.1% )438( -7.2% )269( -29.5% )1,806( -10.9% )766( -9.1% )298( -10.7% )375( -40.1% )1,502( -12.7% )955( -2.6% )4,613( 11.5% )194( 24.2% )1,016( -29.7% )246( 27.2% )206( 56.5% )97( -31.7% )490( -22.4% )236( 30.8% )85( 142.3% )8,467( 11.3% )731( 2.1% )4,822( -44.4% )356( -7.1% )1,265( 3.5% )299( -18.3% )1,894( -4.0% )908( 26.0% )494( עיצוב חינוך והכשרה להוראה ארכאולוגיה אומנויות לימודים רגיונליים ולימודי תרבות בלשנות ושפות יהדות ספרות פילוסופיה ומדע הדתות היסטוריה אחר -0.4% )3,428( 183.5% )360( 0.0% )0( .)2020/21–2010/11( . שיעור השינוי במספר הסטודנטים במקצועות מדעי הרוח, תשע"א–תש"ף40 איור המקצועות קובצו לפי נושאים מתוך רשימה מפורטת. מספר הסטודנטים בכל מקצוע בשנת תש"ף מופיע בסוגריים (מספר הסטודנטים המדויק בכל דיוקים קלים בשל אפשרות של ספירה כפולה של סטודנטים הלומדים שני מקצועות מאותו מקבץ, אך הסבירות לכך נמוכה -מקצוע עשוי לכלול אי ורלוונטית רק לסטודנטים לתואר ראשון). מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחומי מדעי הרוח מסך -על עודף בוגרים בתחום זה. לעומת זאת שיעור בוגרי התואר הראשון ביתר תת . OECD- נבחרות וכן יחסית לממוצע בכלל מדינות הOECD בוגרי התואר הראשון נמוך יחסית למדינות כמו כן שיעור הבוגרים במדעי הרוח (להוציא חינוך) בקרב בוגרי התואר השני גבוה במקצת מהממוצע 44. וגבוה בהרבה בקרב בוגרי התואר השלישיOECD-במדינות ה ייתכנו הבדלים מסוימים בין הנתונים OECD- בשל הבדלים מסוימים בדרך סיווג תחומי הלימוד בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל44 .39 לאלה שבאיור41 שבאיור 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג94 חינוך שוודיה ארצות הברית קנדה צרפת ניו זילנד OECDממוצע ה־ ישראל הולנד שווייץ הממלכה המאוחדת דנמרק פינלנד גרמניה 4.0% 5.2% 5.3% 5.4% 5.5% 7.2% 8.1% 9.3% 9.6% 10.2% 11.5% 15.2% 15.6% גרמניה שווייץ שוודיה ישראל הולנד פינלנד ניו זילנד דנמרק קנדה OECDממוצע ה־ ארצות הברית צרפת הממלכה המאוחדת 4.5% 6.8% 7.1% 7.7% 7.8% 8.6% 8.8% 9.0% 10.8% 11.4% 13.4% 13.4% 14.0% דנמרק קנדה הולנד גרמניה צרפת פינלנד ניו זילנד OECDממוצע ה־ הממלכה המאוחדת שווייץ ארצות הברית ישראל שוודיה 4.5% 7.1% 7.3% 7.8% 8.8% 9.1% 10.0% 12.0% 14.8% 14.8% 15.4% 17.8% 18.0% גרמניה שווייץ ניו זילנד הולנד דנמרק קנדה ארצות הברית OECDממוצע ה־ פינלנד הממלכה המאוחדת צרפת ישראל 0.0% 0.9% 1.5% 1.5% 1.5% 3.2% 3.3% 3.7% 4.2% 5.2% 6.8% 8.3% 16.6% אומנויות ומדעי הרוח גרמניה שווייץ ניו זילנד הולנד דנמרק קנדה ארצות הברית OECDממוצע ה־ פינלנד הממלכה המאוחדת צרפת ישראל 6.3% 6.4% 6.8% 7.3% 8.1% 9.0% 9.1% 9.5% 9.6% 10.4% 11.7% 15.6% 18.5% צרפת הממלכה המאוחדת ארצות הברית פינלנד דנמרק קנדה שווייץ הולנד OECDממוצע ה־ ניו זילנד גרמניה שוודיה ישראל 2.1% 3.0% 4.2% 5.8% 6.9% 8.0% 8.0% 9.8% 10.8% 11.2% 11.3% 15.0% 23.1% תואר ראשון תואר שני תואר שלישי .)2020( נבחרותOECD תחומים ולפי תואר במדינות-. שיעור בוגרי מדעי הרוח לפי תת41 איור OECD Education at Glance :מקור יחס סטודנטים–סגל ), על כל איש סגל בכיר במדעי הרוח היו בין 2020/21( , בשנת הלימודים תשפ"א42 כפי שנראה באיור סטודנטים לתואר ראשון, לפי תחום. יחס זה נמוך יחסית לזה הקיים במדעים המדויקים 13- לכ8-כ ובמדעי החברה, אך גבוה מזה הקיים במדעי החיים והרפואה. כמו כן על כל איש סגל בכיר במדעי סטודנטים לתואר שני 13.1- סטודנטים לתואר שני, להוציא את תחום החינוך, שבו היו כ4-הרוח היו כ על כל איש סגל בכיר. מלבד בתחום החינוך, יחס זה נמוך מזה הקיים במדעי החברה, אך גבוה מזה שבמדעים המדויקים. גם כשמדובר בסטודנטים לתואר השלישי היחס בין אנשי הסגל הבכיר למספר סטודנטים לכל איש 1.9-1.1-הסטודנטים בכל תחומי מדעי הרוח, להוציא חינוך, היה דומה יחסית – כ 95 | חורה יעדמ מדעי הרוח בחינוך. בכל תחומי מדעי הרוח, להוציא חינוך, היחס בין מספר אנשי סגל לסטודנטים3.2-סגל, לעומת כ לתואר שלישי דומה יחסית לזה הקיים בתחומי המדעים האחרים. עם זאת יחס זה בתחום החינוך הוא תחומים במדעי החיים -הגבוה ביותר, ושני לו רק היחס הקיים במדעים הביולוגיים ובחקלאות (שני תת ניתן לראות כי היחס בין מספר הסטודנטים לאנשי הסגל הבכיר במדעי הרוח נמצא 43 והרפואה). באיור בירידה ברוב התחומים וברוב רמות הלימוד. הירידה החדה ביותר ניכרת ביחס שבין מספר אנשי הסגל הבכיר בתחומי מדעי הרוח הכלליים למספר הסטודנטים לתואר ראשון. לפי הנתונים לעיל ניתן כנראה לייחס את הירידה ביחס שבין מספר אנשי הסגל לסטודנטים בתחומי מדעי הרוח לקיטון במספרם של הסטודנטים בתחומים אלה. תואר ראשון תואר שני תואר שלישי אומנות, אומנויות ואומנות שימושית שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים מדעי הרוח הכלליים חינוך והכשרה להוראה 13.1 4 1.1 8.7 13.1 3.2 9.1 3.4 1.8 10.4 3.7 1.9 .)2020/21( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי הרוח לפי תואר, תשפ"א42 איור הנתונים אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 20 15 10 5 0 שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מדעי הרוח הכלליים 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 חינוך והכשרה להוראה 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 אומנות, אומנויות ואומנות שימושית 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 תואר ראשון תואר שני תואר שלישי .)2021–2015( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי הרוח לפי תואר43 איור הנתונים אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג96 מימון ותקצוב אפיק המימון המרכזי למחקר בסיסי בישראל בכלל ולמדעי הרוח בפרט הוא דרך הקרן הלאומית למדע. בפרק "תמונת מצב", במסלול המענקים האישיים של הקרן במחזור ההגשה של 22 כפי שנראה באיור מיליון ש"ח לשנה (לרוב לפרק זמן של 14.8- אושרו מענקים חדשים בסכום כולל של כ2021 שנת מהתקציב השנתי למענקים חדשים 11%-ארבע שנים) לחוקרים במדעי הרוח. סכום זה הוא כ-שלוש , והוא מבטא גידול הדרגתי בחלקם של מדעי הרוח במסלול המענקים 2021 במסלול זה שאושרו בשנת . סכום המענק השנתי הממוצע לחוקרים במדעי הרוח 8%-, שבה הוא היה כ2010 האישיים לעומת שנת , אז 2010 , דבר המבטא עלייה גדולה משנת2021 אלף ש"ח במחזור148-במסגרת מסלול זה היה כ בפרק 24 אלף ש"ח. כפי שעולה מאיור112-היה סכום המענק השנתי הממוצע למענקים חדשים כ "תמונת מצב", הביקוש למענקי מחקר בקרב חוקרים במדעי הרוח גדל גם הוא במידה ניכרת בעשרים השנים האחרונות. לגידול זה ייתכנו סיבות אחדות, ובהן שינויים שחלו באופי המחקר במדעי הרוח שבחלקו דורש כיום משאבים רבים יותר מבעבר, וכן בשל מדיניות האוניברסיטאות המציבה את גיוס בקשות למסלול 123 הוגשו2003 מענקי המחקר כדרישה מרכזית לקידומם האקדמי של חוקרים. בשנת . עם זאת עדיין מספר ההגשות במדעי הרוח במסלול זה הוא 2021 בשנת276 המענקים האישיים לעומת הקטן שבתחומי המדע, וכנראה נובע בחלקו מאופי המחקר בתחום זה שמאז ומתמיד נזקק למשאבים מעטים יחסית. אפיק מימון נוסף למחקר בסיסי הוא תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, כשגולת הכותרת שלה היא ). מענקים אלה חריגים בסכומי המענק הגדולים שהם מעמידים ERC( מענקי מועצת המחקר האירופית בפרק "תמונת מצב", 32 לרשות החוקרים (מיליוני שקלים) וביוקרה שבזכייתם. כפי שנראה באיור חוקרים ישראלים מתחומי מדעי הרוח והחברה 62 זכו2021 , ועד שנת2007 מתחילת תוכנית זו, בשנת מכלל המענקים שניתנו במסגרת התוכנית, דבר המציב את ישראל 2%-במענקים במסגרתה, שהם כ בשיעור הצלחתה יחסית למדינות אחרות. זוהי הצלחה קטנה יחסית להצלחתה של ישראל 11-במקום ה בתחומי מדעי הטבע (חלקם של החוקרים הישראלים בתוכנית זו בתחומי המדעים המדויקים היה , במקום השישי). ההסבר לממצאים אלה עדיין 7%-, במקום השמיני, ובתחומי מדעי החיים – כ6%-כ אינו מספק, והוא דורש בדיקה נפרדת. 97 | חורה יעדמ מדעי הרוח תקצוב מדעי הרוח ומימונם גם בעולם קיים 45.אופן התקצוב של מדעי הרוח בישראל ושיעורו זוכים לביקורת נוקבת זה שנים רבות למותר 46.שיח ער בנוגע להערכת תפוקות המחקר במדעי הרוח והשלכותיה על אופן תקצוב התחום לציין שתקצוב נאות הוא תנאי הכרחי להבטחת היקף המחקר במדעי הרוח בישראל ואיכותו. יתרה מזאת, אופן תקצוב מדעי הרוח יכול להשפיע, במכוון או שלא במכוון, גם על המחקר בתחום באמצעות יצירת תמריצים המעודדים פעילות זו או אחרת. התפתחויות של השנים האחרונות החלו לתת מענה לחלק מנושאי הביקורת שנשמעה נגד אופן תקצוב מדעי הרוח, אולם לא לכולם. ליבת הביקורת היא שאופן תקצוב מדעי הרוח מתעלם מההבדלים שבין דרכי המחקר בתחום זה לבין אלה הנהוגות במדעים האחרים ובעיקר במדעי הטבע. כמו כן המבקרים התריעו על העיוותים שנוצרים בעקבות זאת בתהליכי הקידום האקדמי של חוקרים בתחומי מדעי הרוח. מהמימון הציבורי שמוזרם למערכת ההשכלה הגבוהה באמצעות ות"ת ניתן כהשתתפות 70%-קרוב ל 8.7-תקציבית ישירה למוסדות ההשכלה הגבוהה הנתמכים. בשנת תשפ"ב היה שיעורו של מימון זה כ כל מוסד עצמאי במידה רבה להשתמש במימון זה לפי חזונו, לפי האסטרטגיה שלו 47.מיליארד ש"ח ולפי צרכיו. אופן חלוקת תקציב ההשתתפות הישירה בין המוסדות השונים נקבע על בסיס מודל תקצוב ייעודי המשקלל את פעילות ההוראה והמחקר בכל מוסד. אף שמודל התקצוב של ות"ת אינו מורה למוסדות ההשכלה הגבוהה כיצד להקצות את המימון שניתן להם, הוא יוצר הלכה למעשה, ולעיתים גם בכוונת תחילה, תמריצים המעודדים פעולות מסוימות מצד המוסדות, למשל בנוגע לגיוס אנשי סגל, כפי שיוסבר 48.מוסדית ולהערכת חוקרים וקידומם-למספר הסטודנטים, לאופן הקצאת התקציבים הפנים להלן, תמריצים אלה אינם עולים בקנה אחד עם טיפוח מחקר מדעי מצטיין במדעי הרוח. הערכה של תפוקות המחקר של אנשי הסגל משמשת את ות"ת לצורך הקצאת התקציב לאוניברסיטאות (המכללות האקדמיות אינן זוכות למימון במסגרת מרכיב זה). מרכיב המחקר משקלל את זכייתם של אנשי סגל במענקים מקרנות מחקר תחרותיות ולא תחרותיות, את מספר הפרסומים המדעיים בשל מרכזיותה של ההשתתפות הישירה של ות"ת 49.שלהם וכן את מספר מסיימי התארים המתקדמים בתקציב האוניברסיטאות, אופן הגדרת תפוקות המחקר ואופן מדידתן במודל התקצוב דוחקים בהנהלות האוניברסיטאות להקפיד שיהיה בפעילויותיהן כדי למקסם את חלקן במודל התקצוב. בעקיפין החוקרים ), "דוח מצב2007( " ראו לדוגמה את דוחות האקדמיה הלאומית למדעים, "עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל45 חובב-) וכן דוח ועדת ההיגוי העליונה של מל"ג־ות"ת לקידום מדעי הרוח בראשות פרופ' רפפורט2019 המדע בישראל תש"ף" (דצמבר ).3929 ', מסמך מס2016 באוגוסט17 ,(מכתב למליאת המועצה להשכלה גבוהה : ראו למשל את אוסף המאמרים שהוקדש לנושא זה46 Ochsner, M., Hug, S. E., & Daniel, H.-D. (Eds.). (2016). Research Assessment in the Humanities: Towards Criteria and Procedures. Springer International Publishing. .)2021 ראו בפרסום ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי47 להרחבה על העקרונות המנחים של מודל התקצוב ראו בפרסום ות"ת, "מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל" (פברואר48 .)2012 ), "מודל התקצוב של2021 להרחבה ראו את פרסומי ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי49 .)2012 מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל" (פברואר 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג98 .עצמם נדחקים לפעול לשיפור תפוקות המחקר שלהם, כפי שהן מוגדרות ונמדדות במודל התקצוב בדרך זו מודל התקצוב של ות"ת משפיע בעקיפין גם על תהליכי הקידום של החוקרים באוניברסיטאות ועל המחקר שלהם, למשל העדפת תחומי מחקר, בחירת שיטות עבודה או דרכי פרסום מסוימות. בעקבות זאת הגדרת תפוקות המחקר ומדידתן על ידי ות"ת באופן אחיד לכל תחומי המדע מתעלמות מהמאפיינים הייחודיים של המחקר במדעי הרוח ומובילות ליצירת תמריצים לאוניברסיטאות ולחוקרים המעודדים התפתחות שאינה תמיד הולמת את המחקר בתחום. ההתייחסות לתפוקות המחקר במודל התקצוב של ות"ת אינה מותאמת לאופי המחקר במדעי הרוח, בכמה רבדים: ראשית, מדידת הפרסומים במדעי הרוח לוקה בחסר מסיבות טכניות ומהותיות כאחד. ממרכיב תפוקות המחקר במודל 34% שיעורו של מרכיב זה של תגמול בגין פרסומים מדעיים הוא מההיבט הטכני, הערכה כמותית של מספר הפרסומים המדעיים של חוקרים 50.התקצוב של ות"ת בישראל מחייבת תמונה מהימנה ותקפה שלהם. כפי שהדגישו דוחות קודמים בנושא, למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יש תמונה חלקית בלבד של היקף הפרסומים במדעי הרוח בשל כמה מאפיינים לעומת תחומים אחרים, במדעי הרוח מקובל לפרסם 51.המייחדים את מדעי הרוח מתחומי מחקר אחרים ספרים ומאמרים בספרי אסופה (קובצי מאמרים), ולעיתים גם בשפות שאינן אנגלית (בעברית, אך גם לאומיים של פרסומים מדעיים כוללים -בשפות נוספות, לפי תחומי המחקר). לרוב, מאגרי המידע הבין כיסוי זעיר במיוחד של פרסומים מסוגים אלה. לפיכך נוצרת תמונה חסרה של תפוקות המחקר במדעי הרוח. התפתחויות של השנים האחרונות מאפשרות שיפור ניכר בהתמודדות עם בעיה זו. שיפורים לאומיים וכך גם תחילת הפעלתה של מערכת -טכנולוגיים הגדילו את הכיסוי של מאגרי המידע הבין ( על ידי ות"ת ועל ידי האוניברסיטאות (בליוויו של מרכז Current Research Information System) CRIS-ה החישובים הבינאוניברסיטאי – מחב"א). מערכת זו מאפשרת ניטור מקיף יותר של פרסומים מסוגים שונים (כולל ספרים ומאמרים בספרי אסופה) ובשפות שונות והוספה ידנית של פרסומים חסרים על ידי החוקרים ועל ידי מוסדות המחקר. מערכת זו נמצאת בשלבי הטמעה באוניברסיטאות וצפויה להחליף את המידע המתקבל באמצעות מכון סאלד בנוגע לתפוקות המחקר בישראל כפי שאלה משתקללות במודל התקצוב של ות"ת. לצורך הטמעתה ולתחילת השימוש בה לצורכי קביעת תקציב ות"ת יש להקפיד שתכסה את מלוא מגוון הפרסומים בתחומי מדעי הרוח. מבחינה מהותית מדידת היקף הפרסומים במדעי הרוח צריכה להלום את אופי הפעילות בתחום זה, שלא תמיד דומה לזה הנהוג בתחומי המחקר האחרים. במקרים רבים משך הזמן הדרוש למחקר במדעי הרוח ארוך מזה שבתחומים אחרים, ועל כן מספר הפרסומים של חוקרים בתחום זה קטן יותר. על זה ניתן להוסיף את אופי העבודה היחידני המקובל במדעי הרוח, המאט את קצב הפרסום של חוקרים בתחום לעומת העבודה המשותפת שמאפיינת את המחקר במדעי הטבע. כמו כן במדעי הרוח תוצרי המחקר החשובים ביותר הם פרסום ספרים, עריכת קובצי מאמרים מחקריים והקמה והנגשה של מאגרי מידע .)2021 ראו את פרסום ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי50 ), וכן2007( " ראו למשל את דוח האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, "עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל51 חובב (מכתב למליאת המועצה להשכלה-ות"ת לקידום מדעי הרוח בראשות פרופ' רפפורט-את מסקנות ועדת ההיגוי העליונה של מל"ג ). 3929 ', מסמך מס2016 באוגוסט17 ,גבוהה 99 | חורה יעדמ מדעי הרוח או חומר ארכיוני (שלהם ערך רב העולה על ערכו של מחקר יחיד, כפי שיידון בהמשך פרק זה) ולאו דווקא פרסום מאמרים. לא רק שיש חשיבות לכלול תוצרים אלה במדידת תפוקות המחקר במדעי הרוח, אלא שחשוב אף לשקללם באופן שונה, לפי מידת תרומתו המדעית של כל סוג תוצר ולפי הזמן הדרוש להכנתו. יתר על כן, כפי שנמסר לוועדת דוח מצב המדע על ידי ות"ת, מודל התקצוב של ות"ת אינו עורך הבחנה איכותית בין פרסומים מדעיים אלא סופרם בלבד, דבר שמעודד ריבוי פרסומים שאינם בהכרח איכותיים. ועדת סמילנסקי, שמונתה מטעם ות"ת לבחינת מרכיב הפרסומים במדעי הרוח במודל התקצוב, נדרשה לסוגיות עקרוניות אלה והמליצה בין היתר על תיקון העיוות הכרוך בהיעדר מדידת פרסום ספרים ועל שינוי שקלול מרכיב הפרסומים במודל שייתן משקל נכבד לאיכות הפרסום וכן ייתן משקל שונה לסוגי המלצות 52.)פרסומים שונים (למשל, שמשקלו של פרסום ספר יהיה שווה ערך לפרסום חמישה מאמרים מינתה ות"ת ועדת היגוי לבחינה רחבה של מרכיב הפרסומים 2021 ועדה זו טרם יושמו, אך בפברואר 53.'במודל התקצוב בראשותו של פרופ' שמעון ינקלביץ יתר על כן, אין די בהישענותו של תקצוב מדעי הרוח על מדידה תקפה של תפוקות המחקר בתחום, אלא עליו גם לתמוך בעצם עיבוד תוצאות המחקר לכדי תוצר סופי, בעיקר תוצרים שעלותם גבוהה יחסית כמו ספרים או קובצי מאמרים. תהליכי הניתוח, העריכה, ההפקה, הדיגיטציה וההנגשה לקהילת החוקרים של תוצרים כאלה הם חלק מהותי מתהליך המחקר עצמו, והם לרוב תובעניים מאוד מבחינת הזמן והמימון הנדרשים להם מצד החוקרים, אולם לרוב הם זוכים לתמיכה מועטה בלבד מצד האוניברסיטאות וקרנות המחקר השונות. המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע, אפיק המימון המרכזי למחקר במדעי הרוח בישראל, אינם מאפשרים שימוש בכספי המענק לצרכים אלה. לקרן תוכנית מענקים מעלות ההוצאה לאור. מאז תחילת פעילותה 50% ייעודית לתמיכה בפרסום ספרים, התומכת בעד בשנה), כאשר שיעור התמיכה הוא כמה עשרות 20- ספרים (כ309 היא תמכה בפרסום2008 בשנת התמיכה הניתנת במסגרת תוכנית זו מספקת מענה טוב לזוכי מענקים אלה, 54.אלפי שקלים למענק אולם מספר המענקים עצמו קטן מכדי לתמוך בחוקרי מדעי הרוח שזקוקים לסיוע זה. כפי שצוין אנשי סגל בכיר במדעי הרוח, וגם אם רק שיעור קטן מהם זקוק 2,362 היו בישראל2021 לעיל, בשנת לתמיכה בפרסום ספרים, קל לראות כי תוכנית המענקים של הקרן אינה יכולה לספק מענה נרחב מספיק. בהיעדר תמיכה כזו נפגעת תפוקת המחקר של חוקרים במדעי הרוח, ולדבר כאמור השלכות על תקצובם ועל תהליך קידומם האקדמי. מיותר לציין שהתמיכה בפרסום תוצרי מחקר במדעי הרוח בהקשר זה צריכה להיות רק עבור פרסום בהוצאות לאור מדעיות הנשענות על שיפוט עמיתים מחמיר. 36.5% שנית, התגמול במודל התקצוב בגין זכייה במענקי מחקר מקרנות תחרותיות (ששיעורו הוא ממרכיב המחקר במודל) מתעלם מאופי המחקר במדעי הרוח, שלרוב נזקק למימון קטן יחסית לזה שנזקקים לו תחומים אחרים. משקלו הרב של סעיף זה במודל התקצוב מעודד את האוניברסיטאות, ).2015 ראו את פרסום ות"ת, "דוח מסכם: הוועדה לפרסומים במדעי הרוח" (מאי52 .)2021 בפברואר17( " ראו החלטת ות"ת, "מינוי ועדת היגוי לבחינת רכיב הפרסומים במודל התקצוב של ות"ת53 . להרחבה ראו את רשימת הספרים שפורסמו בתמיכת תוכנית זו באתר הקרן54 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג100 ובעקיפין את החוקרים עצמם, לגייס מענקי מחקר גם כאשר הם אינם הכרחיים לביצוע מחקרם. יתרה מזאת, ברמת המקרו, היות שמודל התקצוב מקצה את המימון בגין זכייה במענקי מחקר על בסיס החלק היחסי של כל אוניברסיטה מסך המענקים שגייסו חוקריה באותה השנה, ללא תלות בתחום, נוצר תמריץ לאוניברסיטאות לטפח תחומי מחקר עתירי משאבים על חשבון תחומים המצריכים משאבי מימון פחותים כמו מדעי הרוח. דרך חלוקה זו פועלת גם לרעת אוניברסיטאות בעלות נפח פעילות רב יחסית במדעי הרוח לעומת אוניברסיטאות בעלות נפח פעילות רב (ואף בלעדי) במדעי הטבע. מלבד זאת יש להדגיש שזכייה במענקי מחקר אינה ביטוי ישיר לתפוקה מחקרית אלא דווקא לתשומה. אומנם הזכייה בקרנות מחקר תחרותיות יכולה להיות עדות חיצונית למצוינות המצטברת של חוקרים, למעמדם לאומי וליכולתם לבנות תוכנית מחקר מוערכת, כפי שניכר גם בהצטיינותם של חוקרים רבים -הבין במדעי הרוח בישראל, הזוכים למענקי מחקר של קרנות מסוגים שונים, אולם היא אינה תחליף לליבת הפעילות המדעית כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרסומים מדעיים. לכן העובדה שניתן לשני מרכיבים אלה משקל דומה (פרסום וזכייה במענקי מחקר) אינה משקפת את עיקרי הפעילות המדעית במדעי הרוח ואולי גם בתחומים אחרים. עם זאת יש להדגיש כי אין פירוש הדבר שהמחקר במדעי הרוח אינו נדרש למימון או שיש לצמצמו. להפך, בשנים האחרונות מגמות שונות מעצימות את הצורך של מחקר במדעי הרוח במימון. תחומים שונים במדעי הרוח מאמצים את דרכי העבודה הנהוגות במדעי הטבע ועוברים לעבודה בצוותי מחקר ולפרסום של מחברים שותפים רבים. יתרה מזאת, כניסתם של מדעי הרוח הדיגיטליים מביאה לצורך בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים ובכוח אדם מקצועי נלווה, שעלותם גבוהה בהרבה מעלותם של מחקרים בתחומים אלה בעבר. ממרכיב המחקר 12.5% שלישית, מודל התקצוב של ות"ת כולל תגמול בגין העברת ידע (בהיקף של במודל) הנשען על גיוס מענקי מחקר ממקורות שאינם ברשימת הקרנות התחרותיות הנכללות בסעיף המוזכר לעיל. לרוב מדובר במענקי מחקר המגיעים מהמגזר הציבורי (מהמדענים הראשיים שבמשרדי הממשלה או מיחידות מחקר אחרות), מהמגזר הפרטי (בעיקר מהתעשייה), ולעיתים גם מהמגזר השלישי. אולם סעיף זה מתייחס להעברת ידע הרלוונטי בעיקר לתחומי המדעים היישומיים וההנדסה ופחות למדעי הרוח. במדעי הרוח יש חשיבות רבה להעברת ידע מחקרי נרחב לחברה הכללית, בייחוד בשל העובדה שעיקר מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היא ציבורית וממומנת בידי אזרחי המדינה. הידע המחקרי המופק במדעי הרוח הוא בעל משמעות רבה הן מבחינת ההשכלה הכללית של החברה אקדמיות שונות -והן מבחינת זהותה. ידע זה מונגש לציבור הרחב בדרכים שונות, ובהן במסגרות חוץ בתחומי מדעי הרוח ובפרסום ספרי עיון לקהל הרחב. חשוב להתאים את סעיף העברת הידע במודל התקצוב שיהלום את אופן העברת הידע במדעי הרוח גם כדי לעודד חוקרים בתחום לפעול להעברת ידע. אף שהעברת ידע אינה חלק הארי של הפעילות המדעית, מודל התקצוב מכיר, בצדק, בחשיבותה ובחלקה היחסי בתוך מכלול זה. כיום היעדר התגמול על פעילות העברת ידע ההולמת את תחומי מדעי הרוח יוצר לעיתים תמריץ שלילי המניא את האוניברסיטאות ואת החוקרים מלהשתתף בפעילות זו. חלקו השני של מודל התקצוב של ות"ת כולל הקצאה תקציבית על בסיס היבטים הקשורים להוראה, 101 | חורה יעדמ מדעי הרוח ובהם מספר הסטודנטים, תמהיל הסטודנטים ברמות תואר שונות וסיום לימודים לתואר בפרק זמן בשל קיטון מתמשך במספר הסטודנטים במדעי הרוח, כפי שהוצג לעיל 55.)תקני (מקדם הניצולת (שאינו ייחודי לישראל), קטן המימון המוקצה במסגרת מודל התקצוב בגין מרכיב ההוראה במדעי הרוח. בעקבות זאת צומצם במוסדות שונים מספר אנשי הסגל בחוגי מדעי הרוח, ונסגרו או אוחדו חוגים העוסקים בתחומי מחקר שאינם מושכים מספר רב של סטודנטים. במילים אחרות, לקיטון במספר הסטודנטים במדעי הרוח יש השפעה על הפעילות המחקרית המתאפשרת בתחום. לפיכך יוזמות והמלצות רבות התמקדו בשנים האחרונות בדרכים להעלאת קרנם של מדעי הרוח ולהגדלת מספר הסטודנטים בתחום זה. המלצות בנושא זה עמדו גם במרכז סדר היום של ועדות ות"ת לקידום מדעי הרוח, ובכללן זו האחרונה שבראשות פרופ' חביבה -ההיגוי השונות שהוקמו במל"ג יוזמות אלה שאפו להגדיל את מספר הסטודנטים בתחום בשל החשיבות שהן ייחסו ללימודי 56.פדיה מדעי הרוח כחלק מההשכלה של הציבור בישראל, אך גם בשל הקשר ההדוק בין מספר זה לבין מספר אנשי הסגל, תקציב הפקולטות למדעי הרוח והמימון למחקר בתחום. היבטי מחקר והוראה שזורים זה בזה ומפרים זה את זה, אך טיפוח מחקר מצטיין ופורץ דרך במדעי הרוח צריך להיעשות בלא תלות בהיקף ההוראה בתחום זה. הבטחת עתידם של מדעי הרוח מחייבת מימון יציב ותמיכה בפעילות מחקרית ענפה ומגוונת גם בהיעדר ביקוש רב ללימודים אקדמיים בתחום. לצורך זה יש להתוות מדיניות שתבטיח מסה קריטית של חוקרים במדעי הרוח, על תחומיהם השונים, הן ברמה הלאומית והן ברמה המוסדית, שיוכלו להבטיח יחד מצוינות מחקרית בתחומם. לישראל יש פוטנציאל רב ויתרון יחסי בולט בתחומים שונים במדעי הרוח שבהם היא ממובילות המחקר המדעי בעולם ואבן שואבת למיטב החוקרים, למשל תחומי הדתות, ההיסטוריה והארכאולוגיה. בחלק מתחומים אלה ישראל עודנה מוקד מחקר מרכזי, אך באחרים היא החלה לאבד מיוקרתה לאורך השנים בשל היעדר טיפוח המחקר בתחומים אלה. כמו כן מיותר לציין שהמימון הנדרש לרוב ליצירת איי מצוינות כאלה במדעי הרוח קטן לאין שיעור מזה הנדרש בתחומי מדע עתירי משאבים. ), "מודל התקצוב של2021 להרחבה ראו את פרסומי ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי55 .)2012 מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל" (פברואר חובב (מכתב למליאת-ות"ת לקידום מדעי הרוח בראשות פרופ' רפפורט- ראו למשל את מסקנות ועדת ההיגוי העליונה של מל"ג56 ), המלצת ועדת פרופ' יוסי שיין לתוכנית "שאר רוח" (מכתב למליאת3929 ', מסמך מס2016 באוגוסט17 ,המועצה להשכלה גבוהה א') וכן את החלטת ות"ת לאמץ את מסקנות הוועדה בראשות פרופ' חביבה 9823 ', מסמך מס2018 ביוני20 ,המועצה להשכלה גבוהה ). על אלה ניתן להוסיף 2021 במרץ18( "תשפ"ב-פדיה בנושא זה, "'תכנית המאה' לקידום מדעי הרוח בתכנית הרב שנתית תשע"ז ), ואת המלצות 2007( "את דוח האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, "עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל ).2020 האקדמיה הצעירה, "הצעות להגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות למדעי הרוח" (יוני 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג102 מיומנויות מחקר לעריכת מחקר מדעי נחוצה הקניית מיומנויות שונות המשתנות בין תחומי המחקר. הכשרת דור ההמשך של החוקרים כרוכה אפוא בהנחלת מיומנויות וכלי מחקר מתאימים. ככל שהשליטה במיומנויות הרלוונטיות תהיה טובה יותר, כך תגדל האפשרות של החוקרים לקיים פעילות מחקרית מצטיינת. אשר למדעי הרוח, ניתן להצביע בעיקר על שתי קבוצות של מיומנויות הדורשות תשומת לב מיוחדת. יש לשמר ולפתח את היכולת ללמדן למען הבטחת עתיד המחקר במדעי הרוח בישראל ואת איכותו. קבוצה ראשונה של מיומנויות מחקר חשובות היא שליטה בשפות, שהייתה ועודנה ליבו של המחקר במדעי הרוח. חוקרים במדעי הרוח נדרשים לשליטה ברמה גבוהה בשפות שונות, חלקן שפות שעיקר יום. היעדר שליטה -העניין בהן הוא מחקרי בלבד, למשל שפות נכחדות שאינן מדוברות בחיי היום בשפות מסוימות מגביל את כיווני המחקר האפשריים של החוקרים. דוגמה להשפעה זו ניתן לראות בדוח האקדמיה הלאומית למדעים על מצב המחקר וההוראה בתחום לימודי השואה, שהראה שחוקרים צעירים בתחום זה החלו להתמקד בחקר זיכרון השואה והנצחתה ולא בנושאי הליבה של חקר השואה על הקשריה ההיסטוריים והרעיוניים. הדוח ציין שלפחות אחת הסיבות לשינוי זה היא הצורך בשליטה 57.טובה מאוד בשפות זרות לשם עריכת מחקרים היסטוריים וארכיוניים בנושאי הליבה של השואה חרף חשיבות נושא זה לפקולטות למדעי הרוח יש יכולת מוגבלת לפתוח קורסי שפה למעט סטודנטים. בעיה זו חריפה במיוחד בפקולטות קטנות יחסית ובנוגע לשפות עתיקות, שמלכתחילה הדרישה בציבור ללימודן קטנה במיוחד. בנוגע לרכישת שפות עתיקות קיים קושי נוסף – מספרם הקטן של המורים לשפות אלה. הפתרון לבעיה זו משלב הקצאת תקנים ייעודיים למורי שפות, בייחוד שפות עתיקות, ויצירת שיתופי פעולה בין האוניברסיטאות לפתיחת קורסים מתאימים באוניברסיטה אחת לסטודנטים מאוניברסיטאות אחרות, ואף פתיחת קורסים משותפים. על אלה ניתן להוסיף שיתופי פעולה אפשריים עם מוסדות בחו"ל. קבוצה שנייה של מיומנויות מחקר היא בתחומי מדעי הרוח הדיגיטליים. מדעי הרוח הדיגיטליים הם ענף במדעי הרוח שנשען על התנופה בפיתוחים הטכנולוגיים במדעי הטבע ובמדעי המחשב בעיקר ובניסיון לרתום את הכלים החישוביים שפותחו בתחומים אלה לצורכי מדעי הרוח. הכלים החישוביים העומדים היום לרשות החוקרים מאפשרים בחינת שאלות מחקר ותיקות מזוויות חדשות ואף מכוננים שאלות מחקר חדשות. מדעי הרוח הדיגיטליים משנים גם את אופי המחקר בתחום ודורשים, בין היתר, שיתופי פעולה עם חוקרים נוספים, לרוב מתחומי מדע אחרים, וכן מימון ותשתיות מחקר שעד כה לא נדרשו להם במדעי הרוח. לא פחות מזה, התפתחותם מצריכה התאמות בהכשרה של החוקרים (והחוקרים לעתיד) ובסל הכלים הנדרשים להם: מיומנויות טכניות ומתמטיות, שלא היו נחלתם של מדעי הרוח בעבר, הופכות רווחות ונדרשות יותר ויותר. הכרה בחשיבות מיומנויות אלה באה לידי .)2020( " ראו את דוח האקדמיה הלאומית למדעים, "מצב תחום לימודי השואה באוניברסיטאות המחקר ובמכללות בישראל57 103 | חורה יעדמ מדעי הרוח ביטוי בדוח האקדמיה הלאומית למדעים שבו הומלץ להרחיב את הוראת מדעי הנתונים לכל תחומי הידע באוניברסיטאות, כולל במדעי הרוח, וכן במסקנות ועדת ההיגוי שהקימה ות"ת לקידום תחום על אלה ניתן להוסיף את הקמתם של מרכזים ותוכניות לימוד ייעודיות במדעי הרוח 58.מדעי הנתונים הדיגיטליים באוניברסיטאות השונות, וכן תקציב ייעודי שהוקדש לנושא זה במסגרת "תוכנית המאה" 59.2021 לקידום מדעי הרוח שמקודמת על ידי ות"ת למן שנת תשתיות מחקר תשתיות המחקר העיקריות הנדרשות למדעי הרוח הן תשתיות מידע הכוללות אפשרות לאיסופו, לשימורו ולהנגשתו. מראשיתם הייתה הגישה למקורות ולאוספים ספרותיים, ארכאולוגיים, ויזואליים ושמיעתיים אבן היסוד למחקר במרבית תחומי מדעי הרוח. מאגרי מקורות כאלה היו נגישים לחוקרים באמצעות גופים שונים (כגון ספריות וארכיונים), ובמקרים רבים גם החוקרים עצמם שקדו על איסוף מקורות ראשוניים וכינוסם כקורפוס מחקרי. ההתפתחויות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים יצרו הזדמנויות חדשות בנוגע לתשתיות אלה, ובהן כלים מתקדמים לאיסוף ולשימור של מקורות ראשוניים, למפתוח ולאחזור מתקדם שלהם, להנגשתם באופן דיגיטלי לקהל רחב ולניתוחם בשיטות סטטיסטיות ובכלים מתקדמים. למאגרי מידע בהקשר זה יש ערך סגולי העולה על ערכו של מחקר יחיד. הם לרוב מזמנים מגוון רחב של הזדמנויות מחקריות שונות, ולעיתים יש להם גם ערך ציבורי רב, כפי שיעידו למשל תהליכי הדיגיטציה וההנגשה של פרויקט המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, של פרויקט השו"ת, של ארכיון יד ושם ושל ארכיונים ומאגרים רבים נוספים. יתרה מזאת, בכתבי עת מדעיים רבים מתבססת בשנים האחרונות דרישה שכל המידע שעליו נשען הפרסום בכתב העת, ובייחוד המקורות הראשוניים, יהיה נגיש לקהל הקוראים גם הוא. דיגיטציה והנגשה של מאגרי המידע בתחומי מדעי הרוח משרתות קהלי יעד שונים, ומכאן גם מגדירות את המשאבים הדרושים לצורך זה. בקווים גסים ניתן להבחין בין שני מקרים: מקרה ראשון הוא של יצירת מאגרי מידע ודיגיטציה של מאגרים קיימים המשמשים את קהל החוקרים ואף את הציבור הרחב, כמו ארכיונים. אלה נאספים ומונגשים ללא כוונה מחקרית מוגדרת מראש; מקרה שני הוא של מקורות הנאספים, מתועדים, נשמרים ומעובדים לטובת מענה על שאלות מחקר ממוקדות, לרוב בידי חוקרים. במידה מסוימת המקרה הראשון מחייב איסוף והנגשה נרחבים יותר, מפני שלא ניתן להגדיר מראש מהם פרטי המידע שחשוב לשמור ולהנגיש, לעומת איסוף והנגשה של מידע למטרת מחקר מסוים. כמו כן השימוש במאגרי מידע למטרות מחקר, אם במקרה הראשון ואם בשני, כולל שלבים נוספים ), ואת דוח ות"ת, "דוח2021 ראו את דוח האקדמיה הלאומית למדעים, "הוראת מדעי הנתונים בכל תחום ידע באוניברסיטה" (ינואר58 .)2020 ועדת ההיגוי המייעצת לות"ת לנושא מדעי הנתונים" (דצמבר .)2021 במרס13( "תשפ"ב- ראו את החלטת ות"ת, "'תכנית המאה' לקידום מדעי הרוח בתכנית הרב שנתית תשע"ז59 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג104 של עיבוד וניתוח המתאימים לחוקרים בלבד, לעיתים גם באמצעות כלים מתקדמים המשמשים קהל חוקרים קטן עוד יותר. איסוף, שימור והנגשה מתקדמים של מקורות ראשוניים דורשים תשתיות טכנולוגיות מגוונות. דיגיטציה וסריקה מתקדמות שלהם באיכות גבוהה דורשות ציוד מתאים המתחדש ומתעדכן בתדירות גבוהה. שמירת המידע דורשת שטחי אחסון דיגיטליים בנפחים הולכים וגדלים וכן מערכות מידע מתקדמות המאפשרות אחזור יעיל של חומר זה. הנגשה חכמה ומתקדמת של מקורות אלה משלבת גם כלים ), זיהוי פנים בתצלומים GIS( ), יצירת שכבות גאוגרפיותOCR( טכנולוגיים כמו המרת תמונה לטקסט ועוד. חוקרים ישראלים הגיעו להישגים חלוציים בתחומים של טכנולוגיות צילום מתקדמות ובתחום של עיבוד שפה טבעית – השפה העברית ולשון בכלל. הדיגיטציה דורשת גם כלים חישוביים ליצירת קישור בין מילות מפתח או בין מסמכים שונים. כל אלה פותחים את הפתח לשילוב בינה מלאכותית במחקרים במדעי הרוח. יש להוסיף סוגיות של פרטיות, אבטחת מידע וזכויות יוצרים, שלהן השלכות הן מנהלתיות והן טכנולוגיות על הגישה למאגרי המידע השונים. מלבד האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים, יצירה של מאגרי מידע, דיגיטציה של חומרים והנגשתם דורשות לא אחת כוח אדם מיומן רב, כבר משלבי האיסוף, הסינון ורישום החומר, נוסף על כוח אדם טכני שיוכל להפעיל את ההיבטים הטכנולוגיים של התהליך. במקרים רבים נדרש גם כוח אדם ייחודי לתהליכי השימור הפיזי של החומרים הראשוניים, אם לקראת דיגיטציה ואם לצורך אצירתם הפיזית. מומחי השימור עוברים לרוב הכשרה ייחודית ומתמחים בסוג מסוים של חומרים ראשוניים. מעדויות שנאספו במסגרת הכנת דוח זה עולה כי תחום השימור בארץ נתון במצוקה קשה של כוח אדם וחוסר מסלולי הכשרה מתאימים – נושא המחייב בחינה מעמיקה. מלבד המימון הציבורי הרב שנדרש לתמיכה במיזמי איסוף, שימור, דיגיטציה והנגשה של ארכיונים ומאגרי מידע נרחבים במיוחד, נדרשים תמיכה ומימון מיוחד לתהליכים דומים (בקנה מידה קטן יותר) בפעילותם המדעית של חוקרים יחידים. לרוב העלויות הגבוהות והציוד הנדרש לכך חורגים מיכולת התחזוקה והמימון של חוקרים יחידים. כמו כן התמיכה והמימון הנדרשים לצורך איסוף והנגשה של מאגרי מקורות שונים הם ארוכי טווח וחורגים לרוב ממסגרות המענקים הקיימות כעת למענקי מחקר קצרי טווח. 105 | חורה יעדמ מדעי הרוח 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג106 ה מ ל צ ו ת 2 0 2 2 /ד ו ח מ צ ב ה מ ד ע ב י ש ר א ל ת ש פ " ג תקצוב מדעי הרוח ומימונם להתאים את סעיף הפרסומים במודל התקצוב של ות"ת לתִ גמול בגין מגוון תוצרי המחקר במדעי 1 הרוח אגב שקלול מתאים של סוגי תוצרים אלה והבחנה איכותית ביניהם. בשקלול סוגי הפרסומים ובבחינת איכותם יש להביא בחשבון קריטריונים המתאימים לדרכי המחקר במדעי הרוח. להגדיל במידה ניכרת את המימון הניתן לתהליכי הפקת פרסומים מדעיים במדעי הרוח, ובעיקר 2 לפרסומים של ספרים, למשל באמצעות הרחבת התוכנית הייעודית של הקרן הלאומית למדע לפרסום ספרים או בשינוי נוהלי תוכנית המענקים האישיים של הקרן כדי שיאפשרו שימוש בחלק מתקציב המחקר למטרה זו. על כל תמיכה מסוג זה להיות מותנה בפרסום בבמה מדעית מובילה ובתהליך שיפוט עמיתים כמקובל בעולם האקדמי. להתאים את סעיף הזכייה בקרנות התחרותיות במודל התקצוב של ות"ת למקומם של מענקי 3 המחקר בפעילות המדעית במדעי הרוח, למשל בהקטנת חלקו במרכיב המחקר, לפחות עבור מדעי הרוח, או בהתמקדות בזכייה עצמה ולא בשיעורה, בלי לגרוע מחשיבותו של מימון מענקי מחקר במדעי הרוח, כאשר אלה נדרשים לעריכת מחקרים מקוריים, מצטיינים ופורצי דרך. להרחיב את סעיף העברת הידע במודל התקצוב של ות"ת שיהיה בו כדי לשקף גם את דרכי 4 העברת הידע המקובלות במדעי הרוח, למשל אגב נתינת תגמול על פרסום ספרי עיון פופולריים למחצה, העברת הרצאות וקורסים לציבור הרחב ועוד. פעולות אלה כמובן אינן באות להחליף את ליבת העשייה המחקרית בתחום. לגבש מדיניות תקצוב שתבטיח מסה קריטית של חוקרים מצטיינים בתחומי מדעי הרוח השונים 5 .בלא תלות במספר הסטודנטים בתחום 107 | חורה יעדמ מדעי הרוח מיומנויות מחקר לגבש מתווה לאומי למסגרות ללימודי שפות מחקר כדי להבטיח את יכולתם של מדעי הרוח 6 בישראל להמשיך ולהכשיר תלמידי מחקר וחוקרים במגוון השפות הנדרשות למחקר. על מתווה ות"ת, וכן הפקולטות למדעי -כזה להתגבש בשיתוף הרשויות הלאומיות המתאימות, ובראשן מל"ג הרוח, אגב ביסוס שיתוף פעולה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה והקצאת מימון מתאים לנושא. לחזק את התמיכה במסגרות הכשרה אוניברסיטאיות לחוקרים עתידיים במדעי הרוח הדיגיטליים. 7 תשתיות מחקר להכיר בהקמת מאגרי מידע כתוצר מחקרי לכל דבר ועניין, הן בתהליכי התקצוב והמימון של מדעי 8 ,הרוח ברמה הלאומית ובאוניברסיטאות עצמן והן בתהליכי הקידום האקדמי של החוקרים בתחום אגב הגדרת קריטריונים שיאפשרו להעריך את איכותם של מאגרים כאלו. להקים מסגרת מיוחדת למימון מיזמי מחקר תשתיתיים במדעי הרוח שעיקרם איסוף מידע, אחסונו 9 והנגשתו, אם בידי חוקרים יחידים, אם בידי קבוצת חוקרים ואם בשיתוף פעולה בין חוקרים וגופים נוספים כמו ספריות וארכיונים. מסגרת כזו, שיכולה להיות בחסות הקרן הלאומית למדע, צריכה להישען על שיפוט עמיתים, שיבטיח את רמתן המדעית של התשתיות הנתמכות, אך מימונן יהיה לטווח ארוך וייעשה על בסיס אבני דרך מוגדרות מראש ולפי שיפוט עמיתים נוסף לאורך שלבי התקדמות המיזם, ללא צורך בהגשת בקשה חדשה לחלוטין ואגב שמירה על המימון המובטח. להקים או להרחיב את נגישותן של תשתיות סריקה ודיגיטציה של חומרים מסוגים שונים לשימוש 10 של חוקרים ממדעי הרוח ולהקצות צוות טכני מתאים להפעלת תשתיות אלה בהשתת עלויות שימוש סבירות על החוקרים. כחלק מזה, יש לבחון דרכים לניצול מושכל של תשתיות סריקה אקדמיים, כמו הספרייה הלאומית ויד ושם. -ודיגיטציה קיימות, בין היתר בגופים חוץ ) שיספק פלטפורמת אחסון וכלי ניהול וקטלוג data-repository( להקים מאגר לאומי דיגיטלי11 .לאוספים שיפקידו חוקרים ולהקפיד שהחומר המופקד במאגר זה יהיה נגיש לכול להקצות מימון מיוחד למחקרים ולחוקרים העוסקים בתהליכי דיגיטציה שונים במדעי הרוח ולבחון 12 .הקמת תוכניות לימוד מתאימות, כולל הכשרה לסטודנטים לתארים מתקדמים דוח מצב המדע בישראל 2022/תשפ"ג מדעי החברה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג108 109 | הרבחה יעדמ מדעי החברה עוסקים בחקירת היבטים שונים של החברה האנושית, של התנהגות היחידים המרכיבים אותה ושל הקשר שבינם לבין המסגרות החברתיות והסביבות שבהן הם חיים. לעיתים קרובות המחקר במדעי החברה נטוע בהקשר חברתי נתון, וחלק נכבד מהמחקר בתחום הנעשה בישראל עוסק בשאלות על החברה הישראלית ובשאלות המעסיקות את הציבור ואת מקבלי ההחלטות במדינה. המחקר במדעי החברה אף מזין קשת רחבה של תחומי עיסוק מקצועיים כמו משפט, פסיכולוגיה, כלכלה, מנהל עסקים, במרבית ועיתונאות. סוציאלית עבודה האוניברסיטאות תחומי מדעי החברה (כולל משפטים ומנהל עסקים) הם הגדולים ביותר. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג110 מ דעי החברה עוסקים בחקירת היבטים שונים של החברה האנושית, של התנהגות היחידים המרכיבים אותה ושל הקשר שבינם לבין המסגרות החברתיות והסביבות שבהן הם חיים. לעיתים קרובות המחקר במדעי החברה נטוע בהקשר חברתי נתון, וחלק נכבד מהמחקר בתחום הנעשה בישראל עוסק בשאלות על החברה הישראלית ובשאלות המעסיקות את הציבור ואת מקבלי ההחלטות במדינה. המחקר במדעי החברה אף מזין קשת רחבה של תחומי עיסוק מקצועיים כמו משפט, פסיכולוגיה, כלכלה, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית ועיתונאות. במרבית האוניברסיטאות תחומי מדעי החברה (כולל משפטים ומנהל עסקים) הם הגדולים ביותר, לכל הפחות במספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני. בחינת מצבם של מדעי החברה בישראל נעשתה על סמך נתונים כלליים על המחקר ועל ההשכלה הגבוהה במדינה וכללה פגישה עם דקני הפקולטות למדעי החברה וקבלת נתונים ודוחות סדורים מטעמם. המגמות שעולות בפרק זה מצביעות על צמצום מסוים במדעי החברה ביחס לתחומי המדע האחרים בכל הנוגע לשיעור הבוגרים ואנשי הסגל בתחום זה מסך הבוגרים ואנשי הסגל. הפרק מצביע על שלוש סוגיות עיקריות שההתמודדות עימן חשובה לשימורה ולפיתוחה של המצוינות המחקרית במדעי החברה: הכשרתם של תלמידי מחקר, פיתוח תשתיות מחקר וקשריהם של מדעי החברה עם מקבלי ההחלטות ועם הציבור. חלק מסוגיות אלה קשור לשינויים שעוברים מדעי החברה בעשורים האחרונים, ובעיקר לנטייה השיטתית של חלק מתחומי מדעי החברה, שצמחו כולם ממדעי הרוח, לאימוץ גישות, דרכי עבודה והדגשי מחקר ממדעי הטבע. תמונת מצב דוקטורט-אנשי סגל ועמיתי בתר אנשי סגל בכיר באוניברסיטאות 2,705 היו בישראל2021 בפרק "תמונת מצב", בשנת4 כפי שנראה באיור מספר זה משקף 60. מכלל אנשי הסגל24%-ובמכללות האקדמיות בתחומי מדעי החברה, ששיעורם הוא כ אנשי סגל (גידול נטו 2,635 , שבה היו2015 גידול מתון מאוד במספר אנשי הסגל במדעי החברה משנת אנשי סגל במהלך שש השנים האחרונות). אולם לעומת הגידול במספר אנשי הסגל בתחומים 70 של אחרים, בעיקר במדעי החיים והרפואה ובמדעים המדויקים, שיעורם של אנשי הסגל במדעי החברה אף שעיקר המחקר במדעי החברה וההכשרה של חוקרים (באמצעות לימודים מתקדמים) נעשים באוניברסיטאות, יש לציין שמדעי60 החברה, ובייחוד משפטים ומנהל עסקים, נלמדים לא רק באוניברסיטאות אלא גם במכללות אקדמיות רבות. לכן במכללות האקדמיות יש מספר רב יחסית של אנשי סגל בכיר בתחומים אלה, המגיע לכמחצית מאנשי הסגל במדעי החברה בישראל. אף שעיקר פעילותם של אנשי הסגל הבכיר במכללות מתמקדת בהוראה, לחלקם יש פעילות מחקרית ענפה. פרק זה דן במצב המחקר במדעי החברה בישראל ככלל, אך מצב המחקר במדעי החברה במכללות האקדמיות דורש בחינה ממוקדת יותר, בין היתר בשל האתגרים המיוחדים שניצבים בפני החוקרים במוסדות אלה לעומת עמיתיהם באוניברסיטאות. בנושא זה ראו את פרק "המחקר במכללות האקדמיות". 111 | הרבחה יעדמ מדעי החברה בפרק "תמונת9 . איור2021 בשנת24%- לכ2015 בשנת25%-מכלל אנשי הסגל נמצא בירידה, מכ עמיתי 259- היו בישראל כ2020 מצב" מראה שבניגוד למגמה המאפיינת את מספר אנשי הסגל, בשנת דוקטורט), והדבר משקף גידול של - מסך עמיתי הבתר8%-דוקטורט בתחומי מדעי החברה (כ-בתר מסך העמיתים בשנה זו). 7%- עמיתים, כ202- (כ2017 ממספרם בשנת28%-כ סטודנטים ובוגרים 21,311 – ) בתחומי מדעי החברה: תואר ראשון2019/20( מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף מסך הבוגרים לתואר 50%- (כ11,944 – מכלל בוגרי התואר הראשון באותה השנה), תואר שני42%-(כ מסך הבוגרים לתואר שלישי). ניתן לראות ששיעורם של בוגרי 18%- (כ326 – שני) ותואר שלישי התואר השלישי במדעי החברה נמוך כמעט במחצית משיעורם בקרב בוגרי התואר הראשון והשני. ניתן להסביר זאת במידה מסוימת בעובדה שבמדעי החברה מספר קטן יחסית של בוגרים ממשיך ללימודים מתקדמים, ואילו במדעי הטבע מספר גדול יחסית של בוגרים ממשיך ללימודים כאלה (להמחשה, בשנת במדעים 21- בוגרי תואר ראשון במדעי החברה על כל בוגר תואר שלישי, לעומת כ65-תש"ף היו כ במדעי החיים והרפואה). הסבר נוסף הוא שבתחומים רבים במדעי החברה מסלול 8-המדויקים וכ ההכשרה המקובל כולל לימודי תואר שלישי בחו"ל, בעיקר בארצות הברית ובממלכה המאוחדת. , מרבית בוגרי התואר הראשון והשלישי במדעי החברה לאורך השנים הם 44 כפי שניתן לראות באיור מתחומי הליבה (כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, תקשורת וכדומה). בשנת בוגרי 3,052- בוגרי מנהל עסקים ו5,968 , בוגרים בתחומי הליבה12,291 תש"ף היו בתואר הראשון במשפטים. בקרב 31- במנהל עסקים ו55 , בוגרים בתחומי הליבה240 משפטים, ובתואר השלישי היו בתחומי 4,436 לעומת6,338 – בוגרי התואר השני מספר הבוגרים הרב ביותר הוא דווקא במנהל עסקים . MBA- במשפטים – בגלל הפופולריות של לימודי ה1,170-הליבה של מדעי החברה ו ממספרם בשיא 16%-מספר בוגרי התואר הראשון במדעי החברה קטֵ ן בשנים האחרונות – קיטון של כ ). קיטון זה ניכר בכל 2019/20( , לעומת שנת תש"ף25,428 ), שבה הוא היה2013/14( בשנת תשע"ד התחומים של מדעי החברה, אך בולט בעיקר בתחומי הליבה של מדעי החברה ופחות במנהל -שלושת תת עסקים ובמשפטים. יצוין שמגמה זו אינה בהכרח שלילית, וייתכן שהיא נובעת מיצירת איזון חדש בין תחומי הלימוד השונים לפי דרישות שוק התעסוקה והזדמנויות ההכשרה החלופיות שניצבות היום לפני צעירים בישראל. לעומת קיטון זה במספר בוגרי התואר הראשון, בקרב בוגרי התואר השני ניתן לראות מגמת גידול, בתחומי הליבה וכן במנהל עסקים, אך קיטון מסוים במספר בוגרי משפטים. בקרב בוגרי התחומים. -התואר השלישי ניתן לראות גידול מתון בשלושת תת 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג112 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 עסקים ומדעי הניהול ) מדעי החברה (ללא עסקים ומדעי הניהול משפטים תואר ראשון תואר שני תואר שלישי 15,000 12,500 10,000 7,500 5,000 2,500 6,000 5,000 4,000 3,000 2,000 1,000 250 200 150 100 50 0 תחומים ולפי תואר, תש"ע–תש"ף-. מספר מקבלי התארים במדעי החברה מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת44 איור ). 2019/20–2009/10( מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחינה של מספר הסטודנטים במקצועות הלימוד במדעי החברה מאפשרת הבנה מדויקת יותר של , יש קיטון במספר הסטודנטים 45 הקיטון במספר הסטודנטים והבוגרים בתחום. כפי שניתן לראות באיור במרבית המקצועות, לפחות בלימודי התואר הראשון והשני. אף שנתונים אלה מעידים על מספר הסטודנטים בפועל, הם צפויים להתבטא בסופו של דבר גם במספר הבוגרים. אולם קיטון זה אינו אחיד. הוא בולט במיוחד במקצועות כמו כלכלה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותקשורת. לאומית, שיכולה לסייע להעריך אם יש בישראל עודף או מחסור בהכשרה של בוגרי מדעי -בהשוואה בין כי שיעור בוגרי מדעי החברה בכל רמות התואר בתחומי הליבה (מסך 46 החברה, ניתן לראות באיור נבחרות, וכך גם שיעורם של בוגרי התואר השני OECD הבוגרים לתואר) גבוה בישראל מזה שבמדינות במנהל עסקים ובמשפטים. לעומת זאת שיעורם של בוגרי התואר הראשון והשלישי במנהל ובמשפטים 61.נמוך מזה שבמרבית המדינות ייתכנו הבדלים מסוימים בין הנתונים OECD- בשל הבדלים מסוימים בדרך סיווג תחומי הלימוד בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל61 .44 לאלה שבאיור46 שבאיור 113 | הרבחה יעדמ מדעי החברה תואר ראשון תואר שני תואר שלישי כלכלה סוציולוגיה ואנתרופולוגיה משפטים תחומי ואחר-רב מדע המדינה, מדיניות ציבורית לאומיים -ויחסים בין מנהל עסקים וחשבונאות פסיכולוגיה ומדעי הקוגניציה גאוגרפיה ולימודי סביבה תקשורת עבודה סוציאלית קרימינולוגיה פכ״מ -41.2% )5,851( -37.1% )1,840( -23.0% )1,303( -32.8% )7,357( -5.6% )6,702( -8.7% )20,682( -0.2% )1,825( -18.5% )855( 24.0% )4,315( -46.3% )426( -19.3% )540( -13.4% )2,328( -15.6% )659( -0.4% )2,951( 55.5% )2,952( 53.0% )127( 12.8% )387( 16.1% )11,811( 11.7% )182( 6.7% )9,711( 16.0% )514( 31.3% )172141( 10.5% )745( 6.4% )167( 1.9% )218( -19.8% )73( 12.0% )270( 144.8% )2,663( 69.1% )509( 197.8% )405( -9.3% )39( -20.8% )4,224( -7.6% )268( 89.8% )93( 0.0% )0( 0.0% )0( .)2020/21–2010/11( . שיעור השינוי במספר הסטודנטים במקצועות מדעי החברה, תשע"א–תש"ף45 איור המקצועות קובצו לפי נושאים מתוך רשימה מפורטת. מספר הסטודנטים בכל מקצוע בשנת תש"ף מופיע בסוגריים (אפשר שבמספר הסטודנטים דיוקים קלים בשל אפשרות של ספירה כפולה של סטודנטים הלומדים שני מקצועות מאותו מקבץ, אך הסבירות לכך -המצוין כאן בכל מקצוע יהיו אי נמוכה ורלוונטית רק לסטודנטים לתואר ראשון). מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג114 0.0% 3.1% 4.3% 5.0% 5.5% 6.4% 6.9% 7.3% 7.8% 8.4% 8.4% 8.9% 9.1% 15.5% 19.6% 22.3% 26.9% 27.2% 28.7% 28.7% 28.9% 29.5% 30.8% 31.1% 32.1% 33.1% 5.6% 6.1% 7.5% 9.3% 9.3% 9.9% 10.1% 10.4% 12.4% 13.1% 13.3% 14.8% 17.3% 7.2% 8.0% 9.6% 9.8% 10.0% 10.2% 10.6% 10.7% 11.2% 14.1% 16.4% 17.0% 17.7% 5.3% 5.6% 6.6% 8.8% 10.4% 10.9% 11.9% 13.1% 17.0% 17.1% 17.5% 19.4% 20.2% 12.5% 16.9% 19.2% 20.2% 20.6% 22.0% 22.9% 23.2% 23.2% 26.8% 27.9% 29.0% 31.7% גרמניה שוודיה שווייץ הולנד דנמרק פינלנד צרפת OECDממוצע ה־ ניו זילנד ארצות הברית ישראל הממלכה המאוחדת קנדה דנמרק שוודיה קנדה ישראל ארצות הברית הממלכה המאוחדת פינלנד צרפת OECDממוצע ה־ הולנד שווייץ גרמניה ניו זילנד ארצות הברית גרמניה צרפת שווייץ שוודיה קנדה OECDממוצע ה־ פינלנד ניו זילנד ישראל דנמרק הממלכה המאוחדת הולנד שוודיה פינלנד גרמניה ארצות הברית דנמרק OECDממוצע ה־ קנדה הממלכה המאוחדת שווייץ הולנד ניו זילנד צרפת ישראל פינלנד שווייץ גרמניה דנמרק צרפת ניו זילנד OECDממוצע ה־ הולנד קנדה שוודיה הממלכה המאוחדת ארצות הברית ישראל שוודיה ישראל ארצות הברית הממלכה המאוחדת פינלנד קנדה דנמרק OECDממוצע ה־ ניו זילנד הולנד שווייץ גרמניה צרפת מדעי החברה עסקים, מנהל ומשפטים תואר ראשון תואר שני תואר שלישי .)2020( נבחרותOECD תחומים ולפי תואר במדינות-. שיעור בוגרי מדעי החברה לפי תת46 איור OECD Education at Glance :מקור יחס סטודנטים–סגל היחס בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני למספר אנשי הסגל בתחומי מדעי החברה הוא ), על כל 2020/21( , בשנת הלימודים תשפ"א47 מהגבוהים שבתחומי המדע (בכלל). כפי שנראה באיור סטודנטים 8.3- סטודנטים לתואר ראשון ו24.5 איש סגל בכיר בתחומי הליבה של מדעי החברה היו סטודנטים לתואר 9.3- סטודנטים לתואר ראשון ו19.8 לתואר שני; על כל איש סגל בכיר במשפטים היו סטודנטים לתואר 25.9- סטודנטים לתואר ראשון ו23.1 שני; על כל איש סגל בכיר במנהל עסקים היו שני. ייתכן שניתן להסביר יחס גבוה זה בהישענות רבה בתחומים אלה על סגל של מרצים מן החוץ, 115 | הרבחה יעדמ מדעי החברה בייחוד במשפטים ובמנהל עסקים, שבהם נהוג שחלק ניכר מההוראה נתון בידי אנשים מעולם המעשה הרלוונטי. אצל סטודנטים לתואר שלישי היחס במדעי החברה אינו שונה מהותית מזה שבתחומי מדע 48 במנהל עסקים. באיור1.1- במשפטים ו1.3 , בתחומי הליבה של מדעי החברה1.8 אחרים, ושיעורו ניתן לראות כי היחס בין מספר הסטודנטים לאנשי הסגל במדעי החברה אינו ייחודי לשנת הלימודים תשפ"א, ובמשפטים ובמנהל עסקים הוא הולך וקטֵ ן במידה מסוימת בשנים האחרונות. במקצועות הליבה , ומאז 2019-2015 של מדעי החברה היחס בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון לאנשי הסגל ירד בשנים הוא נמצא בעלייה. מנגד, לא ניכר שינוי ביחס זה בקרב סטודנטים לתואר שני ושלישי במקצועות הליבה. תואר ראשון תואר שני תואר שלישי מדעי החברה 24.5 8.3 1.8 עסקים ומדעי הניהול 23.1 25.9 1.1 משפטים 19.8 9.3 1.3 .)2020/21( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החברה לפי תואר, תשפ"א47 איור הנתונים אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 30 20 10 0 מדעי החברה עסקים ומדעי הניהול משפטים 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 תואר ראשון תואר שני תואר שלישי .)2021–2015( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החברה לפי תואר48 איור הנתונים אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג116 מימון ותקצוב אפיק המימון העיקרי במחקר בסיסי בישראל בכלל ובמדעי החברה בפרט הוא דרך הקרן הלאומית בפרק "תמונת מצב", במסלול המענקים האישיים של הקרן במחזור ההגשה 22 למדע. כפי שנראה באיור מיליון ש"ח לשנה (לרוב לפרק זמן של 26.3- אושרו מענקים חדשים בסכום כולל של כ2021 של שנת מהתקציב השנתי 19%-שלוש–ארבע שנים) – לחוקרים במדעי החברה. שיעורו של סכום זה הוא כ , והוא מבטא גידול הדרגתי בחלקם של מדעי החברה 2021 למענקים חדשים במסלול זה שאושרו בשנת . סכום המענק השנתי הממוצע 11%-, שבה הוא היה כ2010 במסלול המענקים האישיים לעומת שנת , דבר המבטא עלייה גדולה 2021 אלף ש"ח במחזור182-לחוקרים במדעי החברה במסלול זה היה כ אלף ש"ח. כפי שעולה 119.5-, אז היה סכום המענק השנתי הממוצע למענקים חדשים כ2010 משנת בפרק "תמונת מצב", הביקוש למענקי מחקר בקרב חוקרים במדעי החברה עלה גם הוא במידה 24 מאיור ניכרת בעשרים השנים האחרונות. אפשר לתלות עלייה זו בסיבות שונות, כמו למשל שינויים שחלו באופי המחקר במדעי החברה, שדורש כיום משאבים רבים מבעבר, וכן במדיניות האוניברסיטאות המציבה גיוס בקשות למסלול 158 הוגשו2003 מענקי מחקר כדרישה מרכזית לקידום האקדמי של חוקרים. בשנת בקשות. אף שמספר המענקים הזוכים בכל 625 הוגשו2021 המענקים האישיים, ולעומת זאת בשנת שנה במדעי החברה גדל בהדרגה, ואולי בשל הגידול החד במספר ההגשות, שיעור הזכייה נמצא דווקא , שיעור נמוך מזה שביתר תחומי המדע (שבהם שיעור הזכייה הוא 23%- כ2021 בירידה והיה בשנת ). לאורך השנים היה שיעור הזכייה במדעי החברה נמוך מזה שבתחומי המדע האחרים. 30%-יותר מ אפיק מימון נוסף למחקר בסיסי הוא תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, כשגולת הכותרת שלו היא ). מענקים אלה חריגים בסכומי המענק הגדולים שהם מעמידים ERC( מענקי מועצת המחקר האירופית בפרק "תמונת מצב", 32 לרשות החוקרים (מיליוני שקלים) וביוקרה שבזכייתם. כפי שנראה באיור חוקרים ישראלים מתחומי 62 זכו למענקים במסגרתה2021 , ועד שנת2007 מתחילת תוכנית זו, בשנת מכלל המענקים שניתנו במסגרת התוכנית. מספר זה מציב 2%-מדעי הרוח והחברה. שיעורם הוא כ בשיעור הצלחתה יחסית למדינות אחרות. זוהי הצלחה פחותה מהצלחתה של 11-את ישראל במקום ה ישראל בתחומי מדעי הטבע (חלקם של החוקרים הישראלים בתוכנית זו בתחומי המדעים המדויקים , במקום השישי). עדיין אין הסבר מספק 7%-, במקום השמיני, ובתחומי מדעי החיים היה כ6%-היה כ לממצאים אלה, ולשם כך נדרשת בדיקה נפרדת. 117 | הרבחה יעדמ מדעי החברה הכשרת סטודנטים לתארים מתקדמים סטודנטים לתארים מתקדמים הם נדבך חשוב במחקר מדעי החברה בהווה ובעתיד. חלקם הוא עתודת החוקרים בתחום, ואחרים עשויים להשתלב לאחר גמר לימודיהם בתפקידי מפתח במגזר הציבורי, הפרטי והשלישי. לכן יש חשיבות רבה להכשרה איכותית שלהם. השינויים בטכנולוגיה, במתודולוגיה ובהצטברות לאומית הגוברת, מחייבים הכשרה עמוקה יותר של -הידע בתחומי מדעי החברה, כמו גם התחרות הבין תלמידי המחקר ובקשת רחבה יותר של נושאים. בעבר יכלו תלמידי מחקר להתקדם בעבודתם המחקרית כשהם מבלים אך חלק מזמנם באוניברסיטה ואת יתר הזמן מקדישים לעבודה למחייתם. כיום הכשרה מיטבית עבור המצטיינים שבתלמידי המחקר דורשת שיקדישו את מרב זמנם ומאמציהם ללימוד ולמחקר באוניברסיטה, והדבר מחייב תמיכה תקציבית מתאימה בפעילות זו, בדומה לנהוג במדעי הטבע. אולם יש לציין שיש תחומים במדעי החברה שבהם יש לקשר עם עולם המעשה והפעילות ערך מוסף חשוב, למשל בתחומים כמו משפטים ועבודה סוציאלית הפרק העוסק במקומם של מדעי החברה בשיח הציבורי). -(נושא זה נידון ביתר הרחבה בתת ככל ששיטות העבודה שמדעי החברה מאמצים דומות יותר לאלה של מדעי הטבע, כך מתכונת העבודה היחידנית שאפיינה אותם (במסורת מדעי הרוח) נזנחת לטובת עבודה במתכונת של מעבדה. במתכונת דוקטורט) שלהם -זו החוקר עומד בראש קבוצה המורכבת מחוקרים צעירים (תלמידי מחקר ועמיתי בתר חלק פעיל ומרוכז בעבודת המחקר. במתכונת זו החוקר הראשי זוכה לסיוע איכותי במחקר, להעשרתו, ולרוב הדבר מאפשר הגדלה של היקף הפעילות המחקרית ותפוקתה. לכן יכולתו של חוקר לגייס ולממן תלמידי מחקר מצטיינים חשובה לפעילותו המחקרית. אולם יש לציין שלמגמה זו גם השלכות מה במנחיהם ומגיעים לעצמאות -שליליות על הכשרת תלמידי המחקר שבשיטה זו עדיין תלויים במידת דוקטורט או -אינטלקטואלית בשלבים מאוחרים מאלה שבעבר, לעיתים רק במהלך השתלמות בתר אחריה. במדינות רבות הכשרתם של תלמידי מחקר במדעי החברה נעשית בבתי ספר ללימודים מתקדמים ) הפועלים באוניברסיטאות. בתי ספר אלה נותנים מענה הן להיבטי ההכשרה והן graduate schools( להיבטי המימון של תלמידי המחקר. הם מספקים לרוב קורסים ייעודיים הכוללים הכשרה מתודולוגית מתקדמת ומקנים מיומנויות להשתלבות בקריירה אקדמית (כמו היערכות להצגה בכינוסים, כתיבת הצעות מחקר וכתיבה ופרסום של מאמרים). לרוב, בתי הספר מספקים לתלמידי המחקר גם תמיכה כספית (במלגות שכר לימוד, מלגות מחיה ובמשרות הוראה ומחקר) שמאפשרת להם להשקיע את מרב זמנם במחקר ובלימודים. מסגרות אלה מאפשרות גם את היווצרותן של קבוצות תלמידי מחקר המכירים זה את זה, לומדים יחד ותומכים זה בזה, דבר שתורם רבות להתקדמותם המקצועית. חרף יוזמות שונות בעבר בתי ספר ללימודים מתקדמים אינם נפוצים בישראל. מעטפת ההכשרה והמימון שמספקות האוניברסיטאות והפקולטות למדעי החברה לתלמידי המחקר צרה מכדי לאפשר 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג118 הכשרה מספקת. מדיווחי הפקולטות למדעי החברה עולה כי במרבית הפקולטות והמחלקות אין מסלולי הכשרה סדורים לתלמידי תואר שלישי, וגם אם קיימים, הם בדרך כלל מוגבלים יחסית בהיקף ההכשרה והקורסים שהם מציעים. במרבית המקרים ניתנים קורס או שניים המתמקדים במיומנויות מחקר כלליות. במקרים ספורים מוצעים גם קורסי מתודולוגיה מתקדמים. אחד הקשיים הניצבים בפני המחלקות השונות והפקולטות למדעי החברה בהגדלת היצע הקורסים המתקדמים נעוץ במספרם הקטן יחסית של תלמידי המחקר בכל יחידה אקדמית, שלרוב אינו מצדיק פתיחת קורס ייעודי. פסיכולוגיה מדע המדינה כלכלה גאוגרפיה סוציולוגיה ואנתרופולוגיה תקשורת עבודה סוציאלית 57,314 52.1% 28.4% 21.6% 18.9% 11.2% 8.2% 6.7% 52.7% 42.5% 27.8% 26.6% 48.3% 48.0% 45.9% תואר שני דוקטורט מלגה שנתית ממוצעת 15,113 30,488 48,183 21,220 46,052 50,476 21,178 14,581 45,663 16,071 7,554 26,814 39,983 . שיעור תלמידי המחקר במדעי החברה שקיבלו מלגה בשנת הלימודים תשפ"א, לפי תחומים, וכן סכום המלגה השנתית49 איור הממוצעת לתלמיד. אילן, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב -גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-מקור: נתוני הפקולטות למדעי החברה של אוניברסיטת בן ואוניברסיטת אריאל בשומרון על רקע זה העשרת מגוון קורסי ההכשרה המתקדמים יכולה להישען על שיתופי פעולה. אולם ניכר כי אף שלרוב אין מניעה מנהלתית לשיתופי פעולה בין יחידות במוסד עצמו ואף בין מוסדות, למשל בפיתוח קורסי הכשרה משותפים או ברישום תלמידי מחקר ממוסד אחד לקורסים במוסד אחר, בפועל מוסדיים בהוראה בזעיר אנפין -אפשרויות אלה כמעט שאינן מנוצלות. כיום קיימים שיתופי פעולה בין אוניברסיטאית ללימודי -בתחומים ובתארים ממוקדים ובין מוסדות מסוימים בלבד (למשל התוכנית הבין גוריון בנגב והאוניברסיטה הפתוחה, או תוכנית לימודים בכלכלה ששותפות -אפריקה של אוניברסיטת בן לה האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב). ניתן להתבסס על דרך פעילותן של תוכניות אלה לצורך יצירת תוכניות נוספות עבור תלמידי מחקר ולהסתייע בהתאמות להוראה מרחוק, -כפי שנעשה בתקופת מגפת הקורונה, כדי להתגבר על קושי אפשרי העומד בפני שיתופי פעולה בין 119 | הרבחה יעדמ מדעי החברה מוסדיים שמקורו כנראה בריחוק גאוגרפי. עם זאת יש להיזהר מיצירת שיתופי פעולה הדוקים מדי שיובילו ליצירת קרטל או מונופול על הכשרת תלמידי דוקטורט בתחומים מסוימים. אפשרות אחרת להענקת הכשרה מתקדמת לתלמידי מחקר היא קורסי הכשרה ייעודיים וקצרים בחו"ל או השתלמות ממושכת יותר במוסד מקביל בחו"ל. חשיבותה של ניידות סטודנטים, כדרך להעשיר את הכשרתם ולנצל את יתרונותיהם של מוסדות מחקר שונים, באה לידי ביטוי גם בהסכם בולוניה של האיחוד האירופי. בפועל חלק מהפקולטות ומהמחלקות מעמידות לרשות תלמידי המחקר מימון מיוחד לצורך השתלמות בחו"ל, ותוכניות מוסדיות של חילופי סטודנטים הן אפיק מימון נוסף. אולם לא ברור עד כמה אפיקים אלה נפוצים ועד כמה תמיכתם מספקת. מדע המדינה תקשורת סוציולוגיה ואנתרופולוגיה גאוגרפיה כלכלה פסיכולוגיה עבודה סוציאלית 31.2% 20.3% 22.4% 40.0% 12.2% 25.9% 12.0% 13.9% 10.4% 20.8% 7.4% 20.1% 4.5% 14.7% תואר שני דוקטורט שכר שנתי ממוצע 39,257 35,659 21,566 32,331 24,885 39,259 15,848 33,320 30,040 14,000 29,317 49,703 66,394 74,425 . שיעור תלמידי המחקר במדעי החברה בשנת הלימודים תשפ"א שהועסקו בהוראה, לפי תחומים, והשכר השנתי הממוצע50 איור לתלמיד. אילן, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב -גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-מקור: נתוני הפקולטות למדעי החברה של אוניברסיטת בן ואוניברסיטת אריאל בשומרון כמו כן חוקרים, מחלקות ופקולטות למדעי החברה חסרים בדרך כלל את המשאבים המאפשרים מימון הולם לתלמידי המחקר שיאפשר להם להקדיש את מרב זמנם ללימודיהם ולמחקר. כפי שעולה מדיווחי הפקולטות, חלקן אף מתקשות בהעמדת תשתיות בסיסיות מתאימות לרשות תלמידי המחקר, כמו חדרי מתלמידי הדוקטורט זוכים 45%-עבודה, עמדות מחשב ותוכנות מחקר. מדיווחי הפקולטות עולה שכ 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג120 מהם זוכים גם20%- ש"ח בחודש), וכ4,000- אלף ש"ח בשנה (כ49-למלגה, שסכומה הממוצע הוא כ המימון שניתן 62.) ש"ח בחודש3,800- אלף ש"ח (כ45.5-למשרות הוראה בשכר שנתי מצטבר של כ אלף 17- מהם זוכים למלגה בהיקף שנתי ממוצע של כ20%-לתלמידי תואר שני אף פחוּת – רק כ אלף 28.5- מהם מועסקים בהוראה בהיקף שכר שנתי של כ8%- ש"ח בחודש), ורק כ1,400-ש"ח (כ , נתונים אלה אינם אחידים בין 50 ובאיור49 ש"ח בחודש). כפי שניתן לראות באיור2,300-ש"ח (כ המחלקות השונות בפקולטות למדעי החברה. ניתן לראות למשל שאף שבמרבית התחומים כמחצית מתלמידי הדוקטורט זוכים למלגה, יש תחומים, כמו כלכלה וגאוגרפיה, שבהם שיעורים אלה נמוכים ). גם מידת המימון עצמו משתנה, וזה הניתן בפסיכולוגיה הוא הרב ביותר, בהפרש 30%-בהרבה (מתחת ל אלף ש"ח בשנה בממוצע. העסקת תלמידי מחקר כעוזרי מחקר (בשכר) אינה רווחת. 20-10-של כ אף שאין בידינו נתונים על מספר הסטודנטים שזוכים למימון מכמה מקורות (גם ממלגות וגם משכר הוראה/מחקר), הסבירות שסטודנטים יזכו למימון מצטבר רב נמוכה יחסית. גם סכומי מלגות המצטיינים ש"ח בחודש לכל 8,000-היוקרתיות (כמו מלגות הנשיא – בכל מוסד בפני עצמו) אינם גדולים – כ היותר. בעת בחינת סכומים אלה ומידת התאמתם לצורכי המחיה של תלמידי הדוקטורט יש להביא בחשבון את העובדה שתלמידי הדוקטורט בישראל הם לרוב מבוגרים יחסית לעמיתיהם בעולם, וחלקם כבר הורים לילדים. מלגות חיצוניות קרנות מחקר תקציב מוסדי 4.6% 48.2% 47.2% .. מקורות המימון של הפקולטות למדעי החברה למלגות לתלמידי מחקר בשנת הלימודים תשפ"א51 איור אילן, -גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-התקציב המוסדי כולל תקציב שוטף ותרומות. מקור: נתוני הפקולטות למדעי החברה של אוניברסיטת בן האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת אריאל בשומרון למרבית הפקולטות אין מסלול מימון מסודר לתלמידי מחקר, ומסלולים כאלה מתקיימים לרוב ברמה המחלקתית ורק במספר קטן של מחלקות, אלה שביכולתן לממן זאת. מפילוח מקורות המימון למלגות בשנת הלימודים תשפ"א) 49%-) עולה כי מרביתו מגיע מתקציב מוסדי (כ51 תלמידי מחקר (איור ). רק חלק קטן ממימון זה מגיע ממלגות חיצוניות שונות כמו 47%-וממענקי מחקר של החוקרים (כ נתונים אלה אינם כוללים מלגות חיצוניות שאינן מועברות דרך המוסדות. 62 121 | הרבחה יעדמ מדעי החברה ). בהקשר זה יצוין כי מימון תלמידי מחקר באמצעות מענקים מקרנות5%-מלגות ות"ת ואחרות (כ מחקר מציב קשיים שונים: ראשית, לעיתים מימון זה אינו יציב והוא תלוי ביכולתו של החוקר לשמר רצף זכייה במענקי מחקר; שנית, הוא מוטה לתחומים תובעניים יחסית במשאבים, ולכן מתאים פחות לחוקרים ולתלמידי מחקר במדעי החברה שעבודתם דומה יותר לעבודה דלת המשאבים של מדעי הרוח. במידה רבה זוהי מתכונת שהולמת יותר תחומי מחקר שבהם נהוגה עבודה במעבדה או בקבוצת מחקר; שלישית, היות שזהו האפיק המרכזי למימון תלמידי מחקר, נוצר תמריץ לחוקרים רבים בתחום להגיש בקשות למענקי מחקר בעיקר לצורך זה חרף היעדר צורך מהותי במימון למחקרם. בכך מנהג זה פוגע באופן הקצאת הכספים למחקר בסיסי לפי צורך אמיתי; רביעית, מימון תלמידי מחקר בדרך זו מעניק את המלגות בגין מצוינותו של החוקר (שזכה במענק) ולא בגין מצוינותו של התלמיד. תשתיות מחקר מחקר מדעי נשען על תשתיות שונות שאופיין משתנה בין תחומי המדע השונים. ככלל, עולה מהפקולטות למדעי החברה מצוקה בנוגע ליכולתן להעמיד לרשות חוקריהן תשתיות מחקר מתאימות. במקרים רבים מוקצים משאבים מועטים לתמיכה בתשתיות מחקר לחוקרים ותיקים, וחוקרים חדשים זוכים לתמיכה במסגרת סל הקליטה. בחלוקה גסה ניתן להצביע על ארבעה סוגים של תשתיות מחקר, שכל אחת מהן חשובה בדרכה ומציבה אתגרים אחרים. סוג ראשון של תשתיות הוא תשתיות פיזיות בסיסיות. פקולטות רבות מדווחות על מחסור בתשתיות כאלה, כמו חדרים לחוקרים, לתלמידי מחקר או למעבדות, שבמקרים קיצוניים כופה שיתוף חדרים בין אנשי סגל בכיר. חלק מהפקולטות מדווחות על תשתיות תקשורת (אינטרנט) חלשות ולא יציבות. עם זאת חלק מהפקולטות מדווחות על תהליכי התרחבות פיזית עם הקמת מבנים חדשים או קומות חדשות לבניינים קיימים שאמורים להקל מצוקות אלה. ניתן להעריך שככל שמגמת ההידמות של דרך העבודה במדעי החברה למחקר במדעי הטבע תתחזק, מחסור זה יחריף בשל הצורך בשטח פיזי רב יותר לכל חוקר. אם בעבר נזקקו חוקרים למשרד בלבד, כעת יש חוקרים הנזקקים גם לשטחי מחקר ולציוד. סוג שני של תשתיות מחקר הוא תוכנות מחשב למחקר, כמו תוכנות לניתוחים סטטיסטיים להפעלת ניסויים או להפצת שאלונים. יש פקולטות שבהן רישיון לתוכנות אלה נרכש במרוכז, אך בפקולטות ובמחלקות רבות אין לכך מימון מסודר, והרכישה בפועל צריכה להיעשות מתקציבי המחקר של כל חוקר וחוקר. האתגר העולה מהיעדר רכישה מוסדית מרוכזת של רישיונות לתוכנות אלה אינו נכון רק לחוקרים אלא גם לתלמידי מחקר, שלרוב אין עומד לרשותם תקציב מחקר שמאפשר רכישת תוכנות אלה. סוג שלישי של תשתיות מחקר, המייחד במידה רבה את המחקר במדעי החברה מיתר תחומי המדע, הוא תשתיות מידע. תשתיות מידע אלה חורגות מן הגישה המסורתית שנדרשה ונדרשת לכתבי עת מדעיים (שכיום זמינים במתכונת מקוונת), המסופקת לרוב בספריות מוסדות המחקר, ובנוגע אליה ניכרת 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג122 שביעות רצון גבוהה יחסית מצד החוקרים. תשתיות המידע הנוספות הנדרשות למחקר במדעי החברה הן כל מה שנחוץ לאיסוף, לשמירה, לגישה למידע ולנתונים ולעיבודם, כאשר לעיתים המידע נאסף בידי החוקרים עצמם ולעיתים הם נעזרים במאגרי מידע קיימים. ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים העצימו את חשיבותן של תשתיות המידע ביצירתן הזדמנויות לאיסוף מידע שלא היה זמין ). בהקשר זה חשוב להזכיר את Big data – עד כה ולגישה אליו ובהיקפים גדולים מבעבר (נתוני עתק נגישותם של מאגרי מידע מסחריים (למשל כאלה הכוללים נתונים כלכליים ופיננסיים), שהם כלי בסיסי למחקר בתחומים רבים אך עשויים להיות יקרים במיוחד, עד כדי מאות אלפי דולרים בשנה. סוג אחד של מאגרי מידע שלו חשיבות מיוחדת במחקרים במדעי החברה הוא מאגרי מידע מנהליים של משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים. לדוגמה, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (אך גם כאלה של גופי ציבור אחרים כמו הביטוח הלאומי, קופות החולים ועוד) יכולים לשמש כר פורה למחקרים רבים על החברה הישראלית. מחקרים אלה יכולים להיות בעלי חשיבות מדעית עולמית אך גם להעשיר את פעילותם של הגופים הציבוריים המחזיקים במידע זה ואת קבלת ההחלטות במדינה. במקרים רבים הגישה למאגרים מסוג זה מצומצמת בשל מכשולים מנהלתיים, למשל כאלה הנוגעים לפרטיות ולאבטחת מידע, או בשל שיתוף פעולה מוגבל מצד המוסד הממשלתי המחזיק במידע. לדוגמה, האפשרות לערוך מחקר על הנתונים הגולמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קיימת רק בחדרי מחקר ייעודיים, שפריסתם המוגבלת בארץ עשויה להקשות את השימוש בהם. מאגרי מידע נוספים בעלי פוטנציאל שלא יסולא בפז לקידום המחקר במדעי החברה ולהבנת החיים החברתיים ככלל, הם מאגרי המידע העצומים המוחזקים על ידי גופים עסקיים כדוגמת ענקיות הטכנולוגיה. גישתם של חוקרים למאגרים אלה מוגבלת ביותר, ואם היא קיימת, מוטלות עליה לרוב מגבלות דרקוניות מצד אותם הגופים (למשל בנוגע לאופי השימוש והפרסום של ממצאי המחקר). הדיון באחריות המוסרית, החברתית והמשפטית של גופים אלה להנגיש את מאגריהם לטובת הציבור עודנו בחיתוליו. מלבד החשיבות בהרחבת נגישותם של מאגרי מידע שונים לחוקרים במדעי החברה עולה גם חשיבותה של תמיכה באיסוף נתונים ובהקמת מאגרי מידע חדשים בידי החוקרים עצמם. לרוב ערכם של מאגרים שנתיים. -חדשים אלה חורג מתרומתו של מחקר יחיד, למשל מאגרים של נתונים רב סוג רביעי של תשתיות מחקר הוא ציוד ומכשור ייעודי למחקר, כמו מכשירי דימות ותשתיות מחשוב על). תשתיות מחקר מסוג זה מאפיינות את העבודה במתכונת של מעבדות, -מתקדמות (ענן ומחשבי והצורך בהן הולך ורווח בתחומי מדעי החברה, המתקרבים בשיטותיהם לאלה של מדעי הטבע, בעיקר בפסיכולוגיה, אך לא רק בהם. עלותן של תשתיות אלה גבוהה מאוד יחסית לעלותן של התשתיות המסורתיות שלהן נזקקו חוקרים במדעי החברה. נוסף על עלותה הגבוהה של הקמת התשתית, במקרים רבים הפעלתה ותחזוקתה מצריכות איש טכני מקצועי. אומנם פקולטות רבות מדווחות על קיומו של ציוד מחקרי מגוון, אך יש אחרות המדווחות על קושי לממן את רכישתו ואת תחזוקתו של ציוד זה וכן מדווחות על היעדר תקנים ייעודיים לצוות טכני. המימון האפשרי להקמה ולהפעלה של תשתיות מחקר 123 | הרבחה יעדמ מדעי החברה במדעי החברה אינו רק מתקציבי האוניברסיטאות והפקולטות עצמן אלא גם ממקורות חיצוניים. ות"ת תומכת בהקמת תשתיות מחקר מוסדיות יקרות באמצעות ועדת תשתיות ייעודית, והקרן הלאומית למדע תומכת בהקמת תשתיות מחקר אישיות באמצעות מענקי ציוד מדעי לחברי סגל חדש ומענקי ציוד עם זאת השימוש באפיקים אלה אינו שכיח כמו בתחומי מדעי הטבע.63.מדעי לחברי סגל באמצע הדרך התקדמותן ושיפורן של תשתיות המחקר המשמשות את חוקרי מדעי החברה בארץ ובעולם מעלות את רף הבסיס שבו מחקרים בתחום נדרשים לעמוד. מחקרים נדרשים להתבסס על נתונים באיכות גבוהה יותר ובהיקפים גדולים יותר, וגם על ציוד מתקדם יותר. מסיבה זו יכולתם של החוקרים בישראל לקיים מחקר תחרותי בקנה מידה עולמי תלויה בזמינותן של תשתיות מחקר משופרות המשתוות לאלה הזמינות בעולם. תשתיות כאלה דורשות משאבים רבים מאלה שמדעי החברה נזקקו להם בעבר, והדבר דורש התאמות במסגרות המימון וכוח האדם התומכות במחקר בתחום באוניברסיטאות, בפקולטות ובקרנות המחקר. מקומו הציבורי של המחקר במדעי החברה מדעי החברה חוקרים שאלות המעסיקות תדיר את הציבור הרחב וכן את מקבלי ההחלטות במדינה. במדעי החברה בוחנים לא אחת נושאים ייחודיים לחברה הישראלית או כאלה שהם רלוונטיים לה במיוחד. לכן הממצאים והתובנות של המחקר במדעי החברה יכולים לתרום רבות לתהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולדיון הציבורי בנושאים שעל סדר היום של החברה הישראלית. ואכן, ניתן לראות כי לחוקרים רבים יש פעילות ציבורית ענפה, אם בייעוץ למקבלי החלטות ולחברות בוועדות ציבוריות ואם בשיח עם הציבור הרחב במתכונות שונות (הרצאות, ראיונות, טורי דעה ועוד). גם ברמת המוסדות האקדמיים עצמם מתקיים קשר בין החוקרים למקבלי ההחלטות ולאנשי המקצוע ברשויות השלטון, למשל במסגרת תוכניות לימוד ייעודיות (לרוב לתואר שני) או במסגרת מכוני מחקר או קליניקות. יתרה מזאת, גם מדעי החברה עצמם נתרמים מקשר הדוק עם החברה הישראלית ומהמתרחש בה. קרבה של חוקרים במדעי החברה לשדה ולתופעות שאותם הם חוקרים יכולה להעשיר את פעילותם המדעית. בהקשר זה יש להדגיש גם את תרומתן החשובה של המכללות האקדמיות לנושא. כמחצית מאנשי הסגל הבכיר במדעי החברה מלמדים וחוקרים במכללות האקדמיות, ולהם תרומה חשובה בהנגשה של מדעי החברה והמחקר האקדמי בכלל לציבור הרחב, במיוחד בפריפריה הארצית והחברתית של המדינה. לאנשי סגל אלה תרומה חשובה גם ביצירת ממשק בין עולם המחקר לעולם המעשה בתחומים אלה, בין היתר בשל אופיים היישומי של ההוראה ושל המחקר במכללות האקדמיות. ." עוד על אפיקים אלה לתמיכה בתשתיות מחקר ראו בפרק "תשתיות מחקר63 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג124 עם זאת יש תחושה כללית שחלה התרחקות מסוימת בין המחקר במדעי החברה לבין הציבור ומקבלי ההחלטות, הן בארץ והן במדינות אחרות. התרחקות כזו מצמצמת את התרומה ההדדית שיכולה לצמוח מקשר הדוק ופורה בין מדעי החברה לזירה הציבורית. להתרחקות הדדית זו הסברים שונים ותהליכים שונים שמובילים אליה. חלק מהסיבות להתרחקות מדעי החברה מהזירה הציבורית קשורות לאופי הפעילות המחקרית בתחום זה. במדעי החברה קיים מתח פנימי בין היותם מיזם מדעי בעל אופי אוניברסלי לבין אופיים הפרטיקולרי של הנושאים שרלוונטיים למקבלי ההחלטות ולציבור בישראל. אופיו האוניברסלי של מחקר מדעי מעודד חוקרים לעסוק בשאלות בעלות רלוונטיות לקהל בין־לאומי ושבדיקתן עשויה להוביל לחידוש מחקרי. אך טבעי הוא ששאלות אלה לא תמיד זהות לשאלות שבלב סדר היום של החברה הישראלית, בין השאר בגלל האופי התאורטי של המחקר. כבכל ענף מדעי, גם במדעי החברה החוקרים הישראלים נוטים לפרסם את מחקריהם בכתבי עת מדעיים בחו"ל, באנגלית, וקידומם המקצועי וכן סיכוייהם לזכות במימון מקרנות המחקר תלויים במידה רבה בהצלחתם בפרסומים כאלה המשקפים את הערכת תרומתם לפעילות המדעית העולמית בתחומם. במובן מסוים, יוצא מכלל זה הוא המחקר במשפטים שכולל פרסום מחקרי ער גם בעברית (כזה שכפוף לתהליכי שיפוט העמיתים, כמקובל בעולם המדעי), וניכרת בו תרומה נרחבת של המחקר האקדמי לזירה המקצועית המתאימה, כפי שבא לידי ביטוי למשל באזכור של פרסומים אקדמיים בפסקי דין. תהליכים שונים העוברים על החברה הישראלית גורמים גם הם להתרחקות בין המחקר במדעי החברה לציבור הישראלי ולמקבלי ההחלטות. עם תהליכים אלה ניתן למנות ערעור על מקומו הרחב של המדע בחברה וכרסום אפשרי באמון הציבור במדע. תהליכים אחרים כוללים ספקנות בנוגע לחשיבותם ולתרומתם האפשרית של מדעי החברה לקבלת החלטות במדינה, לכלכלה ולאיכות החיים בכלל, לעומת תחומי המדעים המדויקים, הזוכים לפופולריות רבה בשנים האחרונות, בין היתר בשל שגשוגה של טק הישראלית. -תעשיית ההיי מכיוון שבמדעי החברה יש חשיבות רבה להשפעתו של המחקר על תהליכי קבלת החלטות ולתרומתו לחברה, חשוב למצוא דרכים להבאת תוצאות המחקרים הרלוונטיים לידיעת הגופים האמונים על ההתמודדות עם הבעיות הניצבות בפני החברה הישראלית. יש מקום להרחבת הממשק בין מדעי החברה לציבור ולמקבלי ההחלטות במדינה, מתוך ההכרה בתרומה ההדדית שממשק כזה יכול להשיא לשני תעשייה בכל הקשור למדעי הטבע, כן חשוב לחזק את -הצדדים. כפי שחשוב לחזק קשרי אקדמיה הקשר בין מדעי החברה לזירות העשייה המקבילות להם. 125 | הרבחה יעדמ מדעי החברה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג126 ה מ ל צ ו ת 2 0 2 2 /ד ו ח מ צ ב ה מ ד ע ב י ש ר א ל ת ש פ " ג הכשרת סטודנטים לתארים מתקדמים לבסס שיתופי פעולה בין מוסדות המחקר בארץ לצורך הכשרת תלמידי מחקר במדעי החברה 1 והגדלת מגוון קורסי ההכשרה המתקדמים המוצעים בתחומים אלה. למטרה זו ניתן להקל את זמינות המידע בנוגע לקורסים מתקדמים המתקיימים במוסדות אחרים ולהקל את התהליך המנהלתי הדרוש לצורך רישום סטודנט ממוסד אחד לקורסים במוסד אחר. מלבד זאת ניתן לפתוח קורסי הכשרה משותפים לשני מוסדות או יותר. להקים מסגרות מימון לתלמידי מחקר במדעי החברה ולהרחיב את אלה הקיימות, הן ברמה 2 הלאומית והן ברמה המוסדית, אגב הגדלת סכום כל מלגה. בהתחשב במגבלות תקציביות, יש לאזן בין מימון מספר רב יחסית של תלמידי מחקר במלגות בסכומים קטנים (דבר שחשוב לשם הבטחת מסה קריטית של תלמידי מחקר במחלקות) לבין מימון מספר קטן של תלמידי מחקר במלגות בסכומים גדולים (שיאפשר להם להקדיש חלק נכבד יותר מזמנם למחקר ללא צורך בהשלמת הכנסה ממקורות אחרים). תשתיות מחקר לשפר את התשתיות הבסיסיות הניתנות לאנשי סגל ולתלמידי מחקר בפקולטות למדעי החברה. 3 כחלק ממאמץ זה על האוניברסיטאות ועל הפקולטות למדעי החברה לגבש תקן של תשתיות בסיסיות, כולל שטחי עבודה, תשתיות תקשורת ותוכנות מחקר ייעודיות הנדרשות לכל איש סגל ולכל תלמיד מחקר בתחומי מדעי החברה השונים ולדאוג לספקן. להרחיב את נגישותם של מאגרי מידע מנהליים של גופי ציבור לחוקרים אגב הבטחת חופש אקדמי 4 .)מלא לחוקרים (במגבלות של אבטחת מידע ופרטיות נדרשות לערוך בחינה לאומית של ההתאמות הנדרשות בתמיכה הציבורית בתשתיות מחקר במדעי החברה 5 בשל השינויים המתודולוגיים שעובר התחום ובהשוואה לנעשה בעולם. כפי שנזכר לעיל, שינויים אלה נובעים מתנועה של חלק מתחומי מדעי החברה לעבר מדעי הטבע (דבר שמשנה את אופן העבודה המחקרית בתחום ויוצר ביקוש לציוד מדעי מתקדם) וכן מהתפתחויות טכנולוגיות בתחום מאגרי המידע ונתוני העתק (דבר שמחייב יצירת גישה לנתונים אלה ולכלי מחשוב שיאפשרו 127 | הרבחה יעדמ מדעי החברה לאסוף ולנתח אותם). יש לאמוד ביתר דיוק את היקפם של שינויים אלה ואת השפעתם על צורכי המחקר במדעי החברה, למשל בנוגע לדרכי המימון של מחקר ותשתיות בתחום, להקצאת תקנים לצוותים טכניים ועוד. כחלק מבחינה זו יש לתת את הדעת להשפעתם של תמריצים מערכתיים שונים (למשל לגיוס מענקי מחקר) על הפעילות המחקרית במדעי החברה. מקומו הציבורי של המחקר במדעי החברה להמליץ לחוקרים במדעי החברה ליצור ממשק הדוק יותר עם החברה הישראלית ועם מקבלי 6 ההחלטות במדינה. יש מקום לראות במעורבות ובהשפעה על החברה הישראלית אפיק נוסף שבו חוקרים במדעי החברה יכולים לתרום, לצד מצוינות במחקר ובהוראה. גישה כזו קיימת במדינות אחרות ובמוסדות אקדמיים מהמובילים בעולם. להמליץ על כתיבה מקבילה, מקוצרת, בעברית של תוצאות מחקרים במדעי החברה, נוסף על 7 הפרסום המדעי המרכזי. על חומר כזה להיות מונגש לקורא המשכיל ולהיות מכוון לשימוש אפשרי בידי מקבלי ההחלטות במדינה. לעודד את עובדי המגזר הציבורי והחברה האזרחית להמשיך ללימודים מתקדמים שלא למטרת 8 קריירה אקדמית. עובדים אלה, המגיעים מעולמות העשייה הנחקרים במדעי החברה, יכולים לפתח ), להעשיר את lifelong learning – בדרך זו את כישוריהם (ברוח מגמות הלמידה לאורך החיים הסביבה שבה הם פועלים, להשביח את ההון האנושי במגזרים אלה ואף להפרות את מחקרם של מנחיהם האקדמיים. לצורך זה כדאי לבחון כיצד המגזר הציבורי יכול להרחיב את האפשרות של עובדיו להמשיך ללימודים מתקדמים, וכן כיצד מוסדות המחקר יכולים לסייע לעובדים אלה לקיים לימודי מחקר ברמה גבוהה בתוך כדי עבודתם. דוח מצב המדע בישראל 2022/תשפ"ג המדעים המדויקים 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג128 129 | םיקיודמה םיעדמה המדעים המדויקים נפרסים על פני קשת רחבה של תחומי מדע, ובהם מתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה ותחומי ההנדסה השונים. המדעים המדויקים, ובייחוד תחומי ההנדסה, זוכים לפופולריות הולכת וגדלה, בין היתר בשל צמיחתה של תעשיית טק בשנים האחרונות. מספר הבוגרים -ההיי לתואר ראשון בתחומים אלה וחלקם מסך הבוגרים גדלים בקביעות. גם בתואר השלישי בוגרי תחומים אלה הם נתח נכבד מסך הבוגרים לתואר זה. חשיבותם של תחומים אלה מתבהרת בזכות הזנתם ברעיונות וכן טק, -בבוגרים מיומנים את תעשיית ההיי שהיא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג130 ה מדעים המדויקים נפרסים על פני קשת רחבה של תחומי מדע, ובהם מתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה ותחומי ההנדסה השונים, אך לא מדעי החיים והרפואה. המדעים המדויקים, ובייחוד תחומי ההנדסה, זוכים לפופולריות הולכת טק בשנים האחרונות. מספר -וגדלה, בין היתר בשל צמיחתה של תעשיית ההיי הבוגרים לתואר ראשון בתחומים אלה וחלקם מסך הבוגרים גדלים בקביעות. גם בתואר השלישי בוגרי תחומים אלה הם נתח נכבד מסך הבוגרים לתואר זה. חשיבותם של תחומים אלה מתבהרת בזכות הזנתם ברעיונות וכן בבוגרים מיומנים את תעשיית טק, שהיא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי. -ההיי בחינת מצבם של המדעים המדויקים בישראל נעשתה על סמך נתונים כלליים על המחקר ועל ההשכלה הגבוהה במדינה וכללה פגישות עם דקני הפקולטות בתחומי המדעים המדויקים. הפרק מצביע על שלוש סוגיות עיקריות שההתמודדות עימן חשובה לשם שימורה ופיתוחה של המצוינות המחקרית במדעים טק, הזמן הממושך הנדרש להקמת מעבדות -המדויקים: בריחת מוחות מהאקדמיה לתעשיית ההיי לחוקרים חדשים ושמרנות המוסדות האקדמיים בעת גיוס אנשי סגל חדשים. נושאים אלה נבחנו לעומק בישיבות נלוות עם גורמי עניין אגב איסוף מידע משלים. תמונת מצב דוקטורט-אנשי סגל ועמיתי בתר אנשי סגל במדעי הטבע 2,193 היו בישראל2021 בפרק "תמונת מצב", בשנת4 כפי שנראה באיור אנשי סגל 907-) ו11%- אנשי סגל בהנדסה ואדריכלות (כ1,318 64,) מכלל אנשי הסגל19%-(כ ). יחדיו מספרם של אנשי הסגל בתחומים אלה תופס 8%-במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (כ תחומים אלה ניתן לראות מגמת גידול - בכל אחד משלושה תת65.נתח נכבד מסך אנשי הסגל בישראל ), 10%- אנשי סגל במדעי הטבע (גידול של כ196 : גידול של2015 במספר אנשי הסגל ביחס לשנת במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (גידול של 142-) ו7%- בהנדסה ואדריכלות (גידול של כ82 ). עם זאת שיעורם של אנשי הסגל הבכיר בתחומי המדעים המדויקים מסך אנשי הסגל הבכיר19%-כ היו 2020 בפרק "תמונת מצב", בשנת9 נשאר בתקופה זו כמעט ללא שינוי. כמו כן, כפי שנראה באיור דוקטורט - מסך עמיתי הבתר40%-דוקטורט בתחומי המדעים המדויקים (כ- עמיתי בתר1,239-בישראל כ עמיתים).1,115( 2017 ממספרם בשנת11%-באותה השנה), דבר המשקף עלייה של כ לפי דיווח הנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנשי הסגל במדעי הטבע כוללים גם את אנשי הסגל במדעי החיים.64 אנשי סגל בתקן בשניים מתחומים אלה ייספרו בכל אחד מהם. לכן סכימה של מספרים אלה (או של האחוזים) אינה מדויקת ויכולה65 .לספק הערכה כללית בלבד 131 | םיקיודמה םיעדמה המדעים המדויקים סטודנטים ובוגרים ) בתחומי המדעים המדויקים: תואר ראשון 2019/20( מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף מסך 9%- (כ2,057 – מכלל בוגרי תואר זה באותה השנה), תואר שני22%- סטודנטים (כ11,292 – ,52 מסך הבוגרים לתואר זה). כפי שניתן לראות באיור30%- (כ538 – הבוגרים לתואר זה) ותואר שלישי מרבית בוגרי התארים במדעים המדויקים הם בתחומי ההנדסה והאדריכלות. מספר הסטודנטים שקיבלו 1,255 – סטודנטים, תואר שני6,984 – תואר בשנת הלימודים תש"ף בתחומים אלה: תואר ראשון . מספרים אלה משקפים גידול ניכר במספר בוגרי תחומים אלה בעשור האחרון. 214 – ותואר שלישי במספר בוגרי התואר הראשון בהנדסה 37%-) חל גידול של כ2009/10( ביחס לשנת הלימודים תש"ע במספר בוגרי התואר 62%- במספר בוגרי התואר השני וגידול של כ48%-ואדריכלות, גידול של כ השלישי. מספר הסטודנטים שקיבלו תואר במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב בשנת הלימודים . מספר הבוגרים לתואר 106 – ותואר שלישי477 – סטודנטים, תואר שני3,652 – תש"ף: תואר ראשון 1,919 ראשון בתחומים אלה גדל במידה ניכרת בעשור האחרון – בשנת הלימודים תש"ע היה מספרם ) – אבל אשר לבוגרי התואר השני והשלישי לא ניכרה בו מגמת גידול ברורה. לעומת 90%-(גידול של כ תחומים אלה מספר בוגרי התואר הראשון והשני במדעים הפיזיקליים (כימיה, פיזיקה וכדומה) קטן סטודנטים 656 – בהרבה. מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף בתחומים אלה: תואר ראשון . דווקא בתואר השלישי מספרם של בוגרי תחומים אלה גדול מאוד, אפילו לעומת 325 – ותואר שני . מספר הבוגרים במדעים הפיזיקליים בתואר הראשון והשני נשאר 218-תחומים אחרים, והגיע בתש"ף ל לאורך השנים יציב יחסית, ואילו במספר בוגרי התואר השלישי חלו תנודות. לפיכך ובשל הגידול במספר בוגרי ההשכלה הגבוהה בישראל בעשור האחרון, חלקם היחסי של בוגרי המדעים הפיזיקליים קטֵ ן בכל רמות התואר. 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 הנדסה ואדריכלות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב המדעים הפיזיקליים תואר ראשון תואר שני תואר שלישי 8,000 6,000 4,000 2,000 0 1,250 1,000 750 500 250 240 200 160 120 80 תחומים ולפי תואר, תש"ע–תש"ף-. מספר מקבלי התארים במדעים המדויקים מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת52 איור ). 2019/20–2009/10( מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג132 , שיעור בוגרי ההנדסה בישראל בתואר הראשון גבוה53 לאומית, כפי שניתן לראות באיור-בהשוואה בין , אך נמוך מאוד בתואר השני והשלישי. שיעור בוגרי התואר OECD-יחסית ודומה לממוצע במדינות ה ) גבוה יחסית למדינות הנבחרות, אך ICT( הראשון והשלישי במקצועות טכנולוגיות המידע והתקשורת נמוך מאוד בתואר השני. ביתר תחומי מדעי הטבע שיעורם של בוגרי התואר הראשון והשני מסך 66.הבוגרים לתואר נמוך יחסית למדינות הנבחרות, אך גבוה מאוד כשמדובר בבוגרי התואר השלישי 16.7% 17.9% 18.5% 19.8% 22.2% 23.2% 23.2% 26.8% 27.8% 28.9% 29.8% 33.4% 34.0% 0.0% 1.9% 2.3% 3.3% 3.3% 3.5% 3.8% 3.8% 3.9% 3.9% 4.0% 5.3% 6.4% 1.3% 1.8% 2.1% 3.2% 3.7% 4.0% 4.1% 4.3% 4.9% 5.6% 7.1% 7.6% 7.7% 11.6% 12.2% 12.9% 14.1% 14.4% 14.5% 15.5% 15.6% 16.4% 16.7% 20.3% 24.8% 27.2% 5.3% 6.3% 8.7% 8.8% 12.1% 12.4% 13.3% 13.5% 14.2% 14.7% 15.4% 19.1% 24.0% 4.6% 4.9% 4.9% 5.3% 6.0% 6.7% 8.1% 8.1% 8.3% 8.5% 9.1% 9.7% 11.2% 7.3% 7.9% 8.4% 8.8% 9.1% 9.3% 10.2% 11.4% 11.5% 13.1% 16.3% 16.5% 26.2% 3.4% 3.8% 4.0% 4.2% 4.4% 4.6% 5.2% 5.4% 8.1% 10.1% 10.6% 12.0% 12.1% 3.5% 3.5% 3.7% 4.0% 4.5% 4.6% 4.7% 5.1% 5.1% 5.1% 6.3% 7.4% 7.5% ישראל הולנד גרמניה שווייץ צרפת הממלכה המאוחדת פינלנד ארצות הברית ניו זילנד OECDממוצע ה־ קנדה דנמרק שוודיה דנמרק פינלנד הולנד שוודיה OECDממוצע ה־ ארצות הברית ניו זילנד הממלכה המאוחדת קנדה גרמניה שווייץ ישראל צרפת דנמרק הולנד שווייץ ארצות הברית גרמניה OECDממוצע ה־ שוודיה קנדה ניו זילנד ישראל הממלכה המאוחדת צרפת פינלנד ישראל ארצות הברית הולנד הממלכה המאוחדת דנמרק OECDממוצע ה־ פינלנד שווייץ קנדה צרפת ניו זילנד גרמניה שוודיה שוודיה ארצות הברית ישראל הממלכה המאוחדת OECDממוצע ה־ פינלנד ניו זילנד קנדה דנמרק צרפת שווייץ הולנד גרמניה ישראל שווייץ שוודיה הולנד הממלכה המאוחדת קנדה OECDממוצע ה־ צרפת גרמניה ארצות הברית ניו זילנד דנמרק פינלנד צרפת ארצות הברית הולנד הממלכה המאוחדת קנדה ניו זילנד שוודיה דנמרק ישראל OECDממוצע ה־ פינלנד שווייץ גרמניה שוודיה פינלנד ישראל שווייץ דנמרק גרמניה הולנד OECDממוצע ה־ ניו זילנד צרפת ארצות הברית הממלכה המאוחדת קנדה שווייץ הולנד צרפת דנמרק הממלכה המאוחדת קנדה OECDממוצע ה־ ארצות הברית גרמניה שוודיה ניו זילנד פינלנד ישראל הנדסה, ייצור ובנייה מדעי הטבע, מתמטיקה וסטטיסטיקה טכנולוגיות מידע ותקשורת תואר ראשון תואר שני תואר שלישי .)2020( נבחרותOECD תחומים ולפי תואר במדינות-. שיעור בוגרי המדעים המדויקים לפי תת53 איור OECD Education at Glance :הנתונים על בוגרי מדעי הטבע כוללים גם את בוגרי מדעי החיים. מקור ובנתונים המקומיים המוצגים כאן בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש OECD- בשל הבדלים באופן סיווג התחומים ב66 ,. כמו כן יש לשים לב שבשל דרכי הסיווג האלה בוגרי מדעי החיים נספרים במסגרת מדעי הטבע52 כמה שינויים מן הנתונים שבאיור דבר שעשוי לשקף תמונת יתר של תחום זה. 133 | םיקיודמה םיעדמה המדעים המדויקים יחס סטודנטים–סגל היחס בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון למספר אנשי הסגל הבכיר בתחומי ההנדסה והאדריכלות ומתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, הוא מהגבוהים שבתחומי המדע, וקרוב רק ליחס הקיים ) על כל איש סגל בכיר 2020/21( , בשנת הלימודים תשפ"א54 בתחומי מדעי החברה. כפי שנראה באיור סטודנטים לתואר ראשון, ועל כל איש סגל בכיר בתחומי המתמטיקה, 25.2-בהנדסה ואדריכלות היו כ סטודנטים לתואר ראשון. לעומת זאת אצל סטודנטים לתואר 19.1-סטטיסטיקה ומדעי המחשב היו כ 4.2 ראשון במדעים הפיזיקליים יחס זה הוא מן הנמוכים יחסית לתחומי המדע האחרים, ושיעורו היה סטודנטים לכל איש סגל בכיר, ככל הנראה בשל המיעוט היחסי במספר הסטודנטים (כפי שלמשל משתקף ממספר הבוגרים של תחומים אלה). היחס בין מספר הסטודנטים לתואר שני לאנשי הסגל 1.3 תחומים אלה נמוך יחסית לתחומי המדע האחרים, ושיעורו בתשפ"א היה-הבכיר בשלושה תת במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. היחס בין 3.3- בהנדסה ואדריכלות ו4 ,במדעים הפיזיקליים מספר הסטודנטים לתואר שלישי לאנשי הסגל הבכיר בתחומים אלה אינו חריג בהשוואה לתחומים 1.6 , סטודנטים לתואר שלישי על כל איש סגל בכיר במדעים הפיזיקליים1.7 אחרים: בשנת תשפ"א היו סטודנטים לתואר שלישי על 1.2-סטודנטים לתואר שלישי על כל איש סגל בכיר בהנדסה ואדריכלות ו ניתן לראות כי היחס בין מספר 55 כל איש סגל בכיר במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. באיור הסטודנטים לאנשי הסגל בתחומי המדעים המדויקים לרוב אינו ייחודי לשנת הלימודים תשפ"א. חריג בולט בהקשר זה הוא היחס בין הסטודנטים לתואר הראשון לאנשי הסגל הבכיר בתחומי המתמטיקה, (עלייה 15.2 , אז היה שיעורו2015 הסטטיסטיקה ומדעי המחשב, שנמצא במגמת עלייה ברורה משנת ). 25%-של כ תואר ראשון תואר שני תואר שלישי המדעים הפיזיקליים 4.2 1.3 1.7 הנדסה ואדריכלות 25.2 4 1.6 מתמטיקה,סטטיסטיקה ומדעי המחשב 19.1 3.3 1.2 .)2020/21( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי המדעים המדויקים לפי תואר, תשפ"א54 איור הנתונים אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג134 הנתונים על מספר אנשי הסגל, על מספר הסטודנטים והבוגרים ועל היחס שבין שתי קבוצות אלה חשובים מאוד לשם מעקב אחר מצב המחקר וההוראה במדעים המדויקים. לנתונים אלה רלוונטיות טק בישראל, כפי שיידון -מיוחדת גם לקשר שבין מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר לבין תעשיית ההיי בהמשך פרק זה. בשל חשיבות זו יש מקום לאסוף נתונים ברזולוציה גבוהה יותר ולדווח עליהם אגב תחומים במנעד רחב יותר. לדוגמה, התחום של הנדסה ואדריכלות כולל בתוכו מגוון גדול -הבחנה בין תת תחומים -תחומים מסורתיים (כמו הנדסת מכונות והנדסה אזרחית) ועד תת-תחומים שונים, מתת-של תת חדשים (כמו הנדסת מחשבים), וייתכנו הבדלים ניכרים ביניהם מבחינת מספר אנשי הסגל והסטודנטים. לכן מיצוע שלהם עשוי ליצור תמונה שאינה מדויקת די הצורך. המדעים הפיזיקליים הנדסה ואדריכלות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 תואר ראשון תואר שני תואר שלישי 25 20 15 10 5 0 .)2021–2015( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי המדעים המדויקים לפי תואר55 איור הנתונים אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מימון ותקצוב אפיק המימון המרכזי למחקר בסיסי בישראל בכלל ובמדעים המדויקים בפרט הוא דרך הקרן הלאומית בפרק "תמונת מצב", במסלול המענקים האישיים של הקרן במחזור ההגשה 22 למדע. כפי שנראה באיור מיליון ש"ח לשנה (לרוב לפרק זמן 50- אושרו מענקים חדשים בסכום כולל של קרוב ל2021 של שנת מהתקציב השנתי 36%-של שלוש–ארבע שנים) לחוקרים במדעים המדויקים. שיעורו של סכום זה הוא כ היה חלקם של המדעים המדויקים 2010 . בשנת2021 למענקים חדשים במסלול זה שאושרו בשנת , והוא קטן בהדרגה לאורך השנים. המענק השנתי הממוצע לחוקרים 40%-במסלול המענקים האישיים כ בפרק 24 אלף ש"ח. כפי שעולה מאיור234.31 , היה2010 במדעים המדויקים במסלול זה, מאז שנת "תמונת מצב", הדרישה למענקי מחקר בקרב חוקרים במדעים המדויקים כמעט הוכפלה בעשרים השנים . בד 2021 בשנת607 בקשות למסלול המענקים האישיים לעומת310 הוגשו2003 האחרונות. בשנת .34%- היה כ2021 בבד חלה ירידה מסוימת בשיעור הזכייה במענקים במסלול זה, שבשנת 135 | םיקיודמה םיעדמה המדעים המדויקים אפיק מימון נוסף למחקר בסיסי בישראל הוא תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, כשגולת הכותרת ). מענקים אלה חריגים בסכומים הגדולים העומדים ERC( שלו היא מענקי מועצת המחקר האירופית בפרק "תמונת 32 לרשות החוקרים (כמה מיליוני שקלים) וביוקרה שבזכייתם. כפי שעולה מאיור חוקרים 301 זכו במענקים במסגרתה2021 , ועד שנת2007 מצב", מאז החלתה של תוכנית זו, בשנת מכלל המענקים שניתנו בתחומים 6%-ישראלים מתחומי המדעים המדויקים. שיעור המענקים הוא כ אלה במסגרת התוכנית. שיעור זה מציב את ישראל במקום השמיני בנפח הצלחתה היחסית בתוכנית. בהתחשב בגודלה של ישראל ביחס למדינות מרכזיות באירופה, נתון זה הוא עדות למצוינותם המחקרית של חוקריה בתחומים אלה. טק-בריחת מוחות לתעשיית ההיי טק בישראל חווה צמיחה ניכרת בשנים האחרונות. הדבר בא לידי ביטוי למשל בגידול -תעשיית ההיי טק ישראליות ובגידול חלקה של תעשייה זו בתמ"ג. תעשייה זו מצטיירת -בהשקעות בחברות היי כמנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי. עם גדילתה עולה בה הביקוש לכוח אדם מיומן שמקורו העיקרי הוא בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בתחומי המדעים המדויקים, ובייחוד במדעי המחשב טק הכרחית לצורך שימור -ובתחומים נלווים. בראייה אסטרטגית, השקעה בהון האנושי לתעשיית ההיי טק העולמי בשל ירידתה של ישראל ממקומה במדדי חדשנות -מעמדה התחרותי של ישראל בשוק ההיי טק, - אימצה ממשלת ישראל תוכנית לאומית להגדלת כוח האדם המיומן להיי2017 כבר בשנת67.שונים בהמשך 68.בין היתר באמצעות הגדלת מספר בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה במקצועות המתאימים , המלצות מקיפות בנוגע להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות 2018 להחלטה זו פרסמה ות"ת, בשנת טק. כחלק מזה היא קבעה יעדים לאומיים להגדלת מספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחומים -ההיי השיקה ות"ת תוכנית המשך 2020 בשנת69.אלה והקצתה תקציבים ייעודיים לתמיכה במאמצים אלה -טק, בהתמקדה בהגדלת מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים ועמיתי הבתר-לחיזוק מקצועות ההיי 70.דוקטורט במקצועות אלה טק -על רקע מאמצים אלה אכן ניתן לראות גידול ניכר במספר בוגרי התואר הראשון בתחומי ההיי ). אולם עדיין קיימות משוכות שעל מערכת ההשכלה הגבוהה לעוברן, בטווח המיידי 52 (ראו איור והארוך, כדי שתתאפשר הכשרת בוגרים מיומנים מספיקים בתחומים אלה. כפי שעולה מדוח ות"ת משנת בנושא, המשוכה העיקרית העומדת בפני הגדלת מספר 2021 וכן מדוח מבקר המדינה משנת2018 טק היא מחסור בסגל אקדמי בכיר, בייחוד במדעי המחשב, וכן-בוגרי האוניברסיטאות במקצועות ההיי בסגל עוזרי ההוראה. נוסף על זה, בראייה ארוכת טווח, יצירת עתודה מספקת של סגל אקדמי בכיר .)2022( "2022 טק- להרחבה ראו את הדוח השנתי של רשות החדשנות, "מצב ההיי67 .)2017 בינואר15( "טק-, "תכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי2292 ' ראו את החלטת הממשלה מס68 .)2018 טק האקדמיים" (אוגוסט- ראו את דוח ות"ת, "דוח הוועדה להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההיי69 .)2020 במאי20( " ראו את החלטת ות"ת, "תוכנית המשך לחיזוק תחומי ההייטק במוסדות להשכלה גבוהה70 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג136 מחייבת הגדלה של מספר בוגרי התארים המתקדמים בתחומים הרלוונטיים. מחסור זה נובע במידה טק, בין היתר בשל תנאי ההעסקה הטובים הניתנים לעובדיה, -רבה מעליית קרנה של תעשיית ההיי כאפשרות תעסוקה חלופית למערכת ההשכלה הגבוהה. בעלי תואר שלישי רבים בתחומים הרלוונטיים בוחרים להשתלב בתעשייה זו במקום במשרות מחקר והוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה. כמו כן בוגרי תואר ראשון נוטים לא להמשיך ללימודים מתקדמים בשל הפער שבין השכר והמלגות הניתנות טק. בדומה לזה, גם אלה שממשיכים -במסגרת הלימודים לבין השכר שאותו יקבלו בתעשיית ההיי ללימודים מתקדמים מעדיפים לעיתים קרובות להימנע מלעבוד כעוזרי הוראה בשל השכר הנמוך יחסית טענות דומות בדבר הקושי של המערכת האקדמית להתחרות עם "בריחת מוחות" לתעשיית 71.בעבודה זו טק עולות מהפקולטות בתחומי המדעים המדויקים. לפיהן, בעיה זו מתרחבת ואינה נוגעת עוד רק -ההיי טק הצרים: הקושי לגייס סטודנטים לתארים מתקדמים ואנשי סגל קיים גם בתחומים -לתחומי ההיי 72.מסורתיים יותר, כמו הנדסה אזרחית ראוי להדגיש כי מטרתם של מוסדות ההשכלה הגבוהה אינה להכשיר כוח אדם רק למשק אלא גם לעריכת מחקר בסיסי, שחלקו מזין ברעיונות ובהמצאות את התעשייה ותורם לשגשוגה הכלכלי. לפיכך הבטחת עתודה של אנשי סגל בכיר מצטיינים שיוכלו להמשיך ולערוך מחקר בסיסי ברמה עולמית היא טק בראייה אסטרטגית. לכן יש לפעול להגדלת מספר -קריטית להצלחתה של ישראל בתחומי ההיי בוגרי מערכת ההשכלה אגב יצירת איזון בין עומס ההוראה שמוטל על אנשי הסגל הבכיר לבין זמנם , 55 הפנוי למחקר. הגידול במספר הסטודנטים ביחס לאנשי הסגל הבכיר, כפי שנזכר קודם לכן באיור מסמן מגמה שלילית בעניין זה. טק יש צורך להבחין בין -בעת גיבוש פתרונות לבעיית בריחת המוחות מהאקדמיה לתעשיית ההיי הפתרונות המיועדים לאנשי הסגל לאלה המיועדים לתלמידי המחקר. אנשי סגל אחד הפתרונות העיקריים שמוצעים בעניין אנשי הסגל נוגע לשכרם. הנחת המוצא של פתרון זה היא טק תאפשר תחרות הוגנת יותר (גם אם לא שווה) -שהגדלת השכר לאנשי הסגל הבכיר בתחומי ההיי אפשרו נוהלי 2013 טק. לפי דוח מבקר המדינה, למן שנת-עם תנאי ההעסקה שניתנים בתעשיית ההיי המל"ג לאוניברסיטאות להעסיק חברי סגל אקדמי בכיר בתחומים נבחרים בחוזים אישיים שתנאי השכר כנראה 73,, לפחות, לא ננקטה אפשרות זו2019 בהם טובים מתנאי ההעסקה הרגילים. אולם נכון לשנת בשל התנגדות הסגל האקדמי לדיפרנציאציה גדולה יותר בשכר אנשי הסגל (יצוין בהקשר זה שכבר ), ואת דוח ות"ת, "דוח הוועדה2021 טק" (מרץ- ראו את דוח מבקר המדינה, "פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי71 .)2018 טק האקדמיים" (אוגוסט-להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההיי להרחבה על הביקוש למהנדסים במשק ראו את דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "לימודי הנדסה במערכת ההשכלה הגבוהה72 .)2021 והביקוש למהנדסים במשק" (ינואר .)2021 טק" (מרץ- ראו את דוח מבקר המדינה, "פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי73 137 | םיקיודמה םיעדמה המדעים המדויקים כיום קיימת דיפרנציאליות בשכר אנשי הסגל הנובעת מתוספות מחקר שאנשי סגל זוכים להן על בסיס 74.)זכייה במענקי מחקר ומגורמים נוספים טק לעומת זו של מוסדות ההשכלה הגבוהה אינה נובעת -אולם חלק מהאטרקטיביות של תעשיית ההיי טק מספקת היום אתגרים אינטלקטואליים -רק מפערי שכר או מתנאי העסקה. עבודה בתעשיית ההיי טק נמצאות בחזית המחקר. -מגוונים והזדמנויות רבות לעריכת מחקרים. בתחומים מסוימים חברות היי נוסף על זה, משאבי המחקר (תקציב, מחשוב מתקדם, גישה לנתוני עתק ועוד), העומדים במיוחד לרשותן של ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל, אמזון, מטא ומיקרוסופט, הם אדירים, ואין להם אח ורע, אף לא במוסדות ההשכלה הגבוהה הטובים בעולם. הגישה למשאבים אלה והרצון להיות מעורבים ביישומו של המחקר הבסיסי ובתרגומו למוצרים ולשירותים מובילים חוקרים רבים להשתלב בתעשייה ולא במוסדות המחקר, או לכל הפחות לשאוף לשלב עבודה בשני מגזרים אלה. אף שקיימת אפשרות מסוימת לאנשי סגל בכיר להיות מעורבים בפעילות יזמית ועסקית, היא לרוב מוגבלת יחסית, ויש שונות רבה בין האוניברסיטאות השונות בנוגע להיקפה ולאופייה של המעורבות המותרת. בשל הכתוב מעלה מוצע לבחון צעדים יצירתיים להתמודדות עם בעיית בריחת המוחות מהאקדמיה טק, לפחות בכל הנוגע לאנשי הסגל. צעדים כאלה יכולים להתמקד בהגדלת הגמישות -לתעשיית ההיי הניתנת לאנשי הסגל בשיתוף פעולה עם התעשייה באופן שתתאפשר להם מעורבות רבה יותר במחקר יישומי ובייעוץ לתעשייה אגב שמירה על היות פעילותם באקדמיה עיקר. מלבד הגדלה אפשרית של היקף השעות המוקצה לעבודה מחוץ למוסד, יש לבחון גמישות בנוהלי המוסדות בנושאי קניין רוחני. צעדים כאלה יכולים לתת מענה לסקרנות האינטלקטואלית של אנשי הסגל המעוניינים להיות מעורבים בפעילות מחקרית בתעשייה, שהופכת למרכזית יותר ויותר בתחומים מסוימים. צעדים כאלה אף יוכלו טק באמצעות התגמול הנוסף שיזכו לו אנשי הסגל הרלוונטיים -לגשר על פערי השכר בין האקדמיה להיי מייעוצם לחברות בתעשייה. עבור חוקרים צעירים יש לחפש מנגנונים יצירתיים שיאפשרו את גיוסם מלכתחילה לאקדמיה ולא לתעשייה. בד בבד עם הגברת הגמישות בשיתוף הפעולה עם התעשייה ניתן לשקול אמצעים נוספים היוצרים ערך מוסף, כלכלי ושאינו כלכלי. לדוגמה: סיוע בדיור לאנשי סגל חדשים, כפי שניתן למשל במכון ויצמן למדע וכן במוסדות אחרים בעולם (למשל באוניברסיטת סטנפורד), מספק ערך כלכלי אך גם ערך נוסף בדמות הגדלת הזיקה למוסד, יצירת קהילה מקומית של אנשי סגל ועוד. סטודנטים לתארים מתקדמים הסטודנטים לתארים המתקדמים חשובים כעתודה של הסגל המחקרי אבל גם לצורכי הוראה והכשרה של סטודנטים לתואר ראשון (בהיותם עוזרי הוראה/מתרגלים). תוכנית ההמשך של ות"ת לחיזוק "2019 להרחבה ראו את דוח אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, "דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים לשנת74 .)2021 (מאי 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג138 אולם יעדי השימוש75.טק אמורה לספק לאוניברסיטאות מימון נוסף לצורך תמיכה בהם-מקצועות ההיי במימון זה ניתנים לשיקול דעתו של המוסד, ולא ברור כמה ממנו משמש בסופו של דבר למלגות (היות שהתוכנית החלה בשנת הלימודים תשפ"א, עדיין אין נתונים זמינים על הצלחתה או על השימוש בפועל במימון שהיא מספקת). בפועל, כיום לא כל תלמידי המחקר במדעים המדויקים זוכים למלגה. הדבר תלוי במידה רבה בתקציב המוסד והפקולטה ובזמינות תקציבי המחקר של המנחים. כמו כן בחלק מהתחומים ומהפקולטות גם אין מובטחת מלגה כבר בתחילת לימודי התואר השני, בעיקר במקומות שבהם הסטודנטים מתחילים את לימודי התואר השני ללא מנחה ומאתרים אחד רק בהמשך לימודיהם, לקראת כתיבת התזה. היבט זה כשלעצמו הוא בבחינת מכשול העומד בפני בוגרי תואר ראשון המעוניינים להמשיך ללימודים מתקדמים. כמו כן לרוב ההשתכרות של תלמידי מחקר ממלגות וממשרות כעוזרי הוראה היא נמוכה יחסית – רק כמה אלפי ש"ח לחודש, סכום הקטן במידה ניכרת מסכום השתכרותם האפשרית במגזר הפרטי. שיעור השתכרות זה מושפע מגורמים שונים, ובכללם התקציב הזמין למוסד, לפקולטה ולמנחים של תלמידי המחקרים, נוהלי המוסד בנוגע לשכר עוזרי הוראה וכן הגבלת סכום המלגה המרבי לפי נוהלי מיסוי. אף שלא ניתן להשוות את המלגות ואת השכר של תלמידי המחקר לאלה שבמגזר הפרטי, הצבת רף מינימלי גבוה יותר להשתכרות תלמידי מחקר יכולה לגשר על פערי ההשתכרות האפשריים. שינוי בשיעור ההשתכרות של תלמידי המחקר יכול לחולל שינוי ניכר בעניין זה היות שהוא יאפשר לתלמידי המחקר לפרנס את משפחתם טוב יותר ויקל עליהם לספוג את אובדן ההכנסה הפוטנציאלי בגין לימודיהם. יודגש שבכל אימוץ של צעד זה או אחר לפתרון מצבם של הסטודנטים לתארים המתקדמים בתחומי טק יש להקפיד לא לפגוע בעקיפין פגיעה ארוכת טווח ביתר תחומי המדעים המדויקים ומדעי -ההיי הטבע על תחומיהם השונים. עידוד תחומים מסוימים מתחומי המדעים המדויקים עשוי להוביל בטווח הארוך לצמצום במספר הסטודנטים בתחומים אחרים, ומכאן גם בעתודת אנשי הסגל והחוקרים בתחומים אחרים ומסורתיים יותר. מסה קריטית של כוח אדם מיומן ושל חוקרים בתחומים כאלה חשובה גם היא למחקר המדעי במדינה ולמשק בכללו. לכן ניתן להגדיר תחומים הדורשים קידום מיוחד באמצעות בחינת תחומים שבהם קיים מחסור יחסי באנשי סגל בכיר ובסגל עוזרי הוראה (למשל באמצעות נתוני יחס סגל–סטודנטים) ולעדכן רשימת תחומים זו מעת לעת. זמן הקמת מעבדות לחוקרים חדשים במדעים המדויקים, וקל וחומר במדעי החיים, חלק ניכר מהפעילות המחקרית היא ניסויית באופייה. לעריכתה נדרשים מעבדות או תשתיות מיוחדות, ציוד מתאים וחומרים מתכלים שונים. לרוב, חוקרים בתחומים אלה העוסקים בפעילות ניסויית זקוקים למעבדה ולציוד אישי שיעמדו לרשותם בכל עת. במילים אחרות, העמדת מעבדה אישית המצוידת במכשור הרלוונטי היא תנאי קריטי לפעילות המחקרית .)2020 במאי20( " ראו את החלטת ות"ת, "תוכנית המשך לחיזוק תחומי ההייטק במוסדות להשכלה גבוהה75 139 | םיקיודמה םיעדמה המדעים המדויקים של מרבית החוקרים הניסיונאים. לזמינותה ולאיכותה של המעבדה האישית יש השפעה ישירה על היקף פעילותו המחקרית של החוקר, על תפוקות המחקר שלו ועל יכולתו לקיים מחקר מדעי פורץ דרך ותחרותי. היות שהמעבדות האישיות מותאמות לצורכי המחקר הממוקדים של כל חוקר וחוקר, בעת קליטה של חוקרים חדשים מוסדות המחקר נדרשים לרוב להקים מעבדה אישית במיוחד עבורם. זהו תהליך מורכב בעל היבטים שונים, ובהם מציאת שטח מתאים להקמת המעבדה, תכנונה, בינויה ורכש של ציוד מתאים והתקנתו. לפיכך פרק הזמן הנדרש למוסד לצורך העמדת המעבדה או התשתית האישית לחוקריו החדשים מכריע את מידת יכולתם להתחיל בפעילות מחקרית ענפה במוסד החדש. ככל שפרק זמן זה ארוך יותר, תפוקותיהם של החוקרים החדשים יורדות ורצף עבודתם המחקרית נפגע. חוקרים שבטרם קליטתם היו דוקטורט, עשויים להתחיל לפגר -בחזית המחקר בתחומם, בין היתר בזכות מחקריהם בדוקטורט ובבתר אחר עמיתיהם בעולם ולאבד חלק מיוקרתם המקצועית. בשנים האחרונות נשמעות טענות שהזמן הממוצע הנדרש להקמת מעבדות לחוקרים חדשים הוא ארוך מדי, והדבר פוגע ביכולתו של המדע בישראל להצטיין בהשוואה לעולם. מסקר האקדמיה הצעירה משנת עולה שאף שמרבית החוקרים החדשים סבורים שתשתיות המחקר שהועמדו לרשותם תאמו את 2019 צורכיהם, רק שליש מהם קיבלו את מעבדתם בזמן, והיתר דיווחו על פגיעה ניכרת בפעילותם המחקרית 76.בשל העיכוב במסירתה כדי ללמוד סוגיה זו לעומק, נאספו נתונים בנוגע לזמנים ולתהליכים של הקמת המעבדות לחוקרים שנקלטו באוניברסיטאות בישראל בשש השנים האחרונות בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה. הנתונים נאספו באמצעות שאלון דיגיטלי שהופץ לחוקרים הרלוונטיים בסיוע האוניברסיטאות. חוקרים משמונה אוניברסיטאות, מרביתם מתחומי מדעי החיים 281 בסך הכול השיבו על שאלון זה ) מהמשיבים ציינו שכחלק מקליטתם נדרשה הקמת 234( 83%- כ77.)75 ,27%-) וההנדסה (כ88 ,31%-(כ ) לא נזקקו לזה מפני שעיקר מחקרם נערך בתשתית 47( מעבדה לשימושם האישי. יתר המשיבים ; אלה היו בעיקר 38 ,14%-) או מפני שמחקרם תאורטי (כ4 ,1%-מחקר גדולה בארץ או בחו"ל (כ ). אף על פי כן חלק ניכר מהמשיבים 5 ,2%-מתחומי מדעי המחשב או המתמטיקה) או מסיבה אחרת (כ ) ציינו שזמינותן (או היעדר זמינותן) של תשתיות מחקר ברמות שונות (אישיות, מוסדיות, 137 ,59%-(כ לאומיות) לא השפיעה הרבה על בחירת תחומי המחקר שלהם או על כיווניו. אולם -לאומיות או בין יש תחומים שבהם ניכרת השפעה רבה יותר של מידת הזמינות של תשתיות המחקר, ובעיקרם כימיה ומדעי החומרים, מדעי המחשב והנדסה. ) מהם כבר קיבלו אותה 158( 68%-מתוך כל המשיבים שלצורך מחקרם נדרשה הקמת מעבדה אישית, כ לשימושם המלא. יש לציין שבחלק מהמוסדות ומהמחלקות מעמידים לרשות החוקר מעבדה זמנית או מאפשרים לו להתארח במעבדה של חוקר ותיק עד להשלמת הקמת המעבדה החדשה. חוקרים .)2021 " (מאי2019 ראו את דוח האקדמיה הצעירה הישראלית, "סקר חוקרות וחוקרים בראשית דרכם האקדמית בישראל76 . לניתוח מקיף של נתוני שאלון ראו בנספח הדיגיטלי לדוח זה77 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג140 ציינו נוהג זה לטובה: אף שבמרבית המקרים המעבדה הזמנית אינה מאפשרת היקף פעילות דומה לזה ) מהחוקרים שכבר קיבלו את 3( 2%-שבמעבדה קבועה, היה בה כדי לצמצם את הפגיעה במחקר. כ ) מהמשיבים קיבלו את מעבדתם 43( 28%-מעבדתם דיווחו שקיבלו אותה לפני המועד שהובטח להם, כ ) קיבלו את המעבדה לאחר המועד שהובטח להם. 58( 37%-בדיוק במועד שהובטח להם או סמוך לו, וכ ) 54( 34%- חודשים. לכ13- חודשים, כאשר האיחור הממוצע היה כ48-משך האיחור היה בין חודשיים ל הבטחה מראש אינו יכול -מהמשיבים לא הובטח מראש מועד למסירת המעבדה. אף שהנתון של אי ללמד אם המעבדות נמסרו בפרק זמן סביר, היעדר תיאום לוחות זמנים מראש עם הנקלטים עשוי לפגוע ביכולתם להיערך כראוי לפעילותם המחקרית ולגיוס חברי מעבדה. ) דיווחו שקיבלו את מעבדתם לשימוש מלא עד שנה וחצי מתחילת 108 ,68%-מרבית החוקרים (כ ) מהחוקרים קיבלו את מעבדתם רק לאחר יותר משנתיים מקליטתם. 31( 20%-עבודתם במוסד. כ , פרק הזמן הממוצע למסירת מעבדה לשימוש מלא מרגע תחילת העבודה של 56 כפי שנראה באיור חודשים. נוסף על אלה, ניתן לראות כי יש הבדלים בין תחומי המדע השונים: 17.1-החוקר במוסד היה כ חודשים בתחומי 19.2 חודשים לעומת15.9 במדעי החיים פרק הזמן הממוצע עד למסירת המעבדה היה ההנדסה. ניתן לראות שפרקי זמן אלה גדולים כמעט פי שניים מממוצע הערכת החוקרים באשר לזמן הסביר הנדרש להקמת מעבדה הדומה לזו שלהם. גם אם הערכות המשיבים אינן מדויקות, מסיבות שונות, למשל בשל ניסיון מצומצם בתהליכי הקמת מעבדות בעבר, הפער הגדול בין הזמן הסביר בעיניהם לזמן שבו המעבדה ניתנה בפועל עשוי להוביל לפערי ציפיות ולחוסר שביעות רצון. מדעי החיים רפואה כימיה ומדעי החומרים פיזיקה הנדסה כל התחומים 15.9 16.6 16.8 17.5 19.2 17.1 8.1 7.6 7.8 11.4 9.7 8.6 זמן בפועל זמן סביר . פרק הזמן הממוצע (בחודשים) לקבלת מעבדה אישית לשימוש מלא מרגע הקליטה במוסד וממוצע הערכת החוקרים56 איור לפרק הזמן הסביר (בחודשים) להקמת מעבדה הדומה לזו שנדרשו לה, לפי תחומים. בשל מיעוט המשיבים הרלוונטיים מתחומים אלה אין מוצגים נתונים ייעודיים על חוקרים ממתמטיקה, ממדעי כדור הארץ וממדעי המחשב, אך המידע על חוקרים אלה כלול בדיווח על כל התחומים יחדיו. מקור: שאלון זמן הקמת מעבדות לחברי/ות סגל חדשים 141 | םיקיודמה םיעדמה המדעים המדויקים ), דיווחו שמונה עבורם איש קשר ייעודי מטעם המוסד שריכז את כל177( 76%-מרבית החוקרים, כ ), ציינו שמונה עבורם חבר סגל בכיר ממחלקתם 163( 70%-הקשור להקמת המעבדה; מרבית החוקרים, כ ) ציינו שהיה להם ברור 118 ,50%-כדי שיסייע להם בתהליכי הקליטה (מנטור); כמחצית מהחוקרים (כ מי בעל התפקיד הרלוונטי במוסד שאפשר לפנות אליו בכל בעיה או עניין שהתעוררו בתהליך הקמת המעבדה. ככלל, חוקרים ציינו שהעמדת גורם מקצועי מלווה לתהליך הקמת המעבדה תורמת מאוד לתהליך, בין היתר היא מסייעת בתיאום בין כל בעלי התפקידים המעורבים ובפינוי זמנו של החוקר לעיסוק במחקר. לגורם מקצועי מלווה יש חשיבות רבה גם מפני שלמרבית החוקרים החדשים זו הפעם הראשונה שבה הם מקימים מעבדה, ואין בידיהם ידע או ניסיון רב בנושא זה. בטרם תחילת העבודה במוסד עם תחילת העבודה במוסד ואחריה 14.3 19.5 . הזמן הממוצע (בחודשים) מרגע תחילת העבודה בפועל במוסד ועד לקבלת המעבדה לשימוש מלא, לפי מועד תחילת57 איור תהליך התכנון וההקמה של המעבדה. מקור: שאלון זמן הקמת מעבדות לחברי/ות סגל חדשים לרוב, חוקרים חדשים אינם מתחילים את עבודתם במוסד הקולט מייד עם חתימתם על חוזה ההעסקה אלא רק כעבור כמה חודשים. פרק הזמן שבין חתימת חוזה ההעסקה לתחילת העבודה בפועל הוא אידיאלי להתחלת תכנון המעבדה והקמתה, ויש בזה כדי למזער את הפגיעה בעבודת החוקר. אולם ) מהחוקרים דיווחו שתהליך תכנון מעבדתם והקמתה התחיל בטרם תחילת עבודתם 106( 45%-רק כ ) התחיל תהליך זה עד תשעה חודשים לפני תחילת עבודתם 87 ,82%-בפועל במוסד. אצל מרביתם (כ , מעבדות שתהליך תכנונן התחיל בטרם קליטתו בפועל של החוקר 57 במוסד. כפי שניתן לראות באיור נמסרו (מתחילת העבודה בפועל במוסד) בזמן ממוצע קצר מזה שבו נמסרו מעבדות שתהליך תכנונן חודשים 14.3-והקמתן התחיל רק לאחר תחילת העבודה בפועל של החוקר במוסד – ממוצע של כ חודשים. 19.5-לעומת ממוצע של כ ) מהחוקרים דיווחו שנתקלו בבעיות או בעיכובים בשל רגולציה, 108( 46%-, כ58 כפי שנראה באיור למשל: קושי או עיכוב בהשגת אישורים ובעמידה בתקנים מסוימים בעת הקמת המעבדה או ברכש 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג142 ,) ציינו שנתקלו בבעיות או בעיכובים שנבעו מהיעדר שטח פנוי להקמת המעבדה103( 44%-ציוד; כ ) ציינו שנתקלו בבעיות או בעיכובים שנבעו 86( 37%-בין היתר בשל הצורך לפנות שטח ייעודי; כ מתהליכי רכש של ציוד רלוונטי, בין היתר בנוגע להיבטים של הוצאת מכרזים, הזמנות מחו"ל וזמני ) ציינו שנתקלו בקשיים או בעיכובים בשל מגבלות מימון להקמת 48( 21%-משלוח משלוחים; רק כ ) ציינו שנתקלו בבעיות או בעיכובים אחרים, למשל עיכובים בגלל 93( 40%-המעבדה ולרכישת ציוד; כ הקורונה, אך גם עיכובים ובעיות רבים שנבעו מתהליכי בינוי איטיים ולא מקצועיים דיים, כולל היעדר עמידה של הקבלנים בלוחות הזמנים; משיבים רבים הלינו על בעיות בניהול הפרויקט, על תיאום לקוי בין היחידות השונות במוסד בנוגע לפרויקט או על שיתוף פעולה חלקי ביניהן. יש לזכור שבדרך כלל החוקרים החדשים אינם מכירים היטב את המוסד ואת נהליו ואינם מרושתים או בעלי כוח השפעה על בעלי התפקידים השונים במוסד. לכן לעיתים קרובות הם מצויים בעמדת נחיתות מול גורמים שונים במוסד הרלוונטיים לתהליך ההקמה. בעיות אלה מתעצמות כשמדובר בחוקרים מחו"ל שאינם שולטים בעברית או שאינם מכירים את התרבות המקומית. יש לציין שהקדשת זמן רב לפתרון בעיות אלה ) – ציינו שלא נתקלו 19( 8%-מובילה לבזבוז זמן יקר מצידו של החוקר. לבסוף, רק מיעוט קטן – כ בקשיים, בבעיות או בעיכובים מיוחדים. ללא קשיים, בעיות או עיכובים מיוחדים מימון רכש אחר שטח זמין רגולציה 19 )8.1%( 48 )20.5%( 86 )36.8%( 93 )39.7%( 103 )44.0%( 108 )46.2%( .. הקשיים, הבעיות והעיכובים העיקריים בתהליך הקמת המעבדה כפי שצוינו בידי החוקרים58 איור מקור: שאלון זמן הקמת מעבדות לחברי/ות סגל חדשים ) מהחוקרים דיווחו שמשך הזמן שנדרש להקמת מעבדתם מנע 181( 77%-, כ59 כפי שנראה באיור ) ציינו שנמנע מהם לגייס צוות למעבדה, 144( 62%-מהם לערוך מחקרים או שחל עיכוב בעריכתם. כ ) ציינו שנמנע 69( 30%-דוקטורט. כ-או שחל עיכוב בגיוסו, כולל צוות טכני, תלמידי מחקר ועמיתי בתר 143 | םיקיודמה םיעדמה המדעים המדויקים מהם להגיש בקשות שלהם לקרנות מחקר, או שחל עיכוב בהגשה, בין היתר בשל היעדר יכולת להציג ) ציינו כי נפגעו באופן אחר, בין היתר 25( 11%-ממצאים ראשוניים, או שחל עיכוב בפרסום מאמרים. כ נגרמה להם עוגמת נפש, נפגעה יכולתם להתחרות עם עמיתיהם בעולם וכן ליצור קשרים עם שותפים למחקרים מחו"ל. פגיעות אלה במצטבר משפיעות בעקיפין גם על תהליכי הקביעות והקידום של 14%-החוקרים, היבט שלא בהכרח מובא בחשבון בעת שיפוט התקדמותם של החוקרים. רק מיעוט – כ ) – ציינו שעבודתם לא נפגעה כלל.33( 181 )77.4%( 144 )61.7%( 69 )29.5%( 25 )10.7%( 33 )14.1%( פגיעה בביצוע מחקרים פגיעה בגיוס צוות מעבדה פגיעה בהגשה לקרנות מחקר פגיעה אחרת העבודה המחקרית לא נפגעה .. האופן שבו נפגעה פעילותם המחקרית של החוקרים ממשך הזמן שנדרש להקמת מעבדתם59 איור מקור: שאלון זמן הקמת מעבדות לחברי/ות סגל חדשים על ממצאים אלה יש להוסיף את התגובות הכתובות שהעבירו חלק גדול מהחוקרים שהשיבו על השאלון. מפאת שמירה על פרטיותם, לא ניתן לשלבן בדיווח ציבורי זה. אולם חשוב לציין שתגובות אלה, שהיו לעיתים ארוכות מאוד, תיארו תחושות קשות ביותר של החוקרים והציגו תמונה עגומה בהרבה מזו שמשתקפת בנתונים היבשים שהוצגו לעיל. אכן, יש חוקרים שדיווחו על תהליכי הקמת מעבדה יעילים ומהירים, אך נראה שהם חריגים יחסית ואינם מעידים על הכלל. הממצאים לעיל מעידים על זמני הקמה ארוכים יחסית של מעבדות חדשות שניתנים בחלקם לקיצור באמצעות התייעלות ושיפור התיאום בין הנקלטים למוסד ובין יחידות המוסד עצמו. ככלל, תהליך הקמת המעבדות ומשכו פוגעים במידה ניכרת בפעילותם המדעית של החוקרים החדשים ואף יוצרים קושי רגשי לא מבוטל. התמודדות עם נושא זה מצריכה מציאת פתרונות שימזערו את הנזק הנגרם לפעילות המדעית של החוקרים עד לקבלתם מעבדה מוכנה לשימוש מלא, אגב שקידה על קיצור זמני הקמתן של המעבדות. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג144 שמרנות בגיוס אנשי סגל יש כיום מחסור באנשי סגל בתחומי המדעים המדויקים. דקנים רבים, בעיקר בתחומי המדע המשיקים טק (כפי שנידון לעיל), אך גם אחרים, ציינו קושי למלא את התקנים לאנשי סגל -לתעשיית ההיי שעומדים לרשותם. על מחסור זה מעיד גם היחס הגבוה בין מספר אנשי הסגל הבכיר למספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב וכן בהנדסה ואדריכלות. לעיל). יצוין 54 יחס זה אף נמצא בעלייה בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב (ראו איור כי לאוניברסיטאות תמריץ תקציבי להגדלת מספר אנשי הסגל הבכיר ולהקטנת יחס סגל–סטודנטים 78.במסגרת היעדים המוצגים במודל התקצוב של ות"ת שני קשיים עיקריים מוצגים בנוגע להגדלת מספר אנשי הסגל בישראל: קושי אחד ורב שנים הוא תופעת קושי שני, שנידון קודם לכן, הוא התחרות הגדולה בין האקדמיה לתעשיית 79;בריחת המוחות לחו"ל טק. אולם קיים גם קושי שלישי, שאינו זוכה לתשומת לב רבה מצד הציבור ומקבלי ההחלטות, -ההיי והוא תהליכי הגיוס של המוסדות האקדמיים עצמם. יש במוסדות מחקר בחו"ל חוקרים ישראלים רבים חלק מחוקרים אלה בחרו לעבור לחו"ל או להישאר שם בגדר התופעה 80.שהיו יכולים להיקלט בארץ הכללית של בריחת מוחות. אולם אחרים עשו זאת בהיעדר אפשרות אחרת, כלומר מפני שהם לא קיבלו הצעה למשרה בארץ. בהתחשב בביקוש הגבוה והלא מסופק לאנשי סגל, לפחות בתחומי המדעים המדויקים, לא ניתן להסביר את היעדר גיוסם של חוקרים אלה בהיעדר תקנים. אפשרות אחרת וסבירה היא שתהליכי הגיוס בארץ שמרניים מאוד בשל נוהגי ההעסקה של הסגל הבכיר. אנשי סגל בכיר חדשים נקלטים במסלול לקביעות, אך הם זוכים לה בפועל רק כמה שנים לאחר קליטתם ולפי הערכת הישגיהם המחקריים. אולם מסיבות תרבותיות, היסטוריות ומוסדיות, כמעט כל אנשי הסגל הבכיר בארץ זוכים לבסוף לקביעות, שלא כמו במדינות אחרות, ובראשן ארצות הברית, שבה שיעורי אנשי הסגל הזוכים לקביעות נמוכים יותר. בעיקרון, התקופה עד לקבלת הקביעות אמורה לאפשר למוסדות האקדמיים להעריך את מצוינותם של הנקלטים ולשקול את הענקת הקביעות על בסיס הערכה זו. בפועל אין אפשרות כזאת בשל הענקה כמעט גורפת של קביעות. לפיכך מוסדות רבים בארץ מעדיפים להימנע מהסיכון בגיוס אנשי סגל שהישגיהם המחקריים בראשית דרכם אינם טובים במיוחד, ובכך נדחים מועמדים שטרם זכו לפריחה מחקרית מקיפה, שלעיתים, מסיבות שונות, הם זוכים להצלחה מאוחרת ומתגלים כמבטיחים ביותר. השמרנות בתהליכי הגיוס אפוא מונעת לקיחת סיכון מראש בגיוסם, ובכך מוחמצת ההזדמנות לקלוט אנשי סגל שמתגלים בדיעבד כחוקרים מצטיינים. .)2021 ראו את פרסום ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי78 .)2020 ראו את סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה, "אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל" (יוני79 :דוד בנוגע לאנשי סגל ישראלים באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, "עזיבת הארץ המובטחת- ראו למשל את מחקרו של דן בן80 .)2019 מבט על אתגר ההגירה מישראל" (מאי 145 | םיקיודמה םיעדמה המדעים המדויקים למוסדות האקדמיים עצמאות בגיוס אנשי סגל בכיר, ולעיתים קרובות גם בתוכם יש עצמאות כמעט מוחלטת ליחידות האקדמיות השונות. זו הסיבה שקשה מאוד לשנות את נוהגי הגיוס של הסגל הבכיר בארץ, אף שלעיתים הקושי אינו נובע ממדיניות מכוונת או מוצהרת. יש מקום להנכיח נושא זה בשיח על גיוס אנשי סגל חדשים ולגלות פחות שמרנות בגיוסם תוך נתינת הזדמנות גם לחוקרים מצטיינים אשר פריחתם המשמעותית עדיין לפניהם, אגב העברה הדרגתית ובשימת לב רבה של הנקודה המכרעת לשיפוט מצוינותם משלב הקליטה לשלב הענקת הקביעות. במסגרת זו יש להתחשב במורכבות הנושא, בייחוד בכל הנוגע למרכיבים האלה: ‹ עלות הקליטה: לקליטת אנשי סגל חדשים יש עלות, הנובעת למשל מסל הקליטה הניתן להם, מעלויות הקמת המעבדה עבורם וכדומה. יש תחומים שבהם עלות זו גבוהה מאוד (בעיקר כאשר נדרשת הקמת מעבדה יקרה). במקרה כזה הסיכון של המוסד גבוה יותר, שהרי אפשר שהנקלט לא יעמוד ברף המצוינות המחקרית המצופה ולא יקבל קביעות. ‹ תעסוקה חלופית: אם חוקר חדש לא יקבל קביעות לאחר כמה שנים של עבודה במוסד, יכול שיתקשה למצוא תעסוקה חלופית: האפשרות של חוקר כזה למצוא עבודה במוסד אקדמי אחר, בארץ ובחו"ל, עשויה להיות מוגבלת, והוא עשוי להתקשות למצוא עבודה אף מחוץ לעולם האקדמי (דבר שעשוי לדרוש הסבה מקצועית מסוימת – תהליך מורכב ממילא לכל מי שרוצה או נאלץ להסב את מקצועו – בין היתר בשל העובדה שחוקרים אלה כבר יהיו בסביבות שנות הארבעים לחייהם). במובן הזה, שינוי בנוהגי הקליטה והקביעות עשוי להעמיד את הנקלטים עצמם בסיכון גבוה יותר. בהקשר הזה ניתן להדגיש את העובדה שהקביעות היא חלק מהתנאים המיוחדים שמאפיינים את העבודה במוסד אקדמי לעומת עבודה במגזר הפרטי, ופגיעה בה עשויה לפגוע גם באטרקטיביות של העבודה באקדמיה. עם זאת יש תחומים שבהם חוקרים שלא יזכו לקביעות עשויים למצוא עבודה ראויה בקלות יחסית, למשל בתחומי מדעי המחשב. ‹ דוקטורט: קבלתם של אנשי סגל חדשים נעשית במידה רבה על בסיס -אורך השתלמות הבתר דוקטורט שלהם. אולם יש תחומים שבהם נהוגה השתלמות -הישגיהם במהלך השתלמות הבתר שנתיים), וזה פרק זמן קצר מאוד לשפוט לפיו את מידת מצוינותו של חוקר. -קצרה יחסית (שנה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג146 ה מ ל צ ו ת 2 0 2 2 /ד ו ח מ צ ב ה מ ד ע ב י ש ר א ל ת ש פ " ג טק-בריחת מוחות לתעשיית ההיי להגביר את הגמישות הניתנת לאנשי סגל בשיתוף פעולה עם התעשייה אגב הגדלת היקף השעות 1 .המותר לנושא והגמשת כללי קניין רוחני להעניק מימון לכל תלמידי המחקר בתחומים נבחרים כבר בתחילת לימודי התואר השני. 2 להגדיל את שיעור המימון הניתן לתלמידי המחקר בתחומים נבחרים, בין היתר באמצעות הגדלת 3 .סכום המלגות, השכר והיקף משרתם כעוזרי הוראה זמן הקמת מעבדות לחוקרים חדשים להתחיל בתהליכי התכנון וההקמה של המעבדות לחוקרים חדשים מוקדם ככל הניתן ובטרם 4 .תחילת עבודתם בפועל במוסד להעמיד לרשות החוקרים החדשים מעבדה זמנית או להסדיר מוסדית (ולא על בסיס טובות 5 והיכרות אישית) את התארחותם במעבדה של חוקר ותיק עד לקבלת המעבדה הקבועה. עם זאת אין להפוך בשום אופן הסדר זמני זה להסדר קבוע. למנות מנהל פרויקט ייעודי להקמת המעבדה, בעל ניסיון בתחום, שיוכל ללוות את החוקר הנקלט 6 בתהליך הקמת המעבדה ולסייע לו בקבלת החלטות רלוונטיות, בתיאום בין בעלי התפקידים והספקים השונים ובפיקוח על קצב ההתקדמות של הקמת המעבדה ועל איכות הביצוע. להביא בחשבון את זמן הקמת המעבדה בתהליכי הקביעות והקידום של החוקרים במוסד. 7 להציב כיעד את קיצור הזמן של הקמת המעבדות ולבצע מעקב שוטף בנושא, הן ברמת מוסדות 8 המחקר עצמם והן ברמת מערכת ההשכלה הגבוהה כולה. יש לבחון תמריצים למוסדות ולפקולטות לקיצור זמני הקמת המעבדות, למשל באמצעות פרסום נתונים שנתיים בנושא המשווים בין מוסדות המחקר או באמצעות תגמול תקציבי להקמת מעבדה בפרק זמן שיוגדר כתקני. 147 | םיקיודמה םיעדמה המדעים המדויקים שמרנות בגיוס אנשי סגל יש לגלות שמרנות פחותה בגיוס חברי סגל חדשים ולתת הזדמנות גם לחוקרים מצטיינים אשר 9 פריחתם עדיין לפניהם, אגב העברה הדרגתית ובשימת לב רבה של הנקודה המכרעת לשיפוט מצוינותם משלב הקליטה לשלב הענקת הקביעות, בהתחשב בעלות הקליטה, באפשרות הנקלטים דוקטורט שלהם. -למצוא עבודה חלופית ובאורך השתלמות הבתר דוח מצב המדע בישראל 2022/תשפ"ג מדעי החיים והרפואה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג148 149 | האופרהו םייחה יעדמ מדעי החיים והרפואה הם ענף במדעי הטבע העוסק בחקר החיים. המחקר במדעי החיים והרפואה רובו ככולו ניסיוני, לרוב עתיר משאבים ונדרש לציוד ולתשתיות מיוחדים ויקרים. במקרים רבים, מדעי החיים והרפואה שווים לכל יתר תחומי מדעי הטבע גם יחד ואף עולים עליהם. לאורך שנותיה של ישראל התקיים בה מחקר ענף בתחומי מדעי החיים והרפואה. מחקר זה זכה להכרה ולהישגים לאומיים רבים וכן הוביל לפריצות דרך -בין יישומיות המשפרות את איכות חייהם של אנשים ברחבי העולם. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג150 מ דעי החיים והרפואה הם ענף במדעי הטבע העוסק בחקר החיים, ומקובל להבחינם מיתר מדעי הטבע, המכונים כאן ובמקומות אחרים "המדעים המדויקים". הבחנתם של מדעי החיים והרפואה מיתר מדעי הטבע נובעת מהמאפיינים המיוחדים של המחקר הנערך בתחום זה, שהוא לרוב עתיר משאבים ונדרש לציוד ולתשתיות מיוחדים ויקרים. כפי שנראה להלן, במקרים רבים, לפחות במונחי מימון וכוח אדם המוקצה להם, מדעי החיים והרפואה שווים לכל המדעים המדויקים גם יחד ואף עולים עליהם. אף שחלק מאתגריהם של המדעים המדויקים הם גם נחלתם של מדעי החיים והרפואה, כל אחד משני ענפי מדע אלה ניצב גם בפני אתגרים משלו, ועל כן יש חשיבות מיוחדת לדיון נפרד בהם. בהקשר זה ראוי לציין שלעומת המדעים המדויקים, שבהם יש ענפי מחקר תאורטיים, במדעי החיים והרפואה רובו ככולו של המחקר הוא ניסיוני. לאורך שנותיה של ישראל התקיים בה מחקר ענף בתחומי מדעי החיים והרפואה. מחקר זה זכה להכרה לאומיים רבים וכן הוביל לפריצות דרך יישומיות המשפרות את איכות חייהם של אנשים -ולהישגים בין מהפטנטים המשותפים לחוקרים ישראלים באקדמיה 38%-ברחבי העולם. להמחשה, בעשור החולף כ כדי לעמוד על 81.) היו בתחומי מדעי החיים והרפואהUSPTO( ובתעשייה במשרד הפטנטים האמריקאי האתגרים הניצבים בפני המשך שגשוגו התקיימו ישיבות עם דקני הפקולטות בתחומי מדעי החיים והרפואה ועם גופי הציבור העיקריים המממנים מחקרים בתחום. פרק זה מצביע על שני נושאים בולטים העומדים בפני המשך טיפוח המחקר המדעי בתחום בישראל: העלויות ההולכות וגובהות של המחקר בתחומים אלה ששוחקות את יכולתם של חוקרים ישראלים לקיים מחקר פורץ דרך ותחרותי, ומיצוי הפוטנציאל הטמון במחקר מדעי הנעשה בידי רופאים. תמונת מצב דוקטורט-אנשי סגל ועמיתי בתר אנשי סגל בכיר באוניברסיטאות 2,856 היו בישראל2021 בפרק "תמונת מצב", בשנת4 כפי שנראה באיור מכלל אנשי הסגל 25%-ובמכללות האקדמיות בתחומי הרפואה (כולל סגל קליני), ששיעורם הוא כ – במספר אנשי הסגל הבכיר בתחום מאז 24%-הבכיר באותה השנה. מספר זה משקף גידול ניכר – כ אנשי סגל בשש השנים האחרונות). בשל 560- אנשי סגל בכיר (גידול ב2,296 , שבה היו2015 שנת גידול זה שיעורם של אנשי הסגל הבכיר ברפואה מסך אנשי הסגל בישראל נמצא בעלייה (עלייה של ). נתונים אלה אינם כוללים את אנשי 22%-, שבה היה שיעורם כ2015 נקודות האחוז לעומת שנת3-כ הסגל הבכיר בתחומי מדעי החיים שמסיבות טכניות מסווגים כחלק מאנשי הסגל במדעי הטבע (ראו .)2021 תעשיה" (דצמבר-: שת"פ אקדמיה2020-2000 ראו את פרסום מוסד שמואל נאמן, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל81 151 | האופרהו םייחה יעדמ מדעי החיים והרפואה את פרק "המדעים המדויקים"). ניתן להעריך שיחדיו שיעורם של אנשי הסגל במדעי החיים והרפואה מסך אנשי הסגל הבכיר בישראל שווה לשיעורם של אנשי הסגל הבכיר במדעים המדויקים כולם, ואף גבוה ממנו. מכאן ששיעורם של אנשי הסגל בתחום זה הוא הגבוה ביותר בכל ארבעת תחומי המדע. דוקטורט מתחומי מדעי החיים והרפואה הוא -בדומה לאנשי הסגל הבכיר, גם מספרם של עמיתי הבתר 9 מהגדולים שבתחומי המדע האחרים, ודומה רק לזה של המדעים המדויקים כולם. כפי שנראה באיור דוקטורט בתחומי מדעי החיים - עמיתי בתר1,225- היו בישראל כ2020 בפרק "תמונת מצב", בשנת דוקטורט באותה השנה), אולם מספר זה נשאר - מסך עמיתי הבתר40%-והרפואה (ששיעורם הוא כ ). 2019 בשנת1,204- וכ2017 בשנת1,237-יציב יחסית בשנים האחרונות (כ סטודנטים ובוגרים ) בתחומי מדעי החיים והרפואה: תואר ראשון – 2019/20( מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף מסך 14%- (כ3,323 – מכלל בוגרי התואר הראשון באותה השנה), תואר שני10%- סטודנטים (כ5,043 מסך הבוגרים לתואר שלישי). כפי שבולט מנתונים32%- (כ571 – ותואר שלישי82)הבוגרים לתואר שני אלה, שיעורם של בוגרי מדעי החיים והרפואה מקרב בוגרי התואר השלישי גבוה משיעורם בקרב בוגרי התואר הראשון והשני. במילים אחרות, שיעורם של בוגרי התואר הראשון והשני במדעי החיים והרפואה הנוטים להמשיך ללימודים מתקדמים גבוה מזה של בוגרי תחומי המדע האחרים. 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 המדעים הביולוגיים וחקלאות מקצועות עזר רפואיים רפואה תואר ראשון תואר שני תואר שלישי 5,000 4,000 3,000 2,000 1,000 0 1,750 1,500 1,250 1,000 750 500 500 400 300 200 100 0 תחומים ולפי תואר, תש"ע–תש"ף-. מספר מקבלי התארים במדעי החיים והרפואה מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת60 איור ). 2019/20–2009/10( מסווגים כבוגרי תואר שני ברפואה. זמינות הנתונים על בוגרי תואר שלישי ברפואה מוגבלת. מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזיתMD בוגרי לסטטיסטיקה נחשבים לבוגרי תואר שני. MD לפי סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בוגרי82 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג152 , מרבית בוגרי התואר הראשון והשני במדעי החיים והרפואה הם ממקצועות60 כפי שנראה באיור 2,947 – תחום זה: תואר ראשון-העזר הרפואיים: מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף בתת . מספרם של בוגרי המדעים הביולוגיים וחקלאות הוא השני בגודלו בתואר 1,463 – סטודנטים ותואר שני בתואר שני. אולם מספר הבוגרים 1,028- בתואר ראשון ו1,456 ראשון ושני: בשנת תש"ף היה מספרם בוגרים. מספרם 507 תחום זה הוא הגדול ביותר בקרב בוגרי התואר השלישי, ובתש"ף הוא היה-של תת ). על בוגרי תואר MD בתואר שני (כולל בוגרי832- בתואר ראשון ו640 – של בוגרי הרפואה קטן יותר שלישי יש נתונים חלקיים בלבד מן השנים האחרונות. כמו כן ניתן לראות שמתחילת העשור הקודם חל גידול ניכר במספר בוגרי התואר הראשון והשני במקצועות העזר הרפואיים, שהתייצב בשנים האחרונות בבוגרי התואר השני). ניתן לראות 170%- בבוגרי התואר הראשון וכ2019- ל2009 בין50%-(עלייה של כ 38%-גידול מתון יותר במספר בוגרי התואר השני והשלישי במדעים הביולוגיים והחקלאות (עלייה של כ בבוגרי התואר השלישי). אחד ההסברים האפשריים 42%- בבוגרי התואר השני וכ2019- ל2009 בין לגידול זה הוא היעדר אפשרויות תעסוקה מתאימות לבוגרי תואר ראשון במדעי החיים, דבר המוביל 83.רבים מהם ללימודים מתקדמים 0.8% 1.4% 1.5% 1.6% 1.8% 2.5% 2.6% 3.1% 3.2% 4.0% 4.5% 6.6% 7.1% 9.5% 11.7% 12.0% 13.8% 13.9% 15.5% 17.6% 21.8% 26.9% 28.6% 30.0% 34.0% 34.1% 8.4% 9.3% 9.5% 9.9% 10.2% 10.5% 12.1% 14.4% 14.9% 15.4% 19.6% 20.5% 26.4% 0.5% 0.6% 0.7% 0.7% 1.1% 1.2% 1.2% 1.4% 1.4% 1.4% 1.6% 1.6% 2.4% 5.3% 9.2% 12.4% 13.6% 14.2% 14.7% 16.8% 17.3% 18.9% 19.1% 23.7% 27.0% 29.4% 0.4% 0.5% 0.6% 0.7% 0.8% 1.0% 1.1% 1.1% 1.2% 1.3% 1.5% 1.7% 2.2% קנדה ארצות הברית צרפת ניו זילנד ישראל הממלכה המאוחדת OECDממוצע ה־ פינלנד שווייץ גרמניה שוודיה הולנד דנמרק הממלכה המאוחדת צרפת ארצות הברית ישראל שוודיה קנדה שווייץ גרמניה OECDממוצע ה־ ניו זילנד פינלנד דנמרק הולנד גרמניה שווייץ ניו זילנד הולנד הממלכה המאוחדת דנמרק פינלנד צרפת ישראל OECDממוצע ה־ קנדה שוודיה ארצות הברית ישראל הממלכה המאוחדת ארצות הברית שוודיה צרפת ניו זילנד הולנד דנמרק קנדה שווייץ גרמניה OECDממוצע ה־ פינלנד גרמניה ישראל קנדה צרפת הממלכה המאוחדת OECDממוצע ה־ ארצות הברית הולנד שווייץ ניו זילנד פינלנד שוודיה דנמרק ישראל צרפת קנדה שוודיה דנמרק הממלכה המאוחדת הולנד ארצות הברית ניו זילנד שווייץ OECDממוצע ה־ גרמניה פינלנד בריאות ורווחה חקלאות, ייעור, דייג ווטרינריה תואר ראשון תואר שני תואר שלישי .)2020( נבחרותOECD תחומים ולפי תואר במדינות-. שיעור בוגרי מדעי החיים והרפואה לפי תת61 איור OECD Education at Glance :מקור .)2021( "2021 להרחבה ראו למשל את דוח רשות החדשנות, "תמונת מצב: חדשנות בישראל83 153 | האופרהו םייחה יעדמ מדעי החיים והרפואה , שיעור בוגרי התואר הראשון והשני בתחומי החקלאות61 לאומית, כפי שנראה באיור-בהשוואה בין OECD והווטרינריה וכן בוגרי התואר הראשון בתחומי הרפואה והרווחה היה נמוך מאוד ביחס למדינות שיעור בוגרי התואר השלישי בתחומי החקלאות והווטרינריה וכן שיעור בוגרי התואר השני 84.נבחרות , ועדיין נמוך מזה של OECD-והשלישי בתחומי הרפואה והרווחה היה קרוב יותר לממוצע במדינות ה מדינות נבחרות אחרות. נתונים אלה מעידים במידה רבה על מיעוט הבוגרים בתחומים אלה, בכל רמות התואר, והדבר עלול להוביל לפגיעה לא רק במחקר הבסיסי בישראל אלא גם באיכות השירותים רפואית. -הרפואיים הניתנים במדינה ובתעשייה הביו יחס סטודנטים–סגל היחס בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני לאנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החיים והרפואה הוא מהנמוכים בכל תחומי המדע אך מהגבוהים בתחומים אלה בקרב סטודנטים לתואר שלישי – ייתכן שבשל חלקם היחסי הקטן של הסטודנטים בתחום זה בתואר הראשון והשני מכלל הסטודנטים וחלקם היחסי הגדול בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, כפי שנידון לעיל. כפי שנראה באיור סטודנטים לתואר ראשון, 4.6 , על כל איש סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי המדעים הביולוגיים היו62 סטודנטים לתואר שלישי. על כל איש סגל בכיר באוניברסיטאות בתחום2.4- סטודנטים לתואר שני ו1.8 . סטודנטים לתואר שלישי2.4- סטודנטים לתואר שני ו4.2 , סטודנטים לתואר ראשון8.6 החקלאות היו 6.1 , סטודנטים לתואר ראשון14.3 על כל איש סגל בכיר באוניברסיטאות במקצועות העזר הרפואיים היו סטודנטים לתואר שלישי. כמו כן על כל איש סגל ברפואה היו כסטודנט 0.8-סטודנטים לתואר שני ו ניתן לראות שהיחס בין מספר 63 ). באיורMD סטודנטים לתואר שלישי (כולל1.7-אחד לתואר ראשון וכ הסטודנטים למספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החיים והרפואה נשאר ללא שינוי , לבד מזה של הסטודנטים לתואר הראשון והשני במקצועות העזר הרפואיים, שבהם 2015 יחסית מאז , שהתייצב יחסית בשנים האחרונות. 2015 ניתן לראות קיטון מסוים מאז שנת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש הבדלים גם בין OECD- בשל הבדלים בדרך הסיווג של תחומי המדע והלימוד השונים בנתוני ה84 כחלק מבוגרי מדעי הטבע (ועל כן אינםOECD-לאומיים לבין הנתונים הלאומיים, למשל: בוגרי ביולוגיה מסווגים ב-הנתונים הבין כבוגרי חלק OECD-מופיעים באיור זה אלא במסגרת בוגרי מדעי הטבע בפרק המדעים המדויקים); בוגרי עבודה סוציאלית מסווגים ב ממקצועות הרפואה והרווחה. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג154 4.6 1.8 2.4 8.6 4.2 2.4 14.3 6.1 0.8 1 1.7 תואר ראשון תואר שני תואר שלישי המדעים הביולוגיים רפואה מקצועות עזר רפואיים חקלאות .)2020/21( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החיים והרפואה לפי תואר, תשפ"א62 איור מסווגים באיור זה כסטודנטים לתואר שלישי ברפואה. מקור: הלשכה המרכזית MD-הנתונים אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה. סטודנטים ל לסטטיסטיקה 20 15 10 5 0 רפואה המדעים הביולוגיים חקלאות מקצועות עזר רפואיים 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 תואר ראשון תואר שני תואר שלישי .)2021–2015( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החיים והרפואה לפי תואר63 איור מסווגים באיור זה כסטודנטים לתואר שלישי ברפואה. מקור: הלשכה המרכזית MD-הנתונים אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה. סטודנטים ל לסטטיסטיקה 155 | האופרהו םייחה יעדמ מדעי החיים והרפואה מימון ותקצוב אפיק המימון העיקרי למחקר בסיסי בישראל בכלל ובמדעי החיים והרפואה בפרט הוא דרך הקרן בפרק "תמונת מצב", במסלול המענקים האישיים של הקרן 22 הלאומית למדע. כפי שנראה באיור מיליון ש"ח לשנה (לרוב 49- אושרו מענקים חדשים בסכום כולל של כ2021 במחזור ההגשה של שנת 35%-לפרק זמן של שלוש–ארבע שנים) לחוקרים במדעי החיים והרפואה. שיעורו של סכום זה הוא כ . סכום זה דומה לסכום שהוקצה 2021 מהתקציב השנתי למענקים חדשים במסלול זה שאושרו בשנת למענקים אישיים חדשים בשנה זו בכל יתר מדעי הטבע גם יחד. חלקם של מדעי החיים והרפואה , בין 39%-, אז היה שיעורו כ2010 במסלול המענקים האישיים קטן בהדרגה לאורך השנים מאז שנת היתר בשל הגידול בחלקם של תחומי המדע האחרים ובעיקר מדעי החברה. שיעור המענק השנתי . כפי שנראה 2021 אלף ש"ח במחזור277.3-הממוצע לחוקרים במדעי החיים והרפואה במסלול זה היה כ בפרק "תמונת מצב", הדרישה למענקי מחקר בקרב חוקרים במדעי החיים והרפואה עלתה 24 באיור . אולם 2021 הגשות במחזור590- ל2003 הגשות במחזור390-בעשרים השנים האחרונות בהדרגה מ . 30%-אין ניכרת ירידה בשיעור הזכייה בתחום זה, שהיה לאורך עשרים השנים האחרונות מעט יותר מ מלבד תוכנית המענקים האישיים הקרן הלאומית למדע תומכת במחקרים במדעי החיים והרפואה גם באמצעות תוכניות ייעודיות, לרוב מוגבלות בזמן, וכך בפועל המימון המוקצה לתחום זה גדול מזה המוקצה בתוכנית המענקים האישיים בלבד, ולכן הוא גדול גם מסך המימון המוקצה לתחומי המדע האחרים. עם תוכניות אלה ניתן למנות את התוכנית "רפואה מותאמת אישית" (רמ"א), שתומכת במספר מיליון ש"ח למחקרים עתירי מידע רפואי 7 קטן של מענקים בכל שנה, אך בהיקף מימון גדול (עד ארבעה חוקרים), את התוכנית - מיליון ש"ח למחקרים ממוקדים יותר, לרוב לקבוצה של שלושה2 ועד ישראל וכן את התוכנית לתמיכה במחקר של רופאים חוקרים בבתי החולים. חלק -המשותפת קנדה מתוכניות אלה שפעלו בשנים האחרונות צפויות להסתיים בקרוב ועתידות להיות מוחלפות בתוכנית חדשה ונרחבת יותר. דיון נרחב יותר על מימון מחקרים בתחומי מדעי החיים והרפואה מובא להלן. אפיק מימון נוסף למחקר בסיסי הוא תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, כשגולת הכותרת שלה היא ). מענקים אלה חריגים בסכומי המענק הגדולים שהם מעמידים ERC( מענקי מועצת המחקר האירופית בפרק "תמונת מצב", 32 לרשות החוקרים (מיליוני שקלים) וביוקרה שבזכייתם. כפי שנראה באיור חוקרים ישראלים מתחומי מדעי החיים 275 זכו2021 , ועד שנת2007 מתחילת תוכנית זו, בשנת מכלל המענקים שניתנו במסגרת התוכנית, דבר 7%-והרפואה למענקים במסגרתה. שיעורם הוא כ המציב את ישראל במקום השישי בשיעור הצלחתה היחסית בתוכנית, אחרי גרמניה, הממלכה המאוחדת, צרפת, שווייץ והולנד. בהתחשב בגודלה של ישראל ביחס למדינות אירופה האחרות, נתון זה הוא עדות להצלחה מיוחדת של חוקרים ישראלים במדעי החיים והרפואה בתוכנית זו, ומכאן עדות לאיכותו הגבוהה לאומיים מחמירים. -של המחקר הישראלי בתחום שעומד גם בקריטריונים בין 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג156 עלות עריכת מחקרים במדעי החיים והרפואה המחקר במדעי החיים והרפואה הוא לרוב עתיר משאבים. מלבד הציוד המדעי המתקדם והיקר שאינו נופל בעלותו מזו של הנדרש לתחומי מדע אחרים, המחקר במדעי החיים נדרש לעיתים קרובות לכוח אדם רב יחסית ומשתמש במידה רבה בחומרים מתכלים, הכוללים חומרים ממוצא ביולוגי כגון חומרי גדילה לתאים, אנזימים ייעודיים וכימיקלים נדירים. על אלה יש להוסיף את המחקר בבעלי חיים, המייחד ענפי מחקר בתחום זה, שעלותו גבוהה ביותר. גם שעות שימוש במכשירים ייעודיים, כגון מיקרוסקופי אלקטרונים, מכונות לקריאה של רצפי דנ״א וספקטרומטרי מאסות, הן יקרות ביותר ולא רק בשל עלות המכשירים אלא גם בשל עלויות כוח האדם המקצועי המתפעל אותם. לפיכך לא מפתיע ששיעורי מענקי המחקר במדעי החיים והרפואה הם בדרך כלל גבוהים בממוצע מאלה שבתחומים אחרים (ראו בפרט בפרק "תמונת מצב"). כדי לאפשר לחוקרים במדעי החיים והרפואה בישראל להמשיך ולקיים 23 איור מחקר פורץ דרך ותחרותי בקנה מידה עולמי, יש להתאים את המימון המוקצה לתחום זה לעלות עריכת המחקרים בו. בשנים האחרונות גוברות הטענות מצד גורמים שונים, ובכללם הפקולטות, אגפי הרכש במוסדות המחקר והחוקרים עצמם, על העלות ההולכת וגובהת של תשומות המחקר במדעי החיים והרפואה. ללא התאמה במימון המוקצה למחקר בתחום, עלות גבוהה זו שוחקת את יכולתו של המדע הישראלי לערוך מחקר פורץ דרך ותחרותי בקנה מידה עולמי. אמידת הערך הריאלי של המימון המוקצה למחקרים במדעי החיים והרפואה, ובייחוד של שיעור המענקים בתחום, מצריכה בדיקה מעמיקה, מפני שכיום אין בישראל מדד העוקב אחר עלותן של התשומות הנדרשות למחקר מדעי, בדומה למשל למדד יוקר המחיה או למדד תשומות הבנייה. לכן ניתן רק לשער מה הוא "יוקר המחקר" ולהעריכו אך בעקיפין. לגידול המיוחס לעלות תשומות המחקר במדעי החיים והרפואה ככל הנראה כמה סיבות: ראשית, התפתחויות טכנולוגיות של השנים האחרונות העמידו מכשור מדעי מתקדם ויקר יותר שהשימוש בו הופך לנקודת שנית, עלייה בשכר במשק עשויה להגדיל את עלות 85;מוצא הכרחית לכל העוסקים במחקר בתחום העסקה של צוות מעבדות המחקר (מנהלי המעבדה, שהם לרוב בעלי תואר שלישי המועסקים בעבודה זו במשרה מלאה, וכן עוזרי המחקר, שהם לרוב סטודנטים לתואר ראשון או תלמידי מחקר המקבלים את שלישית, 86;)הכשרתם המחקרית במעבדה, לרוב במשרה מלאה ובמימון מלא מתקציב המוסד והחוקרים עליית מחירם של החומרים המתכלים המשמשים למחקר עשויה להגביה את עלות תשומות המחקר. ). להרחבה ראו את דוח האקדמיהCryoEM( ראו לדוגמה את המקרה של הפיתוח בתחום מיקרוסקופיית האלקטרונים הקריוגנית85 ") מתקדמתCryoEM( הלאומית הישראלית למדעים, "דוח הוועדה לבחינת הקמת מרכז לאומי למיקרוסקופיית אלקטרונים קריוגנית ).2020 (יוני ). בדומה לזה, השכר הממוצע2022 ש"ח בשנת5,300- ש"ח בחודש ל4,300- (מ2012 משנת23%- שכר המינימום בישראל עלה בכ86 , ראו את פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכר הממוצע2012 מאז27%-במשק (ברוטו, במחירים קבועים) עלה גם הוא בכ ).2022 " (מרץ2021 ברוטו למשרת שכיר של עובדים ישראלים בשנת 157 | האופרהו םייחה יעדמ מדעי החיים והרפואה ניתן ללמוד על הגידול האפשרי בעלות תשומות המחקר במדעי החיים והרפואה באמצעות מדד מחיר ) של המכונים Biomedical Research and Development Price Index – BRDPI( רפואי-המחקר והפיתוח הביו ). מטרתו של מדד זה היא National Institutes of Health – NIH( הלאומיים לבריאות של ארצות הברית לאמוד את השינוי הנדרש בתקציב מכונים אלה כדי לשמור על כוח הקנייה שלהם. כפי שנראה באיור 2.5%-1%-רפואי בארצות הברית עלתה בעשר השנים האחרונות בכ-, עלות תשומות המחקר הביו64 בשנה, והיא צפויה להמשיך ולעלות במידה דומה גם בשנים הקרובות. על פי זה ניתן לחשב ולראות אלף דולר כדי 121- כ2021 צריך להיות בשנת2012 אלף דולר בשנת100 שמענק מחקר שסכומו להיות מותאם לעלייה בעלות תשומות המחקר בתחום. היות שנתונים אלה מתייחסים למצב בארצות הברית, הם אינם בהכרח משקפים את המצב בישראל. אולם ניתן לשער שגם אם מידת עלייתן של תשומות המחקר בישראל לא הייתה דומה לזו שבארצות הברית, מגמת העלייה הכללית כן דומה. כמו כן מדד זה יכול לשמש מקור לפיתוח מדד דומה בישראל. 3.5% 3.0% 2.5% 2.0% 1.5% 1.0% 0.5% 0.0% 160 140 120 100 80 60 40 20 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 *2021 **2022 **2023 **2024 **2025 **2026 **2027 המחשה לשיעור התקציב (נומינלי) הנדרש לשימור 2012 כוח קנייה לפי שנת בסיס שיעור שינוי שנתי שיעור שינוי שנתי אלפי דולרים .) בארצות הבריתBRDPI( רפואי-. מדד מחיר המחקר והפיתוח הביו64 איור *הערכה ראשונית; **תחזית. מקור: משרד התקציב של המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית מעקב אחר היקף המימון הניתן מטעם הקרן הלאומית למדע למחקרים בתחום מדעי החיים והרפואה יכול לספק עדות נוספת, אם כי ראשונית בלבד, לעלייה אפשרית בתשומות המחקר בתחום. כפי שנראה , סכום המענק הממוצע (בערך נומינלי) בתוכנית המענקים האישיים של הקרן עבור מחקרים 65 באיור אלף ש"ח 274.6-, שבה הוא היה כ2013 בתחומי מדעי החיים והרפואה נותר כמעט ללא שינוי מאז שנת אלף 284.4-, הוא היה כ2017 אלף ש"ח (כשבשיא, בשנת277.3-, שבה הוא היה כ2021 לשנה, ועד לשנת 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג158 ש"ח). בהנחה סבירה שעלות תשומות המחקר עלתה בעשור החולף, יציבותו היחסית של סכום המענק הממוצע מעידה בפועל על ירידה בערכו הריאלי. לשם השוואה, סכום המענק הממוצע של המכונים עדות נוספת 87.37.6%- בכ2021-2012 הלאומיים לבריאות של ארצות הברית עלה (נומינלית) בשנים לכך שייתכן שסכום המענקים אינו מספיק לתשומות המחקר בתחום עולה מבחינת סכום המענק שאותו ביקשו החוקרים לעומת זה שאושר בפועל (תוכנית הקרן אינה מגבילה את סכום המענק שחוקרים , סכום המענק הממוצע שאותו 2012 רשאים לבקש). כפי שניתן לראות, לאורך כל מחזורי התוכנית מאז ביקשו החוקרים גדול מהסכום הממוצע שאושר, אולם פער זה הלך וגדל עם השנים, בעיקר בשל הגידול 319.7- (סכום המענק הממוצע שנתבקש עלה מכ2018 ועד לשנת2012 בסכום המימון שנתבקש משנת 88.) אלף ש"ח405.8-אלף ש"ח ל 500 450 400 350 300 250 200 150 100 50 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מאושר מבוקש . סכום המענק השנתי הממוצע (אלפי ש"ח) למחקר במדעי החיים והרפואה בתוכנית המענקים האישיים של הקרן65 איור ). 2021–2012( הלאומית למדע, לפי מחזורי הגשה טָ עּות). הסכומים -באיור מופיע גם סכום המענק הממוצע כפי שביקשו החוקרים הזוכים בכל מחזור וכן סכום המענק המזערי והמרבי שאושרו (בסֹוגֵ ר במחירים שוטפים. מקור: עיבוד לנתוני הקרן הלאומית למדע נתונים אלה מצביעים על צורך לערוך בחינה מעמיקה של עלות תשומות המחקר בתחומי מדעי החיים והרפואה ושל היקפו ואופיו של המימון המוקצה לתחום ולכל מענק מחקר בו. אם אכן חלו עליות ניכרות במחיר תשומות המחקר, יש לבצע באלה התאמות ולהגדיל את שיעור מענקי המחקר. תוכניות ייעודיות ."NIH Data Book" , ראו את פרסום המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית87 ." להרחבה ראו את הדיון בנוגע לפער שבין הביקוש למענקי הקרן הלאומית למדע להיצע הניתן בפועל בפרק "תמונת מצב88 159 | האופרהו םייחה יעדמ מדעי החיים והרפואה המאפשרות מימון רב יותר לכל מחקר, כמו תוכנית הרפואה המותאמת אישית של הקרן הלאומית למדע שצוינה לעיל או כל תוכנית דומה שתוקם בעתיד, עשויות לספק מענה מסוים לבעיה זו. אולם תוכניות ייעודיות אלה, המכוונות למספר קטן יחסית של חוקרים בתחומים מוגדרים מאוד, אינן פוטרות מהצורך לבחון התאמות גם בתוכניות מענקים אחרות – בעיקר בתוכניות הבסיסיות, בקרן הלאומית למדע ובגופי מימון אחרים – כדי לשמור על הערך הריאלי של מענקי המחקר בתחום. מלבד בחינת הצורך בהגדלת המימון המוקצה למחקרים במדעי החיים והרפואה יש מקום לבחון גם את האפשרות להוריד את עלות תשומות המחקר עצמן. ישראל ידועה כמדינה יקרה יחסית למדינות מפותחות אחרות. לדוגמה, היא ממוקמת במדינות שבהן רמת המחירים הגבוהה ביותר ביחס למדינות סביר להניח שגם תשומות המחקר בישראל יקרות מאלה שבמדינות אחרות, ולכן חוקרים 89.OECD-ה ישראלים זקוקים למימון רב יותר כדי לערוך מחקר בסדר גודל דומה לזה של עמיתיהם במדינות אחרות. רמת המחירים הגבוהה בישראל יכולה לנבוע בחלקה מהיותה של ישראל מדינת אי בפועל, המנותקת ממרכזי הייצור וההפצה של מוצרים רבים, עובדה המעלה את עלויות השילוח, ההספקה וגם השירות של מוצרים לצרכן הישראלי. היא יכולה לנבוע גם ממבנה השוק המקומי שאפשר שיש בו רמה נמוכה של תחרות או מרגולציה מקומית. אם מגזר הציוד המדעי מצומצם מבחינת מספר החברות הפועלות בו, ואם לחלקן גם יש זיכיונות ייבוא בלעדיים של חברות בחו"ל, ניתן לצפות לעלייה במחירי הציוד המדעי לטובת שולי רווח גדולים יותר לחברות אלה. רגולציה מקומית יכולה להשפיע על מחירי הציוד המדעי בדרכים שונות, למשל באופן מיסוי ציוד זה. לדוגמה, מוסדות רפואיים פטורים ממיסים שונים נתינת פטור או הקלה ממיסים שונים לייבוא ולרכישה 90.על ייבוא כוהל ורכישתו, אך לא מוסדות מחקר של כוהל או של ציוד מדעי אחר יכולה לסייע להוריד את עלויותיו של ציוד זה. הורדת עלות תשומות המחקר יכולה להיעשות לא רק באמצעות פיקוח והסדרה של מגזר הציוד המדעי או בשינויים רגולטוריים אחרים. שיתוף פעולה בין מוסדות המחקר עצמם לריכוז כוח קנייה ולצמצום עלויות לוגיסטיות יכול גם הוא לתרום למטרה זו. שיתוף פעולה ממוקד יותר ברוח זו, בנוגע לתשתיות מידע וטכנולוגיה בלבד, מתקיים זה מכבר בין האוניברסיטאות באמצעות מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי (מחב"א). דברים אלה הם רק תחילתו של דיון בנושא זה, והם דורשים בחינה מעמיקה יותר לאפיון הבעיות שעולות מהם ולמציאת דרכים לפתרונן. התמודדות עימן חשובה לא רק לשם חיזוק המחקר במדעי החיים והרפואה בישראל אלא גם להבטחת ניצול יעיל של כספי הציבור הרבים המוקדשים למחקר מדעי. .OECD- להרחבה ראו את מדד רמת המחירים באתר ה89 ." ראו את נוהל רשות המיסים בישראל, "נוהל פטור מותנה90 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג160 מחקר בידי רופאים חוקרים הם רופאים שנוסף על עבודתם הקלינית הם עורכים מחקר מדעי (בסיסי או יישומי). -רופאים לשילוב בין העבודה הקלינית למחקר מדעי יש פוטנציאל תרומה רב – לשתי זירות אלה ואף מחוץ חוקרים יש כדי לשפר את איכות הטיפול הרפואי, מפני שבדרך זו הרופאים -להן. בפעילות של רופאים יכולים לעמוד בחזית הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים ולהשתמש בהם לטובת טיפול רפואי. יתרה מזאת, רופאים שמנוסים במחקר רפואי יכולים להסביר היטב לעמיתיהם חידושים ברפואה המסתמכים חוקרים שעוסקים -על מחקר בסיסי וקליני, ובכך לעשותם נגישים יותר לשאר הצוות המטפל. רופאים בהכשרת סטודנטים לרפואה יכולים גם לשפר את איכות הכשרתם, מפני שהוראת הרפואה המודרנית דורשת הרבה יותר מהקניית פרקטיקה אבחנתית וטיפולית. סטודנטים לרפואה ורופאים מתמחים וצעירים רוצים ונדרשים להבין את הרקע המדעי שבבסיס האבחון והטיפול ולהבין כיצד מגבשים בעזרת כלים מדעיים חלופות טיפוליות. לרופא החוקר יש יכולת טובה יותר להתמודד עם שאלות המתלמדים ולהקנות להם כלים ביקורתיים לבחינת האבחון והטיפול. חוקרים תרומה חשובה גם למחקר המדעי. פעילות מחקרית בידי רופאים מרחיבה -לפעילותם של רופאים את היקף המחקר במדינה. העבודה הקלינית מעשירה את המחקר המדעי מפני שלרוב המחקר הרפואי מתנהל בידי חוקרים שאינם עוסקים בעבודה קלינית. לכן המחקר המדעי מתקיים לעיתים קרובות במנותק מהפעילות הקלינית ומהבעיות שעימן היא מתמודדת. נוסף על זה, שילוב של פעילות קלינית ומדעית יכול להקל את תהליכי התרגום של הידע המדעי לפיתוחים רפואיים שונים, למשל לפיתוח תרופות או טכנולוגיות אחרות. מלבד שיפור איכות הטיפול הרפואי, תהליכים אלה יכולים להשיא תרומה גם לתחומים אחרים, למשל כלכליים, בכך שהם מזינים 2%-את התעשייה הרלוונטית בישראל. לפי בדיקת מוסד שמואל נאמן, מגזר בתי החולים אחראי לכ מיתר ההגשות מישראל הן של 80%-70%-מההגשות השנתיות לרישום פטנטים של גופים מישראל (כ 91.) – של האוניברסיטאות20%-10%-חברות פרטיות או ציבוריות, וכ חוקרים למחקר המדעי ולאיכות הרפואה בישראל, רופאים בישראל -חרף התרומה הרבה של רופאים המעוניינים לעסוק במחקר בד בבד עם עבודתם הקלינית ניצבים בפני אתגרים מגוונים, היוצרים תנאים המקשים עליהם לערוך מחקר מדעי ופוגעים במוטיבציה לעריכתו. מסיבה זו, וכפי שנידון בהרחבה כבר 92.מיצוי-, התחום נמצא בתת2009 בדוח האקדמיה הלאומית למדעים משנת קשה לאמוד את מספר הרופאים בישראל העוסקים במחקר, משום שאלה אינם בהכרח בעלי תואר, תקן או שיוך מוסדי ייחודי. אומדן חלקי יכול להתקבל בדרכים עקיפות, למשל על בסיס מענקי המחקר : חקר הפעילות ההמצאתית של פעילות מקומית וזרה ברשות2000-2019 ראו את דוח מוסד שמואל נאמן, "תפוקות מו"פ בישראל91 .)2021 הפטנטים הישראלית" (מרץ .)2009( "רפואי בישראל- ראו את האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, "דוח ועדת ההיגוי להערכת מצב המחקר הביו92 161 | האופרהו םייחה יעדמ מדעי החיים והרפואה חוקרים שהשתייכו למוסד87- העניקה הקרן מימון ל2021-2018 שנותנת הקרן הלאומית למדע. בשנים נתון זה משקף בהכרח הערכת חסר, משום שהוא אינו כולל חוקרים המשויכים למוסדות 93.רפואי רפואיים שהגישו בקשות למענק אך לא זכו לו בשנים אלה, וכן רופאים המחזיקים בתקן גם באחת מהאוניברסיטאות והגישו את בקשתם לקרן באמצעות האוניברסיטה ולא באמצעות המוסד הרפואי , שנוסף על לימודי רפואה הוא MD-PhD שאליו הם שייכים. אומדן אחר יכול להתבסס על בוגרי מסלול סיימו 2019-2000 ). לפי בדיקת מוסד שמואל נאמן, בשניםPhD כולל גם מסלול הכשרה מחקרי (לתואר סטודנטים: מראשית שנות האלפיים גדל מספר הבוגרים השנתי בהדרגה עד לשיא של 228 מסלול זה , אך בשנים האחרונות מספר הבוגרים נמצא במגמת קיטון והתייצבות סביב 2010 בוגרים בשנת24 אולם גם אומדן זה חלקי בלבד, מפני94.)2017 בשנת6- ו2018 בשנת9( מספר בוגרים קטן בכל שנה אינם תנאי הכרחי לעריכת מחקר רפואי, ומפני שלא כל בוגרי מסלול זה אכן משתלבים PhD שלימודי לבסוף בפעילות מחקרית. חוקרים. אלה מקשים את קידום פעילותם -כאמור, יש אתגרים שונים הניצבים בפניהם של רופאים המחקרית בד בבד עם עבודתם הקלינית העמוסה ממילא. ניתן לחלק אתגרים אלה לכאלה הנוגעים חוקרים, להיבטים מנהלתיים ולסוגיות מימון ותקצוב. -למוטיבציה ולהכשרה של רופאים חוקרים הם רצון של רופאים לעסוק בפעילות -התנאים ההכרחיים הראשוניים לפעילות של רופאים מחקרית בד בבד עם פעילותם הקלינית (מוטיבציה) וקיומם של כישורים מתאימים ומיומנויות מחקריות מתאימות (הכשרה). שני אלה צריכים לקבל מענה כבר בשלבים מוקדמים של הכשרת סטודנטים לרפואה. יש לחשוף את הסטודנטים לאפשרות זו אגב העלאת יוקרתה, למשל באמצעות תוכניות חוקרים באמצעות פרסום הישגיהם, -לימוד ייעודיות או באופן רחב יותר, בהעלאת יוקרתם של רופאים חוקרים מצטיינים ועוד. כמו כן עריכת מחקרים מדעיים ברמה גבוהה מחייבת -הענקת פרסים לרופאים כישורים מתקדמים בשיטות מחקר, בשיטות לניתוח סטטיסטי, בהכרת הספרות המדעית הרלוונטית וכן בכישורים נלווים כמו כתיבת הצעות מחקר והגשתן לקרנות. כישורים אלה אינם מוקנים ברמה מספקת 95.בלימודי הרפואה ) הוא אמצעי הכשרה MD-PhD מסלול לימודים המשלב הכשרה רפואית עם הכשרה מחקרית (תוכניות בלבד). מסלול זה מאריך את משך MD חוקרים בעלי תואר-חוקרים (אף שיש רופאים-מרכזי לרופאים לימודי הרפואה בכשלוש שנים (לכעשר שנים סך הכול) ומצריך תמיכה כספית בסטודנטים כדי שיוכלו חוקרים - אולם נראה שהאתגר העיקרי בהכשרתם של רופאים96.להקדיש את זמנם למחקר וללימודים נעוץ דווקא בשלבים מתקדמים יותר, בליווי ובהכשרה מתקדמת בהיותם בראשית דרכם, כפי שנעשה למשל באמצעות תוכניות ייעודיות בבתי החולים, כמו "אופק" של המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה . בהתבסס על מאגר המידע שהוקם בקרן הלאומית למדע, בכל תוכניות המענקים, ועל בסיס המוסד שדרכו הוגשה הבקשה למענק93 .)2020 באוניברסיטאות בישראל" (יוניMD/PhD חוקר- ראו את פרסום מוסד שמואל נאמן, "בוגרי תארים במסלול המשולב רופא94 ), ובדוח2009( "רפואי בישראל- בעיה זו הודגשה כבר בדוח האקדמיה הלאומית למדעים, "דוח ועדת ההיגוי להערכת מצב המחקר הביו95 .)2020 באוניברסיטאות בישראל" (יוניMD/PhD חוקר-מוסד שמואל נאמן, "בוגרי תארים במסלול המשולב רופא סטודנטים במסלולים אלה זוכים לרוב למלגות מחיה מבתי הספר לרפואה. תמיכה נוספת ניתנת באמצעות מלגות פולקס של96 .האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג162 חוקרים בראשית דרכם מעטפת ליווי וחונכות-ו"תלפיות" של המרכז הרפואי שיבא, המעניקות לרופאים (נוסף על סיוע ראשוני בהקמת מעבדה ובהקצאת זמן שמור למחקר). חוקרים הוא הבטחת -מנקודת מבט מנהלתית, הקושי הגדול ביותר העומד בפני פעילותם של רופאים ) המְ פַנה לרופאים זמן ייעודי לפעילות מחקר ומשחררת אותם מחלק protected time( זמן שמור למחקר לזמן השמור חשיבות מיוחדת מבחינתם של רופאים מתמחים שלעיתים קרובות 97.מחובותיהם הקליניות עומס עבודתם הקלינית רב מזה של רופאים ותיקים. הזמן השמור מושפע מאוד גם ממדיניותם של הנהלות בתי החולים וראשי המחלקות שלעיתים אינם רואים בעין יפה הקצאת זמן ייעודי למחקר בשל העומס 98.הקליני במחלקות ובשל העובדה שתקצובן והערכתן נעשים על בסיס הפעילות הקלינית בהן בלבד כיום יש מסגרות שונות שתומכות בהקצאת זמן שמור למחקר, למשל בתוכניות ייעודיות של בתי חוקרים (כמו "אופק" של הדסה ו"תלפיות" של שיבא) או במענקי מחקר כמו אלה -החולים לרופאים חוקרים של הקרן הלאומית למדע, שמספקים מימון לזמן שמור מלבד -התוכנית הייעודית לרופאים-שב המענק למימון המחקר עצמו. אולם לרוב המענה שנותנות מסגרות אלה אינו ארוך טווח והן מוגבלות לזמן התוכנית או המענק בלבד. בהיעדר אופק מסודר להמשך הפעילות המחקרית רופאים רבים נמנעים מלכתחילה מלפנות לנתיב זה. לכן פתרון מערכתי לנושא חייב לכלול הקצאת זמן שמור קבוע או ארוך טווח, למשל באמצעות תקנים ייעודיים. מובן שצעד מסוג זה מחייב הגדלה של מספר תקני הרופאים תקינה).-ואיושם במחלקות הרלוונטיות שהעומס הקליני בהן ממילא רב מאוד (וחלקן נמצאות בתת חוקרים צריכות לעמוד תשתיות מחקר מתאימות, הן מעבדות -מלבד הקצאת זמן שמור, לרשות הרופאים אישיות והן מוסדיות. תשתיות אלה כמובן דורשות תחזוקה שוטפת והעסקת כוח אדם מקצועי נלווה. חוקרים צעירים מוגבלים מאוד, וגם עבור תשתיות -כיום אפיקי המימון להקמת מעבדה חדשה לרופאים מוסדיות המימון מוגבל. כל האתגרים שתוארו לעיל מתכנסים לבסוף למחסור במימון ובתקצוב של מחקר שנערך בידי רופאים. , תקציב להקמת מעבדות אישיות PhD להיבטים רבים שצוינו לעיל משמעויות תקציביות: מלגות ללימודי ותשתיות מוסדיות, והקריטי ביותר – מימון הזמן השמור למחקר (שכולל ברמתו הבסיסית ביותר את שכר הרופא, וברמה המערכתית – גם תוספת תקנים קליניים). חלק מבעיות אלה אפשר לפתור באמצעות תוכנית המקודמת בימים אלה על ידי הקרן הלאומית למדע, שעתידה להרחיב את מסגרות חוקרים -התמיכה הקיימות היום בקרן המוקדשות לנושא זה. אולם חשוב להדגיש שטיפוח של רופאים והתמודדות עם האתגרים שצוינו לעיל אינם יכולים להתמצות בהקצאת מימון למענקי מחקר או להקמת חוקרים. נוסף על הקצאת מימון שכזה יש ליישב את הקשיים המנהלתיים -תשתיות מחקר לרופאים חוקרים במערכת הבריאות ולהבטיח תמיכה בהם לאורך כל -השונים הקשורים לפעילות של רופאים שנות פעילותם המחקרית. נקודה זו הודגשה ביתר שאת בדוחות שונים: בדוחות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, "דוח ועדת ההיגוי להערכת מצב המחקר97 ), ובדוח מוסד שמואל נאמן, "בוגרי תארים במסלול2019 ) ו"דוח מצב המדע בישראל תש"ף" (דצמבר2009( "רפואי בישראל-הביו ).2020 באוניברסיטאות בישראל" (יוניMD/PhD חוקר-המשולב רופא תושבים בישראל לעומת1,000- יש חשיבות רבה לטענות רבות בנוגע למחסור ברופאים בישראל וליחס הנמוך יחסית של רופאים ל98 .OECD: Health at a Glance, 2021 אחרות. להרחבה ראוOECD מדינות 163 | האופרהו םייחה יעדמ מדעי החיים והרפואה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג164 ה מ ל צ ו ת 2 0 2 2 /ד ו ח מ צ ב ה מ ד ע ב י ש ר א ל ת ש פ " ג עלות עריכת מחקרים במדעי החיים והרפואה לפתח מדד לעלות תשומות המחקר. מדד כזה יאפשר מעקב אחר העלויות המשתנות של תשומות 1 המחקר בישראל, וייתכן אף בהשוואה לעולם, וביצוע התאמות בהיקפו ובאופן מימונו של המחקר המדעי. לבחון את היקפו ואת אופן מימונו של המחקר במדעי החיים והרפואה ולהתאימם לעלייה בעלויות 2 .תשומות המחקר בתחום לבחון דרכים להורדת עלות תשומות המחקר בישראל, בין היתר אגב בדיקת התנהלות השוק, 3 .הרגולציה בתחום זה ושיתופי פעולה אפשריים בין מוסדות המחקר בישראל מחקר בידי רופאים חוקרים בראשית דרכם כדי להבטיח זמן שמור למחקר, מימון -להקצות מימון נרחב לרופאים 4 להקמת מעבדה ומימון נאות לביסוסה ולפיתוחה של פעילותם המחקרית. מימון כזה יכול וצריך להיות מוקצה הן מצד הגופים האחראים להקצאת כספי מחקר והן מצד מערכת הבריאות, בתי החולים וקופות החולים עצמם. להנהיג תמריצים לבתי החולים, לקופות החולים ולמחלקותיהם לעידוד פעילות מחקרית בקרב 5 .רופאים, למשל באמצעות תגמול בגין תפוקות מחקר, בדומה לנעשה במערכת ההשכלה הגבוהה חוקרים שיבטיחו לרופאים נבחרים הקצאת זמן שמור למחקר -ליצור תקנים ייעודיים לרופאים 6 באופן סדור וארוך טווח. תקנים אלה יכולים להתחדש אחת לכמה שנים לפי תוצאות בחינתה של הפעילות המחקרית של הרופאים או להיות מוגבלים לרופאים בתחילת דרכם למספר שנים גדול יחסית כדי לאפשר להם להתבסס כחוקרים. יש לדאוג לצמצם ככל הניתן פגיעה בתנאי העסקתם קליני. -של רופאים בתקנים כאלה או בקידומם בדרג המנהלי 165 | האופרהו םייחה יעדמ מדעי החיים והרפואה דוח מצב המדע בישראל 2022/תשפ"ג המחקר במכללות האקדמיות 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג166 167 | תוימדקאה תוללכמב רקחמה מספרן של המכללות האקדמיות וכן חלקן במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל גדלו במידה ניכרת למן שנות התשעים של המאה הקודמת. המכללות הרחיבו מאוד את נגישותה של ההשכלה הגבוהה, בייחוד בפריפריה הגאוגרפית, החברתית והכלכלית של ישראל. בנקוף השנים התרחבה מאוד הפעילות המחקרית במכללות, ובייחוד המחקר היישומי, אך גם המחקר הבסיסי בהן מצטיין. במכללות נפתחו מסלולים ללימודי תואר שני, ומספר גדל והולך של בוגריהן משתלב בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות. חיזוק המחקר במכללות נושא הזדמנויות רחבות למערכת ההשכלה הגבוהה, למדע, לביטחון ולכלכלה במדינה. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג168 מ ספרן של המכללות האקדמיות וכן חלקן במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל גדלו במידה ניכרת למן שנות התשעים של המאה הקודמת. המכללות הרחיבו מאוד את נגישותה של ההשכלה הגבוהה, בייחוד בפריפריה הגאוגרפית, החברתית והכלכלית של ישראל. לעומת האוניברסיטאות, שיועדו לשאת את דגל המצוינות המחקרית ולהיות אפיק לימודים למספר קטן יחסית של סטודנטים שעיקר עניינם במחקר, והם יהיו העתודה ללימודים מתקדמים ולחוקרי העתיד, המכללות יועדו ביסודן לסטודנטים שמעוניינים לרכוש ידע מקצועי ברמה גבוהה, בעיקר לרמת תואר ראשון בלבד, כדי שיוכלו להשתלב לאחר מכן בשוק העבודה הכללי במקצועות 99.שדורשים מיומנויות אקדמיות אולם בנקוף השנים התרחבה מאוד הפעילות המחקרית במכללות, ובייחוד המחקר היישומי, אך גם המחקר הבסיסי בהן מצטיין. יתר על כן, בחלק מהמכללות נפתחו מסלולים ללימודי תואר שני (ללא תזה, ובמידה הולכת וגדלה – גם עם תזה), ומספר גדל והולך של בוגרי המכללות משתלב בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות. בשל מגמות אלה יש לבחון את מקומו של המחקר במכללות, על חשיבותו לאיכות ההוראה במוסדות אלה ועל ההזדמנויות הרחבות יותר שהוא מציע למערכת ההשכלה הגבוהה, למדע, לביטחון ולכלכלה במדינה. פרק זה רחוק מלהציע דיון מקיף בעניין, אך הוא בוחן בקצרה את ההזדמנויות, האתגרים והמחסומים הניצבים בפני קידום המחקר במכללות, בייחוד המחקר היישומי, ומגבש המלצות ראשוניות לחיזוקו. הפרק מבטא קריאה לשיח מעמיק יותר על מקומו של המחקר במכללות בהשתתפות כלל בעלי העניין הרלוונטיים. תמונת מצב מכללות אקדמיות 22-תקציביות ו- מכללות חוץ9 , מכללות מתוקצבות20 יש בישראל2022 נכון לשנת כמו כן שתי מכללות אקדמיות הוכרו בעשור האחרון כאוניברסיטאות: אוניברסיטת אריאל 100.לחינוך ). על זה ניתן להוסיף 2021 ,) ואוניברסיטת רייכמן (לשעבר, המרכז הבינתחומי הרצליה2012( בשומרון 101.חי, שעתידה, לפי החלטת המל"ג, לקבל גם היא מעמד של אוניברסיטה-את מכללת תל .)2007 להרחבה ראו את דוח שוחט, "דוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל" (יולי99 . להרחבה ראו את רשימת מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל באתר המועצה להשכלה גבוהה100 .)2022 בספטמבר28( " ראו את החלטת המל"ג, "דו"ח הוועדה לנושא הקמת אוניברסיטה בגליל101 169 | תוימדקאה תוללכמב רקחמה המחקר במכללות אנשי סגל 2,895- אנשי סגל בכיר במכללות האקדמיות, המבטאים כ3,221 היו2021 , בשנת66 כפי שנראה באיור משרות שלמות. כפי שניתן לראות באיור זה, מרביתם הם אנשי סגל בדרגת מרצה (לפי ספירת ראשים: ), ורק מיעוטם הם בדרגות האקדמיות הגבוהות ביותר של 43%-, כ1,369( ) ומרצה בכיר36%-, כ1,172 ). כמו כן בעשרים השנים האחרונות ניכר7%-, כ230( ) ופרופסור מן המניין14%-, כ450( חבר-פרופסור (לפי ספירת ראשים) במספר אנשי הסגל הבכיר במכללות, לעומת מספרם בשנת 97%-גידול ברור של כ , שיעורם של אנשי הסגל הבכיר במכללות מסך אנשי 67 . כפי שניתן לראות באיור1,634 , שהיה אז2002 . אולם2021 בשנת28%- ועד כ2022 בשנת19%-הסגל הבכיר בישראל עלה בהדרגה לאורך השנים מכ . ברמה הלאומית חלק 32%-, אז הוא הגיע לשיא של כ2013 ניתן לראות ירידה מסוימת בשיעורם משנת מאנשי הסגל 43%-ניכר מאנשי הסגל בדרגות האקדמיות הנמוכות נמצאים במכללות האקדמיות: כ מאנשי הסגל בדרגת מרצה בכיר. לעומת זאת עיקר אנשי הסגל בדרגות הגבוהות 33%-בדרגת מרצה וכ חבר נמצאים במכללות - מאנשי הסגל בדרגת פרופסור18%-נמצאים באוניברסיטאות, כאשר רק כ מאנשי הסגל בדרגת פרופסור מן המניין. מכיוון שהקריטריונים לקידום אנשי 11%-האקדמיות, ורק כ הסגל במכללות אינם שונים מהותית מאלה של אנשי הסגל באוניברסיטאות, ובולטת בהם מצוינות מחקרית, חלקם של אנשי הסגל מהמכללות בדרגות האקדמיות הגבוהות מעיד במידה מסוימת על היקף המחקר הקטן יחסית בתחומן, הנובע מייעודן, שמתמקד בהוראה, וכן מהקושי ומהאתגרים הייחודיים הניצבים בפני חוקרים במכללות, כפי שיידון בהמשך. עם זאת ראוי לציין שבמכללות קיימים מסלולי קידום שאינם מסתמכים על פעילות מחקרית (פרסומים מדעיים) אלא על קריטריונים המעידים על מצוינות בפעילות מקצועית רלוונטית (לדוגמה, במחלקות ובמגמות לעיצוב ואומנויות). 3,000 2,500 2,000 1,500 1,000 500 0 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 2018 2020 2021 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 2018 2020 2021 סך הכול פרופ' מן המניין חבר-' פרופ מרצה בכיר מרצה ספירת ראשים משרות שלמות .)2021–2002( . מספר אנשי הסגל הבכיר במכללות האקדמיות לפי דרגה, בשיטת ספירת ראשים ובשיטת משרות שלמות66 איור הנתונים אינם כוללים את המכללות האקדמיות לחינוך. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג170 50% 40% 30% 20% 10% 0% 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 2018 2020 2021 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 2018 2020 2021 ספירת ראשים משרות שלמות סך הכול פרופ' מן המניין חבר-' פרופ מרצה בכיר מרצה . שיעורם של אנשי הסגל הבכיר במכללות מסך אנשי הסגל הבכיר בישראל, לפי דרגה, בשיטת ספירת ראשים ובשיטת67 איור ). 2021–2002( משרות שלמות הנתונים אינם כוללים את המכללות האקדמיות לחינוך. מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 1,376( , מרבית אנשי הסגל הבכיר במכללות הם מתחומי מדעי החברה ומשפטים68 כפי שנראה באיור בהנדסה 483( ), מתחומי המדעים המדויקים918( ). יתר אנשי הסגל הם ממדעי הרוח2021 בשנת אולם 102.)299( במדעי הטבע) ורפואה182- במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ו323 ,ואדריכלות ניתן לראות גידול במספר אנשי הסגל בתחומי המדעים המדויקים והרפואה: מספר אנשי 2015 מאז שנת ), במתמטיקה, 87( 41%- אנשי סגל נטו), ברפואה בכ54 (תוספת של42%-הסגל במדעי הטבע גדל בכ ). לעומת זאת רואים גידול 46( 11%-), בהנדסה ואדריכלות בכ60( 23%-סטטיסטיקה ומדעי המחשב בכ אנשי סגל). כמו 129 ,16%- אנשי סגל) ובמדעי הרוח (כ34 ,3%-מתון יותר במדעי החברה ומשפטים (כ , חלקם של אנשי הסגל הבכיר במכללות מסך אנשי הסגל הבכיר במערכת 69 כן, כפי שנראה באיור ), ובמידה קטנה 51%- – כ2021 ההשכלה הגבוהה הוא הרב ביותר במדעי החברה ומשפטים (בשנת ) ומתמטיקה, סטטיסטיקה 37%-), הנדסה ואדריכלות (כ39%-יותר, אך לא מבוטלת, במדעי החברה (כ ). לעומת זאת ברפואה ובמדעי הטבע שיעורם של אנשי הסגל הבכיר במכללות 36%-ומדעי המחשב (כ בהתאמה. נתונים אלה מעידים על מרכזיותן היחסית 8%- וכ10%-מסך אנשי הסגל הבכיר נמוך מאוד: כ של המכללות בתחומי מדעי החברה והרוח, אך גם משקפים מגמה מסוימת של גידול והתבססות ביתר תחומי המדע. לפי שיטת ספירת ראשים. איש סגל בתקן כפול ושמשויך ליותר ממחלקה אחת / חוג אחד, עשוי להיחשב בשני תחומים בד בבד, ועל 102 .כן ייתכנו הבדלים קלים בין סך אנשי הסגל במכללות כפי שעולה מנתון זה לבין הנתונים לעיל שאינם כוללים חלוקה תחומית 171 | תוימדקאה תוללכמב רקחמה המחקר במכללות 1,400 1,200 1,000 800 600 400 200 0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מדעי החברה ומשפטים מדעי הרוח הנדסה ואדריכלות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב רפואה מדעי הטבע .)2021–2015( . מספר אנשי הסגל הבכיר במכללות האקדמיות לפי תחומים68 איור הנתונים אינם כוללים את המכללות האקדמיות לחינוך. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 55% 45% 35% 25% 15% 5% 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מדעי החברה ומשפטים מדעי הרוח הנדסה ואדריכלות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב רפואה מדעי הטבע .)2021–2015( . שיעור אנשי הסגל הבכיר במכללות האקדמיות מסך אנשי הסגל הבכיר בישראל לפי תחומים69 איור הנתונים אינם כוללים את המכללות האקדמיות לחינוך. מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג172 סטודנטים ובוגרים , חלק ניכר מבוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה לתואר ראשון ושני הם בוגרי 70 כפי שעולה מאיור ) היה שיעורם של בוגרי 2019/20( המכללות האקדמיות והמכללות האקדמיות לחינוך. בשנת תש"ף מסך בוגרי התואר הראשון בתחום זה באותה השנה 78%-המכללות לתואר ראשון במדעי הרוח כ (בעיקר בשל חלקן הרב של המכללות האקדמיות לחינוך בהכשרת בוגרים בתחומי החינוך וההוראה), מסך הבוגרים 33%- מסך הבוגרים במדעים המדויקים וכ42%- מסך הבוגרים במדעי החברה, כ57%-כ במדעי החיים והרפואה. חלקן זה של המכללות קטן יותר בקרב בוגרי התואר השני, אך עדיין גדול ), ושולי יחסית לבוגרי המדעים המדויקים 37%-) ומדעי החברה (כ61%-יחסית לבוגרי מדעי הרוח (כ ). כמו כן ניתן לראות שבכל ארבעת התחומים חלקם של בוגרי 10%-) ומדעי החיים והרפואה (כ12%-(כ ). בחלק 2009/10( המכללות, הן לתואר ראשון והן לתואר שני, הוא במגמת גדילה מאז שנת תש"ע נקודות האחוז 14-מהמקרים מדובר בגידול דרסטי יחסית, למשל בקרב בוגרי מדעי הרוח (גידול של כ נקודות האחוז לתואר השני), או בוגרי התואר השני במדעי החברה (עלייה של 38-לתואר הראשון וכ נקודות האחוז), ובחלק אחר – גידול מתון בלבד. נתונים אלה מעידים על חשיבותן ההולכת וגדלה 12-כ של המכללות האקדמיות במערכת ההשכלה הגבוהה וגם על כניסתן ההדרגתית לתחום שבעבר היה שמור לאוניברסיטאות בלבד – לימודים מתקדמים לתואר שני. 80% 60% 40% 20% 0% מדעי החיים והרפואה המדעים המדויקים מדעי החברה מדעי הרוח תואר ראשון תואר שני 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 . שיעור בוגרי המכללות האקדמיות והמכללות האקדמיות לחינוך מסך בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה לפי תחום ולפי70 איור ). 2019/20–2009/10( תואר, תש"ע–תש"ף מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהסטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות בשנת הלימודים תשפ"א 19%-, כ71 כפי שנראה באיור ) היו בוגרי תואר ראשון ממכללה. שיעור זה גבוה במיוחד בקרב סטודנטים לתואר שלישי 2020/21( מהם היו בוגרי תואר ראשון ממכללה, ונמוך יחסית בקרב סטודנטים לתואר שלישי38%-במשפטים, שכ 173 | תוימדקאה תוללכמב רקחמה המחקר במכללות בלבד. נתון זה מעיד ביתר שאת שהמכללות האקדמיות אינן עוד10%-בתחומי ההנדסה והאדריכלות: כ מכשירות רק כוח אדם מקצועי לשוק העבודה, ושחלק מבוגריהן משתלב לאחר מכן בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות, וייתכן שאף במשרות מחקר והוראה. סך הכול משפטים מדעי הרוח רפואה ומקצועות עזר רפואיים מדעי החברה מדעי הטבע, מתמטיקה וחקלאות הנדסה ואדריכלות 10% 17% 20% 23% 24% 38% 19% ) שהם בוגרי תואר ראשון ממכללה, לפי2020/21( . שיעור הסטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות בשנת תשפ"א71 איור תחומים. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מימון ותקצוב מיליארד ש"ח, במסגרת המימון 1.8-תקציב ות"ת למכללות המתוקצבות היה בשנת הלימודים תשפ"ב כ הישיר שניתן על ידי ות"ת למוסדות ההשכלה הגבוהה המתוקצבים. מימון זה, הנקבע לפי מודל התקצוב של ות"ת, ניתן רק בגין פעילות ההוראה במכללות, לעומת האוניברסיטאות הזוכות למימון גם בגין פעילותן המחקרית, כאשר סך ההשתתפות הישירה של ות"ת בתקציב האוניברסיטאות בגין מרכיב 103. מיליארד ש"ח6.7-ההוראה ומרכיב המחקר בתשפ"ב היה כ מלבד מימון ות"ת, מגיע למוסדות ההשכלה הגבוהה מימון גם מגיוס ומזכייה במענקי מחקר שונים. בישראל יש כמה קרנות תחרותיות התומכות במחקר בסיסי לפי קריטריונים של מצוינות מדעית. בכל הקרנות האלה מספר ההגשות והזכיות של חוקרים מהמכללות קטן. בקרן הלאומית למדע יש זכיות היו 2021-2012 ספורות של חוקרים מהמכללות בתוכנית המענקים האישיים בכל מחזור הגשה (בשנים .)2021 ראו את פרסום ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי103 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג174 . מסך הזכיות בכל מחזור2%- בכל מחזור). זכיות אלה מבטאות כ13 – לפחות שתי זכיות, ולכל היותר , לאורך 72 חלקם של חוקרים ממדעי החברה בזכיות אלה הוא הגדול ביותר. עם זאת כפי שנראה באיור בקשות 41 הוגשו2012 השנים חל גידול במספר ההגשות של חוקרים מהמכללות לתוכנית זו: בשנת . גם במקרה זה חלקם של מדעי החברה הוא הגדול ביותר הן במספר 2021 בשנת88 למענקים לעומת בקשות למענקים של חוקרים 13 הוגשו2012 ההגשות בכל שנה והן בגידול בין מחזור למחזור: בשנת בקשות. 49 הוגשו כבר2021 במדעי החברה מהמכללות, ובשנת 98%-) היה כERC( חלקם של חוקרים מהאוניברסיטאות בתוכנית המענקים של מועצת המחקר האירופית חוקרים מחוץ לאוניברסיטאות זכו במענק לאורך כל שנות 13 מהזכיות של חוקרים ישראלים, כאשר רק היה חלקם של החוקרים מהאוניברסיטאות Horizon 2020 התוכנית. גם במענקי המאגדים של תוכנית בתחומי מדעי 88%- בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה וכ95%-כמעט מוחלט – יותר מ גם 104.הרוח והחברה – ומספר החוקרים הזוכים מחוץ לאוניברסיטאות היה אפוא לא גדול בכל תחום ) היה חלקם של חוקרי GIF( ) ועם גרמניהBSF( לאומיות של ישראל עם ארצות הברית-בקרנות הדו המכללות קטן ביותר – זכיות ספורות ששיעורן אחוזים ספורים מכלל המענקים של קרנות אלה. 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מדעי הרוח מדעי החיים והרפואה המדעים המדויקים מדעי החברה סך הכול .. מספר ההגשות של חוקרים ממכללות לתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע לפי תחומים72 איור מקור: הקרן הלאומית למדע , מדעי החקלאות – 94 – , מדעי הרפואה והבריאות126 – , הנדסה וטכנולוגיה210 – סך הזכיות הישראליות לפי תחומים: מדעי הטבע104 .19 – , מדעי הרוח126 – , מדעי החברה30 175 | תוימדקאה תוללכמב רקחמה המחקר במכללות אף שנתונים אלה מעידים שעיקר המחקר הבסיסי המצטיין עודנו נערך באוניברסיטאות, הם גם מראים לאומיים. הם -שיש במכללות חוקרים העורכים מחקר בסיסי מצטיין העומד בסטנדרטים גבוהים ובין מעידים בייחוד על היקפו ומצוינותו של המחקר בתחומי מדעי החברה הנערך במכללות ועל הדרישה ההולכת וגדלה של חוקרי המכללות בתחום זה למענקי מחקר. עם זאת ייתכן שנתונים אלה ישתנו בהדרגה בשל התבססותן הרחבה יותר של המכללות בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה, ). 68 כפי שעולה למשל מגידול במספר אנשי הסגל בתחומים אלה (ראו לעיל איור מלבד זאת יש להדגיש שאופי המחקר הנערך במכללות הוא ברובו יישומי, ועל כן קיימים עבורן אפיקי מימון נוספים, ובהם מענקי מחקר מגופים התומכים בסוג מחקר זה, כמו המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ורשות החדשנות, וכן כספים הניתנים על בסיס שיתופי פעולה עם התעשייה. חשיבותו של המחקר במכללות וההזדמנויות הטמונות בו קיומו של מחקר במכללות, הן בסיסי והן יישומי, הוא עובדה מוגמרת שלא ניתן להתכחש לה. על היקפו ניתן להתרשם ממאגר שהוקם לאחרונה בשיתוף פעולה בין המכללות השונות. מאגר זה מרכז מידע על הפעילות המחקרית המתקיימת בתחומן, ובכלל זה על פרסומים, על מרכזי מחקר ועל מענקים פרסומים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים, נכון לכתיבת שורות אלו. 13,000-). באתר כwww.ric.org.il( פעילות מחקרית זו מוּנעת במידה רבה מהסקרנות ומהמוטיבציה של אנשי הסגל במכללות המעוניינים לשלב פעילות מחקרית ענפה עם פעילות ההוראה שלהם ומחזונן של חלק מהמכללות הרואות בשילוב מחקר והוראה יעד ראשון במעלה. בתחומים מסוימים מספר התקנים הקטן לאנשי סגל חדשים באוניברסיטאות, ועימו מספר גדול של בוגרי תואר שלישי, מביאים אנשי סגל חדשים ומצטיינים למכללות. אלה אינם מוכנים בהכרח לוותר על שאיפותיהם המחקריות, וחשוב מאוד לטפחם. טיפוחם טומן בחובו הזדמנויות הן לשיפור איכות ההוראה במכללות עצמן והן למשק כולו. יש לציין במיוחד תחומים מסוימים, בעיקר כאלה שהם בעלי אוריינטציה יישומית גבוהה, שבהם קיים במכללות מחקר ענף שאינו קיים באוניברסיטאות או שקיים בהן במידה מועטה, למשל בתחום הפלסטיקה, הנדסה אופטית והנדסת טריבולוגיה. הוראה אקדמית ברמה גבוהה כרוכה במידה רבה בעשייה מחקרית ענפה ומתמשכת המאפשרת לאנשי הסגל להקנות לסטודנטים ידע וכישורים עדכניים העומדים בחזית המדע. פעילות מחקרית של אנשי הסגל במכללות חשובה גם כדי לתת לבוגריהן ידע וכישורים מתקדמים דיים שיאפשרו לאלה מהם שחפצים בכך להשתלב בעתיד בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות, כפי שבוחרים חלק מבוגרי המכללות 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג176 ). תרומתה של הפעילות המחקרית להיבטי הוראה מועילה גם אם רק חלק קטן71 (ראו לעיל איור ). נוסף על זה, יכולתן של ripple effect( מאנשי הסגל במכללות עוסק במחקר פעיל, כאפקט אדווה המכללות לגייס אנשי סגל מצוינים, שירעננו וישביחו את ההוראה בהן, תלויה במידה רבה גם ביכולתן לספק להם סביבה אינטלקטואלית פורה וכן לספק את מבוקשם של חלקם לעסוק במחקר. נוסף על זה, מרכיב המחקר היישומי באוניברסיטאות קטן יחסית לייעודן כמרכזי מצוינות של מחקר בסיסי, ועל כן הוא אינו מסוגל לענות במלואם על צורכי התעשייה ומערכת הביטחון בישראל. טיפוח המחקר היישומי במכללות יכול לסייע להן לענות על צורכי התעשייה בידע עדכני ושימושי, שיאפשר לאומית אגב יצירת תשואה כלכלית ברורה למשק באופן -לה להשיג יתרון יחסי וטכנולוגי ברמה בין שאינו שם אותן בתפקיד דומה לזה של האוניברסיטאות או בתחרות עימן. אתגרים עיקריים יש כמה אתגרים עיקריים הניצבים בפני המכללות וחוקריהן בכל הקשור לקיום פעילות מחקרית ענפה. אתגרים אלה נובעים ברובם מייעודן המקורי של המכללות והוא הוראה אקדמית, והדגש על המחקר המדעי הוא משני בלבד. על כן המשאבים שהועמדו, ושעומדים, לרשות המכללות וחוקריהן לצורך תמיכה במחקר הם מעטים. לרשות חוקרים במכללות עומדות תשתיות מחקר מוגבלות. היסטורית נקבע כי תשתיות מחקר גדולות תיבנינה באוניברסיטאות בלבד, ומדיניות זו נשמרת עד היום. חלק מתשתיות המחקר הנדרשות לחוקרים במכללות הן תשתיות בסיסיות העומדות לרוב לרשות חוקרים באוניברסיטאות ברמת המעבדה האישית, או הציוד המחלקתי או המוסדי. אולם למכללות עצמן, בהיעדר תקציב מתאים, אין בדרך כלל די משאבים להקימן ולהפעילן. תשתיות אחרות הן מתקדמות וגדולות, והקמתן, הפעלתן ותחזוקתן מתאפשרות באוניברסיטאות בלבד. התמודדות עם אתגר זה מחייבת הקצאת משאבים להקמה ולהפעלה של תשתיות מחקר בסיסיות במכללות, או במרכזי מחקר אזוריים המשותפים לכמה מכללות, בעיקר בפריפריה הגאוגרפית. כמו כן היא מצריכה הרחבה של הגישה הקיימת של חוקרים במכללות לתשתיות באוניברסיטאות ויצירת הסדרי שיתוף פעולה בין המכללות לאוניברסיטאות והקצאת מימון מתאים מצד קרנות המחקר למענקים של חוקרים מהמכללות לכיסוי עלות השימוש בתשתיות כאלה. אפיקי המימון העומדים לרשות חוקרים במכללות, בעיקר אלה העורכים מחקר יישומי, מעטים יחסית למימון הרב המוקצה, בעיקר באמצעות ות"ת והקרן הלאומית למדע, למחקר בסיסי, מחקר המתרכז באוניברסיטאות. מימון למחקר יישומי ניתן לרוב מצד גופי ממשל שונים בעלי זיקה מתאימה, כמו רשות וכן באמצעות שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. 105,החדשנות והמדענים הראשיים במשרדי הממשלה .)2022( "2022 טק- להרחבה על פעילות רשות החדשנות ראו את נספח א בדוח הרשות, "דו"ח שנתי: מצב ההיי105 177 | תוימדקאה תוללכמב רקחמה המחקר במכללות יצירת אפיקי מימון חדשים והרחבת אלה הקיימים, בתמיכת הגופים הרלוונטיים הן במערכת ההשכלה הגבוהה והן מצד גורמי תעשייה וממשל (כמו המדענים הראשיים, מפא"ת ורשות החדשנות), הכרחית להרחבת הזדמנויות המחקר במכללות. על זה יש להוסיף את חשיבותן הרבה של רשויות המחקר לריכוז המידע על אפיקי המימון השונים הזמינים לחוקרים במכללות, לליווי תהליך הגשת הבקשות למענקים ולניהולם בפועל. לעומת האוניברסיטאות, שבהן רשויות המחקר גדולות ועתירות ניסיון, במכללות רבות רשויות המחקר הן בראשית דרכן, ויכולת התמיכה שלהן בחוקרים עדיין קטנה יחסית. כפי שנידון למשל בנוגע למענקי המאגדים של תוכנית המו"פ האירופית, למכללות פוטנציאל רב בהשתתפות במענקים אלה, אך השתתפות זו דורשת מיומנות והיכרות עמוקה עם הבירוקרטיה של המו"פ האירופי, ולפיכך 106.קיים פוטנציאל לא מנוצל של השתתפות חוקרים מהמכללות במענקים אלה בשל ייעודן המרכזי של המכללות כמוסדות הוראה, חובות ההוראה של אנשי הסגל במכללות לרוב גדולות מאלה של עמיתיהם באוניברסיטאות. עומס ההוראה מקשה על רבים מהם להקדיש זמן מספיק לטיפוח מחקרם. אף שכיום עומדים לרשות המכללות כלים מנהלתיים לצמצום שעות ההוראה של חוקרים מצטיינים, הן לעיתים נמנעות משימוש באפשרות זו בשל מגבלות משאבים המונעות מהן השלמת שעות ההוראה האלה בידי מרצה חלופי. על כל אלה יש להוסיף את התפקיד של סטודנטים לתארים מתקדמים, שהם נדבך מרכזי בפעילות המחקר בתחומים רבים, בייחוד במדעי הטבע על גוֹניהם השונים. בשל המספר הקטן של תוכניות הלימוד לתואר שני במכללות ובשל ההיעדר המוחלט של לימודים לתואר שלישי, חוקרים במכללות מתקשים לגייס עוזרי מחקר, קל וחומר לטווחי זמן ארוכים. בהיעדר תקצוב מתאים, גם יכולתם של חוקרים במכללות לממן את עוזרי המחקר האלה מוגבלת. על אלה נוספים קשיים שמערימות לעיתים האוניברסיטאות, המקשות על בוגרי המכללות להשתלב בלימודים מתקדמים או מקשות הנחיה משותפת לסטודנטים לתואר שלישי בידי איש סגל מהאוניברסיטה עם איש סגל ממכללה. ההתמודדות עם אתגרים אלה אינה באה להפוך את המכללות לכדי אוניברסיטאות בפועל, אלא לחזקן כמוקדי מחקר יישומי, להדגיש את ייחודיותן ולהעצים את כוחן הן בהוראה והן בקשריהן עם התעשייה, ובכך להעצים את תרומתן לחברה ולמשק בישראל. לפיכך, וכפי שהודגש לעיל, התמודדות עם אתגרים ות"ת, לבדן; היא צריכה -אלה אינה נחלתן של המכללות או של מערכת ההשכלה הגבוהה, ובראשן מל"ג לקבל מענה מגופים נוספים הן במשרדי הממשלה והן בתעשייה. ." להרחבה ראו בפרק "בין־לאומיות106 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג178 ה מ ל צ ו ת 2 0 2 2 /ד ו ח מ צ ב ה מ ד ע ב י ש ר א ל ת ש פ " ג לחזק את רשויות המחקר במכללות כדי שאלה תוכלנה לרכז מידע על אפיקי מימון, לסייע 1 לחוקרים בהגשת בקשות לקרנות מחקר וללוות את תפעול המענקים אגב הקצאת מימון מתאים מתוך המכללות עצמן ומחוץ להן. להרחיב את נגישותן של תשתיות מחקר לחוקרים במכללות. עבור תשתיות מחקר בסיסיות, בעיקר 2 למכללות מרוחקות, יש לדאוג להקצאת מימון מתאים להקמתן ולהפעלתן, אם במקום מרכזי אחד או באופן מבוזר בכמה מכללות שונות, כשהגישה לחוקרים ממוסדות אחרים מובטחת. עבור תשתיות מחקר גדולות באוניברסיטאות יש להבטיח את הגישה לחוקרים מהמכללות אגב הסרת קשיים מנהלתיים והרחבת המימון לשימוש בהן. להקים מסלול ייעודי, תחרותי ומבוסס מצוינות לחוקרים נבחרים במכללות, שעומס ההוראה בו 3 יהיה קטן יותר ושיכלול תקציב ייעודי לתמיכה בהקמת מעבדה בסיסית ובנסיעות מחקריות, וכן יעמיד לרשותם תקציבי מחקר ראשוניים להתנעת פעילותם המחקרית כנקודת פתיחה לגיוס כספים ממקורות חיצוניים. במסגרת מסלול זה או בנפרד ממנו ניתן להקצות מימון ייעודי לקשרי מדע בחו"ל כמו גם תמיכה בשבתונים למספר מוגבל של חוקרים מצטיינים מהמכללות במוסדות מחקר בארץ או בחו"ל. 179 | תוימדקאה תוללכמב רקחמה המחקר במכללות 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג180 ב דומה לדוח מצב המדע הקודם, גם לצורכי הכנת דוח מצב המדע הנוכחי התבקשו האוניברסיטאות למסור דיווח סדור על התפתחויות שחלו מאז פרסום הדוח הקודם. התפתחויות אלה נגעו למנעד הרחב של פעילות האוניברסיטאות: הוראה, מחקר, הקמתן של תשתיות מוסדיים וקשרי אקדמיה־-לאומיים, קשרי אקדמיה־תעשייה, שיתופי פעולה בין-חדשות, קשרים בין ציבור. על אלה נוספו דיווחי האוניברסיטאות על האתגרים והקשיים העיקריים העומדים בפניהן וכן דיווח על השפעות מגפת הקורונה שפשתה במהלך תקופת הדיווח, והשפעתה ניכרה בין היתר בהוראה ובמחקר באוניברסיטאות. דיווחיהן המלאים של האוניברסיטאות זמינים בנספח דיגיטלי לדוח זה. לאומית. כמו כן רבות -האוניברסיטאות ציינו בדיווחיהן את שאיפתן למצוינות במחקר ובהוראה ברמה בין מהאוניברסיטאות מדווחות כי בשנים האחרונות הן נמצאות בתנופת בנייה, הרחבה ושיפור של תשתיות תחומיים. בשנים -מחקר ומתודולוגיות הוראה, גיוס אנשי סגל חדשים והקמת מכוני מחקר ובתי ספר רב האחרונות מדווחות האוניברסיטאות בעיקר על חניכת מרכזים ובתי ספר חדשים בתחומי הקוונטום, ננוטכנולוגיה, אקלים וקיימות, מדע הנתונים ובינה מלאכותית. לצד זאת האוניברסיטאות מדווחות על שני קשיים עיקריים שעימם הן מתמודדות: ראשית, הן מדווחות על קושי בגיוס חברי סגל מצטיינים וסטודנטים לתארים מתקדמים, בעיקר בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב. להערכתן, הקושי בגיוס נובע מתחרות על היצע הסגל והסטודנטים, שככל הנראה אינו גדול דיו מלכתחילה, עם התעשייה ועם אוניברסיטאות בחו"ל; שנית, מלבד התקציב שהושקע בבנייה ובהתרחבות ארגונית, מדווחות האוניברסיטאות על מחסור במשאבים לרכישת ציוד ומכשור מדעי מתקדם, והדבר משפיע על יכולתן לתמוך במחקר מדעי מצטיין של חוקריהן וכן על גיוס סגל חדש. עיקרי דיווחי האוניברסיטאות 181 | תואטיסרבינואה יחוויד ירקיע והחלה להתפשט בישראל2019 נוספה על הקשיים הללו מגפת הקורונה, שהתפרצה בעולם בשלהי שנת . המגפה גזרה על מדינות העולם ועל ישראל סגרים בהיקף נרחב, מגבלות התקהלות 2020 בפברואר לאומית, והאוניברסיטאות נדרשו להתאים עצמן למציאות שיצרה המגפה ולנסות -ואיסורי תנועה בין ולשמור על רצף ההוראה והמחקר ועל איכותם. האוניברסיטאות ציינו לטובה את היערכותן המהירה ללימודים ולבחינות מרחוק, שאפשרה לדבריהן את המשך ההוראה האקדמית והקפדה על איכותה, וכן האיצה את שילובם של כלים טכנולוגיים לשיפור ההוראה. אוניברסיטאות רבות ציינו כי הקימו מערכי תמיכה וליווי כלכלי ונפשי עבור קהל הסטודנטים. עם זאת הן מדווחות כי בשל מגבלות התנועה לאומית חלו עיכובים ניכרים במחקרם של סטודנטים לתארים מתקדמים ושל אנשי -המקומית והבין לאומי לארץ ונפגעה יציאתם -סגל; בוטלו כינוסים ונסיעות אקדמיים; פחתה הגעת סטודנטים וסגל בין דוקטורט ואנשי סגל לחו"ל. עוד ניכר מדיווחי האוניברסיטאות כי על אף החזרה לשגרה -של עמיתי בתר התהוו בעת המגפה אתגרים והזדמנויות בעלי השלכות ארוכות טווח, שהיקפם אינו ברור לגמרי בשלב זה. לאומיים כיעד אסטרטגי -נוסף על כל האמור לעיל, הצביעו האוניברסיטאות על פיתוח קשרים בין לקידום מצוינותן האקדמית. הן דיווחו כי לצורך זה הן משקיעות מאמצים בפיתוח שותפויות מחקר עם אוניברסיטאות מחו"ל, בהגדלת מספר הסטודנטים הישראלים היוצאים להשתלמויות במוסדות לאומיים. עוד ציינו האוניברסיטאות כי -אקדמיים בחו"ל ובהגדלת שיעור אנשי הסגל והסטודנטים הבין למימוש חזונן הן שואפות גם לחזק את קשריהן עם הציבור, עם התעשייה ועם גופי מחקר, במערכת -ההשכלה הגבוהה ומחוצה לה. רבות מהאוניברסיטאות דיווחו כי הן משקיעות בשיתופי פעולה בין מוסדיים, שעיקרם עם אוניברסיטאות ועם מכללות בארץ ובחוץ לארץ, עם מרכזים רפואיים ועם מכוני מחקר. נוסף על אלה דיווחו האוניברסיטאות כי הן משקיעות גם בקשרים עם התעשייה כגשר להנגשת טכנולוגיות וידע בסיסי לתעשייה וכבסיס לשיתוף פעולה סביב צרכים ואתגרים משותפים. לבסוף הצהירו האוניברסיטאות על חשיבות פיתוח קשריהן עם הציבור, הן בעידוד מעורבות חברתית וקידום שוויון וייצוג הולם במסגרת האקדמית והנגשתה לקבוצות אוכלוסייה נוספות והן במחויבות להנגשתן ולהפצתן של התגליות המדעיות לקהל הרחב. 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג182 רשימת האיורים מבוא 19 .. אבני היסוד למחקר מדעי מצטיין1 איור תמונת מצב 27 .)2021( OECD-. רמת ההשכלה הגבוהה במדינות ה2 איור . מספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי ספירת ראשים ולפי משרות שלמות 3 איור 28 .)2021–2002( 28 .)2021–2015( . מספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תחומים4 איור 29 .)2021–2015( . שיעור השינוי במספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תחומים5 איור 30 .)2021–2015( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות לפי תחומים6 איור 31 .)2021–2015( . התפלגות גיל אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תחומים7 איור 32 .)2020–2017( דוקטורט בישראל בחלוקה לחוקרים ישראלים וזרים-. מספר עמיתי בתר8 איור 33 .)2020–2017( דוקטורט בישראל לפי תחומים-. מספר עמיתי הבתר9 איור . מספר מקבלי התארים מהמוסדות להשכלה הגבוהה בישראל לפי תואר, תשס"ז–תש"ף 10 איור 34 .)2019/20–2006/07( . מספר מקבלי התארים מהמוסדות להשכלה הגבוהה בישראל לפי תחום ולפי תואר, תש"ע–תש"ף11 איור 35 .)2019/20–2009/10( 35 .)2020( נבחרות לפי תחומיםOECD . שיעור בוגרי התואר השלישי במדינות12 איור . שיעור בוגרי התואר השלישי שנכנסו לסגל האקדמי (כסגל בכיר או כמרצים מן החוץ) לפי שנת קבלת 13 איור 37 .)2016–2000( התואר השלישי . התפלגות כניסתם של בעלי תואר שלישי לסגל האקדמי לפי שנת קבלת התואר וסוג המשרה 14 איור 37 .)2016–2000( 38 .)2020–1981( OECD-. עצימות המו"פ במדינות ה15 איור 39 .)2020( OECD-. השקעה לאומית במו"פ לפי מגזר מבצע במדינות ה16 איור 40 .)2020–1991( . שיעור השקעה לאומית במו"פ בישראל לפי מגזר מבצע17 איור 40 .)2020–1981( כאחוז מהתמ"גOECD-. השקעה לאומית במו"פ אקדמי במדינות ה18 איור 41 .)2020–1981( במחירים קבועיםOECD-. ההשקעה הלאומית במו"פ אקדמי (מיליוני דולר) במדינות ה19 איור 42 .)2019–2004( השנים האחרונות15- בOECD-. שיעור הגידול בהוצאה הלאומית למו"פ במדינות ה20 איור 43 .). תקציב הקרן הלאומית למדע (בניכוי הוצאות תפעול) במחירים שוטפים (מיליוני ש"ח21 איור . שיעור המימון השנתי למענקים מאושרים חדשים בתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע 22 איור 44 .)2021–2010( לפי תחומים . המימון השנתי הממוצע למענק (אלפי ש"ח) בתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע 23 איור 45 .)2021–2010( . מספר ההגשות, הזכיות ושיעור ההצלחה בתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע24 איור 46 .)2021–2003( . הפער השנתי בין סך המימון (מיליוני ש"ח) שביקשו הזוכים החדשים במענקי המחקר האישיים של25 איור 47 .)2021–2012( הקרן הלאומית למדע למימון שאושר בפועל . דירוג מדינות לפי מספר פרסומים ושיעורם מסך פרסומי העולם בערכים מוחלטים ולפי מספר פרסומים 26 איור 50 .)2020–2016( למיליון נפש 51 .)2020–2000( השוואה-. מספר הפרסומים המדעיים ושיעור גידולם בישראל ובמדינות בנות27 איור 183 | 52 .)2020( . התפלגות הפרסומים המדעיים בישראל לפי תחומי מחקר28 איור 53 .)2020–2011( השוואה-. מספר הציטוטים הממוצע לפרסום בישראל ובמדינות בנות29 איור 54 .)2020–2010( . שיעור הפרסומים המצוטטים ביותר מסך פרסומי המדינה לפי מדינות30 איור . מספר הפרסומים הישראליים המצוטטים ביותר לפי תחומים ושיעורם מסך הפרסומים הישראליים בכל 31 איור 54 .)2020–2010( תחום ) ושיעורן לפי מדינות ותחומים ERC( . מספר הזכיות בתוכנית המענקים של מועצת המחקר האירופית32 איור 57 .)2021–2007( בין־לאומיות . שיעור הפרסומים של חוקרים ישראלים שנכתבו במשותף עם חוקרים ממדינות אחרות לעומת מדינות 33 איור 63 .)2020–2010( השוואה-בנות 64 .)2020–2018( . דירוג עשר המדינות המובילות בשיתוף פעולה עם ישראל בפרסומים מדעיים34 איור 65 .השוואה- לעומת מדינות בנותHorizon 2020 . ההצלחה של ישראל בתוכנית המאגדים של35 איור 69 .)2020( דוקטורט הזרים בישראל-. ארץ המוצא של עמיתי הבתר36 איור 70 .)2020( דוקטורט בישראל לפי תחומים-דוקטורט הזרים מסך עמיתי הבתר-. שיעור עמיתי הבתר37 איור 72 .)2019( לפי תוארOECD-. שיעור הסטודנטים הזרים מסך הסטודנטים במדינות ה38 איור מדעי הרוח תחומים ולפי תואר, -. מספר מקבלי התארים במדעי הרוח מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת39 איור 92 .)2019/20–2009/10( תש"ע–תש"ף 93 .)2020/21–2010/11( . שיעור השינוי במספר הסטודנטים במקצועות מדעי הרוח, תשע"א–תש"ף40 איור 94 .)2020( נבחרותOECD תחומים ולפי תואר במדינות-. שיעור בוגרי מדעי הרוח לפי תת41 איור 95 .)2020/21( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי הרוח לפי תואר, תשפ"א42 איור 95 .)2021–2015( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי הרוח לפי תואר43 איור מדעי החברה תחומים ולפי תואר, -. מספר מקבלי התארים במדעי החברה מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת44 איור 112 .)2019/20–2009/10( תש"ע–תש"ף 113 .)2020/21–2010/11( . שיעור השינוי במספר הסטודנטים במקצועות מדעי החברה, תשע"א–תש"ף45 איור 114 .)2020( נבחרותOECD תחומים ולפי תואר במדינות-. שיעור בוגרי מדעי החברה לפי תת46 איור 115 .)2020/21( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החברה לפי תואר, תשפ"א47 איור 115 .)2021–2015( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החברה לפי תואר48 איור . שיעור תלמידי המחקר במדעי החברה שקיבלו מלגה בשנת הלימודים תשפ"א, לפי תחומים, וכן סכום 49 איור 118 .המלגה השנתית הממוצעת לתלמיד . שיעור תלמידי המחקר במדעי החברה בשנת הלימודים תשפ"א שהועסקו בהוראה, לפי תחומים, 50 איור 119 .והשכר השנתי הממוצע לתלמיד 120 .. מקורות המימון של הפקולטות למדעי החברה למלגות לתלמידי מחקר בשנת הלימודים תשפ"א51 איור 2022/ | דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג184 המדעים המדויקים תחומים ולפי תואר, -. מספר מקבלי התארים במדעים המדויקים מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת52 איור 131 .)2019/20–2009/10( תש"ע–תש"ף 132 .)2020( נבחרותOECD תחומים ולפי תואר במדינות-. שיעור בוגרי המדעים המדויקים לפי תת53 איור 133 .)2020/21( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי המדעים המדויקים לפי תואר, תשפ"א54 איור 134 .)2021–2015( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי המדעים המדויקים לפי תואר55 איור . פרק הזמן הממוצע (בחודשים) לקבלת מעבדה אישית לשימוש מלא מרגע הקליטה במוסד וממוצע 56 איור 140 .הערכת החוקרים לפרק הזמן הסביר (בחודשים) להקמת מעבדה הדומה לזו שנדרשו לה, לפי תחומים . הזמן הממוצע (בחודשים) מרגע תחילת העבודה בפועל במוסד ועד לקבלת המעבדה לשימוש מלא, 57 איור 141 .לפי מועד תחילת תהליך התכנון וההקמה של המעבדה 142 .. הקשיים, הבעיות והעיכובים העיקריים בתהליך הקמת המעבדה כפי שצוינו בידי החוקרים58 איור 143 .. האופן שבו נפגעה פעילותם המחקרית של החוקרים ממשך הזמן שנדרש להקמת מעבדתם59 איור מדעי החיים והרפואה תחומים ולפי תואר, -. מספר מקבלי התארים במדעי החיים והרפואה מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת60 איור 151 .)2019/20–2009/10( תש"ע–תש"ף 152 .)2020( נבחרותOECD תחומים ולפי תואר במדינות-. שיעור בוגרי מדעי החיים והרפואה לפי תת61 איור 154 .)2020/21( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החיים והרפואה לפי תואר, תשפ"א62 איור 154 .)2021–2015( . יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החיים והרפואה לפי תואר63 איור 157 .) בארצות הבריתBRDPI( רפואי-. מדד מחיר המחקר והפיתוח הביו64 איור . סכום המענק השנתי הממוצע (אלפי ש"ח) למחקר במדעי החיים והרפואה בתוכנית המענקים האישיים 65 איור 158 .)2021–2012( של הקרן הלאומית למדע, לפי מחזורי הגשה המחקר במכללות האקדמיות . מספר אנשי הסגל הבכיר במכללות האקדמיות לפי דרגה, בשיטת ספירת ראשים ובשיטת משרות 66 איור 169 .)2021–2002( שלמות . שיעורם של אנשי הסגל הבכיר במכללות מסך אנשי הסגל הבכיר בישראל, לפי דרגה, בשיטת ספירת 67 איור 170 .)2021–2002( ראשים ובשיטת משרות שלמות 171 .)2021–2015( . מספר אנשי הסגל הבכיר במכללות האקדמיות לפי תחומים68 איור . שיעור אנשי הסגל הבכיר במכללות האקדמיות מסך אנשי הסגל הבכיר בישראל לפי תחומים 69 איור 171 .)2021–2015( . שיעור בוגרי המכללות האקדמיות והמכללות האקדמיות לחינוך מסך בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה70 איור 172 .)2019/20–2009/10( לפי תחום ולפי תואר, תש"ע–תש"ף ) שהם בוגרי תואר ראשון 2020/21( . שיעור הסטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות בשנת תשפ"א71 איור 173 .ממכללה, לפי תחומים . מספר ההגשות של חוקרים ממכללות לתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע לפי 72 איור 174 .תחומים 185 | האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , כיכר אלברט איינשטיין 43 רחוב ז'בוטינסקי 9104001 ירושלים4040 ת"ד 02-5676222 'טל www.academy.ac.il למהדורה הדיגיטלית של הדוח בתיקון לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ) נקבע שעל האקדמיה להגיש לממשלה2010( משנת תש”ע שנתי על מצב המדע בישראל. הדוחות-ולכנסת דוח תלת שנתיים שהאקדמיה מכינה סוקרים את מצב המדע-התלת במדינה, בכל שטחי המדע: מדעי הרוח, מדעי החברה, המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה. הדגש בדוחות אלה הוא על המחקר הבסיסי, והם מצביעים על הישגים, על פערים ועל אתגרים. הדוחות כוללים גם המלצות לטיפול בפערים ולעמידה באתגרים לצורך ביסוסם וקידומם של המדע והמחקר בישראל בשל היותם אבני יסוד בבנייתה של המדינה, בצמיחתה הכלכלית, בחוסנה הביטחוני ובמעמדה של ישראל בקרב האומות.