חומר רקע
דוח מצב המדע בישראל
2022/תשפ"ג
עיקרי הדוח
3-2
"האקדמיה תכין... סקירה תלת־שנתית
על מצב המדע והמחקר בישראל
בהשוואה למצב המדע והמחקר בעולם"
)2010-, תש״ע2 (חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תיקון מס׳
הדוח שואף לקדם את המדע בישראל ולטפח את מצוינותו.
הוא שואף להביא לידי ביטוי את צורכיהם ואת מצוקותיהם של החוקרים
).bottom-up( כפי שהם עולים מהשטח, מלמטה למעלה המחקר
המדעי
תשתיות
מחקר
מימון
ותקציב
הון
אנושי
אבני היסוד למחקר מדעי מצטיין
זמינותן של אבני יסוד אלה וההשקעה בהן הן המפתח להעצמת המדע בישראל.
הכנת הדוח הנוכחי
סקירת מצב
המדע במדינה
בחינה השוואתית
ובין־לאומית
זיהוי הישגים,
פערים ואתגרים
גיבוש מסקנות
והמלצות
6
23עשרות
ועדות-תת
מבכירי החוקרים
ממגוון תחומי המדע
בעלי תפקידים
הוועדות נפגשו עימם-שתת
מבוא
2022/דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג
תמונת מצב
5-4
:המדע הישראלי רושם הישגים נכבדים המעידים על מצוינותו
7
11
מקומה של ישראל בזכייה
היוקרתייםERC-במענקי ה
מקומה של ישראל בשיעור הפרסומים
המצוטטים ביותר מסך פרסומי המדינה
עם זאת ישראל נוטה להישגים פחותים מאלה של מדינות ייחוס הדומות לה
בגודלן הדמוגרפי והפיזי ושהן בעלות עצימות מדעית גבוהה.
ישראל מפגרת אחר מדינות רבות בהשקעתה במו"פ האקדמי:
:OECD-אוכלוסיית ישראל משכילה יחסית למדינות ה
24%
13%
1%
בוגרי תואר ראשון
בוגרי תואר שני
בוגרי תואר שלישי
מספר בוגריה של מערכת ההשכלה הגבוהה
גדל במידה ניכרת לאורך השנים:
1991
2020
0.59%
0.42%
ירידה ניכרת
בהוצאה
הלאומית למו"פ
אקדמי כאחוז
מהתמ"ג: ממדינה
מובילה למדינה
ממוצעת.
יפן
ישראל
הולנד
פינלנד
יוון
ספרד
קנדה
הממלכה המאוחדת
הונגריה
צרפת
ארצות הברית
שוודיה
ליטא
OECDממוצע ה־
אוסטרייה
ארגנטינה
אירלנד
מקסיקו
בלגייה
קולומבייה
גרמניה
סלובניה
טייוואן
טורקייה
אוסטרליה
דנמרק
נורווגיה
סינגפור
שווייץ
רומניה
אסטוניה
דרום אפריקה
פורטוגל
קוריאה
רוסיה
לטביה
סלובקיה
צ'כיה
פולין
סין
שיעור גידול בהוצאה
הלאומית למו"פ אקדמי
מהנמוכים ביותר
OECD-במדינות ה
2021 2015 מספר אנשי סגל בכיר
מתמטיקה,
סטטיסטיקה
ומדעי המחשב
הנדסה ואדריכלות
מדעי הטבע
רפואה
מדעי החברה
ומשפטים
מדעי הרוח
+24%
+3%
+5%
2,240
2,635
2,296
2,362
2,705
2,856
+19%
765
907
+7%
+10%
1,997
1,236
2,193
1,318
+41%
+80%
+28%
39,261
13,351
1,288
50,395
24,022
1,811
תואר שני
תואר ראשון
תואר שלישי
2022/דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג
המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה נמצאים בצמיחה ניכרת בשנים
האחרונות. לעומתם, מדעי הרוח והחברה נמצאים בצמיחה מתונה ביותר,
ואף בירידה:
2019/20 2006/7
3%
26%
26%
27%
29%
30%
33%
34%
34%
35%
36%
42%
43%
45%
47%
53%
60%
67%
68%
68%
69%
85%
88%
90%
99%
105%
107%
107%
109%
110%
122%
129%
134%
161%
179%
251%
255%
275%
380%
427%
7-6
המדע נעשה בשיתוף פעולה בין חוקרים ממדינות שונות. השתתפותה
של ישראל במאמץ המדעי העולמי הוא מרכיב מרכזי בהשתייכותה
לקהילת העמים ובמעמדה בה.
לאומי ומימונו-מחקר בין
לאומי שחוקרים ישראלים הם צד בו הוא גדול, אך -היקף שיתוף הפעולה הבין
עדיין קטן מזה של מדינות ייחוס בעלות מצוינות מדעית בולטת.
סגל וסטודנטים זרים
לשיעור גבוה של סגל ושל סטודנטים זרים השפעה חיובית עצומה על איכות
המחקר וההוראה האקדמיים.
בישראל שיעור אנשי הסגל הבכיר והסטודנטים הזרים זעום לעומת מדינות
בעלות עצימות מדעית גבוהה:
3%-פחות מ
מאנשי הסגל הבכיר
50%
דוקטורט-מעמיתי הבתר
דוקטורט זרים מצטיינים.-ישראל מתקשה גם בגיוס עמיתי בתר
3%
5%
8%
מהסטודנטים
לתואר ראשון
מהסטודנטים
לתואר שני
מהסטודנטים
לתואר שלישי25%
10%
8.4%
7.0%
6.0%
5.3%
4.9%
4.8%
4.3%
3.8%
53%
65%
66%
68%
68%
69%
70%
71%
ארה"ב
גרמניה
הממלכה המאוחדת
איטליה
צרפת
קנדה
ספרד
סין
הולנד
שווייץ
ישראל
נורווגיה
פינלנד
דנמרק
שוודיה
סינגפור
בלגייה
שווייץ
עיקר שיתוף הפעולה
של חוקרים ישראלים
הוא עם עמיתיהם
בארצות הברית ואירופה
שיעור הפרסומים
שנכתבו במשותף
עם חוקרים
ממדינות אחרות
בין־לאומיות
2022/דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג
9-8
תשתיות מחקר חדישות הן אבן יסוד ביכולתם של חוקרים לקיים מחקר
פורץ דרך.
על הצורך בתשתיות מחקר לבוא לידי ביטוי בתהליכי התקצוב והתכנון
של המחקר המדעי, ועליו להישען על מנגנונים מסודרים לתמיכה בצורכי
החוקרים.
תשתיות מחקר בישראל
w
ישראל מספקת מימון נרחב להקמת תשתיות מחקר אישיות לחוקרים חדשים.
w
המימון עבור חוקרים ותיקים לוקה בחסר.
בישראל, שלא כנהוג במדינות שונות בעולם, אין מנגנון סדור האמון על בדיקת
הצורך בתשתיות מחקר לאומיות ועל גיבוש אסטרטגיה מקיפה וארוכת טווח
בנושא.
תשתיות מחקר בחו"ל
ישראל היא מדינת אי קטנה דה פקטו ואין ביכולתה להחזיק תשתיות מחקר
מתקדמות גדולות במיוחד, שהן במידה רבה לחם חוקו של המחקר המדעי
המודרני.
הצלחתם של מדעניה כרוכה במידה רבה ביכולתה של ישראל ליצור עבורם גישה
לתשתיות מחקר מתקדמות בחו"ל.
w
אין מנגנון סדור לתמיכה בחברו ּת ישראל בתשתיות מחקר ובארגונים
לאומיים ולתקצובה.-בין
w
לאומיים -אין ריכוז של המידע על תשתיות המחקר והארגונים הבין
בהם ישראל חברה.
w
ישראל מעורבת במידה מוגבלת בפורום האסטרטגיה האירופית לתשתיות
). ESFRI( מחקר
תשתיות מחקר
2022/דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג
11-10
זה כמה עשורים שמדעי הרוח בארץ ובעולם נתונים במשבר מתמשך
המתבטא בירידת קרנם בקרב הציבור הרחב וכן בצמצום הפעילות
בתחומים אלה במוסדות ההשכלה הגבוהה.
אנשי הסגל במדעי הרוח:
20%
+5%
מסך אנשי הסגל2015 משנת
תקצוב מדעי הרוח ומימונם
אופן התקצוב של מדעי הרוח בישראל ושיעורו אינם מאפשרים תמיכה נאותה
במחקר בתחום:
w
מתעלם מהבדלים שבין דרכי המחקר בתחום זה לבין אלה הנהוגות במדעי
הטבע.
w
מוביל ליצירת תמריצים שמעודדים התפתחות שאינה תמיד הולמת את המחקר
בתחום.
w
אינו מבטיח מסה קריטית של מחקר בתחום.
מיומנויות מחקר
הכשרת דור ההמשך של החוקרים
במדעי הרוח כרוכה בהנחלת
מיומנויות וכלי מחקר מתאימים.
w
שליטה בשפות
w
מיומנויות טכנולוגיות
הפקולטות למדעי הרוח מתקשות
לתמוך בהקנייתן של שפות, בייחוד
שפות עתיקות.
הנחלת מיומנויות טכנולוגיות
הנדרשות למדעי הרוח הדיגיטליים
נמצאת לרוב בראשית דרכה.
תשתיות מחקר
w
איסוף מידע ומקורות
w
אחסון ושימור
w
הנגשה, מפתוח ויכולת אחזור
אין תמיכה ומימון סדור למיזמי
מחקר ארוכי טווח שעיקרם איסוף
מידע, אחסונו והנגשתו.
יש תמיכה מוגבלת בדיגיטציה של
איסוף, שימור והנגשה של מידע
ומקורות במדעי הרוח.
חינוך
והכשרה
להוראה
עיצוב
אומנויות
לימודים
אזוריים
ולימודי
תרבות
פילוסופיה
ומדע
הדתות
ספרות
ארכאולוגיה
בלשנות
ושפות
היסטוריה
יהדות
-44%
-40%
-30%
-30%
-29%
-21%
-18%
-3%
0%
142%
בתוך כעשור ירד מספר
הסטודנטים לתואר ראשון
ברוב מקצועות מדעי הרוח
בעשרות אחוזים.
2022/דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג
מדעי הרוח
בוגרי מדעי הרוח:
13-12
במרבית האוניברסיטאות תחומי מדעי החברה (כולל משפטים ומנהל
עסקים) הם מן התחומים הגדולים ביותר, אך שיעורם הולך ויורד.
הכשרת סטודנטים
לתארים מתקדמים
הסטודנטים לתארים מתקדמים הם עתודת
חוקרי העתיד וכיום הכשרה מיטבית שלהם
דורשת מהם להקדיש את מרב זמנם
ומאמציהם ללימוד ולמחקר.
במרבית הפקולטות והמחלקות אין מסלולי
הכשרה סדורים לתלמידי תואר שלישי, ואלה
הקיימים – דלים מאוד.
45%
מתלמידי הדוקטורט זוכים למלגה
ש"ח בחודש 4,000
סכום המלגה הממוצע לתלמיד דוקטורט
מגמת קיטון
במספר בוגרי
התואר הראשון
במדעי החברה
לעומת גידול
בתואר השני
והשלישי
בוגרי מדעי החברה:
42%
מבוגרי התואר הראשון
50%
מבוגרי התואר השני
18%
מבוגרי התואר השלישי
מקומו הציבורי של המחקר במדעי החברה
מדעי החברה חוקרים שאלות המעסיקות תדיר את הציבור הרחב וכן את מקבלי
ההחלטות.
אולם בשנים האחרונות מתגברות הטענות על מרחק הולך וגדל ביניהם חרף
התרומה ההדדית העצומה שיכולה לצמוח מקשר הדוק ופורה ביניהם.
w
לחוקרים אין תמריץ להיות בקשר עם הציבור, ועיקר פועלם הוא בקהילה
המדעית ומתנהל באנגלית.
w
גוברת הספקנות בציבור בנוגע לתרומתם של מדעי החברה ובנוגע למדע בכלל.
2009/10
2019/20
שיעור השינוי במספר הבוגרים
100%
תואר שני
תואר שלישי
תואר ראשון
תשתיות מחקר
התמיכה בתשתיות מחקר
במדעי החברה לוקה בחסר,
ונדרשת גישה למשאבים רבים
מאלה שמדעי החברה נזקקו
להם בעבר.
w
תשתיות פיזיות בסיסיות
w
תוכנות מחשב למחקר
w
מאגרי מידע
w
ציוד ומכשור מדעי
מדעי החברה
2022/דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג
:אנשי הסגל במדעי החברה
24%
+3%
מסך אנשי הסגל2015 משנת
הגידול המועט ביותר בכל תחומי המדע
15-14
,המדעים המדויקים בישראל נמצאים בצמיחה מתמדת בשנים האחרונות
בעיקר בשל שגשוגה של תעשיית ההיי־טק וביקושה הרב לכוח אדם
מיומן בתחום.
אנשי הסגל במדעים המדויקים:
:2015 גידול ניכר במספרם מאז שנת
+7%
+10%
+19%
בהנדסה ואדריכלות
במדעי הטבע
במתמטיקה, סטטיסטיקה
ומדעי המחשב
זמן הקמת מעבדות לחוקרים חדשים
התארכות זמן הקמת המעבדות לחוקרים חדשים פוגעת במידה ניכרת ביכולתם של
החוקרים החדשים לבצע מחקרים פורצי דרך ותחרותיים בקנה מידה בין־לאומי.
חודשים17
20%
.זמן הקמת המעבדה הממוצע
מהחוקרים קיבלו את מעבדתם
לאחר יותר משנתיים מאז קליטתם.
שמרנות בגיוס אנשי סגל
תהליכי הגיוס במוסדות האקדמיים בישראל שמרניים מאוד בשל הנוהג להעניק
קביעות כמעט לכל איש סגל בכיר.
מוסדות רבים מעדיפים להימנע מהסיכון בגיוס אנשי סגל שטרם זכו לפריחה
מחקרית מקיפה, ובכך מחמיצים הזדמנות לקלוט אנשי סגל שמתגלים עם הזמן
כחוקרים מצטיינים.
שמרנות זו מקשה גם את ההתמודדות עם המחסור באנשי הסגל הבכיר במדעים
המדויקים וההנדסה בארץ.
טק-בריחת מוחות לתעשיית ההיי
טק על כוח אדם:-המערכת האקדמית נמצאת בתחרות עם תעשיית ההיי
w
אנשי סגל
w
סטודנטים לתארים מתקדמים ועוזרי מחקר
היא מתקשה לגייס חדשים ולשמר את אלה הקיימים.
היקף המחקר הבסיסי בתחומים אלה נפגע וכך גם יכולתה של המערכת האקדמית
להכשיר בוגרים חדשים למשק.
דרכים יצירתיות שאינן תלויות רק בשיפור תנאי שכר יכולות לסייע בהתמודדות
עם קושי זה.
+47%
2019/20 2009/10
תואר שלישי
תואר שני
תואר ראשון
+20%
+27%
7,707
1,614
447
11,292
2,057
538
181
)77.4%(
144
)61.7%(
69
)29.5%(
25
)10.7%(
33
)14.1%(
פגיעה בביצוע
מחקרים
פגיעה בגיוס
צוות מעבדה
פגיעה בהגשה
לקרנות מחקר
פגיעה אחרת
העבודה המחקרית
לא נפגעה
המדעים המדויקים
2022/דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג
:בוגרי המדעים המדויקים
גידול ניכר בתוך כעשור:
17-16
בישראל מחקר ענף במדעי החיים והרפואה, שזכה להכרה ולהישגים
לאומיים רבים. -בין
תחום זה הוא מהתחומים הגדולים ביותר במחקר במדינה מבחינת המימון
וכוח האדם המוקצים לו.
אנשי הסגל ברפואה (כולל סגל קליני):
25%
+24%
מסך אנשי הסגל2015 משנת
בוגרי מדעי החיים והרפואה:
10%
14%
32%
מבוגרי התואר הראשון
מבוגרי התואר השני
מבוגרי התואר השלישי
מענקי מחקר במדעי החיים והרפואה:
35%
ש"ח280,000
מתקציב המענקים האישיים
החדשים של הקרן הלאומית למדע
בממוצע בשנה למענק –
הגבוה ביותר בכל התחומים
עלות עריכת מחקרים במדעי החיים והרפואה
המחקר במדעי החיים והרפואה נוטה להיות חריג בעלותו הגבוהה.
בשנים האחרונות ניכר גידול בעלות תשומות המחקר בתחום, שללא התאמה
במימון המוקצה לו, שוחק את יכולתו של המדע הישראלי לערוך מחקר פורץ דרך
ותחרותי בקנה מידה עולמי.
) ותשומות המחקר R01( האמריקאיNIH-לעומת המענק הממוצע של ה
רפואי בארצות הברית, שעלו בעשרות אחוזים, המענק הממוצע של הקרן -הביו
הלאומית למדע בתחומי מדעי החיים והרפואה בישראל נותר ללא שינוי:
מחקר בידי רופאים
חוקרים הם רופאים שנוסף על עבודתם הקלינית -רופאים
הם עורכים מחקר מדעי (בסיסי או יישומי).
פעילותם תורמת לאלה:
w
המחקר המדעי
w
איכות הטיפול הרפואי
w
פטנטים ורווח כלכלי
מיצוי בשל חסמים רבים -חרף זאת הנושא נמצא בתת
חוקרים.-המקשים פעילותם של רופאים
w
הכשרה מחקרית לא מספקת בזמן לימודי הרפואה
w
היעדר הבטחת זמן שמור למחקר
w
מחסור בתשתיות מחקר
מדעי החיים והרפואה
2022/דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג
2012
2021
2012 שיעור השינוי ביחס לשנת
100%
תשומות המחקר הביו־רפואי
NIH
הקרן הלאומית למדע
19-18
מספרן של המכללות האקדמיות וכן חלקן במערכת ההשכלה הגבוהה
בישראל גדלו בשנים האחרונות במידה ניכרת.
20
9
22
מכללות מתוקצבות
תקציביות-מכללות חוץ
מכללות אקדמיות לחינוך
אנשי הסגל הבכיר במכללות:
28%
מסך אנשי הסגל
+97%
בתוך שני עשורים
מתלמידי הדוקטורט באוניברסיטאות הם בוגרי מכללות:20%-כ
הפעילות המחקרית במכללות התרחבה מאוד, ובייחוד המחקר היישומי, ומספר
גדל והולך של בוגריהן משתלב בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות.
עם זאת מחקר זה נעשה כשהוא סובל מקשיים רבים:
w
מחסור בתקציבי מחקר
w
עומס הוראה
w
היעדר תשתיות מחקר מתקדמות
w
מחסור בתלמידי מחקר
טיפוח המחקר היישומי במכללות יסייע לענות על צורכי התעשייה בידע עדכני
ושימושי אגב יצירת תשואה כלכלית ברורה למשק בלא לשים אותן בתפקיד דומה
לזה של האוניברסיטאות או בתחרות עימן.
בוגרי
המכללות:
40%-יותר מ
מסך בוגרי התואר
הראשון במרבית
התחומים
סך הכול
משפטים
מדעי הרוח
רפואה ומקצועות
עזר רפואיים
מדעי החברה
מדעי הטבע,
מתמטיקה
וחקלאות
הנדסה
ואדריכלות
2002
2021
1,634
3,221
2009/10
2019/20
78%
64%
57%
52%
42%
41%
33%
15%
מדעי הרוח
מדעי החברה
המדעים
המדויקים
מדעי החיים
והרפואה
המחקר במכללות האקדמיות
2022/דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג
10%
17%
20%
23%
24%
38%
19%
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
, כיכר אלברט איינשטיין 43 רחוב ז'בוטינסקי
9104001 ירושלים4040 ת"ד
02-5676222 'טל
www.academy.ac.ilלדוח המלא
בתיקון לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
) נקבע שעל האקדמיה להגיש2010( משנת תש”ע
שנתי על מצב המדע בישראל.-לממשלה ולכנסת דוח תלת
שנתיים שהאקדמיה מכינה סוקרים את-הדוחות התלת
מצב המדע במדינה, בכל שטחי המדע: מדעי הרוח, מדעי
החברה, המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה. הדגש
בדוחות אלה הוא על המחקר הבסיסי, והם מצביעים
על הישגים, על פערים ועל אתגרים. הדוחות כוללים
גם המלצות לטיפול בפערים ולעמידה באתגרים לצורך
ביסוסם וקידומם של המדע והמחקר בישראל בשל היותם
אבני יסוד בבנייתה של המדינה, בצמיחתה הכלכלית,
בחוסנה הביטחוני ובמעמדה של ישראל בקרב האומות.