מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מבט משווה :כתיבה אהוד בקר :| אישור שירי ספקטור בן ארי, ראש צוות :תאריך כ"ו באייר תשפ"ד , 3 ביוני2024 מבט משווה יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מבט משווה הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 2 1. מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 3 2. יעדים להפחתת פליטת גזי חממה בישראל ................................ ................................ ............. 4 3. מידע על מדינות שונות ................................ ................................ ................................ ........ 5 4. סיכום מידע משווה ................................ ................................ ................................ .............. 7 4.1 האיחוד האירופי ................................ ................................ ................................ ............. 10 4.2 אוסטרליה ................................ ................................ ................................ ...................... 11 4.3 אינדונזיה ................................ ................................ ................................ ....................... 12 4.4 איסלנד ................................ ................................ ................................ ......................... 13 4.5 ארגנטינה ................................ ................................ ................................ ...................... 13 4.6 ארצות הברית ................................ ................................ ................................ ................ 14 4.7 ברזיל ................................ ................................ ................................ ............................ 16 4.8 בריטניה ................................ ................................ ................................ ......................... 16 4.9 דרום אפריקה ................................ ................................ ................................ ................ 17 4.10 דרום קוריאה ................................ ................................ ................................ .................. 18 4.11 הודו ................................ ................................ ................................ .............................. 19 4.12 יפן ................................ ................................ ................................ ................................ . 20 4.13 מקסיקו ................................ ................................ ................................ ......................... 20 4.14 נורווגיה ................................ ................................ ................................ .......................... 21 4.15 ני ו זילנד ................................ ................................ ................................ ........................ 22 4.16 סין ................................ ................................ ................................ ................................ . 23 4.17 פרו ................................ ................................ ................................ ................................ 24 4.18 צ'ילה ................................ ................................ ................................ ............................ 25 4.19 קולומביה ................................ ................................ ................................ ....................... 25 4.20 קוסטה ריקה ................................ ................................ ................................ .................. 26 4.21 קנדה ................................ ................................ ................................ ............................ 27 4.22 שוויץ ................................ ................................ ................................ ............................. 28 5. נספח: טבלת סיכום מידע משווה ................................ ................................ ......................... 29 יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מבט משווה זה נכתב לבקשת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ומוצג בו מידע על ה יעדים להפחתת גזי חממה כפי ( שדווח על ידי מדינות שונות לאו"ם, כחלק מאמנת המסגרת בנושא שינוי האקליםUNFCCC ) 1 . המידע המדובר כולל את היעדים להפחתה לשנים מסוימות (בדרך כלל2030 ו- 2050 ), ובמידה ומדובר בשינוי יחסי, מפורטת גם שנת הייחוס. בנוגע לכל יעד, נבדק האם הוא מעוגן גם בחקיקה לאומית או בהחלטות ממשלה (או אם חקיקה והחלטות ממשלה מפרטות יעדים סותרים), מהם המנגנונים המפורטים בחוק או בהחלטות לשינוי היעדים, והאם יש פירוט .סקטוריאלי בנוגע לאופן השגת היעדים הללו יודגש כי מסמך זה עוסק ב יעדים שמדינות שונות הציבו לעצמן להפ חתת הפליטות (קרי: מיטיגציה) בדיו ו חים לאו"ם ובחקיקה, והוא אינו עוסק במימוש היעדים בפועל או ביעדים שהוצבו בתחום ההיערכות לשינוי אקלים (קרי: אדפטציה). עם זאת, בחלק מהמדינות בהן נמצא במסגרת כתיבת .מסמך זה מידע זמין ועדכני בנוגע למימוש היעדים, מידע זה מוצג במסמך המדינות בהן ממוקד מבט משווה זה הן המדינות החברות ב- OECD , מדינות הנמצאות בתהליך קבלה לארגון, ומדינות הנחשבות שותפות מרכזיות לארגון, סך הכל22 מדינות (מספר זה מתייחס לאיחוד האירופי כגוף אחד, הכולל בתוכו 27 .)מדינות מסקירת המידע המוצג להלן עולות בין היתר הנ קודות הבאות:  ראשית יש לציין שהסקירה מבוססת על מידע שפורסם על ידי המדינות השונות ועל ידי ה- UNFCCC . כל מדינה היא ייחודית בשל נסיבות היסטוריות וחברתיות, מאפיינים ממשליים, תעשייתיים וסביבתיים (למשל היקפים שונים של פליטות כנקודת מוצא או זמינות משאבי טבע הנדרשים ליצירת אנרגיה מתחדשת). הבדלים אלה מקשים על .השוואה ישירה בין מדינות, ומזמינים עיון מעמיק יותר בכל מדינה  אם נפנה בכל זאת להשוואה בין המדינות, לפי הנתונים שנאספו מה- UNFCCC , שנת הייחוס המקובלת במדינות שנסקרו היא2005 (שבע מ- 22 ), ולאחר מכן1990 ו- BAU - תרחיש שבו לא מיושמים צעדים נוספים להפחתת פליטות (חמש מדינות בכל אחד). באיחוד האירופי שנת הייחוס היא1990 , כלומר מבחינה לאומית גרידא מספר המדינות ששנת הייחוס בהן היא1990 הוא למעשה31 ;  בהשוואה של יעדי הפחתה בשנת2030 בין המדינות שבסקירה, בהצלבה עם שנת הייחוס, עול ה שהשילוב הנפוץ ביותר הוא יעד הפחתה שבין50% ו- 55% , יחסית לשנות הייחוס1990 ו- 2005 .  שנת היעד לניטרליות אקלימית במרבית ההודעות ל- UNFCCC היא2050 , שהיא גם שנת היעד לניטרליות ;אקלימית בתוכניות הבין לאומיות של האו"ם והאיחוד האירופי  יעדי ההפחתה מעוגנים במדינות שנסקרו במרבית המקרים בחקיקה לאומית (או על- לאומית, במקרה של האיחוד האירופי), או בצו נשיאותי, בעל סמכות דומה לחוק. בשתי מדינות מתוך22 היעדים מעוגנים רק בתוכנית ;ממשלתית או לאומית, ובחמש מדינות לא נמצא במסגרת כתיבת מסמך זה עיגון ברגולציה ליעדים  בבחינת מנגנונ ים ל שינוי היעדים הלאומיים המפורטים בחקיקה ורגולציה , ב- 11 מתוך22 מדינות לא נמצא מידע או אין עיגון ברגולציה, ובחמש מ- 11 הנותרות קביעת יעדים לאומיים חדשים ל- UNFCCC או שינוי יעדים אלה .דורשים עדכון של הפרלמנט או את אישורו בחמש מדינות נוספות ניתנת סמכות לשר, ל ממשלה או לקבינט ייעודי הסמכות לשנות את היעדים, ולא מוזכרת דרישת אישור על ידי הפרלמנט, ובשתיים ממדינות אלה אפשרות 1 UN Framework Convention on Climate Change. יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .השינוי על ידי השר או הממשלה מוגבלת להחמרת הדרישות והגדלת ההפחתה עם זאת, יש להדגיש כי הסדרים אלה.שונים מאוד בכל מדינה  בישראל נכון להיום היעדים המעוגנים בהחלטת ממשלה נחשבים רחוקים מהמקובל במדינות האחרות : יחסית לשנת הייחוס2015, יעד הפחתת הפליטות ב- 2030 הוא27% , ובשנת2050 85% . עם זאת, כיום נידונה הצעת חוק האקלים, שמהדקת את היעד לשנת2030 ל- 30% ומגדירה את2050 .כשנת יעד לניטרליות אקלימית ,בנוסף לפ י הצעת חוק האקלים רשאית הממשלה לשנות בצו את היעדים, את שנת הייחוס ואת השנים הקבועות בחוק .להשגת היעדים, כלומר הממשלה תוכל להעמיק את היעדים או לסגת מהם 1. מבוא2 גז חממה הוא שם כולל לחומרים הנמצאים באטמוספֵ רה אשר בולעים או מחזירים קרינה שמקורה בשמש, ובכך כול אים אותה ואינם מאפשרים לה להיפלט חזרה לחלל. הקרינה הכלואה מייצרת חום עודף, בדומה למתרחש בחממה חקלאית (ומכאן השם "גז חממה") וגורמת להתחממות יתר של כדור הארץ. 3 פחמן דו-חמצני ( 2 CO ) הוא גז החממה העיקרי, האחראי למרבית ההתחממות הגלובלית. הוא נפלט בעיקר משרפה של דלקי מאובנים בתעשייה ובתחבורה – פחם, נפט וגז– ומשרפת יערות. לכן, עיקר המאמץ העולמי מופנה להפחתת הפליטות של גז זה. במטרה לאפשר השוואה של גזי חממה שונים לפי מידת השפעתם המצטברת על האקלים נהוג להציגם ב" מונחי שווה ערך פחמן דו-חמצני ) CO2eq (. 4 בשנת1992 אימץ האו"ם את אמנת המסגרת בנושא שינוי האקלים ( UNFCCC ) 5 . האמנה ביססה את המטרה המשותפת של מדינות העולם להפחית את הסכנות הקשורות לשינויי אקלים הנובעים מפעילות אנושית, וזאת באמצעות ייצוב פליטות של גזי חממה לאטמוספרה. בשנים שלאחר אימוץ האמנה, הקהילה הבינלאומית המשי כה לדון בשאלה כיצד ניתן לייצר כללים מחייבים להגבלת פליטות של גזים אלו, עד שלבסוף בשנת1997 נחתם פרוטוקול קיוטו. 6 פרוטוקול זה מהווה נספח לאמנה, המחייב37 מדינות מפותחות לעמוד ביעדים מוגדרים להפחתת הפליטה של גזי חממה, עם תאריך יעד ראשון למימוש יעדים אלו במהל ך שנת2012 . 7 2 המידע המובא בפרק זה מבוסס ברובו על: צח בן- ,יהודה וגלעד נוה, תחום חקיקה ומחקר משפטי, הלשכה המשפטית של הכנסת התמודדות בחקיקה עם משבר האקלים :סקירה משווה , 17 ביוני2021 . 3 ,המשרד להגנת הסביבה הפחתת פליטות גזי חממה בישראל :, תאריך פרסום27 באוקטובר2019 :, תאריך עדכון9 במאי2024 , תאריך :כניסה23 במאי2024 . 4 ,יהודה טרואן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל , 5 בדצמבר2023 , 'עמ54 . 5 UN Framework Convention on Climate Change. 6 Falkner Robert, The Paris Agreement and the new logic of international climate politics, International Affairs 92(5) 2016, pp. 1107-1125. 7 United Nations Climate Change Secretariat, Climate action and support trends, 2019, pp. 15-16 ההסכם הבין לאומי העדכני ביותר להפחתת פליטת גזי חממה הוא הסכם פריז מ- 2015 . ההסכם מגדיר יעדים בין לאומיים ומחייב את המדינות החברות בו במגוון צעדים יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ועידת האקלים ,של האו"ם שהתקיימה ב פריז ב- 2015 , הסתיימה עם חתימתן של195 מדינות על הסכם פריז . מדובר היה בהסכם בין לאומי חדש להפחתת פלי טה של גזי חממה, שהגדיר יעדים בי ן לאומיים ו חייב את כל המדינות החברות בו לדווח על כמות הפליטות שבשטחן, להגדיר יעד הפחתה לאומי, ו לפעול ככל הניתן להפחתה בפועל של פליטות גזי חממה. על פי ההסכם יש להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית עד2 מעלות צלזיוס ביחס לטמפרטורה טרום ,המהפכה התעשייתית ולשאוף שלא לחצות מעלה וחצי של התחממות. בהסכם נקבע העיקרון שלכל מדינות העולם אחריות לנוש א האקלים, אם כי חלקן באחריות זו אינו אחיד. 8 2 . יעדים להפחתת פליטת גזי חממה בישראל לפי הודעת ממשלת ישראל ל- UNFCCC ביולי2021 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה בהיקף הבא: יחסית להיקף הפליטות בשנת2015 , המטרה היא שבשנת2030 יירד ההיקף ב- % 27 , ובשנת2050 ההיקף ייר ד ב- 85% . 9 :ההודעה כוללת פירוט סקטוריאלי, כמפורט להלן  :תחבורה בטווח הקצר- בינוני, היקף הפליטות בשנת2030 אמור לגדול ב- 3.3% ביחס לשנת2015 .תוטל מגבלה על פליטות מרכבים חדשים(שיירשמו מ- 2030 )ו שמשקלם עד 3.5 טון, שתעמוד על5% מממוצע הפליטות של רכבים דומים במשקל ם שנרשמו ב- 2020 . בטווח הארוך , הפליטות מתחבורה בשנת2050 אמורות לפחות בהיקף של 96% יחסית ל- 2015 ;  פסולת: הפחתת הפליטות מפסולת מוצקה עד2030 בהיקף של לפחות47% יחסית לשנת 2015 , והפחתת פליטות מפסולת מוניציפאלית עד2050 בהיקף של92% יחסית ל- 2015 ;  חשמל: הפחתה בפ ליטות עד2030 בהיקף של30% , ועד2050 ב- 85%, יחסית ל- 2015 ;  תעשייה: הפחתה בפליטות עד2030 בהיקף של30% , ועד2050 ב- 56%, יחסית ל- 2015 . היעד לשנת2030 , ההגדרה של2015 כשנת הייחוס וחלק מההפחתות הסקטוריאליות מעוגנים 'בהחלטת ממשלה מס171 מיולי2021 , בשם מעבר לכל כלה דלת פחמן. 10 ההחלטה לא מפרטת נמ.גנון לשינוי היעדים שלא בהחלטת ממשלה ישנה חזרה על יעדים אלה ופירוט נוסף בהחלטת הממשלה1282 משנת2022, המציגה תוכנית יישום ל תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ופליטות גזי החממה בישראל. 11 8 ,יהודה טרואן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל , 5 בדצמבר2023 , 'עמ57 . 9 Government of Israel, Update of Israel's Nationally Determined Contribution under the Paris Agreement, July 29th 2021. 10 ,מזכירות הממשלה 'החלטה מס171 :מעבר לכלכלה דלת פחמן , 25 ביולי2021 . 11 ,מזכירות הממשלה 'החלטה מס1282 : תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ופליטות גזי החממה בישראל- תכנית יישום , 14 במרץ2022 . לפי הודעת ממשלת ישראל ל- UNFCCC ביולי2021, מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה בהיקף הבא: יחסית לשנת 2015 , בשנת2030 יירד ההיקף ב- 27% , ובשנת2050 ההיקף יירד ב- 85% יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בנוגע ליעד לשנת2050, יש לציי ן כי במדינות רבות ב- OECD ,ובהסכם פאריז2050 מוגדרת כיעד לניטרליות אקלימית , כלומר כשנת יעד ל נטו.אפס פליטת גזי חממה12 זאת, להבדיל מהיעד של הפחתה של85% 'שפורט בהחלטת הממשלה מס171 ובהודעה ל- UNFCCC . עם זאת, יצוין כי הממשלה הכירה בעבר בחשיבות ההגעה ליעד של אפס פליטת גזי חממה עד שנת 2050 בהתאם להסכם פריז, וזהו גם היעד שמופיע בהצעת חוק האקלים שאושרה על ידי הממשלה, ושעברה קריאה ראשונה באפריל2024 . 13 ההצעה משנה גם את היעד ל- 2030 מ- 27% ל- 30% יחסית לשנת2015 . יצוין כי על פי הצעת החוק הממשלה רשאית לש נות בצו את היעדי ם , את שנת הייחוס ואת השנים הקבוע ות בחוק ל השגת ה יעדים. כלומר, מצד אחד הממשלה תוכל להעמיק את היעדים , למשל בהתאם להתפתחות טכנולוגיות חדשות ולנורמות בין- לאומיות חדשות; ומצד שני הממשלה תוכל לסגת מן היעדים ולרדד אותם. יצוין בהקשר זה כי לפי סעיף1 ,של החוק המוצע המדיניות הלאומית בתחום האקלים תיעשה "בכפוף לשמירת והבטחת אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל ובכלל זה הבטחת אספקת תשתיות ושירותים באופן סדיר לטובת הציבור, שימור כושר ."התחרות במשק הישראלי וכן אינטרסים חיוניים אחרים שהממשלה תקבע14 3 . מידע על מדינות שונות להלן מוצ ג מידע על היעדים להפחתת גזי חממה כפי שדווח ל- UNFCCC . המידע המדובר מבוסס על הדיווח העדכני ביותר לאו"ם, וכולל את היעדים להפחתה לשנים מסוימות (בדרך כלל2030 ו- 2050 ), ובמידה ומדובר בשינוי יחסי, מפורטת גם שנת הייחוס. בנוגע לכל יעד, נבדק האם הוא מעוגן גם בחקיקה לאומית או בהחלטות ממשלה (או אם חקיקה והחלטות ממשלה מפרטות יעדים סותרים), מהם המנגנונים המפורטים בחוק או בהחלטות לשינוי היעדים, והאם יש פירוט .סקטוריאלי בנוגע לאופן השגת היעדים הללו יש להבהיר כי סקירה זו נעשתה בהתבסס על דיווחי המדינות ל- UNFCCC ועל מידע שפור סם על ידי המדינות ברשת האינטרנט. כמו כן, במדינות רבות מידע הנוגע להתמודדות עם משבר האקלים בכלל ולהפחתת גזי חממה בפרט מופיע בהקשרים רבים (למשל: תוכניות לאומיות להתמודדות עם משבר האקלים, פרסומים של גופי מומחים המייעצים לממשלה בנושא, חקיקה הנוגעת לסחר בפליטות .), הסכמים בין לאומיים בנושא, ודוחות של משרדי ממשלה המידע המופיע להלן אינו מקיף את כל המקורות הללו ,אלא ממוקד בדיווחי המדינות ובחקיקה 12 מאזן פליטות שבו הגזים הנפלטים לאטמוספרה כחלק מן הפעילות האנושית מקוזזים על ידי הגזים שמוצאים ממנה כחלק מן הפעילות האנושית בפרק זמן נתון. ,יהודה טרואן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל , 5 בדצמבר2023 ', עמ56 . 13 ,מאגר החקיקה הלאומי הצעת חוק האקלים, התשפ"ד- 2024 . 14 ,יהודה טרואן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל , 5 בדצמבר2023 , 'עמ54 . הצעת חוק האקלים המונחת על שולחן הכנסת מהדקת את היעד לשנת2030 ל- 30% ומגדירה את שנת2050 כשנת יעד .לניטרליות אקלימית היא כוללת אפשרות שהממשלה תשנה ,בצו את היעדים ותעמיק או אף תיסוג מהם המידע בסקירה זו ממוקד במדינות OECD ומבוסס על דיווחי המדינות ל- UNFCCC ואינו מקיף את כל המקורות האפשריים, אך נעשה מאמץ להציג מידע עדכני ומקיף ככל הניתן יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm העוסקת ב מישרין ב יעדי הפחתת פליטות כאמור . בכל הנוגע לעדכניות המידע, נעשה מאמץ להציג את המידע העדכני ביותר, אך ייתכן וישנם ש ינויים שלא עודכנו בהודעות ל- UNFCCC , .בחקיקה או פרסומים רשמיים אחרים הזמינים ברשת האינטרנט יודגש כי עניינו של מסמך זה הוא היעדים אשר הציבו לעצמן המדינות השונות בדיווחים לאו"ם ,ובחקיקה והוא לא עוסק במימוש יעדים אלה בפועל . עם זאת, בחלק מהמדינות, בהן היה מידע זמין ועדכני בנוגע לתחזית מימוש היעדים, תובא לכך התייחסות. כמו כן, המסמך עוסק ביעדי הפחתת פליטות (קרי: מיטיגציה), ואינו עוסק ביעדים שהוצבו בתחום ההיערכות לשינויי .)אקלים (קרי: אדפטציה מבחינת המדינות הנסקרות, התמקדנו בסקירה זו במדינות החברות בארגון ה- OECD , כאשר מדינות החברות באיחוד האירופי וב- OECD מוצגות יחד .תחת תוכנית האיחוד בלבד15 ,בנוסף נכללות מדינות הנמצאות בתהליך קבלה ל- OECD : ארגנטינה, ברזיל, בולגריה, קרואטיה, פרו ( ורומניה, ומדינות הנחשבות כשותפות מרכזיות של הארגוןKey Partners ,): אינדונזיה, ברזיל דרום.אפריקה, הודו וסין16 חשוב לציין, כי ה- UNFCCC מבדיל בין קטגוריות של מדינות: מדינותannex I הן מדינות מתועשות או מדינות שהכלכלה שלהן בתהליך התפתחות, ומדינות שהןnon-annex I הן מדינות מתפתחות. בעבר החלוקה הזו הטילה חובות שונות במספר תחומים, אך כיום עיקר ההבדל הוא בהיקף הדיווח ל- UNFCCC ,. עם זאת מדובר בהסבר אפשרי אם מדינות שהןnon-annex I יציבו יעדים פחות שאפתניים ממדינות שהןannex I ., או שהן יתנו את השגת היעדים בסיוע בין לאומי מבין המדינות המוצגות במסמך זה, מדינותannex I :(מעבר למדינות האיחוד האירופי) הן אוסטרל יה, איסלנד, ארה"ב, בריטניה, יפן, נורווגיה, ניו זילנד, קנדה ושוויץ. מדינות שהןnon- annex I :הן ,אינדונזיה, ארגנטינה, ברזיל, דרום אפריקה ,דרום קוריאה, הודו, מקסיקו, סין פרו , ,צ'ילה קולומביה וקוסטה ריקה. 17 15 ,מדינות אלה הן אוסטריה, איטליה, אסטוניה, אירלנד, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה ,יוון, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, סלובניה .סלובקיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, צרפת, שוודיה 16 OECD, Global Relations, accessed: May 23rd 2024. 17 UN Climate Change, Parties to the United Nations Framework Convention on Climate Change, accessed: May 26th 2024. יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4 . סיכום מידע משווה להלן מוצג מידע המסכם את הסקירה המשו.וה שלהלן לאחר הצגת המידע המסכם מוצג פירוט .של המדינות השונות, ולאחר מכן טבלה מסכמת של הנתונים המשווים המרכזיים תרשים1 : שנת ייחוס במדינות שבסקירה18 לפי הנתונים שנאספו מה- UNFCCC ,שנת הייחוס המקובלת במדינות שנסקרו היא 2005 (שבע מ- 22 )ואחריה 1990 או תרחישBAU ( Business as Usual ), כלומר יחסית לתרחיש "עסקים כרגיל" שבו לא נעשה שינוי משמעותי במדיניות להפחתת פליטות גזי חממה( חמש מתוך22 ,לכל אפשרות). כמו כן, בשתי מדינות לא דווחה שנת ייחוס כלומר ההודעה ל- UNFCCC הייתה ללא שנה כזו. יש ל הדגיש ששנת הייחוס באיחוד האירופי היא1990 , והאיחוד כולל תחתיו27 מדינות, כלומר מבחינה לאומית גרידא ,מספר המדינות ששנת הייחוס בהן היא 1990 הוא למעשה 31 . לוח1 : יעד הפחתה בשנת2030 במדינות שבסקירה, בהצלבה עם שנת הייחוס19 שנת ייחוס 30%-39% 40%-45% 45%-46% 50-54% 55% 68% /אחר היקף מספרי 1990 שוויץ איחוד ,אירופי ,איסלנד נורווגיה בריטניה 2005 ,אוסטרליה קנדה הודו ,ארה"ב ברזיל, ניו זילנד סין (הפחתה של 65% גזי חממה )ליחידת תמ"ג 2013 יפן 2016 צ'ילה 2018 דרום קוריאה BAU ,אינדונזיה ,מקסיקו, פרו קוסטה ריקה קולומביה ללא ארגנטינה, דרום אפריקה 18 המידע מבוסס על הודעות המדינות לארגון האו"ם במסגרת ה- CCC UNF :, ואינו כולל את ישראל. ההודעות השונות זמינות באתר , accessed: May 23rd 2024 NDC Registry UNFCCC, . 19 המידע מבוסס על הודעות המדינות לארגון האו"ם במסגרת ה- UNFCCC :, ואינו כולל את ישראל. ההודעות השונות זמינות באתר , accessed: May 23rd 2024 NDC Registry FCCC, UN . 5 7 1 1 1 5 2 1990 2005 2013 2016 2018 BAUלא נמצא/לא מפורט שנת הייחוס המקובלת במדינות שנסקרו היא2005 , או 1990 אם נספור את האיחוד האירופי לפי מספר המדינות החברות בו יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm השוואת יעד ההפחתה המיועד לשנת2030 דורשת התייחסות בו בזמן הן לשיעור ההפחתה והן לשנת הייחוס, שהיא, כאמור, משתנה בין מדינות. בבחינת הנ תונים ניתן לראות שמתוך המדינות ,שהצהירו הן על שנת ייחוס והן על יעד הפחתה יחסי יעד ההפחתה במרבית המדינות שנסקרו עמד בין 50% ו- 55% , יחסית לשנות הייחוס1990 (האיחוד האירופי, איסלנד, נורווגיה ושוויץ) ו- 2005 (ארה"ב, ברזיל וניו זילנד). בקרב המדינות שהצהירו על י עד הפחתה יחסי, אך יחסית לתרחיש שלBAU , מרביתן הציבו יעדי הפחתה נמוכים יחסית, בין30% ו- 39% ,(אינדונזיה מקסיקו, פרו וקוסטה ריקה). לא נמצאו מדינות בקרב אלה שנסקרו במסמך זה, שהצהירו על יעד יחסי נמוך מ- 30% . ראוי להדגיש כי גם אם יש זהות בין מדינות בהצלבה בין נת ש ייחוס לשיעור הפחתה ,זה לאו דווקא מעיד על זהות בתרחישים בין המדינות ; בחלק מהמדינות שנת ייחוס מסוימת יכולה להיבחר כי היא שנת שיא של פליטות ,, ומנקודת הזמן הזו, מסיבות שונות (שינוי במדיניות התפתחות טכנולוגית, גידול נמוך של אוכלוסיה), יש צפי לירידה מתמידה בפ .ליטות יש מדינות שמסיבות שונות מראות גידול אבסולוטי בפליטות לאורך העשורים האחרונים (למשל בשל צמיחה כלכלית מהירה או שיעור גבוה של גידול אוכלוסיה), ובמקרה כזה יתכן והמדינה תבחר בשנת בסיס מאוחרת יותר, תגדיר שנה מאוחרת יותר בה תגיע רמת הפליטות לשיאה , או תגדיר יעד הפחתה נמוך יותר . חלק מהמדינות התאימו את שנת היעד למדינות דומות, כמו למשל ל שנת הייחוס של האיחוד האירופי. יש לציין כי ככלל הצפי הוא ש עד שנת2030 תהיה ירידה ,בהיקף הפליטות האבסולוטי למעט סין , אשר דיווחה שבשנת2030 צפויה כלכלת סין להגיע לשיא אבסולוטי של פ ליטות (ממנו צפויה ירידה עד2050 ). למרות שבאופן כללי היקף הפליטות של סין צפוי כאמור להגיע לשיא ב- 2030 , צפויה להיות ירידה עד2030 בהיקף הפליטות היחסי לתוצר מקומי גולמי (תמ"ג). למידע נוסף, ראו תת- פרק.שגיאה! מקור ההפניה לא נמצא. תרשים2 : שנת יעד לניטרליות אקלימית במדינות שבסקירה20 לפי הנתונים שנאספו מה- UNFCCC ,שנת היעד לניטרליות אקלימית במרבית ההודעות הייתה 2050 ( 17, יחד עם מדינות האיחוד האירופי השונות- 43). הסבר אפשרי לכך הוא ש- 2050 היא 20 המידע מבוסס על הודעות המדינות לארגון האו"ם במסגרת ה- UNFCCC :, ואינו כולל את ישראל. ההודעות השונות זמינות באתר , accessed: May 23rd 2024 try NDC Regis UNFCCC, . 1 17 2 1 2040 2050 2060 2070 יעד ההפחתה במרבית המדינות שנסקרו עמד בין 50% ו- 55% , יחסית לשנות הייחוס1990 ו- 2005 . לא נמצאו מדינות בקרב אלה ,שנסקרו במסמך זה שהצהירו על יעד יחסי נמוך מ- 30% סין יוצאת דופן בכך שדיווחה ל- UNFCCC כי היקף הפליטות שלה צפוי לעלות ולהגיע לשיא עד 2030 יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שנת היעד לניטרליות אקלימית בתוכניות בין .לאומיות של האו"ם והאיחוד האירופי21 מעבר לכך בשתי מדינות שנת היעד לנייטרליות היא2060, וכל אחת מהשנים- 2040 ו- 2070 הן שנות יעד .במדינה אחת תרשים3 : עיגון יעדי הפחתה בחקיקה ורגולציה במדינות שבסקירה22 לפי הנתונים שנאספו מה- UNFCCC ,ב מרבית המדינות שנסקרו היעדים מעוגנים בחקיקה ( לאומית11 ( ), ולאחר מכן בצו נשיאותי או במדיניות ממשלתית2 בכל קטגוריה). בחמש מדינות ,לא נמצא במסגרת הסקירה עיגון בחקיקה ראשית או משנית. כל זאת, בנוסף לחקיקה האירופית שחלה ב- 27 .המדינות החברות באיחוד תרשים4 : מנגנוני שינוי ליעדים הלאומיים המפורטים בחקיקה ו ב רגולציה במדינות שבסקירה23 בבדיקת המדינות שנסקרו במסמך זה, במחצית מהמדינות שנסקרו לא נמצאו מנגנונים לשינוי היעדים שפורטו בחקיקה וברגולציה המדוברים. מבין אלה שנמצאו, במרבית המקרים מגובשים 21 United Nations, Climate Actions: Net Zero Coalition; European Commission, 2050 Long-Term Strategy, accessed: May 29th 2024. 22 המידע מבוסס על הודעות המדינות לארגון האו"ם במסגרת ה- UNFCCC :, ואינו כולל את ישראל. ההודעות השונות זמינות באתר accessed: May 23rd 2024 , NDC Registry UNFCCC, . 23 המידע מבוסס על הודעות המדינות לארגון האו"ם במסגרת ה- UNFCCC :, ואינו כולל את ישראל. ההודעות השונות זמינות באתר , accessed: May 23rd 2024 NDC Registry UNFCCC, . 5 2 2 11 1 ללא עיגון/אין מידע מדיניות ממשלתית/תוכנית לאומית צו נשיאותי חקיקה לאומית חקיקה אירופית 11 1 1 1 2 1 5 לא /לא ידוע ברמה הלאומית שינוי מוזכר בחקיקה ,מנגנון אינו ברור , מוגבל להחמרה ממשלה ;מוגבל להחמרה שר ;מוגבל להחמרה ממשלה/קבינט לאומי לשינוי אקלים שר אישור פרלמנט/חובת הצגה לפרלמנט שנת היעד לניטרליות אק לימית במרבית ההודעות הייתה 2050 , ייתכן מכיוון שזו שנת היעד לניטרליות אקלימית בתוכניות בין לאומיות של האו"ם והאיחוד האירופי במרבית המדינות שנמצא מידע בנוגע למנגנוני שינוי ,היעדים בהן יעדים חדשים מגובשים על ידי גורם מקצוע או שר/הממשלה, ואז נדרש להציג את היעדים החדשים לפרלמנט או לקבל את אישורו יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יעדים חדשים על ידי גורם מקצוע או שר/הממשלה, ואז נדרש להציג את היעדים החדשים .לפרלמנט או לקבל את אישורו בחמש מדינות ניתנת סמכות לשר, לממשלה או לקבינט ייעודי הסמכות לשנות את היעדים, ולא מוזכרת דרישת אישור על ידי הפרלמנט. בשתיים ממדינות ,אלה גם אם לא מוזכרת החובה להביא את השינוי לאישור הפרלמנט, מוזכר במפורש כי עדכון .היעדים אפשרי רק להידוק המגבלות הקיימות על פליטות ולא ניתן להקל את המגבלות :יש לציין כי בבחינת מנגנוני שינוי יש הבחנה בין מספר רמות של יעדים יעדים לאומיים כלליים לטווח ארוך ( 2050 )ובינוני ( 2030 ,) אל מול יעדים שנתיים ויעדים סקטוריאליים . הפירוט בחקיקה המאפשר לשרים ולממשלה לשנות יעדים מתייחס במרבית המקרים שנבחנו ליעדים שנתיים או לפירוט של היעדים הכלליים ליעדים סקטוריאליים. במרבית המקרים בהם היעדים הלאומיים ,לטווח ארוך או בינוני מעוגנים ישירות בחקיקה האפשרות לקבוע או לשנות יעדים שנתיים או .יעדים סקטוריאליים תהיה פשוטה כנראה מהשינוי הכללי מעבר לכך, אפשר להבדיל בין יעדים שנקבעים בחקיקה לבין יעדים שמדווחים ל- UNFCCC ; אין דווקא זהות בין היעדים הללו, ו במרבית המדינות אין דרישה מובנית שהיעדים המדווחים ל- UNFCCC .יהיו מעוגנים בחקיקה או יאושרו על ידי גוף זה או אחר להלן יוצג מידע מפורט על ה מדינות שנסקרו: 4.1 האיחוד האירופי היעדים של האיחוד האירופי מציגים הידוק של המגבלות לאורך השנים : באוקטובר2016 אישר האיחוד האירופי את הסכם פאריז, ובתהליך האישור הוסכם על יעד של הפחת ת פליטות גזי החממה בכלל המשק ב- 40% עד שנת2030 , יחסית לשנת1990 . 24 בדצמבר2020 הוחמרו היעדים, כאשר )המועצה האירופית (גוף המורכב בעיקר מראשי המדינות החברות באיחוד תמכה בהפחתת פליטות גזי החממה בכלל המשק ב- 55% עד שנת2030 , יחסית לשנת1990 . יעד זה הוגדר ברגולצ יה מחייבת של האיחוד האירופי ביולי2021 , במה שמכונה "חוק האקלים ."האירופי25 מידע נוסף על הצעדים, הרגולציה והמדיניות הננקטים על ידי האיחוד האירופי בכל הנוגע לעמידה ביעד של55% בשנת2030 , מפורסם על ידי האיחוד תחת הכותרתFit for 55 . יש לציין כי כל מדינה באיחוד נדרשת להפחתה באחוז שונה: ברגולציה שאושרה באפריל2023 , נקבע כי כל מדינה צריכה להפחית את הפליטות שלה באופן הדרגתי עד2030 , ושעד שנה זו כל אחת מהן צריכה להפחית את הפליטות שלה יחסית לשנת2005 (השנה בה נפתח השוק האירופי 24 European Union, The Update of the Nationally Determined Contribution of the European Union and its Member States, October 16th 2023. 25 European Union, Regulation (EU) 2021/1119 of the European Parliament and of the Council of 30 June 2021 establishing the framework for achieving climate neutrality and amending Regulations (EC) No 401/2009 and (EU) 2018/1999 (‘European Climate Law’), July 9th 2021, article 4. (:להלן European Climate Law) כל מדינה באיחוד נדרשת בחוק האקלים האירופי להפחתה באחוז שונה, בין10% עד ל- 50% חוק האקלים האירופי כולל הנחיה לנציבות האירופית להציע יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,למסחר בפליטותEU ETS), באחוז הבא: אוסטריה- 48%, איטליה- 43.7%, אירלנד- 42% , אסטוניה- 24%, בולגריה- 10%, בלגיה- 47%, גרמניה- 50%, דנמרק- 50%, הולנד- 48% , הונגריה- 18.7%, יוון- 22.7%, לוקסמבורג- 50%, לטביה- 17% ,ליטא- 21%, מלטה- 19% , סלובניה- 27%, סלובקיה- 22.7%, ספרד- 37.7%, פולין- 17.7 , פורטוגל% - 28.7%, פינלנד- 50%, צ'כיה- 26%, צרפת- 47.5%, קפריסין- 32%, קרואטיה- 16.7% ,רומניה- 12.7%, ושוודיה- % 50 . 26 עוד בנוגע למדינות החברות, חלקן מפרסמות יעדים נפרדים, שיכולים ל היות מחמירים מהיעד הכללי של האיחוד; בדנמרק, למשל, היעד הממשלתי הוא הפחתה של70% מפליטות גזי החממה עד לשנת2030 יחסית לשנת1990 . 27 הרגולציה לא כוללת הסבר בנוגע לאופן שינוי .היעדים בכל הנוגע לניטרליות אקלימית, בדצמבר2019 תמכה המועצה האירופית בשנת2050 כשנת י.עד לניטרליות אקלימית28 זו גם שנת היעד לניטרליות אקלימית באסטרטגיה ארוכת הטווח שפרסמה מועצת האיחוד האירופי במרץ2020 ., ובחוק האקלים האירופי29 החוק כולל גם הנחיה לנציבות האירופית להציע חקיקה ליעד ביניים לשנת2040 . 30 נכון לפברואר2024 , הנציבות פרסמה המלצה ליעד של הפחתת90% עד2040 , אך הצעת החקיקה תמתין עד לאחר הבחירות האירופאיות שייערכו ביוני2024 . 31 4.2 אוסטרליה לפי הודעת ממשלת אוסטרליה ל- UNFCCC ביוני2022 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה :בהיקף הבא בשנת 2030 יירד ההיקף ב- 43% י חסית להיקף הפליטות בשנת 2005 , כאשר שנת 2050 מוגדרת כ שנת יעד ה לניטרליות אקלימית. 32 ,יש לציין כי יעדים אלה מוגדרים בחקיקה במסגרת חוק שינוי האקלים משנת2022 . 33 עם זאת, בחוק מובהר כי לממשלה שמורה הזכות לפרסם יעדים חדשים במסגרת הסכם פאריז או לשנות את היעדים שהוסכמו, כאשר יעדים 26 European Union, Regulation (EU) 2023/857 of the European Parliament and of the Council of 19 April 2023 amending Regulation (EU) 2018/842 on binding annual greenhouse gas emission reductions by Member States from 2021 to 2030 contributing to climate action to meet commitments under the Paris Agreement, and Regulation (EU) 2018/1999, April 26th 2023, annex. 27 Klimarådet (Danish Council on Climate Change), Denmark's Climate Targets, published: October 3rd 2023, accessed May 1st 2024. 28 European Council, European Council meeting (12 December 2019) – Conclusions, December 12th 2019. 29 European Union, Long-Term Low Greenhouse Gas Emission Development Strategy of the European Union and its Member States, March 6th 2020; European Climate Law, article 1. 30 European Climate Law, July 9th 2021, article 4, section 3. 31 European Commission, Press Release: Commission Presents Recommendation for 2040 Emissions Reduction Target to Set the Path to Climate Neutrality in 2050, published: February 6th 2024, accessed: May 26th 2024. 32Australian Government, Australia’s Nationally Determined Contribution: Communication 2022, June 2022. 33 Federal Register of Legislation, Climate Change Act 2022, Section 10, sub. (1). הרשות האוסטרלית לשינוי אקלים פועלת לגיבוש תוכנית ויעדי ביני ים להפחתת פליטות לשנת2035 חלק ממדינות האיחוד מפרסמות ,יעדים נפרדים שיכולים להיות מחמירים מהיעד הכללי של האיחוד יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm חדשים צריכים להראות "הת קדמות מעבר ליעדים הנוכחיים". 34 כמו כן, החוק כולל הקמה .של רשות לשינוי אקלים, שתייעץ לשר בנוגע ליעדים עתידיים להפחתת פליטות35 לפי המשרד האוסטרלי לשינוי אקלים, אנרגיה, סביבה ומים, דיווח נוסף ל- UNFCCC צפוי להינתן בשנת2025 . 36 במסגרת כתיבת הדיווח, הרשות האוסטרלית לשינוי אקלים פועלת לגיבוש תוכנית ויעדי ביניים להפחתת פליטות לשנת2035 . 37 4.3 אינדונזיה לפי הודעת ממשלת אינדונזיה ל- UNFCCC בספטמבר2022 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי :חממה בהיקף הבא בשנת 2030 יירד היקף הפליטות ב- 31.89% ( או עד43.2% אם אינדונזיה תקבל תמיכה בין לאומית מסוימת), 38 וזאת ביחס ל היקף הפליטות שניתן היה לצפות לו בתרחיש ""עסקים כרגיל ( BAU ), כלומר אם לא ינקטו צעדים נוספים להפחתת פליטות . בתרחיש "עסקים "כרגיל היקף פליטות של גזי חממה צפוי להיות בשנת2030 2.87 מיליארד טון , ואילו בתרחיש הפחתה צפויה אינדונזיה ל פלוט1.953 מיליארד טון של גזי חממה בשנת2030 ללא סיוע בין לאומי, או 1.632 מיליארד טון של גזי חממה בתרחיש הכולל סיוע בין-לאומי. שנת היעד ל נטו אפס פליטות היא2060 . 39 היעד לשנת2030 מעוגן בצו נשיאותי מאוקטובר2021 , 40 ומוזכר ברגולציה של משרד הסביבה והיערות בנוש א סחר בפליטות פחמן משנת2022 . 41 אין בצו הנשיאותי פירוט בנוגע לאופן שינוי היעדים. כמו כן, במאי2023 פרסם משרד הסביבה והיערות של אינדונזיה תוכנית לצעדים בנושא אקלים לקראת שנת2030 , והתוכנית חוזרת על ההערכות המדוברות על היקף הפליטות והצפי לשנת2060 . 42 34Federal Register of Legislation, Climate Change Act 2022, Section 10, subs. (4)-(6). 35 ,שםSection 15 . 36 Department of Climate Change, Energy, the Environment and Water, International Climate Action, accessed: May 7th 2024. 37 Climate Change Authority, 2035 Emissions Reduction Targets, updated: April 11th 2024, accessed: May 7th 2024. 38 Republic of Indonesia, Enhanced Nationally Determined Contribution: Republic of Indonesia, September 2022, p. 12. 39 ,שם15 - p. 14 . 40President of the Republic of Indonesia, Regulation of the President of the Republic of Indonesia number 98 of 2021 on the implementation of carbon pricing to achieve the nationally determined contribution target and control over greenhouse gas emissions in the national development, article 2, section (3). 41 Minister of Environment and Forestry of the Republic of Indonesia, Regulation of the Minister of Environment and Forestry of the Republic of Indonesia number 21 of 2022 on Procedure for Implementation of Carbon Pricing, prelude. 42 Ministry of Environment and Forestry, FOLU Net Sink: Indonesia's Climate Actions towards 2030, May 2023, p. 1. באינדונזיה היעד נקבע ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל". שנת היעד לאיפוס פליטות היא2060 יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.4 איסלנד לפי הודעת ממשלת איסלנד ל- UNFCCC בפברואר2021 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי :חממה בהיקף הבא יחסית להיקף הפליטות בשנת 1990 ,המטרה היא שבשנת 2030 יירד ההיקף ב- 55% , כאשר שנת 2040 מוגדרת כיעד לניטרליות אקלימית. 43 לפי ההודעה, ההפחתה עד2030 תושג בשיתוף פעולה עם האי חוד האירופי והמדינות החברות בו ועם נורבגיה. יש לציין כי תוכנית הפעולה האקלימית העדכנית ביותר של איסלנד היא מאוקטובר2020 , והיעד המוצג בה לשנת2030 הוא יעד של40%, כפי שהיה בהודעה קודמת של איסלנד ל- UNFCCC . 44 תוכנית פעולה זו כוללת פירוט של צעדים שיינקטו בסקטו רים שונים, במטרה להביא להפחתה של35% עד2030 , 45 וניתן להניח ש צעדים אלה לא יביאו לבדם לשיעור העדכני .של הפחתת פליטות ה יעדים ע מוגדרים בחוק האקלים האיסלנדי, בתיקונים שהוכנסו בשנת2020 ו- 2021 : בחוק נקבע ש שר הסביבה יקבע בתקנות יעדים שנתיים להפחתת פליטות , בהתאם ליעדים לשנת 2030 ו בהתאם ליעדים של איסלנד במסגרת הסכם פריז. 46 4.5 ארגנטינה לפי הודעת ממשלת ארגנטינה ל- UNFCCC באוקטובר2021 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי :חממה בהיקף הבא המטרה היא שבשנת2030 היקף הפליטות של ארגנטינה יהיה לכל היותר 349 מיליון טון גזי חממה שווי ערך ל פחמן דו חמצני. 47 לשם השוואה, לפי פרסום של ה- NFCCC U , בשנת2018 היקף הפליטות בארגנטינה עמד על כ- 366 .מיליון טון48 ההודעה ל- UNFCCC לא מזכירה שנת יעד לאפס פליטות, אך בתוכנית הלאומית לאדפטציה שפרסמה ממשלת ארגנטינה ב- 2022 , מוזכרת2050 .כשנת היעד לניטרליות פחמנית49 יש לציין כי יעדים אלה לא מוגדרים בחקיקה ; ,עם זאת החוק הלאומי ליעדים מינימאליים לאדפטציה ומיטיגציה לשינוי האקלים העולמי מגדיר כי הסמכות לקבוע יעדי מינימום לאומיים היא בידי ה קבינט הלאומי לשינוי אקלים (קבינט ייעודי בראשות ראש קבינט השרים, בעל תפקיד 43 Ministry for the Environment and Natural Resources, Update of the Nationally Determined Contribution of Iceland, February 18th 2021. 44 Ministry for the Environment and Natural Resources, Iceland's 2020 Climate Action Plan, October 2020, p. 3. 45 ,שםp. 4 . 46Alþingi(Parliament of Iceland), Lög um breytingu á lögum um loftslagsmál, nr. 70/2012, með síðari breytingum (skuldbindingar og losunarheimildir), articles 5, 34; Þingtíðindi, Lög um breytingu á lögum um loftslagsmál, nr. 70/2012 (markmið um kolefnishlutleysi), article 1. (in Icelandic) 47 Argentina Presidencia, Actualización de la Meta de Emisiones Netas de Argentina al 2030, October 2021, p. 2. 48 UNFCCC, Record of the Facilitative Sharing of Views at the Fifty-Eighth Session of the Subsidiary Body for Implementation: Argentina: Note by the Secretariat, August 15th 2023, p. 2. 49Ministry for the Environment and Sustainable Development of the Argentine Republic, National Adaptation Plan, November 2022, p. 5. באיסלנד שנת היעד לניטרליות אקלימית היא2040 , להבדיל ממרבית המדינות בסקירה זו, בהן שנת היעד היא2050 בניגוד למדינות אחרות, יעד ההפחתה שארגנטינה דיו וחה עליהן ל- UNFCCC הוא יעד אבסולוטי: לכל היותר 349 מיליון טון גזי חממה שווי ערך לפחמן דו חמצני בשנת2030 יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שונה מרא ש הרשות המבצעת), באמצעות התכנית הלאומית. בנוגע ליעדים מקומיים, הסמכות ניתנה לרשויות המוסמכות של כל מחוז שיפוט. 50 4.6 ארצות הברית לפי הודעת ממשלת ארה"ב ל- UNFCCC באפריל2021 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה :בהיקף הבא יחסית להיקף הפליטות בשנת 2005 ,המטרה היא שבשנ ת 2030 יירד ההיקף ב- % 50 עד 52% , כאשר שנת2050 .מוגדרת כיעד לניטרליות אקלימית51 לפי ההודעה, נכון לשנת 2020 הושגה ירידה של26% עד28% יחסית ל- 2005 , והשגת היעד לשנת2030 יכלול בין היתר :את הצעדים הבאים בחלוקה לסקטורים52  חשמל: לפי ההודעה, ארה"ב בדרכה לייצור חשמל באופן נטול פחמן עד 2035 , באמצעות פעולות ממשלתיות( והשקעה ממשלתית, בהישענות על טכנולוגיות ללכידת פחמןcarbon capture ) 53 ו המשך הפעלת ,כורים גרעיניים קיימים, תוך שמירה על הבטיחות. במקביל תשקיע המדינה בפיתוח ובהבאה לשוק של פתרונות טכנולוגיים לקידום איפוס פליטו ת ב רשת החשמל;  תחבורה: שיפור תקנים לזיהום מאגזוזי כלי רכב; תמרוץ לרכבים פרטיים מאופסי ;פליטות מימון תשתית טעינה לכלי רכב חשמליים או מונעים במימן, שתיתן מענים שונים ל בנייה רוויה, נסיעות ארוכות ו מערך טעינה ציבורי ,; הרחבת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל;  בנייה, מבנים ומגורים: קידום הפחתת הפליטות התפעוליות של בניינים , לדוגמה עידוד .שימוש במשאבות חום וכירי אינדוקציה, ואימוץ תקנות מודרניות לחשמל במבנים חדשים ארה"ב תשקיע גם בטכנולוגיות שנועדו להפחית את הפליטות הנוצרות בתהליך הבנייה )"("פחמן גלום;  תעשייה : ממשלת ארה"ב תשקיע במחקר ופיתוח של תהליכים תעשייתיים ללא פליטות או ,מעוטי פליטות, בין היתר באמצעות קידום שימוש בטכנולוגיות של לכידת פחמן במפעלים וקידום תוצרת מעוטת או נטולת פליטות ב מסגרת הרכש הממשלתי; 50 Ley 27520, Ley de Presupuestos Mínimos de Adaptación y Mitigación al Cambio Climático Global, art. 24(a) (in Spanish). 51 U.S. Government, Reducing Greenhouse Gases in the United States: A 2030 Emissions Target, April 22nd 2021. 52 ,שם5 - pp. 2 . 53 לכידת פחמן (או תפיסת פחמן) היא חלק מתהליך כולל בשם תפיסה ואחסון פחמן ) Carbon Capture and Storage - S CC ( במסגרתו פחמן דו-חמצני "נתפס" מפליטות של תהליכים תעשיית יים והפקת חשמל, ומאוחסן (במגוון אמצעים כגון אקוויפרים תת- ,קרקעיים )תצורות קרקע התופסות פחמן באופן טבעי (כגון יערות וביצות) ואתרי אחסנה אחרים.ללא יכולת להיפלט לאטמוספירה למידע נוסף ,ראו: אופירה אלון ואחרים, מוסד שמואל נאמן בחינה השוואתית של חלופות לתפיסת פחמן בתהליכי ייצור דלקים מבוססי גז טבעי , 2018 . יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  חקלאות ואדמות: הממשלה תתמוך בחקלאות המתחשבת בצרכי האקל ים, ייעור, רעייה ( מחזוריתrotational grazing ), ותיאבק בשריפות הרסניות. בנוסף הממשלה תשקיע בפרויקטים של לכידת פחמן בסביבה הימית ובפרויקטים של שמירה על חוסן הסביבה .החופית ותחבר תוכניות מגרה רלוונטיות לעת חירום יש לציין כי יעדים אלה אינם מוגדרים בחקיקה ראשי ת, 54 אלא היעד של2050 כשנת יעד לאפס פליטות מוגדר בצו נשיאותי מדצמבר2021 . 55 הצו כולל, בין היתר, את היעדים הבאים: הפקת חשמל ללא פליטות עד שנת2030 ;מדיניות רכש ממשלתית לכלי רכב שתביא ל רכישות רכבים עם אפס פליטות עד2035 , כאשר עד2027 רכישות רכבים שאינם מסחריים יהיו רק של רכבים עם אפס פליטות ; ירידה בפליטות ממבנים בבעלות ממשלתית של50% עד2027, והגעה ל נטו אפס פליטות ממבנים עד2032 ; ירידה של65% בפליטות גזי חממה מסוגים מסוימים, יחסית ל- 2008 , עד2030 ;; מדיניות של אפס פליטות מרכש ממשלתי קידום תשתיות חסינות ל שינויי א קלים ; והקמת צוות משימה פדרלי הממוקד באקלים ובקידום קיימות . באוגוסט2022 פורסמו הוראות מפורטות ליישום הצו, שחזרו על אותם יעדים וכללו הוראות והנחיות לסוכנויות הממשלתיות. 56 למרות שאין חקיקה פדרלית המעגנת את היעדים, יש לציין כי ניתן למצוא חקיקה ברמת המדינות ה כוללת יעדים דומים; כך, למשל, במדינת מסצ'וסטס התקבל במרס2021 חוק ליצירת מפת דרכים למדיניות האקלים של המדינה, המחייבת את מזכיר המדינה לאמץ מגבלות על היקף הפליטות של המדינה יחסית לשנת1990 , לשנים2025 , 2030 (לפחות50% ירידה מ- 1990 ,) 2035 , 2040 (לפחות75% ירי דה מ- 1990 ,) 2045 , ומגבלה לשנת2050 שתביא לתוצאה מקבילה לכל הפחות ל נטו אפס פליטות, כאשר כל יעד צריך להיקבע לאחר קיום שימועים .בנושא, ולהיות מפורסם שבע שנים לפני החלתו57 54 ראוי לציין כי בשנת2022 עבר ,חוק להפחתת אינפלציה הנ חשב לחוק בעל משמעות מרחיקת לכת בכל הקשור למאמצי המיטיגציה של ארה"ב , וכולל השקעות מסיביות ב חידוש ושדרוג מערכת האנרגיה בארה"ב, ובכלל זה השקעות מסיביות באנרגיות מתחדשות ותמיכה במעבר לכלי רכב מאופסי פליטות. לפי משרד האנרגיה האמריקאי, החוק צפוי להביא לשינוי יסו די בתשתיות האנרגיה בארה"ב ויאפשר לעמוד ביעדי הפחתה של40% לשנת2030 ( ביחס לשנת2005 ) , ועם צעדים נוספים הוא אף יסלול את הדרך להפחתה בהיקף שהוזכר בהודעה ל- UNFCCC של50% עד52% . ראוThe Inflation Act Drives Significant U.S. Department of Energy, Office of Policy, 0018, August 2022, accessed: June - , DOE/OP Emissions Reductions and Positions America to Reach our Climate Goals 2024 nd 2 ,; יהודה טרואן ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל , 5 בדצמבר 2023 ', עמ33 . 55 Federal Register, Executive Order 14057 of December 8, 2021: Catalyzing Clean Energy Industries and Jobs Through Federal Sustainability, December 8th 2021. 56 Executive Office of the President of the United States, Implementing Instructions for Executive Order 14057 Catalyzing Clean Energy Industries and Jobs Through Federal Sustainability, August 2022, p. 57 General Court of the Commonwealth of Massachusetts, Acts (2021): An Act Creating a Next-Generation Roadmap for Massachusetts Climate Policy, sections 4-6, 8(b). היעדים שהוצהרו ל- UNFCCC מארה"ב לא מעוגנים בחקיקה ראשית, אלא בצו נשיאותי למרות שאין עיגון ,בחקיקה פדרלית ניתן למצוא חקיקה ברמת המדינות הכוללת יעדים דו מים יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.7 ברזיל לפי הודעת ממשלת ברזיל ל- UNFCCC באוקטובר2023 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה בהיקף :הבא יחסית להיקף הפליטות בשנת 2005 ,המטרה היא שבשנת 2025 יירד ההיקף ב- 48.4% ,וב- 2030 ב- 53.1% . שנת2050 .מוגדרת כיעד לניטרליות אקלימית58 ההודעה .לא כוללת חלוקת ההפחתה לסקטורים יש לציין כי בכתיבת מסמך זה לא נמצא אזכור של יעדים אלה בחקיקה ראשית או משנית. לפי דוח של הארגוןClimate Action Tracker מפברואר2022 ,, היעדים הללו לא נקבעו בחקיקה אלא רק( במסגרת תוכנית הפעולה להפחתת פליטות גזי חממהNDC ) שדווחה ל- UNFCCC . 59 ניתן לציין כי במרץ2024 פורסמה תוכנית ממשלתית לתחבורה "ירוקה", בשםMOVER , במטרה לעודד הפחתת פליטות בא מצעות תמריצים לחברות, ובאמצעות הטלת מגבלות סביבתיות על רכבים הנמכרים .במדינה, בין היתר בהתחשבות בפליטות הנוצרות בתהליך ייצור הרכב60 הפרסום מזכיר כי התוכנית נשלחה לקונגרס הלאומי, אך לא ברור האם מדובר בהצעת חוק או .בעדכון בלבד 4.8 בריטניה לפי הודעת ממשלת בריטניה ל- UNFCCC בספטמבר2022 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי :חממה בהיקף הבא יחסית להיקף הפליטות בשנת 1990 ,המטרה היא שבשנת 2030 יירד ההיקף ב- 68% לפחות , כאשר שנת2050 .מוגדרת כיעד לניטרליות אקלימית61 היעד לשנת2050 ו- 1990 כשנת ייחוס מעוגנים בחקיקה, במסגרת חוק שינוי האקלים; החוק המקורי, שנחקק ב- 2008, כבר התייחס ל- 1990 כשנת הייחוס, אך אז היעד לשנת2050 עמד על % 80 לפחות, יעד שתוקן בשנת2019 ל- 100% . 62 החוק "מחייב את השר לקבוע "מכסות פליטות ,לתקופות של חמש שנים63 ו מאפשר לשר להגיש הצעה לשינוי שנת הייחוס או היעד לשנת2050 , אם נוכח שהיו התפתחויות משמעותיות ורלוונטיות בידע המדעי בנוגע למשבר האקלים או בחקיקה בין לאומית או אירופאית. לפני החלטה על שינוי כזה, על השר לקבל חוות דעת 58 Federative Republic of Brazil, Nationally Determined Contribution (NDC) to the Paris Agreement under the UNFCCC, October 2023. 59 Climate Action Tracker, Climate Governance in Brazil, 60 Planalto (www.gov.br) — Government sends to Congress PL that institutes the Mover Program בפורטוגזית 61UK Government, United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland’s Nationally Determined Contribution, September 2022. 62 Climate Change Act 2008, part 1 article 1; Climate Change Act 2008 (2050 Target Amendment) Order 2019, article 2. 63 Climate Change Act 2008, part 1 articles 4-10. החוק מאפשר לשר להגיש הצעה לשינוי שנת הייחוס או היעד לשנת2050 , אם היו התפתחויות בידע המדעי בנוגע למשבר האקלים או בחקיקה בין לאומית או אירופאית יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהוועדה לשינוי האקלים64 .ולהתחשב בה, כמו גם להתחשב בהצגות מרשויות לאומיות אחרות הצעה כזו דורשת אישור משני .בתי הפרלמנט65 בנוגע ליעד לשנת2030 , במסגרת כתיבת מסמך זה לא נמצא אזכור שלו בחקיקה, אך היעד של הפחתת68% עד2030 מצוין כיעד לאומי ( בהודעה לעיתונות של ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאקSunak ) מספטמבר2023 . 66 בכל הנוגע לעמידה ביעדים אלה, דיווח של הוועדה לשינוי ה אקלים מדצמבר2023 מביע חוסר אמון משמעותי באפשרות של עמידה ביעדים לשנת2030 , בהתחשב בתוכניות הממשלה .הנוכחיות, בסבירות המימוש שלהן ובמידת היישום שלהן67 4.9 דרום אפריקה לפי הודעת ממשלת דרום אפריקה ל- UNFCCC בספטמבר2021 , מתוכננת הפחתה של פליטת :גזי חממה בהיקף הבא עד שנת2025 היקף הפליטות של דרום אפריקה יהיה בטווח שבין398 ו- 510 מיליון טון שווה ערך ל פחמן דו- חמצני, ועד שנת2030 היקף הפליטות של דרום אפריקה יהיה בטווח שבין350 ו- 420 מיליון טון שווה ערך לפחמן דו-חמצני , כאשר שנת2050 מוגדרת .כיעד לניטרליות אקלימית68 לפי ההודעה, ההודעה הבאה ל- UNFCCC צפויה ב- 2025 . 69 ההודעה לארגון כוללת סקטורים מועדפים לפיתוח בנושא שינוי האקלים, כמפורט להלן:  ;מים: הגדלת ביטחון אספקת המים, הגנה מפני שטפונות וניטור שטפונות  חקלאות: פיתוח מערכות התראה לחוות קטנות ותמיכה בחקלאות חכמה ובעלת יכולות להתמודד עם השלכות שינויי האקלים;  בריאות: ניטור ומעקב אחר מחלות המושפעות מהאקלים והתראה מפני שינוי י ם בדפוסיהן;  מגוון :ביולוגי ניטור השפעות שינוי האקלים על המגוון הביולוגי והמערכת;האקולוגית  תכנון ובניה : הבטחת התייחסות לשינוי אקלים בתכנון עירוני ושקלול התייח סות להיבטים של ;שינוי אקלים בתכנון ובנייה, עם דגש על בנייה לאורך החוף 64 ( הוועדהttee on Climate Change Commi ) הוקמה מכוח החוק במטרה לייעץ לשר בנוגע להפחתת פליטות בהיבטים שונים, ובכלל זאת יעדי ההפחתה לשנת2050 :, כמו גם לדווח לפרלמנט על ההתקדמות לקראת יעד זה. ראו, section 008 Climate Change Act 2 34 . 65 Climate Change Act 2008, articles 2-3. 66 Gov.uk, Press Release: PM Recommits UK to Net Zero by 2050 and Pledges a “Fairer” Path to Achieving Target to Ease the Financial Burden on British Families, published: September 20th 2023, accessed: May 22nd 2024. 67 Climate Change Committee, Progress towards Reaching Net Zero in the UK, updated: October 2023, accessed: May 22nd 2024. 68 Government of South Africa, South Africa First Nationally Determined Contribution under the Paris Agreement: Updated September 2021, September 2021, pp. 15, 27. 69 ש ,ם. 2 p. הוועדה לשינוי האקלים בבריטניה מביע חוסר אמון משמעותי באפשרות של עמידה ביעדים לשנת2030 , בהתחשב בתוכניות ה ממשלה הנוכחיות יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  תשתיות: פיתוח ופרישה של תשתיות החסינות לשינויי אקלים , שילוב שיקולי אקלים בתכנון .ובנייה של תשתיות ,במסגרת כתיבת מסמך זה לא נמצא שיעדים אלה מוגדרים בחקיקה שהתקבלה. עם זאת הצעת חוק שינוי אקלים הוצעה ב- 2022 ואושרה על ידי האסיפה הלאומית באוקטובר2023 ועל ידי המועצה הלאומית של המחוזות באפריל2024 , ונמצאת בשלב האחרון לפני אישור וקבלה כחוק– .אישור על ידי נשיא דרום אפריקה70 הצעת החוק מתייחסת לדיווח ל- UNFCCC כחלק מההתחייבויות הבין לאומיות של המד.ינה71 לפי הצעת החוק, שר היערות, הדיג והסביבה נדרש להציג תוכנית ל הפחתת פליטות גזי חממה, בהיוועצות עם הממשלה, והתוכנית צריכה לכלול .יעדי הפחתה, שייבחנו על ידי השר מידי חמש שנים72 עד שתתקבל התוכנית, הצעת החוק מציעה התחייבויות ביניים: עד2025 שיא הפליטות יהיה ב טווח שבין398 מיליון טון ו- 614 מיליון טון, ורמת הפליטות תישאר בטווח הזה במשך עשר שנים, ולאחר מכן תדעך באופן אבסולוטי לטווח שבין212 מיליון טון ו- 428 מיליון טון עד2050 . 73 4.10 דרום קוריאה לפי הודעת ממשלת קוריאה ל- UNFCCC בדצמבר2021 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חמ :מה בהיקף הבא יחסית להיקף הפליטות בשנת 2018 ,המטרה היא שבשנת 2030 יירד ההיקף ב- 40% , כאשר שנת2050 .מוגדרת כיעד לניטרליות אקלימית74 ההודעה ל- UNFCCC :כולל פירוט של אסטרטגיות להפחתת פליטות בסקטורים שונים75  ייצור אנרגיה: הפחתה משמעותית של שריפת פחם ליצירת אנרגיה , תוך השקעה באנרגיה מתחדשת וסגירה של תחנות חשמל פחמיות או הסבתן לגז טבעי. ממשלת קוריאה תשקיע במחקר ופיתוח להגברת היעילות של מתקני אנרגיה מתחדשת ותבצע שיפורי מנע ברשתות ;חשמל  תעשייה: מעבר לפליטות נמוכות בתעשיות עתירות- פליטות, כמו ייצור פלדה, מפעלי בטון ועוד ,. בין היתר, מדובר על מעבר לכבשנים חשמליים במקום כבשנים המבוססים על בערה ומעבר מתזקיקי נפטא (המשמשים לשימושים רבים בתעשייה) שמקורם בנפט לתזקיקים דומים שמקורם במקורות ביולוגיים; 70 Parliament of the Republic of South Africa, Climate Change Bill (B9-2022), accessed: May 27th 2024. 71 ,שםpreamble . 72 ,שםarticle 21 . 73 ,שםschedule 3 . 74 The Republic of Korea, The Republic of Korea’s Enhanced Update of its First Nationally Determined Contribution, December 2021. 75 ,שם3 - pp. 2 . היעדים של דרום אפריקה לא מוגדרים בחקיקה, אך הצעת חוק שנמצאת בשלב אחרון לפני קבלה כחוק מתייחסת בין היתר ליעדים אלה יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  בנייה: קידום פתרונות בנייה ירוקים לבנייה חדשה, ועידוד שיפוץ ירוק של בניינים קיי .מים הממשלה תשאף לשפר את היעילות האנרגטית באמצעות מוצרי חשמל ומערכות תאורה ,יעילים ותפעל לקידום;מקורות חשמל מאנרגיה מתחדשת  :תחבורה קידום השימוש ב ,רכבים ללא פליטות, כמו רכבים המונעים בחשמל או מימן. זאת במקביל למאמצים להפחית את הצורך בנסיעות, באמצעות שיפור התחבורה הציבורית . כמו כן, ינקטו צעדים לקידום ס;פינות ידידותיות לסביבה ושיפור היעילות של כלי טיס  חקלאות: קידום חקלאות מופחתת-פליטות , למשל בעזרת שיפור מערכות השקיה, שימוש בדשנים מופחתי- ;חנקן ובמספוא המפחית פליטות מתאן מהחי  פסולת: הפחתת ייצור הפסולת והגברת ה מיחזור, תוך מעבר משימוש בפלסטיק מבוסס נפט לפלסטיק ממקורות טבעיים, ושימוש במתאן הנפלט ממטמנות;לייצור אנרגיה  ( לכידת פחמן: שימור והשקעה נוספת במבלעי פחמןcarbon sinks ), כגון יערות ואזורי .ביצות, וייעור אזורים עירוניים היעד לשנת2050 ו- 2018 כשנת ייחוס מעוגנים ,בחקיקה במסגרת חוק מסגרת להתמודדות עם משבר האקלים באמצעות ניטרליות פחמנית וצמיחה ירוקה משנת2021. היעד ל- 2030 במסגרת החוק הוא לכל הפחות35% . 76 לפי החוק, הממשלה צריכה לקבוע יעדים לטווח בינוני- ארוך להפחתת פליטת גזי החממה, בחלוקה לסקטורים, במטרה להפחית פליטות בשיעור שיפורסם בצו נשיאותי, בהפחתה שלא תהיה קטנה מ- 35% יחסית לשנת2018 עד שנת2030 . זאת, בנוסף לקביעת יעדים ממשלתיים שנתיים ובחינה מידי חמש שנים של היעדים, תוך ,)התחשבות בשיקולים לאומיים ובין לאומיים (המפורטים בחוק ותוך קיום צעדים שיאפשרו למומחים ולבעלי ע.ניין להשמיע את דעתם77 בחוק לא מצוין במפורש מה יש לעשות במידה ויש .סתירה בין יעדי הממשלה והיעדים המפורטים בחוק 4.11 הודו לפי הודעת ממשלת הודו ל- UNFCCC באוגוסט2022 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה :בהיקף הבא יחסית להיקף הפליטות בשנת2005 , המטרה היא שבשנת2030 י ירד ההיקף ב- 45% , כאשר שנת2070 .מוגדרת כיעד לניטרליות אקלימית78 ,מבחינת פירוט סקטוריאלי ההודעה כוללת אזכור, בין היתר, של הצעדים הבאים עד2030 : הפקת חשמל ממקורות ב ני- קיימא בהיקף של50% , בהינתן סיוע בהשגת מימון בין לאומי זול; הגדלת לכידת הפחמן 76 Framework Act on Carbon Neutrality and Green Growth for Coping with Climate Crisis, articles 7, 8. 77 ,שםarticle 8 . 78 Government of India, India’s Updated First Nationally Determined Contribution under Paris Agreement (2021-2030), August 2022. החקיקה בדרום קוריאה מחייבת קביעת יעדים ממשלתיים שנתיים ובחינה שלהם מידי חמש שנים, תוך התחשבות בשיקולים לאומיים ובין לאומיים וקיום צעדים שיאפשרו למומחים ולבעלי עניין להשמיע את דעתם יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm באמצעות ייעור בהיקף של2.5 עד3 מיליארד טון פחמן דו- חמצני; שיפור אדפטציה בתחומים ,הרגישים לשינוי האקלים (בפרט חקלאות, משאבי מים, שמירה על אזור ההימלאיה והחוף .)בריאות וניהול מצבי אסון במסגרת כתיבת מסמך זה לא נמצא עיגון של יעדים אלה בחקיקה, אך הם הוזכרו באסטרטגיה לפיתוח מופחת פחמן לטווח ארוך מ- 2022 , 79 ,כמו גם, בין היתר, בפרסומים של שר הסביבה היערות ושינוי האקלים באוגוסט2023 ודצמבר2023 ובנאום של שר המדע והטכנולוגיה באוגוסט ובספטמבר2023 . 80 4.12 יפן לפי הודעת ממשלת יפן ל- UNFCCC באוקטובר2021 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה בהיק :ף הבא יחסית להיקף הפליטות בשנת2013 , המטרה היא שבשנת2030 יירד ההיקף ב- 46% , עם שאיפה להפחית50% מהפליטות, כאשר שנת2050 מוגדרת כיעד לניטרליות .אקלימית81 ההודעה כוללת פירוט פליטות לפי סקטור- ירידה של37% בסקטור התעשייה (מ- 463 מיליון טון ל- 289 ,)מיליון35% בסקטור התחבורה (מ- 224 מיליון ל- 146 ,)מיליון47% בהמרת אנרגיה (מ- 106 מיליון ל- 56 ,)מיליון66% בסקטור הדיור (מ- 208 מיליון ל- 70 מיליון), ו- % 51 במסחר וסקטורים נוספים (מ- 238 מיליון ל- 116 .)מיליון82 יש לציין כי היעד של2050 כשנת יעד לאפס פליטות מוגדר בחקיקה, במסג רת תיקון משנת2021 לחוק קידום אמצעי נגד להתחממות העולמית משנת1998 . 83 החוק מפרט כי הממשלה צריכה לכונן תוכנית לאומית להתמודדות עם ה ,התחממות העולמית, ולכלול בה יעדים להפחתה .שייבחנו על ידה אחת לשלוש שנים84 היעדים לשנת2030 .לא מוזכרים בחקיקה זו 4.13 מקסיקו לפי הודע ת ממשלת מקסיקו ל- UNFCCC בנובמבר2022 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי :חממה בהיקף הבא יחסית לתרחיש "עסקים כרגיל"- כלומר תרחיש שבו לא מיושמים צעדים 79 Ministry of Environment, Forest and Climate Change, India's Long-Term Low-Carbon Development Strategy, November 2022. 80 Press Information Bureau, Net zero emissions target, published: August 3rd 2023; India is committed to achieve the Net Zero emissions target by 2070 as announced by PM Modi, says Dr. Jitendra Singh, published: September 28th 2023; Protection and Conservation of Ecosystem, published: December 4th 2023, accessed: May 27th 2024. 81Japan Government, Japan’s Nationally Determined Contribution (NDC), October 2021. 82 ,שםp. 1 . 83 Japanese Law Translation (Ministry of Justice), Act on Promotion of Global Warming Countermeasures, article 2(2). 84 ,שם9 - articles 8 . יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נוספים להפחתת פליטות ( Business as Usual , BAU ,)המטרה היא שבשנת 2030 יירד ההיקף ב- 35% ,או ב- 40% אם תקבל סיוע בין לא ומי נוסף. 85 החוק העוסק בשינוי האקלים במקסיקו הוא החוק הכללי לשינוי אקלים, שנחקק ב- 2012 והיעדים בו תוקנו ב- 2018 . 86 לפי החוק, מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה יחסית לשנת2000 בהיקף של50% עד שנת2050 , ועד שנת2030 הפחתה של22% יחסית לתרחישBAU . 87 היעד לשנת2030 יושג באמצעות החלוקה הבאה לסקטורים: הפחתה של31% בפליטות בייצור ,חשמל18% ,בפליטות ביתיות ומסחריות14% ,בפליטות דלק וגז5% ,בפליטות מהתעשייה8% בפליטות מהחקלאות ו- 28% מפליטות מפסולת. יעד זה כולל גם הפחתה של פחמן שחור88 ב- 51% . 89 היעד לשנת2050 מותנה בהקמת מסגרת בין לאומית עם מנגנוני תמיכה כלכלית .וטכנולוגית מצד המדינות המפותחות כלפי המדינות המתפתחות, ובהן מקסיקו90 החוק מתייחס לאפשרות של העלאת היעדים הלאומיים ל שנת2030 ,ב עד36% בנוגע לגזי חממה ועד70% בנוגע לפחמן שחור, בהינתן שהסכמים בין לאומיים יתקבלו .ויאפשרו צעדים נוספים91 4.14 נורווגיה לפי הודעת ממשלת נורווגיה ל- UNFCCC בנובמבר2022 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי :חממה בהיקף הבא יחסית להיקף הפליטות בשנת1990 ,המטרה היא שבשנת 2030 יירד ההיקף לפחות ב- 55% , כאשר שנת2050 מוגדרת כשנה שבה נורווגיה תיחשב "חברה ת דל פחמן" ( emission society - low ). 92 חברה דלת פחמן מוגדרת בחוק הנורווגי כחברה שבה ,"פליטת גזי חממה מופחתת, בהתבסס על מדע מגמות עולמיות בנוגע להיקפי הפליטות ונסיבות לאומיות, וזאת במטרה לפעול כנגד ההשפעות השליליות של ההתחממות הגלובלית ".כמתואר בהסכם פאריז93 יעדים אלה מוגדרים בחקיקה, במסגרת חוק שינוי האקלים; היעד לשנת2030 עודכן בשנת 2023 , והיעד לשנת2050 בשנת2021 (זאת במקום הגדרה של הפחתת פליטות בשיעור של 85Gobierno de Mexico, Contribución Determinada a Nivel Nacional Actualización 2022, November 2022, p. 9 (in Spanish). 86 Ley General de Cambio Climático; Gobierno de Mexico, Ley General de Cambio Climático 2012 y reforma 2018 (in Spanish), accessed: May 23rd 2024. 87 Ley General de Cambio Climático, Artículos Transitorios, Artículo Segundo (in Spanish). 88 .)פיח שמקורו במנועים, תחנות כוח וגורמים נוספים הפועלים על בערה של דלקים מאובנים (דיזל, פחם ועוד 89 .שם 90 .שם 91 .שם 92 Government of Norway, Update of Norway's Nationally Determined Contribution, November 2022. 93 Lovdata, Climate Targets Act (Climate Act), section 4. היעד של מקסיקו לשנת2050 מותנה בהקמת מסגרת בין לאומית עם מנגנוני תמיכה כלכלית וטכנולוגית מצד המדינות המפותחות כלפי המדינות המתפתחות, ובהן מקסיקו היעד של נורווגיה לשנת2050 לא מוגדר כניטרליות אקלימית אלא כ- ""חברה דלת פחמן יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm % 90 עד95% עד שנת2050 .) 94 שנת1990 ,נחשבה כשנת הייחוס עוד בניסוח הראשון של החוק שהתקבל ב- 2017 . 95 הממשלה נדרשת ,להציג לפרלמנט יעדים מעודכנים מידי חמש שנים המבוססים על הידע המדעי הטוב ביותר , ,מדידים וניתנים לכימות ככל הניתן ושנחשבים להתקדמות לקראת היעד של2050 . לא מפורט בחוק האם ה יעדים נדרשים לאישור .הפרלמנט96 בנוסף, החוק מאפשר לממשלה לקבוע יעדים משלימים שנועדו לקדם את השינוי לחברה דלת פחמן. 97 4.15 ניו זילנד לפי הודעת ממשלת ניו זילנד ל- UNFCCC בנובמבר2021 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי :חממה בהיקף הבא יחסית להיקף הפליטות בשנת 2005 ,המטרה היא שבשנת 2030 יירד ההיקף ב- 50% , כאשר שנת2050 מוגדרת כיעד ל נטו,אפס פליטות של גזי חממה למעט מתאן שמקורו מהחי ; רמת המתאן שמקורו מהחי אמורה להשתנות בהיקף הבא: יחסית לשנת2017 , לרדת עד2030 ב- 10% ועד2050 ב- 24% עד47% . 98 גז המתאן, שמקורו בעיקר מגידול בקר לצרכים חקלאיים, הוא בהיקף גבוה בניו זילנד יחסית למדינות אחרות- 43% מפליטות גזי החממה במדינה . המתאן הוא גז שגורם ללכידת חום רבה פי28 עד36 ,יותר מפחמן דו חמצני אך הוא מתפוגג מהאטמוספירה תוך12 עד50 שנה, להבדיל מפחמן דו חמצני שימשיך להיות .באטמוספירה אף מאות שנים99 היעד של2050 ,כשנת יעד לאפס פליטות כאמור, והיעדים הנוגעים למתאן שמקורו מהחי מוגדרי ם בחקיקה, במסגרת תיקון משנת2019 .לחוק התגובה לשינוי האקלים100 תיקון חקיקה זה לא כולל התייחסות מפורשת ליעדים סקטוריאליים מסוימים, אך החוק המלא מתייחס לחלקן של החקלאות והתעשייה בתוכנית הסחר בפליטות ולאופן כינון רגולציות רלוונטיות לסחר בפליטות על החקלאות והתעש.ייה101 ,ישנן החלטות ממשלה והצהרות העוסקות בסקטורים אלה .שלא נכללות בחקיקה ראשית102 החוק מגדיר גם נציבות לשינוי אקלים, שבמסגרת תפקידיה 94 Lovdata, Climate Targets Act (Climate Act), sections 3-4. 95 Lovdata, Lov om klimamål (klimaloven), sections 3-4 (in Norwegian). 96 Lovdata, Climate Targets Act (Climate Act), section 5. 97 Lovdata, Climate Targets Act (Climate Act), section 5. 98New Zealand Government, Submission under the Paris Agreement New Zealand’s First Nationally Determined Contribution, November 4th 2021. Australian Government, Australia’s Nationally Determined Contribution: Communication 2022, June 2022. 99 New Zealand Agricultural Greenhouse Gas Research Centre, The Science of Methane, accessed: May 15th 2024. 100 New Zealand Legislation, Climate Change Response (Zero Carbon) Amendment Act 2019, part 1B, subpart 1, section 5Q. 101 New Zealand Legislation, Climate Change Response Act 2002, sections 80-86, 161A, 161G; part 5C. 102 Ministry for the Environment, Government Climate-Change Work Programme, updated: June 29th 2023, accessed: May 15th 2024. יעדי ההפחתה בניו זילנד מחריגים את המתאן שמקורו מהחי, שהוא בהיקף גבוה יחסית בניו זילנד. למתאן נקבעו יעדי הפחתה נמוכים .יותר בניו זילנד, הנציבות לשינוי אקלים יכולה להמליץ לממשלה על שינו י היעדים לשנת 2050 , רק אם היה שינוי משמעותי בהיבטים מסוימים הנוגעים לשינוי אקלים ממשלת נורווגיה נדרשת להציג לפרלמנט יעדים מעודכנים מידי חמש שנים, המבוססים על הידע המדעי הטוב ביותר, מדידים וניתנים לכימות ככל ,הניתן ושנחשבים להתקדמות לקראת היעד של2050 יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יכולה להמליץ לממשלה על שינוי היעדים לשנת2050 . המלצה. כזו יכולה להיכתב רק אם היה שינוי משמעותי בהיבטים מסוימים הנוגעים לשינוי אקלים (למשל שינוי טכנולוגי, הבנה מדעית מחודשת של שינוי אקלים, פעילות במישור העולמי ועוד), והממשלה תגיב להמלצה זו ותעדכן את בית הנבחרים, אך לא מפורט כי יש לה את הסמכות לשנות את היעדים המוגדרים .בחוק103 בנוגע ליעדים שנתיים, השר נדרש לנהל את הפליטות ב"תקציב פל "יטותemissions ( budget) "ולפרסם יעדים שנתיים. יש לציין כי החוק מתייחס לאפשרות של "הלוואה" ו"חסכון .בפליטות בין "תקציבי הפליטות" של השנים השונות104 לפי דוח מנובמבר2023 של משרד הסביבה במדינה, המדיניות הקיימת צפויה להביא עד2050 להפחתה בפליטות הגזים של27.6% בלבד יחסית לשנת2020 , כאשר באותה שנה נפלטו בניו זילנד כ- 81 מיליון טון גזי חממה המקבילים לפחמן דו חמצני (ירידה חלקית מ- 82.6 שנפלטו בשנת2005 .) 105 כלומר ש לפי נתונים אלה, ניו זילנד לא צפויה נכון לעת עתה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה לשנים2030 ו- 2050 . 4.16 סין לפי הו דעת ממשלת סין ל- UNFCCC באוקטובר2021 ,הצפי הוא ש רמות פליטת גזי החממה ימשיכו לעלות ויגיעו לשיא עד2030 ,ומשם צפויה להתחיל ירידה בפליטות , כאשר עד שנת2060 תושג ניטרליות פחמנית. 106 תחת פירוט לסקטורים, סין הציבה מספר התחייבויות שהן יחסיות ליחידה של תוצר מקומי ג ולמי ,(תמ"גGDP :) יחסית להיקף הפליטות בשנת2005, המטרה היא ש עד2030 היקף הפליטות ליחידת תמ "ג יפחת ביותר מ- 65%, ששיעור השימוש בדלקים שאינם דלקי מאובנים יעלה לכ- 25% , ובנוסף שנפח העצים החיים ביערות יגדל ב-6 מיליארד מ"ק וש הספק ייצור החשמל מהשמש ומרוח יעלה ל-2 1. .מיליארד קילו וואט107 103 New Zealand Legislation, Climate Change Response Act 2002, part 1A, part 1B, subpart 1. 104 ,שם3 - subparts 2 . 105 Ministry for the Environment, Our Atmosphere and Climate 2023, October 2023, p. 41; Te Rīpoata Taurua Tuarima o Aotearoa: New Zealand’s Fifth Biennial Report under the United Nations Framework Convention on Climate Change, p. 49, December 2022; Stats New Zealand, Greenhouse Gas Emissions (Industry and Household): Year ended 2021, published: May 31st 2023, accessed: May 15th 2024. 106 Government of the People’s Republic of China, China’s Achievements, New Goals and New Measures for Nationally Determined Contributions (unofficial English translation published on UNFCCC website), October 2021. 107 Government of the People’s Republic of China, China’s Achievements, New Goals and New Measures for Nationally Determined Contributions (unofficial English translation published on UNFCCC website), October 2021, p. 2. הצפי לפליטות גזי חממה בסין הוא ש רמות הפליטה ימשיכו לעלות ויגיעו לשיא עד 2030 , ומשם צפויה להתחיל ירידה בפליטות , כאשר עד ניטרליות פחמנית ב שנת2060 לפי דוח של משרד ,הסביבה של ניו זילנד המדינה לא צפויה נכון לעת עתה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה לשנים2030 ו- 2050 יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יש לציין כי היעדים לשנים2030 ו- 2060 מופיעים ואף זוכים לפירוט רב יותר במדיניות ,ממשלתית108 והיעד לשנת2060 מוזכר בתוכנית חמש השנים לשנים2021 עד2025 והחזון לשנת2035 . 109 .עם זאת, בכתיבת מסמך זה לא נמצא מידע בנוגע לאופן שינוי היעדים 4.17 פרו לפי הודעת ממשלת פרו ל- UNFCCC בדצמבר2020 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה :בהיקף הבא יחסית לתרחיש "עסקים כרגיל( " Business as Usual , BAU ,)המטרה היא שבשנת 2030 היקף פליטות גזי החממה יהיה לכל היותר 208.8 מיליון טון פחמן דו חמצני ,ו אימוץ של יעד עמוק יותר- 9 17 .מיליון טון מותנה בסיוע כלכלי בין לאומי110 ההודעה אינה כוללת חלוקה לסקטורים. לפי הדיווח, בשנת2021 תוכנן כי פרו תעדכן את התוכנית הלאומית שלה לשינוי אקלים לשאיפה לניטרליות אקלימית בשנת2050 . 111 ניתן לראות כי תהליך היוועצות לעדכון האסטרטגיה החל ב- 2022 , 112 אך במס גרת כתיבת מסמך זה לא נמצא פרסום סופי של .האסטרטגיה המעודכנת במסגרת כתיבת מסמך זה לא נמצא עיגון של יעדים אלה בחקיקה ראשית, אלא בצו נשיאותי מינואר2022 , במסגרתו מצוינת התחייבות של פרו להפחתת גזי חממה של30% עד2030 אל ( מול תרחיש ייחוסBAU ), עם דגש על חמישה.סקטורים: מים, בריאות, יערות, דייג וחקלאות113 עוד מצוין בצו כי הנציבות לשינוי אקלים114 צריכה להציג צעדי מיטיגציה ואדפטציה שיאפשרו יישום של היעדים שהוצגו לאו"ם, של הפחתה ב- 40% ), הפחתה השקולה (בהקדמה של הצו 108 National Development and Reform Commission, People's Republic of China, Action Plan for Carbon Dioxide Peaking before 2030, updated: October 27th 2021; Working Guidance for Carbon Dioxide Peaking and Carbon Neutrality in Full and Faithful Implementation of the New Development Philosophy, updated: October 24th 2021, accessed: May 27th 2024. 109 Translation and Publication Portal for Chinese Key Terms and Expressions, Chinese-English Bibliography: Outline of the 14th Five-Year Plan for National Economic and Social Development of the People's Republic of China and the Long-Term Objectives for 2035 (中英对照：中华人民共和国国民经济和社会发展第十四个五年规划和2035年远 景目标纲要), published: August 2021, accessed: May 27th 2024. 110 Gobierno del Perú, Contribuciones Determinadas a Nivel Nacional del Perú: Reporte de Actualización Periodo 2021 – 2030, December 2020, p. 9. 111 ,שםp. 22 . 112Diario Oficial del Bicentenario el Peruano, Disponen la publicación de la “Matriz de Objetivos Prioritarios, Indicadores, Lineamientos y Servicios para el proceso de actualización de la Estrategia Nacional ante el Cambio Climático con visión al 2050”, Decreto Supremo, N° 171-2022-Minam, published: September 4th 2022, accessed: June 2nd 2024 (in Spanish). 113 Diario Oficial del Bicentenario el Peruano, Decreto Supremo que declara de interés nacional la emergencia climática, Decreto Supremo, N° 003-2022-Minam, published: January 25th 2022, accessed: May 29th 2024 (in Spanish). 114 מדובר בגוף המייעץ לממשל בנושאי התמודדות עם משבר האקלים, שהוקם במסגרת צו נשיאותי ב- 2020 :. ראוDiario Oficial del crea la Comisión Multisectorial de carácter permanente Decreto Supremo que Bicentenario el Peruano, , Minam - 2020 - denominada “Comisión de Alto Nivel de Cambio Climático (CANCC)”, Decreto Supremo, N° 006 . 2024 (in Spanish) nd 2020, accessed: June 2 th published: July 4 פרו הציגה ל- UNFCCC שני ,תרחישים שהשאפתני מביני הם מותנה בסיוע כלכלי בין לאומי יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ליעד המותנה בסיוע כלכלי בין לאומי של179 .מיליון טון115 ה צו לא מזכיר את2050 כשנת יעד לניטרליות אקלימית, אך מאשר את האסטרטגי ה הלאומית לשינוי אקלים המתכוננת לקראת 2050 . 116 .הצו לא מציין מנגנון לעדכון היעדים 4.18 צ'ילה לפי הודעת ממשלת צ'ילה ל- UNFCCC באפריל2020 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה :בהיקף הבא יחסית להיקף הפל יטות בשנת2016 , המטרה היא שבשנת2030 יירד ההיקף ב- 30% , כאשר שנת2050 .מוגדרת כיעד לניטרליות אקלימית117 היעד של2050 כשנת יעד לניטרליות אקלימית מוגדר בחקיקה, במסגרת חוק שינוי האקלים משנת2022 ., ומשרד הסביבה נדרש להעריך את ההתקדמות ליעד הזה מידי חמש שנים118 . ה יעד המספרי לשנת2030 ,אינו מצוין בחוק עם זאת מוזכר בו כי אסטרטגיית האקלים לטווח הארוך נדרשת לכלול את היעדים לשנים2030 ו- 2050 כפי שדווחו ל- UNFCCC , ומפורט בו אופן השגת היעד לשנת2030 .לפי חלוקה לסקטורים119 החוק גם כולל הנחיות בנוגע לגיבוש ההודעות ל- UNFCCC על ידי משרד הסביבה : הגיבוש צריך להיות תוך היוועצות עם גופים נוספים, נציגי סקטורים אזרחיים והיוועצות ציבורית . בנוסף, יש להציג את הדיווח לוועדות רלוונטיות בבתי .הפרלמנט120 4.19 קולומביה לפי הודעת ממשלת קולומביה ל- UNFCCC בדצמבר2020 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה בהי :קף הבא יחסית לתרחיש "עסקים כרגיל( " Business as Usual , BAU ,)המטרה היא שבשנת 2030 יירד היקף הפליטות ב- 51% , עם שאיפה לניטרליות אקלימית בשנת2050 . 121 .ההודעה כוללת פירוט של צעדי ההפחתה מכל משרדי הממשלה122 115 Diario Oficial del Bicentenario el Peruano, Decreto Supremo que declara de interés nacional la emergencia climática, Decreto Supremo, N° 003-2022-Minam, published: January 25th 2022, accessed: May 29th 2024, preamble, Artículo 3.3 (in Spanish). 116 ,שם3.1 Artículo . 117 Gobierno de Chile, Chile's Nationally Determined Contribution: Update 2020, April 9th 2020, p. 32. 118 LEY 21455: Ley Marco de Cambio Climático, Artículo 1°, Artículo 4° (in Spanish). 119 ,שם° 5 Artículo . 120 ,שם° 7 Artículo . 121 Gobierno de Colombia, Actualización de la Contribución Determinada a Nivel Nacional de Colombia (NDC), December 2020, p. 32 (in Spanish). 122 Gobierno de Colombia, portafolio de Medidas Sectoriales de Mitigación del Cambio Climático Contribución Determinada a Nivel Nacional (NDC) de Colombia 2020, December 2020 (in Spanish). גיבוש ההודעות של צ'ילה ל- UNFCCC צריך להיות תוך היוועצות עם גופים נוספים, נציגי סקטורים אזרחיים ,והיוועצות ציבורית ויש להציג את הדיווח לוועדות רלוונטיות בבתי הפרלמנט יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יעדים אלה מוגדרים בחקיקה, במסגרת החוק לקידום פיתוח דל-פחמ ן משנת2021 . 123 החוק מתייחס ליעדים בהודעה ל- UNFCCC כחלק מיעדי ההפחתה, לצד היעדים הלאומיים לגזי חממה: הפחתה של51% עד שנת2030 וניטרליות פחמנית עד2050 . החוק מפרט צעדים לסקטורים שונים (דיור ותכנון; מכרות ואנרגיה; תעשייה, מסחר ותיירות; תחבורה; הגנת הסביבה ופית.)וח בר קיימא124 החוק לא מציין כיצד ניתן לעדכן את היעדים. 4.20 קוסטה ריקה לפי הודעת ממשלת קוסטה ריקה ל- UNFCCC בדצמבר2020 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה בהיקף הבא: יחסית לשנת2021 , מתוכננת הפחתה של106.53 מיליון טון פחמן דו חמצני, כך ש המטרה היא שבשנת2030 י עמוד היקף הפליטות על9.11 מיליון טון פחמן דו חמצני, עם שאיפה לניטרליות אקלימית בשנת2050 . 125 לפי ניתוח של ה- OECD, היעד ל- 2030 מסמן הפחתה של כ- 35% מ- BAU . 126 :ההודעה לאו"ם מפרטת צעדים אפשריים בתחומים תחבורה, פיתוח ותכנון, אנרגיה, תשתיות ובניין, תעשייה ומסחר ושיר ותים, ניהול פסולת, יערות ומגוון ביולוגי, משאבי מים ומגוון ביולוגי ימי, העצמת החברה האזרחית, המגזר הציבורי והמשק .הפרטי בנוגע לשינוי האקלים, שקיפות, פיננסים, ומדיניות אקלים ואסטרטגיה127 יש לציין כי במסגרת כתיבת מסמך זה לא נמצא עיגון של היעדים בחקיקה, אך היעדים שנמסרו במסגרת ההודעה ל- UNFCCC מוזכרים כ- "מתווי דרך" בתוכנית האדפטציה הלאומית לשנים 2022 עד2026 . 128 123 Ley 2169 de 2021, Por medio de la cual se impulsa el desarrollo bajo en carbono del país mediante el establecimiento de metas y medidas mínimas en materia de carbono neutralidad y resiliencia climática y se dictan otras disposiciones, artículo 5-6 (in Spanish). 124 ,שםtítu lo iii 6, artículo . 125 Costa Rica Gobierno del Bicentenario, Contribución Nacionalmente Determinada 2020, December 2020, p. 8 (in Spanish). 126 OECD, OECD Environmental Performance Reviews: Costa Rica 2023, October 2023, pp. 59-60. 127 Costa Rica Gobierno del Bicentenario, Contribución Nacionalmente Determinada 2020, December 2020, pp. 16-61 (in Spanish). 128 Gobierno de Costa Rica, Ministerio de Ambiente y Energía, Plan Nacional de Adaptación al Cambio Climático: 2022- 2026, April 2022, p. 14. בעוד שלא נמצא עיגון של היעדים של קוסטה ריקה ,בחקיקה היעדי ם שנמסרו ל- UNFCCC מוזכרים כ- "מתווי דרך" בתוכנית האדפטציה הלאומית לשנים2022 עד 2026 יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.21 קנדה לפי הודעת ממשלת קנדה ל- UNFCCC , ביולי2021 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה ב :היקף הבא יחסית להיקף הפליטות בשנת 2005 ,המטרה היא שבשנת 2030 יירד ההיקף ב- % 40 עד 45% , כאשר שנת2050 מוגדרת כיעד ל נטו אפס פליטות. 129 ההודעה ל- UNFCCC :כוללת התייחסות לסקטורים מסוימים, בין היתר יש בה פירוט על130  דיור ובנייה : השקעה ממשלתית בקידום אנרגיה ירוקה לצר יכה ביתית, שיפוץ מבנים קהילתיים ומבנים ציבוריים, ותיקון תקנות הבנייה למבנים חדשים כך שיהיו תואמים ליעד ;של אפס פליטות  תחבורה : השקעה בתשתיות לרכבים המאפשרים אפס פליטות (חשמל ומימן) והשקעה ,בקרן לפיתוח דלקים נקיים גיבוש תוכנית ל חובת מעבר של קטגוריות רכבים מס חריים לקטגוריות של אפס פליטות עד2035 ;  אנרגיה ,: השקעה במשק החשמל ובתשתיות סיוע לאוכלוסיות המשתמשות באנרגיה המיוצרת בדיזל לעבור למקורות אנרגיה בני- ;קיימא  תעשייה וחקלאות: השקעה ב פיתוחים טכנולוגיים רלוונטיים, הקלות מס להשקעות בלכידת ( פחמןCarbon Capture), תמי;כה ביישום פתרונות אקלים בחקלאות  ( קיבוע פחמןCarbon Sequestration ) : השקעה בייעור ובפיתוח של קרקעות ומערכות ;אקולוגיות המאפשרות קיבוע פחמן  תמחור פחמן : העלאת תעריפי פחמן, התאמות לתמחור פחמן באופן חוצה גבולות (מול ,)כלכלות שכנות גיבוש פתרונות ל התאמת תמחור הפח מן לצרכיהן של קהילות הילידים. הגדרת2050 כשנת יעד לאפס פליטות מוגדרת בחקיקה ראשית, והחוק לא מפרט את היעדים לשנת2030 ., אלא מגדיר אותם כיעדים המפורסמים תחת אמנת פאריז ומתוקנים מעת לעת131 שר הסביבה נדרש לקבוע יעדים לאומיים שנתיים להפחתת פליטות, במטרה לעמוד ביע ד של 2050 כשנת יעד לאפס פליטות, תוך התחשבות בידע המדעי הקיים, המחויבויות הבין- לאומיות של קנדה בנושא, הידע של הילידים, וחוות דעת של גופים נוספים. בנוסף, כל יעד נדרש להציג .התקדמות מהיעד שבשנה הקודמת132 .החוק לא מתייחס באופן מפורש לסקטורים השונים בשנת 2022 פרס מה ממשלת קנדה תוכנית להפחתת הפליטות לשנת2030 , הכוללת בין היתר פירוט על הצעדים המתוכננים בסקטורים שונים. לפי דיווח על יישום התוכנית מדצמבר2023 , 129Canadian Government, Canada’s 2021 Nationally Determined Contribution under the Paris Agreement, July 2021. 130 ,שם6 - pp. 2 . 131 Canadian Net-Zero Emissions Accountability Act, sections 6, 7(2). 132 ,שםsections 6, 7(1), 7(1.1), 8 . יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מי מוש התוכנית יביא להפחתה של36% , כאשר הפחתה של40% , כפי שמוגדר ביעד, מצריכה .צעדים נוספים133 4.22 שוויץ לפי הודעת ממ שלת שוויץ ל- UNFCCC בדצמבר2021 , מתוכננת הפחתה של פליטת גזי חממה :בהיקף הבא יחסית להיקף הפליטות בשנת 1990 ,המטרה היא שבשנת 2030 יירד ההיקף לפחות ב- 50% , כאשר שנת2050 .מוגדרת כיעד לניטרליות אקלימית134 יש לציין כי לפי משרד הסביבה הפדרלי, בשנת1990 היקף הפליטות הכולל בשוויץ עמד על היקף המקביל ל- 55.06 מיליון טון פחמן דו חמצני, ומכאן היעד של50% לשנת2030 עומד על27.53 מיליון טון. נכון לשנת2022 עמד על41.63 מיליון טון, כלומר נדרשת עד2030 ירידה של עוד14.1 .מיליון טון135 היעד של2050 כשנת יעד לאפס פליטות והגדרת שנת 1990 ,כשנת ייחוס מוגדרים בחקיקה במסגרת חוק האקלים והחדשנות שאושר במשאל עם בשנת2023 . 136 החוק לא כולל את היעד לשנת2030 , אך מפרט יעדי הפחתה לסקטורים שונים: סקטור הבנייה נדרש להפחית את היקף הפליטות ב- 82% עד2040 וב- 100% עד2050; סקטור התחבורה נדרש להפחית את ה יקף הפליטות ב- 57% עד2040 וב- 100% עד2050 ; סקטור התעשייה נדרש להפחית את היקף הפליטות ב- 50% עד2040 וב- 90% עד2050 . הממשלה הפדרלית רשאית להציב יעדים דומים .לסקטורים נוספים, לאחר היוועצות עם השחקנים המעורבים137 133 Government of Canada, 2023 Progress Report on the 2030 Emissions Reduction Plan, December 2023, p. 8. 134Swiss Government, Switzerland’s Information Necessary for Clarity, Transparency and Understanding in Accordance with Decision 1/CP.21 of its Updated and Enhanced Nationally Determined Contribution (NDC) under the Paris Agreement (2021 – 2030), December 2021. 135 Federal Office for the Environment, 2030 Target Achievement Review (for the Years 2021 to 2030), updated: April 15th 2024, accessed: May 22nd 2024. 136Bundesblatt (Federal Gazette), Bundesgesetz über die Ziele im Klimaschutz, die Innovation und die Stärkung der Energiesicherheit (KlG), article 3 sub. 1 (in German); Federal Council, Climate and Innovation Act, updated: June 18th 2023, accessed: May 22nd, 2024. 137 Bundesblatt (Federal Gazette), Bundesgesetz über die Ziele im Klimaschutz, die Innovation und die Stärkung der Energiesicherheit (KlG), articles 4-5 (in German) יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 5 . :נספח טבלת סיכום מידע משווה שנת ייחוס יעד הפחתה בשנת2030 שנת יעד נוספת יעד הפחתה באותה שנה שנת יעד לניטרליות פירוט סקטורים בהודעה ל- UNFCCC עיגון ברגולציה לאומית פירוט סקטורים ברגולציה הלאומית פירוט מנגנון שינוי יעדים בחקיקה ישראל (מצב קיים, לפני )חוק אקלים 2015 27% 2050 85% כן החלטת ממשלה כן לא ישר אל (מצב מוצע לפי )הצעת חוק האקלים 2015 30% 2050 חקיקה לא הממשלה משנה בצו האיחוד האירופי 1990 55% 2040 לא פורסם 2050 ללא חקיקה אירופית ללא לא אוסטרליה 2005 43% ( 2035 ) (שנת יעד בהודעה המתוכננת הבאה ל- UNFCCC ) לא פורסם 2050 ללא חקיקה ללא ;הממשלה מותנה בהג ברת היעד אינדונזיה BAU 31.89% / 41% 2050 פליטת 0.54 מיליארד טון פחמן דו חמצני 2060 ללא צו נשיאותי ללא לא איסלנד 1990 55% 2040 בהודעה קודמת חקיקה ללא השר קובע יעדים שנתיים המובילים ליעד ל- 2030 יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שנת ייחוס יעד הפחתה בשנת2030 שנת יעד נוספת יעד הפחתה באותה שנה שנת יעד לניטרליות פירוט סקטורים בהודעה ל- UNFCCC עיגון ברגולציה לאומית פירוט סקטורים ברגולציה הלאומית פירוט מנגנון שינוי יעדים בחקיקה ארגנטינה :היקף פליטות 349 מיליון טון 2050 (בתוכנית )לאומית ללא ללא ללא קבינט לאומי לשינוי אקלים ארה"ב 2005 50% - 52% 2050 כן צו נשיאותי כן ברמת המדינות ברזיל 2005 53.1% 2025 48.4% 2050 ללא תוכנית פעולה לאומית - - בריטניה 1990 68% 2050 ללא חקיקה לא שר , בהיוועצות עם גורמי מקצוע ובאישור פרלמנט דרום אפריקה היקף פליטות בין350 ו- 420 מיליון טון 2025 היקף פליטות בין398 ו- 510 מיליון טון 2050 כן ללא (הצעת חוק בשלב )מתקדם לא בהצעת :החוק שר דרום קוריאה 2018 40% 2050 כן חקיקה לא החלטת ממשלה ליעדים ,לאומיים לא ברור מה קורה בסתירה עם החוק יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שנת ייחוס יעד הפחתה בשנת2030 שנת יעד נוספת יעד הפחתה באותה שנה שנת יעד לניטרליות פירוט סקטורים בהודעה ל- UNFCCC עיגון ברגולציה לאומית פירוט סקטורים ברגולציה הלאומית פירוט מנגנון שינוי יעדים בחקיקה הודו 2005 45% 2070 כן ;לא אזכור באסטרטגיה לאומית לא לא יפן 2013 46% 2050 כן חקיקה לא ממשלה מקסיקו בהודעה ל- UNFCCC: BAU (בחוק- 2000 ) בהודעה ל- UNFCCC: 35% / 40% (בחוק- 22% יחסית ל- BAU ) (בחוק- 2050 ) (בחוק- 50% ) לא חקיקה כן אפשרות להחליט על יעד מחמיר יותר. לא ברור מי מחליט נורווגיה 1990 לפחות55% 2050 – חברה דלת פליטות לא חקיקה לא ממשלה מציגה לפרלמנט יעדים שנתיים המביאים להתקדמות לקראת 2050 , לא ברור אם יש חובת אישור פרלמנטרי של היעדים יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שנת ייחוס יעד הפחתה בשנת2030 שנת יעד נוספת יעד הפחתה באותה שנה שנת יעד לניטרליות פירוט סקטורים בהודעה ל- UNFCCC עיגון ברגולציה לאומית פירוט סקטורים ברגולציה הלאומית פירוט מנגנון שינוי יעדים בחקיקה ניו זילנד 2005 50% , למעט מתאן מהחי 2050 , למעט מתאן מהחי לא חקיקה לא ממשלה תקבל המלצה מה נציבות ותציג לפרלמנט , לא ברור אם יכולה לשנות את היעדים שבחוק סין 2005 ;שיא פליטות 65% ליחידת תמ"ג 2060 לא עיגון לא ודאי, אזכור במדיניות ממשלתית לא ידוע פרו BAU היקף פליטות בין208.8 ל- 179 מיליון טון ( 30% עד 40% בצו )נשיאותי 2050 לא צו נשיאותי כן לא צ'ילה 2016 30% 2050 לא )חקיקה (חלקי לא שר קולומביה BAU 51% 2050 כן חקיקה כן לא יעדי הפחתת פליטות גזי חממה- מב ט משווה | 33 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שנת ייחוס יעד הפחתה בשנת2030 שנת יעד נוספת יעד הפחתה באותה שנה שנת יעד לניטרליות פירוט סקטורים בהודעה ל- UNFCCC עיגון ברגולציה לאומית פירוט סקטורים ברגולציה הלאומית פירוט מנגנון שינוי יעדים בחקיקה קוסטה ריקה BAU היקף פליטות בין9 – 11 מיליון טון ( 35% לפי חישובOECD ) 2050 כן לא לא לא קנדה 2005 40% - 45% 2050 כן )חקיקה (חלקי לא שר , כל שנה הפחתה גבוהה משנה קודמת ויץ שו 1990 לפחות50% 2050 לא )חקיקה (חלקי כן לא