מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת בן ארי-כתיבה: ד"ר יהודה טרואן | אישור: שירי ספקטור עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת | עיצוב והפקה: אגף הדפוס והגרפיקה של הכנסת www.knesset.gov.il/mmm 2023 בדצמבר5‏ ,‏כ"ב בכסלו תשפ"ד שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל סקירה מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 2 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע 3 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע תוכן עניינים 4 .......................................................................... תמצית 10 .......................................................................... . מבוא1 11 ................................................................. ?. מהו שינוי האקלים2 18 ......................................................... השפעות של שינוי האקלים3 22 .............................................לאומית-. גופים והסכמים בזירה הבין4 24 .............................................................................. הסכם פריז4.1 24 ....................................?לאומית עומדת ביעד- האם הקהילה הבין4.2 25 ........................................... כלים למעקב אחרי יישום הסכם פריז4.3 26 ............................................................ מדיניות בתחום האקלים5 26 .................................................................... מדיניות מיטיגציה5.1 28 .................................................................. תמחור פחמן5.1.1 32 .................................................................... מדיניות אדפטציה5.2 33 ...................................................... חוקי מסגרת לנושא האקלים5.3 34 .... העולם האנושי המשתנה: השפעות עומק גלובליות של שינוי האקלים6 34 ...............................................לאומיים- גיאופוליטיקה ויחסים בין6.1 36 .........................................................................לאומי- סחר בין6.2 38 ........................................................................ המגזר הפיננסי6.3 39 .................................................................. תשתיות וטכנולוגיה6.4 41 ............................................................... שינוי האקלים בישראל7 43 ............................................................ מדיניות אקלים בישראל7.1 44 ...................................................................) מיטיגציה (אִ פְ חוּת7.2 48 ................................................. ) אדפטציה (היערכות והסתגלות7.3 51 ............................................................................. חוק אקלים7.4 54 ........................................................................... מונחי אקלים8 54 ................................................................... מושגי יסוד מדעיים8.1 55 ................................................................... טכנולוגיה ומדיניות8.2 57 ................................................לאומיים ודיפלומטיה- ארגונים בין8.3 מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 4 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע מסמך זה נכתב לבקשת ועדת הפנים והגנת הסביבה. מטרתו להקיף סוגיות יסוד במגוון ) שמתקיימת בדובאי COP28( תחומים הקשורים למדיניות האקלים, לקראת ועידת האקלים ולקראת הדיונים בחוק אקלים שאושר זה מכבר בוועדת 2023 בדצמבר12 בנובמבר עד30-מ השרים לענייני חקיקה. למסמך כמה מטרות ובהתאם – החלוקה לפרקים: הקניית בסיס להבנת סוגיות מדעיות לאומית, בדגש על -מרכזיות הקשורות לשינוי האקלים; תיאור הגופים המרכזיים בזירה הבין הסכם פריז; סקירת סוגי מדיניות להתמודדות עם משבר האקלים; תיאור התמורות הנגזרות לאומי, התחום הפיננסי, -לאומיים, סחר בין-משינוי האקלים בתחומים גיאופוליטיקה ויחסים בין תשתיות וטכנולוגיה; פרק נוסף מתמקד בשינוי האקלים והמדיניות בישראל; לבסוף, מובא מונחון ובו ריכוז מונחים נבחרים. להלן עיקרי הדברים. מהו שינוי האקלים? שינוי האקלים הוא שינוי בתנאים המטאורולוגיים שמתמיד עשרות שנים או יותר. שינוי חשוב באקלים, שמורגש זה עשורים מספר וביתר שאת בשנים האחרונות בעולם כולו, הוא ההתחממות הגלובלית, כלומר עלייה בטמפרטורה הממוצעת העולמית לאורך זמן. גורם מרכזי להתחממות הוא פליטת גזי חממה בהיקפים גדולים מאז המהפכה התעשייתית, בעיקר משרפה של דלק מאובנים. גזים אלה כולאים את הקרינה הנפלטת מפני כדור הארץ ובכך מצמצמים את פליטת שאריות הקרינה מכדור הארץ חזרה לחלל. תהליך זה, הקרוי "אפקט החממה", מביא לעליית הטמפרטורה על פני כדור הארץ. ההתחממות גורמת לשינויים נוספים באקלים ובהם: התגברות האידוי ובעקבות כך עלייה בסך המשקעים והתעצמות הסערות, גשמי הזעף וההצפות; שינוי דפוס המשקעים כך שבמקומות מסוימים חלים התייבשות, מדבור ושרפות יער נרחבות; עליית טמפרטורת מי האוקיינוסים ובעקבות כך התרחבות המים ועליית המפלס, ובד בבד המסת כיסוי הקרח בקטבים והתנתקות חלקים ממנו אל תוך האוקיינוס, וגם כתוצאה מכך עליית המפלס והצפת אזורי חוף – מגמה שלא צפויה להיבלם בטווח של מאות ואלפי שנים קדימה. מערכת האקלים העולמית היא מערכת מורכבת, שבה ריבוי משתנים המשפיעים אלה על אלה. בתוך כך, קיים חשש שהמערכת תצא מאיזון אם שינוי האקלים יגרום לחצייתן של ) – סף קריטי של שינוי tipping points( חזור (או נקודות מפנה) אקלימיות-נקודות אל חזור יכולה -האקלים, שמעבר לו המערכת מתארגנת מחדש באופן בלתי הפיך. נקודת אל להיות אזורית או עולמית, ועשויה להתרחש בפתאומיות. איך זה משפיע עלינו? שינוי האקלים כבר פוגע באורחות החיים, בסביבה ובכלכלה העולמית, ופגיעה זו צפויה להחריף בטווח הקצר, הבינוני והארוך ככל ששינוי האקלים יקצין. לשינוי האקלים יש תמצית 5 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע השפעות שליליות בתחומים רבים ובהם: פגיעה בחיי אדם, בתשתיות ובנכסים בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוני שעוצמתם, משכם ותדירותם ילכו ויגברו (כגון סערות, הצפות ושיטפונות, שרפות יער וגלי חום); פגיעה בחקלאות ובביטחון המזון בעולם ובישראל; הגברת הלחץ על משק המים; פגיעה בבריאות הציבור; פגיעה מוגברת בשכבות אוכלוסייה מוחלשות; פגיעה במגוון הביולוגי; עומס ופגיעה בתשתיות שונות, לרבות תשתיות אנרגיה ותשתיות חוף; והגברת איומים ואתגרים בתחום הביטחון הלאומי והגיאופוליטיקה. במכלול ההשפעות השליליות של שינוי האקלים כרוכות עלויות ניכרות. מסקירת ספרות המחקר בתחום, אשר פורסמה בדוח מבקר המדינה, עלה כי בתרחיש "עסקים כרגיל" (כלומר ללא צמצום פליטות גזי חממה) אובדן , ובאזור 18.1%- ל2.5% כתוצאה משינוי האקלים מוערך בין2050 התמ"ג העולמי עד שנת .27.5%- ל8.5% מוערך כגבוה יותר – בין2050 שישראל נמצאת בו אובדן התמ"ג עד שנת לאומית מתואמת, -ההתמודדות עם שינוי האקלים נעשית בכמה רמות – החל בפעולה בין דרך פעולות של מדינות וכלה בפעילות אזורית ומקומית. ככלל, ההתמודדות עם שינוי האקלים נעשית בשני אפיקים מקבילים: • מיטיגציה (אִ פְ חוּת) – מיתון קצב שינוי האקלים ועצמתו על ידי הפחתת פליטות גזי החממה באטמוספרה, למשל על ידי צמצום צריכת האנרגיה (בתהליכי ייצור חשמל, קרור וחימום, תחבורה, תעשייה ועוד); הפחתת השימוש בדלק מאובנים ומעבר לאנרגיות מתחדשות (ייצור אנרגיה ללא שרפת דלקים); והוצאת גזי חממה מן האטמוספרה על ידי שיקום מערכות טבעיות סופחות פחמן ושימוש בטכנולוגיות חדשות ועתידיות ללכידת פחמן וקיבועו. • אדפטציה – היערכות והסתגלות לשינוי האקלים ושינויים נלווים באמצעות תוכניות לאומיות, לאומיות, אזוריות ומקומיות. אדפטציה רלוונטית כמעט לכל תחום של -בין פעילות אנושית, ובין השאר לתכנון עירוני ותשתיות, תחבורה, חקלאות וביטחון תזונתי, תשתיות מים, שימור המגוון הביולוגי, מניעת שרפות יער, בריאות הציבור, רווחה וביטחון. לאומית משותפת ומתואמת כדי שתהיה אפקטיבית, -בעוד מיטיגציה מחייבת פעולה בין אדפטציה יכולה להיעשות כיוזמה מקומית של מדינה, מחוז או רשות מקומית. עם זאת, קידום האדפטציה, בין השאר באמצעות שיתוף ידע, תמיכה במדינות מתפתחות ועידוד כלל מדינות העולם לגבש תוכניות אדפטציה לאומיות, הוא נושא שעולה במסגרות לאומיות השונות.-הבין לאומיות מרכזיות בתחום האקלים-מסגרות בין שינוי האקלים הוא תופעה עולמית – הוא נגרם מפעילות אנושית בכל העולם, ומשפיע על לאומית -הקיום האנושי בכל מקום. בהתאם לכך, ההתמודדות עימו היא באמצעות פעולה בין לאומיות נועדו לקדם את הידע המדעי על שינוי האקלים -מתואמת. מגוון מסגרות בין לאומי בסוגיה. כמה מסגרות בולטות הן:-והשפעותיו, ולהגביר את התיאום הבין IPCC – The Intergovernmental Panel on( ממשלתי בנושא האקלים-• הפאנל הבין לאומי לחקר שינוי האקלים. הוא הוקם בשנת -) הוא הגוף המדעי הביןClimate Change ). חבריUNEP( ) ותוכנית הסביבה של האו"םWMO( בידי הארגון המטאורולוגי העולמי1988 מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 6 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע הפאנל הם מדענים מרחבי העולם, והם מוציאים דוחות קבועים להערכת הבסיס המדעי של הגורמים לשינוי האקלים ולבחינת השינויים הצפויים והסיכונים העתידיים הנגזרים גם סוקר את האפשרויות למיתון שינוי האקלים (מיטיגציה) ולהיערכות IPCC-מהם. ה והסתגלות אליו (אדפטציה). UNFCCC – United Nations( • אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים -) היא המסגרת לגיבוש הסכמה ביןFramework Convention on Climate Change לאומית רחבה לתיאום ההתמודדות העולמית עם איום שינוי האקלים. על האמנה, שנכנסה UNFCCC- ארגונים ומדינות ובהן ישראל. מזכירות ה199 , חתומים1994 לתוקף בשנת COP – Conference( פועלת לממש את ההחלטות שמקבלות המדינות בוועידה השנתית ), המכונה גם ועידת האקלים של האו"ם. במהלך השנים קודמו בוועידה of the Parties שהתקייםCOP3 לאומיות, ובהן פרוטוקול קיוטו, שנולד מתוך-השנתית יוזמות והסכמות בין שהתקיים בבירת צרפת COP21 , והסכם פריז, שנולד מתוך1997 בעיר קיוטו ביפן בשנת .COP28 . בימים אלו מתקיימת בדובאי ועידת האקלים2015 בשנת , 2015 בשנתCOP21-לאומי המחייב העדכני, אשר התקבל ב-• הסכם פריז הוא ההסכם הבין מדינות ובהן ישראל. בהסכם פריז נקבע יעד להגביל את ההתחממות 191 ועליו חתומות - מעלות צלזיוס לכל היותר ביחס לממוצע הטמפרטורה בעידן הטרום2-העולמית ל מעלות. כדי להתקדם אל היעד, חלק מרכזי 1.5-תעשייתי, בשאיפה להגבלת ההתחממות ל לאומיים למיטיגציה של שינוי האקלים, ובראשם -בהסכם פריז הוא קביעת מנגנונים בין התחייבויות של המדינות החתומות על ההסכם לעמוד ביעדים שהגדירו לעצמן לצמצום ), NDCs – Nationally Determined Contributions( 2030 פליטת גזי חממה עד שנת עמידה -ועדכון יעדים אלו פעם בחמש שנים. עקב יעדים לאומיים נמוכים, ובשל אי 2.9 עד2.5 אף ביעדים בלתי מספקים אלה, התחזיות העדכניות הן להתחממות של מעלות עד סוף המאה, טווח הגבוה במידה ניכרת מן היעד של הסכם פריז. נוסף על המיטיגציה, ההסכם גם קובע שהמדינות יקדמו תוכניות אדפטציה (היערכות והסתגלות) ).NAPs – National Adaptation Plans( לשינויים הצפויים בתחומן מדיניות בתחום האקלים את המדיניות בתחום האקלים נהוג לחלק כאמור למדיניות בתחום המיטיגציה (אִ פְ חוּת, כלומר הפחתת פליטות) ומדיניות בתחום האדפטציה (היערכות והסתגלות). יש כמה דרכים לסווג את המדיניות בתחומים אלה, למשל לפי חלוקה לכלים רגולטוריים (כגון תקני יעלות אנרגטית והגבלת השימוש בטכנולוגיות מזהמות כגון ייצור חשמל בפחם) וכלי שוק (כגון מס גודש, סובסידיות להתייעלות אנרגטית ותמחור פחמן – נושא מרכזי בשיח המדיניות העכשווית שמתואר בהרחבה). סיווג נוסף הוא לפי התחולה – צעדים מגזריים (כגון במשק החשמל, התחבורה או התעשייה), צעדים רוחביים (כגון קביעת יעדי הפחתה לאומיים מחייבים) וצעדים לאומיים. בתחום האדפטציה, חשיבות מיוחדת נודעת לקידום תוכניות היערכות אזוריות -בין ומקומיות, שכן לא אחת דווקא השלטון המקומי הוא שאחראי ומוסמך לקבוע מדיניות ולבצעה בשטח השיפוט של הרשות, למשל מציאת פתרונות להצפות, הצללה, צמצום חשיפה לשרפות וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות. 7 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע בשנים האחרונות יותר ויותר מדינות מחוקקות חוקי מסגרת לנושא האקלים, כלומר חקיקה לאומית מקיפה וייעודית לנושא משבר האקלים בתחומי המיטיגציה והאדפטציה. חקיקה מעין זו עשויה לכלול מרכיבים שונים, ובהם: קביעת יעדי הפחתה מחייבים על פי חוק; הקמת גופי מחקר וייעוץ לממשלה בנושא שינוי האקלים; הקמת רגולטורים עצמאיים לטיפול בהיבטים מסוימים של משבר האקלים; קידום השקעות לפיתוח טכנולוגיות אנרגיה ירוקה ומנגנונים לעידוד השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים; חיסכון בצריכת אנרגיה והתייעלות אנרגטית של מוצרי חשמל ומבנים; תמחור פחמן באמצעות מיסי פחמן, מנגנונים לסחר בפליטות של גזי חממה ומרשמי פליטות; הקמת גופים ומנגנונים להערכת ההשפעות של הפעילות הממשלתית להפחתת פליטות, ובכלל זה פיקוח פרלמנטרי על יישום החוקים, לרבות החובה להגיש דוחות תקופותיים לפרלמנט. תמורות עומק עקב שינוי האקלים לבד מן השינויים בעולם הטבע, שינוי האקלים וההתמודדות עימו מחוללים שינויי עומק גם בסדרי עולם אנושיים, ומביאים לתמורות של ממש במגוון תחומים. במסמך נסקרים שינויים לאומיים, ובכלל זה התהוותה של דיפלומטיה -בתחומים שונים: גיאופוליטיקה ויחסים בין לאומי, כגון הנהגת -בתחום האקלים ושינוי יחסי הכוחות במשק האנרגיה העולמי; סחר בין ) באיחוד CBAM – Carbon Border Adjustment Mechanism( מנגנון לתיאום עלות פחמן האירופי; המגזר הפיננסי (ביטוח ומימון) שעובר התאמה לשני סוגים של סיכונים הקשורים לשינוי האקלים – סיכונים פיזיים (שאותם אפשר להפחית על ידי אדפטציה) וסיכוני המעבר למשק דל פחמן (פועל יוצא של מיטיגציה); ושינויים מרחקי לכת בתחום התשתיות והטכנולוגיה, טק במגוון תחומים.-לרבות תשתיות האנרגיה והחשמל, ופיתוחן של טכנולוגיות אקלים שינוי האקלים בישראל שינוי האקלים אינו פוסח על ישראל – ההפך הוא הנכון. המזרח התיכון מאופיין בתור מוקֵ דה ) של שינוי אקלים, כלומר אזור שבו קצב השינויים ועוצמתם גבוהים ביחס למרבית hotspot( האזורים בכדור הארץ. בהיעדר חוק אקלים, המדיניות בישראל מקודמת בסדרה של החלטות ממשלה, והמשרד להגנת הסביבה הוא המשרד שמוביל ומתכלל תהליכי מדיניות להתמודדות עם שינוי האקלים. מיטיגציה בישראל בתחום המיטיגציה הקים המשרד את אגף בכיר שינויי אקלים – מיטיגציה (אִ פְ חוּת), באשכול רישוי תעשיות, שתפקידו לסנכרן את עבודת אגפי המשרד ומשרדי הממשלה הרלוונטיים בנושא אנרגיה ושינוי האקלים, ולשמש מוקד ידע ומידע לאומי בנושא מיטיגציה. עם זאת, חשוב להזכיר בהקשר זה כי נקיטת צעדים ממשיים להפחתת גזי חממה במגזרים השונים אינה מצויה במרבית המקרים בתחום סמכותו של המשרד להגנת הסביבה, אלא בסמכותם של משרדים מקצועיים אחרים כגון משרד האנרגיה ומשרד התחבורה. , מעבר לכלכלה 36- של הממשלה ה171 יעדי ההפחתה הנוכחים של ישראל נקבעו בהחלטה ביחס לפליטות הלאומיות 27%- נקבע יעד של הפחתה ב2030 . לשנת2021 דלת פחמן, מיולי מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 8 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע . מבקר המדינה2015 ביחס לשנת85% נקבע יעד הפחתה של2050 , ולשנת2015 בשנת וכן דוח של המשרד להגנת הסביבה קבעו כי יעדים אלה נמוכים הרבה יותר מן היעדים של מדינות מפותחות אחרות. יעדי ההפחתה הלאומיים הם צירוף של יעדי הפחתה מגזריים, כמפורט להלן: פליטות 2015 בשנת ייחוס (מיליון טונה גז"ח) שיעור הפחתה 2030 בשנת 2015-ביחס ל כמות פליטה 2030 בשנת (מיליון טונה גז"ח) משקי-כלל79 27% 58 ייצור חשמל37.4 30% 26.2 תחבורה18 -3% 18 תעשייה12 30% 8 פסולת מוצקה5.5 47% 2.5 2023 בדוח המעקב אחר הפחתת פליטות גזי חממה של המשרד להגנת הסביבה מאפריל נקבע כי עבור כל אחד מן המגזרים הממשלה צופה כי לא תעמוד ביעדים, ובקצב היישום 2030 בלבד בשנת12%-הנוכחי של מדיניות הממשלה צפויה הפחתת פליטות של כ , נקבע שבניגוד 2023 ). בדוח פליטות נוסף, שפורסם בספטמבר27% (לעומת יעד של חלה 2022 חמצני, בפועל בשנת- לא תהיה עלייה בפליטות פחמן דו2022 לתחזיות כי בשנת בפליטת גזי חממה לאוויר בישראל.3.5% עלייה של חרף המגמות האמורות, דוח בנושא הפחתת פליטות גזי חממה בישראל של המשרד להגנת 2030 בשנת30%- קובע כי הפחתת פליטות גזי החממה במשק ב2023 הסביבה מאפריל (כלומר, היעד המוצע בהצעת חוק האקלים ומעבר ליעד הנוכחי של 2015 ביחס לשנת בהחלטת ממשלה) אפשרית בתנאי שישולבו כמה אמצעי מדיניות מרכזיים נוספים: 27% איסוף ושרפת מתאן הנוצר בתהליכי טיפול בשפכים; הפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החקלאות; הפעלת תוכנית מתוקצבת שתתמרץ ותחייב ייעול של צריכת האנרגיה; יישום מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות; וסגירת בתי 40% תוכנית לאומית מקיפה לייצור הזיקוק במפרץ חיפה. אדפטציה בישראל , 2018 מיולי34- של הממשלה ה4079 האדפטציה בישראל מקודמת במסגרת החלטה שכותרתה: היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית. מתוקף החלטה זו הוקמה המינהלת להיערכות לשינוי אקלים, אשר כוללת נציגים ממשרדי הממשלה, רשויות ממשלתיות וארגונים לא ממשלתיים. דוח ראשון . המשרד להגנת הסביבה מרכז 2021 של המינהלת, ובו רשימת המלצות, פורסם באפריל את פעולת המינהלת להיערכות לשינוי אקלים, ובראש המינהלת – סמנכ"ל אשכול משאבי 9 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע 2022 מאוקטובר36- של הממשלה ה1902 טבע וחוסן אקלימי במשרד. נוסף על כך, החלטה . 2023 קובעת כי כל משרדי הממשלה יגבשו תוכנית היערכות משרדית עד סוף שנת נקבע: "בחלוף שלוש שנים מהחלטת הממשלה 2021 בדוח שפרסם מבקר המדינה באוקטובר אין לישראל תוכנית פעולה לאומית מתוקצבת בת ביצוע שהיא פועלת על פיה, כך שלא 4079 הושגה מטרת העל של החלטת ממשלה זו, ולפיה 'בישראל תהיה מוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה'". נכון למועד כתיבת מסמך זה, אין עדיין תוכנית לאומית מאושרת ומתוקצבת בתחום האדפטציה. עם זאת, לפי הודעה של המשרד להגנת הסביבה, בימים אלה מקודמת תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, והיא פתוחה להערות הציבור עד אמצע דצמבר . בשבועות הקרובים תגובש התוכנית הסופית ולאחר פרסומה יש כוונה לבצע ניתוח 2023 .תועלת והערכת סיכונים של התוכנית, לצד מעקב אחרי יישומה-עלות על אף העיכוב בגיבוש תוכנית לאומית מתכללת בתחום האדפטציה, פועלות כיום מגוון תוכניות בתחום האדפטציה בהובלת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרדים נוספים ובכלל זה: ; גיבוש מפת סיכוני אקלים כבסיס לקבלת 2023 קידום תוכניות היערכות משרדיות עד סוף החלטת והקמת מרכז חישובים אקלימי; תוכניות היערכות קיימות במערכות עירוניות או מן הרשויות בישראל, שבהן כמחצית מתושבי המדינה; תוכנית 25%-תוכניות שמקודמות בכ ממשלתית להצללה של המרחב הציבורי וייעור עירוני; ופרסום הוראה של הממונה על הבנקים בבנק ישראל המנחה את התאגידים הבנקאיים והסולקים בעניין היערכותם לניהול סיכונים פיננסיים שקשורים לאקלים. חוק אקלים ישראלי בישראל עדיין לא התקבל חוק אקלים, אשר צפוי להסדיר ולעגן את המדיניות בתחום האקלים הן בהיבט של מיטיגציה הן בהיבט של אדפטציה. הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה בשלהי לא קודמה. קידום חוק אקלים כלול בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה 24-הכנסת ה , בוועדת השרים 2023–הנוכחית, אשר אישרה נוסח מתוקן של הצעת חוק האקלים, התשפ"ג 2030 , אולם נוסח זה טרם קודם. יעד ההפחתה לשנת2023 בספטמבר12-לענייני חקיקה ב , זאת לעומת טיוטה קודמת שבה נקבע יעד של 2015 ביחס לשנת30% בנוסח המוצע הוא , ולעומת הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, שבה נקבע יעד של 50% 2050 . אשר ליעד ארוך הטווח, מוצע לקבוע יעד לאומי לאיפוס פליטות גזי חממה משנת27% ואילך, בדומה למדינות מפותחות אחרות. בתחום האדפטציה, בהצעת החוק נמנים צעדים לקידום ההיערכות לשינוי האקלים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובתאגיד שהוקם לפי חוק. הצעת החוק קובעת גם מנגנונים וגופים לייעוץ, להנחייה ולטיוב עבודת הממשלה בתחום האקלים, לרבות הקמת ועדת שרים לנושא בראשות ראש הממשלה, הקמת מועצת אקלים והקמת ועדת מומחים עצמאית. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 10 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע שינוי האקלים העולמי על -הוא בבחינת מעצב אשר גורם לתמורות של ממש בעולם הטבע ובעולם האנושי כולו . מבוא1 – הוא1שינוי האקלים העולמי – שיש הנוהגים לכנותו משבר האקלים העולמי על אשר גורם לתמורות של ממש בעולם הטבע ובעולם האנושי -בבחינת מעצב כולו. בעולם הטבע השינויים כוללים את התחממות האקלים, הפשרת קרחונים, עליית פני הים, שינוי דפוס המשקעים והתגברות שכיחותן ועוצמתן של תופעות כמו סערות, בצורות, שרפות יער ואובדן המגוון הביולוגי. במקביל לשינויים בעולם הטבע, גם העולם האנושי עובר תמורות עומק כתוצאה משני אפיקי פעולה שבהם האנושות מתמודדת עם השלכות שינוי האקלים על האדם וסביבתו: המאמץ העולמי להאט את שינוי האקלים ולמתנו, שממנו נגזרים שינויים יסודיים בין השאר במגזרי האנרגיה והתחבורה (מיטיגציה), ופעולות שננקטות במגוון רחב מאוד של תחומים כדי להיערך, להסתגל ולהגביר את החוסן לשינוי האקלים שכבר מורגש ושצפוי להתעצם בעשורים הקרובים (אדפטציה). מסמך זה נכתב לבקשת ועדת הפנים והגנת הסביבה. מטרתו להקיף סוגיות יסוד ) COP28( במגוון תחומים הקשורים למדיניות האקלים, לקראת ועידת האקלים ולקראת הדיונים בחוק 2023 בדצמבר12- בנובמבר ל30 שמתקיימת בדובאי בין אקלים שאושר זה מכבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. המסמך נכתב ברובו , 2023 באוקטובר7 ,בטרם פרצה מלחמת חרבות ברזל בשבת של שמחת תורה ולפיכך אין בו התייחסות להשלכות אפשריות של המלחמה על היקף פליטת גזי החממה של ישראל, אף שיש להניח כי המאמץ המלחמתי ישפיע על מאזן הפליטות כמו כן, אין במסמך התייחסות לאופן שבו האקלים עשוי להשפיע 2.הלאומיות או לאופן שבו שיקום יישובי הנגב המערבי יוכל 3על המאמץ המלחמתי הנוכחי במסמך 4.להיעשות בין השאר עם התחשבות בשיקולים מעולם מדיניות האקלים אין התייחסות לשינוי תקציב המדינה בשל המלחמה וההשפעה על תחום האקלים. למסמך כמה מטרות, והחלוקה לפרקים בהתאם: הקניית בסיס להבנת סוגיות מדעיות מרכזיות הקשורות לשינוי האקלים; תיאור המסגרות המרכזיות בזירה לאומית, בדגש על הסכם פריז; סקירת סוגי מדיניות להתמודדות עם משבר -הבין האקלים; תיאור התמורות הנגזרות משינוי האקלים בתחומי הגיאופוליטיקה והיחסים לאומי, התחום הפיננסי, התשתיות והטכנולוגיה. פרק -לאומיים, הסחר הבין-הבין השימוש בביטוי "משבר אקלים" (לצד הביטוי "מצב חירום אקלימי") הולך ונעשה מקובל בשנים האחרונות1 הוא התייחס לשינוי האקלים2018 בקרב קובעי מדיניות וגם אנשי מדע. בנאום שנשא מזכ"ל האו"ם בשנת ). בישראל המונח "משבר" משמש בין השאר במשרד להגנת הסביבה (ראו למשל בדף crisis( "בתור "משבר ) ובדוח מבקר המדינה: מבקר המדינה, דוח מיוחד: 2023 במאי3 :משיבים למכחישי משבר האקלים, כניסה .2021 , אוקטובר2021 ,פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים התשפ"ב למשל, פליטת גזי חממה מוגברת של הצבא בעת הלחימה (לוגיסטיקה, שינוע טנקים ופעילות חיל האוויר), ומנגד 2 .האטה של פעילות המשק בשל המלחמה אולם בהקשר כללי ראו: יהודה טרואן, השפעתם של שינויי האקלים על הביטחון הלאומי: היערכות מערכות3 . על הזדמנויות לשיתוף2021 ביוני20 ,הביטחון בישראל ובמדינות נבחרות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת פעולה אזורי בתחום האקלים כחלק מסדר אזורי עתידי בתום המלחמה, ראו בפרסום המיוחד של המכון למחקרי ), המלחמה INSS( ): גלית כהן וגל שני, המכון למחקרי ביטחון לאומיINSS( אביב-ביטחון לאומי באוניברסיטת תל 20 ,בישראל יוצרת הזדמנות לסדר אזורי חדש – והטיפול במשבר האקלים חייב להיות חלק ממנו, פרסום מיוחד .2023 בנובמבר21 :, כניסה2023 בנובמבר מפגש זום בעניין זה של פורום האקלים הישראלי תחת הכותרת "לבנות את הנגב המערבי טוב יותר" התקיים4 .2023 בנובמבר22-ב 11 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע ,שינוי חושב באקלים שמורגש ביתר שאת בשנים האחרונות בעולם כולו, הוא ההתחממות הגלובלית. הטמפרטורה כיום גבוהה מרמתה טרם המהפכה התעשייתית מעלות לפחות, 1.1-ב והיא צפויה לעלות עוד בשנים הבאות נוסף מתמקד בשינוי האקלים והמדיניות בישראל. לבסוף מובא מונחון, ובו ביאור מונחים מרכזיים. . מהו שינוי האקלים?2 המושג "שינוי האקלים" מתייחס לשינוי בתנאים המטאורולוגיים שנמשך עשרות שינוי חשוב באקלים, שמורגש זה כמה עשורים – וביתר שאת 5.שנים או יותר בשנים האחרונות – בעולם כולו, הוא ההתחממות הגלובלית, כלומר עלייה הממוצעת העולמית לאורך זמן: כל אחד מארבעת העשורים 6בטמפרטורה 7;האחרונים היה חם מן העשור שקדם לו ומכל עשור אחר מאז החלו המדידות , למרות 2022 הן החמות ביותר שנמדדו אי פעם, ושנת2022–2015 שמונה השנים ), היא השנה החמישית או השישית La Niña( השפעה מצננת של זרם לה ניניה 8.החמה ביותר שנמדדה אי פעם – עדות למגמה עקבית של ההתחממות העולמית הטמפרטורה הממוצעת העולמית כיום גבוהה מזו שהייתה טרם המהפכה 9. מעלות לפחות, והיא צפויה לעלות עוד בשנים הבאות1.1-התעשייתית ב שנתית עדכנית שפרסם הארגון המטאורולוגי העולמי, צפוי כי בכל -לפי תחזית רב הטמפרטורה הממוצעת העולמית תהיה גבוהה מזו 2027–2023 אחת מן השנים מעלות צלזיוס, ובסבירות מאוד 1.8–1.1-שהייתה טרם המהפכה התעשייתית ב קיץ 10.) אחת השנים בתקופה זו תהיה החמה ביותר שנמדדה אי פעם98%( גבוהה (החודשים יוני, יולי ואוגוסט) היה החם ביותר שנמדד אי פעם, והוא התאפיין 2023 .) (ראו מסגרת11בשבירת שיאים ובמזג אוויר קיצוני ,, ראו בהמשך). להרחבה ראו: השירות המטאורולוגי הישראליIPCC-ממשלתי בנושא אקלים (ה- כך לפי הפאנל הבין5 .2023 בינואר1 :שינויי האקלים, כניסה ככלל, הכוונה ב"טמפרטורות עולמיות" היא לטמפרטורה של שכבת האוויר הצמודה לפני השטח. 6 7 Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC), Climate Change 2021 – The Physical Science Basis: Summary for Policy Makers, August 7th 2021, p. 5. 8 World Metorological Organization (WMO), State of the Global Climate 2022, WMO-No. 1316, 2023, p. 3. היא השנה החמישית או השישית החמה ביותר נובע מהבדלים2022 משמעית בשאלה אם שנת-היעדר הכרעה חד בין מסדי הנתונים בשיטות המדידה, לרבות הבדלים ברמת הדיוק של המידע המתקבל בנקודות מדידה שונות ומיעוט של נקודות מדידה באזורים מסויימים. 9 NASA, World of Change: Global Temperatures, accessed: May 9th 2023. :. וראו2016 נכון לעכשיו, השנה החמה ביותר שנמדדה אי פעם הייתה שנת10 World Meteorological Organization (WMO), WMO Global Annual to Decadal Climate Update 2023-2027, 2023, p. 2. 11 World Metorological Organization (WMO), Earth had hottest three-month period on record, with unprecedented sea surface temperatures and much extreme weather, September 6th 2023, accessed: September 21st 2023 מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 12 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע 2023 שבירת שיאים ואירועי קיצון בקיץ התייחד בשלל אירועי אקלים קיצוניים, המיוחסים לשינוי האקלים בשילוב 2023 קיץ אומנם יש קושי לקשור בין אירוע בודד של מזג אוויר קיצוני לשינוי 12.תופעת אל ניניו ועם זאת יש הסכמה מדעית על כך שככלל, שינוי האקלים גורם להתגברות 13,האקלים בשנים האחרונות התפתח תחום 14.שכיחותם ועוצמתם של אירועי אקלים קיצוניים מחקר הבוחן באמצעים סטטיסטיים אם ובאיזו מידת סבירות יש לייחס אירועי אקלים ), ומחקרים מסוג זה נערכו בהקשר attributuion science( ספציפיים לשינוי האקלים ).23 , ובהם הסופה דניאל (ראו להלן בהערה2023 של אירועי קיץ הוא החודש 2023 הטמפרטורה הממוצעת העולמית שברה שיאים: יולי2023 בקיץ – החודש השני החם ביותר 2023 החם ביותר שנמדד אי פעם, ואחריו אוגוסט בתקופה זו נרשמו גלי חום חריגים בעוצמתם ובמשכם וכן 15.מאז החלו המדידות ימים, ובמהלכו 17 שיאי חום במקומות שונים בעולם, ובהם: גל חום ביוון שנמשך מעלות ופרצו שרפות יער נרחבות שלא היו כדוגמתן, 45-נרשמו טמפרטורות גבוהות מ שהצריכו את פינויים של עשרות אלפי תושבים; גל חום קיצוני בעיר פניקס שבמדינת ימים 31 מעלות במשך43-אריזונה בארה"ב, שבו הטמפרטורה חצתה את רף ה רצופים וגרמה לאשפוז של תושבים רבים כתוצאה ממכת חום; שיאי חום של כל הזמנים מעלות). אף בברזיל, הנמצאת בחצי הכדור 52.2( מעלות) ובסין50.4( נרשמו במרוקו 16. מעלות41.8 הדרומי, שבו שורר חורף בחודש אוגוסט, נרשם חום חריג וקיצוני של שרפות ענק חריגות פרצו במהלך הקיץ בכל מיני מקומות בעולם, ובהם קנדה, שבה 1%- קמ"ר – יותר מ137,000 – באוגוסט מאות שרפות כילו יערות בשטח עצום17 עד 17.משטחה של קנדה, וכגודלה של יוון SST –sea( שבירת השיאים העונתיים של הטמפרטורה הממוצעת של פני הים באוגוסט 4- נמשכה גם אל תוך חודשי הקיץ, וב2023 ) באביבsurface temperatures נרשם שיא כל הזמנים מאז החלו המדידות. שיאי טמפרטורה מקומיים נשברו מעלות, 38 במקומות שונים, למשל במי הים באזור פלורידה, שהגיעו לטמפרטורה של 18. מעלות28.7 ובים התיכון, שהגיע לטמפרטורה של 12 The United Nations Regional Information Centre for Western Europe, Climate: 10 records broken in July-August 2023, August 31st 2023, accessed: September 10th 2023. .2023 במאי7 ,?על תופעת אל ניניו ראו: השירות המטאורולוגי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בדרך לשנת אל ניניו 13 World Weather Attribution, Pathways and Pitfalls in extreme event attribution, May 13th 2021, accessed: September 27th 2023. 14 Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC), Climate Change 2021 – The Physical Science Basis: Summary for Policy Makers, August 7th 2021, pp. 8–11. 15 The Copernicus Climate Change Service, Surface air temperature for August 2023, accessed: September 10th 2023. 16 The United Nations Regional Information Centre for Western Europe, Climate: 10 records broken in July-August 2023, August 31st 2023, accessed: September 10th 2023. . שם17 . שם18 13 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע התחממות שכבת המים העליונים באוקיינוסים היא דרמטית, משום שהיא עשויה -להשפיע על שלל תופעות: החמצת מי האוקיינוס וירידה בכושרם לספוח חמצן דו חמצני מהאטמוספרה (מה שמחריף עוד יותר את שינוי האקלים); השפעות אקולוגיות, ובהן תמותה המונית של בעלי חיים ימיים וצמחייה ימית, התפתחות אצות והגירת מינים ימיים – ובתוך כל אלה גם פגיעה בחקלאות הימית; התרחבות המים בעקבות שתי תופעות 19,התחממותם ובמקביל המסה מוגברת של שכבת הקרח בקטבים שגורמות לעליית פני הים; שינוי זרמי הים והשפעה על תבניות האקלים, לרבות הגברת 20.הסיכוי לסערות עזות במיוחד וגשמי זעף הכו סופות חריגות במוקדים שונים בעולם, ובהם סין, מקסיקו, 2023 ואומנם, בקיץ 744- באוגוסט נמדדו באזור בייג'ינג משקעים בגובה כ7-מערב ארה"ב והים התיכון. ב בני אדם ולהיעדרותם של 33 שעות, והם הביאו להצפות, למותם של24 מ"מ תוך בחופי מקסיקו וקליפורניה הכתה 21. בתי מגורים59,000-, ולהתמוטטות של יותר מ18 סופה חריגה עם רוחות עוצמתיות ומשקעים ניכרים, אשר גרמה לשיטפונות – בין באוגוסט בעיר לוס אנג'לס – לפני שהמשיכה אל תוך היבשת, שם גרמה 20-השאר ב גם הסופה דניאל, שהתפתחה בים התיכון בתחילת 22.לשיטפונות חריגים נוספים ספטמבר, המטירה משקעים בכמות אדירה בטורקיה, בולגריה ויוון. בכפר היווני זגורה, שעות – פי אחד וחצי מממוצע המשקעים השנתי 24- מ"מ גשם ב750 למשל, ירדו במקום זה. סופה זו גרמה לשיטפונות והצפות ענק ולאובדן בנפש וברכוש. בהמשך היא התעצמה מעל הים התיכון והדרימה ללוב, שם משקעים חסרי תקדים הביאו 4,300-לקריסתם של שני סכרים ולשיטפונות קטלניים, שהביאו למותם של יותר מ 23.8,000 בני אדם ולהיעדרותם של : כיסוי הקרח בקוטב הצפוני היה נמוך באופן יחסי לעונה, ובקוטב הדרומי היה בשיא עונתי שלילי, וראו2023 באוגוסט19 The Copernicus Climate Change Service, Sea ice cover for August 2023, accessed: September 10th 2023. 20 The United Nations Environment Programme (UNEP), The ocean is hotter than ever. Here’s why, 22 August 2023, accessed: September 10th 2023. 21 The United Nations Regional Information Centre for Western Europe, Climate: 10 records broken in July-August 2023, August 31st 2023, accessed: September 10th 2023. 22 NASA Earth Observatory, Hilary Soaks the Southwest, August 20th 2023, accessed: November 5th 2023. 23 UN Office for the Coordination of Humanitarian Affairs (OCHA), LIBYA: Flood Response Humanitarian Update As of 26 October 2023, accessed: November 30th 2023; Michael Marshall, "Libya floods: how climate change intensified the death and devastation", Nature 621, 21 September 2023, pp. 652-653. ", שהוקמה במטרה לבחון קשר בין אירועי קיצון משמעותייםWorld Weather Attribution" ,קבוצת מחקר של מדעני אקלים לשינוי האקלים תוך זמן קצר מהתרחשות האירועים, בחנה את הסבירות להתרחשותה של הסופה דניאל אלמלא שינוי האקלים. מן המחקר עולה כי בסבירות גבוהה יש קשר בין שינוי האקלים לסופה דניאל, וראו: World Weather Attribution, Interplay of climate change-exacerbated rainfall, exposure and vulnerability led to widespread impacts in the Mediterranean region, September 19th 2023, accessed: September 21st 2023. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 14 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע הגורם המרכזי להתחממות העולמית הוא פעילות האדם, ובעיקר שרפת דלק מאובנים. כתוצאה מפעילות זו, גזי חממה מצטברים באטמוספרה בכמויות ההולכות וגדלות מאז המהפכה התעשייתית הגורם המרכזי להתחממות העולמית הוא פעילות האדם (שינויים אנתרופוגניים) ובעיקר שרפת דלק מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי) הפולטת גזי חממה – גזים אשר כולאים את הקרינה הנפלטת מפני כדור הארץ ובכך מצמצמים תהליך זה, הקרוי אפקט 24.את פליטת שאריות הקרינה מכדור הארץ חזרה לחלל החממה, מביא לעליית הטמפרטורה על פני כדור הארץ. אומנם גזי החממה קיימים באטמוספרה גם ללא קשר לפעילות האדם, ואלמלא כן, הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ הייתה נמוכה באופן ניכר מזו המוכרת לנו, אולם בדוח מיוחד של להלן) נקבע כי פעילות 4 , ראו פרקIPCC-ממשלתי בנושא אקלים (ה-הפאנל הבין האדם היא שהביאה להצטברות גזי חממה באטמוספרה בכמויות ההולכות גזי 25.וגדלות מאז המהפכה התעשייתית, ובעקבות זאת להתחממות עולמית החממה נפלטים לאטמוספרה בעיקר משרפת דלקים (לאנרגיה וייצור חשמל, מגמת ההתחממות 26.לתעשייה ולתחבורה) וכתוצאה של חקלאות וטיפול בפסולת צפויה להימשך עד סוף המאה, ובתרחישים שבהם רמת הפליטות לא יורדת באופן חד בשנים הקרובות צפויה האצה של ההתחממות, שתימשך אף לאחר להלן).4.2 סוף המאה (ראו תרשים מטה, והתייחסות נוספת בסעיף .)N02( חמצני-) וחנקן דוO3( ) אוזוןCH4( ), מתאןC02( חמצני- לבד מאדי מים, גזי חממה מרכזיים הם פחמן דו24 גזים אלה נוצרים בתהליכים שונים, ונבדלים אחד מן השני במשך הזמן שבו הם נשארים באטמוספרה ובאפקט שיש להם על התחממות האקלים. גז מתאן – אשר משתחרר לאטמוספרה בין השאר כתוצאה מפעילות מטמנות, חקלאות (בעיקר טיפול בבעלי חיים), טיפול בשפכים ודליפות מתשתיות גז טבעי – הוא גז חממה בעל אפקט פחמני. במטרה לאפשר השוואה בין גזי -חימום חזק במיוחד, אך הוא נשאר באטמוספרה פחות זמן מפחמן דו ). CO2eq( חמצני-חממה לפי מידת השפעתם המצטברת על האקלים נהוג להציגם בשווה ערך של פחמן דו .2023 בנובמבר20 :, כניסה2023 ביוני29 ,להרחבה ראו: המשרד להגנת הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה 25 Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC), Climate Change 2021 – The Physical Science Basis: Summary for Policy Makers, August 7th 2021. מן הפליטה העולמית האנתרופוגנית של גזי חממה (כלומר פליטה עקב34%-, מקורם של כ2019 מוערך כי בשנת26 15% , מחקלאות, ייעור ושימושי קרקע אחרים22% , מן התעשייה24% ,פעילות האדם) הוא במגזר האנרגיה מבניינים. אם מייחסים את האנרגיה המשמשת להסקה ולחשמל לפי המשתמש הסופי, אזי יש 6%-מתחבורה ו 6%- מסך כל הפליטות, ואת חלקו של מגזר הבניינים מ34%- ל24%-להגדיל את חלקו של מגזר התעשייה מ . וראו:16%-ל Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC), Climate Change 2022 – The Physical Science Basis: Summary for Policy Makers, 2022. להלן. להרחבה נוספת על המקורות7.2 על חלקם של מגזרים שונים בפליטות הלאומיות של ישראל ראו סעיף ):EPA-של גזי החממה השונים, ראו באתר הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (ה United States Environmental Protection Agency (EPA), Sources of Greenhouse Gas Emissions, November 16th 2023, accessed: November 20th 2023. 15 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע המידה שבה יחוו הדורות הנוכחיים והעתידיים את העולם המתחמם בתלות בצמצום פליטות גזי החממה עכשיו ובעתיד הקרוב 2020 לידה בשנת )מעלות צלזיוס(1900-1850 שינוי הטמפרטורה העולמית ביחס לממוצע השנים רמת הפליטות העתידיות תרחישים:5-ב גבוהה מאוד גבוהה בינונית נמוכה נמוכה מאוד עליית הטמפרטורות בעתיד תלויה באופן שבו נתמודד עם שינוי האקלים מעלות צלזיוס 1.1- היה חם בכ2020-2011 העשור 1900-1850 בהשוואה לשנים ההתחממות נמשכת 2100 אחרי שנת 2090 בשנת70 גיל 2050 בשנת70 גיל 2020 בשנת70 גיל 1980 לידה בשנת 1950 לידה בשנת להלן), מראה את4 , ראו סעיףIPCC- (ה27ממשלתי בנושא אקלים-התרשים, הלקוח מדוח של הפאנל הבין ) ואת אלה שצפויות בעתיד (בשנים 2020–1900 טמפרטורות פני השטח הממוצעות שנמדדו בעבר (בשנים . התרשים ממחיש את ההבדלים באופן שבו דורות שונים 1900–1850 ), ביחס לממוצע בשנים2100–2021 חווים את שינוי האקלים לאורך חייהם, ומראה כי הדורות הצעירים הם שצפויים לחוות שינויי טמפרטורה האקלים כבר התחמם וכי הוא עתיד להמשיך 20-קיצוניים במיוחד. אפשר לראות כי מתחילת המאה ה , ובחלק מן התרחישים אף מעבר לכך. מגמות אלה מוצגות על פני חייהם 21-במגמה זו עד סוף המאה ה ), ולפי חמישה תרחישים 2020 ובשנת1980 , בשנת1950 של שלושה דורות מייצגים (אלה שנולדו בשנת של רמת פליטות גזי חממה: רמה נמוכה מאוד, נמוכה, בינונית, גבוהה וגבוהה מאוד. מידת ההתחממות מוצגת ב"פסי אקלים" לכל אחד מן התרחישים, ובכל אחד ניכרת תנודתיות טבעית של הטמפרטורות (כפי שרואים גם בתצפיות העבר). בתרחישים שבהם רמת פליטות גבוהה יותר, גם ההתחממות רבה יותר. קצב מעלות עד סוף המאה – הרבה מעל היעד 2.9 הפחתת הפליטות הנוכחי סולל את הדרך להתחממות של להלן).4.2 של הסכם פריז (ראו סעיף 27 The Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC), Climate Change 2023 Synthesis Report – Summary for Policymakers, 2023, p. 7. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 16 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע ההתחממות גורמת לשינויים נוספים באקלים, ובהם התגברות האידוי ובעקבות כך עלייה בסך המשקעים והתעצמות הסערות, גשמי הזעף וההצפות; שינוי דפוס 28;המשקעים כך שבמקומות מסוימים יש התייבשות, מדבור ושרפות יער נרחבות עליית טמפרטורת מי האוקיינוסים ובעקבות כך התרחבות המים ועליית המפלס, ובמקביל המסת כיסוי הקרח בקטבים והתנתקות חלקים ממנו אל תוך האוקיינוס, וגם כתוצאה מכך עליית המפלס והצפת אזורי חוף – מגמה שלא צפויה להיבלם 29.בטווח של מאות ואלפי שנים קדימה יצוין כי מערכת האקלים העולמית היא מערכת מורכבת מאוד, שבה משתנים רבים המשפיעים אלה על אלה. על כן, יש חשש שהמערכת תצא מאיזון אם שינוי חזור (או נקודות מפנה) אקלימיות -האקלים יגרום לחצייתן של נקודות אל ) – סף קריטי של שינוי אקלים, שמעבר לו המערכת מתארגנת tipping points( חזור יכולה להיות אזורית או עולמית, ועשויה-מחדש באופן בלתי הפיך. נקודת אל חזור האקלימיות מקובל למנות את הפשרת -להתרחש בפתאומיות. בין נקודות האל כיסויי הקרח בקטבים, את השינוי בתפקוד האוקיינוסים וביכולתם להמשיך לספוח גזי חממה מן האטמוספרה, את החמצת האוקיינוסים, את השינוי בזרמים הימיים חזור אקלימיות -ואת התגברות אירועי שרפות היער והחורש. לא אחת נקודות אל נובעות מלולאות היזון חוזר (משוב חיובי) שבהן תוצאה של שינוי האקלים גורמת בעצמה להעצמת השינוי, מה שעלול להוציא את מערכת האקלים מאיזון ולגרום לשינויים חריפים במיוחד, שאינם תלויים עוד בגורם הראשוני שהפעיל אותם (ראו דוגמאות במסגרת). כאמור, שינויים אלה עלולים להתרחש בפתאומיות ולהתניע 30.תהליכי שרשרת באופן שייקשה לחזות אותן ולהתמודד עימן יתגברו2027–2023 ) מוערך כי בשניםWMO( שנתית של ארגון המטאורולוגיה העולמי- למשל בתחזית הרב28 שנתי באזורי הסהל באפריקה, צפון אירופה, אלסקה וצפון סיבריה, ויתמעטו-המשקעים מעבר לממוצע הרב World Meteorological Organization :המשקעים באזור האמזונס ובחלקים של אוסטרליה. לפירוט ראו (.WMO), WMO Global Annual to Decadal Climate Update, 2023 29 Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC), Climate Change 2021 – The Physical Science Basis: Summary for Policy Makers, August 7th 2021, p. 28. לתרחישי עליית המפלס בישראל ראו: איה לזר, אלי ביטון ואלון זס"ק. תרחישי ייחוס לשינוי אקלים: עליית מפלס . ראו גם: המרכז למיפוי ישראל, הצגת תרחישים אפשריים של עליית מפלס H04/4/2023, 2023 ים. דוח חיא"ל במאי 25 .הים על גבי מפה ככלי תומך לקבלת החלטות תכנוניות ואחרות במסגרת ההיערכות לשינויים באקלים .2023 30 Timothy M. Lenton et al., Climate tipping points — too risky to bet against, Nature 575, November 28th 2019, pp. 592–595; David I. Armstrong McKay et al., Exceeding 1.5°C global warming could triggermultiple climate tipping points, Science 377, eabn7950, DOI: 10.1126/science.abn7950, 2022 ;OECD, Climate Tipping Points: Insights for Effective Policy Action, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/abc5a69e-en, 2022. חזור" ראו: מבקר המדינה, דוח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה-להרחבה נוספת בעברית על "נקודות אל .39 ', עמ2021 , אוקטובר2021 ,למשבר האקלים התשפ"ב 17 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע דוגמה ללולאות היזון חוזר היא המסת כיסוי הקרח בקטבים, שגורמת להצטמקות השטח הלבן שמחזיר את קרינת השמש אל מחוץ לאטמוספרה (אפקט האלבדו) ולהתרחבות השטח החשוף בים וביבשה שבולע קרינת שמש ומתחמם ממנה. כלומר, כיסוי הקרח בקטבים נמס, ולכן האזור מתחמם יותר מקרינת השמש, חזור ולא יוכל להשתקם. -וכתוצאה מכך יותר קרח נמס – וחוזר חלילה, עד שכיסוי הקרח יגיע לנקודת האל (יוזכר כי המסת כיסוי הקרח בקטבים היא גורם משמעותי לעליית מפלס האוקיינוסים). דוגמה נוספת היא שרפות יער ענקיות, שמתרחשות בעוצמה ובתדירות מוגברת כתוצאה משינוי האקלים. ) טבעי חשוב בזכות הפחמן שהם סופחים מן האטמוספרה ומקבעים carbon sink( יערות הם מִ בְ לַע פַּ חְ מָ ן בגוף העצים (כולל השורשים). שרפות הענק של היערות תורמות לשינוי האקלים: הן מעלות את ריכוז הפחמן חמצני משתחרר בהיקפים אדירים בעשן השרפות, בד בבד עם -חמצני באטמוספרה משום שפחמן דו-הדו חמצני בשל התמעטות העצים. תהליכים אלה עלולים להביא -אובדן היכולת לספוח חזרה את הפחמן הדו 31.לאובדן שטחי יער נרחבים באופן בלתי הפיך, עם משמעויות בלתי הפיכות למערכת האקלים חזור-דוגמאות להיזון חוזר (משוב חיובי) שעלול להוביל לנקודות אל פליטת גזי חממה אנושית המובילה לשינוי ראשוני במערכת האקלים שריפות ענק פחות קרינת שמש מוחזרת לחלל התחממות מערכת האקלים פגיעה בחוסן היער התחממות מערכת האקלים תוספת קרינת שמש שנבלעת בקרקע ובאוקיינוס הפשרת כיסוי הקרח פליטת פחמן לאטמוספירה שינוי האקלים גורם להופעה תדירה יותר של תנאי יובש ורוחות שמתאימים להתפשטות נרחבת של שרפות, וכן לעלייה בשיעור השרפות שהצתתן31 :נגרמת מסופות ברקים. על התופעה בצפון אמריקה ראו National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA), US Department of Commerce, Wildfire climate connection, August 8th 2022, accessed: December 27th 2022. שהוקדשForestry להרחבה נוספת על השפעת האקלים על חוסן היער, לרבות מפגיעה של מזיקים, ראו מאמר סקירה שפתח גיליון של כתב העת לנושא: Dominik Thom, Natural disturbances as drivers of tipping points in forest ecosystems under climate change – implications for adaptive management, Forestry 96(3), 2023, pp. 305–315. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 18 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע שינוי האקלים כבר פוגע באורחות החיים, בסביבה ובכלכלה העולמית, ופגיעה זו צפויה להחריף בטווח הקצר, הבינוני והארוך ככל ששינוי האקלים יקצין . השפעות של שינוי האקלים3 שינוי האקלים כמתואר לעיל כבר פוגע באורחות החיים, בסביבה ובכלכלה העולמית, ופגיעה זו צפויה להחריף בטווח הקצר, הבינוני והארוך ככל ששינוי האקלים יקצין. שינוי האקלים משפיע על כלל המערכות האקולוגיות והיצורים החיים (בעלי חיים וצמחים), אך במסמך נתמקד בהשפעה השלילית על האדם. השפעה שלילית זו – בין כתוצאה מאירועים מתפרצים, בין כתוצאה משינויים הדרגתיים – ניכרת בתחומים רבים. אפשר לבחון אותה בקנה מידה גיאוגרפי גדול עולמית (למשל על ייצור המזון העולמי), השפעה על אזורים -או קטן: השפעה כלל נרחבים (למשל המסת הקרח באזור הקוטב הצפוני) והשפעה על אזורים מצומצמים עוד יותר, כגון מדינה, מחוז, יישוב ואפילו שכונה (למשל אזורים בעיר שמועדים לפגיעה מהצפות באירועי קיצון). תיאור ההשפעות השליליות של שינוי האקלים על מגוון תחומים הוא כללי, אך מובאת בו גם התייחסות לדוגמאות קונקרטיות מאזור 32:המזרח התיכון ומישראל • אירועי חירום מתפרצים עקב מזג אוויר קיצוני – פגיעה בחיי אדם, בתשתיות ובנכסים בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוני שעוצמתם, משכם ותדירותם ילכו ויגברו, ובהם גשמי זעף, סערות, שיטפונות והצפות, גלי חום ושרפות יער. בהקשר זה יצוין כי בישראל, השירות המטאורולוגי ורשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון עדכנו לאחרונה את תרחישי הייחוס הלאומיים לחמישה מצבי חירום המושפעים משינוי האקלים: אירועי שלג וקרה; אירועי גשם קיצוניים; גלי חום ממושכים; סופות אבק ואובך; ערפל. נוסף על כך, עודכנו תרחישי ייחוס לאירועי 33.)גשם קיצוניים ואירועי גלים קיצוניים ברשויות החוף (ראו מסגרת בהמשך • חקלאות וביטחון המזון – שינויים בטמפרטורה ובתפרוסת המשקעים, תפוצת מזיקים, סחיפה של קרקעות והתרבות סערות ואירועי מזג אוויר קיצוני מאיימים על כושר תפוקת המזון בעולם כולו, וגם בישראל. רוב גדול של השמנים מהצומח, הסוכרים והדגנים שנצרכים בישראל – לרבות דגנים להזנת בעלי חיים, שהם הבסיס למוצרי החלב והחלבון מהחי שמיוצרים בארץ – אינם תוצרת מקומית אלא מקורם ביבוא. לכן ישראל חשופה לפגיעה בזמינות המזון ואיכותו כתוצאה משיבוש אשר לייצור החקלאי 34.בייצור המזון העולמי ובשרשראות האספקה לישראל למרות פערי ידע 35.בתוך ישראל, כבר כיום הוא נתון לפגיעה עקב שינוי האקלים , אם לא צוין אחרת, הפירוט להלן נסמך על תיאור השפעות שינוי האקלים בתוך: המינהלת להיערכות לשינוי אקלים32 .24–21 ', עמ2021 , אפריל1 'המשרד להגנת הסביבה, היערכות מדינת ישראל לשינוי אקלים: דוח מס , השירות המטאורולוגי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, תרחישי ייחוס לאירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל33 .2023 ביולי4 :כניסה : להרחבה ראו: דורית אדלר, סיגל טפר ואסף צחור, "ביטחון תזונתי וחוסן לאומי בעידן של אקלים משתנה", בתוך34 , המכון למחקרי209 קובי מיכאל ואחרים (עורכים), סביבה, אקלים וביטחון לאומי: חזית חדשה לישראל, מזכר .301–271 ', עמ2021 ביטחון לאומי, פברואר , ופי שניים2021 לעומת שנת15% מיליון ש"ח – גידול של344- היו כ2022 נזקי מזג האוויר לחקלאים בשנת35 מהיקף הנזקים השנתי הממוצע עשור קודם לכן. בקרן קנט לביטוח נזקי טבע בחקלאות מתריעים כי "המצב מחייב היערכות לאומית להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו על החקלאות הישראלית". קנט – הקרן : מחריפה 2022 לביטוח נזקי טבע בחקלאות, חדשות, קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, מסכמת את שנת .2023 בינואר2 ,הפגיעה בחקלאות הישראלית כתוצאה ממשבר האקלים 19 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע בעניין שינוי האקלים העתידי והשפעתו המדויקת על החקלאות בישראל, הפגיעה גם תפוקת משק החי צפויה 36.ביבול החקלאי בעשורים הבאים צפויה להחריף הגברת היבול 37.לִפְ חות עקב מחלות ועקב התמעטות העשב בשטחים הפתוחים 38.באמצעים טכנולוגיים ודישון אומנם אפשרית, אך תביא להתייקרות התוצרת • משק המים – צפויה התגברות האידוי במאגרי מים עיליים, הפחתת המילוי הטבעי של מקורות מים טבעיים עקב הפחתת המשקעים, ולחץ מוגבר על מקורות מים שפירים בכל מדינות האזור. מגמות אלה בישראל איימו להשפיע לרעה על מאזן המים ואיכותם בכינרת, ועל רקע זה פותחו מתקנים להתפלת מי ים וקודם מיזם 39."המוביל ההפוך", המאפשר הזרמה של מים מותפלים מחוף הים התיכון לכינרת תופעה נוספת שעשויה להשפיה על משק המים היא עליית מפלס מי הים, אשר עלולה לגרום להמלחת מי התהום באזור החוף ופסילתם משימוש. • בריאות הציבור – צפויה השפעה ישירה על תחלואה ותמותה מעליית הטמפרטורות ואירועי מזג אוויר קיצוני, לרבות גלי חום, שיפגעו באוכלוסיות חלשות כגון קשישים, ילדים וחולים כרוניים. השפעה עקיפה צפויה בין השאר מהפצת מחלות זיהומיות של מזון ומים ומשינוי הפיזור הגיאוגרפי של מחלות המועברות על ידי מזיקים, וכן מירידה בפעילות הגופנית של האוכלוסייה בתנאי 40.האקלים החדשים • השלכות חברתיות – אוכלוסיות מוחלשות נפגעות יותר משינוי האקלים: הן חשופות במיוחד (למשל עקב תנאים פיזיים ירודים), הן רגישות במיוחד (למשל עקב תחלואה מוגברת), ויש להן יכולת הסתגלות נמוכה באופן יחסי (למשל עקב 41.)""עוני אנרגטי • המגוון הביולוגי – שינויים בתנאי הסביבה, ובהם עליית הטמפרטורות, הפחתת זמינות המים והרעה באיכות המים, עלולים לגרום להיעלמות מינים טבעיים ולהופעת מינים פולשים. שרפות שתלכנה ותתרבינה צפויות אף הן לפגוע במערכות האקולוגיות. בים ובחופים צפויה פגיעה במערכות האקולוגיות, בין השאר עקב עליית המפלס, התחממות המים ושינויים כימיים בסביבה הימית ,דוד ואהוד שטרובך- למחקר בנושא השפעת שינוי האקלים על גידול החיטה בצפון הנגב ראו: יותם מנחם, רואי בן36 .2023 ,)2(14 בצורות חקלאיות בישראל בעתיד של אקלים משתנה, אקולוגיה וסביבה ,1 ' המינהלת להיערכות לשינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה, היערכות מדינת ישראל לשינוי אקלים: דוח מס37 .21 ', עמ2021 אפריל למשל, ממצאים ראשונים ממודל מחקר מטעם משרד החקלאות הראו כי בשל שינויים צפויים בטמפרטורה 38 ובתפרוסת המשקעים, הביומאסה בחיטה באזורי הארץ שבהם אקלים ים תיכוני צפויה לפחות בשיעור שבין . באזורים צחיחים למחצה בצפון הנגב 2080 עד שנת43%- ל13% , ובשיעור שבין2050 עד שנת34%- ל10% -. מרק פרל, מנהל תחום אגרו2080 בשנת65% , ועד2050 בשנת42% צפויה הפחתה חדה אף יותר של עד .2023 בפברואר1 ,מטאורולוגיה, משרד החקלאות, דוא"ל .2022 ,)1(13 גיורא שחם, היערכות משק המים לשינויים בהפעלתה ובייעודה של הכינרת, אקולוגיה וסביבה39 להרחבה ראו: ד"ר טלי ברמן, עמיתת ממשק במשרד בריאות, וד"ר קרני קריגל, עמיתת ממשק במשרד להגנת40 הסביבה, שינוי האקלים ובריאות הציבור: סקירת ספרות, מיפוי מדדי בריאות והמלצות לפעולה לקראת תוכנית עבודה של משרד הבריאות, משרד הבריאות, משרד הגנת הסביבה והאגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי .2020 בנובמבר9 ,הסביבה להרחבה ראו: ד"ר אלה ברנד לוי, עמיתת ממשק במשרד הרווחה והביטחון החברתי, אוכלוסיות פגיעות ומשבר41 .2021 האקלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, אוקטובר מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 20 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע אשר למצב בישראל, בדוח מצב הטבע לשנת42.)(למשל בריכוז המלחים וחומציות של המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע) מתוארות דרכים 2022 רבות שבהן שינוי האקלים פוגע במגוון הביולוגי בישראל, ומצוין כי ישראל היא גבול תפוצה עולמי למינים רבים, ואוכלוסיות אלה נוטות להיות פגיעות במיוחד לשינויים בסביבה ובהם שינוי האקלים. לפי הדוח, יש פערי ידע לגבי השפעת 43.שינוי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל, ויש צורך בניטור ומחקר בתחום • תשתיות אנרגיה – צפויה עלייה בביקוש לחשמל בשל הגברת השימוש במיזוג אוויר, ובאירועי מזג אוויר קיצוני צפויה עלייה חדה במיוחד בביקוש. כמו כן, העלייה הצפויה בביקוש למים מותפלים בישראל תחייב הגדלה של האנרגיה למתקני ההתפלה. מחקר שנעשה בבנק ישראל מצא כי בתרחיש מתון של התחממות, שיאי הביקוש היומי 2050 עד שנת לחשמל בחודשי הקיץ (אפריל– 2.5%-ספטמבר) צפויים לגדול ב מעבר לצפוי בתרחישים שמתעלמים בתרחיש 4%-מההתחממות, ובכ כמו כן, מזג 44.חמור של התחממות אוויר קיצוני עלול לגרום שיבושים ברשת החשמל עקב תנאי מזג האוויר (לרבות גלי חום קיצוני, שיכולים לגרום 45.)לתקלות תפעוליות ברשת • תשתיות חוף – עליית המפלס צפויה להגביר את הפגיעה בנכסים ובתשתיות חוף ולפגוע בפעילות נופש וקיט בחופים. יצוין כי השילוב של גלי ענק המתפתחים בסערות עוצמתיות עם עליית המפלס מחמיר את הסיכון להצפה ופגיעה בתשתיות החוף בעולם וגם בישראל (ראו במסגרת 42 IPCC, Special Report on the Ocean and Cryosphere in a Changing Climate: Changing Ocenas, Marine Ecosystems, and Dependent Communities, Summary for Policymakers, 2019. – כרך מגמות ואיומים, פרק ז' – שינוי2022 המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, דוח מצב הטבע43 .120–105 ', עמ2022 ,אקלים והשפעתו על המגוון הביולוגי בנק ישראל, הודעה לעיתונות, מחקר חדש בבנק ישראל – השפעת ההתחממות הגלובלית על הביקוש לחשמל44 .2021 בדצמבר5 ,בישראל 45 Mathaios Panteli and Pierluigi Mancarella, Influence of extreme weather and climate change on the resilience of power systems: Impacts and possible mitigation strategies, Electric Power Systems Research 127, October 2015, pp. 259–270. תרחיש ייחוס לאירוע גלים קיצוני בחוף הים התיכון: שקע עמוק במיוחד פוקד את מזרח הים מערביות עזות -התיכון וגורם לרוחות דרום 100- קמ"ש ומשבים של כ70 במהירות קמ"ש, אובך וסופות חול בדרום, ולגלים גבוהים במיוחד שמגיעים בשיאם לכשמונה מטרים. כתוצאה מכך מי הים מציפים את רצועת החוף ואף פולשים לרחובות הסמוכים לים, תוך פגיעה במתקנים חופיים ומבני קבע הסמוכים לחוף וכן פגיעה באתרים חופיים ארכיאולוגיים. עליית מפלס הים מביאה גם לעליית מפלס הנחלים באזור המוצא לים, ובפרט מוצא הגעתון, הנעמן, הקישון והירקון, שעלולים לפגוע בתשתיות ובמבנים סמוכים לתוואי הנחל בסמוך למוצאו לים. מעבר לפגיעה בתנועה עקב הצפת הרחובות הסמוכים לחוף, הרוחות העזות עלולות לגרום חסימות צירים ולפגיעה בתנועת הרכבות עקב קריסת עצים, וכיסוי מקצת הצירים בחול וכן פגיעה ברשת החשמל. מתוך: תרחישי ייחוס לאירועי גלים קיצוניים בישראל – רשויות חוף 21 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע כמו כן, עליית המפלס בישראל46.)תרחיש ייחוס לאירועי גלים קיצוניים בישראל מביאה לנסיגת המצוק החופי ולהרחבת תחום הסיכון לחיי אדם, לנכסים ולתשתיות סמוכות. • ביטחון לאומי וגיאופוליטיקה – חשש לפגיעה בכשירות המבצעית של הצבא, במערך האימונים, באמל"ח, בתשתיות ובלוגיסטיקה; הגברת סיכונים גיאופוליטיים, לרבות הגירת אקלים וערעור היציבות בתוך מדינות וביניהן (בין 47.)השאר בשל מאבקים מחריפים על מים ובשל התערערות הביטחון התזונתי במכלול ההשפעות השליליות של שינוי האקלים כרוכות עלויות כלכליות, שעל אף הקושי לאמוד אותן, הן ככל הנראה ניכרות. מסקירת ספרות המחקר בתחום אשר פורסמה בדוח מבקר המדינה, עלה כי בתרחיש "עסקים כרגיל" (כלומר ללא כתוצאה משינוי 2050 צמצום פליטות גזי חממה) אובדן התמ"ג העולמי עד שנת , ובאזור שישראל נמצאת בו אובדן התמ"ג עד 18.1%- ל2.5% האקלים מוערך בין 48. 27.5%- ל8.5% מוערך כגבוה יותר – בין2050 שנת : ד"ר נועם חלפון, השרות המטאורולוגי, תרחישי ייחוס לאירועי גלים קיצוניים בישראל – רשויות חוף, סימוכין46 בתוך דוח הסוכנות42–41 '. להרחבה בהקשר האמריקאי ראו עמ2021 , אוקטובר4000-0804-2021-0000132 :)NOAA( הפדרלית לאוקיינוסים ואטמוספרה של ארה"ב Sweet, W.V et al, Global and Regional Sea Level Rise Scenarios for the United States, National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA), US Department of Commerce, Febreuary 2022. להרחבה ראו: יהודה טרואן, השפעתם של שינויי האקלים על הביטחון הלאומי: היערכות מערכות הביטחון בישראל47 .2021 ביוני20 ,ובמדינות נבחרות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,2021 , אוקטובר2021 , מבקר המדינה, דוח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים התשפ"ב48 . בהקשר זה יצוין כי לפי המשרד להגנת הסביבה, החיסכון למשק מעלויות חיצוניות עקב הפחתת419–418 'עמ מליארד ש"ח עד שנת 10- מיליארד ש"ח, ועמידה ביעדים צפויה לחסוך עוד כ2.7- היה כ2021 פליטות בשנת – וזאת בתחשיב שאינו כולל תועלות משמעותיות נוספות הנובעות מהפחתת זיהום האוויר ומהפחתת 2023 הגודש בכבישים. ד"ר גיל פרואקטור, רון קמרה ואברי שכטר, הפחתת גזי החממה בישראל: דוח מעקב שנתי אחר יישום התוכנית והיעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ומחויבות ישראל לאמנת האקלים, המשרד . עוד יצוין בהקשר זה כי מחקר שפורסם לאחרונה בנוגע למשק העולמי העלה 8 ', עמ2021 להגנת הסביבה, מאי כי לא זו בלבד שצעדים להפחתת פליטות באמצעות מעבר לאנרגיות מתחדשות לא יפגעו בכלכלה, אלא מעבר טריליון 12- מוערך שהרווח הישיר יעמוד על כ2070 מואץ צפוי להביא לרווח ישיר ניכר למשק העולמי: עד שנת דולר למשק העולמי, ונוסף עליו רווח עקיף (השפעות חיצוניות – כלומר רווח מצמצום עוצמת שינוי האקלים טרליון דולר נוספים. וראו:300 והנזק הנגרם ממנו) של עד Rupert Way et al., Empirically grounded technology forecasts and the energy transition, Joule 6, 2022, pp. 2057–2082. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 22 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע לאומית-. גופים והסכמים בזירה הבין4 שינוי האקלים הוא תופעה עולמית: השינוי נגרם כתוצאה מפעילות אנושית בכל מכאן שהתמודדות יעילה עם 49.העולם, והוא משפיע על הקיום האנושי בכל מקום לאומי מתואמת. ככלל, ההתמודדות עם שינוי -שינוי האקלים מחייבת פעולה בין האקלים נעשית בשני אפיקים מקבילים: • מיטיגציה (אִ פְ חוּת) – מיתון קצב שינוי האקלים ועוצמתו על ידי הפחתת פליטות גזי החממה באטמוספרה, למשל על ידי צמצום צריכת האנרגיה (בתהליכי ייצור חשמל, קירור וחימום, תחבורה, תעשייה ועוד), הפחתת השימוש בדלק מאובנים (דלק פוסילי) ומעבר לאנרגיות מתחדשות (ייצור אנרגיה ללא שרפת דלקים) והוצאת גזי חממה מן האטמוספרה על ידי שיקום מערכות טבעיות ושימוש בטכנולוגיות חדשות ועתידיות ללכידת פחמן וקיבועו.50סופחות פחמן • אדפטציה – היערכות והסתגלות לשינוי האקלים ולשינויים נלווים באמצעות לאומיות, לאומיות, אזוריות ומקומיות. אדפטציה רלוונטית כמעט -תוכניות בין לכל תחום של פעילות אנושית, ובין השאר לתכנון עירוני ותשתיות, תחבורה, חקלאות וביטחון תזונתי, תשתיות מים, שימור המגוון הביולוגי, מניעת שרפות יער, בריאות הציבור, רווחה וביטחון. בעוד מיטיגציה נשענת על הפחתת פליטות לאומית משותפת ומתואמת כדי שתהיה -גלובלית ולכן מחייבת פעולה בין אפקטיבית, אדפטציה יכולה להיות אפקטיבית כיוזמה מקומית של מדינה, מחוז או רשות מקומית. עם זאת, קידום האדפטציה, בין השאר באמצעות שיתוף ידע, תמיכה במדינות מתפתחות ועידוד כלל מדינות העולם לגבש תוכניות לאומיות השונות.-אדפטציה לאומיות, הוא נושא שעולה במסגרות הבין יודגש כי מאמצי המיטיגציה יכולים אומנם למתן את שינוי האקלים, אך הם אינם יכולים למנוע אותו לחלוטין, ולכן יש צורך להיערך לשינוי האקלים ולשינויים נלווים באמצעות אדפטציה. כמו כן, התקדמות במיטיגציה משמעותה שינוי אקלים פחות חד ומהיר, מה שמרחיב את חלון הזמן לקדם אדפטציה, ומכאן שנדרשת התקדמות בשני אפיקי הפעולה במקביל, כפי שנקבע בין השאר בהסכם פריז (ראו לאומיות לקידום הידע המדעי על - במשך השנים הוקמו כמה מסגרות בין51.)להלן אם כי האחריות לשינוי האקלים והסיכונים אינם מתפזרים באופן אחיד: המדינות המפותחות אחראיות ליותר49 פליטות לנפש מאשר המדינות המתפתחות, וככלל הסיכונים הנשקפים להן חמורים פחות. ראו בהמשך אובדן להלן.6.1 לאומיים", סעיף-) תחת הכותרת "גיאופוליטיקה ויחסים ביןLoss and Damage( ונזק : לרבות שיקום מנגרובים ונטיעה מאסיבית של עצים – אם כי יש מחלוקת לגבי מידת היעילות של נטיעות, וראו50 תמר רביב ואחרים, קיבוע ולכידה של פחמן אטמוספרי באמצעות המערכות האקולוגיות, אקולוגיה וסביבה .2022 ,)3(13 2015 ) שאימץ האו"ם בשנתSDGs – Sustainable Development Goals( קיימה- יצוין כי גם ביעדים לפיתוח בר51 , שכותרתו "נקיטת פעולה דחופה13 הובלט הצורך הדחוף לקדם מיטיגציה ואדפטציה במקביל, ובכלל זה ביעד למאבק בשינויי האקלים והשפעותיהם". כמו כן יש לציין בהקשר זה כי יכולים להתקיים יחסי גומלין מסוגים שונים בין מיטיגציה ואדפטציה: הן יכולות לבוא יחד (סינרגיה), כגון הצללה באמצעות פאנלים סולאריים, שמשלבת הצללה וקירור של המרחב העירוני (אדפטציה) עם ייצור אנרגיה מתחדשת והפחתת פליטות (מיטיגציה). יש גם ), כגון התקנת מיזוג אוויר trade-off( מצבים שבהם קידום תחום אחד יבוא על חשבון קידומו של התחום השני שמסייע להתמודד עם חום קיצוני אבל עלול להגביר צריכה של אנרגיה ופליטה של גזי חממה. לסקירת יחסי גומלין בהקשר העירוני ראו: Ayyoob Sharifi, Trade-offs and conflicts between urban climate change mitigation and adaptation measures: A literature review, Journal of Cleaner Production 276, 122813, 2020. ההתמודדות עם שינוי האקלים נעשית בשני אפיקים מקבילים: מיטיגציה (אִ פְ חוּת) – מיתון הקצב והעוצמה של שינוי האקלים על ידי הפחתת פליטות, ואדפטציה – היערכות והסתגלות לשינוי האקלים 23 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע לאומית לצורך ההתמודדות עם-שינוי האקלים והשפעותיו ולתיאום מדיניות בין ) ותוכנית WMO( הקימו הארגון המטאורולוגי העולמי1988 התופעה. עוד בשנת IPCC –( ממשלתי בנושא אקלים-) את הפאנל הביןUNEP( הסביבה של האו"ם ), שהוא הגוף המדעי The Intergovernmental Panel on Climate Change לאומי לחקר שינוי האקלים. חברי הפאנל הם מדענים מרחבי העולם, והם-הבין מפרסמים דוחות קבועים להערכת הבסיס המדעי של הגורמים לשינוי האקלים IPCC-ולבחינת השינויים הצפויים והסיכונים העתידיים הנגזרים מהם. כמו כן, ה סוקר את האפשרויות למיתון שינוי האקלים (מיטיגציה) ולהיערכות והסתגלות אליו (אדפטציה). התקבלה בפסגת כדור הארץ בריו דה ז'ניירו אמנת המסגרת של 1992 בשנת UNFCCC – United Nations Framework( האו"ם בדבר שינוי האקלים -). מדובר במסגרת לגיבוש הסכמה ביןConvention on Climate Change ,לאומית רחבה לתיאום ההתמודדות העולמית עם איום שינוי האקלים. על האמנה ארגונים ומדינות ובהן ישראל. מזכירות 199 , חתומים1994 שנכנסה לתוקף בשנת פועלת לממש את ההחלטות שמקבלות המדינות בוועידה השנתית UNFCCC-ה COP – Conference of the( של הארגונים והמדינות שחתומים על האמנה שאותה יש המכנים גם ועידת האקלים של האו"ם. במהלך השנים 52,) Parties לאומיות, ובהן פרוטוקול קיוטו, שנולד-קודמו בוועידה השנתית יוזמות והסכמות בין , והסכם פריז (ראו להלן), 1997 שהתקיים בעיר קיוטו ביפן בשנתCOP3 מתוך .2015 שהתקיים בבירת צרפת בשנתCOP21 שנולד מתוך לאומי בולט, שבו -עם השנים הפכה הוועידה השנתית לאירוע דיפלומטי בין מתקיימת פסגה של ראשי מדינות ואליו מגיעות משלחות לאומיות הכוללות נציגי ממשלה, פרלמנט, מגזר עסקי וחברה אזרחית מרחבי העולם כולו. הוועידה הייתה הוועידה 2020 שהתקיימה בעיר גלזגו בסקוטלנד בשנתCOP26 השנתית לאומית הגדולה ביותר שאי פעם התקיימה בבריטניה. בגלזגו הוחלט על -הבין תוכנית עבודה להגברת מאמצי המיטיגציה, והמדינות נקראו לקבוע יעדי הפחתה ולפעול בנחישות רבה יותר למימוש היעדים. כעבור 2030 שאפתניים יותר לשנת נרשמים – 49,000 שייח' במצרים בהשתתפות- בשארם אCOP27 שנה התכנס 53.הוועידה הגדולה אי פעם היום בוועידת שארם היה מימון אקלים ו"אובדן ונזק" -נושא מרכזי שעמד על סדר להלן). ועידת 6.1 לאומי לנזקי אירועי אקלים (ראו-) – סיוע ביןLoss and Damage( בדצמבר12- בנובמבר ל30 ) מתקיימת בדובאי ביןCOP28( האקלים הקרובה Global-. במסגרת ועידה זו צפויות להתפרסם מסקנות תהליך ה2023 52 UNFCC, About the secretariat, accessed: May 3rd 2023. המשרד להגנת הסביבה, עם הפנים קדימה – לדובאי: המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ קיימו מפגש סיכום53 .2022 בדצמבר15 :, כניסה2022 בדצמבר14 ,של המשלחת הישראלית לוועידת האקלים של האו"ם ממשלתי -הפאנל הבין ) IPCC( בנושא אקלים -הוא הגוף המדעי הבין לאומי לחקר שינוי האקלים, שהוקם .1988 בשנת אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי ) UNFCCC( האקלים היא אמנה לתיאום ההתמודדות העולמית עם איום שינוי האקלים, שנכנסה 1994 לתוקף בשנת מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 24 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע להלן), שהוא תהליך להערכת התקדמות4.3 הראשון (ראוStocktake 54.המדינות במימוש היעדים שקיבלו על עצמן במסגרת הסכם פריז הסכם פריז4.1 COP21-לאומי המחייב העדכני, אשר התקבל ב-הסכם פריז הוא ההסכם הבין בהיבט של מיטיגציה, 55. מדינות ובהן ישראל191 , ועליו חתומות2015 בשנת מעלות צלזיוס 2-בהסכם פריז נקבע יעד להגביל את ההתחממות העולמית ל תעשייתי, בשאיפה -לכל היותר ביחס לממוצע הטמפרטורה בעידן הטרום מעלות. בתוך כך, חלק מרכזי בהסכם פריז הוא 1.5-להגבלת ההתחממות ל לאומיים למיטיגציה של שינוי האקלים, ובראשם התחייבויות -קביעת מנגנונים בין של המדינות החתומות על ההסכם לעמוד ביעדים שהגדירו לעצמן לצמצום פליטת ), NDCs – Nationally Determined Contributions( 2030 גזי חממה עד שנת ועדכון יעדים אלו אחת לחמש שנים. אשר לאדפטציה, הסכם פריז קובע שהמדינות יקדמו גם תוכניות אדפטציה (היערכות והסתגלות) לשינויים הצפויים בתחומן 56.)NAPs – National Adapotation Plans( ?לאומית עומדת ביעד- האם הקהילה הבין4.2 - מעלות צלזיוס לכל היותר ביחס לעידן הטרום2 יעד ההתחממות הגלובלית של מעלות) שנקבע בהסכם 1.5-תעשייתי (תוך שאיפה להגביל את ההתחממות ל פריז הוא למעשה ממוצע עולמי של התחממות. בפועל, ההתחממות בעולם איננה אחידה: יש מקומות שבהם היא פחותה ויש מקומות שבהם היא רבה יותר, ובכללם ) של שינוי אקלים – כלומר אזור hotspot( המזרח התיכון, שמאופיין בתור מוקֵ דה שבו קצב השינויים ועוצמתם גבוהים מהממוצע העולמי. יעדי הסכם פריז נחשבים לסף שיאפשר למנוע חלק מההשפעות החמורות ביותר מעלות 1.5 של שינוי האקלים. די בהפרשים של חצי מעלה נוספת מעל הסף של כדי להאיץ באופן ממשי את קצב השינויים הנלווים לשינוי האקלים, את תדירותם ועוצמתם (אירועי מזג אוויר קיצוני, עליית המפלס, אובדן מגוון ביולוגי ועוד), וכן לעיל).2 , ראו פרקtipping points( חזור-את הסיכון לחציית נקודות אל התחזיות העדכניות הן להתחממות גבוהה במידה ניכרת מהיעד של הסכמי פריז. סיבה עיקרית לכך היא שלמרות ההתחייבות של מדינות רבות ובהן מדינות ראו שם. כמו כן, לפי הסיכום (שם) נושאים נוספים שנותרו פתוחים ויידונו במסגרת ועידת דובאי, "כוללים בין54 , תהליך בקרה גלובלית על ההתקדמות מאז הסכם פריז ומה נדרשGGA – השאר את היעד הגלובלי לאדפטציה . כמו כן, צפויה עבודת הכנה להגשת מחויבויות חדשות Global Stocktake GST כדי להשיג את יעדי ההסכם בידי המדינות החברות באמנה, במסגרת תהליך הערכה ובקרה שצפוי לעודד מדינות 2025 ושאפתניות עד מבחינה מדעית ופוליטית". 55 United Nations Framework Convention on Climate Change (UNFCCC), Paris Agreement – Status of Ratification, accessed: March 24th 2021. 56 United Nations Framework Convention on Climate Change (UNFCCC), New elements and dimensions of adaptation under the Paris Agreement (Article 7), accessed: March 10th 2021. בהסכם פריז נקבע יעד להגביל את ההתחממות העולמית עד לסוף מעלות 2- ל21-המאה ה צלזיוס לכל היותר -ביחס לממוצע הטרום תעשייתי, עם שאיפה להגבלת ההתחממות מעלות.1.5-ל התחזיות העדכניות הן להתחממות גבוהה במידה ניכרת מן היעד של הסכמי פריז. 25 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע וחרף מנגנונים בהסכם57, 2050 האיחוד האירופי להגיע לנטו אפס פליטות עד שנת פריז שנועדו להביא מדינות לקבל על עצמן יעדים לאומיים שאפתניים יותר בחלוף ) שקיבלו על עצמן מדינות העולם אינם NDCs( הזמן, יעדי ההפחתה הלאומיים 58מצטברים יחד להפחתה הנדרשת. גם עמידה מלאה בכל היעדים הנוכחיים מעלות צלזיוס עד סוף המאה – הרבה 2.5 צפויה להביא להתחממות של 59.מעבר ליעד הסכם פריז זאת ועוד, ספק רב אם אפילו היעדים הקיימים (הצנועים מדי) ימומשו בפועל. דוח של האו"ם קובע שהמדיניות הנוכחית שנוקטות המדינות אינה צפויה לאפשר עמידה אפילו ביעדי ההפחתה הנוכחיים, מה שסולל את הדרך להתחממות של . מוערך כי כדי לעמוד ביעדי הסכם פריז להתחממות 60 מעלות עד סוף המאה2.9 מעלות צלזיוס לכל היותר יש לקבוע ולממש בפועל יעדי הפחתה2 גלובלית עד מעלות 1.5-הגבוהים פי ארבעה מרמתם הנוכחית, וכדי להגביל את ההתחממות ל 61.דרושים יעדי הפחתה הגבוהים פי שבעה מרמתם הנוכחית כלים למעקב אחרי יישום הסכם פריז4.3 )GST(Global Stocktake הסכם פריז הניח תשתית לקיומו של הליך המכונה אחת לחמש שנים לבקרה על מימוש יעדי הסכם. במסגרת ההליך שעורך אלא אף מהלכים 62, נבחנים לא רק היעדים שעליהם הצהירו המדינותUNFCCC-ה הראשון הותנע בוועידת גלזגו GST-שהן נוקטות בפועל למימוש יעדים אלו. ה ), ומסקנותיו בעניין התקדמות המדינות וההתקדמות המצטברת העולמית COP26( ). במסגרתCOP28( 2023 יוצגו בוועידת האקלים שתתקיים בדובאי בדצמבר ההליך נפגשו קבוצות עבודה לאיסוף מידע מהמדינות החתומות על ההסכם ולגיבוש אמות מידה שבאמצעותן נבחנים הצעדים שנקטו המדינות לקידום יעדיהן בתחומי האדפטציה והמיטיגציה, וכן לבחינת האמצעים ליישום היעדים ולתמיכה 63.)לאומי-במימושן (כגון מימון, זמינות טכנולוגיות ושת"פ בין ) הוא מאזן פליטות שבו הגזים הנפלטים לאטמוספרה כחלק מןNet Zero Emissions( " "נטו אפס פליטות57 הפעילות האנושית מקוזזים על ידי הגזים שמוצאים ממנה כחלק מן הפעילות האנושית בפרק זמן נתון. להרחבה ;2022 ביוני8 ,ראו: יהודה טרואן, במבט ראשון: נטו אפס פליטות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת Library of Congress, Net Zero Emissions Legislation Around the World: 2022 Update, October 2022. ) אשרconditional NDCs( ובכלל זה יעדים שאינם מותנים, כגון יעדים בחקיקה לאומית מחייבת, ויעדים מותנים58 .לאומי וכדומה-תלויים בגורמים מסוימים, כמו עמידתן של מדינות אחרות ביעדים שהציבו לעצמן, תקצוב בין :UNFCCC-דוח עדכני של ה UNFCCC, Nationally determined contributions under the Paris Agreement, Synthesis report by the secretariat, November 14th 2023. 59 United Nations Environment Programme, Broken Record: Temperatures hit new highs, yet world fails to cut emissions (again), Emissions Gap Report 2023, November 20th 2023. . שם60 61 World Meteorological Organization (WMO), United in Science 2022, September 13th 2022. https://unfccc.int/ :UNFCCC- (תוכניות ההפחתה הלאומיות) של המדינות נמצא במרשם הNDCs- פירוט ה62 .2023 בדצמבר5 :, כניסהNDCREG 63 UNFCCC, Global Stocktake, accessed: Januray 1st 2023. עקב יעדים לאומיים עמידה -נמוכים, ובשל אי אף ביעדים בלתי מספקים אלה, התחזיות העדכניות הן להתחממות מעלות 2.9 עד2.5 של עד סוף המאה – טווח הגבוה במידה ניכרת מהיעד של הסכם פריז. המסקנות של ההליך Global המכונה ) Stocktake (GST לבחינת יעדי המדינות והמהלכים שהן נוקטות בפועל במסגרת הסכם פריז יוצגו בדובאי.COP28-ב מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 26 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע ) של ארגוןIPAC( לאומית בתחום האקלים-במקביל, במסגרת תוכנית פעולה בין CAPMF (Climate Actions and הוקם לאחרונה מאגר נתונים בשם64 OECD-ה ) לניטור ולהשוואת פעולות המיטיגציה Policies Measurement Framework 65 2020 עד2000 , ובהן ישראל, בשניםIPAC- המדינות החברות ב52 שנוקטות הוא רמת הפירוט והרזולוציה הגבוהה של המידע, CAPMF-ייחודו של מאגר ה ), policy variables( משתנים של כלי מדיניות בתחום המיטיגציה128 הכולל יצוין כי במאגר נכללים לא רק כלי מדיניות 66. תחומי מדיניות56 המקובצים תחת שמטרתם המוצהרת היא מיטיגציה, אלא אף כלים שאין זו מטרתם המוצהרת אולם הם צפויים להביא להפחתת פליטות (למשל, בלו על דלק). המאגר, שיתעדכן מדי לשיתוף מידע וטיוב מדיניות OECD-מדינתי של ה-שנה, משמש את הפורום הבין 67. 2023 מיטיגציה, שהתכנס לראשונה בפברואר . מדיניות בתחום האקלים5 כאמור, שני אפיקי פעולה מרכזיים בתחום האקלים הם מיטיגציה (הפחתת פליטות) ואדפטציה (היערכות והסתגלות לשינויים). להלן יתוארו צעדי מדיניות בתחום המיטיגציה ובתחום האדפטציה וכן חוקי מסגרת (חוקי אקלים) המתייחדים בהתייחסות כוללת לנושא ויצירת הסדרים מוסדיים לקידומו (הן בהיבט של מיטיגציה, הן בהיבט של אדפטציה). מדיניות מיטיגציה5.1 מגוון רחב של צעדי מדיניות אופרטיביים עשויים לקדם מימוש של יעדי ההפחתה את צעדי המדיניות אפשר לסווג בכמה אופנים. סיווג מקובל הוא 68.)(מיטיגציה לכלי שוק – כגון תמחור פחמן, מס גודש וסובסידיות להתייעלות אנרגטית, ורגולציה – כגון תקני יעילות אנרגטית ובנייה ירוקה והגבלת השימוש בטכנולוגיות ותשתיות מזהמות (למשל צווי סגירה לתחנות פחמיות לייצור חשמל, או הגבלות על השימוש במערכות הסקה מזהמות). אמצעי מדיניות נוספים כוללים אינפורמציה והסברה, השקעה במחקר ובפיתוח (למשל בפתרונות אגירה ואנרגיות מתחדשות :2023 מתפרסמים דוחות מעקב שנתיים. הדוח השלישי פורסם בנובמברIPAC במסגרת תוכנית64 OECD, The Climate Action Monitor 2023: Providing Information to Monitor Progress Towards Net-Zero, OECD Publishing, 2023. 65 Daniel Nachtigall et al., The climate actions and policies measurement framework: A structured and harmonised climate policy database to monitor countries' mitigation action, OECD Environment Working Papers No. 203, November 2022. . רשימה מלאה ראוG20-, מדינות האיחוד האירופי ומדינות הOECD- ומועמדות לOECD- חברות מדינות הIPAC-ב .14 'שם, עמ לדוגמה, תחת תחום המדיניות "תעריפי כניסה לחשמל סולארי וחשמל מרוח" כלולים המשתנים "יחס66 .19 'מחיר–קנייה למחיר ייצור", ו"משך התמיכה בשנים". שם, עמ 67 OECD, Inclusive Forum on Carbon Mitigation Approaches (IFCMA), accessed: November 22nd 2023. , להרחבה ראו: מתן שחק ורינת בניטה, הפחתת פליטות מזהמות בישראל ובמדינות מפותחות – תמונת מצב68 .2022 במאי10 ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת 27 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע 69."וטכנולוגיות לספיחת פחמן) וקידום השקעה ממשלתית בתשתיות "ירוקות קידום אפקטיבי של מיטיגציה עשוי להישען על שילוב כלי המדיניות הללו. כלי מרכזי שזוכה לתשומת לב רבה בתקופה האחרונה הוא תמחור פחמן, והוא יידון ).5.1.1 בהמשך (ראו להלן דרך נוספת לסווג צעדי מדיניות היא לפי התחולה שלהם: • צעדים מגזריים הם למשל צעדים ייעודיים למגזר האנרגיה, מגזר התחבורה, 79%-מגזר הערים והמבנים ומגזר התעשייה, שלפי ההערכה אחראים יחד ל צעדים במגזר האנרגיה עשויים לכלול למשל 70.מפליטות גזי החממה בעולם הוצאת פחם משימוש או עידוד מעבר לאנרגיה מתחדשת, וצעדים במגזר התחבורה עשויים לכלול תקני יעילות אנרגטית לכלי רכב, פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית והטלת מס גודש (כתמריץ להפחתת נסועה בכלי רכב פרטיים). • צעדים רוחביים – כגון קביעת יעדי הפחתה לאומיים, הטלת מס פחמן על שימוש בחומרי דלק, הקצאת משאבים לאומיים למו"פ והקמת גופים לאומיים מייעצים בנושא שינוי האקלים. גם קביעת חוקי מסגרת בנושא האקלים (ראו משקית באשר ליעדי הממשלה - להלן) שנועדו בין השאר לייצר ודאות כלל5.3 ומדיניותה, לסנכרן בין גופי השלטון הפועלים בתחום האקלים ולהטמיע את נושא האקלים בתהליך קבלת ההחלטות, עשויה להיחשב לצעד רוחבי. לאומיות בתחום האקלים.-לאומיים – כגון השתתפות ביוזמות בין-צעדים בין • בתרשים שלהלן נמנים צעדי מדיניות נבחרים בתחום הפחתת הפליטות. התרשים אינו ממצה אלא נועד להדגים את שילוב הסיווגים שהוזכרו לעיל כדי לאפיין מדיניות 71.בתחום זה :) בתוך23–20 ' (עמ2 לטיפולוגיה מורחבת ומפורטת יותר ראו למשל טבלה69 The European Parliament, Policy instruments to tackle social inequalities related to climate change, May 2023. 70 Daniel Nachtigall et al., The climate actions and policies measurement framework: A structured and harmonised climate policy database to monitor countries' mitigation action, OECD Environment Working Papers No. 203, November 2022. .17 ' התרשים הוא עיבוד והרחבה של תרשים מתוך: שם, עמ71 מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 28 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע (מסגרת לאפיון צעדי מדיניות בתחום הפחתת הפליטות )מיטיגציה צעדים מגזריים מגזר כלי שוק ממשל ורגולציה חשמל מנגנון סחר בפליטות סגירת תחנות פחמיות תכנון מוטה אנרגיות מתחדשות תחבורה מס גודש תקני דלק ואנרגיה מיסוי דיפרנציאלי בהתאם לרמת הזיהום/הקלות מס לרכב חשמלי השקעה בתחבורה ציבורית ערים ומבנים סבסוד התייעלות אנרגטית במבנים תקני יעילות במוצרי חשמל תקנים לבנייה ירוקה תעשיה מנגנון סחר בפליטות תקני יעילות אנרגטית למנועים תעשייתיים תמיכה בהתייעלות אנרגטית ובאנרגיה מתחדשת מנגנון דיווח פליטות פסולת היטל הטמנה תקנים לטיפול בחומר אורגני חקלאות מיסוי על חומרי דשן הגבלות והסדרה של השימוש בדשנים צעדים רוחביים כלי שוק ממשל ורגולציה מס פחמן יעדי הפחתה לאומיים תקציב ירוק מינוי וחובת היוועצות עם גופי ייעוץ לאומיים בתחום שינוי האקלים רגולציה פיננסית לחיוב דיווח על סיכוני אקלים צעדים לאומיים-בין לאומי באמנות -שת“פ בין ומיזמים UNFCCC-דיווחים ל תמחור פחמן הוא מרכיב חיוני (אף אם לא בלעדי) במדיניות לצמצום פליטות, והשימוש בו הולך ומתרחב בשנים האחרונות תמחור פחמן5.1.1 לאומי, הבנק-לאומיים מרכזיים, ובהם קרן המטבע הבין-לפי גורמים כלכליים בין , תמחור פחמן הוא מרכיב חיוני (אף אם לא בלעדי) במדיניות OECD-העולמי וה תמחור פחמן 72.לצמצום פליטות, והשימוש בו הולך ומתרחב בשנים האחרונות נועד להתמודד עם כשל השוק של עלויות חיצוניות מפליטת גזי חממה ונזקי אקלים נלווים בכך שהוא גובה מחיר על הפעילות שגורמת לפליטות. התמחור עשוי להיקבע לפי העלויות החיצוניות שהוא נועד להפנים (עלות הנזק) או לפי עוצמת ככלל, בשימוש 73.)התמריץ הדרוש לצמצום פליטות (עלות ההפחתה/המניעה במנגנונים לתמחור פחמן נגבה מחיר על פליטות פחמן, וככל שפולטים יותר משלמים יותר. רמת התמחור נמדדת בעלות (למשל אירו או דולר אמריקאי) לכמות פליטות (בדרך כלל טונה). בחומרי דלק נהוג לקבוע את המחיר שנגבה בהתאם לתכולת הפחמן בדלק, שממנה נגזר היקף הפליטות ביחס ידוע. שני 72 International Monetary Fund (IMF) and the Organization for Economic Development (OECD), Tax Policy and Climate Change: IMF/OECD Report for the G20 Finance Ministers and Central Bank Governors, April 2021; The World Bank, State and Trends of Carbon Pricing 2021, 2021. אשר למחויבויות ישראל, טרם היציאה לוועידת גלזגו לשינוי האקלים הסכימו ראש הממשלה ושרת האנרגיה על מעבר לכלכלה דלת 171 בהחלטת הממשלה85% (לעומת הפחתה של2050 יעדים לאיפוס פליטות עד שנת ), אולם הדברים לא גובו בהחלטת ממשלה או בחקיקה ראשית. ראו: משרד ראש הממשלה, 2021 פחמן מיולי , 2050 ראש הממשלה בנט ושרת האנרגיה אלהרר סיכמו על קביעת יעד לאומי, אפס פליטות גזי חממה עד לשנת .2021 באוקטובר31 :, כניסה2021 באוקטובר29 גישת עלות הנזק משמשת בארה"ב, וגישת עלות ההפחתה/המניעה משמשת באירופה. ראו: המשרד להגנת73 .16–15 ', עמ2021 הסיבה, תמחור פחמן בישראל – מסמך מדיניות, אוגוסט 29 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע מנגנוני התמחור העיקריים שנהוגים בעולם הם מס פחמן ומערכת סחר בפליטות 74:)ETS – Emissions Trading System( מס פחמן – בדרך כלל מוטל על יבוא או שיווק של דלק בהתאם לתכולת הפחמן • 75;של הדלק או הפליטות שנגרמות משרפתו ( מבוססת על הקצאת מכסות (בחינם, במכרז ETS( מערכת סחר בפליטות • או ב"מחיר רצפה") של היתרי פליטה לגורמי המשק – בדרך כלל חברות ומפעלים גדולים – אשר רשאים לסחור בינם לבין עצמם בהיתרים אלו. סך כל הפליטות ), שאותה הרגולטור cap( המותרות בהיתרים מוגבל באמצעות תקרה של פליטות יכול להנמיך במשך הזמן כחלק מהמגמה לצמצם בהדרגה את הפליטות במשק. הגבלת סך הפליטות מייצרת תמריץ כלכלי לגורמי המשק בעלי ההיתרים לצמצם פליטות ולמכור למרבה במחיר את היתרה. כך, מערכת הסחר בפליטות מחוללת שוק היתרי פליטה שבו מחיר הפחמן תנודתי ונקבע בהתאם לכוחות השוק (היצע וביקוש). – יתרונות וחסרונות. ככלל, ETS-לכל אחת משתי שיטות התמחור – מס פחמן ו מיסוי הוא פשוט וזול יותר לגבייה ומייצר ודאות לגבי עלות הפחמן (הדלק), אך אינו מייצר ודאות לגבי מידת צמצום הפליטות. הביקוש לחשמל ולדלק לתחבורה נחשב קשיח – כלומר, בהיעדר חלופות, עלייה חדה במחירי הדלק לתחבורה לא תצמצם בחדות את הנסועה, ועלייה חדה במחיר החשמל לא תצמצם בחדות שוויון בין -את צריכת החשמל. חיסרון אפשרי נוסף של מס פחמן הוא הגדלת האי כלכלי נמוך -משקי בית (מס רגרסיבי): משקי בית באוכלוסיות ממעמד חברתי עלולים להיפגע יותר משום ששיעור ההוצאות על אנרגיה מסל ההוצאות שלהם גדול במיוחד, ולכן הנטל הכלכלי מעליית מחירי האנרגיה ניכר אצלם במיוחד. מנגנונים לחלוקה מחדש של הכנסות המיסוי הן אחת האפשרויות למזער או למנוע רגרסיביות של המס ולאפשר מה שמכונה "מעבר צודק" למשק דל פחמן, כלומר, משק שפליטות גזי החממה בו הופחתו מאוד (על "מעבר צודק" ראו מסגרת להלן). הוא שהיא מצריכה הקמה של מנגנון חדש ולכן הגבייה ETS חיסרון של מערכת בה מורכבת ויקרה יותר ממיסוי, ואין בה ודאות לגבי מחיר הפחמן. מנגד, יש בה ודאות בדבר היקף הפליטות המקסימלי של המגזרים הכלולים במנגנון. שלא כמו מס הפחמן, אשר מוטל בדרך כלל במקור ובכיסוי רחב של פליטות, מנגנון מוחל על פי רוב על חברות ומפעלים בפלח ספציפי, לעיתים עם מתן הקלות ETS ופטורים לתעשיות שצפויות להיפגע במיוחד מן התמחור, ולכן כיסוי הפליטות 76.בשיטה זו קטן יותר סקירה מקיפה של מנגנוני תמחור פחמן בעולם מופיעה במסמך מדיניות שפרסם המשרד להגנת הסביבה באוגוסט74 – האחרון. אם לא יצוין אחרת, התיאור המובא בטקסט להלן הוא מתוך: המשרד להגנת הסביבה, תמחור פחמן בישראל . ראו שם להרחבה, ובכלל זה על היתרונות והחסרונות של כל מנגנון.21–16 ', עמ2021 מסמך מדיניות, אוגוסט אפשרות נוספת היא להטיל מס על הפחמן שנפלט בפועל כפי שעולה ממדידה בארובה או צינור פליטה אחר75 (למשל, של תחנות לייצור חשמל). שיטה זו כרוכה בעלויות ניכרות לניטור הפליטות ועל כן אינה נפוצה. תמחור .17 ', עמ2021 פחמן בישראל – מסמך מדיניות, אוגוסט .21–19 ', עמ2021 המשרד להגנת הסביבה, תמחור פחמן בישראל – מסמך מדיניות, אוגוסט76 מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 30 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע ,בהתאם לצרכים ולנסיבות, מדינות שמתמחרות פחמן משתמשות לשם כך במיסוי משמש בין ETS או בשילוב של השניים. בתרשים להלן אפשר לראות כיETS-ב השאר בסין ובמדינות האיחוד האירופי. חלק מן המדינות באיחוד האירופי – ובהן , ETS-מדינות סקנדינביה, בריטניה, צרפת וספרד – משתמשות במס פחמן בנוסף ל ושילוב מעין זה קיים גם בקנדה, במקסיקו וביפן. מס פחמן בלבד נהוג בכמה מדינות ובהן דרום אפריקה, ארגנטינה והמדינות קליפורניה ואורגון בארה"ב. 77שימוש נוכחי ומתוכנן במגנונים לתמחור פחמן ברחבי העולם :)IMF-לאומית (ה- מקור – פרסום מומחים של קרן המטבע הבין77 International Monetary Fund, IMF BLOG – Chart of the Week: More Countries Are Pricing Carbon, but Emissions Are Still Too Cheap, July 21st 2022, accessed: June 19th 2023. :למפה מפורטת יותר ראו World Bank Group, State and Trends of Carbon Pricing 2023, 2023, p.23. בהתאם לצרכים ולנסיבות, מדינות שמתמחרות פחמן משתמשות לשם כך או בשילוב ETS-במיסוי, ב של השניים. משולב מס פחמן ומנגנון סחר בפליטות (ETS) נשקל או מתוכנן מס פחמן מנגנון סחר בפליטות (ETS) 31 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע ) למשק דל פחמןjust transition( המעבר הצודק פחמן -שאלת מדיניות מרכזית שעולה בהקשר של מיטיגציה והמעבר למשק דל (כלומר משק שפליטות גזי חממה הופחתו בו מאוד) היא התמודדות עם השלכות שליליות אפשריות של מעבר זה על החברה והכלכלה, ובפרט הסכנה של הגדלת שוויון החברתי. למשל, תמחור פחמן עלול להוביל לתוצאות בלתי רצויות -האי מבחינה חברתית וכלכלית, בעיקר בטווח הקצר, ובכללן: פגיעה בתחרותיות של התעשייה (במיוחד זו עתירת האנרגיה) עקב עליית מחיר הייצור המקומי ביחס לזה של שותפות הסחר, ובתוך כך פגיעה בעובדים בתעשיות אלה; פגיעה במשקי כלכלי נמוך (השפעה רגרסיבית), משום -בית ובמיוחד באוכלוסיות ממעמד חברתי שכאמור, שיעור ההוצאות על אנרגיה (בעיקר החשמל, אך גם דלק לתחבורה) מסל ההוצאות של משקי בית נוטה להיות גדול יותר במשקי בית עם הכנסה נמוכה, ולכן -הנטל הכלכלי מעליית מחירי האנרגיה ניכר במיוחד אצל משפחות ממעמד חברתי כלכלי נמוך. תמורות במשק האנרגיה עלולות אף הן לפגוע בעובדים באותן תעשיות שפעילותן הולכת ופוחתת, למשל בתי זיקוק שנסגרים כתוצאה מן המעבר מדלק 78.מאובנים לאנרגיות מתחדשות ההתייחסות לסוגיות אלה היא חלק ממה שחוקרים וקובעי מדיניות מכנים "המעבר ), כלומר, קידום שינויים מבניים just transition( "הצודק לכלכלה דלת פחמן 79.במשק באופן שהפחתת הפליטות תיטיב עם כמה שיותר שכבות וקבוצות בחברה ) שיגן CBAM( ביטוי ל"מעבר הצודק" הוא ההקמה של מנגנון לתיאום עלות הפחמן על התעשייה האירופית ועובדיה מתחרות לא הוגנת מחוץ לאיחוד, וכן קרן אקלים Fit for" חברתית אירופית שתסייע לשכבות החלשות – שניהם במסגרת חבילת " של האיחוד האירופי (ראו בהמשך).55 כלכליות של שינוי- יצוין כי עיקר העיסוק המחקרי עד כה בהשפעות חברתיות האקלים נוגע למיטיגציה, אך גם בתחום האדפטציה ייתכנו השפעות רגרסיביות. למשל, התאמת התשתיות הפיזיות לשינוי האקלים במסגרת שיקום שכונות עשוי במקביל להעלות את מחיר הדיור בשכונה באופן שידחק את התושבים המקוריים ויגרום לעִ לּוּת (גֶ'נְטְ רִ יפִ יקַ צְ יָה – מעבר של אוכלוסייה ממעמד בינוני וגבוה לשכונות 80.)מצוקה ושינוי אופי השכונה 78 Virginia Parks and Ian Baran. Fossil Fuel Layoff: The economic and employment effects of a refinery closure on workers in the Bay Area, Berkeley, CA: UC Berkeley Labor Center, April 2023. 79 United Nations Development Programme (UNDP), What is just transition? And why is it important?, November 3rd 2022, accessed: May 25th 2023; The European Parliament, Policy instruments to tackle social inequalities related to climate change, May 2023; קולביץ, מעבר צודק לכלכלה דלת פחמן, המכון הישראלי-ניצן והילה שואף-פרופ' נתן זוסמן, דפנה אבירם .2021 לדמוקרטיה, מרץ 80 The European Parliament, Policy instruments to tackle social inequalities related to climate change, May 2023, p. 31. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 32 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע מדיניות אדפטציה5.2 גם בתחום האדפטציה עשויים לשמש מגוון כלי מדיניות, לרבות כלי רגולציה, כלי יודגש כי 81.שוק וכלי אינפורמציה, ותוכניות אדפטציה עירוניות, אזוריות ולאומיות שינוי האקלים משפיע על מגוון רחב מאוד של תופעות וסיכונים המצריכים היערכות, הסתגלות ובניית חוסן, ובהם בתחומי החירום, החקלאות, התשתיות, המגוון הבילוגי, לעיל). פוטנציאל הנזק והצורך 3 התכנון העירוני, הרווחה והביטחון (ראו פרק באדפטציה תלויים בנסיבות כמו איכות התשתיות, מאפייני החברה, הנתונים הפיזיים וסוגי שינוי האקלים שצפויים, ואלה משתנים ממקום אחד למשנהו – מרמת מדינתית. אתגר -השכונה, העיר והמחוז, ועד לרמת המדינה ואף הרמה הבין מיוחד בקביעת מדיניות אדפטציה הוא חוסר ודאות מובנית לגבי עצם השינויים שלקראתם נערכים, בין השאר בשל קושי לחזות שינויים כתוצאה ממורכבות מערכת האקלים, ובשל קושי להעריך באיזו מידה יצליחו מאמצי המיטיגציה (כמה פליטות ודאות היא לקדם "פתרונות - אחת הדרכים להתמודד עם אי82.)יופחתו ובאיזה קצב ), כלומר פעולות היערכות כמו נטיעת עצים No regret solutions( "ללא חרטה ומעבר לאנרגיה נקייה, שצפויה מהן תועלת ללא קשר לתרחיש המדויק של שינוי האקלים שיתממש. יודגש כי בישראל ובמדינות בעולם ההיערכות לשינוי האקלים נעשית לא רק על ידי השלטון המרכזי, אלא יש חשיבות רבה גם להיערכות ברמה האזורית והמקומית. לא אחת דווקא השלטון המקומי הוא שאחראי ומוסמך לקבוע מדיניות ולבצעה בתוך שטח השיפוט של הרשות, כגון מציאת פתרונות להצפות או היעדר הצללה ונטייה לחום ברחובות מסוימים, צמצום הסכנה משרפות בבתים שגובלים בחורש טבעי או סיוע לאוכלוסיות מוחלשות שסובלות מעוני אנרגטי. שיתוף פעולה ברמה האזורית עשוי להידרש אף הוא, למשל לכלל היישובים הנמצאים באגן ניקוז המועד לשיטפונות, ליישובי חוף שחולקים תשתיות שיושפעו מעליית המפלס ומסערות וכדומה. לפיכך, משימה בולטת של השלטון המרכזי במסגרת תוכניות אדפטציה לאומיות היא ליצור מסגרות לשיתוף פעולה ולהעצמת השלטון במקביל, תוכניות לאומיות עשויות לקדם 83.המקומי ושיתופי הפעולה האזוריים היערכות רוחבית של משרדי הממשלה, כל משרד בתחום אחריותו ומומחיותו – למשל בתחומי התשתיות והאנרגיה, החקלאות, הבריאות, הרווחה, הגנת הסביבה והביטחון. תוכניות ואסטרטגיות של היערכויות לאומיות לשינוי האקלים מקובלות 84.כיום במדינות רבות בעולם, בין השאר כתוצאה של מחויבות המדינות בהסכם פריז 81 Nicola Ulibarri et al, A global assessment of policy tools to support climate adaptation, Climate Policy 22 (1), 2022, pp. 77–96. 82 Climate Adapt, What is meant by uncertainty?, accessed: September 24th 2023. ראו בהקשר זה: יהודה טרואן, תמיכה ממשלתית בתוכניות היערכות לשינוי האקלים ברשויות המקומיות, מרכז83 .2023 באוגוסט1 ,המחקר והמידע של הכנסת , להרחבה ראו: יהודה טרואן, תוכניות היערכות לשינוי אקלים – מידע ראשוני, מרכז המחקר והמידע של הכנסת84 . מידע עדכני נוסף בנושא מדיניות אקלים בעולם ובכלל זה חקיקת אקלים ותוכניות לאומיות2020 באוגוסט17 Climate Policy Radar; Climate Change Policies of the World – The :אפשר לאתר באמצעות האתרים .London School of Economics פוטנציאל הנזק והצורך באדפטציה תלויים בנסיבות אשר משתנות ממקום אחד למשנהו. ההיערכות לשינוי האקלים נעשית לא רק על ידי השלטון המרכזי, אלא יש חשיבות רבה גם להיערכות ברמה האזורית והמקומית. 33 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע אשר עיגנה יעדי הפחתה עמוקים86 חקיקת אקלים2021 באיחוד האירופי התקבלה בשנת קודם לכן; 40% , לעומת1990- ביחס ל2030 הפחתה בשנת55%( מאלה שהונהגו קודם ), וכן את החובה לפעול בהתמדה לחיזוק האדפטציה ביבשת. חקיקה 2050 איפוס פליטות עד ", שבו המוסדות והמדינות החברות באיחוד האירופי Fit for 55" זו התניעה מהלך המכונה מגדירות את האמצעים לשם השגת היעדים שנקבעו בחוק. במסגרת זו גובשו הסכמות סביב כלים רגולטוריים וכלכליים, ובהם: הרחבת השימוש במערכת הסחר בפליטות האירופאית ) והגדרת יעדי הפחתה עמוקים יותר במסגרתו; הקמת מנגנון לתיאום עלות הפחמן ETS( ), שבאמצעותו יוטל מס עלCBAM – Carbon Border Adjustment Mechanism( בגבול בהמשך); צעדים 6.2 סחורות מיובאות שלא היו נתונות לתמחור פחמן ברמה האירופית (ראו להאצת המעבר לאנרגיות מתחדשות; איסור מכירת כלי רכב עם מנועי בערה פנימית ומכירה אגב קידום התשתיות הדרושות לכך; 2035 בלעדית של כלי רכב מאופסי פליטות עד שנת קרן אקלים חברתית לסיוע לשכבות חלשות שעלולות להיפגע כלכלית מתמחור הפחמן; 87.התייעלות אנרגטית , Inflation Reduction Act עבר חוק2022 בארה"ב אין חוק אקלים פדרלי, אולם בשנת הנחשב לחוק בעל משמעות מרחיקת לכת בכל הקשור למאמצי המיטיגציה של ארה"ב. מיליארד דולר לחידוש ושדרוג מערכת האנרגיה בארה"ב, ובכלל 369 במסגרת החוק הוקצו זה השקעות מסיביות באנרגיות מתחדשות ותמיכה במעבר לכלי רכב מאופסי פליטות. לפי משרד האנרגיה האמריקאי, החוק צפוי להביא לשינוי יסודי בתשתיות האנרגיה בארה"ב ), ועם צעדים נוספים 2005 (ביחס לשנת2030 לשנת40% ויאפשר לעמוד ביעדי הפחתה של 88., שעליה הצהיר הנשיא ביידן50% הוא אף יסלול את הדרך להפחתה של 86 REGULATION (EU) 2021/1119 OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL of 30 June 2021. 87 European Council, Fit for 55, accessed: May 9th 2023. 88 US Department of Energy, Office of Policy, The Inflation Reduction Act Drives Significant Emissions Reductions and Positions America to Reach Our Climate Goals, DOE/OP-0018, August 2022, accessed: Januray 10th 2023. חוקי מסגרת לנושא האקלים5.3 בשנים האחרונות יותר ויותר מדינות מחוקקות חוקי מסגרת לנושא האקלים – כלומר חקיקה לאומית מקיפה וייעודית לנושא משבר האקלים בתחומי המיטיגציה והאדפטציה. חקיקה מעין זו עשויה לכלול מרכיבים שונים, ובהם: קביעת יעדי הפחתה מחייבים על פי חוק; הקמת גופי מחקר וייעוץ לממשלה בנושא שינוי האקלים; הקמת רגולטורים עצמאיים לטיפול בהיבטים מסוימים של משבר האקלים; קידום השקעות לפיתוח טכנולוגיות אנרגיה ירוקה ומנגנונים לעידוד השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים; חיסכון בצריכת אנרגיה והתייעלות אנרגטית של מוצרי חשמל ומבנים; תמחור פחמן באמצעות מיסי פחמן, מנגנונים לסחר בפליטות של גזי חממה ומרשמי פליטות; הקמת גופים ומנגנונים להערכת ההשפעות של הפעילות הממשלתית להפחתת 85.פליטות, ובכלל זה פיקוח פרלמנטרי על יישום החוקים, לרבות החובה להגיש דוחות תקופותיים לפרלמנט , צח בן יהודה, התמודדות בחקיקה עם משבר האקלים – סקירה משווה, תחום חקיקה ומחקר משפטי, הלשכה המשפטית של הכנסת85 . ראו גם: דניאל שטאובר ואחרים, פחות ועדיין פוגע: תובנות מהסדרי חקיקה בתחום הפחתת פליטות גזי חממה לקראת2021 ביוני17 .2022 ,)3(13 חוק אקלים ישראלי, אקולוגיה וסביבה מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 34 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע לבד מן השינויים בעולם הטבע, שינוי האקלים וההתמודדות עימו מחוללים שינויי עומק גם בסדרי עולם אנושיים. . העולם האנושי המשתנה: השפעות עומק 6 גלובליות של שינוי האקלים לבד מן השינויים בעולם הטבע, שינוי האקלים וההתמודדות עימו, בין השאר במסגרת הסכם פריז, מחוללים שינויי עומק גם בסדרי עולם אנושיים, ומביאים לאומיים, סחר -לתמורות של ממש במגוון תחומים, ובהם גיאופוליטיקה ויחסים בין לאומי, המגזר הפיננסי (ביטוח ומימון), תשתיות וטכנולוגיה.-בין לאומיים- גיאופוליטיקה ויחסים בין6.1 לאומית עם שינוי האקלים מתהווה דיפלומטיה-מתוך התמודדות הקהילה הבין לאומיות לשיתוף פעולה בתחום, כגון ניסיונות של -שבמוקדה יצירת המסגרות הבין לאומי של סחר בפליטות גזי חממה. נושא שעלה לאחרונה -האו"ם לקדם מנגנון בין ), Loss and Damage( הוא הקמת קרן פיצויים לאובדן ונזק של מדינות פגיעות שייח' -, בשארם אCOP27( שעל הקמתה הוחלט בוועידת האקלים האחרונה ). ברקע הקמת הקרן עומדת ההבחנה שלאורך ההיסטוריה חלקן של 2022 בשנת המדינות המתפתחות בפליטת גזי החממה שמחוללים את שינוי האקלים היה קטן באופן יחסי, אך הן חשופות במיוחד לנזקי האקלים. לכן נטען כי ראוי שהמדינות המפותחות, אשר התעשרו אגב פליטת עיקר גזי החממה לאורך ההיסטוריה ובו בזמן חסינות יותר לשינויים, יפצו את המדינות המתפתחות על האובדן והנזק 89.שנגרם להן עקב שינוי האקלים לאומיות לשיתוף פעולה בתחום האקלים, היבט נוסף שבו -פרט למסגרות הבין לאומיים הוא העיצוב מחדש של יחסי הכוחות -שינוי האקלים משפיע על יחסים בין במשק האנרגיה העולמי. התבססות אנרגיה מתחדשת כתחליף לדלק המאובנים עתידה להגביר את עצמאותן האנרגטית של מדינות העולם שאינן יצרניות דלק, ולהחליש את מעמדן של יצואניות הדלק הגדולות (בהקשר זה ראו גם על השפעות המלחמה באוקראינה במסגרת בהמשך). בד בבד צפויה להחריף התחרות על יש אף 90.ייצור טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת, למשל בין המעצמות סין וארה"ב מי שמציעים להמשיג תמורות אלה כמעבר מגיאופוליטיקה של דלק מאובנים 91.לגיאופוליטיקה של אנרגיות מתחדשות 89 United Nations Environment Programme, What you need to know about the COP27 Loss and Damage Fund, November 29th 2022, accessed: July 2nd 2023; .)1(14 לאומיים. אקולוגיה וסביבה-גדעון בכר, סוגיות מדיניות מפציעות בתחום השפעות משבר האקלים על יחסים בין 90 Llewelyn Hughes & Jonas Meckling, The politics of renewable energy trade: The US-China solar dispute, Energy Policy 105, 2017, pp. 256–262. 91 Daniel Scholten et al., The geopolitics of renewables: New board, new game, Energy Policy 138, 2020, https://doi.org/10.1016/j.enpol.2019.111059. 35 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע גרמה2022 המלחמה שפרצה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר לאומי, ושיבושים במשק -לאומיים ובסחר הבין-זעזועים במערכת היחסים הבין האנרגיה העולמי. בהקשר של ההתמודדות עם שינוי האקלים, זעזועים אלה מעלים סימני שאלה בעיקר באשר לעתיד מאמצי המיטיגציה בטווח הקצר, הבינוני והארוך. צמצום חד בהזרמת הגז הטבעי מרוסיה לאירופה על רקע המתח הגואה בין הצדדים הביא לעליית מחירי ייצור האנרגיה, לנקיטת צעדים מיידיים של התייעלות אנרגטית ולהפחתת הביקוש. הפסקת העברת הגז אף הגבירה את המאמצים באירופה לגוון את מקורות האנרגיה ולהשתחרר מהתלות בגז הרוסי תוך האצת המעבר לאנרגיות ואולם, המעבר 92.מתחדשות והתייעלות אנרגטית, שמשמעותם הפחתת פליטות לכלכלה מאופסת פחמן הוא מהלך כלכלי וטכנולוגי מורכב, והבשלתו אפשרית רק בטווח הבינוני והארוך. במדינות רבות הגז הטבעי נועד לשמש "דלק מעבר" עד שיושלם המעבר לאנרגיה מתחדשת, משום ששרפה של גז טבעי פולטת פחות גזי חממה ליחידת אנרגיה מחומרי דלק אחרים, ובראשם פחם. אולם בטווח המיידי, משבר האנרגיה עקב המחסור החריף בגז טבעי רוסי הוביל להגברה מחודשת של השימוש בפחם לייצור חשמל ברחבי היבשת, מה שצפוי להעלות את כמות הפליטות. בד בבד, בעקבות המלחמה והרצון לגוון את מקורות האנרגיה, מדינות אחדות ובהן ), מה LNG( גרמניה ואיטליה מתכננות הקמה של מסופים חדשים לגז טבעי נוזלי שעשוי לקבע את השימוש בגז הטבעי לעוד שנים רבות קדימה כדי להצדיק את עלות הקמת התשתיות. יצוין בהקשר זה שגז טבעי הוא דלק מאובן הגורם לפליטה של גזי חמצני בשרפה, תהליך ההפקה וההובלה של -חממה (נוסף על פליטה של פחמן דו 93.)גז טבעי מביא לפליטה של גז מתאן, שהוא גז חממה עוצמתי במיוחד 92 European Parliamentary Research Service (EPRS), EU energy security and the war in Ukraine: From sprint to marathon, February 2023. 93 Claudia Kemfert et al. The expansion of natural gas infrastructure puts energy transitions at risk, Nature Energy 7, July 2022, pp. 582–587; OECD, Net Zero+: Climate and Economic Resilience in a Changing World, 2023, pp. 57-58. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 36 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע פיזיים עקב שינוי-לאומיים צפויות גם כתוצאה משינויים גיאו-תמורות ביחסים הבין האקלים. למשל, צפויה להתעורר שאלת מעמדן המדיני של מדינות אי שנעלמות עקב הצפתן בשל עליית המפלס. גם שאלות ומחלוקות צפויות להתעורר בהקשר של שינוי גבולות ימיים (שינוי קו החוף בשל עליית המפלס) ויבשתיים (התייבשות גופי מים יבשתיים כגון אגמים ונהרות שמסמנים גבולות בין מדינות). דוגמה נוספת מעצמתית על הגישה לאזור הקוטב הצפוני, שהולך -היא החרפת התחרות הבין ונפתח בעקבות המסת כיסוי הקרח. אזור הקוטב עשיר במחצבים טבעיים ובעל חשיבות אסטרטגית גם בשל נתיב שיט מסחרי שאפשר לפתח בו ככל שהקרח נמס. גם מחלוקות בין מדינות על מים בעקבות סכירת נהרות עלולות להחריף על רקע שינוי האקלים, וכן הגירה שעלולה לערער את היציבות בין מדינות ובתוכן צפויה להתעצם כתוצאה משינויים הנלווים לשינוי האקלים כגון בצורות ממושכות, הידלדלות מקורות מים, עליית פני הים או אסונות פתאומיים וחריפים הקשורים 94.במזג אוויר קיצוני לאומי- סחר בין6.2 לעיל) הוא5.1.1 צעד משלים להתרחבות השימוש בתמחור פחמן בעולם (ראו ) – מעין מס יבוא, border adjustment tax( הנהגת מיסוי מותאם בגבול שתכליתו למנוע "זליגת פחמן", כלומר מעבר תעשיות למדינות שבהן תמחור הפחמן (ובעקבותיו התמריץ להפחית פליטות) נמוך או לא קיים, ולהגן על התעשייה מיסוי מותאם בגבול אף עשוי 95.המקומית מתחרות בלתי הוגנת ממדינות אלה להפחית את הכדאיות הכלכלית של מדינות להיות "נוסעות חופשיות" (ראו מסגרת). לאומיים. אקולוגיה וסביבה- גדעון בכר, סוגיות מדיניות מפציעות בתחום השפעות משבר האקלים על יחסים בין94 ); יהודה טרואן, השפעתם של שינויי האקלים על הביטחון הלאומי: היערכות מערכות הביטחון בישראל1(14 .2021 ביוני20 ,ובמדינות נבחרות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת .35–33 ', עמ2021 המשרד להגנת הסיבה, תמחור פחמן בישראל – מסמך מדיניות, אוגוסט95 לאחרונה הוחלט באיחוד האירופי על הקמת מנגנון למיסוי מותאם בגבול, המכונה מנגנון לתיאום ), CBAM( עלות הפחמן שבאמצעותו יוטל מס על סחורות מיובאות שלא היו נתונות לתמחור פחמן ברמה האירופית. 37 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע מיטיגציה ובעיית הנוסע החופשי מכיוון שהעלויות של הפחתת פליטות (כגון פיתוח אנרגיה מתחדשת) הן מקומיות, אך התועלות הן גלובליות, מדינה היא "נוסעת חופשית" כאשר היא נהנית מהפחתת הפליטות של שאר המדינות מבלי שהיא עצמה נושאת בעלויות שהביאו לכך. הכלכלן ) Free Rider( "זוכה פרס נובל ויליאם נורדהאוס הצביע על בעיית "הנוסע החופשי לאומית משולבת להתמודדות עם משבר האקלים, -ככשל מרכזי בקידום פעולה בין והציע שאפשר להתגבר על כשל זה באמצעות "מועדון" של מדינות המחויבות לפי נורדהאוס, מיסוי מותאם בגבול 96.להפחתת פליטות שסוחרות אלה עם אלה עשוי לייצר "מועדון" של מדינות שמתמחרות פחמן וסוחרות אלו עם אלו, ולהפוך ללא משתלמת את האופציה להיות "נוסע חופשי". יצוין כי יש החולקים על מרכזיותה של בעיה זו בטענה שחסרים ממצאים אמפיריים לכך שסוגיית "הנוסע החופשי" היא אכן שיקול מרכזי לעיכוב מדיניות בתחום המיטיגציה. לדידם, הסבר חלופי ומשכנע יותר לקושי של מקבלי החלטות לקדם מדינתי בין המרוויחים למפסידים ממהלכים -מדיניות מיטיגציה נעוץ במאבק הפנים 97.)אלה (למשל בין יצרני דלק מאובנים ליצרני אנרגיה מתחדשת 96 William Nordhaus, Climate Clubs: Overcoming Free-riding in International Climate Policy, American Economic Review 105(4), 2015, pp. 1339–1370. אינו בנוי לפי המודל שהציע הכלכלן זוכה פרס הנובל נורדהאוס (שם) ומחקר כלכלי עדכני מעריךCBAM- יצוין כי ה כי השפעתו מוגבלת. להרחבה ראו: David G. Tarr et al., Why carbon border adjustment mechanisms will not save the planet but a climate club and subsidies for transformative green technologies may, Energy Economics 122, 2023, https://doi.org/10.1016/j.eneco.2023.106695. 97 Michaël Aklin & Matto Mildenberger, Prisoners of the Wrong Dilemma: Why Distributive Conflict, Not Collective Action, Characterizes the Politics of Climate Change, Global Environmental Politics 20(4), 2020, pp. 4–27. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 38 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע לאחרונה הוחלט באיחוד האירופי על הקמת מנגנון למיסוי מותאם בגבול, המכונה CBAM – Carbon Border Adjustment( מנגנון לתיאום עלות הפחמן ), שבאמצעותו יוטל מס על סחורות מיובאות שלא היו נתונות Mechanism ,2023 באוקטובר1-לתמחור פחמן ברמה האירופית. בשלב הראשון, שהחל ב יידרשו יבואנים לדווח כמה גזי חממה נפלטו במהלך הייצור של הסחורות המיובאות, יוגבל בשלב זה לסחורות CBAM- ה98.ובעתיד ייגבה תשלום בהתאם לדיווחים אלו מסוימות שייצורן עתיר פליטות (מלט, ברזל, אלומיניום, דשנים, חשמל ומימן), מן הפליטות במגזרים שעליהם 50%-ובעתיד יורחב באופן שצפוי לחול על יותר מ ).ETS( חל מנגנון הסחר בפליטות האירופי המגזר הפיננסי 6.3 להתמודדות עם שינוי האקלים יש גם ממד כלכלי ופיננסי מובהק, הנובע מן הצורך לנהל שני סוגים של סיכונים – סיכונים פיזיים (שאותם אפשר להפחית על ידי 99:)אדפטציה) וסיכוני המעבר למשק דל פחמן (פועל יוצא של מיטיגציה . סיכונים פיזיים כתוצאה משינוי האקלים גורמים להתייקרות המימון והביטוח, 1 ובמקביל פוגעים בערכם של נכסים. פעולות אדפטציה כגון חיזוק תשתיות או העתקתן לנוכח סיכוני אקלים מצריכות השקעה כלכלית שיכולה להיות ניכרת. הסיכונים מן האקלים יכולים להיות ישירים, כגון שרפות, שיטפונות או פגיעה מוגברת בנכסים סמוכי חוף (בשל התעצמות הסערות). סיכונים גם יכולים להיות משקיים, ולאו דווקא בהקשר של אירועי קיצון אלא כתוצאה משינויים -עקיפים וכלל הדרגתיים כגון עליית המפלס ושינויים בטמפרטורות ובתפרוסת המשקעים לעיל). 3 (שעלולים להסב נזק, למשל, ליבול החקלאי כמתואר בפרק חרף קושי למפות את מכלול הסיכונים הנגזרים משינוי האקלים ולהעריך מתי ובאיזו עוצמה יגרמו נזק כלכלי, יש הסכמה כי סיכונים אלה ממשיים, וכי הם עתידים להתעצם בשנים הבאות באופן שמחייב היערכות של המערכת הפיננסית. . סיכוני מעבר הכרוכים במאמצי המיטיגציה והמעבר לכלכלה דלת פחמן 2 יפחיתו את ערכם של הנכסים שיֵצאו בהדרגה משימוש (דוגמת מתקנים להפקת דלק מאובנים ובתי זיקוק), בד בבד עם פיתוחם של נכסים חדשים (דוגמת תשתיות 98 European Comission, European Green Deal: Agreement reached on the Carbon Border Adjustment Mechanism (CBAM), December 13th 2022, accessed: December 29th 2022; European Parliament, Deal reached on new carbon leakage instrument to raise global climate ambition, Press Release, December 13th 2022, accessed: December 29th 2022. ,2021 להרחבה ראו: מבקר המדינה, דוח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים התשפ"ב99 ואילך. לריאיון עם המפקח426 ': "משבר האקלים כמחולל סיכונים פיננסיים", עמ3.3 , חלק2021 אוקטובר על הבנקים יאיר אבידן, ראו: אופירה אילון ושחר בוקמן, הסתכלות פיננסית על סיכוני האקלים – ריאיון עם מר . על תחום הביטוח ראו: אילת 104–102 ', עמ2022 ,)3(13 יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, אקולוגיה וסביבה , עמ' 2019 ,)4(10 דוידוביץ', כיצד ישפיע שינוי האקלים על ענף הביטוח העולמי והישראלי?, אקולוגיה וסביבה .59–58 להתמודדות עם שינוי האקלים יש גם ממד כלכלי ופיננסי מובהק, הנובע מן הצורך לנהל שני סוגים של סיכונים – סיכונים פיזיים וסיכוני המעבר למשק דל פחמן (פועל יוצא של מיטיגציה). 39 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע בנקים מרכזיים וגופים לאומיים -פיננסיים בין פועלים לשפר את התמודדות המערכות הפיננסיות עם הסיכונים משינוי האקלים. גם בנק ישראל פרסם הוראה בעניין זה לאחרונה. עולם התשתיות מתעצב מחדש לנוכח המאמצים הגוברים למיתון שינוי האקלים ולהיערכות אליו. תמורות גדולות במיוחד – טכנולוגיות ורגולטוריות – צפויות במשק החשמל. פרט לפגיעה בנכסים ובעובדים בהם, ירידת 100.)אגירה וייצור אנרגיה מתחדשת ערכם של נכסים שמוצאים בהדרגה משימוש צפויה לפגוע גם במשקיעים, ועלולה 101.להוביל לתגובת שרשרת שתפגע באיתנות המערכת הפיננסית לאומיים שונים פועלים לשפר את האופן שבו -לאחרונה, בנקים מרכזיים וגופים בין המערכות הפיננסיות מתמודדות עם הסיכונים משינוי האקלים, ובהם: קרן המטבע רשת הבנקים המרכזיים למערכת פיננסית ירוקה 103, OECD- ה102,)IMF( לאומית-הבין וצוות משימה 104)NGFS – the Network for Greening the Financial System( Task Force on Climate-related Financial( לגילוי פיננסי בנושאי אקלים Financial -), שפועל במסגרת המועצה ליציבות פיננסית (הDisclosures גם בנק ישראל נדרש לנושא105.)G20-) – גוף בחסות הStability Board (FSB לאחרונה, והממונה על הבנקים פרסם הוראה לתאגידים הבנקאיים והסולקים 106.בעניין היערכותם לניהול סיכונים פיננסיים שקשורים לאקלים תשתיות וטכנולוגיה6.4 כבר היום, וביתר שאת בעשורים הקרובים, צפוי עולם התשתיות להתעצב מחדש לנוכח המאמצים הגוברים למיתון שינוי האקלים (מיטיגציה) ולהיערכות אליו ולשינויים נלווים (אדפטציה). תמורות גדולות במיוחד – טכנולוגיות ורגולטוריות – צפויות במשק החשמל: על רקע המגמה העולמית להפחית פליטות, רשתות החשמל במדינות רבות עוברות ממודל של ייצור ריכוזי על ידי תחנות גדולות המבוססות דלק מאובנים (למשל פחם או גז טבעי) לרשתות מבוזרות ודינמיות, 107.שבהן ריבוי מוקדי ייצור קטנים ובינוניים של אנרגיות מתחדשות ופתרונות אגירה שינוי נוסף שכבר משפיע על מבנה רשת החשמל ואשר צפוי כי השפעתו תגבר הוא המעבר לכלי רכב חשמליים, שהשימוש בהם מחייב פיתוח של רשת החשמל (הגברת הייצור, פיתוח הרשת ופריסת נקודות טעינה). אחד היתרונות שעשויים ) כך בדוח ועדת מנכ"לים בנושא עתיד מפרץ חיפה צוין (בהסתמך על דוח של חברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי100 כי ענף בתי הזיקוק מצוי במגמה של צמצום וקונסולידציה, ובעולם המערבי לא בונים בתי זיקוק חדשים. אשר לבית הזיקוק במפרץ חיפה, נמצא כי בהיעדר פעולה ממשלתית ימשיך בית הזיקוק לפעול עוד עשרות שנים, .27–26 ', עמ2021 ביוני7 ,ורווחיותו תלך ותפחת. המלצות ועדת המנכ"לים לפיתוח וקידום מפרץ חיפה 101 Emanuele Campiglio et al., Climate Change Challenges for Central Banks and Financial Regulators, Nature Climate Change 8, 2018, pp. 462–468. 102 Pierpaolo Grippa, Jochen Schmittmann & Felix Suntheim, Climate Change and Financial Risk, International Monetary Fund (IMF), December 2019, accessed: February 28th 2023. 103 OECD, Financial Markets and Climate Transition: Opportunities, Challenges and Policy Implications, OECD, Paris, 2021. בנקים מרכזיים ובהם בנק100- וכיום חברים בה יותר מ2017 נוסדה בידי שמונה בנקים מרכזיים בשנתNGFS 104 ישראל. הרשת מפרסמת מחקרים ומסמכי מדיניות בנושא השפעת שינוי האקלים על המערכת הפיננסית. למידע , כניסה: https://www.ngfs.net/en : ולמסמכים שהארגון מפרסם בנושא סיכוני אקלים ראו באתרNGFS על .2023 בפברואר28 105 Task Force on Climate-related Financial Disclosures (TCFD), 2022 Status Report, October 2022. ), עקרונות לניהול אפקטיבי06/23(]1[ בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים – אגף מדיניות והסדרה, ניהול בנקאי תקין106 .2023 ביוני12 , של סיכונים פיננסיים שקשורים לאקלים 107 Jochen Markard, The next phase of the energy transition and its implications for research and policy, Nature Energy 3, 2018, pp. 628–633. בהקשר הישראלי ראו: מתן שחק, אנרגיה מתחדשת בישראל – רקע וסוגיות לדיון – עדכון, מרכז המחקר והמידע ואילך).36 ', עמ4 (בעיקר פרק2021 בדצמבר7 ,של הכנסת מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 40 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע להיות לכלי רכב חשמליים הוא השימוש בהם לאגירת חשמל כחלק מרשת חשמל חכמה המשלבת מקורות של אנרגיה מתחדשת (בשעת הצורך אפשר יהיה להזרים 108.)לרשת את החשמל הטעון בכלי רכב חשמליים וכך לווסת את הרשת גם הצורך לשפר את עמידות התשתיות וחוסנן לנוכח תנאי האקלים החדשים, כגון ואף בתשתיות 109סופות עזות וגלי חום קיצוניים, מחייב התאמות ברשת החשמל בניינים וניקוז; בכל אלה עשויות להידרש 110,נוספות, לרבות כבישים, מסילות רכבת התאמות טכניות כדי לאפשר רצף תפעולי גם בתנאי הקיצון החדשים, שחורגים 111.בעוצמתם ובתדירותם ממה שהיה מקובל כשהתשתיות תוכננו ונבנו לצד כל אלה, הן הצורך במיטיגציה והן הצורך באדפטציה מביאים לצמיחתן של ) בתחומים מגוונים. בהיבט של מיטיגציה נודעת Climatech( טק-טכנולוגיות אקלים חשיבות רבה לפיתוח טכנולוגיות לייצור אנרגיה מתחדשת ואגירה (ובכלל זה ) ולהתייעלות אנרגטית. כמו כן, פיתוח של טכנולוגיות ללכידת 112טכנולוגיות מימן פחמן, אחסונו וניצולו נחשב חיוני למימוש יעדי המיטיגציה, שכן כל זמן שהאנושות ממשיכה לפלוט גזי חממה (כפי שעוד ייעשה בהיקפים גדולים בטווח הנראה לעין) לכידת פחמן הכרחית כדי "לקזז" את הפחמן הנפלט ולאפשר מימוש יעד של נטו אפס פליטות. גם פיתוח תחליפים לחלבון מן החי נחשב למפתח להפחתת פליטות: בתעשיית הבשר המסורתית נוצרות רמות גבוהות של פליטת גזי חממה מבעלי החיים עצמם וגם בעקיפין מגידול מספוא (תוך ניצול משאבי קרקע ומים ) ומהובלת החיות ברחבי הגלובוס. בשר מתורבת עשוי לספק מקור מזין 113מוגבלים של חלבון מלא ומינרלים אגב הפחתה ניכרת של פליטות הכרוכות בגידול משק חי. גם בהיבט של אדפטציה נודעת חשיבות לפיתוח טכנולוגיות חדשות, בין השאר התפלת מים, הגנה על אזורי חוף, 114,בתחום החקלאות ובכלל זה חקלאות מדייקת שיקום מערכות אקולוגיות, מערכות ותוכנות להתרעה על אירועים מתפרצים כגון 29 , רינת בניטה, כלי רכב חשמליים בישראל ובעולם – נתונים ומדיניות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת108 . להרחבה על תועלות נוספות של כלי רכב חשמליים ובכלל זה שילובם כפתרון אגירה לאנרגיה2021 בדצמבר מתחדשת, ראו: U.S. Department of Energy, Plug-In Electric Vehicles, SmartGrid.gov, May 7th 2023. :MIT להרחבה על האופן שבו שינוי האקלים צפוי להשפיע על פיתוח רשת החשמל, ראו בפורטל האקלים של אוניברסיטת109 Pablo Duenas Martinez & Elizabeth Gribkoff, The Electric Grid, MIT Climate Portal, May 24th 2022, accessed: May 5th 2023. 110 Emmanuel M. N. A. N. Attoh et al., Climate services for the railway sector: A synthesis of adaptation information needs in Europe, Frontiers in Climate 4, November 2022, https://doi.org/10.3389/ fclim.2022.968298. לדוגמאות של היבטים אקלימיים שמשפיעים על אמינות תפעולית של תשתיות שונות, ועל ההתמודדות עם111 :ודאות באשר לתנאי האקלים שיתפתחו והשפעתם על תכנון התשתיות, ראו-אי Mikhail V. Chester, B. Shane Underwood & Constantine Samaras, Keeping infrastructure reliable under climate uncertainty, Nature Climate Change 10, 2020, pp. 482–490. ,)3(13 חיה ארז ונדיה צימרמן, מהפכת המימן – אסטרטגיות לאומיות ושינויים גיאופוליטיים, אקולוגיה וסביבה112 .2022 מחסור בקרקע עלול להביא לבירוא יערות, דבר אשר בתורו מפחית את היכולת של מערכות אקולוגיות לספוח113 פחמן באופן טבעי; כדי להפיק ולהוביל מים, במיוחד בהתפלה, יש צורך באנרגיה רבה שכל עוד איננה ממקור מתחדש, עלולה אף היא לגרום לפליטות גזי חממה בהיקף ניכר. לפי רשות החדשנות, "חקלאות מדייקת מגדילה את הפרודוקטיביות החקלאית, תוך ייעול ניהול המשקים114 החקלאיים ושימוש יעיל יותר במים, חומרי הדברה, חומרים מזינים ותשומות אחרות. חקלאות מדייקת מפחיתה את כמות הפליטות, משפרת את בריאות הקרקע ומצמצמת את היקפי השטחים החקלאיים ואת השינויים בשימוש .28 ', עמ2022 ,2021 טק בישראל – תמונת מצב-בקרקע". רשות החדשנות, אקלים בתשתיות מסוגים שונים עשויות להידרש התאמות טכניות לנוכח תנאי הקיצון החדשים, שחורגים בעוצמתם ובתדירותם ממה שהיה מקובל כשהתשתיות תוכננו ונבנו. 41 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע בתוך כך, משבר האקלים עשוי ליצור גם הזדמנויות כלכליות115.הצפות ושרפות 116.טק מתקדמת, כפי שיש בישראל-ודיפלומטיות למדינות שבהן יש תעשיית אקלים . שינוי האקלים בישראל7 שינוי האקלים אינו פוסח על ישראל – ההפך הוא הנכון. המזרח התיכון מאופיין בתור ) של שינוי האקלים, כלומר אזור שבו קצב השינויים ועוצמתם hotspot( מוקֵ דה גבוהים ביחס למרבית האזורים בכדור הארץ. דוח מחקר של השירות המטאורולוגי , בין השאר: 2017 עד1950- השנים מ67-מצביע על סדרה של שינוי אקלים ב מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת; הִ תְ רַ בּוּת הימים והלילות 1.4 עלייה של 30- אשר למשקעים, נמצא כי ב117.החמים והתמעטות הימים והלילות הקרים השנים האחרונות חלה ירידה במשקעים באגן ההיקוות של הכינרת ובחלקים של החוף והשפלה, ועלייה במשקעים באזורים אחרים, ובהם צפון הנגב ומישור החוף ) חלה ירידה 2019–1989( ארצי, בשלושים השנים האחרונות-הדרומי. בחישוב כלל מ"מ בעשור ופחתו ימי הגשם, אם כי שינויים אלו אינם מובהקים 25-במשקעים של כ מבחינה סטטיסטית (בשל התנודתיות הרבה ומיעוט יחסי של נקודות מדידה). דוח נוסף של השירות המטאורולוגי נוגע למגמות השינוי בטמפרטורה עד שנת . בהתבסס על מודלים אקלימיים, 2100 מחברי הדוח צופים כי שינויים שנצפו בתבניות האקלים בארץ יימשכו ואף 2100 יואצו בשנים הבאות: עד סוף צפוי שהטמפרטורה הממוצעת בישראל מעלות בתרחיש 1.5-תוסיף עוד לעלות ב 4-האופטימי (צמצום פליטות עולמי), ובכ מעלות בתרחיש הפסימי ("עסקים כרגיל", אשר למשקעים, 118.)ראו גרף משמאל צפויה הפחתה 2050–2021 בשנים במשקעים לעומת 7% מתונה למדי של –2071 , אולם בשנים1990–1961 השנים . להרחבה נוספת בהיבט של2022 ,2021 טק בישראל – תמונת מצב- להרחבה ראו: רשות החדשנות, אקלים115 :אדפטציה ראו UNFCCC, Technologies for adaptation to climate change, 2006; World Economic Forum, 3 ways technology is helping the world adapt to climate change, February 1st 2023, accessed: May 7th 2023. בעניין מעבר25.7.2021 מיום171 משרדי בהמשך להחלטת ממשלה- להרחבה בנושא זה ראו: המלצות צוות בין116 ; שחר בוקמן, שינוי האקלים וחדשנות אקלימית במדיניות החוץ של ישראל – ריאיון2022 לכלכלה דלת פחמן, יוני .108–105 ,)3(13 עם השגריר גדעון בכר, השליח המיוחד לשינוי האקלים וקיימות, אקולוגיה וסביבה מעלות צלזיוס, ולילות חמים מוגדרים כאלה 7- לילות קרים מוגדרים לילות שבהם טמפרטורת המינימום נמוכה מ117 מעלות30 מעלות צלזיוס; ימים חמים הם ימים שבהם הטמפרטורה עולה על20 שבהם הטמפרטורה עולה על צלזיוס. 4000- ', דוח מחקר מס2100 השירות המטאורולוגי הישראלי, מגמות השינוי בטמפרטורה בישראל, תחזיות עד118 .2020 , אוגוסט0802-2020-0000044 המזרח התיכון מאופיין ) hotspot( בתור מוקֵ דה של שינוי האקלים, כלומר אזור שבו קצב השינויים ועוצמתם גבוהים ביחס למרבית האזורים בכדור הארץ. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 42 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע מ"מ גשם בממוצע – יותר מרבע מכמות הגשם127 חזויה הפחתה של2100 119.השנתית הממוצעת אשר להתחממות הימים והלילות, לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה הערכות 120: OECD-חמורות המבוססות על דוח עדכני של ה אדם בישראל צפוי 2099–2080 על פי הדוח, גם בתרחיש המתון שנבחר, בשנים מעלות 35 ימים בשנה שבהם הטמפרטורה המרבית תעלה על80-להיחשף לכ צלזיוס. נתון זה הוא השלישי בגובהו בכל המדינות שנבחנו, והוא נובע מכך , 2014–1995- ימים כאלו יותר לאדם בממוצע בהשוואה ל45-שבישראל יהיו כ והמדינות השותפות שנבדקו.OECD-עלייה זו היא הגבוהה ביותר בכל מדינות ה תוצאה זו חמורה אף יותר כשבוחנים את התוצאות בנוגע ללילות חמים, שבהם ייחשפו 2099–2080 מעלות צלזיוס. בשנים20-הטמפרטורה לא תרד מתחת ל לילות בשנה 48- לילות כאלו, מספר שהוא עלייה של כ145-הישראלים לכ . עלייה זו היא 2014–1995 לאדם בממוצע בהשוואה לערך הממוצע בשנים השנייה בגובהה במדינות שנבחנו. לילות חמים, ובמיוחד משך ארוך של לילות חמים, תורמים במידה שווה ואפילו גבוהה יותר במקרים מסוימים לעקת חום, להתפתחות איי חום עירוניים ולעלייה בתמותה. מכאן שיש צורך דחוף בהיערכות לחשיפה נרחבת של האוכלוסייה לטמפרטורות 121.גבוהות למשך זמן ארוך נוסף על אלה, בים התיכון קצב התחממות מי הים, התמלחותם והחמצתם, וכן עליית פני הים הוא קצב חד בהשוואה למגמות העולמיות; בתוך כך, קיימת סכנה 122.להצפה של אזורים מסוימים, פגיעה בתשתיות חופיות ופגיעה במגוון הביולוגי הימי את השינויים הצפויים בישראל מסכמת המינהלת להיערכות לשינוי אקלים, שהוקמה לפי החלטת ממשלה (ראו בהמשך) בארבע מגמות מרכזיות, שעשויות כל אחת בתורה להשפיע על מגוון תחומים: חם יותר – עלייה בטמפרטורה; יבש יותר – עקב מגמות שינוי במשקעים; גבוה יותר – עלייה בגובה פני הים; קיצוני יותר – ובכלל זה עלייה במספר אירועי שיא של משקעים, שיטפונות, סחיפת קרקע שינוי האקלים הצפוי באזור המזרח התיכון 123.והצפות ברחבי המדינה ובעיקר בערים  השירות המטאורולוגי הישראלי, שינוי האקלים בישראל: מגמות עבר ומגמות חזויות במשטר הטמפרטורה119 . להרחבה נוספת בדוח מגמות2019 , נובמבר4000-0804-2019-0000075 'והמשקעים, דוח מחקר מס , ראו באתר השירות המטאורולוגי לפי אזורים: 2022 בטמפרטורות הגבוהות בעשורים הקרובים, שמעודכן לינואר כלל ארצי, מישור החוף, השפלה, אזור ההר, בקעה וערבה, אזור הנגב וצפון מזרח הארץ, וכן נספח עם שיטות העבודה. 120 OECD, The Climate Action Monitor 2023: Providing Information to Monitor Progress Towards Net-Zero, OECD Publishing, 2023. . הדוח מראה עד כמה ישראלOECD- של הClimate Action Monitor  המשרד להגנת הסביבה, התפרסם דוח121 .2023 בנובמבר22 :, כניסה2023 בנובמבר19 ,בסיכון מוגבר להשלכות שינוי האקלים ,1 המינהלת להיערכות לשינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה, היערכות מדינת ישראל לשינוי אקלים: דוח מספר122 .36–34 ', עמ2021 אפריל ראו שם. להרחבה נוספת ראו בדוחות השירות המטאורולוגי: אסף ציפורי, יצחק יוסף, נועם חלפון, מגמות בגשם123 8 ,4000-0804-2022-0000004 ', השירות המטאורולוגי, דוח מחקר מס2021–2020 כבד בישראל בתקופה .2022 בדצמבר20 ,, השירות המטאורלוגי2020–1951 ; יפתח זיו, מדדי סכנת שרפות בישראל2022 בפברואר 43 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע מצריך היערכות לא רק בישראל אלא גם אצל שכנותיה. חוסר היערכות של מדינות במזרח התיכון לשינוי האקלים עלול לערער את היציבות האזורית ולהשפיע לרעה 124.גם על ביטחונה של ישראל כפי שצוין לעיל, מבדיקת מבקר המדינה עולה כי באזור שישראל ושכנותיה , גבוה מן 27.5%- ל8.5% מוערך בין2050 נמצאות בו, אובדן התמ"ג עד שנת הממוצע העולמי. עם זאת, המבקר מצא כי "אף גוף ממשלתי כלכלי או גורם כלכליות בישראל לא ביצע... הערכה לאומית בנוגע -האמון על תחזיות מקרו לנזקים ולהשפעות של נזקי שינוי האקלים על המשק הישראלי". כפי שצוין לעיל, מבדיקת מבקר המדינה עולה כי באזור שישראל ושכנותיה נמצאות בו, אובדן , גבוה מן הממוצע העולמי. עם 27.5%- ל8.5% מוערך בין2050 התמ"ג עד שנת -זאת, המבקר מצא כי "אף גוף ממשלתי כלכלי או גורם האמון על תחזיות מקרו כלכליות בישראל לא ביצע... הערכה לאומית בנוגע לנזקים ולהשפעות של נזקי 125."שינוי האקלים על המשק הישראלי מדיניות אקלים בישראל7.1 כאמור, המדינות החתומות על הסכם פריז ובהן ישראל נדרשות לדווח ולעדכן על ), והדיווח NAPs( ) הן בתחום האדפטציהNDCs( תוכניותיהן הן בתחומי המיטיגציה . בחלק מן המדינות נושאים אלה SDG13 על תוכניות אלה הוא אחד המדדים ליישום מעוגנים בחוק אקלים. בישראל לא הושלם הליך החקיקה של הצעת חוק האקלים . טיוטת חוק אקלים חדשה אושרה בוועדה השרים לענייני 24-שהוגשה בכנסת ה חקיקה לאחרונה אך טרם הובאה לאישור הכנסת (ראו בהמשך). אי לכך, נכון ), המדיניות מוסדרת בהחלטות ממשלה. 2023 למועד פרסום מסמך זה (נובמבר 2008 החלטות אלה התקבלו בשלושה גלים עיקריים: החלטות ממשלה בשנים לקראת 2015 החלטות ממשלה בשנת126; בקופנהגןCOP10 לקראת2009-ו בגלזגו COP26 והסכם פריז; והחלטות שהתקבלו סביבCOP21-ובהמשך ל .2021 בשנת יצוין כי לבד ממשרדי הממשלה אשר מתווים את המדיניות הלאומית לנוכח שינוי האקלים בהיבטים של מיטיגציה ואדפטציה, גורמים נוספים בישראל שנוגעים ארגוני המגזר השלישי 128, המגזר העסקי127,לתחום הם בין השאר הרשויות המקומיות ומומחים מן האקדמיה. ביוזמת נשיא המדינה ובחסותו הושק "פורום האקלים , שמטרתו קידום שיתופי פעולה בין קבוצות ומגזרים 2022 הישראלי" בתחילת לאומי בנושא, באמצעות הפגשת -בחברה הישראלית וכן שיתוף פעולה אזורי ובין  להרחבה ראו: יהודה טרואן, השפעתם של שינויי האקלים על הביטחון הלאומי: היערכות מערכות הביטחון בישראל124 .2021 ביוני20 ,ובמדינות נבחרות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת , אוקטובר2021 מבקר המדינה, דוח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים התשפ"ב125 .419–418 ', עמ2021 להרחבה בהקשר של מיטיגציה ראו: מבקר המדינה, דוח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר126 .88–83 ', עמ2021 , אוקטובר2021 האקלים התשפ"ב .2020 אביב בשנת- ראו למשל תוכנית היערכות עירונית לשינויי האקלים שפרסמה עיריית תל127 .2022 ,2021 טק בישראל – תמונת מצב- ראו למשל: רשות החדשנות, אקלים128 ,בהיעדר חוק אקלים מדיניות האקלים של ישראל מעוגנת כיום בהחלטות ממשלה. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 44 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע מקבלי ההחלטות בדרג הבכיר ביותר עם חזית החשיבה והעשייה האקלימית עם זאת, סקירת מכלול הגורמים והתוכניות בתחום חורגת ממסגרת 129.בישראל המסמך הנוכחי, ולהלן נתמקד בזירת המדיניות הממשלתית. מיטיגציה (אִ פְ חוּת)7.2 המשרד להגנת הסביבה הוא המשרד שמוביל ומתכלל תהליכי מדיניות להתמודדות עם שינוי האקלים. בתחום המיטיגציה הקים המשרד את אגף בכיר שינויי אקלים – מיטיגציה (אִ פְ חוּת), באשכול רישוי תעשיות, שתפקידו לסנכרן את עבודת אגפי המשרד ומשרדי הממשלה הרלוונטיים בנושא אנרגיה ושינוי האקלים, ולשמש מוקד עם זאת, חשוב להזכיר בהקשר זה כי נקיטת 130.ידע ומידע לאומי בנושא מיטיגציה צעדים ממשיים להפחתת גזי חממה במגזרים השונים אינה מצויה במרבית המקרים בתחום סמכותו של המשרד להגנת הסביבה, אלא בסמכותם של משרדים מקצועיים אחרים כגון משרד האנרגיה ומשרד התחבורה. בהקשר זה יצוין כי אחד מסלעי המחלוקת שהתעוררו סביב חוק האקלים הוא אופן חלוקת 131.הסמכויות בין משרדי הממשלה השונים כאמור, בהיעדר חוק אקלים המדיניות הממשלתית עוגנה עד כה בהחלטות ממשלה. ההחלטה האחרונה בדבר הפחתת גזי חממה (מיטיגציה) היא החלטה . בהחלטה זו 2021 , מעבר לכלכלה דלת פחמן, מיולי36- של הממשלה ה171 . היעד הלאומי שנקבע2050- ו2030 קבעה הממשלה יעדים לאומיים לשנים (הגבלת 2015 ביחס לפליטות הלאומיות בשנת27%- הוא הפחתה ב2030 לשנת ] לכל MtCO2e[ 132חמצני- מיליון טונות שווה ערך פחמן דו58-פליטות גזי חממה ל יצוין בהקשר זה כי מבקר המדינה העיר 133.)2015- מיליון טונות ב79 היותר לעומת כי היעדים שנקבעו בישראל נמוכים מן המקובל במדינות מפותחות וכי "ישראל ) בקביעת יעדי הפחתת גזי חממה כנדרש taking the lead( 'אינה מדינה 'מובילה בנושא 2023 גם בדוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה באפריל134."בהסכם פריז הפחתת פליטות גזי חממה בישראל, צוין כי יעדיה של ישראל עדיין רחוקים להרחבה על הפורום ראו: דב חנין, פורום האקלים הישראלי – יוזמת נשיא המדינה לשיפור ההתמודדות הישראלית129 .2022 ,)3(13 עם משבר האקלים, אקולוגיה וסביבה המשרד להגנת הסביבה, מציבים את משבר האקלים בראש סדר העדיפויות – גם במבנה הארגוני של המשרד130 .2022 בדצמבר25 :להגנת הסביבה, כניסה  ראו: המשרד להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה נחוש להעביר את חוק האקלים והעלה אותו לדיון בוועדת131 .2023 במאי9 :, כניסה2023 באפריל30 ,שרים לענייני חקיקה לעיל.24 ראו הערה132 , לקראת הסכם פריז2015 , שנקבעה בספטמבר34- של הממשלה ה542 יעד זה שאפתני ביחס ליעד בהחלטה133 מיליון טונות81-שכותרתה "הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק", ובה הוגבל יעד הפליטות ל (למשל, נוספו יעדים 542 נכלל פירוט רב יותר של יעדים מגזריים לעומת החלטה171 . יצוין כי בהחלטה2030 עד טונות, 3.5 בדבר הפחתה של פליטות שמקורן מפסולת עירונית מוצקה, פליטות מכלי רכב חדשים עד משקל פליטות מן התעשייה ועוד). , אוקטובר2021 מבקר המדינה, דוח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים התשפ"ב134 .65 ', עמ2021 של171 החלטה מיולי 36-הממשלה ה הציבה יעד לאומי 2021 מן27% להפחתה של הפליטות הלאומיות ביחס 2030 בשנת .2015 לפליטות בשנת 45 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע , לעומת2015- ביחס ל2030 עד27%( מהיעדים של מדינות מפותחות אחרות 135.) לפחות במדינות מפותחות אחרות40% ביחס לשנת85% הוא הפחתה של171 בהחלטה2050 היעד הלאומי לשנת חמצני). מבקר המדינה מציין כי יעד - מיליון טונות שווה ערך פחמן דו12( 2015 זה "מלמד על מדיניות של מעבר לכלכלה דלת פחמן ולא מאופסת פחמן כפי עם זאת, יצוין כי הממשלה הכירה בחשיבות 136." רבותOECD שמתכננות מדינות בהתאם להסכם פריז, וזהו 2050 ההגעה ליעד של אפס פליטת גזי חממה עד שנת 137.)גם היעד שמופיע בטיוטות של חוק האקלים (ראו להלן משרדיות ליישום היעדים ולדיווח על ההתקדמות - נכללות מסגרות בין171 בהחלטה בהם, ובהמשך אליה התקבלו החלטות ממשלה נוספות בין השאר לקידום המעבר לאנרגיה מתחדשת, להתייעלות אנרגטית, ליצירת מנגנון לתמחור פחמן שיעלה בהדרגה ויגולם בבלו על הדלק, לתחבורה נקייה ודלת פחמן, לפיתוח תשתיות 138.להפחתת פליטות בתחומי האנרגיה והפסולת ולעידוד מו"פ בתחום האקלים החלטות אלה ממחישות כי מדיניות בתחום שינוי האקלים נוגעת בתחומי האחריות של מגוון משרדים, ובתוך כך יצירת הליכים לקידום הפעולה המשותפת של משרדי הממשלה היא אחד הנושאים שצפויים לעלות בחוק האקלים (ראו בהמשך). ככלל, יעדי הפחתה לאומיים מבוססים על תחשיבים של הפחתת פליטות במגזרי של הממשלה 1282 וכן בהחלטה36- של הממשלה ה171 המשק השונים. בהחלטה , תוכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ופליטות גזי החממה 36-ה המשרד להגנת הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה בישראל – דו"ח מעקב שנתי אחר יישום התוכנית והיעדים135 . ראו שם להשוואה5 ', עמ2023 הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ומחויבות ישראל לאמנת האקלים, אפריל עם יעדי מדינות אחרות. ,2021 , אוקטובר2021 מבקר המדינה, דוח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים התשפ"ב136 . יצוין בהקשר זה כי יומיים לפני היציאה לוועידת גלזגו סיכמו ראש הממשלה ושרת האנרגיה על יעדים של176 'עמ ), אולם הדברים טרם גובו בהחלטת 171 כאמור בהחלטה85% (לעומת הפחתה של2050 איפוס פליטות עד שנת ממשלה או בחקיקה ראשית. משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה בנט ושרת האנרגיה אלהרר סיכמו על קביעת .2021 באוקטובר31 :, כניסה2021 באוקטובר29 ,2050 יעד לאומי, אפס פליטות גזי חממה עד לשנת להרחבה על המושג "איפוס פליטות" ראו: יהודה טרואן, במבט ראשון: נטו אפס פליטות, מרכז המחקר והמידע .2022 ביוני8 ,של הכנסת . ראו בנאומו2050 ראש הממשלה בנט אף הכריז בוועידת האקלים על מחויבות ישראל לאיפוס פליטות עד137 :שפורסם באתר משרד החוץ Ministry of Foreign Affairs, Press releases: PM Bennett addresses UN Climate Change Conference, November 1st 2021, accessed: January 4th 2023. , "מעבר לאנרגיה ירוקה ותיקון208 : החלטה2021 באוגוסט1- התקבלו ב36- שלוש החלטות של הממשלה ה138 ,254 החלטת ממשלה", שעיקרה הסרת חסמים והאצת הפיתוח של מתקנים סולריים לייצור חשמל; החלטה , 286 "התייעלות ממשלתית בצריכת אנרגיה", ובה צעדים לצמצום צריכת החשמל במשרדי הממשלה; והחלטה באוקטובר 24-"תמחור פליטות גזי חממה", שעניינה הטלת מס פחמן שיעלה בהדרגה ויגולם בצו הבלו על דלק. ב , אישור עדכון לתוכנית הלאומית להתייעלות 541 ארבע החלטות נוספות: החלטה36- קיבלה הממשלה ה2021 , קידום תחבורה נקייה ודלת פחמן, ובה החלטות הנוגעות542 באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה; החלטה למעבר המשק לכלי תחבורה נקיים – פרטיים, מסחריים או משמשים לתחבורה ציבורית – ובכלל זה פריסת , האצת תשתיות במסגרת המאבק בשינויי 543 תשתיות טעינה, וכן עידוד נסיעה בתחבורה ציבורית; החלטה משרדי להסרת חסמים והאצה של פרויקטים המסייעים להפחתת -האקלים, שעיקרה הקמת צוות משימתי בין , עידוד חדשנות טכנולוגית למאבק בשינויי 544 גזי חממה, בין היתר בנושאי אנרגיה, פסולת ומחזור; והחלטה האקלים, שעוסקת בטכנולוגיות הנוגעות הן למיטיגציה הן לאדפטציה, בין השאר על ידי הקמת צוות משימה להאצת טכנולוגיות אקלים בראשות מנכ"ל משרד ראש המשלה, עידוד השקעות במחקר ופיתוח וייסוד ועידת ראש , היא החלטה 171 הממשלה לחדשנות וטכנולוגיה בנושא האקלים. החלטה נוספת, שהתקבלה קודם להחלטה 35-, "קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל ותיקון החלטות ממשלה", שהתקבלה ב35- של הממשלה ה465 .2020 באוקטובר מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 46 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע נקבעו יעדים וצעדי מדיניות בארבעה2022 במרץ14 בישראל – תוכנית יישום, מיום מגזרים. היעדים המגזריים הם אלה: פליטות 2015 בשנת ייחוס (מיליון טונה גז"ח) שיעור הפחתה 2030 בשנת 2015 לעומת כמות פליטה 2030 בשנת (מיליון טונה גז"ח) משקי-כלל79 27% 58 ייצור חשמל37.4 30% 26.2 תחבורה18 -3% 18 תעשייה12 30% 8 פסולת מוצקה5.5 47% 2.5 כפי שאפשר לראות, המגזר שמייצר את מרב הפליטות ובו גם יעד להפחתה של הוצב גם למגזר התעשייה, 30% הוא מגזר ייצור החשמל. יעד הפחתה של30% .אם כי הפליטות ממגזר התעשייה הן כמחצית מהפליטות של מגזר ייצור החשמל (הפחתת גז מתאן מפסולת אורגנית 47% במגזר הפסולת מתוכננת הפחתה של במטמנות) אולם תרומת מגזר זה להפחתה הכוללת צנועה בשל חלקו הקטן יחסית גדול ביחס לשנת 2030 בסך הפליטות. מגזר התחבורה הוא היחיד שבו היעד לשנת , אם כי יעד זה הוא נמוך מן הגידול הצפוי בתרחיש עסקים כרגיל: לפי דוח 2015 פליטות של המשרד להגנת הסביבה שפורסם לאחרונה, "בהינתן קצב ההתקדמות לעומת 2015- בפליטות ביחס ל6%-הנוכחי, [במגזר התחבורה] צפוי גידול של כ 139." בלבד3.3%-היעד להגבלת הגידול ל ניסיון העבר מלמד שאף שהיעדים בישראל נחשבים נמוכים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, הממשלה מתקשה לעמוד ביעדים שהציבה להפחתת פליטת גזי כי ההתקדמות בהשגת 2021 מבקר המדינה קבע בדוח מאוקטובר140.חממה 141."היעדים הסקטוריאליים "נעה בטווח שבין 'בפיגור' לאפס דוח המעקב אחר הפחתת פליטות גזי חממה של המשרד להגנת הסביבה מאפריל הייתה נמוכה מכמות הפליטות 2021 מצא שכמות הפליטות בישראל בשנת2023 , וראו: המשרד2015 ביחס לשנת2050 עד שנת96% אם כי יצוין שבמגזר התחבורה נקבע יעד הפחתה של139 להגנת הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה בישראל – דו"ח מעקב שנתי אחר יישום התוכנית והיעדים הלאומיים .27 ', עמ2023 להפחתת פליטות גזי חממה ומחויבות ישראל לאמנת האקלים, אפריל כך למשל בדוח ממשלתי שנתי למעקב אחר יישום התוכניות והיעדים להפחתת פליטות גזי החממה ומחויבות140 2020 , נקבע כי הממשלה לא עמדה ביעדים המגזריים לשנת2021 ישראל לאמנת האקלים, שפורסם במאי והממשלה אף אינה צפויה לעמוד ביעד למגזר התחבורה. אשר ליעדים הלאומיים, נקבע כי "מהערכה ראשונית ", זאת 2025 ביעד הפליטה לנפש אשר עליו התחייבה הממשלה לשנת2020 עולה כי הממשלה עמדה בשנת לאומית, היעדים של -בין השאר עקב רמת פליטות נמוכה בשל משבר הקורונה. בו בזמן הודגש כי "בהשוואה בין ואף נמוכים מהיעדים של עשרות מדינות מתפתחות". ד"ר גיל OECD-ישראל נמוכים מאוד לעומת שאר מדינות ה פרואקטור, רון קמרה ואברי שכטר, הפחתת גזי החממה בישראל: דוח מעקב שנתי אחר יישום התוכנית והיעדים .2021 הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ומחויבות ישראל לאמנת האקלים, המשרד להגנת הסביבה, מאי , אוקטובר2021  מבקר המדינה, דוח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים התשפ"ב141 .66 ', עמ2021 בקצב היישום הנוכחי של מדיניות הממשלה, צפויה הפחתת פליטות בלבד בשנת 12%-של כ (לעומת יעד 2030 עמידה-). אי27% של ביעדים צפויה בכל אחד מן המגזרים. 47 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע עם זאת, נמצא כי142., ועיקר ההפחתה נובע מהפחתת השימוש בפחם2015 בשנת 12%-בקצב היישום הנוכחי של מדיניות הממשלה צפויה הפחתת פליטות של כ ). כפי שאפשר לראות מטה בתרשים 27% (לעומת יעד של2030 בלבד בשנת , בכל אחד מן המגזרים (חשמל, תחבורה, 2030 תחזית פליטות מגזריות לשנת תעשייה וגזי קירור, פסולת ואחר) הממשלה צופה כי לא תעמוד ביעדים שקבעה. : יעדים לעומת התחזית לפי קצב 2030 פליטות מגזריות בשנת 143)חמצני-התקדמות נוכחי (במיליון טונות שווה ערך פחמן דו בדוח פורטו גם הפעולות המרכזיות שנדרשות על מנת להתקדם לסגירת הפערים מכלל אמצעי 28% ,, ובהן צעדים רוחביים וצעדים מגזריים. לפי הדוח2030 עד מתוכננים 1%- לא התחילו ביצוע ו14% , התחילו ביצוע50% ,המדיניות בוצעו צעדים רוחביים משמעותיים שטרם בוצעו 144." סומנו "ללא דיווח7% .להתחיל הם השלמת חקיקת חוק אקלים ותמחור פליטות הפחמן (בהתאם להחלטה 145.)36- של הממשלה ה286 להרחבה בנושא סגירת התחנות הפחמיות לייצור חשמל ראו: נתנאל קופראק ונעם בוטוש, השפעת השימוש142 .2023 בפברואר13 ,בפחם על משק החשמל ותעריף החשמל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת מקור: המשרד להגנת הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה בישראל – דו"ח מעקב שנתי אחר יישום התוכנית143 .6 ', עמ2023 והיעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ומחויבות ישראל לאמנת האקלים, אפריל .12–¬10 , לפירוט ראו: שם144 נקבע כי צעדי המדיניות הנוכחיים2023 על הביצועים הסביבתיים של ישראל ממאיOECD- גם בדוח מיוחד של ה145 של ישראל לא יאפשרו לה לממש את יעדי ההפחתה, וכי העברת הצעת חוק אקלים ובו יעדי הפחתה מחייבים היא צעד חשוב לקידום העניין. וראו: OECD, OECD Environmental Performance Reviews: Israel 2023, 2023, pp. 14-15. דוח של המשרד להגנת הסביבה קובע כי שילוב אמצעי מדיניות נוספים יאפשר להפחית את פליטות גזי החממה בשנת 30%-במשק ב .2015 ביחס לשנת2030 מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 48 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע בדוח המעקב של המשרד להגנת הסביבה אחר הפחתת פליטות גזי חממה מאפריל צוין כאמור כי יעדיה של ישראל נמוכים מן היעדים של מדינות מפותחות 2023 על146. ביחס לשנת הבסיס2020 אחרות, וכך גם שיעור ההפחתה בפועל לשנת עמידה ביעדי האקלים -רקע הנתונים, המשרד להגנת הסביבה מתריע כי "אי תביא לפגיעה משמעותית בכלכלה, בבריאות, בביטחון האנרגטי, בסביבה נתונים חמורים עוד יותר פורסמו בדוח פליטות 147."ובמעמדה של ישראל בעולם , שבו עדכן המשרד להגנת הסביבה את הנתונים וקבע:2023 מעודכן לספטמבר חמצני. בניגוד - לא תהיה עלייה בפליטות פחמן דו2022 "התחזיות היו שבשנת בפליטת גזי חממה לאוויר בישראל 3.5% חלה עלייה של2022 אליהן, בשנת , ולראשונה פליטה הגבוהה מהפליטה בשנת 2012 (זו הפליטה הגבוהה משנת לאומית -). פליטה זו עומדת בניגוד למחויבות הבין2015 הבסיס של הסכמי פריז 2030 בפליטות עד27% של ישראל ותקשה מאוד על עמידה ביעד ההפחתה של 148.". עיקר העליות בייצור חשמל, תחבורה וגזי קירור2015 ביחס לשנת הייחוס מצד שני, דוח הפחתת פליטות גזי חממה בישראל של המשרד להגנת הסביבה 2030 בשנת30%- קובע כי הפחתת פליטות גזי החממה במשק ב2023 מאפריל (כלומר, היעד המוצע בהצעת חוק האקלים ומעבר ליעד הנוכחי 2015 ביחס לשנת ) אפשרית על ידי שילוב כמה אמצעי מדיניות 171 בהחלטת ממשלה27% של מרכזיים נוספים: איסוף ושרפת מתאן הנוצר בתהליכי טיפול בשפכים; הפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החקלאות; הפעלת תוכנית מתוקצבת שתתמרץ ותחייב מהחשמל 40% ייעול של צריכת האנרגיה; יישום תוכנית לאומית מקיפה לייצור 149.באמצעות אנרגיות מתחדשות; וסגירת בתי הזיקוק במפרץ חיפה אדפטציה (היערכות והסתגלות)7.3 של הממשלה4079 אדפטציה לשינוי האקלים בישראל מקודמת במסגרת החלטה , שכותרתה: היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: יישום 2018 מיולי34-ה מתוקף החלטה זו 150.ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית הוקמה המינהלת להיערכות לשינוי אקלים, אשר כוללת נציגים ממשרדי ממשלה, ממשלתיים. דוח ראשון של המינהלת, ובו -מרשויות ממשלתיות ומארגונים לא . המשרד להגנת הסביבה מרכז את 2021 רשימה של המלצות, פורסם באפריל פעולת המינהלת להיערכות לשינוי אקלים שבראשה סמנכ"ל אשכול משאבי טבע מאוקטובר 36- של הממשלה ה1902 וחוסן אקלימי במשרד. נוסף על כך, החלטה המשרד להגנת הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה בישראל – דו"ח מעקב שנתי אחר יישום התוכנית והיעדים146 . ראו שם להשוואה5 ', עמ2023 הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ומחויבות ישראל לאמנת האקלים, אפריל עם יעדי מדינות אחרות. המשרד להגנת הסביבה, דוח מיוחד של המשרד להגנת הסביבה: התועלת למשק כתוצאה מצעדי הפחתת גזי147 .2023 במאי21 :, כניסה2023 במאי1 , מיליארד שקל2.7- הסתכמה ב2021 חממה שבוצעו בשנת .2023 בספטמבר6 ,? המשרד להגנת הסביבה, מה המפעלים בסביבה שלנו פולטים לאוויר לים ולקרקע148 .12 ' שם, עמ149 , היערכות ישראל לשינוי אקלים – היערכות ומוכנות לשינוי אקלים32- של הממשלה ה474 קדמה לה החלטה150 . להרחבה על גלגוליה ויישומה של החלטה זו ראו: מבקר המדינה, דוח2009 והפחתת פליטות גזי חממה, משנת , פרק המיטיגציה.2021 , אוקטובר2021 מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים התשפ"ב המשרד להגנת הסביבה מרכז את פעולת המינהלת להיערכות לשינוי אקלים, שהוקמה מתוקף החלטת ממשלה. 49 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע מחייבת את כל משרדי הממשלה לגבש תוכנית היערכות משרדית עד2022 151.2023 סוף שנת עם זאת, יצוין כי בהצעת חוק האקלים הוקצו למשרדי הממשלה שנתיים מפרסום , המשמעות 2023 החוק לגבש תוכניות כאמור. אם החוק יתקבל לפני תום שנת 152.תהיה דחייה של שנתיים בהגשת התוכניות ביחס להחלטת הממשלה האמורה נקבע: "בחלוף שלוש שנים מהחלטת 2021 בדוח שפרסם מבקר המדינה באוקטובר אין לישראל תוכנית פעולה לאומית מתוקצבת בת ביצוע שהיא 4079 הממשלה פועלת על פיה, כך שלא הושגה מטרת העל של החלטת ממשלה זו, ולפיה 'בישראל נכון למועד כתיבת מסמך 153."'תהיה מוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה זה, אין עדיין תוכנית לאומית מאושרת ומתוקצבת בתחום האדפטציה. כמו כן, טרם התקבל בקריאה שלישית בכנסת חוק אקלים אשר מסדיר ומעגן בחקיקה ראשית 2022 בין השאר את נושא האדפטציה (ראו בהמשך). עם זאת, ראוי לציין כי בשנת הוקם במשרד להגנת הסביבה אגף בכיר חוסן אקלימי כחלק משינוי ארגוני של המשרד, שהגדיר את שינוי האקלים כאחד מנושאי המיקוד. בימים אלה האגף מקדם תוכנית לאומית להיערכות לשינוי האקלים, והיא פתוחה להערות הציבור עד . בשבועות הקרובים תגובש התוכנית הסופית ולאחר פרסומה 2023 אמצע דצמבר תועלת והערכת סיכונים של התוכנית, לצד מעקב אחרי -יש כוונה לבצע ניתוח עלות נוסף על כך, על אף העיכוב בגיבוש תוכנית לאומית מתכללת בתחום 154.יישומה האדפטציה פועלות כיום תוכניות שונות בתחום האדפטציה בהובלת המשרד ובכלל זה:155להגנת הסביבה ובשיתוף משרדים נוספים • תוכניות רוחביות, ובהן: חובה על כל אחד ממשרדי הממשלה לגבש תוכנית , שנקבעה כאמור בהחלטת ממשלה; גיבוש מפת 2023 היערכות עד סוף שנת והקמת מרכז חישובים אקלימי ועדכון 156סיכוני אקלים כבסיס לקבלת החלטות פרסום דוח של המכון לחקר הימים 157;בסיס הידע המדעי בדבר שינוי האקלים , וראו: המשרד להגנת הסביבה, לקראת ועידת האו"ם לענייני אקליםCOP27 ההצעה התקבלה לקראת ועידת151 שייח' – הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה והשרה להגנת הסביבה לתוכנית-שתתקיים בשארם א , היערכות 36- של הממשלה ה1902 ; החלטה2023 בינואר5 :אקלימית חדשה בכל משרדי הממשלה, כניסה ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית – תיקון החלטת . כנס להתנעת המהלך לגיבוש התוכניות המשרדיות התקיים ביוזמת המשרד להגנת 2022 באוקטובר23 ,ממשלה 19-. בהתכנסות הפורום הרחב של מינהלת ההיערכות לשינוי האקלים שהתקיימה ב2023 במרץ15-הסביבה ב ציינה ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית אשכול משאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, 2023 בנובמבר שעמדה בראש המינהלת, כי על רקע המלחמה ייתכנו דחיות במועד הגשת התוכניות המשרדיות. . מוצע שם גם שוועדת שרים תורשה לפטור משרד מן החובה לגבש 7 , סעיף2023– הצעת חוק האקלים, התשפ"ג152 .תוכנית כאמור , אוקטובר2021 מבקר המדינה, דוח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים התשפ"ב153 .248 ', עמ2021 המשרד להגנת הסביבה, מינהלת היערכות לשינוי אקלים התכנסה לדיון בטיוטת התוכנית הלאומית להיערכות154 .2023 בנובמבר27 :, כניסה2023 בנובמבר22 ,לשינוי אקלים משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האנרגיה, משרד החינוך, משרד הפנים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, 155 .משרד הבריאות, המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה .2023 במאי9 : ראו: השירות המטאורולוגי הישראלי, שכבות סיכוני מזג אוויר, כניסה156 , הקמת מרכז חישובים אקלימי לאומי ועדכון בסיס הידע המדעי בדבר שינוי36- של הממשלה ה1791 החלטה157 .2022 ביולי17 ,האקלים התריע 2021 בשנת מבקר המדינה כי אין לישראל תוכנית פעולה לאומית מתוקצבת בת ביצוע שהיא פועלת על פיה. בימים אלה אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה מקדם תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 50 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע 159, וחוות דעת של המשרד להגנת הסביבה בנושא158,והאגמים על עליית פני הים בד בבד עם תהליך שהמינהלת להיערכות לשינוי אקלים מקדמת להיערכות לעליית המפלס; פרסם הממונה על הבנקים בבנק ישראל הוראה 2023 • המערכת הפיננסית: ביוני לתאגידים הבנקאיים והסולקים בעניין היערכותם לניהול סיכונים פיננסיים על, המספקים הנחיות - עקרונות12 ההוראה "כוללת160.שקשורים לאקלים 161."לתאגידים בנקאיים לניהול אפקטיבי של סיכונים פיננסיים שקשורים לאקלים 162:תוכניות היערכות במערכות עירוניות, ובכלל זה • כתיבת מדריך להכנת תוכנית היערכות לשלטון המקומי הנמצא כעת בשלבי - ;תרגום לשפה הערבית 2020 קידום תוכניות ברשויות בארץ להיערכות לשינוי האקלים. מסוף שנת- היו חמש מסגרות לתמיכה ממשלתית בהכנת תוכניות היערכות מקומיות רשויות מקומיות. מחצית 64 לשינוי האקלים, ובהן השתתפו או משתתפות , רובן הגדול 24( ) והיתר הן מועצות מקומיות32( מהמשתתפות הן עיריות הרשויות האמורות הן 64 .)8( הן רשויות בחברה הערבית) ומועצות אזוריות מיליון תושבים – 4.8- הרשויות בישראל, ואוכלוסייתן כ255 מכלל25%-כ 163.כמחצית מאוכלוסיית ישראל תוכניות יישומיות לקידום פתרונות לבעיות האקלים ברשויות מקומיות;- של1022 הצללה במרחב הציבורי וייעור עירוני, לרבות מתוקף החלטה- שכותרתה "הצללה וקירור של המרחב העירוני2022 מינואר36-הממשלה ה במסגרת ההחלטה 164."באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות לשינויי האקלים רשויות ובוצע פיילוט בהיקף 18- מיליון ש"ח לתוכניות יער עירוני ב6.3 הוקצו רשויות גדולות. כמו כן, 14- מיליון ש"ח לקולות קוראים ותמיכה בנטיעות ב15 במטרה לטייב את התמיכה ברשויות הוקם מרכז ידע וליווי מקצועי לרשויות 3.5-המקומיות במיזם משותף עם המועצה לבנייה ירוקה, בהיקף של כ מיליון ש"ח; .H04/4/2023, 2023 איה לזר, אלי ביטון ואלון זס"ק. תרחישי ייחוס לשינוי אקלים: עליית מפלס ים. דוח חיא"ל158 המשרד להגנת הסביבה, המשרד הגיש למינהל התכנון נייר עמדה על התרחישים המומלצים לעליית מפלס מי159 .2023 ביוני11 :, כניסה2023 בפברואר16 ,הים באזור מפרץ חיפה כתוצאה ממשבר האקלים תחילתה של ההוראה עשרים וארבעה חודשים ממועד פרסומה. וראו: בנק ישראל, המפקח על הבנקים, ניהול160 .2023 ביוני12 ,), עקרונות לניהול אפקטיבי של סיכונים פיננסיים שקשורים לאקלים06/23(]1[ בנקאי תקין .3 שם, סעיף161 ד"ר עמיאל וסל, ראש אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע162 .2023 ביוני11 ,של הכנסת, דוא"ל )45%- נוספים מן האוכלוסייה. יתר האוכלוסייה (כ5%- בתל אביב, שיש לה תוכנית היערכות עצמאית, מתגוררים כ163 מן הרשויות בישראל) שלא זכו בתמיכה ממשלתית להכנת תוכניות היערכות75%- רשויות (כ190-מתגוררת ב לשינוי האקלים, וככל הנראה אין להן תוכנית היערכות. להרחבה ראו: יהודה טרואן, תמיכה ממשלתית בתוכניות .2023 באוגוסט1 ,היערכות לשינוי האקלים ברשויות המקומיות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת .2022 ביוני29 , להרחבה ראו: יהודה טרואן, קידום צל במרחב הציבורי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת164 המשרד להגנת הסביבה תומך בהכנת תוכניות רשויות, 64-היערכות ב מכלל 25%-שהן כ הרשויות בישראל, 255 מיליון4.8-ואוכלוסייתן כ תושבים – כמחצית מאוכלוסיית ישראל. 51 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע ;165 ניהול מים ונגר עירוני באמצעות פתרונות מבוססי טבע- חיזוק חוסן קהילתי באמצעות מערך ניטור למקרי תמותה ותחלואה וטיפול- .בקבוצות בסיכון • מערכות טבעיות, ובכלל זה: מניעת שיטפונות והצפות על ידי תמיכה בשיקום ; חיזוק חוסן מערכות טבעיות 166נחלים; מניעת שרפות יער באמצעות אזורי חיץ ; 167בתוכנית לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי ושיקום מערכות אקולוגיות מניעת התפרצות מחלות באמצעות תוכנית בהכנה לניטור וניהול של מחלות זואונוטיות (מחלות מידבקות אשר מועברת בין מינים); • מערכת החינוך, ובכלל זה: גיבוש תוכניות ותמיכה ברשויות המקומיות להפעלתן ; במערכת ההשכלה הגבוהה – הכללת 168בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי קורסים בנושא משבר האקלים בכלל הפקולטות; משרדית -• מערכות מזון, ובכלל זה פרסום דוח מסכם של ועדה מקצועית בין בנושא התאמת מערכות המזון לשינוי האקלים וקידום מערכות מזון .169בנות קיימה חוק אקלים7.4 בסעיף זה נביא את תיאור גלגוליו של חוק האקלים וסקירת הנקודות העיקריות בהצעת החוק שאושרה לאחרונה בוועדת השרים לענייני חקיקה. העבירה הממשלה בקריאה ראשונה את הצעת חוק האקלים, 24-בשלהי הכנסת ה ביחס 27% . בנוסח זה של הצעת החוק הוצב יעד הפחתה של2022–התשפ"ב . עם זאת, 36- של הממשלה ה171 , בדומה ליעד שהוצב בהחלטה2015 לשנת .170הליך החקיקה לא התקדם לקריאה שנייה ושלישית טרם פיזור הכנסת 37-בהתייחס להצעת חוק זו נכתב בהסכמים הקואליציוניים להקמת הממשלה ה כי הממשלה תקדם חוק אקלים אשר "יתקן וישפר את החוק שעבר בקריאה ,, ראו: מינהל התכנון1 בפרק המים בתמ"א8 על אודות מסמך מדיניות של מינהל תכנון לניהול מי נגר ועל שינוי165 . להסבר על המושג "פתרונות מבוססי טבע" ראו: רועי אגוזי, פתרונות33–32 ', עמ2023 , מאי2022 שנתון ; תמרה לוטנר לב, שירה 2021 ,)3(12 מבוססי טבע – סל כלים לטובת ניהול סיכוני הצפה, אקולוגיה וסביבה כיווני בין מערכות האקלים והמערכות האקולוגיות – מדיניות ופתרונות מבוססי -ליברטי ושחר מזרחי, הקשר הדו .2023 טבע להתמודדות עם משבר האקלים, החברה להגנת הטבע, מרץ , תוכנית לאומית להתמודדות עם שרפות יער, חורש ושטחים פתוחים – תיקון36- של הממשלה ה1884 החלטה166 .2022 באוקטובר2 ,החלטת ממשלה להרחבה על חשיבותן של מערכות טבעיות והקשר ההדדי ביניהן לבין שינוי האקלים, ראו: תמרה לוטנר לב 167 . לעיל165 ואחרים, הערה להרחבה ראו: גילמור קשת ואפרת עילם, תוכנית משרד החינוך לחינוך בתחום שינוי האקלים, אקולוגיה וסביבה168 .2022 ,)2(13 , כיצד2030 המשרד להגנת הסביבה, דוח מסכם של ועדת יישום היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים לקראת169 .2023 קיימה לכל אוכלוסיית ישראל בכל זמן – כיום ובעתיד, מאי-השגה, מגוון ובר-נספק מזון בטוח, בריא, בר . לפי דברי ההסבר להצעה, החוק נועד בראש2022– מאגר החקיקה הלאומי, הצעת חוק האקלים, התשפ"ב170 ובראשונה למניעה וצמצום של פליטת גזי חממה (מיטיגציה) ובכלל זה קביעת יעדי הפחתה בחקיקה; הוא נועד גם לקדם את ההיערכות לשינוי האקלים (אדפטציה), ולייצר "מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות מדינת 27%( 2030 ). בהצעת החוק נכללו בין השאר: קביעת יעדי הפחתה לשנת1043 'ישראל עם משבר האקלים" (עמ ואילך (אפס נטו פליטות); חובת הגשה של 2050 ) ולשנת171 , לפי להחלטת הממשלה2015-הפחתה ביחס ל תוכנית לאומית להיערכות לשינוי האקלים; הקמת ועדת מומחים עצמאית ובלתי תלויה לליווי הממשלה בנושא שינוי האקלים; ויצירת מנגנונים לדיווח ובקרה. לאחרונה אושרה הצעת חוק אקלים בוועדת השרים לענייני חקיקה. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 52 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע הראשונה. בין היתר, יעלה את יעד הפחתת פליטות גזי החממה שמקורן בישראל , יאפשר העמקת היעדים בלבד 2030 עד שנת2015 לעומת רמתן בשנת50%-ל ולא רידודם, יחייב את משרדי הממשלה להכין תוכניות הפחתת פליטות במקום 171."המנגנון הוולונטרי הקיים וישפר את מנגנוני היישום והפיקוח המצויים בו הפיצה השרה להגנת הסביבה טיוטת הצעת חוק אקלים 2023 בחודש בפברואר של 2030 לתגובת משרדי הממשלה, ובהצעה זו נכללו יעדי הפחתה עד שנת – איפוס פליטות 2050 , ועד שנת2015 מן הפליטות ביחס לרמתן בשנת50% ,) ההצעה כללה בין השאר צעדים להיערכות למשבר האקלים (אדפטציה172;נטו הקמת קבינט אקלימי בראשות ראש הממשלה, הקמת מועצת אקלים, התוויית הצעת החוק עלתה 173.הליך להערכת סיכון אקלימית ומינוי ועדת מומחים עצמאית אך בשל חילוקי דעות בין משרדי 2023 לוועדת השרים לענייני חקיקה בסוף אפריל הממשלה באשר ליעדים ולחלוקת הסמכויות הורתה הוועדה למשרדי הממשלה 174.לקיים דיוני עומק קודם לדיון מחודש בנושא , אושר בוועדת השרים 2023–נוסח מתוקן של הצעת חוק האקלים, התשפ"ג בחוק המוצע 2030 . יעד ההפחתה לשנת2023 בספטמבר12-לענייני חקיקה ב 50% , זאת לעומת טיוטה קודמת שבה נקבע יעד של2015 ביחס לשנת30% הוא (בהתאם להסכמים הקואליציוניים כאמור לעיל), ולעומת הצעת החוק שעברה . אשר ליעד ארוך 27% בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, שבה נקבע יעד של הטווח, כמו בהצעות אחרות גם בהצעת החוק הזו הוצע לקבוע יעד לאומי לאיפוס ואילך, בדומה למדינות מפותחות אחרות.2050 פליטות גזי חממה משנת יצוין כי על פי הצעת החוק הממשלה רשאית לשנות בצו את היעדים, את שנת הייחוס ואת השנים הקבועות בחוק ליעדים. כלומר, מצד אחד הממשלה תוכל להעמיק את היעדים, למשל בהתאם להתפתחות טכנולוגיות חדשות ולנורמות לאומיות חדשות; ומצד שני הממשלה תוכל לסגת מן היעדים ולרדד אותם -בין (זאת בשונה מן האמור בהסכמים הקואליציוניים כי החוק שתקדם הממשלה 1 "יאפשר העמקת היעדים בלבד ולא רידודם"). יצוין בהקשר זה כי לפי סעיף של החוק המוצע, המדיניות הלאומית בתחום האקלים תיעשה "בכפוף לשמירת והבטחת אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל ובכלל זה הבטחת אספקת תשתיות ושירותים באופן סדיר לטובת הציבור, שימור כושר התחרות במשק הישראלי וכן אינטרסים חיוניים אחרים שהממשלה תקבע". יצוין כי הניסוח הנוכחי מכפיף את מדיניות האקלים ל"אינטרסים חיוניים", לעומת נוסח רך יותר ששימש בנוסח קודם , ובו נכתב "בשים לב" ("והכול בשים לב לאינטרסים חיוניים של 2023 ביוני9-מ מדינת ישראל"). . בהסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לבין סיעת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ', אתר הכנסת69 סעיף171 להסבר מהו "איפוס פליטות נטו" ראו: יהודה טרואן, במבט ראשון: נטו אפס פליטות, מרכז המחקר והמידע של172 .2022 ביוני8 ,הכנסת המשרד להגנת הסביבה, בדרך לחוק אקלים בישראל: השרה סילמן הפיצה את הצעת חוק האקלים להערות173 .2023 במאי8 :, כניסה2023 בפברואר2 ,המשרדים השותפים בממשלה המשרד להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה נחוש להעביר את חוק האקלים והעלה אותו לדיון בוועדת174 .2023 במאי9 :, כניסה2023 באפריל30 ,שרים לענייני חקיקה יעד ההפחתה לשנת בהצעת חוק 2030 ביחס30% האקלים הוא , זאת לעומת 2015 לשנת טיוטה קודמת שבה , ולעומת 50% יעד של בהצעת החוק 27% שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. 53 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע 2050( ) והארוך2030( נוסף על עצם קביעת יעדי ההפחתה הלאומיים בטווח הבינוני ואילך), החוק קובע תנאים להכנת תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ובכללם פרסום טיוטה להערות הציבור והעברת הטיוטה לשר האנרגיה, לכלכלן הראשי ולממונה על התקציבים באוצר, לקבלת חוות דעתם. נקבע כי לצורך עמידה ביעדים, השר להגנת הסביבה יביא לאישור הממשלה תוכנית לאומית להפחתת גזי חממה, ויגיש לממשלה ולוועדת הפנים והסביבה דיווח על יישום התוכנית מדי שנה. אשר לאדפטציה, בטיוטת החוק נמנים צעדים לקידום ההיערכות לשינוי האקלים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובתאגיד שהוקם לפי חוק. יצוין כי לפי כל משרדי הממשלה מחויבים 2022 מאוקטובר36- של הממשלה ה1902 החלטה , ואילו בהצעת חוק האקלים 2023 לגבש תוכנית היערכות משרדית עד סוף שנת הוקצו למשרדי הממשלה שנתיים מפרסום החוק לגבש תוכניות כאמור, כך שאם , המשמעות המעשית תהיה דחייה של 2023 יעבור החוק ויפורסם עד סוף שנת שנתיים בהגשת התוכניות לעומת החלטת הממשלה. עיקרים נוספים בהצעת החוק עוסקים בסוגיות הבאות: • הסדרת מנגנון דיווח ובקרה שבאמצעותו יימסר דיווח לממשלה, לכנסת ולציבור על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו; • הקמת ועדת שרים לענייני אקלים שהיו"ר שלה הוא ראש הממשלה, לתיאום ולטיוב פעולות הממשלה לעניין סמכויותיה לפי החוק; • הקמת מועצת אקלים המורכבת מנציגי משרדי ממשלה ונציגי ציבור בעלי עניין, שתייעץ לממשלה בגיבוש תוכנית להפחתת פליטות, בפרסום הנחיות להכנת תוכניות היערכות לשינוי ובכל סוגיה הקשורה ליישום התוכניות הלאומיות; • הקמת ועדת מומחים עצמאית, שתנגיש מידע מדעי עדכני בנושא אקלים למקבלי החלטות; • הקמת מכון לסביבה ואקלים תחת המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, שיפעל לאסוף מידע מדעי ואחר בתחום איכות הסביבה והאקלים, ולהנגשת הידע הקונקרטי לצורך קבלת החלטות; • קביעת הליך הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות מסוימות המוגשות על ידי רשות ציבורית לאישור הממשלה. נוסף על עצם קביעת יעדי ההפחתה הלאומיים ) 2030( בטווח הבינוני ואילך), 2050( והארוך החוק המוצע קובע תנאים להכנת תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 54 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע . מונחי אקלים8 בפרק זה מרוכזים מונחים בסיסיים בתחום האקלים אשר עשויים לעלות בשיח המדיניות בתחום המונחים בעברית ובאנגלית מאורגנים בשלושה ראשי פרקים:175.האקלים בארץ ומחוצה לה חזור-. מושגי יסוד מדעיים: אפקט החממה, גזי חממה, דלקי מאובנים, התחממות עולמית, נקודת אל1 ;(או נקודת מפנה) אקלימית, שינוי האקלים . מדיניות וטכנולוגיה להתמודדות עם המשבר: אדפטציה – היערכות והסתגלות לשינוי האקלים, 2 ,אנרגיות מתחדשות, הנדסת אקלים, חדשנות אקלימית, מיטיגציה – אִ פְ חוּת, מנגנון סחר בפליטות חרטה, תמחור פחמן;-מס פחמן, נטו אפס פליטות, עוני אנרגטי, פתרונות ללא לאומיים ודיפלומטיה: אובדן ונזק, אמנת המסגרת של האו"ם לנושא שינוי האקלים -. ארגונים בין3 ), דיפלומטיית אקלים, הכחשת אקלים, הסכם פריז, ועידת האקלים, מימון אקלים, פאנלUNFCCC( IPCC) ,GST – Global Stocktake, NDC – Nationally( ממשלתי לשינוי האקלים-המומחים הבין .Determined Contribution מושגי יסוד מדעיים8.1 )Greenhouse Effect( אפקט החממה מושג המתאר בצורה מופשטת את ההתחממות הגלובלית: גזי החממה המצטברים באטמוספרה מתפקדים כמעין חממה. הם כולאים חלק מהחום הנפלט מקרינת השמש ומונעים ממנו לצאת ולהתפוגג בחלל. כך מתחמם כדור הארץ. )GHG – Greenhouse Gases( גזי חממה ), מתאן CO2(חמצני-גזים הגורמים לאפקט החממה ולהתחממות כדור הארץ – בעיקר פחמן דו ) ופריאונים (משפחה של גזים רעילים המשמשים גזי NO2( חמצני-), חנקן דוO3( ), אוֹזוֹןCH4( קירור בתעשייה – במזגנים ובמקררים ולעיתים בתרסיסים). תהליכי ייצור האנרגיה אחראים למרבית פליטות גזי החממה בעולם ובמדינת ישראל. ) הוא גז החממה העיקרי, האחראי למרבית ההתחממות CO2(חמצני-פחמן דו הגלובלית. הוא נפלט בעיקר משרפה של דלקי מאובנים בתעשייה ובתחבורה – פחם, נפט וגז – ומשרפת יערות. לכן, עיקר המאמץ העולמי מופנה להפחתת הפליטות של גז זה. במטרה לאפשר השוואה של גזי חממה שונים לפי מידת השפעתם המצטברת על האקלים נהוג ).CO2eq( חמצני-להציגם בשווה ערך של פחמן דו )Fossil Fuels( דלקי מאובנים פחם, נפט וגז הם מקורות אנרגיה שנוצרו בכדור הארץ בתקופות קדומות ומשמשים כיום מקור האנרגיה הראשי בעולם לתעשייה, לתחבורה, לייצור חשמל וכדומה. השימוש בהם הוא הגורם המרכזי לעליית הטמפרטורות העולמית. לכן נעשה מאמץ להחליף דלקים אלו באנרגיות מתחדשות. ; משרד החוץ, מילון מונחי2023 ביוני29 : המונחים נלקחו או עובדו מתוך שלושה מקורות: המשרד להגנת הסביבה, מונחי אקלים, עדכון175 ,; משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים2023 באוגוסט2 :, כניסה2020 בדצמבר28 :אקלים לדיפלומט הישראלי, עדכון .2022 מדריך להכנת תוכנית פעולה מקומית להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת, ינואר 55 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע )Global Warming( התחממות עולמית תהליך שבו הטמפרטורה העולמית הממוצעת עולה עם שינוי אקלים כדור הארץ כתוצאה מפעילות אנושית המגבירה את ריכוז גזי החממה באטמוספרה. הטמפרטורה העולמית הממוצעת כיום מעלות צלזיוס מרמתה בעידן הטרום תעשייתי, והיא צפויה להמשיך ולעלות עד 1.1-גבוהה בכ סוף המאה. קצב העלייה יושפע ממידת ההצלחה של מאמצי המיטיגציה העולמיים. לפי מגמות עכשוויות, ההתחממות העולמית עד סוף המאה תהיה גבוהה מן היעד של הסכם פריז לעלייה מעלות.2 עד )tipping point( חזור (או נקודת מפנה) אקלימית-נקודת אל -סף קריטי של שינוי האקלים, שמעבר לו המערכת מתארגנת מחדש באופן בלתי הפיך. נקודת אל חזור האקלימיות -חזור יכולה להיות אזורית או עולמית, ועשויה להתרחש בפתאומיות. בנקודות האל מקובל למנות את הפשרת כיסויי הקרח בקטבים, את השינוי בתפקוד האוקיינוסים וביכולתם להמשיך לספוח גזי חממה מן האטמוספרה, את החמצת האוקיינוסים, את השינוי בזרמים הימיים ואת התגברות אירועי שרפות היער והחורש. )Climate Change( שינוי האקלים שינוי ארוך טווח באקלים כדור הארץ. שינוי האקלים הנוכחי מתרחש ועתיד להתעצם כתוצאה מהעלייה בריכוז גזי החממה באטמוספרה מאז המהפכה התעשייתית עקב פעילות האדם (כלומר ממקור אנתרופוגני). שינוי זה מסכן את האדם ואת הסביבה הטבעית, ובא לידי ביטוי בתופעות כגון מזג אוויר קיצוני, עליית פני הים, התחממות עולמית והתמוססות קרחונים. טכנולוגיה ומדיניות8.2 )Adaptation( אדפטציה – היערכות והסתגלות לשינוי האקלים אחת משתי אסטרטגיות להתמודדות עם משבר האקלים. בבסיסה הבנה ששינוי האקלים כבר החל והוא עתיד להתעצם, וכדי לצמצם את השלכותיו השליליות יש להיערך לקראתו ולהסתגל אליו. דוגמאות לאדפטציה הן חקלאות עמידה לבצורת, הבטחת מקורות מים מספקים, תכנון עירוני מותאם לאקלים המשתנה, מניעת הצפות ושיטפונות והגנה יזומה על יערות מפני שרפות. לפי הסכם פריז כל מדינה בעולם נדרשת להכין תוכנית הסתגלות לאומית. )Renewable Energies( אנרגיות מתחדשות אנרגיות ממקור מתחדש שאינן פולטות גזי חממה בתהליך הייצור, כגון אנרגיה סולרית, רוח, אנרגיה המופקת מגלי ים ואנרגיה הידראולית. בישראל האנרגיה המתחדשת העיקרית היא אנרגיה סולרית. )Climate Engineering / Geo- Engineering( הנדסת אקלים שינוי מכוון מעשה ידי אדם לצמצום, למניעה ואף להחזרה לאחור של מערכת האקלים העולמית. נכון להיום מדובר בעיקר בשני אפיקים מרכזיים: הראשון שבהם באמצעות פיזור חלקיקים – באמצעים מכניים CO2 אֵ רוֹסוֹלִים – באטמוספרה, להשבת קרינת השמש. השני באמצעות ספיחת וקיבועו לטווח של מאה שנים לפחות. בעוד האפשרות הראשונה זמינה ואינה יקרה יחסית, השנייה כיום ריאלית פחות בשל עלויות ומכשולים טכנולוגיים. קידום הטכנולוגיות בתחום הנדסת האקלים שנוי במחלוקת, שכן קיים חשש גדול מנזקים עצומים שעלולים להיגרם מכך. עם זאת, אין כיום גוף לאומיים היכולים למנוע ממדינה לבצע הנדסת אקלים בשטחה.-או אמנה בין מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 56 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע )Climate Innovation/Climatech( חדשנות אקלימית מכלול תחומי החדשנות שבהם מציעים פתרונות לשינוי האקלים בהיבטים של הפחתת פליטת גזי חממה או בניית חוסן והסתגלות. )Mitigation( מיטיגציה – אִ פְ חוּת אחת משתי האסטרטגיות העיקריות בעולם כיום להתמודדות עם שינוי האקלים. מיטיגציה היא הפחתה של פליטת גזי חממה על מנת למתן את שינוי האקלים. הפחתת הפליטות אפשרית באמצעות הפסקת השימוש בדלקי מאובנים, מַ עבר לאנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית חמצני מהאטמוספרה באמצעים טבעיים כגון ייעור או באמצעים מכניים כגון -וספיחת פחמן דו לכידת פחמן בארובות תחנות הכוח. )Emissions Trading System( מנגנון סחר בפליטות לאומי או מדינתי לתמחור פחמן, שנועד לצמצם פליטה של גזי חממה באמצעות חלוקה -מנגנון בין של מִ כְסות קבועות מראש. חברה ומדינה שלא ניצלו את המכסה שנקבעה להן יכולות למכור אותה למדינה ולחברה שעוברות את המכסה שלהן. יש גם שווקים וולונטריים לסחר בפליטות שבהם מתקיים כבר היום מסחר ער בין חברות המקבעות גזי חממה לחברות הרוצות להפחית פליטות וקונות מהן קרדיטים. )Carbon Tax( מס פחמן תמחור פחמן באמצעות מס אשר מוטל בחלק ממדינות העולם על יבוא או שיווק של דלק בהתאם לתכולת הפחמן של הדלק או הפליטות שנגרמות משרפתו. מטרתו של מס זה היא להפחית פליטות, והוא נחשב כלי מרכזי להפחתת פליטות. )Net Zero Emissions( נטו אפס פליטות מאזן פליטות שבו הגזים הנפלטים לאטמוספרה כחלק מן הפעילות האנושית מקוזזים על ידי הגזים שמוצאים ממנה כחלק מן הפעילות האנושית בפרק זמן נתון. מדינות מפותחות רבות קבעו יעד .2050 משקי של נטו אפס פליטות עד שנת )Energy Poverty( עוני אנרגטי עוני אנרגטי מתייחס לקושי של משק בית לצרוך אנרגיה במידה הנחוצה למילוי צרכיו הבסיסיים כתוצאה מקשיים כלכליים. יש המרחיבים הגדרה זו ומתמקדים בקושי של משק הבית למלא את צרכיו האנרגטיים בגלל שילוב קשיים הקשורים ומחזקים זה את זה: קשיים כלכליים, בידוד גרוע של מבנה המגורים וגישה מוגבלת לטכנולוגיות חדישות ולמקורות אנרגיה איכותיים, בטיחותיים ומשתלמים. משבר האקלים צפוי להקצין את פגיעותן של אוכלוסיות המתמודדות עם עוני אנרגטי ואף להעמידן בסכנת חיים ממשית, בשל עליית הטמפרטורות ואירועי מזג אוויר קיצוניים. )No regret solutions( פתרונות ללא חרטה מדיניות, אסטרטגיות, אמצעים ופעולות להיערכות, שגם אם לא יתרחשו תופעות קיצון בעקבות שינוי האקלים עדיין צפויה מהם תועלת, כמו נטיעת עצים ומעבר לאנרגיה נקייה. החלטת ממשלת חרטה כיסוד מנחה -ישראל ביחס לתוכנית הסתגלות לשינוי האקלים קובעת את עקרון האי באסטרטגיה הלאומית. 57 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע )Carbon Pricing( תמחור פחמן כלי שוק שנועד להתמודד עם עלויות חיצוניות מפליטת גזי חממה ונזקי אקלים נלווים על ידי גביית מחיר על הפעילות שגורמת לפליטות. גובה התמחור עשוי להיקבע לפי העלויות החיצוניות שהוא נועד להפנים (עלות הנזק) או לפי עוצמת התמריץ הדרוש לצמצום פליטות (עלות ההפחתה/ המניעה). בחומרי דלק נהוג לקבוע את המחיר שנגבה בהתאם לתכולת הפחמן בדלק, שממנה נגזר היקף הפליטות ביחס ידוע. שני מנגנוני התמחור העיקריים שנהוגים בעולם הם מס פחמן ) (ראו מושגים לעיל).Emissions Trading System – ETS( ומערכת סחר בפליטות לאומיים ודיפלומטיה- ארגונים בין8.3 )Loss and Damage( אובדן ונזק מונח שנכנס ביתר שאת לשיח האקלים העולמי ולמשא ומתן האקלימי שמנהלות המדינות 2022 שייח' בשנת- בשארם אCOP27 המתפתחות עם המדינות המפותחות. בוועידת האקלים הוחלט על הקמת קרן לאובדן ונזק, שבסיסה בהבחנה שחלקן של המדינות המתפתחות בפליטת גזי החממה שמחוללים את שינוי האקלים קטן באופן יחסי, אך הן חשופות במיוחד לנזקי האקלים. לכן נטען כי ראוי שהמדינות המפותחות, אשר התעשרו אגב פליטת עיקר גזי החממה לאורך ההיסטוריה ובו בזמן חסינות יותר לשינויים, יפצו את המדינות המתפתחות על האובדן והנזק שהן חוות עקב שינוי האקלים. UNFCCC – United Nations( אמנת המסגרת של האו"ם לנושא שינוי האקלים )Framework Convention on Climate Change אחת משלוש האמנות הסביבתיות החשובות (אמנת האקלים, אמנת המדבור ואמנת המגוון . האמנה הניחה את 1992-הביולוגי) שסוכם עליהן בפסגת כדור הארץ הראשונה בריו דה ז'ניירו ב הבסיס להסכם פריז ובה גופי משנה חשובים. זו האמנה הסביבתית המרכזית ביותר כיום בעולם. )Climate Diplomacy( דיפלומטיית אקלים לאומי בכלים דיפלומטיים בנושא שינוי האקלים. מדינות רבות בעולם -מונח המתייחס לעיסוק הבין הטמיעו את הנושא בעבודתן הדיפלומטית מתוך הבנה שמדובר בנושא מקצועי בעל חשיבות לאומיים והקצו לכך כוח אדם ומשאבים ייעודיים. מונחים מקבילים הם -גדולה ביחסים הבין דיפלומטיית קיימות ודיפלומטיה סביבתית. )Climate Denial( הכחשת אקלים הכחשה ששינוי האקלים קיים או שהוא תוצאה של מעשי האדם. להכחשת אקלים כמה רמות – מהכחשה מלאה של התופעה, דרך הטיעון ששינוי האקלים קיים אך הוא טבעי ועד לאמירה שאכן יש שינוי אקלים והוא תוצאה של מעשי האדם, אך אינו כה חמור. )Paris Agreement( הסכם פריז והחליף את הסכם קיוטו שקדם לו. הסכם זה 2015 בדצמבר12-הסכם האקלים שהושג בפריז ב לאומית החשובה ביותר של מדינות העולם להתמודדות עם משבר האקלים. -הוא המסגרת הבין . על פי ההסכם יש להגביל את עליית הטמפרטורה 2016-ישראל חתמה על ההסכם ואשררה אותו ב מעלות צלזיוס ולשאוף שלא לחצות מעלה וחצי של התחממות. בהסכם נקבע 2 העולמית עד העיקרון שלכל מדינות העולם אחריות לנושא האקלים, אם כי חלקן באחריות זו אינו אחיד. מרכז המחקר והמידע- הכנסת | 58 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע )COP – Conference of The Parties( ועידת האקלים מפגש המדינות שהן צד להסכם פריז ולאמנת האקלים. הוועידה מתכנסת פעם בשנה בחודש נובמבר. זהו האירוע השנתי הגדול ביותר של האו"ם, ומשתתפים בו עשרות אלפי נציגים רשמיים מרחבי העולם. הוועידה משמשת התכנס COP26 .הזירה המרכזית לקבלת החלטות ולמשא ומתן האקלימי שייח' במצרים, נציגת מדינות - התקיים בשארם אCOP27 ,בגלזגו שבסקוטלנד התכנס בדובאי שבאיחוד האמירויות, נציגת מדינות אסיה.COP28-אפריקה, ו )Climate Finance( מימון אקלים סיוע שמדינות מפותחות מעבירות למדינות מתפתחות בצורה של ערבויות, הלוואות ומענקים כדי לאפשר להן להתמודד עם משבר האקלים. בהסכם פריז – יעד 2020 מיליארד דולר בשנה החל משנת100 נקבע להגדיל מימון זה עד לאומי ניכר להגדיל את מימון האקלים. המימון -שטרם הושג במלואו. יש לחץ בין לאומיים ושל האו"ם.-עובר ישירות או דרך קרנות וגופים ייעודיים בין IPCC – Inter-( ממשלתי לשינוי האקלים-פאנל המומחים הבין )Governmental Panel on Climate Change לאומי המופקד על הכנת הדוחות המדעיים החשובים בדבר-גוף המדענים הבין מצב אקלים כדור הארץ והשלכותיו על האדמה, האוויר, הים ועוד. מזכירות . UNEP- יושבת בז'נבה ומופעלת בידי ארגון המטאורולוגיה העולמי וIPCC-ה דוחות הארגון מנחים את הקהילה המדעית, כמו גם מנהיגים בעולם, ונחשבים לסמכות העליונה בכל הנוגע למידע אקלימי, להשלכותיו ולהמלצות בעניינו. GST – Global Stocktake .הליך המעוגן בהסכם פריז לבקרה פעם בחמש שנים על מימוש יעדי הסכם נבחנים לא רק היעדים שעליהם הצהירו UNFCCC-במסגרת ההליך שעורך ה GST-המדינות אלא אף מהלכים שהן נוקטות בפועל למימוש יעדים אלו. ה ) ומסקנותיו באשר להתקדמות המדינות COP26( הראשון הותנע בוועידת גלזגו וההתקדמות המצטברת העולמית יוצגו בועידת האקלים שמתקיימת בדובאי ).COP28( 2023 בדצמבר NDC – Nationally Determined Contribution הלב של הסכם פריז והמנגנון שאמור להפחית פליטת גזי חממה שבמסגרתו על כל מדינה לאמץ תוכנית פעולה לאומית לצמצום פליטת גזי חממה. כל מדינה קובעת מה הפעולות שתעשה ואת הקצב שלה. עם זאת, הלחץ העולמי לצעדים שאפתניים יותר בתחום גורם למדינות רבות לעדכן בהתמדה את יעדיהן. על שלהן NDC-המדינות החברות באמנה לשינוי האקלים לעדכן מעת לעת את ה לפי החלטות האמנה. 59 | שינוי האקלים העולמי: אתגרים, השלכות ומדיניות בעולם ובישראל www.knesset.gov.il/mmm הכנסת – מרכז המחקר והמידע :את מסמכי הממ"מ אפשר לקרוא באתר האינטרנט של מרכז המחקר והמידע של הכנסת | משכן הכנסת, ירושלים[email protected] : | דוא"ל02-6408240 : | טלפוןwww.knesset.gov.il/mmm