פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 74 מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יום שני, ד' בסיון התשפ"ד (10 ביוני 2024), שעה 9:06 סדר היום: << נושא >> ישיבת מעקב - טיפול הרשויות במענים למשפחות הנרצחים והנפגעים מהמסיבות נובה, פסיידאק ויישובי הסביבה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר משה טור פז חברי הכנסת: קארין אלהרר קטי קטרין שטרית מוזמנים: אירית יחיה – ראש ענף הסברה, המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים, משרד ראש הממשלה תמר שטיינר – ראש בית הדין, ועדת ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל, משרד המשפטים אור צוברי – מנהלת אגף חרבות ברזל, משרד הרווחה והביטחון החברתי הילה סופרמן הרניק – מנהלת פיתוח מקצועי, תוכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי רונית כהן – מנהלת תחום בכירה, קופות גמל ברשות המיסים, משרד האוצר אשר בר ששת – מרכז פיצויים ונזקי איבה, רשות המיסים, משרד האוצר אסנת לאון – מרכזת בכירה פניות ציבור, המשרד לביטחון לאומי קרן רוט יטח – מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, שפ"י, משרד החינוך ד"ר נועה טייך פייר – מדריכה ארצית במינהלת חטופים ונעדרים, שפ"י, משרד החינוך בלה בן גרשון – מנהלת מחלקה לאוטיזם ולטראומה נפשית, משרד הבריאות מלי לוי – רכזת שיקום ארצית בכירה, המוסד לביטוח לאומי מיכל ויצמן ניסים – אגף נפגעי איבה, המוסד לביטוח לאומי שרית דמרי – עו"ד, יועמ"ש ביטוח לאומי מירב גילי הירש – מייסדת ומנהלת טרייב - מימוש וימצוי זכויות לשורדים אסנת חסון – אמא לשורד בנובה רעות לב – מנהלת חוסן ארצי, הקואליציה הישראלית לטראומה נוגה בן פרז – נציגי משפחות השורדים יניב גל – עו"ד, יועץ משפטי, עמותת קימה נועה פורד – יתומה ואחות שכולה מורן שיין אסולין – גרושים ופרודים שהפכו להורים יחידנים, נציגת ילדי האור אדוה פינקלשטיין – גרושים ופרודים שהפכו להורים יחידנים, ניצגת ילדי האור איציק שפיר – אבא שכול יצחק בן לולו – משפחות שכולו, ארגון קימה אופיר דור – אבא של נרצח רותם יעקובי – שורדת נובה ד"ר ענבל בלאו – חוקרת ומרצה , הפרויקט הקליני לאסונות המוניים, פקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו יאיר הראל – אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה הדר קס – מייסדת ומנכ"לית של עמותת חמניות ליאת קליין – עו"ד, עמותת חמניות, זכויות של ילדים יתומים יוסף אבי יאיר אנגל – סבא של אופיר אנגל שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 54 ימים אסתר בוכשטב – בנה יגב חטוף בעזה משתתפים באמצעים מקוונים: אל"מ שולי אלכסנדר – רמ"ח פרט באגף כוח אדם, צה"ל סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ – רע"ן קליני, צה"ל הילה אביר – חברת ועד עמותת ילדי האור מנהלת הוועדה: אתי שבתאי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ישיבת מעקב - טיפול הרשויות במענים למשפחות הנרצחים והנפגעים מהמסיבות נובה, פסיידאק ויישובי הסביבה << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בוקר טוב. אנחנו נתחיל היום עם שני נושאים שפחות נגענו בהם בישיבות האחרונות. האמת היא שנכון שמקובל בכנסת להתחיל עם החטופים, אבל כיוון שאנחנו עוסקים ב-7 באוקטובר תנסו לתמצת, כי יש פה משפחות נפגעים ומשפחות של נרצחים שזו הוועדה שלהם. אז אם תוכלו לא לקחת מהזמן שלהם יותר מידי. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> שמי יוסף אבי יאיר אנגל, חבר קיבוץ רמת רחל. דור שני לניצולי שואה. אב שכול לבני יאיר, שנפל בעת שירותו בשייטת 13 והסבא של אופיר אנגל, שהוחזר משבי החמאס לאחר שנחטף בעת שהיה אצל חברתו בקיבוץ בארי. 248 ימים מהיום הנורא שפקד אותנו ב-7.10 על ידי ארגון קיקיוני שנקרא חמאס ואשר טופח על ידי ראש הממשלה כנכס אסטרטגי. אשר זיהה את השסע שפוקד את המדינה ואיבוד הדרך של ממשלתה. חדר לקיבוצים וערים בעוטף, עד אופקים הגיעו. כ-30 ק"מ מהגבול, ללא הפרעה, מבלי שיהיה צבא שיעצור את האירוע. שעות של גיהינום עברו התושבים התמימים. כ-1,300 נרצחו, נאנסו ונשרפו, חלק על ביתם, ו-240 נחטפו. לאחר משא ומתן מייגע שוחררו כ-100 חטופים בסוף נובמבר. מאז הוחזרו במהלכים ההרואיים של הצבא עוד כעשרה. ועדיין היום 248 ימים אחרי היום הנורא ההוא נמצאים בשבי הארגון הקיקיוני 120 ישראלים חטופים שחלקם על פי המידע שפורסם כבר אינם בין החיים. כמה? איש אינו יודע. 120. כמה סימלי, על כל חבר כנסת חטוף. בשבת חזינו באירוע מרגש עד דמעות עם שחרורם של ארבעה חטופים: נועה, אלמוג, אנדריי ושלומי לאחר מבצע הרואי, שרק הצבא והימ"מ שלנו יודעים לבצע. שמחה גדולה לצד העצב הכבד על נפילתו של פקד ארנון זמורה, שבגופו הגן על לוחמיו בעת המבצע. אך עוד לא עברו שעות והמסכים התמלאו בתמונתו של אבי הפשלה הגדולה מאז קום המדינה, ולראשונה בא לדבר ולברך את החטופים החוזרים. ביבי, איפה היית כאשר אופיר הנכד שלי חזר? הראשונה שהגיעה לבקר בבית חולים שניידר הייתה שגרירת הולנד בישראל. איפה היית כאשר נירה שרעבי קיבלה את ההודעה שיוסי בעלה ואבי שלוש בנותיה מבארי נהרג מאש כוחות צה"ל? להזכיר לך שלפני שבועיים קיבלו ארבע משפחות חטופים הודעה שבני משפחותיהם אינם עוד בחיים: חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול. איפה היית? כן, מה לעשות, הם היו חברי קיבוצים מהעוטף. ההצגות שלך בשבת בתקשורת עוררו סלידה מכל מה שקורה לנו היום בארץ. רק להזכיר לכם, חברי הכנסת, שסיעת פועלי אגודת ישראל בשל חילול שבת שנגרם כאשר חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כנסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה-F15 הראשונים של חיל האוויר הפילו את ממשלת רבין הראשונה. חברי הכנסת, נבחרי העם, צאו החוצה מהמשכן הזה ולימדו את מצב רוחו של העם בכלל ושל משפחות 120 החטופים שעדיין שם בפרט. ההתרגשות גדולה, במירכאות כפולות ומכופלות, האחזה במשפחת נירה שרעבי, שכבר שמונה חודשים חיה עם בנותיה במלון בים המלח ומשפחות מפונים אחרות, כששמעו את אמירת השרה מירי רגב על טוב ליבה של הממשלה למשפחות המפונים, שכבר שמונה חודשים מממנת את שהותם במלון. אף נציג מהקואליציה לא השמיע דבר ביקורת על דברי ההזיה האלה. חברי הכנסת, איך אתם מצליחים לישון בלילה במציאות הזאת? איך מאפשרים לאותה ממשלה שגרמה את האסון הנורא הזה ופספסה עסקת חילופין טובה כבר בשבוע הראשון כדברי עו"ד אורי סלונים, להמשיך לנהל את העניינים במדינה המוכה שלנו? האם אתם מבינים את המושג "ניצחון מוחלט" שמפזזים ראש הממשלה ואחדים משריו? האם הממשלה או גוף אחר מתוכה ישבו והגדירו את המושג "ניצחון מוחלט"? למה הכוונה? ומה עם החזרת 120 החטופים שעדיין בגיהינום? איפה הם במשוואה? משבוע לשבוע שאני מגיע לכאן המצב במדינה הולך ומחמיר, בכל ההיבטים: כלכלי, חברתי, אחדות העם, ביטחוני ויחס העולם למדינת ישראל. עד מתי? תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. עו"ד יניב טל. ואנחנו מיד ניתן גם, כמו שאמרתי, אנחנו הולכים לחד הוריות. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני יכולה לקבל רשות דיבור? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בואי, יש פה משהו קצת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא אמא של חטוף. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש פה משפחות שכולות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> באמת, יש פה משפחות שכולות. עכשיו, אתם רוצים לעשות פוליטיקה, רוצים להעיף את ביבי, תשלחו אותו לאן שאתם רוצים. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני לא עושה פוליטיקה, סליחה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמיתי, סליחה. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני לא עושה פוליטיקה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש פה אנשים שבאו לפה, גם 248 ימים, באמת, במצוקה אמיתית. מנסים לעזור להם. ואנחנו נשתדל לעזור להם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נתתי זה, אבל גלש למקומות מעניינים. זה בסדר גמור. זה לא ערוץ 2 כאן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש פה דיון. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני, אני רוצה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל יש פה דיון. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני לא רוצה לדבר. אני רוצה רק להגיד משהו. אני חושבת שאתה צריך להתנצל אליי כי אני לא באתי לדבר פוליטיקה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא אמא של חטוף. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני באתי כאמא של יגב, שחטוף בעזה. לא באתי לדבר על פוליטיקה. עכשיו הכול פוליטי. אבל אני, ליבי עם משפחות הנרצחים ואני מלווה אותם והם יכולים להעיד פה. אני לא באתי לדבר משהו נגדם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, תן לה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. << אורח >> יניב גל: << אורח >> יניב גל, התארגנות אזרחית קימה, יועץ משפטי. משפחות הנרצחים והנפגעים עצמם עומדים כעת, כפי שכבר ידוע, בפני מצב בלתי אפשרי והמצב לצערנו מחריף. בעולם שבו אנחנו נמצאים, לצערנו מרכיב הכסף והפיצויים הנזיקיים, וזאת לבד כמובן מכל אירועי הביטוח הלאומי והקצבאות הברוכות שכבר מתוך חדרי הוועדה הזאת יצאה בשורה רבה. עדיין אלה פיצויים שבהיעדרם המשפחות צופות ואנחנו כבר רואים את אותות המקרה לאירועים קטסטרופליים נוספים שתשלכנה על כלל המשק הישראלי ועל כלכלתו ועל הפריון. בכלל זה מצב המשפחות כעת לצערנו מוביל לאלימות, מוביל לאלימות אישית ועצמית. מוביל גם למספר ניסיונות התאבדות שאנחנו רואים ולצערנו גם ממשיכים לראות בחודשים האחרונים, בפרט מאז חג הפסח האחרון. אנחנו קוראים דווקא לוועדה המיוחדת הזאת במעמדה המאוד מיוחד, להוציא קול קורא לממשלה בין היתר באמצעות הוועדה הציבורית שהוקמה במרץ האחרון לסיוע למשרד האוצר על מנת לחזק ולהגביר משטר פיצויים ולו פיצויים חד פעמיים, מיידיים, בטרם האסון יגבר וישראל תצפה לאסון נוסף. אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה דווקא במעמד המאוד מיוחד של הוועדה הייחודית הזאת לפנות לכל הרשויות הרלוונטיות שניתן. בין היתר לחברת הביטוח הממשלתית ענבל, שכבר עשתה פלאים באמצעות החלטה 1023 בהילולת הר מירון תשפ"א ולקבוע משטר אף שיהיה על חשבון, אף שיהיה ניתן להשבה לטובת המדינה, כפי שגם נעשה בזמנו בתקופת הקורונה בכדי לחזק ולתמרץ פיצויים מיידיים בסכומים שלא יתירו לאותן משפחות וחבריהם לשלוח יד בנפשם. וכן לאפשר להם לחזור לפריון וכמה שאפשר לשקם את עצמם. וזאת כמובן בנוסף לכל מטרות הביטוח הלאומי וקצבאות הביטוח הלאומי והקצבאות הפנסיוניות שאלה כספים שהם מלכתחילה רכשו ושילמו עליהם בעצמם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מסכים איתך. אני רק ארצה לשמוע, כמו שאמרתי לך גם קודם, את משרד המשפטים וביטוח לאומי. את עמדתם בעניין הזה. זאת אומרת, כמו שאמרת, האם הוועדה מתקדמת לשם או שאנחנו צריכים את החקיקה. וזה בדיוק מה שאני אשמח לשמוע. אני שלחתי מכתב גם לביטוח הלאומי וגם למשרד המשפטים כבר ב-22 במאי, עדיין אין לי תשובה מהם ואני אשמח אם היום בוועדה. << אורח >> יניב גל: << אורח >> אדוני, רק אם אפשר לחדד. << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> חה"כ פינדרוס, אין פה אף אחד מביטוח לאומי. אין פה אף אחד מביטוח לאומי. איפה הם? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הנה הם. שלומי לא נמצא? נמצאות. << אורח >> יניב גל: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני רק מבקש לחדד. הכוונה שלנו היא לכפל. כלומר, בנוסף למשטרי הביטוח הלאומי על פי החקיקה הקיימת וככל שתתוקן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא, אני אחדד. בדיוק מה שאתה אמרת. אני רוצה לדעת מה הוועדה הולכת לתת כפיצוי, בלי צורך בחקיקה. ומה היא חושבת שצריך חקיקה. ואת זה הביטוח הלאומי צריך לענות לנו. זה בדיוק מה שאמרנו, החוק שנמצא בוועדה. שאנחנו חייבים לדעת תשובה. גם אני וגם קארין תולשים שערות כי אנחנו לא מקבלים תשובה. האם אנחנו נמצאים שם ואיך אנחנו מקדמים את זה? << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> הביטוח הלאומי לא נותן תשובה גם לנו שמונה חודשים, פינדרוס. אל תיבהל, אל תילחץ מזה. וגם כשהם נותנים תשובה פה בוועדה, מספרים סיפור, על זה שארוסות לא יעברו חקירות ומשפחות לא יעברו חקירות, אנחנו עוברים הכול ועוברים התעללות על ידי הביטוח הלאומי. פשוט בושה איך שהוא מתנהג. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שלחנו לראות איפה הם נמצאים, לקרוא לשלומי או מי שצריך להגיע מביטוח לאומי. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> שלום לכולם, אני מורן שיין אסולין. גרושתו של ליאור אסולין ז"ל שנרצח בנובה. ואמא של רום בן 18, סאן בת 17 ואמור בת 16. הגעתי לפה היום שוב לדבר על הקושי היום יומי שעולה אצלי בבית ואצל כל המשפחות של הגרושים פרודים. הקושי היום יומי בגידול ילדים שהתייתמו מאבא שלהם, חלקם מאמא שלהם. ההתערבות הרגשית שכרוכה בזה והמורכבות הכלכלית. עד ה-6 באוקטובר היינו במציאות אחרת. לילדים שלי היה אבא שהיה שם בכל מובן המילה. כלכלית ורגשית, בכל מה שהם היו צריכים. תמיד דיברו איתו ופגשו אותו וראו אותו והיה להם שם אבא. אבא ושותף מלא שלי בכל דבר ובכל עניין. ותמיד, לא משנה מה עברנו ב-20 שנים האחרונות, התגברנו על הכול ועשינו הכול יחד בשביל ולמען הילדים. ב-7 באוקטובר התעוררנו בבוקר וכל זה נגמר. החיים שלנו התהפכו. ועכשיו נשארתי להתמודד לבד עם שלושה ילדים מתבגרים ועם כל המורכבות והקושי של הגיל הזה, עם החרדות, התסכולים. עם הזעם, עם שאלות על סרטונים שראו מאותו יום. ובעיקר עם התמודדות של הרצח של אבא שלהם. ולי אף אחד לא עוזר. אני מבחינת המדינה לא נחשבת נפגעת איבה. נשארתי לבד במערכה. צה-7 באוקטובר אני פתאום מוצאת את עצמי נאבקת. ואני נאבקת בשם כל אותם גרושים, פרודים, שפתאום הטייטל הזה הפך להיות מכשול. הפך להיות סיבה למלחמה. ועוד מול מי? מול המדינה שאמורה להגן עלינו, על הילדים שלנו? אני שואלת ברצינות, מה ההבדל בין הילדים שלנו ובינינו גרושים פרודים לבין אותן אימהות ואבות לילדים שבתעודת הזהות רשום להם נשוי? מה באמת ההבדל? ליאור נרצח, אני נשארתי עם הילדים. זה משנה מה כתוב לנו בתעודת זהות? << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> שמי אדוה פינקלשטיין, אני פרודתו של שלומי סבידיה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אדוה, קחי את הזמן שלך. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> לי ולשלומי יש שני ילדים משותפים. תום בן חמש וגבע בן שלוש וחצי. אני רוצה לפתוח בשיחה שהייתה לי עם הילדים היום בבוקר. השעה 6:45 אנחנו בטיול עם הכלב. שגם, אגב, חזר אליי ב-7 באוקטובר, כי הוא היה אצל שלומי. ותום פתאום שואל אותי 'אמא, מתי המלחמה תיגמר?' זה משפט שחוזר על עצמו. ואני כבר יודעת שזה מוביל למתי המלחמה תיגמר ואבא יחזור. ואז אני צריכה לתפוס את עצמי ולא לבכות לענות. ואני עונה 'תומקי, אני לא יודעת מתי המלחמה תיגמר, אבל אני מקווה שבקרוב. למה אתה שואל? ואז גבע הקטן, שהוא בן שלוש וחצי, אומר: 'אמא, כשהמלחמה תיגמר, אבא עדיין יהיה בקבר?'. ואז אני עונה לו 'כן, גבע, אבא תמיד יהיה בקבר'. ואז תום שואל: 'אמא, אבא שומע?' אלה משפטים שהם יום יומיים אצלנו. ואני אומרת לו: 'לא, תומקי, אתה יודע שמי שמת הוא לא יכול לשמוע יותר. אבא כבר לא שומע'. ואז הוא שואל 'אמא, לאבא יש לב?' ואז אני עונה לו 'לא, תומקי, לאבא יש לב, אבל הלב שלו כבר לא פועם'. והוא אומר לי 'כבר לא זורם לו דם בגוף?' ואני עונה לו 'לא, לא זורם לו דם בגוף כבר. זה מה שקורה למי שמת'. זו המציאות היום יומית שלי ושל כל ההורים שנשארו לגדל יתומים לבד. וזה לא הגיוני ולא סביר שאנחנו אפילו לטיפול לא זכאים. איך אני, שאני מגדלת שני יתומים כל כך קטנים אפילו לא זכאית לטיפול? מי צריך טיפול אם לא אני? איך אני אמורה לתמוך בהם בלי שאני מקבלת את העזרה הזאת? אנחנו פתחנו איזה שהיא קבוצה בניסיון להבין כמה כמונו יש. אנחנו אפילו לא מצליחים לאסוף מספיק את הנתונים. אנחנו כרגע בקבוצה בערך 10-12. אני ומורן. מורן כבר מדברת פה הרבה זמן. אני רק לפני חודש הצלחתי טיפה להרים את הראש. גם כל גיל והצרות שלו. ואנחנו מדברות עם אנשים בסטטוס שלנו והסיפורים הם באמת פשוט כל כך קשים. ההתמודדויות, אנשים שנשארו לבד עם חובות. לגדל את הילדים. זה פשוט אי אפשר בכלל להתחיל לספר מה אנחנו עוברים. ובכל זה, אנחנו מבחינת המדינה אנחנו אפילו לא מבחינת המדינה, אנחנו פשוט לא קיימים. אין לנו שום זכויות. לפני שנה וקצת התחלתי לעבוד בעבודת חלומותיי, אחרי שנים שאני מנסה לקדם את עצמי. התברגתי לחברת היי-טק סופר מצליחה, הייתי בשיא הקריירה שלי ובפיתוח הקריירה שלי. כל חודש אוקטובר לא עבדתי, כי את האמת אני אפילו לא זוכרת כל כך מה קרה בחודש אוקטובר, הכול נמחק לי. ואז ניסיתי לחזור, נובמבר, דצמבר, כל בוקר מגיעה לעבודה בבכי היסטרי, כי שמעתי איזה שיר שהזכיר לי את שלומי, כי הילד שאל אותי איזה שאלה. כי עברתי ליד האולם שבו התחתנו. פשוט אפס יכולת לתפקד בעבודה. בטח שלא במשרה של 150%. ואני מינואר לא עובדת. עזבתי את המקום שהיה מבחינתי הטופ של הטופ שיכולתי להגיע אליו. עזבתי. לא הייתה לי הרבה ברירה כי אמרו לי שמעי, את לא יכולה לעבוד בחצי משרה. רציתי לרדת באחוזי המשרה. אין כזה דבר בחברות היי-טק. אנחנו פשוט לא זכאים לשום דבר. וזה עוול. ואנחנו רוצים להגיד פה באופן ברור ולבקש, אנחנו מתחננים ומשוועים לעזרה. קודם כל אנחנו רוצים לקבל טיפול עכשיו, אתמול. שמונה חודים לתוך האירוע אנחנו מתמודדות, אנחנו עוזרות אחת לשנייה. אנחנו מדברים אחד עם השני ותומכים. זה לא הגיוני. זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו לא יודעים מה צריך. אנחנו לא מבינים בזה, אנחנו לא פוליטיקאים. תשנו את החוק, תתקנו אותו, תעשו חוק חדש. אני לא יודעת, אנחנו הורים יחידנים שהעולם חרב עלינו. אני לא בחרתי להיות אם יחידנית. אני הבאתי שני ילדים מתוך אהבה גדולה. וזה לא הגיוני שבגלל שהאהבה שלי ושל שלומי נגמרה אני לא זכאית לשום דבר. והאהבה שלנו היא רק נגמרה כבני זוג. בתור הורים היינו שותפים מלאים. שלומי היה אבא מעורב ונוכח והילדים אהבו ללכת אליו. אני אסיים במשפט אחרון, שקשה להסביר אותו, אבל החוסר הזה בשותף השני, הבן אדם היחידי שידעת שיתלהב ויתרגש מכל דבר שקשור לילדים כמוך, פשוט התאדה. אין לך למי לשלוח תמונות. אין לך למי להגיד שלילד יש חום. אין לך ממי לבקש שייקנה רגע בסופר פארם תרופה וייסע מירושלים ללא יודעת מה רק בשביל להביא את האקמולי הספציפי הזה. אתמול הייתי בטיפת חלב והדבר הראשון שהייתי עושה כשיוצאת מטיפת חלב זה לשלוח לשלומי הודעה מה הגובה ומה המשקל של הילד. אני יוצאת אתמול מטיפת חלב ומתפרקת, כי אין לי יותר למי לשלוח את ההודעה הזאת. ואף אחד בעולם הזה, לא דודים ולא סבתות ולא אף אחד, ישמח וירצה לשמוע ולראות תמונות וסרטונים ומידע על הילדים האלה כמו שלומי. תודה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז ביטוח לאומי. שרית, את שמעת? עלו שני נושאים שנשמח, כולנו, חברי הכנסת, לשמוע את ההתייחסות של ביטוח לאומי. נחזור אליכם. רק אמרתי, אני רוצה להתמקד בשני נושאים שלא התמקדנו. << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> זה גם ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו עדיין ממתינים לשמוע מהם הדברים שלדעת ביטוח לאומי כפי שעלה פה בוועדה בחצי שנה אחרונה לא יכול להיפתר על ידי ועדה ציבורית, אלא צריך הליכי חקיקה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה היא לא מעגל ראשון? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> והנושא השני, כמו שאמרה קארין. בסוף כאשר מגדלים ילדים, בסדר? יש ילדים. ומי שמגדל את הילדים, למה היא לא מוגדרת כמשפחה? היא מגדלת כרגע ילדים. אם אין ילדים, ניחא. לא ניחא, אבל בואי, עוד דיון. אבל יש פה, התיאורים הם אני חושב זועקים לשמיים. הדבר הפשוט מאוד. מזכיר לי הליכי חקיקה שאני חושב שגם את היית שותפה לו, בנושא של אומנה לילדים עם צרכים מיוחדים. אותו דבר. אם הוא באומנה אז הצרכים המיוחדים נעלמים? זאת אומרת, הילדים מתמודדים אותה התמודדות, אותו סיפור, אותו דבר. אתה נותן את זה למשפחה כמשפחה. זה הרי לא פיצוי, זה לא פיצויי פרישה. ביטוח לאומי נותן את זה בשביל המשפחה שתוכל לגדל את המשפחה. עכשיו, אם זו המציאות, כרגע היא מגדלת לבד את הילדים. עד היום הם גידלו במשותף את הילדים. זה המקרה שקרה. מה ההיגיון? ואם אין היגיון אז תגידו לנו מה הליכי החקיקה שנצטרך. זאת אומרת, אני חוזר שוב ואני אומר לך בכנות, זה מזכיר לי בדז'ה וו את חצי השנה שהייתי צריך להתמודד עם הסיפור הזה של הילדים. מה ההיגיון שעומד מאחורי ההגדרה אם הוא כן בן זוג או לא. למה זה רלוונטי לדיון כרגע למציאות שהמשפחה נמצאת בה כרגע? << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אז אני אענה על כל השאלות בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר גמור. אבל אמרנו, יש פה שני נושאים כרגע שהתחלנו איתם. אנחנו נתקדם עם עוד נושאים, אבל כרגע שני נושאים. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אני אתייחס בקצרה. אני מבינה שהתשובה למכתב שלנו לא הועברה לוועדה. אנחנו נבדוק מול לשכת המנכ"ל, ממלא המקום, מתי הועברה. אני אגיד בקצרה. הוועדה היא ועדה בין משרדית של משרד האוצר, אדוני יודע. אנחנו ביקשנו מהוועדה והעלינו את מכלול הסוגיות, לרבות הסוגיות של גרושות, אחים, ילדים יתומים מעל גיל 21. כל הסוגיות שאנחנו זיהינו כסוגיות שאנחנו סברנו שאין בהם מענה מספיק כרגע לפי חוק נפגעי פעולות איבה. טרם התגבשו ההמלצות. ולכן בשלב הזה אנחנו לא נוכל להגיד מה בהתאם להמלצות מחייב תיקוני חקיקה או לא. אני כן אציין, וכפי שציינתי בוועדה הקודמת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה זאת אומרת? את לא יודעת משפטית? שנייה. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> לא, אני רק רוצה לחדד משפט. אני רוצה לחדד. מבחינת ביטוח לאומי, כאשר ביטוח לאומי נדרש לשלם לתת הטבות כלשהן בדרך כלל זה מחייב תיקוני חקיקה. אבל זה יכול להיות כמו שאדוני מכיר, בהסכמים לפי סעיף 9 למשל, שזה הליכי חקיקה יותר פשוטים ויותר קצרים. אנחנו צריכים להבין מה יהיה היקף ההמלצות. אנחנו גם מבינים שלא בהכרח ביטוח לאומי יהיה הגורם בכל המלצה שתוטל עליו המשימה לבצע את ההמלצה. ככל שזה לא יהיה על ביטוח לאומי יכול להיות שזה לא יחייב תיקוני חקיקה, אלא יכול להיות שזה יהיה בהחלטות ממשלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה האופציה אם לא ביטוח לאומי? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> או סעיף 9. סעיף 9 זה כן ביטוח לאומי, אבל לא משנה, זה הליכי חקיקה אחרים. או החלטת ממשלה? << אורח >> מלי לוי: << אורח >> יכול להיות החלטת ממשלה, יכול להיות באמצעות משרד האוצר, יכול להיות באמצעות גופים אחרים. רשות המיסים, מס רכוש, יכול להיות כל מיני. אנחנו רק חברים בוועדה. אני לא ראיתי כאן את נציגי משרד האוצר. אני חושבת שחשוב שגם הם יבואו. לא, נציגי משרד האוצר, לא רשות המיסים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שנייה, אני אגיד. אני אהיה זה שמעיר על זה. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אנחנו הגוף המבצע ואנחנו ניקח כל משימה שתינתן לנו כהמלצה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מאמין שקארין הולכת להגיד. בואו אני אסביר לך איפה המצוקה שלנו כוועדה. בסדר? לא בגלל שזה קארין. קארין, על זה את כנראה מדברת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת, אם הם הגוף המבצע הם בהכרח חייבים מסגרת חוקית לביצוע. אז אני לא מבינה את האירוע. בכל מקרה צריך שתהיה חקיקה או החלטת ממשלה, אבל הם הגוף המבצע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה נכון, האוצר לא יידע להעביר כסף ישירות. הוא מעביר דרך איזה שהוא גוף ממשרדי הממשלה. << אורח >> יניב גל: << אורח >> אדוני, זה נעשה דרך ענבל, החברה הממשלתית בתקופת הר מירון, בהחלטה של 1023. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ביטוח לאומי אבל ניהל את זה. הביטוח הלאומי ניהל את האירוע הזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה גם סוג של ברירת מחדל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון, הוא לקח חברה מבצעת. מה זה משנה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש ברירת מחדל. אם אין גוף אחר זה מן הסתם ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל אני אגיד לך מה המצוקה שלנו. מה המצוקה שלנו כוועדה. אנחנו הבנו את ההליך, הבנו את זה. אנחנו מנסים להבין משהו אחר. והיה והוועדה סיימה, האם יש דברים שאתם מזהים, למשל את מה שהעלו פה הנושא של החד הוריות. חד הוריות כרגע לא נמצאות בחוק. עכשיו, השאלה אם את רואה מצב, אני אומר, את רואה מצב שהוועדה מקבלת החלטה שהיא מעבירה כמו בהר מירון לצורך העניין, שגם שם היה חקיקה בסוף, למיטב זיכרוני, בסעיף 9. << אורח >> יניב גל: << אורח >> לא הייתה חקיקה אדוני. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סעיף 9? << אורח >> יניב גל: << אורח >> סעיף 9 כן, אבל לא הייתה חקיקה לגבי הר מירון. הכול בהחלטת ממשלה 1023 לבדה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בלי סעיף 9? << אורח >> יניב גל: << אורח >> יש תביעות נכון להיום, יש תביעות נזיקיות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז אני אומר שוב, אתם אומרים שיכול להיות סיטואציה שגם הסיפור הזה של החד הוריות וגם - - - << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אנחנו לא יודעים אדוני. אנחנו חברים בוועדה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, מה מבחינה טכנית יכול לקרות. לא שאלתי מה מסקנות הוועדה. זה גם אני לא יודע. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אם מבחינת ביטוח לאומי ביטוח לאומי יתבקש לשלם תשלומים נוספים נצטרך לפחות סעיף 9. אנחנו כדי לבצע משימות שהממשלה מבקשת שביטוח לאומי יבצע זה בהרחבה מעבר לסמכויות הקבועות היום בחוק. ביטוח לאומי צריך הסמכה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז אני אשאל את השאלה בצורה הפוכה. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אי אפשר להטיל על ביטוח לאומי משימות במסגרת החלטות ממשלה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז אני אשאל שאלה הפוכה. במסגרת ההמלצות שלכם לוועדה, הדברים שאתם העליתם, הנושא הזה נמצא בפנים? << אורח >> מלי לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר. גילוי נאות, דיברתי הבוקר עם יושב-הראש והוא אמר לי שהוא מתכוון לסיים את זה בתוך שבועיים עד שלושה. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> כן, כן. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> יש פה עניין של עזרה ראשונה אחרי ה-7 באוקטובר. << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> אנחנו שמונה חודשים בתוך האירוע. מה שונה הדם שלה מהדם שלי? למה היא לא מקבלת את התמיכה? << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אני רוצה גם לחדד. החוק מכיר בשתי נסיבות: הוא מכיר באלמנה והוא מכיר בגרושה שיש לה ילדים. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> שהיא מעל גיל 40 וקיבלה מזונות - - - << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> מלי, הבן שלי בן 18, הוא לא מקבל גמלה. הוא לא מקבל. הוא מקבל 900 שקלים. יש לי את זה פה בטלפון, אני יכולה להראות. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> ההגדרה מקבל באמצעות אמא, בדרך כלל זה ישולם ישירות לאמא. יש תשלומים שאנחנו משלמים על פי חוק. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> לא צריך להיות פערים, נקודה. זה לא הנקודה פה. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> הפער הוא בתפיסה. שוב, אנחנו מזכירים שמדובר בחוק משנות ה-50. הוא בנוי על תפיסה שהייתה בשנות ה-50 לגבי אלמנות, תאי משפחה שהיו מסורתיים. ברור לנו ואמרנו את זה כמה פעמים שצריכה להיות חשיבה בעקבות 7 באוקטובר שמחייבת חשיבה מחדש. זה לא רק במסגרת של ביטוח לאומי, אדוני יודע, זה כמובן גם משרד הביטחון וגם אלמנות צה"ל וגם גרושות של חללי צה"ל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> רגע, רגע, אני רק מבקש, אני חושב שאנחנו מתואמים בעמדה הזאת. כשאתם אומרים אלמנות צה"ל וגרושות צה"ל והכול, לא דומה 7 באוקטובר למה שהיה קודם. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לכן אני לא בטוח אם דיברנו על זה פה בוועדה וחידדנו את זה ואני חושב שהגענו כולנו להסכמה לפחות ברמה הפרקטית. לא דומה אירוע צה"לי לאירוע האזרחי שהיה ב-7 באוקטובר. לא באופן כללי לאירועים אזרחיים. אמרנו, זה לא דומה. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אני מקבלת את מה שאדוני אומר. << אורח >> יניב גל: << אורח >> ההערה במקום. << אורח >> קריאה: << אורח >> חיילים גם יכולים להיכנס בסעיף 9. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> לא, חיילים זה לא מטופל על ידי ביטוח לאומי. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה לא? << אורח >> מלי לוי: << אורח >> כי יש כללים שחיילים מטופלים במסגרת משרד הביטחון. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> שרית, אני מזכירה לך רגע, סליחה רגע. << אורח >> קריאה: << אורח >> וגם משפחות חד מיניות. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> שרית ישבה בישיבה ב-16 בינואר ודיבר העל החיילים בסעיף 9 שיכולים להיכנס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא, לא. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> אני מדברת על החיילים של הנובה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא, סעיף 9 לא קשור לחיילים, זה משרד הביטחון. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> היו שיחות עם משרד הביטחון ועם צה"ל ובסופו של יום הבנו שיותר נכון שהטיפול יהיה הוליסטי במסגרת משרד הביטחון ולא במסגרת ביטוח לאומי. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש המון חיילים שלא מטופלים עד היום. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> שייתן להם מענה כרגע ואחר כך הם יטופלו אחר כך על ידי משרד הביטחון. חשבנו בשיח המשותף שיותר נכון שיהיה טיפול רציף על ידי גורם אחד. חיילים מטופלים על ידי צה"ל, משרד הביטחון. ביטוח לאומי הוא לא הגורם המתאים לטפל בחיילים, על כל המכלול של כל ההיבטים. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> לא ביקשנו שתטפלו, ביקשנו שתתנו את הפיצוי הראשוני. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אבל שוב, אלו סוגיות שגם עלו, נבחנו והוחלט שכרגע המסגרת עם צה"ל או משרד הביטחון. אנחנו העלינו את כל הדברים האלה בפני הוועדה. נתנו את הנתונים שקיימים בידינו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רוצה לשאול על הנתונים. שנייה, סליחה שאני עוצר רגע. לוועדה הציבורית. אני רוצה לשאול האם יש לכם נתונים כמה חד הוריות יש? << אורח >> מלי לוי: << אורח >> יש לנו. נוכל להביא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז תביאו לנו את זה תוך כדי הישיבה תביאו לנו את הנתון. בסדר גמור. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> כן, יש לנו את הנתונים. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> מאז ה-7 באוקטובר לא קיבלו עזרה ראשונה? אני זוכר שבהתחלה נתנו טיפולים פסיכולוגיים ואלטרנטיביים וכל מיני דברים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא להם. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> זה בדיוק מה שאני אומר. אז אם שם נתנו, למה אי אפשר לתת להם? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בגלל שהם לא בחוק, זה מה שהיא אומרת לך. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> והאלטרנטיבי היה בחוק? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, כן. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> טיפולים אלטרנטיביים זה בחוק? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, כן. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> זה היה קיים קודם. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> אז נכון לכרגע אפילו באופן זמני עד שיהיה איזה שהוא שינוי. אפילו טיפול. << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> לאן אתם רוצים שהמשפחות האלה יגיעו? לאן אתם רוצים שהיא תגיע? לאן הילדים שלה יגיעו עם הביזיון הזה שהיא עוברת? מה, בסוף נקבל את הילדים שלה בשקיות שחורות. אתם לא מבינים את זה? הילדים האלה יתאבדו אם לא יהיה להם מי שיסתכל עליהם. מספיק הם עברו טראומה מאבא שלהם. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אני רוצה לחדד. הילדים מוגדרים כיתומים והם מקבלים מאתנו את המסגרת. החידוד הוא לצערנו שהגרושה לא עומדת בפני עצמה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מאוד פשוט. עומדות פה, ועזבי זה לא אישי. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> אני צריכה לרשום את הקבלה של הטיפול שלי על שם הבן שלי, כדי לקבל את ההחזר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אדווה, בדיוק על זה אני חוזר. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> רום שלי אין לו אישור למטפלת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שלא מטופל. הרי אני חוזר שוב לאותו ילד. איך את מטפלת הרי בילד? את לא הצמדת תומכת לילד עכשיו, לא הצמדת חונכת לילד. היא החונכת של הילד. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אני מקבלת את זה לחלוטין ואנחנו העלינו את הצרכים האלה, זה צרכים משמעותיים. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> אז מה קורה בינתיים? מה קורה בינתיים? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> איציק, תן לי רגע. אני שואל את משרד הרווחה, במסגרת החלטת הממשלה, גם אני מנסה לשחות פה בתוך כל הזרם הזה של חוקים. כידוע, לא למדתי ליבה, אני לא מצליח להבין את כל המלל הזה. אני שואל אתכם, במסגרת החלטת הממשלה, משרד הרווחה, אוקיי? שיש לכם איזה שהוא תקציב גמיש. האם אתם לפחות לתקופה הקרובה, זו לא תקופה ארוכה, אנחנו מדברים על סדר גודל של בואו נגיד חודש, כי גם לפי לוח הזמנים שלהם אין להם עוד הרבה זמן, הם כבר בסוף. << אורח >> יניב גל: << אורח >> עד לסוף החודש הנוכחי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, אין להם הרבה זמן. זאת אומרת בואו נגיד עד סוף החודש הנוכחי, במסגרת ההחלטה של שורדי נובה שיש החלטת ממשלה שתוקצבה לנסות את הקבוצה הזאת ללוות אותה. זאת אומרת עובדת סוציאלית מתוך הרשות. אני לא יודע איך. אבל ללוות אותם ולעזור להם בטיפולים בעיקר. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> אני אגיד רק ספציפית על אור שאור פנתה אלינו ויצרה איתנו קשר עוד אחרי הוועדה הקודמת וגם הציעה לפתוח לנו קבוצת תמיכה שעוד לא הצלחנו להרים את זה. אור, ממשרד הרווחה. אז נוצר הקשר ובאמת זה מרגיש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אני שואל, אתם יכולים להיכנס ולתת להם קצת ליווי, לראות איך לפחות בתקופה הזאת? עכשיו, אני אומר תקופה עם קצת פלוס. למה קצת פלוס? כי מהיכרותי מהניסוחים שאתם רואים פה, הוועדה, הוועדה תיתן מסקנות והממשלה תדון בשבוע הבא ואחרי זה עוד שבועיים עד שנחליט והם יסבלו בדרך. זאת אומרת השאלה אם אנחנו יכולים לקחת ולראות איך במסגרת שלכם, כי אני מבין את המגבלות של ביטוח לאומי ואני מכיר את זה. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> אור צוברי, משרד הרווחה. אחד היתרונות שלנו שאנחנו לא פועלים מתוקף חוק. אנחנו נותנים שירותים. אז הגמישות פה היא יותר מאפשרת. אז עד שתהיה חקיקה, וגם אנחנו הצגנו בוועדה, או החלטת ממשלה או לא משנה. הצגנו בוועדה הציבורית וגם תמכנו בזה שצריך להרחיב את המענה למעגלים נוספים שלא נתונים להם כרגע במסגרת החוק. ואני אגיד קודם כל מבחינת המענים שכבר יש לנו. אני יכולה להציע, וגם אנחנו מציעים גם לנציגי המשפחות וגם באמצעות הרשויות המקומיות מענים קבוצתיים וקהילתיים שכבר יש לי פלטפורמה שמחר בבוקר אני כבר יכולה לפתוח קבוצה ולתת מענה למשפחות האלה. בנוסף, אנחנו עכשיו נמצאים בתהליך לאישור הגדלה של המיזם המשותף עם הקרן לידידות שייתן סיוע חומרי גמיש לרשויות של 30 מיליון שקלים. וזה נמצא כרגע באישור חשכ"ל. זה ממש אמור להיפתר בשבועות, אני מקווה בשבוע הקרוב. << אורח >> ליאת קליין: << אורח >> מי הגורם ברשויות? יש איזה גורם מתכלל, פרויקטור כאילו של מיצוי זכויות למשל של ילדים יתומים. אני עו"ד ליאת קליין, מעמותת חמניות שעוסקת בזכויות של ילדים יתומים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ברשויות אף פעם אין דבר כזה. אני אסביר לך למה. כל רשות מקומית היא מדינה בפני עצמה. כיוון שהייתי ראש רשות אני אומר לך מראש, כל רשות מקומית היא מדינה בפני עצמה. << אורח >> ליאת קליין: << אורח >> ולכן אני אומרת את מה שאני אומרת, כי יש לנו נקודה בסיסית הרבה יותר אפילו בהעברת מידע לרשויות של יתומים. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> רגע, שנייה. זה עניין אחר שצריך לדבר עליו, אבל שנייה. אז אנחנו נמצאים עכשיו בהרחבה של תקציב גמיש, שגם משפחות שכולות יכולות להשתמש בו ולקבל אותו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה זה תקציב גמיש? שנייה, שנייה. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> סיוע חומרי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא, אבל סיוע חומרי יש שני סוגי סיוע חומרי. יש סיוע חומרי שאת מביאה סלים ויש סיוע חומרי שאת מעבירה וואוצ'רים. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> זה איך שאנחנו עובדים במסגרת המיזם עם הקרן לידידות משפחה יכולה לקנות איזה שהוא מוצר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רוצה להתעכב. אני אשמע את הסקירה שלך ובאמת מעניין אותי מאוד הסקירה שלך. אני עכשיו רוצה אבל נקודתית. איך אמרנו? 248 יום אנחנו נמצאים בתוך האירוע. אני רוצה לשאול האם יש לכם אפשרות לנסות עכשיו נקודתית לסייע למשפחות החד הוריות בחלק הזה? האם יש לכם איזה שהיא דרך לעשות את זה כרגע? << אורח >> אור צוברי: << אורח >> אני לא יכולה להעביר למשפחה סכום כסף. אני לא יכולה. מה שכן אני יכולה - - - << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> טיפולים פסיכולוגיים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שנייה, שנייה. להעביר לרשות המקומית, לתת לרשות המקומית אפשרות לשלם להם את הטיפולים. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> יש לנו במסגרת המרכזים לטיפול במשפחה, כבר היום. תגברנו את התקציבים ויש אפשרות לקבל טיפול משפחתי במסגרת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז אני מבקש דרכך למי שעומד מול הרשויות המקומיות. בסדר? שתינתן, תיקחו את הרשימה מהביטוח הלאומי. תעבירו לרשויות המקומיות ספציפית נקודתית. כללי, את יודעת, עכשיו יושב ראש עיריית, לא רוצה להגיד את שמו, בסדר? ראש עיריית בוסטון, שלא להעליב אף אחד. והוא אומר זה לא מעניין אותי. אדוה גרה בבוסטון. הוא אומר לא מעניין אותי. אני רוצה שהרשות של אדוה תדע שבמסגרת התקציב הגמיש הוא לא הולך עכשיו לעזור לה איך לקנות מוצרים. בסדר? מוצרים זה מוצרים, כולם זה הכול בסדר. כרגע לסייע לה, כי יש לנו פה איזה היא בעיה. ואנחנו מדברים על תקופה מאוד מוגדרת. לא תקופה ארוכה. סדר גודל של חודש, חודש פלוס. כי אנחנו, את רואה איפה אנחנו נמצאים כרגע ואני אומר את זה גם אחרי שיחה עם יושב-ראש הוועדה הציבורית הבוקר. אנחנו נמצאים בלוח זמנים די קצר. אבל בסוף אני לא יכול, באמת, אמרתי את זה, אני לא יכול לישון בלילה כשאני יודע שיושבות פה שתי הגברות הנכבדות האלה ואין להן בבוקר מישהו להרים אליו טלפון, להתייעץ איך לענות לילד. עזבי, בסוף יש פה משהו שאני לא מוכן לקבל את זה. היא אין לה למי להרים טלפון בבוקר. הילד שלה שואל אותה איפה אבא. בסדר? והיא צריכה להסביר לו אם הדם זורם או לא. סליחה שאני חוזר על מה שאת סיפרת. זה דבר שאני לא מוכן לקבל אל זה. אז אני אומר, בואו ננסה לראות קצת מחוץ לקופסה. אני יודע שאני בפרוטוקול של כנסת, אבל באמצעות הרשויות המקומיות תביאו להם. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> יש לנו את הרשימות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אי אפשר למתוח את ההגדרה של קרוב משפחה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אפשר. אז אני אעדכן את חברת הכנסת. הם מחכים לסיומת שדובר עד סוף החודש. אחרי זה צריך לעבור או להחלטת ממשלה או לחקיקה. אני מדבר על התקופה הזאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל גם בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, התקופה הזאת היא לא יכולה. היא במסגרת חוק נפגעי טרור של 1950. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> החוק קובע במפורש בהסדר חיוני שבן משפחה הוא לא פרוד עם ילדים? << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> ההגדרה של בן משפחה ובת הזוג ואלמנה קובעת, יש הגדרה נפרדת. יש הגדרה נפרדת לגרושה. יש הגדרה נפרדת לאפוטרופוס עם ילדים ומה הזכויות. זה מבוסס על חוק משפחות, חיילים שנספו במערכה שהוראות מתוכו הן מוחלות על חוק נפגעי פעולות איבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שרית הביאה לנו את הנתונים. מדובר בסך הכול על 35 משפחות, לא בשמיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה הכול? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מדבר ספציפית. יש לנו כרגע, אנחנו מגלים כרגע לקונה. בסדר אדוה העלתה נקודה וייצגה כרגע 35 אנשים שנמצאים שם מעבר לקו והם כרגע קמים בבוקר מול ילדים יתומים. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> מדובר גם על משפחות של כוחות הביטחון גם? מה קורה שם? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה אותו דבר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה משרד הביטחון. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> אז 35 משפחות? << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> לא, לא, אין לי את הנתונים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר, אני אומר כרגע אנחנו מדברים על 35 משפחות. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> אבל זה בדיוק העניין, שאם גרושות נפגעי כוחות הביטחון או פרודות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אומר 35 משפחות פשוט מול הרשויות המקומיות. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> אנחנו מתייחסים גם לקבוצה הזאת, אבל גם לילדים שנותרו יתומים עם הורה אחד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> על זה אנחנו מדברים. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> לא, אז סך הכול יש לנו 255 ילדים כאלה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני לא מדבר על הילדים. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> בסדר. אבל זה יותר מ-35 משפחות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> משפחות לא, זה מה שיש. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> הבנתי. אבל אנחנו כמשרד הרווחה מתייחסים לזה בצורה יותר רחבה. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> בוודאי, הילדים שלנו מקבלים מענה, זה לא שהם לא מקבלים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז את זה תמשיכו. ואתם עושים דברים טובים וכל הכבוד לשר ולמנכ"ל ולך ולעבודה המדהימה. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> לא, לא צריך כל הכבוד, אנחנו צריכים להשתפר. זה הכול בסדר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא, אני אומר כרגע מדבר על זה שיש פה איזה שהיא קבוצה כרגע שהיא נמצאת במצוקה והדרך היחידה הפרקטית לעזור לה זה באמצעות הרשויות המקומיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, שאלה. באמצעות נט"ל או אל"ה לפתוח קבוצה. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> יש, אני יכולה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש, בזה היא פתחה. כן? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> בלה בן גרשון, משרד הבריאות. ממונה על טראומה נפשית. אני רק רוצה להגיד שמבחינת הטיפול אתם כן זכאים אצלנו לנוהל חרדה יחד עם ביטוח לאומי. זה נוהל משותף. זאת אומרת שאתם זכאים והילדים שלכם לקבל טיפול במרכזים שלנו לגמרי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז למה הם לא יודעים מזה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אני לא יודעת. << אורח >> ליאת קליין: << אורח >> זו הבעיה, שמי שלא נמצא פה בכנסת לא יודע מה הזכויות שלו בכלל. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> הנגשת זכויות זה חלק מאוד חשוב. << אורח >> ליאת קליין: << אורח >> העברת מידע וגורם מתכלל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל ההנגשה הזאת כבר הוצאנו נייר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לכן צריך גורם מתכלל. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> אין שום גורם מתכלל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גם אם היה גורם הוא לא היה יודע. הייתי בתקומה, ראיתי איך זה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> שוב פעם, נוהל חרדה מיועד לנפגעים ממעגל ראשון. אבל במקרה הזה אנחנו נכלול אתכם. אני אשמח לקבל מביטוח לאומי את הרשימה. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> משרד הבריאות אומר משהו, ביטוח לאומי אומר משהו אחר. תסתכל, משרד הבריאות אומר משהו, ביטוח לאומי נותן תשובה אחרת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, זה נהלים אחרים. עזוב. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תגיד לי, אתה רוצה את התשבץ הזה להבין? אני 30 שנה במערכת עוד לא הבנתי את התשבץ. אתה רוצה עכשיו להבין תוך 200 יום? << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> הלוואי וכולם היו אור ובאמת היו נותנות אור וקמות לתת תשובות. תשובות למשפחות פה, כמו שאור נותנת, מנומק. ולא התחמקויות של ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל זו הוראה חדשה שהם קיבלו היום. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה לא משהו שהיה. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> חה"כ פינדרוס, אני רוצה לשאול שאלה, באמת אמיתי. אני אוהב אותך ואתה יודע כמה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שנייה איציק, אני רוצה לפתור את הבעיה ואז אני אתן לך, מבטיח. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> מתי ביטוח לאומי יישב פה וייתן תשובה מלאה ולא תשובה מתחמקת, לכל נושא. כל נושא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל לא, לא, לא. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> כל נושא. קארין, תאמיני לי, אני עובר את זה. כל נושא, אין תשובות אמיתיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איציק, תקשיב רגע. זה לא נכון. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> אין תשובות. והבן שלי, בגלל שאין תואר שני למטפלת שמצאתי לו לא מאשרים אותה בביטוח לאומי. נותנים לי לעבור מדורי גיהינום. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בואו נעשה סדר. אנחנו מנסים לפתור. כנראה שאנחנו מצליחים להתקדם עם פתרון, בואו. רגע אחד. אני מבקש שני דברים. שרית, הנה. העלית את זה למעלה וזה מתחיל. אני מבקש שני דברים. גם אור, גם משרד הבריאות, גם משרד הרווחה יקבלו את הרשימה מביטוח לאומי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בלה, רק לחדד. האימהות הגרושות מקבלות? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע. זכאיות לטיפול לפי נוהל חרדה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> לא. מה שאני אומרת שאנחנו - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אה, תודה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> רק שנייה, אני אבהיר כי אני חושבת שלא הייתי ברורה. אנחנו מדברים על נוהל חרדה. זה לא נוהל חרדה כמו שהוא מוגדר. אבל אני כרגע בהתכתבות עם ביטוח לאומי על 35 משפחות האלה מ-7 באוקטובר שאנחנו כן נעשה החרגה. אני היום אפגש איתם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז זה חדש, זה לא היה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מבקש את הדבר הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> וגם קארין תשאלי מאיזה גיל. כי מה שביטוח לאומי נותן, לצורך העניין, וסיוע לילדים, הוא לא מכל גיל. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> לא מדברים על הסיוע לילדים, מדברים על הסיוע להורים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> על ההורים. אנחנו מדברים על ההורים. מדברים על ה-35 משפחות האלה. אנחנו לא נפתור בזמני את הבעיה העקרונית, שזה אנחנו נצטרך לפתור כמו שאמרנו או בוועדה. בואו לא נתפרש ולכן אני לא רוצה עכשיו לפרוץ את זה. אני ניסיתי להגיע לפתרון כרגע, נקודתי ל-35 משפחות האלה. אני שמח על ההודעה של משרד הבריאות. << אורח >> רותם יעקובי: << אורח >> למה זה עדיין קורה? למה זה עדיין קורה? למה אני יכולה לשבת פה בזמן שאני יושבת פה אני מקבלת הודעה שירד לי כסף מביטוח לאומי. אני לא עובדת מ-10 באוקטובר. אני אמשיך לשלם כי אני אזרחית שומרת חוק. איפה הייתם? למה הדבר הזה קורה רק עכשיו? למה אני פוגשת את מורן פה כל שבוע כבר שמונה שבועות? אני כבר לא יודעת, אין לי תחושת זמן. אל תשאלו אותי כמה ימים עברו, אין לי מושג. למה אתם לא כבר נותנים לנו עזרה? למה אני צריכה לשבת פה ולצעוק? אני לא בן אדם כזה, אני לא רוצה את זה. לא ביקשתי את זה לעצמי. אתם עשיתם את זה, אתם הבאתם את זה לפתחי. אני לא רציתי את כל הסיטואציה הזאת. למה אתם לא מנגישים לנו את המידע? למה אתם לא מדברים אחד עם השני? למה אתם אומרים שביטוח לאומי מרכז את הכול ואז אומרים שהם יכולים לעזור במשהו? למה אין גורם מתכלל כבר? למה? למה אנחנו צריכים לחפש את עצמנו כל הזמן? אני כבר לא יודעת למי לפנות יותר. די כבר. תעזרו לנו. רק תעזרו לנו. שמישהו יעזור לנו, שיראה אותנו. די, די. אני לא יכולה לשמוע יותר את הסיפורים שלהם, אני לא יכולה. זה לא מספיק כבר? די, אין לנו כוח. אין לנו כוח. אני לא צריכה לשתות, אני לא צריכה כלום. אני צריכה שתעזרו לנו. אני צריכה שתתנו לנו כסף, אני צריכה שתתנו לנו טיפולים. אני צריכה שאנחנו נפסיק להצטרך ללכת לוועדות ציבוריות, להתדפק על דלתות. די כבר. << אורח >> אופיר דור: << אורח >> אני מרגיש שמערבבים אותנו כמו במיקסר. זאת אומרת, אנחנו נבוא לפה וזה יהיה בעוד 100 ועדות גם. זה יהיה אותו דבר. אני מצטער מאוד להגיד את זה. אני כאבא שכול נמצא באותו מקום ולא הייתי אמור להיות שם. לא הייתי אמור להיות שם. אתם כולכם הייתם צריכים לבוא בלעדיי ולתת לנו את הפתרונות. מספיק כבר. מספיק. אנחנו טוחנים מים, כל הזמן באותו מקום. באתי לראות אם התקדם משהו ואני רואה שאנחנו באותו מקום, בדיוק אותו דבר. אני מצטער להגיד את זה, חה"כ פינדרוס, אני יודע שאתה עובד קשה בשביל הנושא הזה. אבל אנחנו דורכים במקום. אם אנחנו עדיין שומעים את הדברים האלה אז אנחנו דורכים במקום. << אורח >> קריאה: << אורח >> הולכים אחורה, לא דורכים. << אורח >> אופיר דור: << אורח >> אוקיי, אני מקבל גם את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> את הדבר הזה צריך לסגור. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כבר סגרתי, סגור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מירב, בבקשה. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> בוקר טוב. אני כן כי אני מנהלת שתי תוכניות אזרחיות מאז ה-8 באוקטובר. שמי מירב גילי הירש ואני מנהלת שתי תוכניות אזרחיות למען שורדי המסיבות מה-8 באוקטובר שקפצנו למים. כאשר מדברים על פערים אז אני רוצה לדבר, יש כמה דברים. על פערים בבריאות הנפש ובכמות הטיפולים שהשורדים מטפלים ובהסדרה לנכות על תעסוקה. בין אם זה עידוד ותמרוץ הולם כדי שיחזרו לתעסוקה ובין מה שהחוק היום מעודד אותם למעשה לא לעבוד. אני רוצה לדבר על הגנה בצווי עבודה שאין עליהם ונתנו אותם לאוכלוסיות אחרות לצורך העניין שהגנו עליהם, כמו מפונים. ובעצם על השורדים ועל נפגעי פעולות איבה לא הכירו בזה שצריך להגן עליהם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תסבירי רגע, באיזה דרך עשו את זה? בדרך של חקיקה או בצו? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> בצו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> של שר העבודה. << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> מה שאנחנו מדברים מנובמבר. מה שההורים השכולים לא בפנים וגם החבר'ה מהמסיבות לא בפנים. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> וגם השורדים לא בפנים. ואם אני מדברת על צווים אז אני רוצה רגע להגיד ולהתייחס פה שמדברים על חקיקה ומדברים על צווים ותקנות. חברים, בקורונה ראינו איך יצאו פה צווי חירום על ימין ועל שמאל. אנחנו שמונה חודשים בתוך האירוע. במקום לעשות תקנות לשעת חירום ולטפל בכל הדברים שהחקיקה לא מסדירה אנחנו רואים איך זה לא קורה. ואני רוצה רגע להגיד ולהעלות פה איזה משהו. יושב כבר שמונה חודשים חוק שאמור לעזור להגבלת שכר טרחה על עורכי דין שמנצלים את המצב של השורדים. ומחתימים אותם על הסכמי שכר טרחה מופרז. עד היום החוק הזה לא עבר. למה אתם מחכים? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> איפה החוק נמצא? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> של מי זה החוק? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> לפי דעתי הוא נמצא בוועדת שרים לחקיקה. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> זו חקיקה של שר המשפטים. היא נוגעת גם לנפגעי פעולות איבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> והיא הגיע לכנסת לקריאה ראשונה? << אורח >> מלי לוי: << אורח >> למיטב ידיעתי עברה ועדת שרים. היא עברה קריאה ראשונה והיא אמורה להתחיל את הדיון בוועדת העבודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נו, ומה קרה עם זה? << אורח >> מלי לוי: << אורח >> למיטב ידיעתי זה יהיה בוועדת העבודה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מבקש, שנייה. אני אבקש שתעבירי לי על איזה הצעת חוק מדובר. אני אפנה ליושב ראש הוועדה. נפנה לאופיר כץ לברר למה זה לא, כי אני לא מכיר. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> אני רוצה שיהיה בפני הוועדה שמחתימים שורדים שנמצאים במצב קשה, של טראומה, על שכר טרחה מופרז ומבזה. וזה פשוט מאוד לבכות ולראות איך ניצלו את המצב שלהם. אני רוצה לדבר על זה שיש בעיות ופערים בכל הנושא של דיור והסדר מגורים. אנחנו מצאנו אישית לאנשים פתרונות דיור כי הם עברו מספה לספה אחרי הטבח. בן אדם שאין לו איפה להניח את הראש לא יכול להתפנות לטיפול נפשי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת אין לו איפה להניח את הראש? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> יש אנשים, צריך להבין שהשורדים הם קהילה מאוד מאוד מגוונת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> יש אנשים עם מורכבויות. שלצורך העניין, היה קיץ. היו בסבלט. לא הייתה להם דירה. או יש להם קשר רופף עם המשפחה שלהם. לא עבדו. נכנסו לתוך המצב של עברו את ה-7 באוקטובר. אין להם כסף להחזיק דירה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה? צעירים חסרי עורף משפחתי? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נו, אבל אין להם מענים ברווחה? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> לא נתנו מענים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שנייה, שנייה. אני בטוחה שיש לזה מענה. << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> יש לזה מענה. שמי הילה, משרד הרווחה. ואני מרכזת את הטיפול בשורדי המסיבות, אבל גם עובדת בתוכנית יתד. לא תמיד המענים של שירותי הרווחה מתאימים למי שזקוק לשים את הראש באיזה שהוא מקום. בסוף זה מסגרות שהן מסגרות של הלנות חירום, שלטרים, לא התאימו לפחות לפניות שאנחנו קיבלנו הם לא התאימו ברמה הפרטנית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כמה פניות כאלה יש, מירב? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> אנחנו טיפלנו בעשרה מקרים, שדרך קשרים ישירים שהפעלתי, דרך התאחדות המלונות מצאנו להם פתרון. כי ההצעה שנתנו ממשרד הרווחה להכניס אותם לכל מיני מוסדות או מקלטים לנשים מוכות או דברים אחרים – לא התאימו. << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> יש גם מנגנון של סיוע בשכר דירה. יש ניסיונות לייצר מענים שהם מענים באמת פרטניים, דיפרנציאליים. בחלק מהמקרים, נשמור על הפרט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כמה מקרים נפתרו? בואו נעשה את זה כך. << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> אבל חלק מהמקרים גם היו מקרים עם סיפורים מאוד מורכבים לפני ה-7 באוקטובר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא מקלה ראש. אני רק רוצה לדעת כמה מקרים נפתרו וכמה לא? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> אין לי נתונים. אני יודעת שאני פתרתי מפניות שהגיעו אליי משורדים שהתביישו לפנות. פשוט התביישו לפנות. וחבל, היה אמור להיות פה שורד שלא הגיע ורצה לספר את הסיפור שלו. עם שני ילדים קטנים. בעקבות הטראומה והטבח שעבר, היו גם בעיות לפני זה, נזרק מהבית. לא היה לו איפה לגור. זה משהו שצריך להבין ולתת לו פתרון. אנחנו ניסינו לפנות להתאחדות המלונות ושדרך משרד התיירות שיכניסו אותם באיזה שהוא הסכם חריג, כמו שעשו למפונים. כלומר, שורד עם בעיות שיש לו קושי וזה מקרה קצה, תנסו למצוא פתרון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה, במלון? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> מלון, לא משנה, תמצאו משהו. לא נמצא פתרון. אז מה האפשרות? שהם יהיו ברחוב? << אורח >> מלי לוי: << אורח >> זה היה במסגרת החלטת ממשלה למשפחות חטופים את המשך הלינה במלונות. זו הייתה החלטת ממשלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תקשיבו, זה אנשים שצריכים גם טיפול. לזרוק אותם במלון נראה לי לא רעיון. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> אבל גם לזרוק אותם מהרחוב זה גם לא פתרון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר. צריך למצוא להם פתרון מלא. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> נכון. יש פערים, אני רוצה להמשיך. יש פערים בכל מה שקשור למערכות היחסים שלהם במשפחה ובמערכות היחסים הזוגיות שלהם. הן מתפרקות פשוט מאוד, בעקבות הטראומה. אף אחד לא עוטף ולא נותן מענים ולא מסביר להם מה הם אמורים לעשות. אנחנו רואים פערים בכל מה שקשור לגיבוש הזהות האישית שלהם ומי אני עכשיו בעקבות הטראומה, בעקבות נכות, בעקבות פגיעה פיזית שעברתי. אף אחד לא מדבר על זה עכשיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה טיפולים נפשיים, מירב. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> זה לא רק טיפולים נפשיים. צריך להבין שיש פה רגע איזה שהוא משהו נוסף שצריך להגדיר להם. הם חוששים שאם הם ילכו לתהליכים של מיצוי זכויות ויוכרו כנכים איך יתייחסו אליהם? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז מה את מציעה? אם לא טיפול נפשי, מה עוד? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> צריך לצורך העניין לייצר להם הרצאות, הסברים, מנטורים, תהליכי שיקום שאומרים להם איך אתה מתמודד היום עם נכות. בין אם היא זמנית ובין אם קבועה. ועוזר ומסביר להם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> את זה לא נותנים בביטוח לאומי? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> רק אחרי 20%. מה עושים עד אז? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש לזה מענה. רגע. הילה? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> כל מה שקשור לחוסן אישי, חברתי וקהילתי, שמנסים לתת לזה פתרונות באמצעות הנובה. אבל צריך לזכור שלא כולם רוצים ללכת ולקבל את מה שהנובה מציעים, שהם עושים עבודה יוצאת מן הכלל צריך להגיד. כל מה שקשור למצוא להם פתרונות התנדבות ומעורבות, כדי לבנות להם חוסן. אנחנו יודעים שזה מה שעוזר להם וזה מוציא אותם מהבית. איך נותנים פתרונות לדבר הזה? אני רוצה לדבר על אוכלוסיות מיוחדות. הורים לילדים עד גיל 18, יש 422 כאלה, משורדי המסיבות. עד עכשיו לא ניתן להם שום מענה ושום פתרון מיוחד. מה הם אמורים לעשות ואיך אנחנו מתמודדים כחברה עם העברה של טראומה בין דורית הלאה לילדים שלהם. הנושא של צה"ל, שעלה פה רגע. אני רוצה לדבר עליו. יש 180 חיילים שהיו במסיבות. הם באותו היום אחרי שהם עברו טבח של שעות, חזרו ללחימה, בין אם לעזה ובין אם לצפון. נכנסו עם הצוותים שלהם. אף אחד לא בדק אם הם כשירים לעשות את זה. אף אחד לא בדק מה המצב שלהם. אני פגשתי אותם שלושה חודשים אחרי שהם יצאו משירות בעזה במצב מאוד מאוד קשה. לחלק עזרנו להשתחרר. גם לא על סעיף 21 ואנחנו בקשר נהדר עם אגף פרט בצה"ל שעושים באמת עבודה מדהימה. ועדיין לבוא ולהגיד, יושבת פה שרית, לבוא ולהגיד שהם מקבלים טיפול ממשרד הביטחון זה פשוט שקר. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> לא ממשרד הביטחון, זה מצה"ל. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> זה לא מדויק. וצריך להבין שהם פוגשים מערכת מאוד נוקשה, מאוד שיפוטית, מאוד ביקורתית. הם לא מגיעים לקב"ן, הם צריכים לעשות שמיניות באוויר כדי להגיע לקב"ן. חלקם לא מצליחים לישון בלילה. אם הם לא מצליחים לישון בלילה, הם לא מצליחים לקום למסדרי בוקר. אם הם לא מצליחים לקום למסדרי בוקר, מרתקים אותם. זו לא דרך להתנהל עם ילדים שהלכו לרקוד, מגויסים לצבא ונעמדו בקו הראשון כדי להגן על המדינה. ועכשיו נתקלים בכל החולי של המערכת. וזה לא מקרים פרטניים, זה רוחבי. ואני לא יודעת איך לפתור את זה. ואני לא יודעת איך להגיד ל-180 ילדים האלה, שהחברים שלהם שנמלטו איתם באותה מסיבה קיבלו 17,000 שקלים מענק סיוע ראשוני ממדינת ישראל ובגלל שאתם חיילים אתם לא מקבלים. זה 3 מיליון שקלים שמדינת ישראל צריכה לקחת עליה ולהגיד להם אתם הראשונים שתקבלו. ואפשר לעשות את זה באמצעות סעיף 9 של ביטוח לאומי. שהובטח לנו כבר ב-16 בינואר שתוך שבועיים יחתמו עליו. ואז אנחנו שומעים פה סיפורים שלא, החליטו לתת מענה הוליסטי. לא, חבר'ה, אין להם מענה. אין להם מענה. ואם אתם חושבים שיש להם מענה, אז מסבנים אתכם פשוט מאוד. אין לי מילה אחרת להגיד את הדבר הזה. הדבר הנוסף שאני רוצה לדבר עליו זה כל הנושא של התמכרויות ושימוש בסמים. אנחנו רואים אצל השורדים עלייה בהתמכרויות וסמים. שימוש שהיה ספורדי הפך להיות עד לכדי התמכרות. אני בחודש האחרון שלחתי יותר מ-15 איש לבתים מאזנים. למה אנחנו צריכים להגיע לדבר הזה? למה אין תוכנית ייעודית שמטפלת בדבר הזה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> על חשבון המדינה או פרטי? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> על חשבון המדינה. אני צריכה להגיד שיש לי קו באמת פתוח בביטוח לאומי. כל טלפון הם מטפלים. אבל זה לוקח זמן. זה לוקח זמן. ולילדים האלה אין זמן. בתוך הדבר הזה אני רוצה להתייחס לקנאביס רפואי. הם לא ישנים. הקנאביס הרפואי זה הדבר היחידי שעוזר להם ללכת לישון בלילה. משרד הבריאות הוציא הנחיה שלא לאשר רישיונות. מעבר לזה, אמרו לביטוח לאומי אתם לא מאשרים השתתפות על קנאביס רפואי ברישיון אלא אם כן עברה שנה מהיום שפיתחתם את זה וכשל של שתי תרופות. הם לא רוצים להשתמש בתרופות פסיכיאטריות שיש להן השלכות, שאחר כך יצרכו להיגמל ממנו. הקנאביס זה מה שעוזר להם לישון. אם הם לא ישנים, אני רוצה להזכיר לכולם, חוסר שינה הוא גורם משמעותי להתפתחות פסיכוזה. מה אנחנו עושים לילדים האלה? למה? למה אנחנו לא פותרים את זה? עכשיו, מילא זו פעם ראשונה שמעלים את זה. העלינו את זה בוועדות בנובמבר, העלינו את זה בוועדות בינואר. אני היום לא הייתי בטוחה שאני באה לפה, כי מבחינתי אני טוחנת מים. תעבדו. תפתרו את זה. יודעים על הדבר הזה. אני רוצה לדבר על חברים של שורדים ועל הורים של שורדים, שאין להם שום הכרה רשמית ממדינת ישראל. בערב יום הזיכרון הייתי בטקס למען חמישה חברים שנרצחו ביחד בנובה ממועצה אזורית באר טוביה. היו שם 300 חברים שלהם, שאיבדו בבת אחת חמישה חברים שהיו עוגן משמעותי. אין להם פתרון. בנות זוג של הילדים האלה, שאיבדו בבת אחת את כל עולמם והמצב החירום הזה לא מפסיק, כי אנחנו שומעים עדיין את החדשות ועדיין יש חטופים ועדיין יש כל בוקר "הותר לפרסום". ומעבר ל-"הותר לפרסום", באפריל הייתה מתקפה מאירן. יש לי קבוצה של שורדים בווטסאפ, 600 איש, ימים אחר כך הם לא נרגעו. מי לוקח את זה בחשבון ומבין שכל עוד המצב הזה מתמשך הם לא יכולים לחזור לחיים שלהם. מי לוקח בחשבון שאנחנו מדינה בטראומה? לא רק מי שנפגע. כל המעגלים שלהם ואיך הם מתייחסים? הייתי עם שורד בהופעה, בשנייה אחת סגרו כניסות. הוא פשוט מאוד נכנס להתקף פאניקה. מי לוקח את זה בחשבון? מי מעביר את הדבר הזה ואת ההשלכות שלו? הם נכנסים להתקפי חרדה בפקקים. הם נכנסים להתקפי חרדה מללכת ברחוב כאשר עובר לידם אופנוע, קטנוע, רגע, כלב שנובח, מישהו שצועק. מי לוקח את הדברים האלה בחשבון ואיך אנחנו הולכים להתמודד עם זה כחברה? אני רוצה לדבר על זה שמבחינת בריאות נפשית, ואני אשמח שיתייחסו לדבר הזה, חברים, נוהל חרדה מאשר עד 36 טיפולים. מה קורה מעבר לזה? איך הם ממשיכים לקבל טיפולים? אנחנו המלצנו שנה. למה לא לתת להם את זה? אנחנו תכף אחרי השנה. השנה הזאת תעבור בלי כלום. ואני יושבת פה ואני משקיעה את הזמן שלי, ועד כה לא נכנס כסף ממשלתי לתוכניות שלנו. אני שמה את זה בצד. אני עובדת בגיוס תרומות כדי שנוכל לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות. למה? איך אתם נותנים את הפתרון לדבר הזה ואיך באמת נותנים לו פתרון שנותן מענים אמיתיים לא בעוד חודש, עכשיו. לילדים האלה אין זמן. איך פותרים את כל הנושא של ההשכלה? למה עד עכשיו אין פתרונות לשורדי הנובה שחזרו לספסל הלימודים ומתמודדים עם זה שהם יושבים בנוכחות והם לא שם באמת. למה יש הסדר של המל"ג למילואים ולבנות הזוג של מילואימניקים, שאני מכבדת את כולם, אבל לא לשורדים שעברו טבח? מי נותן את הדעת על כל הדברים האלה? סיימתי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן. התייחסות של משרד הרווחה. << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> כמה דברים. אנחנו עובדים צמוד עם מירב ואני חושבת שהיא מכירה חלק גדול מהתהליכים. ננסה להתייחס לפי הסדר. קודם כל לגבי ההערה, ביטוח לאומי מעורב בזה, לגבי הפעילות של עורכי דין בשטח. נעשתה פנייה שלנו גם למשרד המשפטים, לוועדת האתיקה גם של לשכת עורכי הדין ולסיוע המשפטי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מבקש לדעת על הצעת החוק איפה היא נמצאת. << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> לגבי הצעת החוק אני לא יודעת. אני יכולה להגיד שיש לנו שם שותפות מאוד טובה בבדיקה של כל מקרה שמגיע אלינו. ויותר מזה, עשינו עכשיו איזה מהלך של קמפיין מול השורדים, שיצא לרשתות טיק-טוק, אינסטגרם, כל החלקים האלה, עם אמירה ברורה, יסלחו לי עורכי הדין, לא לפנות לעורכי הדין הפרטיים. כל המנגנונים יכולים להינתן במיצוי זכויות מול המדינה. גם באמצעות יד מכוונת. עשינו את זה בשותפות עם נובה ועם שורדים שככה באו ודיברו בעצמם. הסרטונים ברשתות אז אתם מוזמנים לראות. אבל זה בהחלט עניין. לגבי הצעת החוק אני לא יודעת, אני גם אבדוק. כל מה שקשור למעטפת משלימה, טיפול זוגי או תמיכה בקרוב משמעותי. קרוב משמעותי זה בן זוג, זה הורה, זה חבר. אז אני שמחה להגיד שב-18 לחודש תהיה החותמת הסופית שמעלה מערך גדול של 14 תוכניות בשיתוף עם קרנות הביטוח הלאומי, שהתוכניות הן כולן תוכניות משלימות. הן לא חלופה לנוהל חרדה. הן לא מימון ישיר של לימודים. הם כל מה שקשור בכישורים רכים, חזרה לתעסוקה, חזרה להשכלה. ותוכניות שעוסקות גם בעבודה זוגית, עבודה משפחתית. אובדן ועיבוד אובדן, עיבוד אבל. תוכנית מאוד יפה, גדולה מאוד, שתצא לעבודה עם חברים שאיבדו חברים. ובהקשר הזה המענה הוא לכל קהילת השורדים. זו הזדמנות גם להגיד את זה. בטח זה משודר איפה שהוא. אנחנו נעלה דף נחיתה. קצת התעכבנו איתו, כי רצינו שיהיה בו כבר את כל המידע המדויק. דף נחיתה ממשלתי, מיניסייט שיהיה בו עדכון לגבי כל התוכניות, כל המענים. שמקיפים כמעט את כל הדברים שעכשיו מירב דיברה עליהם. ואני לא מקטינה בזה את הצורך. הצרכים הם באמת בשמיים. ואני אגיד שמאז יום הזיכרון ההצפה של הפניות היא גדולה מאוד. יש משברים נפשיים יותר גדולים, יש צרכים פסיכוסוציאליים יותר גדולים. אנחנו ערות לזה. אני חושבת שמאז ה-7 באוקטובר כ-400, אין מספר מדויק כי הרבה מההתערבויות עשינו בלי רישום בהתחלה, 400 פניות נקלטו בליווי של משרד הרווחה. באחוזים זה יחסית הרבה לאוכלוסייה שהיא אוכלוסייה סך הכול שלא צרכה את שירותי הרווחה רובה. היא הייתה בפרופיל של אוכלוסייה רגילה, הכללית מה שנקרא. אז בהקשר גם של חוסן אישי, חברתי, קהילתי, יש שותפות גדולה שמתחילה עם נגב גליל, משרד עם רשות הצעירים ותוכניות קהילתיות בפיזור רחב. כי צודקת מירב, לא כולם מתאים להם להגיע לפארק דרום, שזה מקום ההתכנסות של נובה. וגם לא לכולם מתאים להגיע לחוות אור. ולכן נתחיל לעבוד גם בשלוחות קהילתיות במוקדים שונים בארץ. להגיע לאילת, להגיע לדימונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איך הם מגיעים לזה אבל הילה? << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> קודם כל, אנחנו מפרסמים. מפרסמים המון. יש היום אתר של נובה. חשוב להגיד, נובה היום מוכרת כספק יחיד של משרד הרווחה. יש עו"ס קהילתית, עו"ס פרטנית שעוד לא נמצאה. אנחנו מחפשים עדיין את העו"ס המתאימה. ושם יש באנר, ממש מן דף בתוך האתר עם כל המידע לגבי הפעילויות. יש לנו פה אתגר, להגיע. ולכן הוצאנו את הסרטונים האלה. רצו בשבוע שעבר שלושה סרטונים שמעודדים את השורדים להיכנס לאתר, להכיר את המידע. זה האתגר הגדול שלנו. כי יש הרבה מענים, אנחנו צריכים שהם יגיעו יותר לשטח. ועכשיו הם בקפיצת דרך. המענים הקהילתיים עכשיו מתחילים עם נגב גליל. אני מקווה שהם יענו על הצורך הזה. רק עוד שני דברים קטנים. שימוש בסמים והחמרת שימוש והתמכרויות. אני אגיד רק כמשרד הרווחה, אנחנו צופים כאן בעיה רחבה לא רק לגבי שורדי המסיבות. גם צעירים מהעוטף, צעירים במדינת ישראל בכלל. יש כבר מהלך שהתחיל בשותפות עם השירות להתמכרויות של משרד הרווחה וארגון שנקרא ICA המרכז הישראלי לטיפול בהתמכרויות. גם לתהליכים של מניעה וגם לתהליכים של טיפול. אני מאוד מקווה שיתפרסם עוד מעט קול קורא להרחבת המודל החוץ ביתי. סוג של מסגרת שהיא בין בית מאזן למסגרת טיפול בהתמכרויות. אני חייבת להגיד שיש לנו כאן אתגר שאנחנו כבר בתוכו, לייצר עוד תוכניות ועוד מענים, על איזה שהוא רצף עם ההבנה שזו אוכלוסייה שפחות תפנה בקלות ליחידה להתמכרויות ברשויות המקומיות. צריך להגיע אליהם בדרך אחרת. בהקשר הזה גם הצוות של נובה מגויס. אבל אנחנו מביאים את המומחים של ה-ICA כדי לקדם הכשרות, מניעה, צמצום שימוש. לגבי הקנאביס הרפואי, בלה היא מומחית יותר ממני והיא תתייחס לזה. רק לגבי הצבא, משפט אחרון. אנחנו ממתינים לפגישת סטטוס עם הצבא. וכאן, מירב, אני אגיד, הנתונים הם קצת אחרים. כי היום כבר מתוך 180 החיילים יש כבר לדעתי בין 60 ל-70 שכבר פנו למשרד הביטחון וכבר עברו הכרה ראשונית זמנית. משרד הביטחון, אני שנייה מייצגת את משרד הביטחון כי הם לא פה. אבל הם בזום? אז אולי הם יגידו בעצמם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אני מעדיף, בזום זה מאוד מורכב. << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> בגדול, להבנתי כרגע ועדות רפואיות לא מתקיימות בצבא. ולכן הם מקבלים תקופה של שנה בכמה וריאציות: טיפול או טיפול ותט"ר ומענים נוספים. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> הם לא מקבלים 03. הילה, את יודעת. << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> אני יודעת, אני יודעת שהם לא מקבלים 0-3. אנחנו פנינו בבקשה להרחיב את הזכאות האוטומטית בפנייה. ברמת הפרט, בגלל שבסוף המספרים הם מספרים קטנים, שוב, ביחס ל-3,800 איש. ברמת הפרט בתוכנית יתד יש לנו מנגנון שנקרא צבא חברה. אנחנו עובדים כבר שנים עם הצבא. ואנחנו יודעים לקבל אישור מהקב"נים להפנות לטיפול פרטני בחוץ. למי שלא מתאים לו הטיפול בפנים. יש כאן תשובות שהצבא ומשרד הביטחון צריך לתת, אני לא יכולה לתת בשמם. הפנייה שלנו, אולי זו הזדמנות להגיד את זה. הפנייה שלנו היא כזו שכל מי שפונה להמתנה לוועדה רפואית לא בהכרח יצטרך לממש אותה אחרי שנה, יוכל לקבל את הזכאות גם לטיפול וגם לחלופת תט"ר. זה קצת דומה לתט"ר של ביטוח לאומי כדי שתהיה הכנסה רציפה. אנחנו יודעים על אנשים שחזרו לעבודה ואנחנו יודעים על אנשים שחזרו לעבודה והפסיקו לעבוד בגלל הקושי לתפקד. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה רגע, אם אפשר. אנחנו יודעים, כלומר, אין להם ועדות כרגע. הם לא הולכים לוועדות, אז זה אומר שהזכויות שלהם מתעכבות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אין ועדות כרגע? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> כי זו החלטה של משרד הביטחון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באופן עקרוני? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> כן. נותנים כרגע ועדות למי שנפגע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שתי החלטות מוזרות במשרד הביטחון. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> נותנים כרגע ועדות למי שנפגע פיזית. פחות מתייחסים למקום הנפשי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה, דרך אגב, לאורך כל הדרך. אני הייתי בדיון כשהם רימו אותי בנושא של, רימו אותי, ואני אומר את זה, רימו אותי בחקיקה, בנושא של נפגעי הלם. הלומי קרב. רימו אותי, הבטיחו שזה יטופל ותהיה ועדת ל' מיוחדת להלומי קרב ולא קמה. יש שם בעיה בהתנהלות, אבל בסדר. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> אז צריך לזכור שיש המון רצון טוב. אבל בפועל אנחנו רואים שזה לא מבוצע כמו שצריך. אני אתן דוגמה של חייל שהגיע אליי, אחרי שהיה בנובה. שלושה חודשים בעזה. עם בעיה, ירד 10 קילו מאז הדבר הזה. עד היום יותר מחודש לא מצליחים למצוא לו מטפל. אז כלומר, נורא רוצים לעזור ויש מנגנון, אבל עדיין לא מצליחים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל היא אומרת שאמור להיות מנגנון שיעביר אותה לאזרחות. אבל אני מציע, כיוון שאין פה נציג של משרד הביטחון, אנחנו במסגרת המסקנות ננסח להם שאלות ונקבל מהם תשובות. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> ואני רוצה רגע להגיד עוד דבר אחד. הילה מתייחסת לזה שהם נתנו מענה ל-400 פניות דרך משרד הרווחה. << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> נוספות ל-440 שהיו מוכרים קודם, זה 800 איש שמוכרים ברווחה. זה יותר מהסטטיסטיקה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל יש עוד 2,000 שהם לא מטופלים. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> אבל יש כאלה שאין איתם קשר. << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> שנייה, שנייה, זה ניסוח לא מדויק. רגע, בואו נעשה הבחנה בין, לפעמים טועים במושגים ואז יוצאים עם הצהרות שהן לא נכונות. הרווחה יודעת לתת שירותים בכל מיני ערוצים. יש את הערוץ הרשותי ולטובת כוח אדם צריך לפתוח תיק במחלקה, להיות מוכר במחלקה לשירותים חברתיים. לא מתאים לכולם ולא תמיד כולם צריכים את זה. בסדר? יש מענים שניתנים דרך שירותי הרווחה, חלקם עכשיו יהיו בשותפות קרנות ביטוח לאומי, באמצעות ארגוני חברה אזרחית. דווקא כדי לאפשר את הגמישות. לא צריך לפתוח תיק במחלקה. המענים האלה קודם כל כבר ניתנים היום בשותפות שלנו במעטפת. ניתנו לכמה מאות אנשים. ואני מקווה שאנחנו נצליח להקיף את כל מי שירצה ונגיע ל-3,700 איש, כל אחד בהקשר שלו. זה גם שירותים של הרווחה. צריך להבחין בין מענה של המחלקה לשירותים חברתיים לבין מענה רווחה שניתנים בעוד ערוצים. מעבר לזה, עובדות סוציאליות שלנו נמצאות ונמצאים במתחמים של נובה, המגוונים. לא רק של נובה כוכב ים. שוב, זה לא מתאים לכולם, לא כל השורדים מגיעים לשם. ונתנו מענה מקומי, נקודתי, יחד עם השותפות שלנו מביטוח לאומי. אני חייבת להגיד שהמענה הזה לא נרשם ברווחה. זה חלק מהמורכבות שלנו. << אורח >> אסנת לאון: << אורח >> זה היה מענה הוליסטי, נכון? << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> מייעץ, מכוון, נותן הכוונה, שלפעמים היא מספקת. עכשיו, מכאן מי שרצה את המשך הליווי, הטיפול של עובדת סוציאלית ומחלקה לשירותים חברתיים ובאמת המשיך באיזה שהוא קשר אנחנו יודעים על בערך 400. אז צריך להבין את התמונה המלאה של המספרים. היום בגלל השותפות באמת המאוד הדוקה עם ביטוח לאומי אנחנו יודעים על 3,704 שורדי מסיבות שמוכרים כנפגעי פעולות איבה. והפנייה שלנו בעצם מכיוון שזכותם, אגב, שהרשות המקומית שלהם לא תדע שהם היו במסיבה. לא כל אחד רוצה שהרשות שלו תדע שהוא היה במסיבה. בטח מי שמגיע מרשות דתית או רשות חרדית ויש לנו גם כאלה וגם כאלה. זו החלטה אישית של אדם אם הרשות שלו תדע או לא תדע. לכן שיתוף הפעולה שלנו עם ביטוח לאומי הוא כזה שביטוח לאומי בעצם מפרסם ומציע להם לצרוך את העזרה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הודיעו לי שמשרד הביטחון רוצה כן להגיב, אז ניתן למשרד הביטחון להגיב. << אורח >> אסנת לאון: << אורח >> אני יכולה בבקשה? בוקר טוב, שמי אסנת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> רגע, רגע אסנת. משרד הביטחון. << אורח >> אל"מ שולי אלכסנדר: << אורח >> שלום, בוקר טוב. אני לא משרד הביטחון, אני צה"ל. רמ"ח פרט באגף כוח אדם. שלום לכולם. אני אגיד רגע, אני אשמח להתייחס לדברים. אכן חיבורים מדהימים עם מירב, שעושה עבודת קודש ועוזרת לנו לטפל באנשים ותודה על כך. חשוב לי לומר שני דברים. אחד, אני אמנם לא נציגה של משרד הביטחון, אני כפופה כאמור כצה"ל למשרד הביטחון, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק. ופועלים רגע להתרת החסמים. וגם מירב רגע תיקח איתנו צעד קדימה כדי ללמוד היטב את החסמים ונעשה כל שאפשר בתהליכים מול אגף השיקום ויש שם בהחלט נכונות ופתיחות להשתנות תהליכים. אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות משמעותיות בהקשר של צה"ל שחשוב לי לחדד כאן. אחד, מתוך הרשימה שאנחנו מתעדכנים איתה מעת לעת, ביחס לחיילים, צריך להגיד שמרבית המשרתים, מרבית החיילים מהמסיבה, שורדי המסיבה, אינם לוחמים. ומי שהוא כן לוחם, בהתייחסות רגע לטיפול בו, ויש פה את מיכל, שהיא ראש ענף קליני ומפקדת מרכזת תעצומות בצה"ל, שכל כולו מוקדש לטיפול נפשי למשרתים, תתייחס ואני אשמח שהיא רגע תתייחס ביחס לטיפול שניתן בעיקר ללוחמים. כל לוחם כזה שנדרש במענה וטיפול ניתנה לו מעטפת. צריך להגיד שהוקמה יחידה שנקראת יחידה לתגובות קרב שנמצאת גם בתוך עזה עם הלוחמים ויודעת לייצר אינדיקציות בתנועה ובזה אם תרצה מיכל תרחיב, כי היא אשת המקצוע. אני רוצה לחזור, ברשותכם, לסוגיית ה-17,000 שקלים למשרתי צה"ל, שאני יודעת שזו סוגייה בוערת וכואבת. חשוב לי להבהיר, צה"ל לא יכול לעשות איפה ואיפה בין חייליו. בבוקר ה-7 באוקטובר דרכו על אדמת העוטף חיילים רבים במוצבים כמו אותם חיילים שרקדו בנובה. צה"ל מתייחס לכל חייל באשר הוא ולפציעה שלו באופן שווה ומטפל בו דרך מערך הרפואה המשמעותי שצריך להגיד תוגבר ועובה באופן חסר תקדים, החל מה-7 באוקטובר. בין אם הוא היה בנחל עוז, במפלסים, בפאגה או רקד בנובה, הוא יקבל טיפול משמעותי, הולם ככל הניתן ובאופן אחיד. קבוצת השווים שצה"ל מתייחס אליה היא קבוצת חיילי צה"ל ולא קבוצת שורדי הנובה או קבוצת חיילי נחל עוז. וחשוב לי מאוד להבהיר את זה. לכן אנחנו, כל עוד הוא משרת בצה"ל, אני לא מדברת רגע על הליכי השיקום וההכרה במשרד הביטחון שכאן יש סט של תהליכים שכמו שאמרתי אנחנו נעשה הכול כדי לדייק ולהתיר חסמים. צה"ל יטפל בחייליו באופן שווה. במידה ומדינת ישראל, קרי ביטוח לאומי, רוצים לייחס אוכלוסייה ספציפית ולתת לה תקציב ייעודי יוכלו לעשות זאת דרך הוריהם, דרך ציר אזרחי. צבא הגנה לישראל ימשיך לטפל בחייליו באופן שווה ולתת להם את כל הטיפול הנדרש לפי הצרכים שלהם. וחשוב לי לחזור להנחת העבודה הזאת כיוון שהיא הנחת עבודה ערכית, מהותית מבחינתנו. ואני אשמח אם מיכל, אם תרצי להוסיף מילה רגע על הטיפול. כי אני חושבת שחלילה יש עוד מה לשפר. אני לא אומרת שהכול מושלם, אבל אני חושבת שאי אפשר לומר שחיילי צה"ל לא מטופלים או לא רואים קב"ן, אנחנו עסוקים בזה מאוד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מיכל, את רוצה להוסיף משהו? << אורח >> סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ: << אורח >> כן. שלום, אני ד"ר מיכל ליפשיץ', אני פסיכיאטרית, אני רק ענף הקליני, בקרוב ראש ענף תעצומות שזה באמת ענף חדש שאנחנו מקימים בחיל הרפואה, במערך בריאות הנפש כדי לטפל ספציפית בחיילים שסובלים מתסמינים פוסט טראומתיים בעקבות ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". המערך שלנו עשה המון מתחילת המלחמה. אני חושבת שזה מאוד דומיננטי בתקשורת. המון פוסטים של חיילים, של אנשי מילואים, שאומרים איך היה, היה קב"ן, משהו שהוא מאוד בשיח. ואנחנו מאוד גאים במענה שאנחנו נותנים. יש כל מיני דברים שאנחנו עושים מתחילת המלחמה. החל מקו הסיוע, שאגב פנו אליו הרבה משורדי הנובה ובאמת קיבלו התערבות טיפולית בטלפון ולאחר מכן באמת חיברו אותם לקב"ן. והחל מקו הסיוע שפעיל 24/7 וכלה בצלת"ק שזה באמת צוותים לטיפול בתגובות קרב שפועלים ממש קרוב לגזרת הלחימה - - - שבעצם העניקה מענה של אשפוז יום וטיפלה ב-50 משורדי מסיבת הנובה עד כה. אני אגיד שבשבועות הראשונים הפעלנו קו פרו אקטיבי שבעצם יזם שיחות לשורדי הנובה ובדק את מצבם. עם זה, צריך להגיד שיש אנחנו יודעים שאצל הרבה אנשים, 25% מהאנשים שסובלים בסופו של דבר מהפרעה פוסט טראומתית כרונית התסמינים מתפתחים מאוחר יותר. ולכן בהחלט יכול להיות שגם אנשים שבעצם לא סבלו מתסמינים כאשר קיבלו את הטלפון מאתנו כן מפתחים תסמינים מאוחר יותר. ויש לנו כן כוונה בעצם לחזור ולעשות follow up, לעשות מעקב אחרי כל אלה שכבר דיברנו איתם ולראות מה מצבם כיום ומי מהם בעצם זקוק לעזרה המשכית. אני אגיד שלכל חייל יש קב"ן חטיבה שהוא יכול לפנות אליו. אני גם אגיד, שמעתי בעצם את מירב אומרת שחוששים לפנות לקב"ן בגלל שימוש כן או לא היה בסמים, אולי במסיבה. יש שמירה מלאה על חיסיון רפואי. שום דבר שנאמר בתוך החדר לא יוצא החוצה, לא למפקדים ולא למשפחה. אלא אם יש איזה שהיא מסוכנות ברמה גבוהה ונדרש השיתוף הזה כדי לשמור על חייו של החייל המטופל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מידיעה שלך, יש חיילים שלא ראו קב"ן? שביקשו ולא ראו? << אורח >> סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ: << אורח >> יש חיילים שאמרו שהם לא רוצים עזרה. כן, בטח שיש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, שביקשו. השאלה הייתה אם היו כאלה שביקשו ולא ראו. << אורח >> סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ: << אורח >> אין דבר כזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין דבר כזה. << אורח >> סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ: << אורח >> אם יש דבר כזה, אז זה פשוט לא מגיע אלינו. כלומר, אני יודעת להגיד רק על מה שהגיע אלינו. ברור שהדבר הזה יכול להיעצר - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כיוון שיושבת פה מירב וטוענת שיש כאלה, אז אני מציע שזה ייבדק. ובואי, לא פה בפורום הזה. אבל אני מציע שהדבר הזה ייבדק כי טענה כזאת עלתה. ואני מצטער לומר שאני לא הייתי כל כך מודע לזה, אבל מה-7 באוקטובר אני מקבל פניות על דברים שאולי יש גורמים שלא מודעים לזה בצבא והם קורים בתוך הצבא. זה דברים שלצערי הרב התוודעתי אליהם בשמונה חודשים האחרונים. אז אני מציע שיעבירו לכם אחרי הוועדה. << אורח >> סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ: << אורח >> כל מקרה שמירב מעבירה אלינו מטופל פרטנית. כל מקרה שהיא מעבירה מטופל באותו רגע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה, תודה רבה. אני מבקש התייחסות, אולי התייחסות קצרה של יאיר הראל, המועצה להשכלה גבוהה על מה שהעלית ומיד אנחנו נפנה. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> רצינו את הנושא של הקנאביס גם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר, נגיע לזה, בסדר גמור. יאיר הראל, המועצה להשכלה גבוהה, כן. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> שלום לכולם. מל"ג בנובמבר האחרון, כחודש לאחר תחילת המלחמה, בעצם קבעה שהמוסדות מחויבים לקבוע מתווה השלמות והתאמות לכלל הסטודנטים, בדגש על ארבע אוכלוסיות. אחת מהאוכלוסיות היא קבעה שמשפחות נפגעי פעולות איבה. מדובר פה על משפחות מי שקרבה ראשונה לנרצח מה-7 באוקטובר. מי שהוא שורד מסיבה או שורד מהעוטף. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שורד נמצא בתוך? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> כן, כן, כן. הם חלק מזה. וגם משפחות חטופים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה רק כאלה שנמצאים כבר בלימודים או גם בקבלה ללימודים? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אז היה לנו גם מקרים, קבלה ללימודים אני רגע אדבר גם על זה בנפרד. וגם אנחנו לא היינו צריכים הגדרות מיוחדות לארוסות. לא היינו צריכים הגדרות מיוחדות לגרושים, גרושות. לא היינו צריכים הגדרות מיוחדות לאחים. כולם נכנסו. אוקיי? זה אנחנו. יש לנו קשיים שאנחנו העלינו גם למשרד ראש הממשלה ואנחנו גם הצפנו מול הביטוח הלאומי, שלצערנו המוסדות לא יודעים מיהם אותם נפגעי פעולות איבה. אנחנו מגלים, בדיוק אתמול הייתי במוסד ירושלמי, מוסד אקדמי בירושלים, והם סיפרו לי איך הם גילו על שני שורדי המסיבות שהיו אצלם. חבר סיפר כבדרך אגב שמישהו בא ואמר לו את זה. ואז הוא הלך ואמר לאחד המרצים. ואחד המרצים בעצם בא להנהלה וסיפר את זה. סליחה, אבל זה עקום. זה לא אמור להיות ככה. המוסדות צריכים לקבל את המידע הזה. גם היה לנו דיון על זה בוועדה אחרת שאת לא הסמכת איתי. המוסדות צריכים לקבל את המידע, כל עוד המשפחה רוצה להעביר את המידע. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> מדובר במידע, שנייה, בוא נחדד. המוסדות הם גופים חצי פרטיים. מדובר במידע מאוד מאוד אישי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סליחה, לא חצי, פרטיים. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> הם פרטיים. מדובר במידע אישי ופרטי בנוגע לנפגעים. חלקם לא מעוניינים שהמידע יועבר. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אין בעיה, מי שמעוניין. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> רגע. כדי שמידע יועבר לגוף ציבורי או לכל גוף אחר מידע פרטי של ביטוח לאומי, אני בטוחה שכל בן אדם לא ירצה שביטוח לאומי יעביר את המידע לגביו בלי שיש על זה אישור מסודר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> דיברה על זה אפילו מירב שלא כולם רוצים. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> ולא כולם מעוניינים במידע. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אין בעיה, אין בעיה. מי שרוצה. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אז הוא יכול, יש אישור בביטוח הלאומי. הוא יכול להביא את זה, להציג את זה לגוף שהוא רוצה. הוא מקבל אישור הכרה, הוא יכול להעביר. ככל שאתם סבורים שצריך להיות מהלך יותר מורכב, אני מציעה שהמל"ג יפנה בצורה מסודרת לביטוח לאומי. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אנחנו כבר עשינו את זה, דרך משרד ראש הממשלה, בריכוז המידע. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> לא, אבל זה משהו אחר. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> הצפנו את זה כבר. << אורח >> מלי לוי: << אורח >> אבל הצפתם את זה, לא הייתה שום פנייה רשמית לביטוח לאומי של המל"ג. יש ועדות למסירת מידע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פנייה של מה? << אורח >> מלי לוי: << אורח >> שאם הם חושבים שזה נכון להעביר מידע מביטוח לאומי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני לא חושב שזה נכון, זה צריך להיות פרטני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> צריך להגיד לסטודנטים. צריך להוציא מכתב לסטודנטים עם רשימה למי אתם פונים בכל מוסד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון. ארבעה דברים צריך להיות מודע. הסטודנטים. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> רגע, רגע. ובנוגע, על מנת, בעקבות מה שאנחנו בעצם ראינו שהסטודנטים נפגעי פעולות האיבה, אני מדבר על זה כנפגעי פעולות איבה, אבל אני מדבר על כל האוכלוסיות שמניתי. אנחנו ראינו שיש איזה שהוא קושי להגיע לבעל תפקיד מסוים שמטפל. כי הרבה פעמים הם הולכים למרצה, הולכים למזכירות ולא מקבלים כל כך את המענה. לכן אנחנו ריכזנו באתר המל"ג, לצערי רק עכשיו זה עלה. אבל לפני שבועיים יש כבר רשימה באתר המל"ג שאותם סטודנטים יכולים לפנות כבר עכשיו לאותו גורם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש לי הצעת ייעול. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> כן? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הייתי סטודנטית. מעולם לא נכנסתי לאתר המל"ג. אולי תעבירו איזה one pager שהנובה יפרסנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תעבירו בדיוק את ההחלטה שלכם. אני נורא מצטער, בוא, אני לא עורך הדין של ביטוח לאומי. אבל פה לא נשמע הגיוני. אני לא אמור להיכנס, אם אני סטודנט ואני אמור להיכנס. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אתם רוצים לשמוע רגע מה אנחנו עשינו בשביל זה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> פשוט צריך להודיע לסטודנטים את הזכויות שלהם באיזה שהיא דרך. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> קודם כל, כל מי שלפחות אני הכרתי יש כל מיני ארגונים שמטפלים בזה. מירב, האמת שהכרתי רק בימים האחרונים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמרה לך חברת הכנסת קארין דבר מאוד פשוט, תוציאו one pager שאומר את ארבעת הדברים האלה ופשוט תפיצו. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אז אתם רגע רוצים לשמוע מה עשינו? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> ולא רק תפיצו, תדאגו שאם הם פונים הם באמת יקבלו מענה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר. קודם שנדע על הזכויות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אם זה נהלי מל"ג הם חייבים לקבל מענה. אין דבר כזה. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> לא מקבלים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא מאמין, מה. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אם הם לא מקבלים כמו שאמרת - - - << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> הם לא מקבלים. לפני שבועיים עלתה כתבה שמראה בעקבות דיון שהיה פה, ש-50% שמי שפונה למל"ג לא מקבל מענה מהמוסדות. איך פותרים את זה? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> לא, רגע, זה היה סקר. זה היה סקר שענו עליו 50 אנשים שפרסמו אותו בפייסבוק. גם אני עניתי על הסקר הזה כי רציתי לראות את השאלות. זאת אומרת אני מה-50 אנשים שענו על הסקר הזה. אז זה נורא, אי אפשר להתייחס לסקר הזה באופן רציני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז קיבלת או לא קיבלת? רגע, עזוב שנייה. תן לנו את הארבעה דברים. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אנחנו עשינו פרסום, רגע, שנייה רגע. מה זה ארבעה דברים? ארבע אוכלוסיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, זה בסדר. ויש רשימה של הזכאויות? באתר המל"ג. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> רגע. מדובר על משהו שהוא מאוד מאוד פרטני. מי שיש לו קשיים ואנחנו גם דיברנו עם חלקם. חלק שגם פנו אלינו, יש לנו מוקד פרטני עכשיו שמטפל באותם סטודנטים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש טלפון? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> רגע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, נו. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> יש טלפון. יש ווטסאפ, יש טלפון שזמין. יש מייל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש מענה כל היום? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> יש מענה, יש מענה, כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תקשיב רגע, שנייה, שנייה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תקשיב רגע לחברת הכנסת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני בכוונה שואלת שאלות מנחות ולא נותנת לך פריסטייל. כי אני רוצה להבין מה בעצם זה כולל. האם יש מענה כל היום? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> יש מענה עד השעה 16:00. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מאיזו שעה? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> משעה 9:00 אם אני לא טועה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 9:00 עד 16:00. אוקיי. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> יש מענה טלפוני. מענה ווטסאפ יש כל היום. מיילים ופנייה דרך האתר כמובן שמתי שמקבלים את זה, אנחנו מטפלים יום אחרי, יום או יומיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שבעצם אתם תופרים חליפה אישית לכל סטודנט. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> נכון, נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם למועמדים. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> גם נתקלנו בכמה פניות של מועמדים. לפחות בפניות המעטות שנתקלנו, טופל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אתם בקשר עם ביטוח לאומי? העברתם להם את המידע הזה? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אנחנו בקשר דרך משרד ראש הממשלה. יש איזה שהוא אוגדן שהביטוח הלאומי היה אמור להוציא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וואלה, תאמין לי, סטודנט לא פונה למשרד ראש הממשלה. חברים, תקשיבו רגע. אתה עושה דבר נפלא, באמת. לתת את הזכאויות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> קארין, ממך לא הייתי מצפה. סטודנט מפגין מול משרד ראש הממשלה, למה לא פונה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> להפגין זו מצווה. אבל אני אומרת, אין שום בעיה, בעיניי זה מקסים. אבל אם לא יודעים על זה, כאילו לא עשית כלום. ולכן אני ממש מבקשת שביטוח לאומי יקבל את כל המידע. אני חושבת שהם גם מפנים אנשים לתוכניות לימודים, ראוי שהם יידעו מה נותנים להם. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מצטרף לכל מילה של קארין. אסנת, בבקשה. << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> שלום לכולם, אני אסנת חסון. אני אמא של אלעד, ניצול מהנובה. אני נכחתי כאן כמה פעמים. אנחנו בקשר טוב אני ומירב. אני שמעתי קודם את הדברים שהילה סופרמן ציינה לגבי הטיפול ואני ככה תוהה ושואלת למה אין, ושוב, אני אחזור על זה ואני אגיד את זה כל פעם, למה אין מוקד חירום בעבור השורדים? כוכבית whatever שיתקשרו גם אם זה באמצע הלילה, שזה יהיה פעיל 24/7. אתם צריכים להבין שהטריגרים שלהם במהלך היום לא צפויים וגם לא במהלך הלילה. והם מחפשים מישהו שיענה להם בצד השני של הקו במידה והם נמצאים או נתקלים במצוקה נפשית כזו או אחרת ולא משנה איפה הם נמצאים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לדעתי יש כזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש את קו הסיוע של נט"ל. << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> לא, הוא לא 24/7. לא. לא. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> בואו נעשה סדר ואולי זה גם לפעמים גם ועדה זו הזדמנות. יש כמה קווים: יש קו שהוא קו של מרכז החוסן הארצי, שהוא פועל עד 20:00. << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> עד 20:00. הם ישנים עד השעה הזאת. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> רק רגע. זה כוכבית 5486. וכל המקרים שמגיעים לקו אחרי זה מועברים באופן אוטומטי לשני ספקי שירות של משרד הבריאות או של ער"ן שזה 24/7 או בנט"ל. אז כן יש אפשרות לפנות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל זה אותו מספר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה אותו מספר. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אותו מספר, חברים, כוכבית 5486. << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> אני מזמינה אותך להיכנס לדף הפייסבוק של השורדים בשעות הקטנות של הלילה ולראות מה כותבים שם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני הולכת להתקשר היום בלילה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וגם מחר וגם עוד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אם הם יצליחו לעזור לך אני אקח את ההמלצה שלך ואני גם אתקשר. << אורח >> קריאה: << אורח >> משהו קטן לעניין המוקד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שנייה, אני רוצה לתת לה לסיים. אסנת, כן. << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> יש כל כך הרבה יוזמות ויש כל כך הרבה ארגונים קטנים ועמותות קטנות שקמות. ולי באופן אישי, ואני מייצגת גם הרבה מההורים, יש תפזורת של אינפורמציה ואין מרכזו אחד ומקום אחד שיודעים שלשם אפשר לפנות. כל פעם יש איזה שהוא פרסום חדש בפייסבוק ולילדים האלה אין זמן להיכנס לכל הדברים האלה. צריך לעשות data base, כפי שציינתי ואמרתי כבר לפני שבעה חודשים, שישה חודשים, שצריך לעשות את השילוב של כל האינפורמציה, בין כל המשרדים. אם זה משרד הרווחה, אם זה ביטוח לאומי. ולקחת את הרשימות של משתתפי המסיבה ופשוט משם לצאת לדרך. וכך גם יהיה מיפוי נתונים. אלה דברים שנעשו ואלה דברים שיכולים לעשות אותם פשוט עם הגורמים הנכונים. כי מה שקורה שלעיתים, לא לעיתים, תמיד, אנחנו מדברים תמיד על אותם נושאים ואנחנו מסתובבים סביב הזנב של עצמנו. סליחה שאני אומרת את זה. והילדים האלה הם שם, הם קיימים והם צריכים את העזרה. ואנחנו כל פעם נפגשים פה, כל יום שני, כל ועדה. ובאמת יש כל כך הרבה רצון טוב לעזור. אז למה לא לאחד את כל הכוחות האלה מבחינה אינפורמטיבית, להכניס אותם לערוץ אחד של data base ומשם לעשות. זאת אומרת זה הדבר הכי הגיוני שאפשר לעשות אותו. << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >> זה קורה. אני רק אגיד שזה קורה. והמערך הדיגיטלי קיבל על עצמו את האחריות לעשות את זה. האמת שאתמול בפגישה לא הזכרנו את זה. << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> נכון. אבל זה של משרד הרווחה? זה שלכם? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, כן. אני חייב לומר משהו, הערת ביניים. אנחנו היום התפזרנו על עוד שני נושאים חדשים שלא נגענו בהם עד היום בוועדה. בוועדה עד היום לא דנו, אסנת, את מה שאת העלית בכלל, על השורדים, לא היה דיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> משפחות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> היום עלה הנושא של השורדים. עכשיו, יש שוני. אנחנו אוהבים לערבב ואיציק יקפוץ ויצעק אני פה כל יום שני, ובצדק. אבל יש שוני. בשורדים יש החלטת ממשלה. יש קייס case manager משרד הרווחה. הוא תוקצב, הוחלט, אני לא בא להשוות, אבל יש שם. עכשיו צריך, כל דבר צריך לשפר אותו. זה אחד. הנושא השני שעלה פה היום זה הנושא של צה"ל. והנושא השלישי זה הנושא של החד הוריות שהוא ממוקד יותר מאשר הוא מוקד פעם קודמת. אני רוצה פשוט איפה אנחנו נמצאים, לא לנסות לברוח. בנושא הזה, הכתובת שלכם היא ברורה. צריך להיות טלפון. אנחנו בשלב הרבה יותר מתקדם מאשר שאנחנו נמצאים עם משפחות הנפגעים. כי שם יש, יש החלטת ממשלה, יש מנגנון. צריך לשפר אותו. עדיין צריך דברים של סיוע, כמו כל מערכת. אבל יש case manager, יש בעל הבית, יש מישהו שמנהל את זה. נכון. יש את הנושא של צה"ל שצריך לראות איך הוא מתכתב איתו. זאת אומרת, אלה שהם חיילים, איפה הם נמצאים בתוך הסיפור הזה. שם צריך לראות ואני שמח שקארין לקחה על עצמה לברר את זה. היום בלילה, אחרי ההצבעה היא תצטרך לברר את זה, יהיה לה זמן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתם תשאירו אותי הרבה שעות. << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> פינדרוס, אני רוצה לשאול. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אתן לך. רגע, התייחסות של משרד הבריאות על הקנאביס? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> רק אם אפשר שרעות תוסיף חצי משפט על הנושא? << אורח >> רעות לב: << אורח >> שלום לכולם, אני רעות, אני מנהלת מרכז חוסן ארצי בקואליציה הישראלית לטראומה, של משרד הבריאות ובשותפות גם עם ביטוח לאומי. אני אגיד שהמוקד של חוסן ארצי, כוכבית 5486, כמו שוורד ציינה, פועל עד השעה 20:00 וניתן גם להשאיר שם גם בתא קולי וזה זמין. קארין, אני מחכה לבדיקה שלך. תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא רוצה תא קולי. << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> אבל מי יודע על זה? << אורח >> רעות לב: << אורח >> זה לא תא קולי. יש מענה אנושי עד השעה 20:00. אבל החל מהשעה 20:00, כמו שבלה ציינה, יש הפנייה לקו סיוע של נט"ל וער"ן. כולל גם, בגלל שמדובר באוכלוסייה צעירה, שלפעמים כמו שאמרת, ואת צודקת, לא רוצה להתעסק עם הדברים האלה, מלבד המענה שפועל 24 שעות של ער"ן ונט"ל גם אפשרות וגם משאירים לנו פרטים בתא קולי ואנחנו חוזרים ב-8:00 בבוקר יום למחרת. וכבר השאירו הודעות. זה דבר אחד. דבר נוסף, אם יורשה לי לומר. דבר נוסף שאני אשמח להתייחס ממש בקצרה. מירב העלתה כאן סוגייה של שורדים שהם הורים לילדים. אז אני אגיד שהקואליציה, משרד הבריאות וביטוח לאומי פתחו קבוצות החל מהחודש, יחד עם לב בטוח, לשורים שהם הורים לילדים. מדובר ב-30 משפחות, רשימה מסודרת שעברה אלינו. הקבוצות האלה נפתחות החל מה-17 לחודש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רק לשורדים? << אורח >> רעות לב: << אורח >> שורדים שהם הורים לילדים. שורדים שהם הורים לילדים ובעצם צריכים מענה לילדים שלהם, לסוגיות שעולות עם הילדים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זאת אומרת הורים שנכחו במסיבה? << אורח >> רעות לב: << אורח >> לא חברים, אני אחדד. שורדים שהיו במסיבות, שהם הורים לילדים. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> יש 422 כאלה. << אורח >> רעות לב: << אורח >> נכון, אנחנו קיבלנו רשימה של 30 משפחות ואנחנו הולכים לעשות reaching out לעוד ואנחנו מאמינים שיעלו עוד משפחות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה מה שבלה דיברה עליו? << אורח >> רעות לב: << אורח >> לא, זה שני דברים שונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אוקיי. רק לוודא. << אורח >> רעות לב: << אורח >> ודבר נוסף אחרון, אם יורשה לי, לעניין האקדמיה. אז הקואליציה הישראלית לטראומה הוציאה קול קורא לחוסן אקדמי. זכו בו 21 מוסדות. ואנחנו הקמנו איתם פלטפורמה שבעצם בתוך המוסדות שזכו יש הנגשה לסטודנטים שהם שורדים ובכלל לסטודנטים שהם זכאים לנוהל חרדה. אנחנו כבר התחלנו להפעיל את זה. בעצם כיוון שיש גם את עניין חיסיון הפרטים, הסטודנטים יש להם מקור אחד בתוך המוסד שהם פונים אליו בדיסקרטיות. הם יכולים לבקש להפנות לטיפול ואז הם עוברים למרכז לטיפול שלנו במרכז החוסן הארצי. אז חשוב לי לומר שהדבר קיים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הנושא של הקנאביס ואני רוצה לתת לאיציק ולסיים. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> רק להגיד עוד משפט בנוסף משרד הבריאות עכשיו פותח 16 מרכזים בפריסה ארצית לטראומה בעקבות 7 באוקטובר. שהם מיועדים דווקא למקרים היותר מורכבים, לפעמים תחלואה קודמת או מורבידיות שיש שתי אבחנות בו זמנית, גם של טראומה וגם תחלואה נוספת. חמישה מתוכם כבר נפתחו, שישי ממש נפתח בימים אלו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איפה בלה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> בפריסה ארצית, אנחנו נעביר לכם רשימה. זה ממש קורה בימים האלו, חמישה כבר נפתחו. עכשיו לגבי הקנאביס הרפואי, אני רוצה ככה להבהיר. תראו חברים, הנושא של הקנאביס הרפואי הוא נדון על ידי מיטב המומחים בתחום של הטראומה, גם במועצה הלאומית לבריאות הנפש, גם במועצה לפוסט טראומה וגם ועדה מיוחדת שיש במשרד הבריאות שהייתי גם בתוך הדיון הזה. קנאביס רפואי אם אתה נותן אותו בשלבים הראשונים ואם לא ניצלת את כל מה שיש לך לפני כן, הוא הרבה פעמים יכול לעשות יותר נזק מתועלת לצרוך מוצרים פסיכוטיים, להגביר את החרדה. ולכן זה קו שני ולא קו ראשון. אנשים שיש להם בעיה של אינסומניה, הפרעת שינה, אנחנו מתייחסים לזה בצורה אחרת. נותנים טיפולים נוספים אחרים, לא קנאביס. זה שבן אדם רוצה לפעמים כי הוא רוצה להירגע, לשתות כוסית או לעשן קנאביס זאת לא סיבה לתת את זה כתרופה. לכן קנאביס היום זה קו שני כשאנחנו מדברים על PTSD וזה נבחן על ידי הרופאים, אז הבן אדם יכול לקבל את הקנאביס הרפואי לפי מרשם ולפי הרישיון. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> אבל יש להם המלצה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> איציק, בבקשה. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> אני רוצה להעלות שני נושאים. קודם כל, אני אשמח שנחזיר את הדיון למשפחות השכולות. שוב, אני לא מזלזל בשום קבוצה, אבל זו מטרת הוועדה הזאת והלכנו פה לקנאביס ומשרד ביטחון וכל מיני דברים שזה לא רלוונטי לפה לפחות. אם רוצים שתהיה ועדה נפרדת שידברו עליהם. אני רוצה להעלות שתי נקודות. דיברו פה מקודם, ואני לא יודע איך אתם מרגישים פה בוועדה, אבל יש פה איזה שהיא תחושה באמת שמדברים מדברים וזה ופרטים וכל מיני דברים. שמונה חודשים אחרי והשאלה הראשונה שעולה לי, זה כמו ששאלנו בצבא, עד מתי? פשוט עד מתי? באיזה שלב יגידו מישהו, אני לא יודע מי, זהו, כבר אי אפשר, די. משפחות החטופים הייתה החלטת ממשלה. אני לא יודע מה היה. זהו, גמרו איתם. הם מטופלים, הכול בסדר איתם. ופה, סליחה, אני לא יודע המינוח הנכון להגיד, את ככה מסתכלת עליי ואני רואה שאת מהנהנת. אני לא יודע כבר מה להגיד. אנחנו דנים ודנים וטוחנים ויש ועדה ויש ועדה ציבורית. עכשיו הוועדה הציבורית תחזור, אז לא יודעים מה בתוך החוק ומה לא בתוך החוק. ואני אכניס לזה את הנושא השני. אני לא יודע מה יקרה כרגע מבחינת ממשלה וכו'. ויש לי חשש מאוד גדול, באמת, כשאני רואה מה שקורה פה וכמה שמדברים פה, יש לי חשש מאוד גדול שאני לא יודע מה יציבות הממשלה כרגע. ועד שהוועדה תגמור ועד שזה יקרה ועד שזה יקרה, וחוק גיוס וחוק זה וחוק זה וזהו. פשוט לא יקרה כלום. ואנחנו נישאר פה, לא נישאר פה. אתם גם רואים כמה, פעם פה היו הרבה אנשים ופה היו מעט. היום יש פה מלא פקידות ופה כבר התייאשו. אין, לא באים אנשים. די, כמה אפשר? גם אנחנו שואלים עד מתי. אז אני אשמח רק התייחסות ל-עד מתי. באמת אני שואל עד מתי? ושתיים, מה יקרה עם כל התהליכים שקורים עכשיו בהינתן העובדה שאנחנו לא יודעים מה יציבות הממשלה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לענות לך. קודם כל, אני חושבת שהיה לנו מהרגע הראשון שהבנו את הבעיה שהיא אקסטרה לבעיה בדרך כלל. זה נכון, יש ועדה. הכנסת היא כנסת מחוקקת. המדיניות היא מדיניות ממשלה. שר האוצר הקים ועדה, התחייב שהמסקנות יהיו בתוך 90 יום מיום הקמתה. הוועדה פועלת, להבנתי, בתוך שבועיים אמורים לסכם. קודם כל, הכנסת ממשיכה לעבוד. אגב, היא יכולה להמשיך בעבודתה בחקיקה שכבר התחילה גם בתקופת בחירות אם תהיה כזאת. ממשלה גם היא ממשלה מכהנת עד ליום החלפתה. והיא יכולה לקבל כל החלטה, בטח ובטח שמיטיבה עם אזרחים. בסדר? אז במובן הזה בעיניי הסר חשש. אני כן אגיד, אני כן חושבת שהוועדה הזאת ספציפית מנסה לתת מענים אד הוקים עד שיהיו מסקנות שהן מסקנות רחבות יותר. להגיד לך שאני מרוצה? התשובה היא חד משמעית לא. יש בי תסכול עצום. אתה יודע, אני חברת כנסת. אני אמורה לתת תשובות, אני אמורה לתת מענים. אני מבינה את זה. אז אני מנסה בכלים שיש לנו כאן, שהם כלים קיימים, אבל עדיין לא הגדולים ביותר. אני מאוד לא מרוצה מהאירוע. אני בעיקר לא מרוצה מהסיבה שדברים כן נעשים בצורה איטית , אבל לא מחוברת, לא מסונכרנת. אם לא הייתי יושבת כאן בוועדה לא הייתי יודעת להגיד על הרבה דברים שמתקיימים. האם זה מתסכל אותי? כן, מאוד. האם אפשר לא לעשות את זה? לא. אני חייבת שיתקיימו דיוני הוועדה. גם כדי שדברים יוצפו למעלה. כדי שאתם תבואו ותגידו איפה עוד חוסרים. כי אני לא יודעת. אני אגלה לך סוד, גם במשרדים למרות רצון אם אין ידע זה לא יקרה. << אורח >> איציק שפיר: << אורח >> אז אני שואל אותך, מה צריך לקרות כדי ששנינו לא נהיה מתוסכלים? מה צריך לקרות? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז אני אגיד לך מה צריך לקרות. << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> טונות של ידע יש פה כבר בשמונה חודשים האלה, קארין. שום דבר לא קורה. את יודעת מה החלום שלי? שבדיון הבא יבוא ביטוח לאומי ומשרד האוצר ומשרד המשפטים וכל אחד יגיד איך הם שיפרו לי ולאיציק ולכל המשפחות פה את החיים בשמונה חודשים האלה. לא החזירו אותי ל-6 באוקטובר לטוס ולטייל בעולם. איך הם שיפרו לי את החיים. בואי אני אגלה לך סוד, לא שיפרו לי. עשו לי קשה יותר. לחצו עליי יותר, פגעו לי בנפש יותר. וכן, הרשויות הממשלתיות פגעו בי. כמו שהתחייבו פה בביטוח לאומי שלא נעבור חקירות, כן עברנו חקירות. כמו שהתחייבו פה בחוק ארוסות שיטפלו בהם, ושרית יודעת את הסיפור שלי האישי והפרטי, וכן עוברים חקירות. והיום ב-14:00 אמא של הארוסה של הבן שלי הולכת להיחקר בביטוח לאומי. כי מנהל הסניף אמר לי אני אגיע איתך עד בית הדין. חמש שנים היו ביחד. ההזמנה של החתונה עם צ'ק הביטחון אצלי באוטו, במקרה שרית יצאה החוצה ופגשתי אותה. הראיתי לה. מה אני עוד צריך להראות? אומרת לי הבחורה הם לא העלו לאינסטגרם את הצעת הנישואים. מה זה השכונה הזאת? מה זה הקייטנה הזאת? זה דבר קטן. איציק מדבר איתך על דברים אחרים של חוק חטופים. כן, אם היו מסתכלים עלינו לא הייתי משגע את פינדרוס. איפה חוק ההורים, האחים השכולים שדיברתם עליהם כתחליפי תט"ר. הבן שלי הגדול בן 20 ניסה להתאבד פעמיים. פעמיים. למה? כי הוא עבד עם אח שלו בבר, בנובה. וכל החברים שלהם מהבר נרצחו. מה יש לו בחיים חוץ מללכת מהחדר לסלון ולשמוע עוד שני אחים קטנים שמתרוצצים לו פה כל היום ושואלים איפה אוראל ואיפה אוראל? אז כן, אני מנסה לטפל בו, אני עושה. בגלל זה אני פה ולא אשתי איתי, כי אשתי צריכה לשמור עליו. כי אם לא, סוגרים לי אותו בשלוותה בסגור. אין לנו כוחות. אין לנו. אף אחד לא מאפס פה את הנושא הזה. אף אחד לא מסתכל עלינו, חוץ מכם, עוד פעם, אין לי תלונות. הכול פה חרטא. תבואו עם מסקנות ועם תשובות מה עשיתם למען המשפחות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש פה, תוכלי אבל לעשות את זה בדקה? << אורח >> הדר קס: << אורח >> הדר, מייסדת ומנכ"לית של עמותת חמניות. אנחנו העמותה הכי גדולה בישראל לילדים ובני נוער יתומים. אני מעוניינת להעלות כמה נקודות שלדאבוני טרם עלו כאן. דבר ראשון, אנחנו מרגע שהתחילה המלחמה עסוקים בלשלב את אותם ילדים ובני נוער יתומים, בין היתר מהנובה, כ-100 ילדים יתומים, במרכזים הגיאוגרפיים שלנו שפועלים ברחבי הארץ. אני כן מעוניינת להגיד שאני חושבת שלא מבינים את המגוון של הסיפורים ואת העובדה שיש שם ילדים שחיפשו את ההורה שלהם שבוע. ילדים שעמדו וחיפשו את ההורה שלהם. וזה ילדים שהיום בציבוריות הישראלית לא נחשבים גיבורים, כי ההורה לא נהרג במלחמה. זה ילדים שהעיטוף הקהילתי שאנחנו חייבים לתת להם הוא הרבה יותר משמעותי. איך מייצרים את זה? באמצעות ידע של הרשויות המקומיות. כי עם כמה שעכשיו הכול בוער, עוד שנתיים ישכחו אותם. וברשות המקומית לא כתוב לאף אחד שהילדים האלה יתומים. המידע הזה בביטוח לאומי, יש מידע שנמצא במשרד הביטחון. ולראשי הרשויות המקומיות, אני מצאתי את עצמי מגלה לאחד מראשי הרשויות בדרום שיש לו ילדים יתומים ברשות. הוא לא ידע את זה כי אין לו מאגר. אז זה דבר ראשון שצריך לטפל בו. דבר שני שצריך לטפל בו והוא דחוף וחיוני בהקשרי הטיפול גם של משרד הרווחה בהקשר הזה. דובר פה מקודם על אימהות יחידניות. זה נכון. מעבר רגע לטיפול שצריך לתת להן, הסיכויים של ילדים יתומים להגיע לסיכון הוא בממוצע פי 10, נשירה מבית ספר פי 13, להיעצר פי 4, טווח רחוק התמכרות לסמים ואלכוהול פי 8. זה נתוני סיכון של ילדים שאיבדו הורה מכלל הנסיבות. וחשוב להגיד בהקשר הזה בפרט אם אנחנו לא נחזק את ההורה שנותר איתם בבית וניתן לו כלים להדרכה ולהנחיה הורית, ויש עמותות שיודעות לעשות את זה. לא עושה פרסומת לנו. גם מכון אדלר עושים את זה מעולה. אבל חייבים לעשות את הדבר הזה, לדאוג להם להדרכה הורית. סיימתי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. ממש צמצמת. תודה רבה. << אורח >> ד"ר ענבל בלאו: << אורח >> ד"ר ענבל בלאו מהפרויקט הקליני לאסונות המוניים, הפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו. אני רוצה, חברים, לדבר מלמעלה, מההיסטוריה של מנגנוני הפיצוי. מה שקורה כאן זה פשוט מסמוס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סליחה, דיברת פעם קודמת, נכון? << אורח >> ד"ר ענבל בלאו: << אורח >> כן, אבל אני רק רוצה להוסיף משהו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אנחנו חייבים לסיים. הילה בזום רגע ואנחנו חייבים פשוט לסיים. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> היי, האמת שחבל שלא נתתם לענבל לסיים, אנחנו עובדים איתה בשיתוף פעולה ויש לה דברים חשובים להגיד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, אבל אנחנו צריכים לסיים את הישיבה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אני רוצה להגיד תודה גם לך, חה"כ פינדרוס, וגם לחה"כ אלהרר, שבאמת היא המלאך השומר שלנו. אנחנו פה מקשיבים, אני מקשיבה פה לדיון ואנחנו בקשר עם כולם, אם זה משרד הרווחה והמל"ג וביטוח לאומי והכול טוב ויפה. אבל כמו שאיציק אמר, איציק שפיר, שמונה חודשים וזורים לנו חול בעיניים. הוועדה הציבורית שהוקמה במשרד האוצר אין לה יכולות. היא לא רלוונטית. אין שם אפילו עורך דין נזיקי שהוא חבר ועדה ומבין על מה אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יושב ראש הוועדה הוא פרופסור למשפטים. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> היינו בוועדה. התווכחנו איתם על באמת דברים מאוד פשוטים. הוא לא עורך דין נזיקי. מור יוסף מתווכח עם אחות שכולה על הבדלים באירועים ושכול. זה באמת היה מביך. לוועדה אין כוח. יחכו למסקנות שלה, שר האוצר יחליט אם מתאים לו או לא מתאים לו לקחת את העניינים לידיים. אנחנו פה לבקש חקיקה או החלטת ממשלה, נקודה. נגמר הזמן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אין זמן לחכות יותר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה, תודה. תודה הילה. הבנו, תודה רבה. אני רוצה לסכם כמה דברים. עוד מעט אני אסכם את המסקנות. אני רוצה קודם כל להתייחס, איציק, למה שאתה אמרת ומה שהיא העלתה וכולם מעלים. הראשון שאמור להיות מתוסכל זה אני. אני יושב פה כבר ארבעה חודשים שבוע אחרי שבוע. אבל מכיוון שנכון, אני לא, יש פה אנשים יותר מבוגרים ממני, אבל יש לי קצת ניסיון. אנחנו כן נמצאים בהתקדמות משמעותית מאוד. נכון שאיציק ואיציק לא ראיתם כסף בחשבון הבנק. ואתה לא באת בשביל כסף בחשבון הבנק, אבל אני אומר כעיקרון. אנחנו התחלנו את האירוע הזה כאשר כל מדינת ישראל נמצאת סביב החטופים, סביב המפונים. בסדר? ומסביב השורדים. כולל החלטת ממשלה שהייתה יומיים אחרי שהקמנו את הוועדה. מסביב המשפחות השכולות של נובה לא היו קיימים. ולבוא ולהביא למצב שכל משרדי הממשלה ושרי הממשלה מבינים שיש פה אירוע שהוא שונה וצריך להחריג אותו לקח זמן. במסגרת ההחרגה הקימו את הוועדה, הקים שר אוצר את הוועדה הציבורית. ונתן לה מנדט גם כספי. ושם שם אנשים. לכן זה בעצם הוצר את התהליכים. עכשיו, התהליך לא מדובר שהוא גומר את זה בעוד שלושה חודשים. כמו שאמרנו, עד סוף החודש אמור לסיים את העבודה שלו. בוא נגיד שהוא יאחר בחמישה ימים. בסדר? אני מדבר ברמה הכי פרקטית. יאחר בחמישה ימים. אנחנו נמצאים בסוף. בסופו של דבר, כמו שאמרתי, גם הליכי החקיקה, ואמרו את זה ביטוח לאומי פה, יהיו אד הוק תלוי בו. זאת אומרת אנחנו תהיה לנו טבלה שיש לנו כבר היום, שלא היה לנו כשהתחלנו את הוועדה, שאומרת מהם הפערים, מה קורה עם ילדים, מה קורה עם פיטורים מעבודה. מה קורה עם גרושים. אנחנו יודעים היום מה הפערים. הוועדה שמעה. וכשאני שומע שהוועדה חקרה יותר ולא הבינה, מבחינתי זה עוזר לי. כי זה אומר שכן, הוועדה בודקה ומקבלת תשובות. על פי זה נכתבו מסקנות. ואז תהיה לנו טבלה. בטבלה הזאת יהיה לנו ברור מה צריך החלטת ממשלה, מה צריך סעיף 9 ומה צריך חקיקה. היום אין לנו כלים לעשות את זה. אבל כן, החשיבות של הוועדה הזאת זה הצפה של הדברים. קח את הנושא רק של החד הוריות שהוצף היום וזה גם יחייב את הוועדה, זה ברור לי. זה יחייב את הוועדה להתייחס לנושא הזה של הפרודות והגרושות. זה יחייב אותם. אותו דבר בנושאים אחרים. ואיציק, גם לך אני אומר, הנושא הזה של דיני עבודה, אנחנו צריכים, כן. הנושא של החד הוריות, אמרנו, עוברת רשימה מביטוח לאומי למשרד הבריאות ומשרד הרווחה. משרד הבריאות עושה את זה בנוהל שלו ומשרד הרווחה באמצעות הרשויות המקומיות לתקופה של עד סיום עבודת הוועדה והתקנון שלו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> והחקיקה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא בטוח שיצטרכו שם חקיקה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אם צריך. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה שיצטרכו. אמרתי, בסיום העבודה. זה אחד. שתיים, אנחנו נעביר פנייה לוועדה הציבורית על הנושאים שעלו פה ולתת את הדעת על הנושאים של מה שקורה עם חיילים. זאת אומרת האם הוועדה עד עכשיו לא דנו על זה, האם זה מחייב גם חיילים? אם הוועדה מחליטה לתת פיצויים למשפחות, מה המשמעות של זה מול משרד הביטחון? שלא ייווצר מצב שחייל שהיה לא בשירות והיה שם במסיבה והוא עבר משם לזה, האם מצבו אחרת. זה בנושא השני. כמו שאמרתי, הוועדה גם תעביר לנו את הנושא של החקיקה. איזה עוד נושא נשאר לנו פתוח? << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> מעסיקים, דיור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מעסיקים, צריך צו של שר העבודה. << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> אני מפה הולך אליו לחדר, אני אדאג לך לצו. זה כבר די, אי אפשר, שמונה חודשים, חלאס, גמרו אותנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> להוציא צו. הוועדה פונה אליו להוציא צו לדבר הזה ולסיים את זה. << אורח >> מירב גילי הירש: << אורח >> דיור וקנאביס רפואי לא פתרנו אותם, חברים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה לא תחום של הוועדה. האמת היא זה לא תחום של הוועדה. יש ויכוח מקצועי מה עוזר להם ומה לא עוזר. אין לי כלים אפילו למדוד. אין לי כלים. אולי ועדת הבריאות. אמיתי אני אומר. << אורח >> אסנת לאון: << אורח >> הארכת התט"ר עלה פה בדיון? לא עלה הארכה של התט"ר בדיון? אני פשוט הגעתי מאוחר, לכן אני שואלת עכשיו. << אורח >> מיכל ויצמן ניסים: << אורח >> לא עלה, אבל אני אענה על זה. << אורח >> אסנת לאון: << אורח >> תודה . << אורח >> מיכל ויצמן ניסים: << אורח >> התט"ר הוארך כרגע עד אוקטובר. ואחר כך גם כל מקרה ידון לגופו. << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> מי זכאי לתט"ר? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הנושא של מל"ג חייב להיכנס, מהם הזכויות שלהם. שיועבר לביטוח לאומי בצורה מסודרת. << אורח >> אסנת לאון: << אורח >> אבל הנקודה שאת אמרת כאן עכשיו לגבי התט"ר היא מאוד מהותית וחשובה. אפשר דקה להבין על מה? << אורח >> מיכל ויצמן ניסים: << אורח >> כן, התט"ר האוטומטי, המקל עם מסמך רפואי כלשהו, הוארך עד אוקטובר. << אורח >> אסנת לאון: << אורח >> לכולם? << אורח >> מיכל ויצמן ניסים: << אורח >> לכל הנפגעים. << אורח >> אסנת לאון: << אורח >> אז צריך לדאוג שהרופאים בסניף - - - << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> ההורים השכולים לא בתוך התט"ר, נכון? האחים השכולים שחיפשו את האחים שלהם גם לא בתוך התט"ר. נכון? << אורח >> מיכל ויצמן ניסים: << אורח >> לא, זה לנפגעים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:04. << סיום >>