חומר רקע
יוני, 2024
עמדת המכון הישראלי לתכנון כלכלי בענין:
הצ"ח לתיקון חוק התקנים (אימוץ הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי), התשפ"ד-2024
המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עמותה הפועלת לקידום כלכלת ישראל כמשק תחרותי, פתוח וצומח, מתכבדת בזה להביא את עמדתו בנושא שבנדון. המכון עוסק מזה שנים רבות בבעיית יוקר המחיה כבבואה של בעיות היסוד של ריכוזיות ותחרות.
תמצית:
מטרתה החיובית של הצעת החוק – הכנסת תחרות עזה מיבוא וריסון מחירי התוצרת המקומית והיבואנים הבלעדיים - לא תצלח כל עוד לא יוכנסו בה שני שינויים יסודיים:
תוקנה הגנה ליבואן המייבא טובין המשווקים באיחוד האירופי, אם יש בידו תעודת התאמה שהונפקה על ידי גוף בדיקה מוסמך באירופה, המעידה כי הטובין שהוא מייבא תואמים את החקיקה ו/או התקינה האירופית;
יוקם צוות בינ-משרדי שילווה את יישום החקיקה ואשר יוסמך לדון וליישב קשיים העשויים להתעורר באופן מעשי בפתיחת מסלול הייבוא, כל זאת על מנת להבטיח כי תיקון החוק אכן ישיג את מטרתו ויקדם תחרות מצד הייבוא של טובין. חשוב לציין הניסיון מפעולתם של צוותים דומים ברפורמות בעבר הוכיח כי הם חיוניים להצלחה.
הסבר:
פרק ז' לחוק התקנים עוסק ב"תעודות בדיקה להתאמה לתקן ובדיקת מצרכים" והוא רלבנטי וחיוני, אם לא קריטי להצלחת הרפורמה.
בתזכיר החוק הקנה הסעיף המוצע הגנה ליבואן אם יש בידו "תעודת בדיקה" של NB (Notified Body) שהוא גוף שהוכר על ידי מאסדר אירופאי כמוסמך לתת הערכת תאימות של מוצר לאסדרה הזרה באירופה. פרקטיקה כזו של קבלת "תעודת בדיקה" היא רבת ערך עבור יבואן, שכן היא מקנה לו את הבטחון הדרוש כי המוצר שהוא מייבא תואם את האסדרה. לא זו אף זו, הכרה בתעודת בדיקה של NB תגשר גם על התקופה עד שמעבדות מאושרות בישראל ילמדו ויהיו בקיאות באסדרה ובתקינה האירופית.
ואולם באורח פלא – דווקא הסדר זה החיוני כל כך לישימות הרפורמה נמחק מן התזכיר. להלן הקטע שנמחק:
עיון בדברים מראה כי דווקא ההגנה שיכולה להקנות ליבואנים שאנו מעוניינים שייכנסו לשוק ויצרו גם תחרות ביבוא של מוצרים (הסובל כיום בשווקים רבים מריכוזיות עודפת) – נשללה לחלוטיו בהצעת החוק.
בכל הכבוד הראוי, אנו סבורים כי אין כל סיבה ברפורמה שכותרת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" לא לאמץ את מערך תעודות הבדיקה שנוהג באירופה. לא הוצג בפני הועדה או בפני הציבור כל נימוק כבד משקל מדוע אין לאמץ את ההסדר הזה, שחיוני כל כך בוודאי בשלבים הראשונים של הרפורמה.
קיים חשש כבד כי אם לא יאומץ ההסדר האמור, תשרור אי וודאות לגבי תאימות מוצרים, המעבדות המאושרות בישראל שטרם למדו את האסדרה האירופית שאינה תמיד פשוטה להבנה ולעיכול, במיוחד בידי מי שהיו מורגלים עד היום בתקינה הישראלית השונה – ומצב זה של חוסר וודאות מהווה מסר מרתיע ליבואנים ולמשקיעים המעוניינים לעסוק באופרצייה של ייבוא – לא להיכנס לשוק שבו הם תלויים בסופו של דבר בפקידים ישראלים שיבדקו אם לדעתם המוצרים המשווקים באירופה עומדים באסדרה האירופית.
על כן נבקש כי ההסדר שהיה בתזכיר, כפי שהוא יאומץ ויתווסף – בדיוק כפי שנכתב בתזכיר – בתור סעיף 12(ד) לחוק בלשון זו:
(ד) מקום שלעניין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי עמידה באסדרה אירופית לא תתקבל כראיה תעודה, אלא אם ניתנה בידי גוף הערכת התאמה, מסוג NB, או בידי מעבדה מאושרת אשר הממונה על התקינה השתכנע כי יש לה את הידע והכשירות המקצועית הנדרשים לשם הערכת התאימות כנדרש.
בכבוד רב,
דרור שטרום – מנהל המכון