חומר רקע

הכנסת הכנסת העשרים-וחמש מושב ראשון 'פרוטוקול מס16 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה ו'פרוטוקול מס 21 מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ" ( ג13 ביוני2023 ), שעה30 : 13 סדר-היום: הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק :נכחו חברי הוועדה : איימן עודה– יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה נעמה לזימי– יו" הו ר ועד ה המיוחדת לענייני הצעירים יאסר חוג'יראת :חברי הכנסת יוסף עטאונה מוזמנים : נעם דן – רכזת תקשורת, מו"פ והשכל ה גבוהה, אגף תקציבים , משרד האוצר יגאל דור – מנהל אגף מצוינות בחינוך הטכנולוגי, משרד החינוך נאור גונן – מנהל תחום תכנון ות ו כניות עבודה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה דנה לוי – מנהלת פרויקטים ורגולציה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה טליה לבבי ארליך – ראש מטה קהילות חדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה פדיל סאלח – ראש תחום, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ד" ר ניל נמיר – יועץ מדיניות מו״פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי , משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה רועי הרצוג – מנהל תחום תעסוקה בהייטק, מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה ריקי כדורי – ראש תחום מדע וטכנול ו ,גיה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , משרד ראש הממשלה חיר עבד אלראזק – מנהלת ת ו כניות נשים וערבים בהייטק ויזמות, רשות החדשנות בן שי – צוות רשויות מקומיות, רשות הצעירים מיכל אופיר – ממונה בתחום תכנון ומידע, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת אורי זיו – ממונה תחום הנגשה לאוכלוסיות ייחודיות ומכינות קדם אקדמיות, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת חוסאם אלדין אבו בכר – מנכ"ל אלפאנר - ריאן ג׳והינה מוסטפא – מנהלת מרכז ריאן נצרת, אלפנאר- ריאן מוחמד דראושה – מנהל אסטרטגיה, גבעת חביבה אמל מדלג – מנהלת פרויקטים, גבעת חביבה אורן ברקן – מנהל קשרי ממשל, גבעת חביבה מיכל סלע – מנכ"לית , ,פרויקט פרחי הייטק גבעת חביבה יוסף ג'בארין – מנהל ת ו ,כנית פרחי הייטק גבעת חביבה יעקוב איברהים – מנהל המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם אסף ברימר – כ מנ" ,ל מונא חלל לש י נוי ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 2 פהימה עטאונה – מנכ"לית, סיראג '- לקידום ה ייטק בחברה הבדואית רביע זיוד – מנכ״ל עמותת חאסוב מייסם ג'לג'ולי – מנכ"לית ,צופן מירב בועז – סמנכ"ל אסטרטגיה שותפויות ופיתוח משאבים, צופן סאמי אסעד – מנכ"ל קו משווה, תעסוקה בחברה הערבית עירן קייס – מנהל קשרי ממשל, חברתco impact סיון נויפלד – מנהלת פיתוח עסקי, איגוד ההיי-טק הישראלי ארז שחר – שותף מנהל, קומרה קפיטל, קרנות הון סיכון מיטל אורבך – מנהלת מדעית של הקרן, קרן גרמניה-ישראל, קרנות דו-לאומיות אשרף ג'בור – מנכ"ל ארגון גג לקידום מצוינות אקדמית, קרן יד הנדיב ד" ר אסף פתיר – ,כלכלן ראשיStart Up Nation Policy Institute ליטל שוורץ – ,ראש תחום שיווקStart Up Nation Policy Institute שמואל בן-טובים – מנהל הקהילה, קהילת החדשנותFintech.IL נועה אלפנט לפלר – דירקטור מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, חברת גוגל ישראל אמיר באבאללה – סמנכ" ל מכירות, חברת"HAAT Delivery" גל סלומון – יו"ר קלו מדיקל בע" מ ענת נשיץ – מנכ״לית9 xchange עינב חיים סייג – יזמת הייטק שאדי חדאד – סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי אירית טויטו – סמנכ"ל טכנולוגיה, מאבק ההי י טקיסטים אמיר גו-אמיס – מייסד ומנכ" ,ל זרזיר-טק מרכז טכנולוגי אברהים נעראני – ו טכנ לוג, זרזיר-טק מרכז טכנולוגי רחל בן דוד – )שדלנית (גלעד לובינג משתתפים באמצעים מקוונים: איתן טי – סמנכ"ל תכנון, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה רינת שפרן – מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה גיל אלוני – מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה דוד (דדי) פרלמוטר – יו"ר משותף של צופן; יו"ר המועצה הציבורית לקידום היי טק בחברה הערבית 'פרופ יהושע דרור – ראש הת ו ,כנית לתואר שני בהנדסת מערכות, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול המכללה האקדמית להנדסה בראודה כרמיאל עמרי בן חורין – מנהל קשרי ממשלה ומדיניות ציבורית, חברת גוגל ישראל מנהל ות ה וועד ות: איילת חאקימיאן – מנהלת ועדת המדע דפנה סידס-כהן – מנהלת הוועדה המיוחדת לענייני צעירים רישום :פרלמנטרי אביבה יובל מויאל רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי- .דיוקים והשמטות ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 3 הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק היו" :ר איימן עודה שלום לכולכם אנחנו מתחילים, זה דיון משותף ביוזמת חברת הכנסת נעמה לזימי וביוזמתי. אני חייב לומר שחבר הכנסת, ד"ר יאסר חוג'יראת, גם הגיש בקשה בנושא מספר פעמים, לכן מבחינתנו אתה לגמרי שותף ב יוזמה ו תדבר אחרי חברת הכנסת נ עמה לזימי . חברים וחברות, האוכלוסייה שלנו, כלומר האוכלוסייה הערבית , נמצאת ב- 20 השנים האחרונות במצב מורכב. מ צד אחד יש כישלון – ,כישלון צורם, כישלון קשה מאוד אפילו כיש ל ון מדמם– זו ו הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. המ צד ה שני יש הצלחה מסחררת ברמה של ה לימודים, הסטודנטים באוניברסיטאות הם יותר מהאחוז שלנו מכלל האוכלוסייה , כך גם בצוותים הרפואיים ב בתי ה חולים ו .בהייטק ה הצלחה היא בעיקר מבורכת, יחד עם זאת אני חושב שצריך לשים לב לפער החברתי הנפער ב תוך החברה עצמה, בתוך האוכלוסייה .הערבית עצמה אני זוכר תקופות. כשהיינו ילדים כולנו היינו דומים אחד לשני, דומים בהוויה החברתית- תרבותית: ראינו את אותם ה סרטים; שמענו את אותה המוזיקה; היינו לבושים אותו ה דבר; ה אוכל שמביאים לבית הספר היה דומה לחלוטין, אנשים מאותה ה .שכבה בכל הרמות ב- 20 ה שנים האחרונות יש פער הולך וגדל. ההצלחה מבורכת, אנחנו רוצים לדבר עליה והיא עשויה להשליך לטובה גם ברמה של תיקונים בקרב יתר החברה. יחד עם זאת, צריך לשים לב לפערים החברתיים- כלכליים ההולכים וגדלים .בתוך החברה שלנו דרך אגב, גם האלימות היא בדרך כלל לא עניין של עוני או ע ושר אלא בעיקר עניין של פערים כ .לכליים אם מדובר ברמה הכלכלית, היינו הכי עניים בשנות ה- 50 וה- 60 ולא הייתה פשיע ה. היינו הכי עניים כי ה יה ממשל הצבאי ב שנות השבעים, היינו עניים אבל לא הי י תה פשיעה. ברמה הכלכלית, אם צריך לשים את האצבע ב מקום מסוים, .המקום הוא הפערים הכלכליים וזה הולך וגדל פה אני רוצה להביע ביקורת גם לגבי תוכניות ממשלתיות, שיש בה ן הרבה היבטים טובים. למשל, 922 י הי תה נקודת מפנה במובן הזה. יחד עם זאת, אם הממשלה מחפשת כסף טוב לאוצר, כלומר כסף שחוזר מהר לאוצר, בלי לחשוב על ה סוגיות ה חברתיות – למה אין בתי חולים? כי זה לא כסף טוב; למה אין לגמלאים? כי זה לא כסף טוב; למה אין לשכבות מוחלשות? כי זה לא כסף טוב – ב הייטק שמחזיר מי סים הכי מהר שיש, כן להשקיע. לכן צריך לשים לב לעניין הזה בשביל שנהיה חברה שהיא כמה שיותר שוויונית וסולידרית. .זה מה שצריך להיות הצעירים הערבים בגילאים18 עד24 מהווים שליש מאוכלוסיית הצעירים ב ישראל. שליש מתוכם נמצאים בחוסר מעש, .כלומר אינם עובדים או לומדים. שליש מהצעירים שלנו לא עובדים ולא לומדים במקביל לעלייה במספר הצעירים הערבים חסרי המעש נ רשמה עלייה של50% בשיעור הפשיעה בקרב צעירים ערבים, מ- 0.1% תיקים לנפ ש ב- 2010 ל- 0.15% ב- 2021 , כלומר גידול של כ- 6,000 תיקים. זאת ,ועוד נמצא כי 50% מהגברים הערבים הצעירים שהועמדו לדין ב- 2017 היו חסרי מעש. 50% היו חסרי מעש. מהצד השני , בתעשיית ההייטק אלו הן מ ילות המפתח: ע ושר, הזדמנויות, פיתוח. יותר מ- 50% י מה יצוא הישראלי הוא מ .תעשיית ההייטק וכרבע מהכנסות המדינה ממסים ישירים מגיע מהתעשייה הזו השכר הממוצע במשק ב- 2023 הוא יותר מ- 12,000 ש קלים, השכר הממוצע בהייטק ב- 2023 הוא יותר מכפול מ הסכום הזה וחצה את רף ה- 30,000 ש.קלים המצב הזה הוא אבסורד. מצד אחד, תעשייה מצליחה ועשירה שהיא הק .טר של הכלכלה בישראל המ ה צד שני, קהילה מדממת השקועה במעגל של עוני ופשיעה. בחברה הערבית יש פוטנציאל עצום, ענק, לקידום המדע ו ה תעש י יה אבל החשיבות של מימוש הפוטנציאל הזה היא הרבה מעבר לקידום המדע והתעשייה. החשיבות הגדולה היא להרים את החברה שלנו, החברה הערבית, מ תוך השכול והכאב למצב .שבו לצעירים ולצעירות יש אופק של חיים נורמטיביים לפני שאני נותן לחברת הכנסת נעמה לזימי ,לדבר אני רוצה לסיים ב נושא אחד. מאז ההפיכה המשטרית אני מדגיש בכל ישיבה וחשוב לי להגיד משהו בעניין הדמוקרטי .חברות וחברים, הצלחה של מיעוט ב מצב לא ד מוקרטי עלולה להביא ל הסתה נגדם, מי יודע את זה טוב יותר מהיהודים ב היסטוריה שהיו מצליחים מאו ד בכל הרמות: ראשי הבנקים, ראשי האוניברסיטאות, ראשי בתי ה חולים. במצב של חוסר דמוקרטיה דווקא הצלחה של מיעוט עלולה להביא ל הסתה נגד ו .גם ל אוכלוסייה הערבית חשוב ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 4 ל התבר ג ולהצליח בנושאים כמו הה,ייטק שזה הנושא של היום, אבל גם חשוב לשים את הכוח שלנו במערכה למען הדמוקרטיה. תודה רבה לכם. חברת הכנסת נעמה לזימי, .בבקשה ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) תודה רבה ותודה לך חברי איימן עודה, ראש הוועדה. אני שמחה שסוף- סוף הוועדה ששנינו יושבים בה פיזית יום-יום גם מתכנסת במשותף, זה דיון ש בהחלט ראוי לקיים אותו. תודה גם לך חבר הכנסת חוג'יראת, על הל היט .ות לנושא וקידום הנושא. אני שמחה שזה מתקיים על פניו הדיון הזה הוא דיון שאמור להתחיל ממקום אופטי מי יותר עם איזושהי תקווה לעתיד. אבל הוא מתערבב גם עם המציאות העכשווית הקיימת, עם מקרי הרצח הבלתי-פוסקים, עם גל העלייה ברצח, בפשיעה, עם ההפיכה המשטרית שבסופו של דבר כשהיא משפיעה על שקיעת ההייטק הישראלי, משפיע ה גם על המגמות האלו של הייטק בחברה הערבית. כל הדברים שאנחנו רואים מתערבבים יחדיו. אני אפילו חושבת שצריך להגיד ש כ שעובר תקציב שהוא תקציב שבסופו של דבר גם מגלם אפליה כלפי ,החברה הערבית יש פגיעה גם במנו ע י הצמיחה וההשקעה. למשל, קרן ארנונה שבה רשויות ערביות ישלמו אך לא יקבלו, .גם פה מנועי הצמיחה וההגנה נפגעים אבל אני כן רוצה להגיד שזה דווקא מתחבר לדיון שהיה לנו פה אתמול על דור ראשון להשכלה גבוהה. זה כמובן מתכתב גם עם החברה הערבית, .הבדואית ובכלל היו" :ר איימן עודה .חברת הכנסת נעמה לזימי, הבדואים הם חלק מהערבים ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) נכון, אני רק אומרת שהחסמים בהשכלה הגבוהה הם אפילו יותר- - - יאסר חוג'יראת (רע" מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת .הערבים הם חלק מהבדואים ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) לא, לא, חלילה לא נכנסתי לזה פה. אני רק אומרת שחסמים לדור ראשון ל השכלה גבוהה הם אפילו קשים יותר בקרב האוכלוסייה הבדואית בחברה הערב ית וצריך לתת על זה את הדעת. לכן זה גם משפיע על אותם חסמים בהגעה להייטק .חשוב גם להגיד שהדיונים האלו על נתוני הפתיחה, על השקעה ממשלתית ועל היציאה אל שוק התעסוקה והעבודה, הם בסוף דיונים משותפים. אני רוצה להגיד כאן משהו נוסף, גם ההייטק הוא כלי לחיים משותפים. שנינו פה אנשי חיפה , עיר משותפת שגם נ עש ו ב ה צעדים של מרחבים מ שותפים של הייטק בחברה היהודית ו בחברה הערבית. לא מספיק ,אבל נעשו צעדים ואני גם רואה את זה קורה בכל מיני אזורים בגליל. באמת טיפה בים אל מול מה שצריך אבל אלו בדיוק הזירות שגם מאפשרות לכונן פה איז שה ו י התכוונ נות ל חיים משותפים מיטיבים יותר. חיים משותפים זה לא רק היו ם-יום שלנו במרחב הציבורי, זה גם הכלכלה ה משותפת, זאת היזמות, זאת ההשקעה, זה גם המקומות האלה שיש בהם את הצמיחה העתידית. אני רוצה להגיד שהדיון הזה גם מגלם חזון אופטימי ליצירה, השקעה וכלכלה משותפת לרווחת כולם בסופו של יום. אני מ ודה על הדיון הזה. וכמובן חברנו פה , חבר הכנסת יאסר חוג'יארת, שה יה חלק מהיוזמים. יאסר חוג'יראת (רע" מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת שלום לכולם, תודה. אתחיל בעצם ב להודות לאנשי גבעת חביבה כי הרעיון שלי ליזום דיון כזה בוועדת המדע והטכנולוגיה , הגיע משם. אתחיל נ בש י פתגמים בערבית אני אומר ככה: מַ ע כֻּל אַ לַם הֻּנַאכ אַ מַ ל – למרות כל הכאב התקו ו.ה קיימת אנחנו עם שלא מתייאש ואנחנו נתגבר על כל המציאות שקיימת, ובעזרת השם, אנחנו גם .נגיע גם רחוק את הפתגם ה שני אמר הח'לי פה השני ב ,אסלאם עֻּמַ ר בִ ן אלְחַ 'טַ אב :כֻּל עַאלַם ּואַ בְ נַאאכֹּם לְַזַמַ א הֻּם נ עֵ׳יר ַכֹּם נ מַ א ז – אנחנו צריכים להכין את הילדים שלנו לא ל תקופה שלנו, לא ל זמן שלנו ש אנחנו חיים בו, אלא גם לעתיד, ל זמן שיש בו שינויים. ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 5 והשינ ויים הם מאוד מאוד מהירים, מה שידע ו ההורים שלנו, כל העולם כבר השתנה. מה שאנחנו יודעים היום הוא .בטוח ישן, אנחנו רואים איך הטכנולוגיה משתנה היו" :ר איימן עודה אני רוצה להגיד לך משהו, אנחנו למד נ ו בבית הספר שמי שאמר את זה הוא הח'לי פה עלי בן אבי טאלב , אבל אני מצאתי"ב ְאִ ל עַד ְאִ ל פַרִ יד " שמי שאמר את זה הוא מּועַאוִ יָה בֶּן אַ בִ י סּופְ יָאן. יאסר חוג'יראת (רע" מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת יש מחלוקת, נתקדם. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) .נקלעתי לעין הסערה יאסר חוג'יראת (רע" מ– :)הרשימה הערבית המאוחדת בשני העשורים האחרונים ההייטק הפך להיות ענף מוביל בכלכלת המדינה, למנוע צמיחה. הענף אחראי על כ- 9% מ התעסוקה במשק ו מתאפיין ברמה גבוהה של חדשנות, ב פריון עבודה גבוה וב שכר הגדול פי ש נ יים מהשכר הממוצע בשאר ענפי המשק. לחברה הערבית בישראל יש פוטנציאל אדיר – שטרם מומש עד תום – ל העצמתה ושי לוב ה בכלכלת המדינה. ענף ההייטק סובל ממחסור בכוח אדם במידה מסוימת , במידת ה,ייצוג של אוכלוסיות רבות .באופן שמאתגר את המשק וצמיחתו בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות בקרב מעסיקים – בעולם בכלל וגם בעולם העסקי של ההייטק בפרט – לחשיבותו של גיוון תעסוקתי ומתפתח ת התפיסה שהון אנושי המשקף את הרכב האוכלוסייה על שלל גווניה אוה יתרון גדול לארגון העסקי: הוא מגדי ר את המשאבים הזמינים לארגו ,ן מ ייצר סביבת עבודה עשירה בעלת פוטנציאל גבוה לחדשנות וליצירתיות ומייצר גשר לצרכנים ושותפים .נוספים כפי ש נ אמר כאן לגבי ה מספרים , שיעור הצעירים עה רבים בהייטק צמח מ- 1,000 – שהם1.3% מעובדי ההייטק, לקרוב ל- 5,000 – שהם ה יום כ- 4.4% .מעובדי ההייטק חלה עלייה בהשתתפות, גם של גברים וגם של נשים. מספר התלמידים והתלמידות הלומדים מתמטיקה ו מדעי המחשב בהיקף של חמש יחידות ב חברה הערבית הוא נמוך מאוד בהשוואה לחברה היהודית. עובדים רבים מהחברה היהודית, בעצם ה רוב מ החברה היהודית, מגיעים לשוק העבודה – חלקם בוגרי צבא, 8200 – כש יש להם את הקשרים, את היכולות הטכנולוגיות, את הנטוורקינג וקל להם להשתלב בתוך העבודה. ז ה לא קיים ב אוכלוסייה הערבית ו אצל הצעירים .הערבים ל תלמידים ו ל סטודנטים ב חברה הערבית אין כמעט מסלולים תשרו קשרים אנושית דרכה ניתן להגיע אל חברות ההי טק י. אני אתן דוגמה ובזה אסיים, דוגמה ל תוכנית שמתמודד ת עם הבעיות האלו. ה תוכנית נמצאת בגבע ת חביבה ומשם בעצם הגיע הרעיון של י ל יזום את הישיבה הזאת. תה וכנית נקראת "פרחי הייטק", בטח תכף ירחיבו על זה ו , ז תוכנית שבה מציעים לתלמידי תיכון מצטיינים ללמוד במהלך ה תיכון תואר ראשון במדעי המחשב במסגרת אקדמית .אחר כך מלווים את אותם תלמידים להשלים את התואר ועוזרים להכשיר אותם :להגיש ק ו רות חיים, לחפש עבודה, לרשת אותם בשביל להשתלב בתוך העבודה. אנו ב חברה הערבית צריכים עוד ועוד תוכניות כאלו כדי לקדם את הצעירים בחברה הערבית .אל חברות ההייטק אני מקווה שהדיון הזה י יתן תקווה לצ ע יר הערבי. אנחנו רוצים ש יותר ויותר צעירים ע רבים י שתלבו בהייטק, וגם ב תחו מי תעסוקה אחרים במדינה , כמובן . תודה ושיהיה דיון פורה. יכול להיות שאני אצא כי יש לנו דיון אחר לעובדים סוציאליים, .אני מתנצל מראש היו" :ר איימן עודה תודה רבה ד"ר יאסר חוג'יראת , חבר הכנסת יוסף אל עטאונה , ברוך הבא. יוסף עטאונה (חד"ש-תע" :)ל תודה רבה. אני חושב שהדיון והנושא חשוב ים מאוד. נעמה, הגענו מדיון ש גם יזמת, לגב י ההשכלה הגבוהה והנגישות של - - - ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 6 ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים:) כלכלית. הי ו גם פערים כלכליים. אתמול אני דיברתי על דור ראשון להשכלה גבוהה, והיום היה דיון על פערים כלכליים. יש גם.ממשק בין הדברים יוסף עטאונה (חד"ש-תע" :)ל בדיון העליתי נקודה שגם שר החינוך מדבר עליה, הוא נותן לכל התלמידים שוויון הזדמנויות ב תוך מערכת החינוך.עצמה לצערי כשמציגים את הנתונים, מציגים את כל נתוני מערכת החינוך בארץ בצבעים שוני,ם לפי חברות, לפי מגזרים .כל חברה בצבע שלה. כל עוד אין שוויון הזדמנויות במערכת החינוך, שווה לכולם, קשה מאוד בסוף להגיע להשכלה מ נקודת זינוק שווה לכולם. לכן כ שבאים לדבר על השכלה וחשיבות ה .השכלה יש שני דברים שצריך לקחת בחשבון הדבר הראשון, קיימת מודעות של החברה הערבית בכלל , לנושא של השכלה וחינוך כ כלי שיכול ל הביא למוביליות ושינוי חברתי,. מצד אחד 18% מכלל הסטודנטים במערכת החינוך הם ערבים. מהצד ,השני יש אחוז גדול מאוד של סטודנטים ערבים שנבצר מהם להיות חלק מהאקדמיה ו לומדים ב חוץ לארץ, ברשות הפלסטינית, כי אין להם אפשרות להשתלב באקד מיה ב .חלק מהמקצועות ,הדבר השני לגבי ייט הה ק והחשיבות שלו. הנושא אכן חשוב מאוד אבל אי- אפשר לדבר על ההייטק בלי לדבר על שדרוג מערכת החינוך הערבית בצורה משמעותית, שהבוגרים בסוף י"ב ו כל וי להיות עם נתונים ש יאפשרו להם להתמודד עם שאר התלמידים במדינה על כל מקום: ג ם באקדמיה, גם בתעסוקה ו גם בהייטק. לכן כבוד היושב-ראש ונעמה, אפשר ו גם צריך ליזום תוכניות בנושא בבתי הספר התיכוני ים, להראות את הכיוון ואת הדרך , להניח את התשתית ללימודי ההייטק וההשתלבות בהייטק בהמשך. תודה רבה. היו" :ר איימן עודה תודה רבה, .חבר הכנסת יוסף עטאונה חברים אנחנו מתחילים בדיון, כל אחד שמעוניין לדבר – איילת, את עוקבת אחרי זה – בבקשה. ראשון הדוברים אחרי חברי הכנסת – היה פה פעם חבר הכנסת נחמד ,אַ לְלָה יְרַ חְ מו , שא מר: ידבר חבר כנסת אחר כך אדם. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) .אילן גילאון, זכרו לברכה היו" :ר איימן עודה .כן ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) .מתגעגעים היו" :ר איימן עודה דדי פרלמוטר, יו שב-ראש המועצה הציבורית לקידום ההייטק בחברה הערבית, יו אש ר שב שותף של "צופן," .בבקשה :דוד (דדי) פרלמוטר צוהריים טובים לכולם, תודה לחברי הכנסת, הם די הרימו לי להנחתה, הנושא הזה קרוב לליבי. כמו שציינת חבר הכנסת עוד,ה אני עוסק ב"צופן", אני יושב- ראש של חברת טכנולוגיה מתקדמת מאוד כ שהיזם המנכ" ל הוא ערבי. אני גם מכיר גם את הבעיות שעלו פה, עוסק בנושאים האלה והנ ושא ים קרובים לליבי. אני חושב שנאמר ו דברים נכונים, בכוונה אנ סה ל דלג אבל אם אפשר, להציג את השקף הראשון של י. (מ קרין מצ)גת ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 7 אתחיל בכמה אמירות כי אני חושב שיש כמה דברים שכולם מדברים עליהם , חינוך וכל הדברים האלה, אבל אחד הממצאים החשובים של הוועדה הוא שיש אי- ,הבנה י ש תפיסה לא נכונה של מה המשמעות של העולם החדש הזה וכמה הוא משפיע על צורת החשיבה שלנו בכל נושא, של מה באמת התעשייה רוצה מבוגרי האוניברסיטאות ו בוגרי ה ה כשרות במכללות, ו זה לא רק הציוני ם . ה נקודה ה ראשונה שאני רוצה לדון בה היא הוועדה ש הייתה ל הון אנושי ב הייטק. הוועדה הגדירה שהיא מטפלת בנושא רחב הרבה יותר, ה נושא של כ ישור טק עבור כלכלה מבוסס ת טכנולוגיה דיגיטלית ובינה מלאכותית. אין היום בעולם המודרני דבר שלא עוסק בדברים האלה ולא דורש אנשים עם מיומנות .דרמטית בדבר הזה זה חשוב. מדינת ישראל מובילה בעולם ההייטק, בנושא ה דיגיטציה של מדינת ישראל, מדינת ישראל נמצאת ב תחתית של ה- OECD והיו על זה הרבה מחקרים, אני מציע לדון בנושא הזה. אחת המשימות של ממשלת ישראל צריכה להיות להגדיל את הדיגיטציה במדינת ישראל, היא דורשת אנשים מיומנים בנושאים האלה לא פחות מאשר .אנשי הייטק מדובר על קצב השינויים, קצב השינויים דורש יכולות מולטי דיסציפלינריות, זו דרישה מספר אחת. ז ה יפתיע רבים, העולם של בינה מלאכותית. כולנו עכשיו, בחודשים האחרונים, סביבChatGPT ו- OpenAI , כולם מדברים על כך שאולי מכוניות אוטונומיות ייתרו את הצורך בנהגים. אני אומר לכם פה שגם המתכנת הפשוט, מתכנ ת שלמד פייתון בקורס של חודשיים, לא ישרוד את עולם ההייטק בגלל שזה מקצוע של איך המחשב יודע לתכנת לבד. מה כן נדרש? נדרשת יכולת חשיבה ,אלגוריתמית ואני א דבר על ה דברים ה אלה עו ד מעט , זו חשיבה אחרת. זה לא שלא יצטרכו אנשים עם ידע במדעי המחשב – ,יצטרכו הם לא יצטרכו אנשים שיודעים לעשות עבודה מכנית של לת כנת. העולם ה וא עולם של טכנולוגיה , העולם תלוי בטכנולוגיה. הסיכוי של מדינת ישראל לעשות את כל הדברים שחברי הכנסת דיברו עליהם קודם – אקפוץ לשקף הבא ., כמה מילים על הוועדה ה טיפול בנושא של הון אנושי להייטק ולמשרות טק הוא נושא לא פשוט, הו א מקיף הרבה נושאים. אין זבנג וגמרנו, אין דבר אחד שנעשה אותו, י שה ו איז תוכנית ספציפית כזו או אחרת לשנתיים הקרובות, הבשורה:שלי אליכם .החיים קשים הוועדה דנה במגוון רחב מאוד של נושאים ודנה במגוון רחב מאוד של אוכלוסיות. כמו שאתם מבינים, ולא יפתיע אתכם, יש הבדלים די גדולים בקשיים בכל אחד משלבי החיים , בהתאם לאוכלוסייה. כמובן שבחברה הערבית יש קשיים גדולים יותר במ חברה היהודית הכללית בכלל, .ובוודאי בחברה היהודית במרכז הארץ הרבה אנשים יגידו ש השקף הזה פסי,מי וחברי הכנסת המכובדים דיברו קודם על הפערים הגדולים. האמת שהם די מביישים אבל אני מסתכל על החלק האופטימי, מדינת ישראל היא כנראה ה בודדה בעולם ש יודעת למצות רב ע מקבוצת ה אוכלוסייה ו להביא אותם לרמה ה גבוהה ביותר בעולם בנושא של טק . היו" :ר איימן עודה ?מה זה? בניכוי ערבים וחרדים או מה :דוד (דדי) פרלמוטר אם אתה מסתכל על השקף הזה, חבר הכנסת עודה, הוא מראה עבור כל קבוצת אוכלוסי י ה. אם אפשר לשים את השקף, .אני אסביר אותו טיפה היו" :ר איימן עודה .כן דוד (דדי) פרלמוטר: אם אתה מסתכל למעלה, על כל בר יש מספר. ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 8 היו" :ר איימן עודה לא, כי אני קורא גברים יהודים לא חרדים. :דוד (דדי) פרלמוטר ,כן זה אומר שהקבוצה הזאת מהווה כמעט- - - היו" :ר איימן עודה אם יהודים אז לא ערבים , ללא חרדים אז- - - .זה בניכוי ערבים וחרדים, כמו שאמרתי :דוד (דדי) פרלמוטר כן, כמו שאמרת. הם מופיעים בגרף אחר. מה אני אומר על האוכלוסייה הזאת? חשוב להבין, זו ה אוכלו סייה ש מהווה היום את מרבית תעשיית ההייטק, כולנו יודעים את זה לא חידש תי פה שום דבר. רבע מ האוכלוסי י ה היהודית ה לא חרדית עוסק ת במקצועות טק . אגב, זה גבוה מכל סדר גודל שהוא בכל דבר אחר בעולם. אני רואה בזה תקוו,ה לאוכלוסייה הזאת איןIQ גבוה יותר ,אי ן יכולות גבוהות יותר , כ כל האוכלוסיות יכולים לעשות אותו דבר. מה שכן, והוועדה השקיע ה בזה הרבה זמן, מה קורה בקבוצת ה אוכלוסייה הזאת שמוביל אותה ליכולות האלה? איך אנחנו משכפלים, עושים דברים דומים ברמה הזאת לקבוצות האוכלוסייה השונות ?שמצוידות הרבה פחות הגדרנו שלבי חיים עבו ר פיתוח הון אנושי. ו הכ ל מתחיל בחינוך , כמובן, חינוך, חינוך, חינוך, דיברו .על זה קודם תכף א דבר על אחת התוכניות הכי חשובות שאני חושב שהוועדה המליצה .עליה אתמול היה כנס ב יחד עם שר החינוך בנושא של כיתות עמ" ,ט כיתות עמ"ט זה עתודה מדעית טכנולוגית ה מיועדת לחטיבות ה ביניים. תכף אסביר ל מה חטיבות ביניים זו נקודה .קריטית אחד הדברים שקיימים בח ברה ה יהודית ולא קיימים בחברה הערבית – ויש המלצה חשובה מאוד של הוועדה שאני חושב שראוי לדון בה לעומק – הוא ה שירות הצבאי, אפילו לא הטכנולוגי . לשירות הצבאי יש חשיבות עצומה לנושא של פיתוח ה יכולות ו ה כישורים שהם לא רק כ ישורי ידע בתחומי דעת כאלה ואחרים, אלא יכולות שאפרט אות ן . ההמלצה החשובה של ה וועדה היא בנושא של קיום שירות אזרחי- טכנולוגי, משהו ש מקביל ל יחידות הטכנולוגיות ו עס וי ק בנושאים אזרחיים : ,תחבורה, בריאות חינוך . אלו מערכות שנמצאות בפיגור ביחס לעולם ואם נביא כוח אנושי משמעותי, חזק, גדול ומיומן, לא רק נשפר את היכולות המקצועיות של האנשים שיעבדו ב זה אלא הם גם יש ו פר את המצב של המדינה בתחום הדיגיטלי. וכמובן, האוניברסיטאות . אחת הבעיות הגדולות ביותר היא המעבר, קשה יותר ל חברה הערבית ולחברה החרדית להשתלב בתעשייה. אני לא אחזור על המספרים, הפערים מתחילים ב ציוני ה בגרות. אני בכוונה אומר בגרות טק ולא מתמטיקה, מתמטיקה היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק להשתלבות בתעשיית ההייטק. תכף אפרט מה כן חשוב. אנחנו רואים את הפערים בין האוכלוסיות. ,אגב במתמטיקה יש סגירת ר פע, נשים לעומת גברים, ב חברה היהודית סגרו את הפער וגם בחברה ה ערבי ת מתקדמים. אבל בגרות טק היא מעבר למתמטיקה. פה אני רוצה לגעת בנקודה: למה חטיבת ה ביניים? חטיבת הביניים או ה החלטה מה הולכים ללמוד בחטיבת ביניים, זאת הנקודה הקריטית בתהליך הפיתוח . עד כיתה ה'- 'ו יש רכישת ידע, אוריינות, ה יכולת לקרוא ו לעשות דברים בסיסיים. הילדים בוחרים בחטיבת ה ביניים את המקצועות ש .בהם יתמחו כמו שמראה השקף הזה – הוא נעשה עבור נשים אבל אותו דבר נכון לגבי ערבים ול קבוצות האו כלוסייה האחרות – ב רגע ש ילדה, או צעיר או צעירה ע רבים, בחרו לא ללמוד את מקצועות הטק במסגרת חטיבת הביניים, המספר הזה איתנו עד לקצה. כלומר, כל מי שחושב שהדבר הנכון זה לעבוד על בגרות, זה בוודאי ,חשוב ו לא יעשה ע בודה משמעותית בכיתות התחתונות ובעיקר לא יאוחר מחטיבת הביניים, האנשים האלה פוספסו. כל אפשרות אחרת לעשות משהו אחר כך ת .יכשל. המספרים יהיו קטנים הנושא הדרמטי החשוב הוא כ ישורים. אנחנו שמים הרבה מאוד דגש על יד.ע כש הייתה ות כנית " 5פי2 ", לפני מספר שנים, .דיברו על ידע רוצים יותר ילדים ש יפתרו בעיות במתמטיקה. אבל מה ש תעשיית ההייטק אומרת לנו – וזה תוצאה של מחקר שנעשה על ידי מכון אהר ן – היא אומרת שהתעשייה בוודאי מחפשת ידע , אבל היא מחפשת בעיקר כ ישורים. צ עיר או צעירה שלא מוכיחים יכולת ללמוד, להסתגל וללמוד דברים חדשים, לא י תקבל ו ל .תעשייה ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 9 .אתן סיפור קצר, ברשותכם שאלתי את המדען הראשי של חברת Nvidia – אני בטוח שהיום כולם מכירים את חברתNvidia – בחור שלי מדתי בטכניון, עבד בשבילי באינטל: כש למדת את ה דברים שאתה עושה היום, הוא עוסק בעיקר ב,בינה מלאכותית כמה למדת בטכניון? הוא אמר: אפס, אבל הטכניון נתן לי כלים ללמוד את כל ה דברים ש למד תי אחר כך לבד. כלומר, בעולם שמשתנה כל כך הרבה הסיכוי שנלמד את מה שאנחנו צריכים למקצועות שעוד לא יודעים מה הם עוד חמש שנים, ,עוד עשר שנים וא ה בלתי אפשרי. הנושא של יכולת עבודה בצוות, הנושא של פתרון בעיות, לא בעיות שהמורה כבר יודעת לפתור בעיות שאף אחד עוד לא פתר, זה כישורים שונים לחלוטין. כשאני הייתי סגן נשיא בכיר באינטל, קיבלתי משכורת כדי לפתור בעיות ש אף אחד עוד לא פתר. הבעיות שמישהו כבר פתר לא מעניינות אף אחד. הדבר הכי חשוב ב סביבה משתנה הוא הסיכוי לה יכשל בפעם הראשונה שמנסים משהו . זה חשוב, אנחנו חייבים ללמד את הילדים שלנו להיות חזקים ולהבין מה קורה כ שלא מצליחים, איך לומדים מזה ואיך ממשיכים .הלאה ,לדעתי הדברים האלה חשובים יו תר מאשר הידע, כי מי שיודע ללמוד יכול לרכוש את הידע. את הידע הבסיסי צריך לרכוש, תאמינו לי שאותוCTO שלNvidia ע יד הרבה דברים כ שהגיע לטכניון וגם למד הרבה דברים בטכניון. הוא השתמש בידע הזה כבסיס לעשות את ה צעדים הבאים. בוודאי שמתמטיקה ה י א קריטי ת וחשוב ה הו אנגלית היא קריטי ת וחשוב,ה ,בתעשייה הזאת מדברים אנגלית בעיקר עם העולם הרחב לא בהכרח במקום העבודה. מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המח שב. לא תכנות, מדעי המחשב. ו אל .הנושאים הקריטיים שחייבים לדון בהם המקצועות האחרים חשובים וכ שדיברתי עם מוהנא פארס, שהוא ה אחראי על החינוך הטכנולוגי ב משרד החינוך , הוא אמר לי: מה עם ביולוגיה? א ם ילדים צעירים שלומדים ביולוגיה ילמדו מדעי המחשב וי דעו לעשות עבודה אינטגרטיבית, הם יהיו המוצלחים בעתיד . "פייזר", פתחו מרכז פיתוח בישראל לא בגלל בוגרי ביולוגיה, הם פתחו מרכז פיתוח בישראל בגלל יכולות של בינה מלאכותית במדינת ישראל. אני חושב שאנחנו, כולנו, נ טצ רך להבין את הדבר הזה ולכן גם הלימודים באוניברסיטה צריכים להיות מול טי- דיסציפלינריים. בשבוע שעבר הייתי בטכניון והסבירו לי ש הם מכניסם ל כל פקולטה מודולה של מדעי המחשב, מדעי ה נתונים ודברים מהסוג הזה. דיברתי על הנושא של כיתות עמ" ,ט כיתות עמ" ט זאת הזדמנות נדירה ב המלצות של הועדה, ולשמחתי הרבה משרד החינוך קיבל את המלצות הוועדה להתמקד בראש ובראשונה בחברה הערבית, בפריפריה , ובעיקר גם להביא יותר נשים לתוך המעגל הזה של כיתות עמ"ט . כמו שאמרתי, זאת ההזדמנות האחרונה. זאת הדקה ה- 90 בהתפתחות של ילד ל כיוון של חינוך מדעי-טכנולוגי, כל .יוון של עולם טכנולוגי הדגש צריך להיות על מספר נושאים . אחד החוסרים שקיימים בחברה היהודית, בעיקר במרכז ,הארץ זה החינוך ה א- .פורמלי הוא קיים הרבה פחות בחברה הערבית. ב ה כל נושא של תוכנית עמ"ט צריך להכניס לא רק חלקים של המורה בכיתה ש עובד בצורה פורמלית, אלא גם את כל הכישורים של העבודה אחרי, הא- ,פורמלי לא משנה אם זה ב רובוטיקה או אפילו ב .ללכת לצופים הנושא השני, שהוא קריטי, הוא ה נושא של הכנסת יכולות דיגיטליות. יש חוסר במורים, אחד הפתרונות הוא להכניס מורים, להכניס וללמד. עמ" ט וירטואלי היה נושא לדיון אתמול, בכנס שסיפרתי עליו והיה בו שר החינוך . נושא אחר ש הוא קריטי הוא נושא של קהילה .אני בכוונה מדלג על הדברים. ב גיל הזה הגורם הכי משפיע, ובחברה הערבית עוד יותר מאשר בחברה היהודית, זה ה נושא של הה ורים. אני חושב שחלק מהתהליך שאנחנו צריכים לעשות זה לעזור להורים להבין את העולם הזה – כי בניגוד ל הור ים בתל אביב ובהרצליה ש חיים את העולם הזה ו מבינים אותו, אני לא צריך לספר להם ש ום סיפור – אני לא בטוח שההורים בחברה הערבית מבינים את הקושי הזה, את הצרכים האלה, והם לא בהכרח מכוונים את הילדים שלהם בצורה אופטימלית. למרות שאני לא מכיר הורה אחד, בשו ם חברה, שלא רוצה את הטוב ביותר עבור ילדים של.ו כמובן, הכול עובד לפי מטרות . מה לעשות? אני מנהל ואני חושב ש יעדי ה בגרות, בגרות טק , לא רק מתמטיקה- - - היו" :ר איימן עודה ?דוד, כמה זמן אתה עוד צריך ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 10 :דוד (דדי) פרלמוטר .אני יכול בשתי דקות לסיים היו" :ר איימן עודה ב .בבקשה :דוד (דדי) פרלמוטר יש לי שני שקפים חשובים שאני רוצה להציג ו על השאר אני א.דלג דובר על החינוך האקדמי. רוב עובדי ההייטק, למרות כל הסיפורים על- - - וכל הדברים ,האלה עדיין מירב העובדים הם אנשי אוניברסיטה. ה חברה ה ערבית עשתה התקדמות עצו מה ב מספר הסטודנטים , במיוחד בטכניון. נאמר לי בשבוע שעבר על ידי פרופסור חוסאם חאיק, שהוא הדיקן ללימודים לתואר ראשון ב ,טכניון כי מספר ה סטודנט ים ה ערבים ב מדעי המחשב ו בהנדסת חשמל עולה על חלקם ב .תעסוקה יש פה"אבל" גדול ו אני חושב שצריך לשים עליו דגש. הנשירה של סטודנטים ערבים כפולה משל הסטודנטים .היהודים היו" :ר איימן עודה אבל גם היא פחות מבשנים ש.עברו :דוד (דדי) פרלמוטר דרך אגב, יש ירידה יפה מאוד. היו" :ר איימן עודה נכון. :דוד (דדי) פרלמוטר מקוצר זמן – א ני יכול ,להראות לכם. יש ירידה עצומה ה אוניברסיט או ת עושות מאמצים עצומים בנושא הזה. אני מדבר על שירות אזרחי-טכנולוגי. אני חושב שחלק מהסיבות ל נשירה היא ש סטודנט ערבי גיע מ ללימודים בגיל18 ו צריך להתחרות ב סטודנט יהודי שיש לו ניסיון חיים נוסף של4-3 שנים,. אגב לא משנה אם הוא או היא היו ביחידה 8200 או אפילו ביחידה אחר , ק ת רבית א אל ו .קרבית ניסיון ה חיים שנצבר בשנים האלה הוא עצום . אני חושב שהיכולת ל מצוא את הטובים ביותר, כמו ש- 8200 מוצאים בחברה היהודית, ל שירות אזרחי-טכנולוגי ש הוא לא שירות ש ל שנה אלא שירות של שנתיים-שלוש – נביא את האנשים הטובים ביותר כדי ש יכשיר ו אותם, ו יעשו משימות כדי להציל את מדינת ישראל בתחום הדיגיטלי,, לא בהייטק מתחתית הרשימה ב- OECD, מ סוף הרשימה. הנושא האחרון שחשוב לי לדבר עליו .כל סטודנט לרפואה יודע שעושים סטא'ז ו עושים ,התמחות זה לא קיים בעולם ההייטק. במיוחד ה אוכלוסייה הערבית לא מכירה את העולם, לא מ כירה את עולם התעסוקה , לא יודעת מה זה לעבוד בחברת הייטק, לעומת צעיר יהודי שמוקף מסביבו ב הרבה מאוד אנשים שמבינים מה זה. יש עכשיו ת ו כנית של התעשייה ואני חושב ש יש כל מיני דרכים בה ן הממשלה, הכנסת, יכול ות לעזור לעשות התמחות בתוך חברות, לאו דווקא לקבל עבודה. אני מאמין שזה אפילו יקרה בשנת הלימודים האחרונה באוניברסיטה, עם דגש ותיעדוף לחברה הערבית, להביא את האנשים האלה לעבוד בתעשייה, לקבל נקודות זכות אקדמיות ב תחום הזה. ואם הם לא נכנס ים לתעשייה, אז כדי ש כשהם יגישו מועמדות הם כבר לא יהיו ל א מוכרים, לא ידועים, ה תעש ייה תכיר אותם והם יכירו את התעשייה. אני רוצה לסכם. המשפט האחרון הוא הכי חשוב בעיניי כי תוכניות יש למכביר ו הרבה כסף נשפך, .למכביר חלקו עם תוצאות טובות , חלקו הלא קטן ב תוצאות פחות טובות. העולם הזה הוא עולם חדש לכולנו אפילו לי שחי כבר40 שנה בהייטק, החיים בע ולם רווי בינה מלאכותית חדש ים לכולנו. מה זה אומר ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 11 על כל אחד מאיתנו? מה זה אומר על מערכת החינוך? מה זה אומר על כל הכלים הנדרשים? איך אנחנו מתווכים את הידע ואת ההבנה הזאת, במיוחד לאוכלוסי ו ת ב חברה הערבית שהשיח הזה לא קיים בתוכ ן ? לא בגלל שהם פחות חכמים, לא בגלל שהם קוראים פחות עיתונים אלא בגלל שהילדים גדלים בעולם שפחות מכיר את הדברים האלה וצריך ל ך וו ת להם אותם . שיטות עמ"ט בבתי הספר, זה חלק. גם להביא את הגורמים הטובים ביותר לשירות אזרחי- טכנולוגי שיגרום ל הם להבין את זה, שיגרום להצלחה גבוהה יותר באוניברסיטה בגלל שהתלמידים מגיעים מוכנים יותר , לא רק עם ידע במתמטיקה ו ציונים גבוהים. אגב, ממוצע ה ציונים ב בגרות של סטודנטים ערבים גבוה יותר משל סטודנטים יהודים , אבל ממוצע הציונים בשנה הראשונה באוניברסיטה גבוה יותר אצל יהודים מאשר אצל ה ע ם רבי . כלומר, יש משהו בבגרות הזאת, ביכולת הזאת. אסיים ,פה אני יכול לדבר על כל נושא כזה שעות. תפיסה שונה של מה נדרש: זה לא הציונים, זה לא בהכרח הידע הפורמלי . הידע הפורמלי, החשיבה הפורמלית, יכולת החשיבה, יכולת הלימוד והמעבר המסודר מאוד. אי-אפשר לדלג על שום של ב מההתחלה, ממערכת ה חינוך ועד ה שלב של החינוך האקדמי ואלך.. תודה רבה היו" :ר איימן עודה תודה רבה לך, דדי, תודה רבה. עכשיו אנחנו עוברים ל,עמיתה, מייסם ג'לג'ולי בבקשה. :מייסם ג'לג'ולי תודה רבה ,שֻּכְ רַ ן ג'זיל ן. אני מייסם,ג'לג'ולי מנכ" לית ארגון"צופן". כבוד הוא לנו שדדי פרלמוטר, ב יחד עם פרופסור זיאד חנא, הם יושבי-ראש המועצה הציבורית לקידום ההייטק שהוק מה על ידי"צופן" . הם .שותפים אמיתיים לכל מחשבה ולכל עשייה עתידית שלנו לקידום הצעירים הערבים בהייטק הגשנו לוועדה נייר עמדה, אני רק אתייחס. לא אגיד הרבה על"צופן" , "צופן" הוקמה לפני15 שנה ואתמול ציינו, בכנס,משלנו 15 שנה לקיום"צופן" . "צופן" הוקמה כשאף אחד לא חשב על שילוב הערבים בהייטק ומה זה עושה לתעשייה ולכלכלה בישראל. אבל היום אני שמחה מאוד ש התברכנו ב עוד ועוד ארגוני חברה אזרחית ששמו להם למטרה לקדם את ההייטק בחברה הערבית, חלק מהארגונים השותפים נמצאים פה. .אני שמחה שאנחנו היום כוח גדול ושותפים אני כן רוצה להתייחס למה שקורה בחברה הערבית ולקשר את מה שקורה היום בחברה הערבית– הקשיים, האתגרים והתמודדויות עם הפשיעה והאלימות – לחזון שלנו, לחזון של קידום צעירות וצעירים ערבים. בחודשים האחרונים אנחנו רואים שה ה קשר היחיד שבו מ ו זכרת החברה הערבית הוא ,הפשיעה האלימות. זה עצוב, מקומם, מתסכל, כואב ובעיקר לגמרי לא משקף את החברה הערבית שיש בה הרבה .יותר החברה הערבית היא גם מהנדסים ומהנדסות בהייטק, היא גם רופאים ורופא,ות היא גם עובדים קש יי יום שיוצאים כל יום לעבודה כדי להתפרנס בכבוד. והיא גם סטארט-אפים, ה אקתוני ם , מאיצים , א נג'לים . זה כל מה שקורה היום בחברה הערבית. צריך להגיד את זה: אנחנו יהודים וערבים שעושים ביחד את העשייה הזו, למען כולנו. אנחנו שותפים ומשתתפים בקידום פתרונות וקידום החברה הערבית, כי הקידום הכלכלי הוא האלטרנטיבה לפש יעה ולאלימות . ככל שאנחנו כחברה נתקדם כלכלית, ככל שאנחנו נהיה בטופ של הטופ של המשק בישראל, הדברים יֵרָ אּו אחרת. אני חושבת ש זה הווה שחייב להש תנות ואנחנו חייבים לברוא את העתיד שאליו אנחנו שואפים .ביחד התחלנו כבר אתמול אבל אנחנו צריכים להאיץ את כל התהליכים שאנחנו עושים ה .יום אסור להסכים למה שקורה היום, אסור להסכים שבנות ובני ה נוער מאבדים את התקווה, שבנות ובני ה נוער פשוט בגלל חוסר מעש ובגלל שמער כת החינוך לא מצליחה לתת להם את המענים, מוצאים את עצמם ברחוב ומוצאים את עצמם כ טרף קל לארגוני הפשיעה שמגייסים אותם כחיילים ועוד .דברים צריך להתייחס גם לעובדות ואני חושבת שצריך להתייחס לעובדה שעדיין ע ם כל מה שאנחנו עושים האחוז היחסי של המהנדסות והמהנדסים, ו אני עכשיו מתייחסת למהנדסות ו ל מהנדסים ולא לכל עובדי יי הה טק – אחוז ה מהנדסות ו ה מהנדסים הערבים ב הייט ק הוא3% , זה האחוז הנכון. זה3% מהנדסים ומהנדסות ערבי ם ולא4% . זה לא5,000 , זה כמעט10,000 מהנדסים ו מהנדסות ערבים בהייטק. אני מתקנת את הדברים ש אמר .חבר הכנסת ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 12 אני רוצה להגיד שעדיין, כמו שדדי אמר, מרבית הילדים בחברה הערבית אינם ר ו אים את העתיד שלהם .במקצועות האלה עד היום. ה ם לא רואים כ י אני חושבת ש מרבית ה חברה מסביב לא רואה הייטקיסטים בסביבה. אין פהroll models של הייטק, אנחנו לא פותחים את החלון ורואים חברת הייטק מ,עבר לכביש כמו שאחרים כן עושים. ,כמו שאמרנו לרוב ילד ערבי לא פוגש את .המהנדסים לכן חשוב מאוד שמערכת החינוך תתגייס. אנחנו ב"צופן" מתחילים לעבוד במערכת החינוך אבל זו לא עיקר העבודה שלנו. אנחנו, ואני מתייחס ת לשני השקפים האחרונים ,שדדי הציג מתייחסים ועובדים קשה מאוד בקרב הסטודנטים, בקרב הבוגרים, כדי שיוכלו להשתלב בתעסוקה. כי אפילו אם בחרת ללמוד ,את מקצוע ההייטק עדיין הסיכוי שלך למצוא עבודה הרבה יותר קטן מה סיכו י של ה קולגה היהודי ,שלך שלמד יחד איתך על אותו ספסל. במיוחד אם אתה בוגר מכללה ולא בוגר אוניברסיטה, אבל גם באוניברסיטאות אנחנו נתקלים בקשיים. לכן יש לנו תוכניות מצוינות עם ,משרד העבודה עם זרוע העבודה , שאני מקווה שרק יגדלו בעתיד, על מנת לתת את הכלים והאפשרויות למהנדסים הצעירים האלה להיקלט בתעשייה. אתמול אמרנו בכנס שלנו: לא רק להיקלט בתעשייה, לא רק לעשות א ת הה שמה לא א לעשות הכללה, שהם יישארו, שהם ירגישו שהם חלק מהתעשייה, ש ירגישו שזה שלהם ולא י נשר ו אחרי תקופה קצרה. דרך אגב, אנחנו רואים,, לצערי גם .אחוזי נשירה בקרב מהנדסים שנקלטו אני לא רוצה להתייחס היום למצב הנוכחי, כ שאין ה מו ש ת בהייטק בגלל המצב בעולם ובישרא ,ל כי אנחנו יודעים שזה ישתנה בקרוב, זה לא יישאר באותן רמות מחסור בגיוסים. אבל צריך לקחת את הנושא הזה בצורה הוליסטית. חינוך, חינוך, חינוך, זה נכון וזה טוב, אבל ה השכלה ה גבוהה ואנשים שכבר נמצאים בתוך המקצועות האלה גם צרי כים להיות ב פוקוס רציני מאוד . אם סטודנט שלמד ארבע או חמש שנים מהחיים שלו, יוצא, לא מוצא עבודה ובעל כורחו הופך להיות מורה לפיזיקה – זה לא רע, ,זה טוב אבל לא בשביל זה הוא הלך לאוניברסיטה – התלמידים שלו בתיכון רואים את המהנדס הזה, מהנדס החשמל ש מלמד פיזיקה בתיכון, ו לא ילכו ללמוד הנדסת חשמל. אפילו אם נכניס עכשיו תוכניו ת של טק ל בתי הספר ונקים כיתות עמ"ט וכו לי , ברגע שהמורה יהיה מהנדס שלא אצמ עבודה בתעשייה – ה תלמיד לא יפנה לשם, הוא לא ירצה ללמוד את המקצוע, הוא ילך ללמוד רפואה כי ברפואה יש תעסוקה והוא גם .לא יפוטר אחרי כמה שנים אנחנו מתייחסים לחברה הערבית שמבחינה סוציו- אקונומית היא חלשה מאוד. לצעיר הערבי חשוב מאוד לסיים את הלימודים ו להתפרנס. הפרנסה פה חשובה מאוד , הוא לא ב ן אדם שהלך ללמוד כדי ש- 18 חודשים הוא לא ימצא עבודה. אם הוא לא ימצא עבודה תוך שישה חודשים, הוא פשוט יעזוב. עובדה, שליש מ מסיימי מקצוע ות הטכנולוגיה לא עובדים בסוף בהייטק, זה אחוז גדול מאוד ב חברה הערבית. לא למדת בשביל הכיף שלך אלא בשביל למצוא עבודה, זה אחוז מדאיג , כ שליש .לא מוצאים תעסוקה בהייטק הנתונים האחרונים שהוצגו על ידי מכון אהרן מצביעים על זה שהסיכוי של צעיר יהודי מרקע חלש להיות מועסק בהייטק, אם מנקים את ה פריפריה, צעירים מ רקע חלש – אם אתה יהודי הסיכוי שלך להיות מו עסק בהייטק גדול פי חמישה .מהסיכוי של צעיר ערבי :רועי הרצוג .אלה נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה :מייסם ג'לג'ולי .המכון הישראלי לדמוקרטיה :השאלה שנשאלת היא מדוע מ ,שני צעירים אחד ערבי ואחד יהודי, שסיימו בציונים דומים את אותו מקצוע, אולי למדו באותה מכללה או אוניברסיטה, היהודי י שתלב בעבודה בקלות ו בי רעה לא י שתלב. התשובות רבות ומגוונות, אנחנו לא נ פתח את זה פה היום, אני חושבת שחלק גדול מהנוכחים כאן מודעים לסיבות. אבל יש מה לעשות ובשביל זה אנחנו כאן. יש הרבה מה לעשות ו אלה ,פתרונות קלים אלה לא פתרונות בשמיים אי ש- אפשר להגיע אליהם. אנחנו מדברים על פתרונות קלים, על לציי ד את הצעירים והצעירות האלה בכלים, כדי שידעו י ותר להשתלב. יש לנו את הניסיון של ארגוני החברה האזרחית שיושבים פה, כולל"צופן", את הניסיון ואת הידע איך לעשות את הדבר הזה. אבל אנחנו צריכים גם את החברות איתנו. אתמול, ,בכנס שלנו גם הצגנו נתונים על בוגרי"צופן". ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת ל ענייני הצעירים:) וגם את המדינה. ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 13 :מייסם ג'לג'ולי וגם את המדינה, בטח. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) את החברות המדינה צריכה , זה אינטרס שלה. :מייסם ג'לג'ולי .נכון, והמדינה צריכה לעודד חברות לשנות ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) .ממש, גם להשקיע :מייסם ג'לג'ולי ,בהקשר הזה אני רוצה להגיד שאתמול במסגרת הכנס שלנו הצגנו נתוני מחקר של"צופן" על בוגרים שלנו , על410 בוגרים של"צופן" לאורך השנים. דרך אגב, הם מהווים4% מהמהנדסים הערבים .בתעשייה, זה לא דבר של מה בכך75% מהם עובדים בחברות בי ן-לאומיות, זה אומר דרשני. א ם75% עובדים בחברות בי ן- לאומיות ואנחנו יודעים שיש אלפי חברות ישראליות שלא מוגדרות כבין לאומיות, אז ?איפה הערבים שם למה הם לא נמצאים שם? למה בקרב חברות ישראליות, שמו גדר ות כ ישראליות, אנחנו נוכחים- נפקדים? הם כן מחפשים כוח אדם בהודו, הם כן מחפשים כוח אדם במזרח אירופה, אבל לא מסתכלים מתחת לרגליים או ב טווח שהעין רואה , על הערבים, אנחנו ב הרגשה שאנחנו נוכחים- נפקדים. אני חושבת שהניסיון של החברות הב ין-לאומיות והעבודה של החברה האזרחית והמדינה עם החברות הבי ן- לאומיות, צריך להיות המודל לשילוב ערבים בהייטק, הוא צריך להיות המודל שיועבר לחברות הישראליות. אנחנו צריכים את המדינה כ אן, צריך לחשוב מה המדינה צריכה לעשות כדי שהחברות האלה יתגייסו ל .קלוט מהנדסות ומהנדסים ערבים היו" :ר איימן עודה .נא להתכנס"צופן" ., דיברתם :מייסם ג'לג'ולי אני רוצה להגיד משפט אחרון. בחברה האזרחית אנחנו יודעים מה צריך לעשות, אנחנו גם לומדים וברור שהעולם משתנה ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לעולם המשתנה. אבל אני רואה בזה מרוב,ע לא משולש. מרובע של חברה אזרחית, מדינה, חברות וגם ראשי הרשויות המקומיות ו ה שלטון ,המקומי שצריכים לחבור יחדיו על מנת לעשות את השינוי המיוחל ולגרום לזה שכל מי שלמד ימצא עבודה. לא רק שימצא עבודה אלא ש י תקדם ויהיה סיני ור בחברות ההייטק , יהיהroll model .לאחרים ,כי הקהילה הזו הקהילה של ה הייטקיסטים ה ערבים, יכולה להיות מנוף גם לשינוי וגם לקידו ם תוכניות למיגור הפשיעה והאלימות. ב רגע שהמהנדסים האלה יהיו מחויבים לחברה שלהם, יהיו מחויבים להתנדב בתוך החברה שלהם ש ה ם באו ממנה ולהחזיר לילדים ולצעירים, אנחנו נהיה בדרך לשינוי. תודה רבה, שֻּכְ רַ ן. היו" :ר איימן עודה ,תודה רבה לך מייסם ג'לג'ולי מ"צופן". עכשיו אנחנו עוברים לנעם דן, אגף התקציבים, משרד האוצר. אחריה ידאש א חד ד. נעם, בבקשה, חשוב שנשמע גם ממך, מה אתם עושים בשביל לתמרץ חברות הייטק פרטיות לגייס עובדי הייטק ערבים? בבקשה. :נעם דן ,תודה רבה. קודם כול גם אני אתייחס למה שדדי אמר . אנחנו אימצנו במסגרת חוק ההסדרים האחרון את המלצות הוועדה של,ו הוועדה להון אנושי, במסגרת החלטת ממשלה172 ש באמת מדברת גם על שינוי מבנה התמריצים לבגרויות מדעיות. בתי הספר יתוגמלו לפי מספר מסיימי ה בגרות בחמש יחידו ת מתמטיקה, פיסיקה ו מדעי המחשב. מעבר לכך, יהיה מקדם הכפלה גבוה יותר עבור ערבים. בנוסף, יכ תות עמ"ט ומופ"ת. כבר יצא קול קורא ו זכו107 בתי ספר . 57, בערך כ- 60 ,במגזר הערבי, מתוך107 בתי ספר . ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 14 היתר בפריפריה. העצמת רשויות מקומיות עם ריכוז בתי ספר קטנים, עם מרכזי מ צוינות בהיבט של הקמת מרכזי פיזיקה אזור ים י. בנוסף לכך, בתחום ההשכלה הגבוהה, ש יפרטו פה גם החברים ממ ל"ת ג ו" ,ת בשנת הלימודים תשפ" א הועמדו כ- 153 מיליון שקלים לטובת הרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה ב חברה הערבית. ת ו כנית הה נגשה באה לידי ביטוי בכמה צירים: 80 מיליון שקלים עבור תמיכה ב תלמידי מכינות, תוכנית הכנה לאקדמיה ומעטפת אקדמית ; 14 מיליון שקלים עבור תוכנית בשלבי טרום האקדמיה, ייעוץ והכוון להשכלה גבוהה; 22 מיליון שקלים לטובת מלגות. מעבר לכך יש משאבים ייעודיים, כפי שאמרה חברת הכנסת, לטובת האוכלוסייה הבדוא ית ו אוכלוסיית מזרח ירושלים שבאמת נמצאות באיז ושהי פוזיציה, .אפילו קצת יותר קשה לגבי השאלה ששאלת ,במסגרת תוכנית חומש מקצה רשות החדשנות 250 מיליון שקלים עבור קולות קוראים להון אנושי, הכשרות והסבות לתעשיית ההייטק – גם תפקידי כניסה כמו ג'וניורים, גם בות סה – יש שלושה מרכזי חדשנות: בכפר קאסם, .ערערה וסכנין הם נועדו לטפח יזמות לוקאלית בתחומים שונים, גם רב תחומיים ו גם ספציפית בתחום המדיקל. היו" :ר איימן עודה ערערה שבנגב או ערערה שבמשולש? :נעם דן ?בצפון. נמצאת פה נציגה של רשות החדשנות, נכון היו" :ר איימן עודה שאלתי, .כי מי שנעדר פה זה הנגב :נעם דן ני .קח את זה לתשומת לבנו :קריאה .הרשות משקיעה גם בנגב :נעם דן נראה לי שכדאי שאחרי זה נעביר את זה גם לנציגה של רשות החדשנות, שתפר ט עוד יותר על מה שרשות החדשנות עושה בהיבטים האלה. יש גם מועדון אנג'לים ב רה ערע – םש ה מטרה היא יותר לדרבן משקיעים להשקיע ביזמים ערבים – חממה בנצרת, מאיצים ב .שפרעם ובאוניברסיטת תל אביב ביקשתם ש אציין גם את מה שמשרד העבודה עושה, לדעתי יש פה גם נציג של משרד העבודה ואני אגיד רק בגדול וכמובן, אשמח שתרחיב על זה: כ- 20 מיליון שקלים לסדנאות תעסוקתיות, תוכניות חשיפה והכשרה. יש פה גם שיתוף של התעשיי ה ורשות החדשנות במסגרת מסלול ייעודי, מסלול44 , שזה קרן הון .אנושי להייטק ,אלה בגדול, כל התחומים שבהם גם השקענו בתקציב. חלק הם גם .תוכניות חומש ונשמח לפרט היו" :ר איימן עודה נעם, תודה רבה לך. אנחנו עוברים עכשיו ,לשאדי חדאד. בבקשה. שאדי :שאדי חדאד תודה רבה איימן. שמי שאדי חדאד, סמנכ"ל מעסיקים ב- co impact , השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית. אנחנו מלווים היום כ- 60 מעסיקים בכל מה שקשור לתהליכי גיוון והכללה של החברה ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 15 הערבית, דרך תהליכי עומק להעלאת מודעות ולמיצוב אטרקטיבי של המעסיקים מול החברה הערבית. כמובן , עם .תוכניות ייעודיות כמו שאמרו קודמיי, לאורך כל מחזור חיי האזרח הערבי במדינת ישראל, מחינוך טכנולוגי בבית ועד בי ת הספר והשתלבות במסלול הלימודים ואחרי זה בתעסוקה– אנחנו רואים חשיבות קריטית לטיפול רב מע רכתי לאורך כל הדרך הזאת, החל מהבית ועד ל השתלבות באקדמיה ואחרי זה בתעסוקה. גם לעידוד תלמידים, כמו שדיברו קודמיי על בגרות טק ועל הכוון תעסוקתי עוד בתיכון. לדעתנו, ולדעתי האישית, כל זה לא יכול לקרות מבלי לשלב גם את המעסיקים בשלב ההטמעה הז ה והעלאת המודעות. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) שאדי, וגם נעם, מה סך הסכומים? אם אפשר לדבר רגע במספרים. :שאדי חדאד ?סך הסכומים של מה ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) של ההשקעה בכל ההקשרים הללו, בתוכניות, גם נעם. :נעם דן אני פשוט יכולה לציין עוד פעם,: לעניין החינוך, אמרתי אימוץ מסקנות ועדת הון אנושי של דדי פרלמוטר – זה650 מיליון שקלים למשך חמש שנים; השכלה גבוהה – יש לנו153 מיליון שקלים לשנה. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) 150 .מיליון בכל שנה :נעם דן כן, יש עוד סכום ייעודי לבדואים, ו.סכום ייעודי למזרח ירושלים היו"ר איימן :עודה ?שזה כמה? את יכולה להגיד :אורי זיו הבדואים זה 22 מיליון שקלים ומזרח ירושלים170 מיליון שקלים. ת תקנו אותי - - - ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) .אוקיי, תודה :אורי זיו הבדואים זה80 מיליון שקלים לחומש. ומזרח ירושלים, זה נגמר השנה, זה90 מיליון שקלים .לחומש ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) אורי זיו, השכלה גבוהה?. כמה אמרת למזרח ירושלים :אורי זיו ,אם אני לא טועה90 .מיליון שקלים בהחלטת הממשלה ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 16 :נעם דן 90 מיליון שקלים, אבל יש מצ'ינג של האוצר לעוד, זה170 .מיליון שקלים ביחד ( נעמה לזימי יו" ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) .ביחד, תקציב. חשוב להבין, תודה סליחה שהפרעתי. :שאדי חדאד הכול בסדר. אקח את זה מהנקודה של הכסף – ויש כסף ויש משאבים – וא ,קח את זה למנדט שלנו של העבודה שלנו מול המגזר העסקי. אתייחס לשתי נקודות עי קריות. הנקודה הראשונה, לפי נתוני הלמ" ס לשנת2021 , שיעור הסטודנטים הערבים באקדמיה הוא כמעט19.5 . אם עושים צלילה פנימה רואים שמתוך ה- 19% האלה, 70% הן נשים ערביות שנמצאות בקדמ ה ולו מדות. תרומתנו כחברה ערבית לכל כלה ולצמיחה במשק היא קריטית. אנחנו חייבים לקחת את המשאב הזה שלומד ומשקיע במשך שנים, ומ המ צטיינים ו ה ממשיכים גם לתארים מתקדמים, חייבים להשקיע בו ולהכניס אותו לתוך התעסוקה – תעסוקה הולמת כמובן – ולתת לו הזדמנות. אנחנו חייבים פה את המעסיקים, כדי לייצר א ת הגשר הזה בין האקדמיה לבין המעסיקים, עם תוכניות מותאמות, עם תוכניות כניסה של בוטקאמפ,ים תוכניות התמחות ותוכניות ייעודיות שיכניסו את האנשים האלה עוד משלב הלימודים, ש יתנס ו ו ידעו ויוסיפו שו ר ות לקורות ה חיים שלהם , כי בסופו של דבר הם מזנ ב ים מאחור כי אנחנו לא עושים צבא ולא לומדים היררכיה ותרבות אר גונית. אנחנו מסיימים י"ב ועוברים ישר לאקדמיה, במקרה הטוב אנחנו עושים שנת עבודה אחת, ואין לנו את המיומנויות האלה. אם מ שלב האקדמיה נתחיל להתייחס לזה ולשלב את האנשים בתוך התעסוקה, זה בעיני דבר קריטי .מאוד דווקא בזמן הזה, כ שאנחנו חווים משבר גדול מאוד בתוך ההייטק ויש התייעלות, דווקא בזמן הזה אפשר לקחת תוכניות ייעודיות עם המעסיקים ולהכניס יותר אנשים פנימה, כי הכוח הערבי המאוד מאוד גדול שנמצא ולמד ו ה עש, רק מחכה להזדמנות הזאת. היו" :ר איימן עודה .נקודה חשובה מאוד :שאדי חדאד הנקודה השנייה מופנית למעסיקים. מהמנדט שלי כמי שעובד עם מעל60 מעסיקים, מעסיקים בכללותם – ואני מדבר על כל המגזר העסקי – צריכים להיפתח להעסקה מגוונת ולא הומוגנית. כולנו ,יודעים שבהייטק כולם דומים כמעט כולם נ.ראים אותו דבר :קריאה .זה אותו פס ייצור :שאדי חדאד .זה ממש אותו פס ייצור דרך ה התאמו ת התרבותיות, כ שאנחנו מלווים בתוך הארגונים בעזרת שותפים ש רבים מ ,הם נמצאים פה סביב השולחן ו עז נ ר לאותם מעסיקים לעשות את התאמות כי כוח ה אדם קיים, מחכה והוא רוצה.את ההזדמנות הזאת היו" :ר איימן עודה ?שאדי, מה זאת אומרת התאמה תרבותית :שאדי חדאד מי שסיים י"ב, הלך לאקדמיה ורוצה להתראיין כרגע, לשבת מול רכזת גיוס. כחברה ערבית אנחנו נותנים לדמות סמכותית כבוד. אם אני אתן את הדוגמה הזאת, כ שאני יושב מול מראיינת ומרכין ראש זה לא אומר שאני ביישן זה אומר שאני נותן לה כבוד כדמות סמכותית. א ם אות ה מגייסת לא מכירה את ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 17 המקום ש אני מגיע ממנו ומה האלמנט הזה של הכבוד מהווה מבחינתי, היא לא תדע. היא תחשוב שאני ביישן ואני לא יכול למכור את המוצר שלה מול לקוח . אלה דברים שאנחנו עובדים עליהם עם המעסיקים, כדי .להעלות את המודעות היו" :ר איימן עודה אנחנו משתכנזים בשנים האחרונות., אבל בסדר ( נעמה לזימי"יו ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) מ מת זרחים. :שאדי חדאד נכון, אבל עדיין יש אלמנטים תרבותיים ש אותה רכזת ה גיוס לא מבינה ואם לא מעלים לה אותם למודעות היא לא תיקח אותנו בחשבון. לסיום אגיד ש אני מחזק גם את דב ריה של חברתי והקולגה שלי, ,הגברת מייסם וא וסיף ואגיד .שהעסקה איכותית משפרת את הסטטוס של החברה הערבית ותורמת לכולנו זה לא עניין של החברה הערבית, זה העניין של כולנו פה. היא מורידה את אחוז חסרי המעש, מעודדת תעסוקה הולמת והוגנת ו משפרת את איכות החיים של כולנו. לצד הליווי שאנחנו נותנים ב- co impact , בעיני צריכה להיות תרומה ממשלתית מאוד מאוד גדולה לעידוד מעסיקים לעשות מהלכים כאלה, ו אני חושב שאנחנו נגיע למצב הרבה יותר טוב מ זה שאנחנו נמצאים בו היום. תודה. היו" :ר איימן עודה תודה רבה לך, שאדי חדאד. עכשיו מיכל סלע, מגבעת חביבה, פרויקט פרחי הייטק. וכל אחד יציג את עצמו, .בבקשה ד רישת שלום .חמה למוחמד דראושה :מיכל סלע וז לא ד רישת שלום ., זה עוד שנייה. הוא המופע המרכזי, אני רק החימום קודם כול, תודה רבה ליו שבי- הראש, גם לחבר הכנסת עודה וגם לחברת הכנסת נעמה לזימי. וגם לחבר הכנסת חוג'יראת, שעזב אבל מאוד מאוד עזר בקידום של הדבר הזה. גבעת חביבה מקדמת חיים משותפים ושוויון כשני דברים שאנחנו לא יכולים להפריד ביניהם מבחינתנו. כשזה מגיע לנושא החינוך – שזה הכלי העיקרי של גבעת חביבה להשגת המטרות שלנו – אנחנו מדברים גם על החינוך וגם על גיל הנעורים כחלון קריטי ליצירת שוויון הזדמנויות, .ובעיקר שוויון הזדמנויות בתעסוקה אם אנחנו מסתכלים ,על החברה היהודית בדיוק כמו שראינו פה, יש בעצם איזושהי הסללה לא רק של ה אחוזון העליון הכי גאוני, .אלא הסללה די רצינית של שכבות אוכלוסייה לתוך עולם ההייטק א נחנו רוצים לייצר איזושהי הסללה כזאת גם עבור החברה הערבית, עבור צעירים בחברה הערבית כשאין את הצבא, לא רק לגאונים ש ל הגאונים אלא לש הבכ קצת יותר עבה ש ל אנשים ש זה הפוטנציאל שלהם, לממש .אותו ב עבור זה התחלנו את תוכנית"פרחי הייטק", שהיא בעצם ת ו כנית אקדמיה בתיכון לילדים מחטיבת הביניים. ,מוחמד דראושה מנהל ה אסטרטגיה של גבעת חביבה וגם מי שיזם והקים את תוכנית"פרחי הייטק", יציג אותה. :מוחמד דראושה תודה רבה, יכל מ. תודה, חבר הכנסת עודה וחברת ה כנסת לזימי. לא אכנס לאבחון של הבעיות א אל לפתרון, אנחנו מתמחים יותר במציאת פתרונות ולאו דווקא ב שיח על בעיות. שני פרויקטים שהקמנו .עוסקים בבניית יכולות בתוך החברה הערבית להשתלב בחברה הכלל ישראלית פרויקט אחד זה שיפור רמת העברית. יזמנו לפני תשע שנים פרויקט שבזמנו קראנו לו" יהיה בסדר" ו היום הוא נקרא"השפה המשותפת", הפרויקט הוא למעשה ה כנסת מורים יהודים דוברי ע ברית כשפת אם כמורים ב חטיבות הביניים. אני מסכים עם הדובר שהיה לפני שהדגיש שעיקר העבודה צריך להיות בחטיבות הביניים, יש ה יום כמעט50 או60 בתי ספר , 60 חטיבות ביניים ערביות מתוך כ- 150 ,ן שה שותפות לפרויקט הזה. ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 18 היו" :ר איימן עודה צריך גם מורים ערבים בבתי ספר יהודיים. :מוחמד דראושה זו תוספת על המורים הערבים. בסך הכ ו ל, תופעת המורים הבין-מגזריים, נקרא לה, גדלה ב פן או ענק י . כשהתחלנו בפרויקט הזה, אסוח ם ואני התחלנו עם שישה מורים ב- 2005 ו היום יש 2,000 מורים ערבים במערכת החינוך העברית ו- 500 .מורים יהודים במערכת החינוך הערבית היו" :ר איימן עודה 5,000 מורים .יהודים :מוחמד דראושה 2,000 מורים ערבים במערכת החינוך העברית ו- 500 מורים יהודים במערכת החינוך הערבית. ל- 93% מהמורים האלו זה המפגש המשמעותי הראשון שקור ה להם עם האחר. אצל 68% זה גורם לשינוי .עמדות לכיוון החיובי ה פרויקט השני שאנחנו התמקדנו בו הוא איך אנחנו מביאים את המוחות הכי טובים למקצועות ,הכי נחשקים במשק במקומות שיש בהם תת-ייצוג של החברה הערבית. כולנו שמענו את האחוזים ב ,הייטק אלה אותם אחוזים, פחות או יותר, גם בעולם הפיננסים. גם בעולם הפיננסים אחוז העובדים הערבים מתקרב ל- 3% . יש פה כשל, יש פה ש אי ל כישלון. המחשבה הייתה ל חפש מה קורה בחברה היהודית. פרויקט"פרחי הייטק" הוא פרויקט שקיים בחברה היהודית מזה עשרות שנים. במקור זה רעיון של הצבא שרצה שכבר יהיו בצבא בוגרי אקדמיה, הוא רצה ע לה שיר את הכוחות הצבאיים ב בוגרי אקדמיה. אנחנו עשינו לזה אזרוח עבור התלמידים הערבים, אנחנו מאתרים תלמידים ערבים טובים במתמטיקה בכיתה'ח ו'מכיתה ט הם מתחילים ללמוד קורסים אקדמיים במדעי ה מחשב. במקביל הם מקבלים עוד שני דברים נוספים, ליווי גם בעברית ו גם באנגלית . הם מקבלים קורס מיוחד ש נקרא" עברית הייטק" ,נושא ים ש רלוונטיים ממש ללימודים שלהם. היו" :ר איימן עודה .אני מקווה שזה לא על חשבון הערבית :מוחמד דראושה לא, זה לא על חשבון הערבית. אלה קורסים אקדמי י ם בנוסף ל מה שהם מקבלים בבתי הספר שלהם, חבר הכנסת.עודה בנוסף יש תוכנית ש משתרעת על פני ארבע שנים, מכיתה ח'-ט' עד כיתה י"ב,. פעם בטרימסטר שלוש פעמים בשנה, אנחנו הולכים איתם לסיורים אצל מעסיקים פוטנציאליים – אנחנו קוראים לזה "קשרי מעסיקים" – כדי שיבינ ו לאן הם יכולים להגיע פוטנציאלית. יש שם שני נושאים. ,קודם כול הם פוגשים עובדים ערבים מצליחים באות ן חברות, מה שקרויmodels , כדי לראות אנשים שיכולים להיות כמוהם וגם קצת לדבר על כל תהליך המיון והקבלה, כבר מכיתה ט'. עד שהם מסיימים ללמוד יב"ב יש להם כבר50% המ תואר ה אקדמי. התוכנית פ ועלת בינתיים באזור ואדי ע רה א, .בשיתוף עם מכללת נתניה עכשיו הגענו להסכם עם האוניברסיטה הפתוחה לעשות את זה ב פריסה ארצית. בשנה הקרובה אנחנו מתחילים עם ה אוניברסיטה ה פתוחה בקמפוס נצרת אבל משם אנחנו נעבור ל כל הקמפוסים. יש ל אוניברסיטה הפתוחה 16 קמפוסים, נוכל להנג .יש את הפרויקט ואת הפעילות הזאת ברמה הארצית אחרי שהמודל,עבד מה זה" המודל עבד"? אנחנו מגיעים לאותו אחוז בוגרים כמו בחברה היהודית, כמעט50% מאלה שמתחילים את הפרויקט בכיתה ט' מסיימים את התואר. אגב, אותם50% נכנסים תוך חודשיים או לתעסוקה או ללמוד תואר שני. אחוז אלה שממשיכים לתואר שני הרבה יותר גבוה מ ה אחוז הסטנדרטי של בוגרים של ת ו .כניות אחרות הם מסיימים תואר ראשון בגי ל19.5 ו עדיין פנויים לעוד לימודים, הם עוד לא התעייפו מלימודים. הרעיון הוא, כפי שמיכל אמרה, הסל לת המוחות הכי טובים למקצועות הכי נחשק ים, שמביאים ג ם הכי הרבה שכר לאנשים. ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 19 היו" :ר איימן עודה חברי הטוב מוחמד דראושה, אני יודע שכולכם נמצאים בתחום הזה של ההייטק אבל כשאתה מדבר דווקא על המוחות הטובים, זה נוגע לי במקום ש חשוב לי ,מאוד .אני חושב שהוא חשוב לכל חברה אני חושב שהתפיסה הקפיט ליסטית לוקחת את כולנו למקומות מסוימים וזה על חשבון כך שהמוחות הטובים ילכו דווקא לנושאים שחשובים לחברה כולה, כמו למשל מדע י .הרוח למשל, אני רואה צמיחה ברפואה בקרב האוכלוסייה שלנו, המוחות הטובים ביותר, כל הזמן תורנויות בבתי חולים והכ ול כדי להצליח ברמה האישית, הפרסונלי:ת איך להביא40,000 שקלים בחודש , איך להביא 50,000 שקלים .בחודש אנחנו מפסידים דווקא מהמוחות הטובים, למען החברה כולה. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) .ממש היו" :ר איימן עודה זו תפיסה קפיטליסטית שלוקחת את כולנו דווקא למקומות הללו. לכן זה צרם לי, לכן אני נכנס ל דבריך. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) ,רגע בגלל שאיימן הרים עכשיו לגמרי ואנחנו כנראה נסכים. אני חושבת שבסוף אתה גם מתאר הצלחה. הייתי רוצה ל צאת מ פה ב איזו קריאה שה לוואי שה מדינה תעשה מה שהיא עושה בהייטק גם במקצועות מצמצ ימ אי-שוויון, זה מה שנקרא: צמיחה מכלילה, בעצם גם ללמוד מההצלחות של ההייטק הישראלי כדי לשקם את המערכות הציבוריות. שליחות זה לא תחליף לשכר, לתנאים ולהשקעה. הלוואי, .מפה אני גם מסכימה איתך.באלף אחוז :מייסם ג'לג'ולי הלוואי ש תהיה הצלחה .בהייטק, גם ההייטק הוא עדיין לא הצלחה ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה לענייני צעירים:) בואי תראי מה קורה בענפים של ה מקצועות ה חיוניים: ה,גיל הרך סיעוד , עו" סיות ועוד. הכול .בפרופורציות, ממש :מוחמד דראושה כ אדם שבא ממדעי החברה , אני מצטרף אליכם בשתי ההערות האלו. אני לא חושב ש המטרה פה היא לייבש את המקצועות האחרים, המטרה פה היא להביא לסיפורי הצלחה במקומות שיש בהם חס ר. יש לנו הרבה מאוד רוקחים, יש לנו הרבה מאוד עורכי דין, יש לנו הרבה מאוד רופאים, 24% מהרופאים. בהייטק ובפיננסים אנחנו עדיין ב- 3%, כ שנגיע ל אחוז הרלוונטי שלנו, כש נגיע ל20% , אני מבטיח לְָך להפסיק את הפרויקט הזה. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת ל ענייני הצעירים:) צודק. :מיכל סלע חו ץ מזה , נראה לי שעכשיו המחאה הראתה ש ל אנשי ההייטק המובילים והאנשים שמחזיקים בהון .במדינה יש אפשרויות להוביל גם חברתית ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) לגמרי, .יזמות חברתית והשפעה חברתית ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 20 :מוחמד דראושה אוסיף הערה אחת לקראת הסוף. התוכנית קיבלה עכשיו הכרה ממשרד החינוך כתוכנית " אקדמיה בתיכון". מקרב תלמידי ה תיכון שלומדים ב אקדמיה בישראל, רק 1% ה ם ערבים. רק 1% מה תלמידי ם שנמצאים ב אקדמיה בזמן התיכון, רק 1%, הם ערבים. אנחנו אחראים ל- 1% הזה, פחות או יותר. האחוז הזה צריך לגדול באופן משמעותי מאוד . אנחנו מכניסים כמעט100 תלמידים בשנה למנגנון הזה של "אקדמיה בתיכון", בשנה הבאה אולי נוכל לעשות את זה ברמה של200 תלמידים אבל אנחנו צריכים להיות ברמות של כמעט1,200-1,000 תלמידים. חסר ים פה שני דברים: חסר ה הנגשה, ועל התשתית של האוניברסיטה הפתוחה אנחנו נוכל לעשות את זה, וחסר מימון לפעילות הזאת. ה עלות של תוכנית כזאת היא כמעט8,000 ש"ח לשנה, לתלמיד. אנחנו יו דעים ש כמעט47% מ החברה הערבית מתחת לקו העוני, זאת אומרת שחלק גדול מהמשפחות לא יכולות לממן את זה. בהיקפים הנוכחיים, של100 תלמידים, אנחנו מצליחים – מ פילנ ת רופיה, כן? – להביא מלגות, כמעט60% מהתלמידים מקבלים מלגות משמעותיות. אבל אם אנחנו הולכים עכשיו ל- scales , להרחבה מסיבית בכל הארץ ומ נ גישים את זה גם בנגב וגם בצפון הרחוק, נצטרך גם את הסיוע של גורמי הממשל בכדי לממן את התלמידים האלו. תודה רבה. היו" :ר איימן עודה תודה רבה לך, מוחמד דראושה. עכשיו ידבר חיר עבד אלראזק, מ רשות החדשנות, ואחרי ו רועי הרצוג. בבקשה. :חיר עבד אלראזק .תדבר, מן הסתם נעמה לזימי (יו" :)ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים .תדבר היו" :ר איימן עודה ,את צודקת תפדלי . כי חיר .יכול להיות גם זכר וגם נקבה :חיר עבד אלראזק .נכון, זה שם שמתאים לכולם אני חיר עבד אלראזק ,מנהלת תוכניות ב חטיבת הזנק, בר שות החדשנות. תודה ל חברת הכנסת לזימי ול,חבר הכנסת עודה על הוועדה הזאת, ה נושא חשוב. חשוב לנו כרשות החדשנות להיות פה ולייצג את הדברים שאנחנו עושים למען קידום ושילוב החברה הערבית בהייטק וביזמות. אתייחס רק להערה האחרונה שלך, לגבי עשייה למען החברה, הטכנולוגיה היום יכולה לפתור בעיות שהן גם חברתיות וגם גלובליות. טכנולוגיה יכולה לפתור עוני, בעיות במים, קיימות, אקלים וכל האתגרים שהם עולמי,ים גלובלי.ים אנחנו מעודדים יזמות, המיקוד של הרשות הוא ב קידום יזמות. היו" :ר איימן עודה חיר, קודם כול, אני מקבל את מה שאת אמרת. אני מקבל אבל גם תסכימי איתי שא נ חנו לומדים באוניברסיטאות על פי הציונים שלנו ולא לפי הנושא שאנחנו קרובים אליו יותר. זה מתחיל אפילו בכיתה ט' בבית הספר, מי שהולך ללמוד מדעים זה לפי הציונים ולא לפי הנטייה של הבן- אדם עצמו. אני רוצה שבן אדם שקיבל בפסיכומטרי700 ואני לא יודע מה, ילמד פילוסופיה כי זה חשוב לחברה שלי שהוא ילמד מדעי .הרוח :חיר עבד אלראזק .אל תדאג, הם לומדים גם פילוסופיה ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 21 היו" :ר איימן עודה לכן אני מקבל את מה שאת אמרת לגמרי אבל אני חושב ש מה שאני אמרתי משלים. זה חשוב לכל חברה, זה לעצמך, שהמוחות הטובים יהיו גם בנושאי ם הללו. :חיר עבד אלראזק אני מקבלת. גם לדור העתיד חשוב שיהיו מורים טובים, כדי שיצמיחו דור חושב ולומד ש יכול להתקיים לבד , להתקיים גם בלי העזרה של המדינה ו ה חברה ה.אזרחית אני ח ייבת להגיד שכמו שאמרת, הדור הצעיר מש זנ תכ, חלק מהם יודעים לעשות דברים. אני רואה את האחיין שלי ואיך הוא לומד לבד באוניברסיטה פייתון, כולי גאווה ואני רואה את השינוי. נעמה לזימי (יו" :)ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים אני רק חייבת להגיד ש מיומנויות טכנולוגיות-אקדמיות, השכלה, הן לא נחלה של עדה מסוימת, גם מזה צריכים להיגמל. להפך, התיקון הוא לשנות את העיוות של התפיסה הזו, להגיד שכולנו יכולים למצות את הפוטנציאל שלנו אם נקבל נקודות פתיחה טובות להתחיל אית ן. :חיר עבד אלראזק לשמחתי אנחנו לא בנקודת ההתחלה, יש אלפי מהנדסים ויש כבר סיפורי הצלחה, פשוט צריך ,להציף אותם. לענייננו המיקוד של רשות החדשנות וחלק מ האסטרטגיה שלה זה גיוון דמוגרפי וגאוגרפי. יש לנו תוכניות לפריפריה ות ו כניות לקידום אוכלוסיות בתת-ייצוג כולל או בייצוג חסר, זו ,המילה הנכונה ,כולל נשים ערבים, יוצאי אתיופיה, וערבים – .כולל הערבים בדרום כמו שנעם ציינה, קיבלנו250 מיליון שקל ים כחלק מת ו כנית החומש לחברה הערבית, חמש .שנים כמובן ש רשות החדשנות משתתפת ב- 20% מהתקציב הזה , גם היא שמה כסף. גם לפני שהתחלנו ליישם את תוכנית החומש השקענו בתוכניות לשילוב ערבים בתעסוקה, בקולות קוראים של מסלול קרן הון אנושי להייטק, קרן שבעצם תומכת בארגונים שמציעים ת ו כניות חדשניות לשילוב צעירים וצעירות מהחברה .הערבית בתפקידי פיתוח ובתפקידי מעטפת בחברות הייטק אנחנו גם שמים דגש גדול מאוד על יזמות. כי אם אנחנו אומרים שהתמונה עגומה בהייטק, זה עוד יותר מחמיר כ שמסתכלים על יזמות טכנולוגית ומספר היזמים שצמחו, מספר ה חברות בבעלות יזמים ויזמות ערבים שצמחו ב עשר ה שנים האחרונות. ראיתי ש אסף פתיר חילק לכם את הדוח שעשינו ב יחד עם ,""חאסובSNPI ורשות החדשנות, שמצביע על מצב היז מות הטכנולוגית בחברה הערבית. ב עשר ה שנים האחרונות צמחו אולי100 חברות והפוטנציאל הרבה יותר גדול אבל מכל מיני סיבות, שצוינו קודם, .המספר קטן אנחנ ו מקווים שבאמצעות תוכניות הנבטה – כמו שנעם ציינה, בשנה שעברה בחרנ ו חמ ישה פ רויקטים , חמש תוכניות. שלושה מרכזי חדשנות אמורים להצמיח ולהנביט חברות ולעזור ליזמים צעירים שאין להם מושג איפה להתחיל ואיך להקים חברות ואיך לקדם, .לעשות את הצעדים הראשונים אם יש חברות שכבר בשלב מתקדם, לקחת אות ן צעד קדימה, לחפש לה ן שותפים ולהציג אות ן לקרנות. יש לנו במסגרת התוכנית הזאת שלושה מרכזי חדשנות, דחא מהם ב ערערה – ו אדי עארה. יושב פה רביע,זיוד מנכ" ל"סו אח,"'ב לאבס מרכז חדשנות אח ד וה קבוצ"ה של "חאסוב גם מנהלת מועדון משקיעים , "חאסוב "אנג'לס. יש לנו מרכז חדשנות בס נין כ , NorthMed , שהמיקוד שלו הוא ב תחום הרפוא ה וה- digital health . יש לנו מאיץ שמנוהל על ידי אגודת הגליל, ועוד .מאיץ באוניברסיטת תל אביב :מייסם ג'לג'ולי ויש גם מרכז חדשנות בכפר קאסם, אזור המשולש הדרומי ו- - - .""צופן :חיר עבד אלראזק נכון, נשכח. אני מתנצלת בפני מוחמד אבו נדא, מנכ"ל המרכז הזה, ששכחתי לציין אותו. זה חשוב מא וד, עוד מרכז חדשנות ש קם. ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 22 היום בבוקר הייתה לי ישיבת עדכון סטטוס ואני רואה שהתוכניות האלה כבר מניבות תוצאות ויש לנו חברות שצומחות שם, יזמים ש משתתפים בתוכניות ו גם מרכזי תעסוקה שאמורים לפעול במרכזים .האלה ולקדם תעסוקה לוקאלית אני לא שוכחת, היא יושבת לידי , את פהימה, מנהלת עמותת"סיר"'אג בדרום. אנחנו תומכים גם בתוכניות לחברה הערבית בדרום, יש לנו קול קורא שיוצא בסוף החודש ומזמין את השחקנים בדרום, וגם במרכז, אם יש להם תוכניות טובות לשילובם של התושבים מהחברה הערבית בדרום , בתעשייה . אני יכולה להמשיך לדבר, אבל אני רוצה לתת גם לרועי הרצו,ג מ משרד העבודה – השותפים שלנו – לדבר ולה שלים על שיתוף הפעולה והתוכניות הממשלתיות ,השלמות, עבור החברה הערבית. תודה לכם על ההזדמנות. :היו"ר איימן עודה .תודה רבה היו" :ר איימן עודה ,אם תוכלו נשמח רק שתתייחסו – גם רועי – למספר המשתתפים בתוכניות, שנבין מה סדרי .הגודל. להשלים את זה, תודה :רועי הרצוג כן, אני אשמח. היו" :ר איימן עודה ?חברים, אתם רואים את זה .זה סטופר ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) נהיה רציני. היו" :ר איימן עודה נהיה רציני. מ עכשיו, שלוש דקות כל אחד. רועי הרצוג., בבקשה :רועי הרצוג תודה רבה, אשתדל לעמוד במסגרת הזמן שניתנה לי. הכנתי כאן כמה שקפים שיכולים ל ענות על השאלה של חברת הכנסת לגבי מספר המשתתפים. רק מילה, מינהל תעסוקת אוכלוסיות פועל לשילוב אוכלוסיות בייצוג בתעסוקה בכלל, בהתאם ליע יד התעסוקה של דוח תעסוקה2030 .ב מסגרת הפעולה שלנו .אנחנו עומדים גם בשילוב אוכלוסיות בהייטק ותה כנית ה ראשונה שאנחנו מפעילים ל טובת ה אוכלוסייה הערבית נקראת"תוכנית פורס תק א" שמופעלת ע ל ידי עמותת"צופן," שו תפים אמיצים שלנו בצפון, ועמותת itworks ש ,פועלת במזרח ירושלים בדרום ו ב מרכז הארץ. ,מבחינת התוצאות בחמש השנים האחרונות הפעולות במסגרת המכרז הובילו לכ- 2,700 משתתפים בקורסים טכנולוגיים, בסדנאות תעסוקתיות, בדיקות חומרה כאלה ואחרות, מנטורינג. הפעולות האלה הובילו ל- 1,600 ה שמות ב תפקידים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק. התקציב שעומד לרשות התוכנית הזאת הוא כ-5 מיליון שקלים בשנה. במהלך השנים הקרובות אנחנו מתכוונים לצאת למכרז חדש במסגרת יישום ת ו כנית החומש לחברה הערבית , החלטת ממשלה550 , שתוביל לשילוב של א ותם בוגרים. עלה פה הרבה הגידול המשמעותי של היקף הסטודנטים והלומדים לימודי הייטק, צריך להבין שאותם בוגרים ללא תמיכה ו .ללא ליווי, לא יוכלו למצוא עבודה הם נפלטים לשוק כג 'וניורים וזה יכול ליצור פעולות בעייתיות מאוד . תוכנית נוספת שאנחנו משיקים בימים אלה נקראת "פריט ק", לטובת חשיפ ת אוכלוסיות ש רחוקות כיום משוק התעסוקה ב הייטק. הן לא מכירות את העולם הזה, אין לה ן מישהו שלמד איתם או בן משפחה שיכול להמליץ לה ן ללמוד לימודי ההייטק. הז מיזם משותף שאנחנו משיקים עם"קרן רש"י", " קרן ב יחד" , "קרן קראון "ו"גוגל ישראל ," ממש בימים ה אלה. הוא מבוסס על הפעילות של מרכזי"ריאן," שציינתי קודם ש מופעל ים דרך מינהל תעסוקת אוכלוסיות, לשילוב בתעסוקה. מבחינת יעדים אנחנו ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 23 מתכוונים במהלך שלוש השנים הקרובות להוביל כ- 650 משתתפים ש י עברו מכינות ללימודי מתמטיקה ו ללימודי אנגלית, כל אותם פערים ש צוינו כאן קודם, ו לימודי מיומנויות רכות כאלה ואחרות שיצליחו לצמצם נשירה. בסופו של דבר התוכנית תוביל ל שילוב של כ- 320 אקדמאים באקדמיה או בהכשרות חוץ .אקדמיות .אני מקצר ממש, סליחה מסלול נוסף – כפי שחיר ורשות החדשנות ציינו – קרן הון אנושי ל הייטק - מסלול44 , של רשות החדשנות. במסגרת המסלול הזה של הרשות הוצאנו קול קורא משותף, ב תקצוב שלנו ושלה ם, במהלך שנת2022 .ב מסגרת המסלול זכו 12 גופים שונים בתקציב המענק ה ממשלתי ב היקף כ של- 12 מיליון ש קלים. על גבי זה הם הוסיפו, ה תקצוב ה כולל הוא 21 מיליון ש קלים. נע( מה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) ?זה שנתי, כן לא. כל המענק הוא בסך הכול כשנתיים. הפעילות של הגופים היא בסדר גודל של שנתיים, כל אחד בתוכנ ית של.ו כמו שח י ,ר ציינה באמת תוכניות חדשניות ומ גוונות מאוד, במטרה להנביט את אותן תוכניות. מבחינת יעדים, בשנתיים הקרובות ישתתפו כ- 2,000 .משתתפים מקרב החברה הערבית ההשמה היא ב סדר גודל של60% ,השמה60% מהם ישו לבו בתעשיית ההייטק. עד .כאן היו" :ר איימן עודה .תודה רבה לך ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) .תודה היו" :ר איימן עודה תודה רועי, עכשיו .רביע זיוד, מנכ"ל עמותת "חאסוב", בבקשה :רביע זיוד תודה רבה ,איימן ונעמה תודה רבה לכם על ההזמנה. אני שמח להיות פה עם כולם, עמיתים ושותפים. אגע בכמה נקודות שגם ע מיתי נג ע ו בה ן קודם אבל חשוב לי להדגיש כמה דברים. ההייטק הוא הקטר הכלכלי הכי מוצלח במדינה ואנחנו סוג של נעדרים ממנו. אנחנו נעדרים ממנו כי צריך לעשות כמה דברים ויש כמה סיבות לכך. ל דעת י רוב הקהילה, או רוב החברה הערבית, לא מכירה את הענף. זה שכבות .על גבי שכבות,איימן דיברת על הנ ושא של הקפיטליזם העיוור .לצערי, היום ה- roll modell בחברה הערבית הוא מי שעושה כסף וכמה שיותר מהר. זה מתחבר להרבה דברים אחרים. העוני, כש- 50% מהחברה מתחת לקו העוני ו אין אפיקים להצלחה כלכלית ו באמת להתפתח בחיים, זו הסיבה,, לפי דעתי שאנשים נ גררים לכל מיני מקומו ת של פשיעה ואלימות. אתחיל בשני נתונים : 46% מהחברה הערבית לא שמעו על תחום היזמות, ו- 78% לא מכירים עובד הייטק. זה גם מתחבר לנושא: למה לא יכולים להגיע לחברות הישראלי ות ?בסוף ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) 76% לא מכירים עובד הייטק? :רביע זיוד 78% לא מכירים עובד הייטק, זה לפי כתבה של דה מרקר מ- 2001 . נעמה לזימי (יו"ר:)הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים מטורף. ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 24 :רביע זיוד אם אנחנו מדברים , מייסם אמרה – כמה? 10,000 עובדים? והם בדרך כלל– עוד בעיה טובה מאוד ואני מנסה להת כנס כי אני כבר מתפזר. רוב האנשים שהולכים ו לומדים, כשהם ח וזרים הם לא חוזרים לערים ולכפרים שלהם, .הם נשארים בחיפה או בתל אביב או בכרמיאל :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים .הנגשת תעסוקה :רביע זיוד הם לא חוזרים למ קום שממנו הם יצאו ו יש את ההיעדר של ה- roll modell . היו" :ר איימן עודה ,ישובים ערבים מפסידים, אנחנו ה חיפאים, מרווחים כל הזמן. כל הזמן, ממעמד הביניים ערבי ש- - - .בכל שנה ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) .פ כן ה אני משוחדת, העיקר שחיפה תרוויח. :רביע זיוד נכון, יש הגירה חיובית .לחיפה, אבל זה באמת משאיר את כל הערים והכפרים הערביים בבעיה ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) בעצם אתה אומר שגם ה י עדר החזרה הוא מה שמונע מאתנו להכיר, בגלל זה הנתון המטורף הזה ש- 78% .לא מכירים :רביע זיוד נכון, וזה גם מתחבר קצת לנושא של האינדיבידואליזם, ש אנחנו עוברים מחברה קולקטיבית לחבר ה קצת אינדיבידואלית. אם אני הצלחתי א ז יצא תי מהמקום הקשה הזה ,כי זה באמת נהיה גטאות. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) סליחה שאני נכנסת אבל אני רוצה להציע עוד תזה. בסוף, כשאין הנגשה תעסוקתית באותו מרחב גם קשה לשפוט את מי שעובר למקום שמציע לו תעסוקה. זה גם להגיד שבסוף, שוב, אחריות המדינה היא בדיוק על פיתוח הדבר הזה. :רביע זיוד נכון מאוד., תודה רבה :מייסם ג'לג'ולי סליחה, אני רוצה להגיד עוד נתון מהסקר שהצגנו אתמו:ל 70% מ ההייטקיסטים הערבים רוצים להתנדב בחברה שלהם, רוצים להחזיר לחברה שלהם. :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים בטוח שהם רוצים לגור ליד המ שפחה שלהם , השאלה היא האם המדינה מאפשרת להם מרכז תעסוקה .לידו ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 25 :רביע זיוד הם גם צריכים לבנות שם.בית :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים .נכון, סוגית הדיור ברורה :מייסם ג'לג'ולי צריך והם רוצים להתנדב. אנחנו צ ריכים גם לבנות יחד קהיל ת ,הייטקיסטים קהילת הייטקיסטים ערבים שמחזירה לחברה ו זה ההפך מ.האינדיבידואליזם :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים .נכון :רביע זיוד סוגיית הדיור היא באמת סוגיה, ,התשתית בכלל .התשתית בערים הערביות ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) היא חסם. :רביע זיוד אלך כמה צעדים אחורה . קודם כל צריך לדעת שזה קיים, אחרי זה צריך לדעת שזה אפשרי ו אחרי זה צריך לראות מודל חיקוי, לראות כש זה קרוב לבית . זו לפי דעתי השרשרת, זה מתחיל.מהחינוך ממש דדי פרלמוטר הציג כמה פעמים את הנקודה של ה חינוך, חיר דיברה על הנושא של מרכזי ה חדשנות. אני באמת יכול לקרוא לזה נס, בערערה לקחנו בניין משנת1944 – בניין שהיה נטוש לגמרי ב- 30 ה שנה האחר ונות – .ושיפצנו אותו בלי גרוש מהמדינה ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) יפה?. מאיפה גייסתם? קרנות :רביע זיוד כסף פילנתרופי בעיקרו, אמריקאי וחלק ממנו מפה . שיפוץ שעלה י ותר מ-8 מיליון שקל ים . אני מזמין את כולכם לבוא למרכז היזמות בער רע,"'ה, ל"חאסוב גראג מקום מדהים. למה אני מזכיר את זה? כי הכול קם ונופל על תשתיות. ברגע שיש, ברגע שפתחנו את המקום, אנחנו לא עומדים בביקוש. והמקום כבר משך אליו השקעות, גם זכייה של רשות החדשנות ב- 18 מיליון שקל ים לחמש שנים הבאות, וגם כל .הפילנתרופים האמריקאים והישראלים כבר הגיעו לביקור במקום ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) מדהים. :רביע זיוד ברגע שיש תשתית, התשתית מושכת ונותנתcapacity . אם איןcapacity ,אתה לא יכול לבנות. באתי משם, באתי מערערה, עזבתי את המקום כשהוא מ לא בצעירים, מלא בתוכנית"רא מס" של קרן דה .רוטשילד היו" :ר איימן עודה אנחנו בקרוב נבקר אצלך . ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 26 ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) נשמע לי .כמו משהו שאפשר לעשות יחד :רביע זיוד ,אהלן וסהלן אשמח מאוד שתבואו. עוד דוגמה: חברי ה יקר אמיר, שיושב פה ליד נו י, מחברת "HAAT Delivery" , חברה שנפתחה בחברה הערבית לפני שלוש שנים. היום היא מעסיקה191 ,עובדים 191 עובדים. זאת אומרת שאם אנחנו לא יכולים להגיע לשם – ב נושא של ה נטוורקינג יש נתון מטורף וזה נתון שלHR של מיקרוסופט, 82% .מהתעסוקה בהייטק זה חבר מביא חבר היו" :ר איימן עודה חביבי. :רביע זיוד אני מסיים. בגלל זה בחברות ה ישראליות, שיש בה ן אפס עובדים ערבים בדרך כלל, אין את ה-0 ל- 1 ואין מי שיביא אנשים פנימה. צריך לעבוד על ה-0 ל-1, ואז ה-1 יביא עוד 10 . זה התפזר,קצת תודה רבה על ההזדמנות. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) סליחה, יש לי רק ,שאלה אחת א ם אפשר. משרד הפנים, באשכולות, האם הוא גורם שמסייע להקמת מרחבים משותפים כאלה? מעניין אותי לדעת. למשל בגליל, באזורים האלו .זה לא ח לק? :קריאה הם עוסקים בעיקר באיכות הסביבה וב דברים כאלה. :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים אני רוצה שנגיש בסיכום הדיון הזה שאלה ל משרד הפנים ול:אשכולות איך הם חלק מיצירת מרחבי תעסוקה משותפים בהייטק? הרי הם מסייעים מאוד ל אזורי תעשייה משותפים, אין שום הבדל, גם ההייטק יכול להיות אזור משותף. מועצות, ערים, רשויות ערביות , כולן יכול ות לחבור יחד וליהנות גם מהפירות של המיסים ע ל זה וגם מאפשרות תעסוקה. זה גם ימנע א ת הצורך בהגירה אל ערים גדולות כי אפשר להישאר באותם מרחבים. זו שאלה שהיא חשובה ממש, לא רק תעשייה גם ההייטק. .תודה היו" :ר איימן עודה תודה רבה. עכשיו תדבר פהימה עטאונה;', מסיראג ואחריה ,אשרף ג'בור מקרן יד הנדיב. כל אחד שלוש דקות, בבק שה. :פהימה עטאונה וצ .הריים טובים לכולם :היו"ר איימן עודה .אהלן וסהלן :פהימה עטאונה תודה רבה על ההזדמנות להשמיע גם את הקול של הנגב. '"סיראג- ל קידום הייטק בחברה הבדואית," בחברה הערבית בנגב, כעמותה אנחנו עובדים כדי לשלב אקדמאים מהחברה הערבית בתעשיית ההייטק. אתן רק את הנתונים, הנתונים לא ממש טובים אם אני משווה את מ סיימי טק ה המ חבר ה הבדואית – אנחנו מדברים ב על סך הכול בין50 ל- 70 עובדים הייטקיסטים מהחברה הערבית בנגב – זה כלום כ שאנחנו משווים את זה למספרים של רפואה , רוקחות . ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 27 :היו"ר איימן עודה יש350,00 .ערבים בנגב :פהימה עטאונה .כן אנחנו מדברים על מספרים - - - :היו"ר איימן עודה אמרת50 עד70 , בהייטק זה- - - :פהימה עטאונה זה כלום ו אני רוצה להוסיף גם נתון עוד יותר חשוב, 'בסיראג אנחנו אחראים על60% מהמספרים שנמצאים בתעשייה. הקמנו סטארט-אפ שהיום מתמחה ב- IT ו הוא אחראי על כל הגידול בהייטק, כשאנחנו מדברים על מספרים שהם די גדולים. אנחנו עובדים בכמה מישורים: אם זה בהעלאת מודעות בקרב תלמידי תיכון; אנחנו מלווים גם סטודנטים וגם בוגרים שאין להם את הנ י סיון, לשמחתי אנחנו רואים עלייה בבוגרים שצריכים הכשרה בסיסית כדי ש הם י ו כל ו להשתלב בתעשייה. :היו"ר איימן עודה ,פהימה תגיד י בבקשה, ,איך אנחנו יכולים לעזור? כשאנחנו אומרים שהמצב כל כך קשה י ש פה לאן להתקדם, אני חושב ש שם צריך להשקיע. :פהימה עטאונה השאלה מצוינת ו גם יש לי את המספרים. היום, כשאני מ דברת על נקודת הזמן הנוכחית, אנ חנו צריכ ים מהממשלה – ו בלי הממשלה אנחנו לא יכולים להתקדם לשום מקום – 25 מיליון שקל ים למשך חמש ש נים על מנת לשלב את כל הקהילה הבדואית בתעשייה, אחרת אנחנו נפספס את הרכבת. החברה הערבית בנגב צמאה- - :היו"ר איימן עודה אנחנו נאבק ב .יחד למען זה :פהימה עטאונה - - ואנחנו חייבים לעשות את זה, אחרת אנחנו מפספסים את ה קטר ויש לזה משמעות גדולה מאוד כי ארגון מהחברה האזרחית שהוא מתוך החברה הערבית בנגב, שלוקח אחריות, זה משהו שאנחנו לא נתקלים בו הרבה מאוד. למדתי ,כימיה עבדתי בכימיקלים לישראל והיה לי מודל לחיקוי ש נמצא בבית. היום בחברה הערבית אין מודל ל חיקוי שיכול להסביר לכולם את ה עובדה שהוא עשה את הדרך , ל כן יש משמעות אם אנחנו מדברים על יצירת מודלים לחיקוי שיצרנו אותם היום בעמותת סירא ג.' אנחנו גם חייבים לקחת את הג 'וניורס– אנשים ש סיימו בלי ניסיון – ו לעשות להם ממש הכשרה כי יש הבדל משמעותי בין ה .אקדמיה לחיים הרגילים בתעשייה ל צעיר מהחברה הבדואית אין גם את הנטוורקינג, התעשייה לא מכירה את הצעירים, היא לא מכירה את ה עובדים. נעמה:)לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים פהימה, יש לי שאלה אליך. מה שאת אומרת ז את ת אח הנקודות הכי חשובות, את יודעת על נתונים – או מישהו שיש לו נתונים– לגבי כמה אנשים מוכשרים לעבוד בהייטק אבל יושבים בבית בלי עבודה בגלל ?סוגית הנטוורקינג ?יש לנו איזשהם נתונים על הדבר הזה ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 28 :פהימה עטאונה יש נתונים, המספרים מדברים על30-20 איש שסיימו את הלימודים שלהם ואין להם את ההכשרה הבסיסית. זה לא רק נושא של נטוורקינג, האנשים מגיעים בלי מיומנויות. יש הבדל בין ה אקדמיה לחיים האמיתיים. רוב הצעירים גם מסיימים ללמוד ב מכללות ו לא מסיימים ב אוניברסיטה, יש פה משהו שצריך לשים אותו על השולח.ן ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) משרד העבודה, האם יש לכם תוכנית – אפילו ליצירת התמחות – כדי ש ת היה אפשרות להשתלב ?אחר כך :רועי הרצוג כן, אני רק רוצה לציין לגבי הנתונים. ממש לאחרונה ראינו את נתוני ה השכלה של החברה הבדואית בנגב. בשנת2022 למדו בסך הכול57 סטודנטים ל מדעי המחשב ,מתמטיקה סטטיסטית. אלה המספרים שאנחנו מדברים עליהם, לכן הפוטנציאל כאן הוא באמת מורכב מאוד . לגבי תוכניות, כמו שציינתי, תוכנית "פורסאטק" והפעלה שלitworks ,עובד ת בנגב ו יש לה גם הצלחות. אני יכול לציין ד וגמה לבוטקאמפ שה תקיים בשיתוף אמדוקס בשדרות, השתתפו בו 18 סטודנטיות מלימודי הנדסה ב בן-ג וריון וב סיום שלושה שבועות של הכשרה אינטנסיבית שמו ת אמת לצרכים של אמדוקס, ה תקבלו כשבע מה ן לעבודה. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) יפה. :רועי הרצוג אלה .בהחלט אחוזי הצלחה יפים כשאנחנו חוזרים למספרים, כמו שפהימה הזכירה , מ- 50 להוסיף עוד שבע זה גידול משמעותי מאוד במצבת המהנדסים בנגב. :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים כן אבל אני חושבת שהיעדים צריכים להיות שאפתניים יותר. :רועי הרצוג חד- משמעית, אנחנו גם שותפים ב- - - :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים ברור שהייתי רוצה עשרות אלפים אבל אפשר ש ה יעדים .בשנה יהיו ברמת המאות :רועי הרצוג אני אזכיר פה עוד שותפות שלנו, פורום של אשכולות הנגב, צש יינת קודם, שהקי ם פורום .אקוסיסטם לכל הנגב :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים אשכול הנגב הקים?כזה דבר רועי ה:רצוג שני אשכולות הנגב. היעד שלCo-Impact לקידום החברה הבדואית בנגב זה גם במימון של קרן ,רוטשילד הוא להגיע מ- 50 ל- 500 עד2030 . ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 29 :פהימה עטאונה אני רוצה להוסיף עוד משהו , לפעמים לא צריך להמציא את הגלגל. יש פה יוזמה שנקראת סיראג' , שלקחה על עצמה שילוב קהילה שלמה בתעשיית ההייטק. יש פה מיזם שאפשר ללמוד ממנ ו הרבה מאוד. בסך הכול אנחנו מדברים על סכומי ם שהם די קטנים בהשוואה לסכומים שהושקעו ב עבר ולא הש י גו את .המטרה למדינת ישראל25 מיליון שקל ים לחמ ש שנים זה כלום כסף כאשר אנחנו מדברים על אוכלוסייה צעירה מאוד , שהיא60% . :היו"ר איימן עודה .פהימה, אנחנו ביחד איתך את ואני, ותרשי לי, גם,יוסף עטאונה .בגלל שהוא מהנגב א נחנו נדאג, ש לושתנו גם נפגוש את השר וננסה לעשות- - - :פהימה עטאונה אשמח לקדם את זה. :היו"ר איימן עודה .תודה רבה :רועי הרצוג אני רק רוצה להשלים מענה לפהימה. היו" :ר איימן עודה ,כמה שיותר מהר בבקשה. :רועי הרצוג ,כפי שחיר ציינה ,בשיתוף איתנו רשות החדשנות תוציא בסוף החודש קול קורא לחבר ה הבדואית. זו הזדמנות לגופים כמו ירא ס ג', ו גופים נוספים, להגיש ובהחלט להיות זכאים בהתאם לתנאים בתוכנית . היו" ר:איימן עודה היא תגיש. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) אני לא רוצה לקחת זמן , רק להגיד משהו. אני הייתי רוצה שנצא מפה, חברי יו שב-ראש ,הוועדה עם איז ו א קרי ה לשולחן עגול משותף של הארגונים שישנם כאן – אני אוהבת לבקש שולחנות עגולים, תדעו – חברות ההייטק, רשות החדשנות, משרד העבודה, ו תגיד לי אם צ ריך עוד משרד או מישהו אחר. נדמה לי שיש כאן הרבה מאוד פתרונות שאפשר לעשות בשולחן אחד, אפשר גם לתת קצת השראה למשרדי הממשלה להתקדם. וזה ביחד. היו" ר איימן:עודה מאה אחוז, .וזה יקרה ביחד ,אשרף ג'בור, בבקשה. אחריו, מיכל אופיר, המועצה להשכלה גבוהה ו מה.ת"ת. אשרף, בבקשה :אשרף ג'בור קודם כול, אני מודה לך איימן יקירי, חבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה , ולחברת הכנסת לזימי, על ההזמנה וגם על הדיון המשמעותי. אני חושב שהפתרון זה לקחת את הדוח – שאני חושב ש מצוין – שדדי הציג פה ואנחנו מכירים אותו כבר מספר חודשים, ולהפוך אותו לתוכנית עבודה פרקטית. פשוט להפוך את מה שמוצג שם לתוכנית עבודה. איך עושים את זה? זו משימה לא פשוטה. זו משימה לאומית, אנחנו צריכים להגדיר אותה כמשימה לאומית. בסוף זה נכ ון לכל אחד שיושב פה כ ,שזה במסגרת העבודה שלו ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 30 אבל זה טוב לכלכלת המדינה, אנחנו יודעים מה התל"ג מרוויח מזה, אנחנו יודעים מה החברה הערבית יכולה להרוויח במוביליות החברתית-כלכלית שלה ובטח הצעירים שלנו כ .שהם מתוסכלים ?למה הם מתוסכלים אתחיל ממה שהציגו פהימה ורועי, המספרים הקטנים בנגב. בשמונה- תשע ,השנים האחרונות בתמיכת המועצה להשכלה גבוהה – ואור י גם נמצא פה – ,עשינו את מה שצריך לעשות את קידום החברה הערבית בכל מה שקשור להנגשת ההשכלה הגבוהה. הייתה הש קעה טובה מאוד אבל הגיע הזמן, אחרי ההשקעה הזאת, לעשות את ההנגשה לאיכותית. מה זו איכות? איכות זה לקחת את התלמידים המצוינים שנמצאים היום במערכת החינוך ו להכין אותם. דדי דיבר על זה ואנחנו מכירים את זה, אין מה לעשות, רוב דוברי השפה הערבית – נקרא להם בחברה הערב ית כי חלק מהדוברים, מהדרוזים, חייבים ,כמובן לעשות את השירות הצבאי – לא עושים את השירות. מה שמקבלים בשירות הצבאי, לא נפרט עכשיו על היחידות, מבחינת המיומנויות הרכות, ה- soft skills , שקוראים להן היום בעולם וגם בישראלpower skills, זה מה שגורם לתלמיד המצטיין לה יות .סטודנט מצטיין יש עדיין פערים מדהימים בכל מה שקשור למתמטיקה, לפיזיקה ו למדעים במערכת החינוך ולכן הפתרון גם נמצא כאן, כאן במדינה, ואנחנו מכירים אותו ומשרד החינוך מכיר אותו. קיימות תוכניות למחוננים ומצוינים שמתוקצבות גם במיזם משותף, והחברה הערבית לא נמצ את שם. זה מה שבעצם אמרתי, אני חייב לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות, בשותפות עם קרן"יד הנדיב" וקרן"קלרמן" : להקים ארגון גג לקידום מצוינות אקדמית. בעצם להביא את התלמידים המצוינים האלה, התלמידים ,המחוננים, בעלי היכולות כדי שנשלב אותם בתוך האוניברסיטאות. אפרופו ,"הנגב, בדיוק עכשיו סגרנו עם "חוסידמן עם אוניברסיטת בן- גוריון, לתקצב תלמידים מתאימים בשביל להכפיל את המספרים האלה. האם יעלה על הדעת שיש 70 הייטקיסטים בדרום ?כשהפוטנציאל הוא הרבה יותר ה השקעה בשלב החט"ב – שדיבר עליה דדי וזה נכון מאוד – עמ"ט הוא מצוין וסוף-סוף עמ"ט מגיע לחברה הערבית, ועוד יתרחב זה מצוין. צריך להיות רצף, הרצף הזה הוא בעצם בתוכניות שאני מדבר עליהן, תוכניות למחוננים מצטיינים ש .נשלב אותם יום אחד בשבוע באוניברסיטאות תקציבים יש בינתיים מהקרנות , אני חושב שמשרדי הממשל ה שאני גם מדבר איתם בתקופה ,הזאת צריכים להיות שותפים, לקבוע יעדים אופרטיביים. אין שום קושי לפתור את הבעיה הזאת כי בסוף גם החברה הערבית רוצה להשתלב בהייטק. אבל אני מסכים עם מי שהזכיר, הם עדיין רואים את הרפואה כאלטרנטיבה כי שם אין את תקרת הזכוכית, שם יש גם השתלבות טובה ואפשרות להשתלב מבלי לעשות .את ההשוואה למה הנתון המדהים הזה שהצגתם, ל צעיר יהודי פי חמישה יותר סיכוי מצעיר ערבי? ,פשוט מאוד בעיקר בגלל המיומנויות ובגלל המיומנות לעמוד בקשיים ולא לוותר. את המיומנות הזאת כנראה לומדים ומקבלים במערכת הא- .פורמלית, לא בפורמלית אני כמנהל בית ס פר לשעבר זוכר שפשוט צריך ללמד לבגרות כי יש ציונים בסוף. אבל ב חלק מהבגרות והתכנים שלימדנו, ועדיין מלמדים, יש מיקוד וחלק מהאתגרים שקיימים בחברה הערבית הוא שלא מלמדים את כל החומר. כשמגיעים לאקדמיה הפער הזה הוא אדיר ו אי- .אפשר לצמצם אותו אי-אפשר לחכות לת למיד, לסטודנט הערבי המצטיין, והוא הופך להיות סטודנט מתוסכל. לצערי, הנשירה בתחומים האלה עדיין אכן גבוהה. אני מסכים איתך, חבר הכנסת איימן .עודה, הנשירה היום היא במצב הרבה יותר טוב אבל עדיין מאתגרת, היא כפולה מהחברה הכללית אם נסתכל על תחומי ה- STEM ,, המדעים ההנדסה נשארה עדיין יחסית גבוהה, בפרט כשמדובר ,בתלמידים מצטיינים. לכן מה שצריך לעשות זה לקחת את העמ"ט שמשרד החינוך גם מתקצב, להמשיך עם התלמידים המצטיינים ו ללוות אותם. יש השקעה של המל"ג , בטח גם בהמש ך, ו "הקרנות "יד הנדיב ו"קלרמן" רוצות מאוד להשקיע בזה. אני בט וח שיהיו עוד שותפים, צריך לגייס אותם בשביל לקבוע יעדים .אופרטיביים ואפשר להכפיל את המספרים בקלות בתנאי שעושים את ההכנה המתאימה את זה ראינו .בהנגשת ההשכלה הגבוהה כשנעשתה ההכנה אפרופו, לא הקלות. זה אחד הדברים שאני מדבר עליהם תמיד בהנגשת ההשכלה הגבוהה, ואורי .מהמל"ג יכול גם להוסיף, לא הורדנו ציון אחד בסף הקבלה פשוט מאוד, עשינו את ההנגשה, פתחנו את השערים. .וזה מה שצריך לעשות. תודה רבה היו" :ר איימן עודה תודה רבה לך, חברי אשרף ג'בור. ככל שאתם מדברים אני מרגיש צורך שנמשיך מספר ישיבות ביחד. ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 31 ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) כן. היו" :ר איימן עודה ב יחד עם אנשים מהממשלה במקביל ,כי הישיבה הזאת אמורה להיות מכוננת לישיבות הבאות בשביל להביא לידי ביטוי את ה המלצות והדברים שאנ חנו מדבר י ,ם עליהם. עכשיו תדבר מיכל אופיר המועצה להשכלה הגבוהה, ות"ת. אחריה אמיר באבאללה מחברת" HAAT Delivery " .. מיכל, בבקשה :מיכל אופיר שלום וברכה, אשמח ש אור גם ימשיך את ה.דברים שאגיד, אגיד ממש בקצרה היו"ר איימן :עודה אני רוצה להגיד לכם מה הבעיה שלי, אני צריך להיות בשעה16:00 בנוו ה שלום, יש לי פגישה עם מנהיגי המחאה נגד ההפיכה המש ית רט. :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים חשוב. היו" :ר איימן עודה כל כך חשוב לי להיות נוכח ולהשפי ע על מסרים, לכן אני מרגיש שהזמן - - - :מיכל אופיר אדבר בקצרה ממש . :היו"ר איימן עודה .כן, בבקשה :קריאה דרך אגב, יש לך.כמה מהם פה :מיכל אופיר במסגרת פעולות ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה ב נושא הייטק ניתן דגש גם לחברה הערבית ובשנים האחרונות אנחנו רואים גידול משמעותי, כמו ש גם נאמר פה, במספר הסטודנטים הערבים בתוכניות להייטק. גם בתו א ר הראשון, שנה ,'א ו גם בתארים המתקדמים. כדי לסבר את האוזן, שיעור הסטודנטים הערבים בת ו כנית הרב שנתית ש חלפה עלה מ- 12% ל- 16%. התמיכה בסטודנטים הערבים, בפרט בתחום ההייטק, תמשיך גם בתוכנית הרב שנתית הקרובה ש ל ות"ת ומל"ג ומעו גנת בהחלט ת ות"ת מפברואר2023 השנה, לפיה שיעור הסטודנטים הערבים לשנה א' בתחום ההייטק יגיע ל- 20% בסוף התוכנית הרב שנתית הקרובה. קרוב מאוד ל שיעורים באוכלוסייה. רק אגיד תיקון קטן למה שנאמר כאן, אם שמעתי נכון, מספר הסטודנטים הערבים בתחום ההייטק הוא כ- 6,000 , מתוכם4,000 באוניברסיטאות ו- 2,000 במכ.ללות האקדמיות. תודה היו" :ר איימן עודה מה האחוז הכללי? ?מה המספר הכללי :מיכל אופיר מה זאת אומרת מה המספר הכללי? ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 32 היו" :ר איימן עודה 6,000 ערבים?, וכמה במדינה כולה :מיכל אופיר היום זה16% . :אורי זיו זה גדל בחו מ .ש האחרון :מיכל אופיר מ- 12% ל- 16% . :אורי זיו שיעור הערבים בתחומי ההייטק באקדמיה גדל בחו מ ש האחרון מ- 12% ל16% ., גידול של שליש :קריאה ?לומדים או מסיימים :מיכל אופיר סטודנטים, לומדים. :היו"ר איימן עודה .כן, בבקשה :אורי זיו חברתי פרופסור מונא מארון, שעמדה בראש הוועדה שלנו הרבה שנים, אמרה שעד האקדמיה מה שהיא למדה בעברית זה שירים של ביאליק. אני אצטט את ביאליק" , שלפעמים אין רואים את הרוח, אבל היא הנוהגת את הספינה." אנחנו במל"ג השתדל נ ו לבנות ספינה שתאפשר לחברה הערבית להיכנס .לאקדמיה ואנחנו רואים את התוצאות, הכפלה של מספר הסטודנטים בכל התארים בעשור האחרון ז ה הג יע ביחד עם רוח גדולה מאוד ש שנ בה בחברה הערבית בהקשר של נשים ערביות והציפי יה מצעירות ערביות: מה מצפים מהן ? מה י תמונת ה עתיד המוצלחת עבורן? להרגשתנו אנחנו צריכים ביחד עם זה את הרוח הנוספת הזאת בהקשר של הגברים הערבים הצעירים. אנחנו מנסים ו גם נשים עליהם את הדגש יותר. אנחנו צריכים רוח ציבורית למה ש צריך לעשות גבר ערבי צעיר מוצלח כדי להשתלב באקדמיה, אנחנו יודעים שתחו מי ה- STEM הם תחומים שיש בהם היבט מגדרי משמעותי והסיפור הזה חשוב . מעט על הספינה שאנחנו בונים. קודם כ ול, ,בתוכנית שלנו לחברה הערבית שאני לא אפרט אותה אנחנו נכנסים כבר מהתיכון, מייעצים לקר א ה ת אקדמיה וממשיכים לקליטת סגל בסוף הדרך האקדמית. ל תחומי ההייטק יש דגש, הם נמצאים ברמת ה עדיפות הכי גבוהה מבחינתנו. כמובן, אנחנו תומכים במוסדות, בסטודנטים במלגות, בדגש על תחומי ההייטק. הדבר הנוסף הוא שיש לנו תוכנית שנקראת"הישגים להייטק", היא מיועדת לכלל הפריפריה החברתית ו משלבת את תחומי הסיסטם, ה ערבים מהווים בה שיעור משמעותי. אני מאמין ו מקווה שנצליח להרחיב אות ה .בשנים הקרובות וזה ישפיע משמעותית גם על השילוב של החברה הערבית בתחומי ההייטק תודה. היו" :ר איימן עודה תודה רבה לך, תודה. אמיר ,באבאללה ַתְ פַצ ׳ל. ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 33 :אמיר באבאללה שלום לכולם , )אַ עְ טּו(א אֶּ לְעַוַאפִ י. היו" :ר איימן עודה ספר עכשיו, בחצי דקה., על הפרויקט שלכם :אמיר באבאללה אנחנו פלטפורמה להזמנת אוכל עד לפני חודש, היום הכנסנו גם סופרים, בתי מרקחת, חנויות פרחים. זה סטארט-אפ שהתחיל רגע לפני הקורונה, בפברואר2020 . :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים .ברגע הנכון :אמיר באבאללה זה התחיל רגע לפני הרגע הנכון, לא זימנו את הקורונה אבל היה פשוט צירוף מקרים . זה סטארט- אפ שהוקם על ידי ד"ר ח ס ן,עבאס עם דוקטורט במדעי מחשב, שהחזון שלו היה להזמין אוכל בעיר שהיא ללא תשתית, ללא כתובת, עם אפשרות לשלם במזומן. 80% מהחברה הערבית משלמת במזומן ולא באשראי, ,ההפך מהמגזר הכללי ו רק40% מהם מחזיקים בכרטיסי אשראי. הוא הקים פלטפורמה שמאפשרת גם תשלום ב מזומן בערי הפריפריה וגם לשרת לקוחות שאין להם כתובות. הפסקנו עם הפח הירוק, סבלנו ממנו מספיק, היום אנחנו משתמשים באלגוריתמים שפיתחנו בחברה כדי לדייק את המיקום עד כמה שניתן, זה הבידול שלנו מ פלטפורמות קיימות. היום, כמו שרבי ע ,ציין א נחנו מעסיקים 192 עובדים, מתוכם בסביבות130-120 יושבים באום אל- פחם ו חלק קטן בחיפה. הזכרת את עיריי ת חיפה שמעודדת הייטק, קיבלנו מענ ק דרך תוכנית IN- VENTech ,שכרו לנו משרדים ב WeWork -כ די לקדם תעסוקה. לצערי, לא הצלחנו למשוך עדיין צעירים מהמרכז לצפון, בטח לא לאו ם אל-פחם. אמרנו ש אולי חיפה ת עדן את הסטריאוטיפים, אבל בסוף זה עדיין .לא קרה :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים .זה אתגר חדש, למשוך מהמרכז אל הצפון, אהבתי :אמיר באבאללה .כן בדרך כלל אני אומר: תעסיקו ערבים, אבל פה אנחנו חייבים להע ס יק גם מהמגזר הכללי. לפני שלושה חודשים השקנו את הפעילות גם במרוקו ובגלל זה אמרתי ש רק130 עובדים .נמצאים פה בארץ חשוב לציין – כל הזמן דיברתם על ההייטק ומי שדיבר , דיבר על המוחות החכמים, על ההשכלה הגבוהה וכו לי וכו לי – ההייטק זה לא רק מהנדסים. יש לנו עשר מחלקות שהן לא מהנדסים: יש לנו שירות לקוחות, בניית תפריטים, מכירות, תפעול. זה הכוח המשמעותי. המהנדסים אצלנו הם30% מהחברה, חשוב לציין ולשים את זה על השולחן, לא צריך השכלה גבוהה כדי לעבוד בשירות לקוחות, חברת הכנסת לזימי. אנחנו מתקשים לגייס נציגי שירות לקוחות כי הם לא יודעים לדבר עברית. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) ?כמה אתם משלמים להם אמיר:באבאללה 33 ., קצת יותר משכר המינימום ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) אתה יודע מה דעתי, זה צריך להיות40 . ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 34 :אמיר באבאללה נכון, יש מה לעשות עם שכר ה מינימום, אני מסכים איתך. תעשי סיבוב באום אל-פחם, אנשים לא .יודעים לתקשר בעברית על אחת כמה וכמה שלא נדבר על השפה האנגלית ,נכון מקור הבעיה הוא בתיכון וביסודי, כ שאנשים יוצאים לשוק העבודה בלי לדעת את הדבר הבסיסי ביותר, להתבטא בשפה שונה ש היא לא ערבית. זה אחד הדברים שאנ .חנו מתמודדים איתו דבר שני, מתוך אידיאולוגיה המטה שלנו עדיין נמצא ב א ום אל- פחם ו- 90% מהעובדים נמצאים באום אל-פחם. אנחנו רוצים להקים סיליקון ואלי באזור המשולש, בוואדי ע רה א, יש"את "חאסוב שהקימו מרכז חדשנות ש שווה ביקור ואנחנו נמצאים כמה קילומטרים ממנו בקו.אווירי ככה התחיל הסיליקון ואלי בארצות הברית וזה מה שאנחנו רוצים שיהיה ,. כדי שזה יהיה אם אנחנו מדברים על פתרונות, אחד מהשולחנות העגולים – שאני אישית לא אוהב כי ברגע שיש יותר מדי אנשים כל אחד סומך על השני לעשות את העבודה ואף אחד לא עושה כלום – אחד מ האנשים ש צריכים להיות שם, אחד המשרדים, זה משרד הפנים. עד היום אנחנו ש ו כרים בהון תועפות את המשרדים שלנו באום אל-פחם, כ- 500 מ טרים , ועכשיו אנחנו עוברים לעוד בניין שיכיל300 עובדים. לא קיבלנו שום תמיכה או הקלה, בין אם זה בשכירות ו בין אם זה ב הטבות כאלה ואחרות, לא מהממשלה ולא מהעירייה. אני לא מאשים את העירייה כי יש את הגוף המממן שלא עושה את העבודה כמו שצריך, בטח ובטח כשיש ע יר של80,000- 70,000 תושבים ו אין ב ה אזור תעשייה אחד. אלה חלק מהדברים שאני רוצה להגיד. ועוד משהו, לא הוזכר הפיל שבחדר. עד אתמול, לפני ש התחלת י לדבר גם בדקתי, מספר הנרצחים בחברה הערבית הוא 102 . 102 אנשי ם נרצחו בחברה הערבית, וז לא ש לוחה של כבאות והצלה, זה מספר הנרצחים עד אתמול, בעצם עד ה רגע ה זה. כחלק מהפרויקט שלנו ב אפליקצי יתHAAT אנחנו לוקחים חלק במיגור הפשיעה בחברה הערבית ואוספים את האנשים לעבוד אצלנו בחברה, גם כשליחים. אנחנו עובדים עם1,500 ש ליחים שהם נותני שירות, ש בקלות היו יכולים להצטרף למעגל הפשיעה. וגם בקרב ה עובדים אצלנו בחברה יש כאלה שהיו בבית סוהר ו א נחנו נתנו להם את ההזדמנות הזו עכשיו - - היו" :ר איימן עודה כל הכבוד. :אמיר באבאללה - - וע בדים שאמרו לי: אני בצומת, או שאני הולך ל חַ 'אוַה או שאני אקח עכשיו מסלול אחר. ואנחנו רואים בזה חלק משמעותי מאוד. לצערי, .עד עכשיו לא הוזכר פה החלק של הפשיעה בחברה הערבית :היו"ר איימן עודה יַעְ טִ יכ אלְעַאפְ יֶּה. :אמיר באבאללה אללה יְעַאפִ יכ, שֻּכְ רַ ן . :היו"ר איימן עודה יְעַאפִ יכ אַ לְף יְעַאפִ יכ . .חוסאם אבו בכר, בבקשה :חוסאם אלדין אבו בכר יַעְ טִ יכ אלְעַאפְ יֶּה. ,שֻּכְ רַ ן. :היו"ר איימן עודה .בבקשה, אחרון, אחרון ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 35 :חוסאם אלדין אבו בכר על פי כל הדיונים שהתקיימו כאן, מי שמנסה לזהות את תמונת המצב שקיימת רואה שבינתיים הצד החיובי ש ל העניין ה וא שיש השקעה, יש גם השקעה ממשלתית וגם השקעה של ארגוני החברה האזרחית הנתמכים על ידי הפילנתרופיה . זה הצד האופטימי, הצד הטוב של העניין. אבל הצד הפחות אופטימי הוא שההשקעה היא עדיין קמצוץ לעומת מה שנדרש. אם רוצים לשנות את תמונת המצב צריך השקעה מסיבית של המדינה, כי רק המדינה יכולה לשנות את תמונת המצב ולטפל בשני כיוונים של טיפול. אחד – לטפל בזרם, כלומר, בעיקר במערכת החינוך. חבר הכנסת עודה, ה זכרת את העניין של מדעי החברה. אם רוצים לייצר הצלחה זה מתחיל משם , .אם רוצים לייצר הצלחה זה מתחיל משפת האם השקעה בש פת אם ושיפור שפת האם זה הדבר שמנבא הצלחה, גם בלמידה של שפות נוספות וגם ביכולת לשלוט במקצועות נוספים. אנחנו יודעים בדיוק מה המצב במערכת החינוך הערבית מבחינת שפת ה .אם נאמרו כאן הרבה דברים על השקעה במקצועות הנוספים הנדרשים כדי להכין להייטק, אני בהחלט מסכים לכך וחייבים להשקיע בזה. ארגוני החברה האזרחית הובילו את העניין לפני מספר שנים והצליח ו לפצח את הפלטפורמה ולייצר את הפתרונות ואת המודלים, ואני חושב שצריך רק להתחבר למודל י ם כי בעניין הזה אי-אפשר לפתור את הבעיות שקיימות בחברה הערבית באותם ה כלים שניתנים לחברה הי הודית, צרי כים להיות פתרונות מותאמים לחברה הערבית . אתן דוגמ ה אחת של משהו שעשינו רק לאחרונה, עזרנו בהקמתHub בזרזיר יחד עם עמותת "סמאנ"א . הפרויקט הראשון : עשינו הסבה ל- 14 נשים שלא באו מתחום ה הייטק, ש הוכשרו להיות מורות במקצועות המדעים, עם 100% השמה ב חבר ת הייטק שהסכימה לקלוט אותן. כולן התחילו לעבוד. :היו"ר איימן עודה .כל הכבוד :חוסאם אלדין אבו בכר אלה פתרונות נגישים ש נמצאים בתוך החברה. מטפלים גם במ צ אי. אם יש לנו יותר מ- 10,000 אנשים שהוכשרו להיו ת מורים – זה בעיקר נשים – פשוט מאוד, יש שם גרעין מסוים שאפשר לעשות לו הסבה מקצועית ולקלוט אותו. היו" :ר איימן עודה .זה חשוב ביותר :חוסאם אלדין אבו בכר זו דוגמ ה אחת מדוגמאות רב ות . תודה רבה לכם. :ניל נמיר בקשה, ד" .ר ניל נמיר, מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח היו" :ר איימן עודה אני בן אדם מנומס , קשה לי להגיד לבן אדם לא , באמת. .משפט אחד, בבקשה :ניל נמיר משפט אחד. שמענ ו היום מעל עשרה ,מאפיינים שעוזרים לבן אדם להיכנס להייטק. במקביל שמענו פה על הרבה מאוד פעולות שיכול ות לעזור, דברים מבורכים. נראה שהשולחן העגול, שחברת הכנסת ממליצה עליו , לא יספיק. לפי דעתי צריכים להקים צוות היגוי שירכז את כל הפעילות, למשל את כל המאפיינים ש ד די אפיין. ך צרי לבדוק אותם כמו ש - - - ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 36 :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים זו החלטת מדיניות ממשלה. אני כחברת כנסת יכולה רק לבקש שתתקיים פגישה, הלוואי ש אני אוכל לעשות הרבה דברים נוספים. אני יכולה להגיד לך שבוודאי שצר יך אסטרטגיה מת כלל ת, אבל ההצעה שלי עכשיו זה שתהיה כ רגע ההתכנסות שתאסוף את הגורמים ו תשמע אותם. זאת הצעה שהיא ברת ביצוע .לשבוע הבא, וזו כוונתי :היו"ר איימן עודה .מאה אחוז :ענת נשיץ אפשר שתי מילים על?אסטרטגיה, כי בדיוק דיברת על אסטרטגיה היו" :ר איימן עודה .סיון נויפלד מאיגוד ההייטק , בבקשה :ענת נשיץ ,אני ענת נשיץ אני משקיעה .ויזמת במדעי החיים שתי הערות על אסטרטגיה: אחת, בתור אסטרטגיה של מדינה שרוצה לעודד צמיחה, ואפרופו ה הפיכה המשטרית, נראה לי חכם יותר להשקיע בדברים שאנחנו מדברים עלי הם היום מאשר לתת 15 מיליארד שקל ים לכל מיני מתנות קואליציוניות ש לא מעודדות צמיחה של כלום. :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים ,ממש זה לא פרי.ון :ענת נשיץ זה מאוד מעודד לראות את המוטיבציה פה. היו" :ר איימן עודה מסכימים איתך. :ענת נשיץ הערה שנייה על אסטרטגיה, כשרוצים לעודד צמיחה בסקטור מסוים זה חכם לנצל את היתרון היחסי שלו. לדעתי46% מהרישיונות ה חדשים לרופאים ועובדים במקצועות הרפואה בשנה שעברה , ניתנו לאנשים מהמגזר הערב י, וזה כ- 16 - - - היו" :ר איימן עודה ?כמה ענת נשיץ: 46% .מהרישיונות החדשים לרופאים ולמקצועות נלווים היו" :ר איימן עודה - - - .בחברה הערבית ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 37 :ענת נשיץ לטעמי חכם ?להתחיל שם. למה .א כי יש כבר קו א סיסטם, ישrecognition , יש אנשים ש הםpeers שיודעים לעבוד ביחד. לכן כש מחפשים מומחים או אנשים שאפשר להשתמש בהם כיועצים לחברות שלהם או להקים אית ם חברות חדשות, נכון להם לפנות לאנשים שכבר יש להם את המומחיות ואת המעמד. .ב יש כבר כמה תוכניות מוצלחות מאוד בישראל, יני ב הן במדעי החיים יש הרבה הצלחות. למשל, חממתNGT בנצרת שיצאו ממנה כמה חברות טובות מאוד, אני השקעתי באחת מהן וזה מקום שחזרתי א ליו עוד הרבה פעמים כדי לדבר ולעזור לאנשים, משום שיש שם פוטנציאל. למשל, יש תכנית8400 ליצירת קהילה במדעי החיים שמשולבים בהprofessionals מהקהילה, זה דבר שאפשר להרחיב אותו ואני אשמח לדבר איתם על זה. יש תוכניות בבתי חולים, בשיבא ,למשל יש את תוכניתARC . זא ת אומרת ש יש הרבה מאוד דברים שאפשר להשתמש בהם כתשתית כדי להשתמש ביתרון היחסי הזה. כדי שלא יהיה מצב, כמו שאמרו קודם, ש- 78% מהאנשים לא מכירים אף אחד מהעובדים בהייטק. :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים .ממש :ענת נשיץ זה מקום שמכירים בו, זה יתרון, זה חוזק והייתי משתמשת בו. .נשמח לעזור היו"ר איימן :עודה תודה רבה לך סיון. :סיון נויפלד רגע, אני סיון, מישהי אחרת .דיברה :קריאה אפשר משפט על מעסיקים בינלאומיים? :היו"ר איימן עודה סליחה, אני מבקש, אני באמת לא יכול עוד מבחינת ה זמן. אבל יש לנו עוד ישיבה, בישיבה הבאה ן את תדבר נה ראשונות. מי שיסכם זאת חברת הכנסת נעמה לזימי , בבקשה. ( נעמה לזימי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים:) תודה. קודם כול, אני רוצה להתנצל ב פני סיון, שקראנו בשמך. לא דיברת, ו הכ ל טוב, אני חושבת שבדיון הבא אתן לך לפתוח, בסדר? :סיון נויפלד .אין בעיה :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים מי שלא דיברו יהיו אלה ש ,יפתחו בדיון הבא, מן הראוי. אני מתנצלת אוקיי? נעשה את זה מהר בגלל ש איימ ן ממהר וכולנו פה בלו ח זמנים קשה, אבל יהיה דיון נוסף. סיכום ההחלטות מ דיון משותף בנושא הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק: ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 38 1. הוועדות מבקשות ממשרד החינוך להשקיע בכלל תוכניות הלימוד בחינוך מדעי, מתמטי וטכנולוגי טרם חטיבת הביניים – זה לא שולל מ ה מקצועות ה ו מני סטים אבל כן ה ובנה בישיב ה – של בחירת המקצוע הראשי בחטיבת הביניים. 2. כמו כן, הוועדות מבקשות ממשרד החינוך להעמיק את ההשקעה בלימודים לפיתוח כישורים אישיים ה נדרשים בהייטק, ביניהם: למיד ,ה עצמאית, עבודת צוות, פתרון בעיות מורכבות .עמידה בקשיים ולמידה מכישלונות הוועדה קוראת למינהלת השירות האזרחי-לאומי לפעול להרחבת תקני שירות אזרחי . זה לא נאמר כאן, אנחנו לא ממציאים פה נקודות?, אוקיי 3. ה וועדות מבקשות ממשרד החינוך להרחיב את כיתות ה עמ"ט לפריפ ריה בכלל ובחברה .הערבית בפרט, במטרה לשפר נגישות לחינוך הטכנולוגי הפורמלי 4. לצד ה השקעה ה חינוכית, ברורה משמעות ההשמה בפועל במקצועות ההייטק לבוגרי מסלולים טכנולוגיים בקרב החברה הערבית. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה הרלוונטיים, העבודה והמד ע וה טכנולוגיה, לפעול מול חברות ההייטק להגברת שילובם בהם ואף לגייס למשימה הזאת את .ראשי הרשויות המקומיות 5. הוועדות פונות למ ל"ג ו למשרדי הממשלה הרלוונטיים ליזום גשר בין מעסיקים במגזר הפרטי .לבין האקדמיה רק א גיד שכ שני שלישים המ מ וכשרים להייטק בחברה הערבית לא מועסקים. זה נת ,ון מטריד חייב ים .לתקן אותו :מייסם ג'לג'ולי שליש. לא שני שליש ,שליש. :)נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים לי נאמר פה מ,ערן שני שלישים, ד מה וח של דדי פ.רלמוטר, ואני אומרת 6. הוועדות פונות למשרד החינוך ולמל"ג לפעול להרחבת היקפי התיכון באקדמיה , הן בהנגשה לאוניברסיטה הפתוחה והן בהגדלת התקצוב הנדרש ל כך, נוכח העלות הלא מבוטלת לכל תלמיד, שאינה שווה לכל כיס , בטח בחברה הערבית ששיעורי האבטלה והעוני ב ה רחבים. 7. הוועדות מבקשות ממשרד הפנים התייחסות לפעילות לפיתוח מרכזי יזמות הייטק לפי אשכולות. כאמור, הוועדות מבקש ו ת מ ה משרד להוביל פיתוח באש כ ולות הנמוכים באופן שיאפשר פיתוח מרחבים אלו, שרבים מהם של יישובי .החברה הערבית .וכן, אולי לעדכן את חוק עידוד השקעות הון .אפשר להסתכל גם על זה 8. הוועדות א קור ות לשולחן עגול של משרד העבודה, רשות החדשנות והארגונים שנכחו בישיבה, לטובת יצירת קשר ישיר ושיתופי פעולה בין הצדדים, הנדרשים להרחבת ההכשרות וההשמות .בהייטק 9. הוועדות מברכות על העשייה האזרחית לקידום שילוב החברה הערבית בהייטק. מדובר יזמ ב ות חשובה בתרומה לחב רה הערבית בפרט, בנוסף לצעירים בחברה הערבית ולחברה בישראל בכלל. 10 . בכוונת הוועדות לקיים ישיבות המשך בנושא ואנחנו נשמח להתעדכן שאכן קוי ם שולחן עגול מת כל ל לכל ארגוני החברה האזרחית, יזמים, אנשים בעלי עניין, משרדי הממשלה והרשויות. .לא פעם אנחנו צריכים ללמוד מכם וזה תפקידנו תודה רבה. תודה חברי איימן עודה, חבר הכנסת, יושב-ראש ועד ת המדע והטכנולוגיה, על שיתוף .הפעולה הזה ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 13/06/2023 39 היו" :ר איימן עודה תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי. חברים וחברות, אני רוצה ל הגיד לכם שלמד תי רבות. יש לכם את המקצועיות, את המיומנות, את הידע מ השטח . לנו יש את המעמד הזה ו גם את הנגישות לשרים ו למשרדי ממשלה. ו הכ ל תלוי בנו. במידה וזו תהיה ישיבה אחת ויחידה הכ ו ל,יתאדה גם הסיכום הזה. לכן המבחן של כולנו זה בהמשכיות, זו ש תהיה ישיבה מכונ נת למען הדבר הטוב וזה חיזוק ההייטק בקרב האוכלוסייה הערבית. תודה רבה לכם. הישיבה ננעלה בשעה15:45 .