מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נתוני ם על מזון עודף בחברות ממשלתיות :כתיבה רננה גוטרייך :| אישור שירי ספקטור בן-ארי :תאריך י"ח ב'אדר ב "תשפ ד , 28 ב מרץ 2024 סקירה נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 3 2. רקע - אובדן מזון בעולם ובישראל ................................ ................................ ......................... 3 3. קשיים באיסוף נתונים על אובדן מזון בישראל ................................ ................................ ......... 4 4. עיקרי הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף ,)התשפ"ג - 2023 ......... 6 5. נתוני מספר העובדים בחברות הממשלת יות הגדולות ................................ ............................... 8 6. מענה של החברות הממשלתיות הגדולות ביחס למזון עודף ................................ ....................... 9 7. עמדת רשות החברות הממשלתיות ביחס להצעת החוק ................................ .......................... 18 נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לבקשת הייעוץ המשפטי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקראת דיון על הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון- חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג - 2023 .  ,מטרת התיקון המוצע היא לעודד חברות ממשלתיות אשר מהוות חלק נכבד בכלכ לה הישראלית ובעלות השפעה רבה עליה, לגלות אחריות חברתית, סביבתית וכלכלית ולתרום את המזון העודף שנותר ברשותן .  לשם כך, על פי הצעת החוק, יוטל על חברה ממשלתית שתחום עיסוקה העיקרי הוא מזון או חברה המנהלת מערך שירותי הסעדה לעובדיה– להתקשר עם ארגון הצלת מזון עוד,ף אלא אם כן החברה מונה פחות מחמש מאות עובדים או שארגון לחלוקת מזון אישר בתצהיר חתום ומאושר כי כמות המזון העודף אינה מאפשרת .הפעלת מערך עבור איסופו  מנתוני האו"ם עולה כי כ- 30% מסך המזון המיוצר בעולם אובד או מבוזבז בכל שנה . חשיבות הנושא מתבטאת בין היתר בקביע תו כאחד מהיעדים לפיתוח בר קיימא שאימץ האו"ם בשנת2015 ,ה קובע כי עד לשנת2030 יש להגיע למחצית מכמות פסולת המזון העולמית, ולהפחית אובדן מזון לאורך תהליך הייצור .ושרשרת האספקה  לפי הדו"ח הלאומי לאובדן מזון לשנת2022 , המפורסם על ידי לקט ישראל ובעריכת חברתBDO , סך היקף אובדן המזון בישראל לשנת2022 עומד על2.6 מיליון טונות, בשווי של כ- 23.1 מיליארד שקלים חדשים, כאשר סך האובדן מהווה כ- 37% .מהיקף ייצור המזון בישראל כ- 20% מצריכת המזון בישראל הם במסגרת הסעדה מוסדית (מסעדות, מקומות עבודה וכו'). בשנת2022 אובדן המזון במק טע זה הסתכם בכ- 226 אלף טונות. על פי הדוח, כשליש מהאובדן (בשווי כולל של1.2 מיליארד )₪ .הוא בר הצלה  דוח מבקר המדינה משנת2015 ,התייחס לנושא אובדן מזון ו בדוח הביקורת נמצאו ליקויים, בין היתר .בתחום איסוף הנתונים על אבדן מזון, וכן בתחום הצלת מזון לטובת נזקקים ,עשור לאחר פרסום הדוח מהלמ"ס ומשרד החקלאות נמסר לנו כי נתונים בנושא אינם נאספים על ידם. גם חברתBDO אשר ערכה את הדוח עבור ארגון לקט ישראל, הצביעה על היעדרם של מנגנונים רשמיים לאיסוף נתונים שיאפשרו .לאמוד את התופעה בישראל  מרשות החברות נמסר כי לא קיימת חבר ,ה ממשלתית שתחום עיסוקה העיקרי הוא מזון ולכן בפועל החובה המוצעת תחול על חברות ממשלתיות המעסיקות מעל500 .עובדים יצוין כי לעמדת הרשות, נכון היה להתייחס למספר עובדים באתר או בסניף ולא למספר העובדים הכולל בחברה.  ,לפי רשות החברות, כיום יש עשר חברות ממשלתיות א שר מעסיקות מעל500 עובדים. סך העובדים בחברות אלו עומד על50,240 עובדים, המהווים, כ- 88% מכלל עובדי החברות הממשלתיות (כ- 57,000 .)עובדים סך הכל  מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה לעשר החברות הממשלתיות שהינן הגדולות ביותר לפי דוח שכר וכח אדם2021, ושבהן מועסקים מע ל500 עובדים, בבקשת נתונים על אודות מזון עודף בחברות ממשלתיות. :עבור שש מתוכן פניה זו הייתה רלוונטית והן העבירו נתונים בנושא ;חברת החשמל לישראל בע"מ התעשייה האווירית לישראל בע"מ; רפאל מערכות לחימה מתק;דמות בע"מ ;רכבת ישראל בע"מ מקורות חברת המים בע"מ; חברת.נמל אשדוד בע"מ  ,לא כל החברות התייחסו בתשובתן לכל השאלות שהפנינו אליהן, וחלקן לא ענו באופן זהה לאותן השאלות .ולכן קשה להשוות בין החברות  מהתשובות עולה כי מספר המתקנים בהם יש שירותי הסעדה ( בחברות השונות נע בין מתקן אחד נמל אשדוד( ) לבין ארבעה מתקנים התעשייה האווירית ורכבת ישראל).  באשר למספר העובדים בכל מתקן , נמל אשדוד כולל מתקן אחד ובו כ- 1,300 עובדים (כלומר עונה לקריטריון של500 .)עובדים בכל מתקן מחברת מקורות נמסר כי בכל אחד משני המתקנים בהם יש חברות נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הסעדה, מספר העובדים קטן מ- 500. בשלוש מהחברות לא צוין מספר העובדים בכל מתקן, אך סך העובדים בחלוקה למספר המתקנים בהם יש שירותי הסעדה מעלה כי יתכן שיש יותר מ- 500 עובדים בכל אחד :)מהמתקנים (אם כי יתכן שחלק מהעובדים מועסקים גם במתקנים נוספים בהם אין שירותי הסעדה .התעשייה האווירית; רפאל; רכבת ישראל (לגבי חברת החשמל לא .)נמסר מספר המתקנים  באשר למספר המנות ,המוגש בכל מתקן מרכבת ישראל אמנם לא נמסר מספר העובדים בכל מתקן, אולם נמסר כי בכל מתקן מוגש מספר מנות הקטן מ- 500 . מהתעשייה האווירית נמסר מה מספר המנות הבשריות ביום המוגש בכלל המתקנים (כ- 7,500 ), אך איננו יודעים את מספר .המנות בכל אחד מהמתקנים מרפאל נמסר מה מספר העובדים הכולל בשני המתקנים אשר בהם קיימים שירותי הסעדה (כ- 8,000 ), אך איננו .יודעים כמה מנות מוגשות בפועל מדי יום  מהאמור לעיל עולה כי כל שש החברות עונות לקריטריון המינימלי המוצע בהצעת החוק (חברות המונות יותר מ- 500 עובדים ). עם זאת, בבחינת עמדת רשות החברות, לפיה נכון שהצעת החוק תחול רק במתקנים בהם מועסקים למעלה מ- 500 ,עובדים עולה התמונה הבאה: הצעת החוק רלוונטית עבור נמל אשדוד , (כיון שיש בה מתקן בו עובדים מעלה מ- 500 עובדים), ואינה רלוונטית עבור חברת מקורות (כיוון שבמת קנים בהן יש חברות הסעדה, מספר העובדים קטן מ- 500 .) ,לגבי יתר החברות מהמענה לא עולה תמונה וודאית באשר לרלוונטיות של הצעת החוק עבורן, כיוון שלא ידוע בוודאות האם יש בכל אחד ממתקניהן יותר מ- 500 .עובדים  מנתונים אלה, עולה השאלה האם נכון להתייחס למספר העובדים בכ ל חברה (כפי שמוגדר כיום בהצעת ,)החוק למספר העובדים בכל מתקן (כפי שמוצע על ידי רשות החברות,) או שמא לפי מספר המנות .המוגש בכל מתקן  בהקשר זה עולה השאלה האם בחלק מהחברות הממשלתיות מגיעים לסעוד גם עובדים שאינם קבועים ולפיכך לא מנויים במצבת העובדים שנמסרה, או,אורחים שאינם עובדי החברה ועל כן הקביעה של500 עובדים (ב ,)ין אם בחברה בכללותה ובין אם בכל מתקן ומתקן .אינה בהכרח משקפת את כמות הסועדים  ,באשר להתקשרות עם חברות להצלת מזון שתיים מהחברות ציינו כי קיימת או התקיימה בעבר התקשרות ( כזו רפאל והתעשייה האווירית בהתא.)מה  מחברת החשמל נמסר כי בהתאם לחוזר של הרשות בנושא, חל איסור על חברת החשמל כחברה ממשלתית .לתרום שלא דרך ספק ההסעדה מהרשות נמסר כי אין מניעה שחברה ממשלתית עצמה תתרום את .עודפי המזון במקום לזרוק אותם  יתר החברות המונות מעל500 עובדים ציינו כי ממילא לא נותרים בידן מספיק עודפי מזון שיכולים לשמש ( לתרומה מקורות, נמל אשדוד, ותומר .)  ,לאור האמור לעיל יש לבחון לאיזה שינוי בפועל תוביל חקיקה בנושא, ואיזו תועלות נוספות עשויות להיות לה .)(למשל ברמה ההצהרתית, בשיפור המדידה, בפיתוח טכניקות לצמצום בזבוז מזון, ועוד  בשנת2019 , יצאה המלצה מטעם מנהל רשות החברות דאז, בה הייתה התייחסות לתרומות מזון, אך מדובר ,היה בהצעה ולא בהנחיה או בהטלת חובה על החברות הממשלתיות ולכן החברות לא נדרשו למסור דיווח לרשות על יישומה של המלצה זו. לפי הרשות, היענות החברות הממשלתיות להצעה הייתה נמוכה מאד .ולא יושמה על ידי החברות הממשלתיות השונות  הרשות הביעה את תמיכתה בקידום הצעת החוק בכפוף לתיאום עם הרשות. לצד זאת, מהרשות נמסר כי היא תומכת בחידוש ההמלצה שניתנה בעבר על ידי הרשות– שהינה על בסיס מערך וולונטר י , על .פני קידום הנושא באמצעות חקיקה נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. מבוא מסמך ז ה נכתב לבקשת הייעוץ המשפטי,לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקראת דיון על הצעת חוק בנושא: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון- חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג - 2023 .על פי הצעת החוק, יוטל על חברה ממשלתית שתחום עיסוקה העיקרי הוא מזון או חברה המנהלת מערך שירות יה הסעדה לעובדיה– להתקשר עם ארגון ,הצלת מזון עודף אלא אם כן החברה מונה פחות מחמש מאות עובדים או ארגון לחלוקת מזון אישר בתצהיר חתום ומאושר כי כמות המזון העודף אינה מאפשרת הפעלת מערך .עבור איסופו במסמך זה נתייחס תחילה לנתונים הקיימים בנושא ו לבעיות הקיימות בתחום איסוף הנתונים. בהמשך נציג נתונים שהועברו אלינו מעשר החברות הממשלתיות הגדולות ביותר המונות מעל 500 עובדים, ולבסוף נציג את עמדת רשות החברות הממשלתיות )(להלן: רשות החברות ביחס .להצעת החוק 2 . רקע - אובדן מזון בעולם ובישראל אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מי ועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או בוזבז ולא נאכל. ,אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה1. מנתוני האו"ם עולה כי כ- 30% .מסך המזון המיוצר בעולם אובד או מבוזבז בכל שנה2 בתוך ,כך כ- 13% מהמזון המיוצר בעולם אובד משלב הקציר ועד שלב הקמעונאות, וכ- 7% 1 מהמזון בעולם אובד או מבוזבז בשלב הקמעונאות, במשקי בית וב.שירותי מזון3 חשיבות הנושא מתבטאת בין היתר בקביעתו כאחד מהיעדים לפיתוח בר קיימא שאימץ האו "ם בשנת2015 . 4 היעד מתייחס להפחתת פסולת המזון העולמית ,וקובע כי עד לשנת 2030 יש להגיע למחצית מכמות פסולת המזון העולמית ,ולהפחית אובדן מזון לאורך תהליך הייצור ושרשרת האספקה. 5 1 דו"ח אבדן מזון ו הצלת מזון בישראל :, לקט ישראל, כניסה10 במרץ2024 . 2 UN Environment Programme, Food and food waste, 2024, accessed: March 3rd 2024. 3 United Nations, Reducing food loss and waste: Taking Action to Transform Food Systems, September 2023. 4 United Nations, The 17 Goals – History, accessed: March 13th 2024. 5 17 ,היעדים של האו"ם לפיתוח בר קיימא יעד12 צריכה וייצור אחראיים. United Nations, Department of Economic and Social Affairs, Sustainable Development, Goal 12: Ensure sustainable consumption and production patterns, accessed: March 3rd 2024. מנתוני האו"ם עולה כי כ- 30% מסך המזון המיוצ ר בעולם אובד או מבוזבז בכל שנה. חשיבות הנושא מתבטאת בין היתר בקביעתו כאחד מהיעדים לפיתוח בר קיימא שאימץ האו "ם בשנת2015, ה קובע כי עד לשנת 2030 יש להגיע למחצית מכמות פסולת המזון העולמית ,ולהפחית אובדן מזון לאורך תהליך הייצור ושרשרת האספקה. נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בישראל, שיעור אובדן המזון דומה לשיעור המוערך בעולם. ל פי הדו"ח הלאומי לאובדן מזון לשנת2022 , 6 המפורסם על ידי לקט ישראל בעריכתBDO ,סך היקף אובדן המזון בישראל לשנת2022 עומד על2.6 מי ליון טונות, בשווי של כ- 23.1 מיליארד שקלים חדשים, כאשר סך האובדן מהווה כ- 37% .מהיקף ייצור המזון בישראל מתוכם, אובדן של מזון בר- ,הצלה ,כלומר מזון הראוי למאכל הינו בהיקף של מעל מ י ליון טונות ובשווי של כ- 8.1 מיליארד שקלים .חדשים7 יצוין כי בשנים2023-2022 פעלה בישראל ועדה בין- משרדית אשר גיבשה יעדים ותוכנית פעולה לטווח בינוני - קצר( שנת2030 ) .להיערכות מערכות מזון של מדינת ישראל לשינוי האקלים8 הוועדה פעלה בשיתוף פעולה של כמה משרדי ם, ובהובלת המשרד להגנ ת הסביבה . ב מסמך המסכם את עבודת הוועדה אשר פורסם במאי2023 , נכתב כי ,מניעה במקור של בזבוז מזון וכן הצלת מזון הן פעולות נדרשות .במסגרת ההיערכות של מערכות המזון בישראל ,בנוסף נקבע כי הה מלצות לפעולה מידית ,לקידום מדיניות ממשלתית לצמצום בזבוז ואובדן מזון הינן: קביעת יעד לאומי להפחתת בזבוז ואובדן מזון - עיגון של היעד הבין לאומי שקבע האו"ם להפחתה של50% בהיקף אובדן המזון עד שנת 2030 . בד בבד עם קביעת היעד יוגדרו כלי מדידה ובקרה שיאפשרו בחינה שוטפת של עמידה ביעד שנקבע ; הכנת תוכנית לאומית להפחתת בזבוז ואובדן מזון ;הש קעת תקציב ממשלתי בפעולות הצלת מזון ; הסברה והגברת מודעות. 9 על פי המשרד להגנת הסביבה נכון ל היום טרם הוגדר יעד לאומי ולא גובשה תכנית לאומית בנושא על ידי הממשלה. עוד נמסר כי בימים אלה מוביל משרד החקלאות תהליך לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון , וכי נושא צמצום או בדן ובזבוז מזון חופף בחלקו לנושא .ביטחון המזון10 3 . קשיים באיסוף נתונים על אובדן מזון בישראל דו"ח מבקר המדינה משנת2015 התייחס לנושא אובדן מזון, ובו נכתב כי "אבדן מזון הוא בעיה כלל- עולמית שהשלכותיה על החברה, על הסביבה ועל הכלכלה מרחיקות לכת. בישראל הסובלת ממחס ור מתמיד במשאבים, משיעורים גבוהים של עוני ושל חוסר ביטחון תזונתי 6 BDO ,אובדן מזון והצלת מזון בישראל , לקט ישראל ו- BDO , דצמבר2023 . הדו"ח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון מפורסם זו השנה השמינית על ידי לקט ישראל ו- BDO , בפעם הרביעית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ולראשונה בשיתוף משרד הבריאות. הדו"ח המתבסס על המוד ל הכלכלי לענף המזון שלBDO, כולל מחקר מפורט של היקף אוב ד ,ן המזון לסוגיו בישראל ובוחן את פוטנציאל ההצלה .בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הכלכליות, הסביבתיות והבריאותיות של אובדן המזון בכל שלב 7 בדוח מצוין, בין היתר, כי יתכנו סטיות או אי דיוקים באומדנים שהינם בלתי נמנעים בהתחשב בהיעדר נתונים רשמיים. כמו כן, היקף אובדן המזון בכל שנה ושנה תלוי גם בגורמים אקראיים משתנים, כגון תנאי מזג הא ו ויר קיצוניים, השפעות פגעי טבע ומזיקים, סטיות בביקוש וכד'. הנתונים הם אינדיקטיבים ונועדו להוות בסיס לדיון צ.יבורי והמשך מחקר וניתוח הנושא BDO ,אובדן מזון והצלת מזון בישראל , לקט ישראל ו- BDO , דצמבר2023 ', עמ17 . 8 ,המשרד להגנת הסביבה דוח מסכם ועדת יישום לשינוי אקלים היערכות מערכות מזון לקראת2030 , מאי2023 ', עמ10 . 9 ,המשרד להגנת הסביבה דוח מסכם ועדת יישום לשינוי אקלים היערכות מערכות מזון לקראת2030 , מאי2023 ', עמ36 - 35 . 10 ,המשרד להגנת הסביבה, אגף מדיניות ואסטרטגיה, דוא"ל14 במרץ2024 . בשנים2023-2022 פעלה בישראל ועדה בין- משרדית אשר גיבשה יעדים ותוכנית פעולה עד לשנת 2030 להיערכות מערכות ה מזון של מדינת יש ראל לשינוי האקלים . על אף שנקבע כהמלצה ,לפעולה מידית על פי המשרד להגנת הסביבה נכון ל היום טרם הוגדר יעד לאומי ולא גובשה תכנית לאומית בנושא על ידי הממשלה. סך היקף אובדן המ זון בישראל לשנת2022 עומד על2.6 מיליון טונות, בשווי של כ- 23.1 מיליארד שקלים חדשים, כאשר סך האובדן הוא כ- 37% מהיקף ייצור המזון בישראל. נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ומשיעורי הטמנת פסולת מהגבוהים בין המדינות המפותחות– הטיפול בבעיית אבדן המזון עשוי לחולל שינוי משמעותי בהיבטים רבים וחשובים". 11 בדוח הביקורת נמצאו ליקויים, בין היתר בתחום איסוף הנתונים על אבד .ן מזון, וכן בתחום הצלת מזון לטובת נזקקים מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה בין היתר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולמשרד החקלאות ופיתוח הכפר, על מנת לברר האם ,כעשור לאחר דוח מבקר המדינה המצוין לעיל נאסף .בישראל מידע רשמי על אודות אובדן או בזבוז מזון מהלשכה המר כזית לסטטיסטיקה :(להלן הלמ)"ס נמסר כי אין בידם נתונים על בזבוז מזון, ו כי הנושא לא נכלל עד כה בסטטיסטיק ת הליבה של הם בנושא החקלאות או בנושאים אחרים. 12 יצוין כי בין תפקידיו, הלמ"ס אמון על איסוף מידע באשר לעמידת מדינת ישראל ביעדי האו"ם לפיתוח ( בר קיימא(SDGs. כ אמור, תחום צמצום בזבוז מזון נכלל ביעד12 - ,ייצור וצריכה בני קיימא ונמדד באמצעות מדד12.3.1 Food loss index ו- food waste index ,. עם זאת נכון להיום בלמ"ס לא א יתרו .ולא מכירים מקור נתונים רשמי למדד זה יחד עם זאת , נמסר כי ידוע ל הם כי האו"ם מפרסם הערכות ביחס לישראל, שאינן מבוססות על סטטיסטיקה רשמית, ושמקורן " ממחקרים או מדוחות של ארגונים כגון לקט ישראל" . נמסר כי ככל שימצא מקור רשמי לדיווח .הנתונים עבור המדד הוא יתווסף לדיווחי הלמ"ס13 ממשרד החקל אות ופיתוח הכפר נמסר כי נתונים בנושא אובדן מזון אינם נאספים על ידי .המשרד14 לפי חברתBDO , ,אשר ערכה את הדוח עבור לקט ישראל אחת הבעיות המרכזיות בניתוח אובדן המזון בישראל ופוטנציאל הצלת המזון, הינה העדרם של מ נ גנונים לאיסוף נתונים עבור אמידת התופעה בישראל, ול בקרה על נתונים אלו. 15 לפיBDO , נתוני האובדן המוצגים בדו"ח מתבססים על אומדנים, המשקללים מגוון רחב של מקורות מידע ונתונים שעמדו לרשות כותבי הדו"ח , שיחות וראיונות עם מומחים ועוסקים בתחום, תוצאות מחקרים ועבודות קודמות, נתוני השוואה .בין לאומית ועוד16 11 ,מבקר המדינה דוח שנתי65 ג לשנת2014 , אבדן מזון– השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות , מאי2015 ', עמ169 - 163 . 12 משה ינאי, ראש תחום חקלאות סביבה ואנרגיה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,, דוא"ל14 בספטמבר2023 . 13 עמית יגור-ק ,רול, ראש תחום מדדי איכות חיים, קיימות, ותוצרים סטטיסטיים רוחביים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל18 בספטמבר2023 . 14 ,ציפי פרידקין, מנהלת אגף תוצרת הארץ, שווקים וסביבה, החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה משרד החקלאות ופיתוח הכפר, תשובה על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת4 בספטמבר2023 . 15 BDO ,עבור לקט ישראל, דוא"ל4 בפברואר2024 , הועבר על ידי עו"ד רוית דינמז- יחזקאל, לקט ישראל, סמנכ"לית משפט, ממשל והון ,אנושי, דוא"ל4 בפברואר2024 . 16 BDO ,אובדן מזון והצלת מזון בישראל , לקט ישראל ו- BDO , דצמבר2023 ', עמ20 . בדוח מבקר המדינה משנת2015 , נמצאו ליקויים, בין היתר בתחום איסוף הנתונים על אבדן מזון, וכן בתחום הצלת מז ון לטובת .נזקקים גם כעשור ,לאחר הדוח מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר כי לא נאסף מידע .רשמי על ידן נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בעיית איסוף הנתונים עולה גם.מדו"ח של האו"ם שעסק בנושא ה דוח משנת2021 בנושא בזבוז מזון(Food Waste Index Report 2021) , העריך את רמת איסוף המידע על אודות בזבוז ,מזון במדינות שונות (בישראל, התייחס לדו"ח של לקט ישראל לשנת2019), ו צוין בו כי17 מדינות זוהו כבעלות מידע ב איכות ג בוהה, ולפיכך ניתן להיעזר במידע זה לשם מדידת היעד לפיתוח בר קיימא. 17 42 מדינות זוהו כבעלות מידע שלפחות חלקו ב רמת אמינות בינונית , .וישראל בתוכן18 בין היתר, לגבי ישראל הוסבר כי לא ברור אופן החישוב שנערך בדוח של לקט ישראל וה- BDO , וכן לא ברורים מהם מקורות ,המידע בהם נעשה שימוש בדוח זה. כלומר אין בהירות בנוגע למתודולוגיה ,ולכן לא ניתן לסווג מידע זה כבעל אמינות גבוהה. 19 יצוין כי דוח האו"ם לא מציג קשיים בעצם ניתוח הנתונים, אלא מתייחס למגבלות בדבר ביצוע .בקרה עליהם 4 . עיקרי הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון- חוב ת תרומת מזון עודף), התשפ"ג - 2023 ,כאמור, על פי הצעת החוק על חברה ממשלתית שתחום עיסוקה העיקרי הוא מזון או חברה המנהלת מערך שירותיה הסעדה לעובדיה– ,להתקשר עם ארגון הצלת מזון עודף אלא אם כן החברה מונה פחות מחמש מאות עובדים או ארגון לחלוקת מזון אישר בתצהיר חתום .ומאושר כי כמות המזון העודף אינה מאפשרת הפעלת מערך עבור איסופו ,לפי דברי ההסבר להצעת החוק הצלת מזון היא פעילות כלכלית של הפיכת עודפי מזון, שערכם האלטרנטיבי הוא שלילי, למזון בעל ערך כלכלי המועבר לצריכת האוכלוסיות המוחלשות והיא מאפשרת סיוע נרחב יותר לכ מות רבה יותר .של נתמכים, תוך ניצול תקציבי מרבי20 בהצעת החוק מוסבר כי מטרת התיקון המוצע היא לעודד חברות ממשלתיות, אשר מהוות חלק נכבד בכלכלה הישראלית ובעלות השפעה רבה עליה, לגלות אחריות חברתית, סביבתית וכלכלית ולתרום את המזון העודף שנותר .ברשותן 17 ,מדינות אלו הן: אוסטרליה, אוסטריה, קנדה, סין, דנמרק, אסטוניה, גרמניה, גאנה, איטליה, מלטה, הולנד ניו- זילנד, נורבגיה, סעודיה שוודיה, בריטניה וארצות הברית. UN environment programme, Food Waste Index Report 2021. 18 UN environment programme, Food Waste Index Report 2021, Appendix. .פירוט באשר לטיב המידע שבכל מדינה, פורט בנספח לדוח 19 UN environment programme, Food Waste Index Report 2021, Appendix, p. 37 20 הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון- חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג - 2023, הכנסת ה- 25 /, (פ2417/25 .) עוד מוסבר בהצעת החוק, כי הצלת מז ון מסייעת להפחתת יוקר המחייה ולשיפור הפריון והתחרותיות ותורמת לשיפור בריאות האוכלוסייה ומניעת מחלות כרוניות המעמיסות על מערכת הבריאות ומערכת הרווחה. בנוסף, הצלת מזון מסייעת לניצול יעיל של משאבי סביבה שהושקעו בייצור המזון, צמצום פליטת מזהמים וגזי חממה ומניע .ת השקעת משאבים נוספים כמו קרקע ומים המצויים במחסור ועלויות טיפול בפסולת ,זאת ועוד היא מסייעת להתקדמות משמעותית לעבר היעד שהציבה העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר2015 לצמצום בזבוז המזון ולהפחתת פליטות גזי החממה, אליהם מחויבת מדינת יש ראל. על פי הצעת החוק על חברה ממשלתית שתחום עיסוקה העיקרי הוא מזון או חברה המנהלת מערך שירותיה הסעדה לעובדיה– להתקשר עם ארגון הצלת מזו ן עודף. נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הצעת החוק מת,"ייחסת גם להגדרות שונות ובהן "ארגון לחלוקת מזון", "ארגון הצלת מזון21 ."ו"מזון עודף22 בפרק הבא במסמך זה יוצגו מידע ונתונים הרלוונטיים להבנת היקף תופעת אובדן המזון בחברות הממשלתיות בהן עוסקת הצעת החוק האמורה. חשוב לציין כי הקשיים שתוארו לעיל באיסוף כללי של נתונים על אובדן מזון בישראל, רלוונטיים גם למגזר הספציפי של החברות .הממשלתיות ,כך לדוגמה הדוח ,של לקט ישראל שהוזכר לעיל כולל בין היתר פרק העוסק באובדן מזון והצלת מזון בצריכה המוסדית , כלומר צ ריכת מזון במסגרת אירועים ,מלונות ,בתי חולים ,כוחות ביטחון ,מקומות ע בודה ,ומסעדות. 23 על פי הדוח , בשגרה, כ- 20% מצריכת המזון .בישראל נעשית במסגרת הסעדה מוסדית בשנת2022 לדוגמה, סעדו בישראל בממוצע שני ימ ליון איש ביום מחוץ לבית. סך אובדן המזון במקטע המוסדי הסתכם בכ- 226 אלף טונות, כאשר עלות האובדן היא כ- 3.6 מיליארד שקלים חדשים ל .שנה ,לפי הדו"ח אובדן מזון במטבחים המוסדיים הינו חלק בלתי נמנע מהפעילות הכלכ לית של הזנת כמות גדולה של סועד,ים תוך הבטחת היצע ומגוון התואם את העדפותיהם ובהתחשב בגורמי חוסר ודאות מבניים. הדוח ,מתייחס למקטע המוסדי ,שבו מספר רב של סועדים המקובצים במקום אחד כפו טנציאל משמעותי ביותר להפחתת אובדן ולהצלת מזון. כך, מצוין שכשלי ש מהאובדן של הארוחות המוסדיות הינו אובדן בר הצלה. כלומר ניתן להציל כ- 74 אלף טונות מזון בשנה בשווי כולל של1.2 .מיליארד שח24 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה ל ארגון "לקט ישראל", בשאלה מה מספר הסועד ים במקומות עבודה מתוך כלל הסועדים במסגרת ההסעדה המוסדית, וכן מה מספר העובדים .ואובדן המזון בחברות הממשלתיות אל מול יתר מקומות העבודה בתשובה לשאלתנו נמסר כי הפרק המוסדי עוסק בסדר גודל של כ- 400 אלף סועדים במקומות עבודה, וכי מספר העובדים בחברות ממשלתיות הינו בסדר גודל של50 אלף עובדים, וניתן להניח כי למחצית מהם קיימת .אופציית הסעדה במקום העבודה עם זאת נמסר כי אין להם הערכות לגבי אבדן מזון בקרב .חברות ממשלתיות אל מול יתר מקומות העבודה25 ,לפיכך קשה ללמוד מהפרק המוסדי שבדוח על אודות אבדן מזון בחברות ממשלתיות דו קא ו . על פי מידע שנמסר מרשות החברות עולה כי בעת הפניה אליה, לא היו בידיה נתונים מלא ים ומפורט ים הרלוונטיים לגיבוש עמדה בנוגע להצעת החוק או למעקב אחר יישום החוק אם יהיה ,בכך צורך. עם זאת נמסר ,כי לאחרונה ולקראת הדיונים בהצעת החוק החברות הממשלתיות 21 ארגון לחלוקת מזון ש.מקור המזון המחלוקת על ידו הוא הצלת מזון עודף 22 מזון עודף מוגדר כמזון הראוי למאכל אדם, שאינו שאריות מזון כהגדרתו בחוק המזון, שאלמלא יתרם יושלך לאשפה. 23 BDO ,אובדן מזון והצלת מזון בישראל , לקט ישראל ו- BDO , דצמבר2023 ', עמ35 - 32 . 24 BDO ,אובדן מזון והצלת מזון בישראל , לקט ישראל ו- BDO , דצמבר2023 ', עמ35 - 32 . 25 BDO ,עבור לקט ישראל, דוא"ל4 בפברואר2024 , הועבר על ידי עו"ד רוית דינמז- יחזקאל, לקט ישראל, סמנכ"לית משפט, ממשל והון ,אנושי, דוא"ל4 בפברואר2024 . על פי הדוח שפורסם על ידי לקט ישראל ובעריכת חברת BDO , בשגרה, כ- 20% מצריכת המזון בישראל נעשית במסגרת הסעדה מוסדית כ , ו שליש מהאובדן של הארוחות המוסדיות .הינו אובדן בר הצלה כלומר ניתן להציל כ- 74 אלף טונות מזון בשנה בשווי כולל של 1.2 מיליארד שח. נתונים ע ל מזון עודף בחברות ממשלתיות | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נתבקשו להעביר לידי הרשות מידע מפורט בנוגע לפריסת הסניפים בחלוקה ארצית, מספר האתרים שלהן , מספר העובדים בכל אחד מהסניפים והסדרי ההסעדה הנהוגים בכל חברה. כן נתבקשו החברות לפרט האם לעמדתן קיימים שיקולים נוספים אשר עשויים להשפיע על קידום המוצע, כדוגמת שיקולי ביטחון, בטיחות ו כיוצ ."ב מהרשות נמסר לנו כי עם קבלת התייחסות החברות והמידע האמור ,הרשות תבחן את הנתונים ותעבירם גם למרכז המחקר והמידע של הכנסת. 26 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אף הוא לחברות בבקשה למידע זה, ועל כך .יפורט בהמשך מסמך זה 5 . נתוני מספר ה עובדים בחברות הממשלתיות ה גדולות מרשות החברות נמסר כי אין חברה ממשלתית שתחום עיסוקה העיקרי הוא מזון ולכן בפועל , החובה המוצעת תחול על חברות ממשלתיות המעסיקות מעל 500 עובדים. יצוין כי לעמדת הרשות, נכון היה להתייחס ל מספר עובדים באתר ב או סניף ו לא ל מספר העובדים הכולל בחברה , כלומר לקבו ע את החובה רק ביחס לאתרים או סניפים של חברה ממשלתית שבהם מועסקים מעל500 עובדים , עם זאת - בנתונים שיוצגו להלן נתייחס למספר העובדים בכלל החברה, כפי שמצוין בהצעת החוק. 27 לפי רשות החברות ,, כיום יש עשר חברות ממשלתיות אשר מעסיקות מעל500 ע.ובדים (חברת החשמל ליש ראל בע"מ; התעשייה האו ו ירית לישראל בע"מ; רפאל מערכות לחימה ;מתקדמות בע"מ; חברת דואר ישראל בע"מ; רכבת ישראל בע"מ החברה למתנ"ס ים מרכזים ;קהילתיים בישראל בע"מ; אלתא מערכות בע"מ; מקורות חברת המים בע"מ חברת נמל אשדו ד ;בע"מ ותומר בע"מ). 28 להלן יוצג תרשים ובו מספר העובדים בכל אחת מעשר חברות אלו , על פי הנתונים שהעבירה רשות החברות , וכן שיעורם מתוך כלל העובדים בחברות הממשלתיות (כ- 57 )אלף עובדים: 29 26 גלית וידרמן, סגנית בכירה למנהל רשות החברות, רשות החברות הממשלתיות, תשובה על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,מכתב26 בפברואר2024 . 27 זאת .בתנאי שלא קיימת מניעה אחרת, כגון שיקולי ביטחון או בטיחות גלית וידרמן ,סגנית בכירה למנהל רשות החברות ,רשות החברות הממשלתיות ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,מכתב , 26 בפברואר 2024 . 28 דו"ח אבדן מזון והצלת מזון בישראל :, לקט ישראל, כניסה10 במרץ2024 . החברות הממשלתיות יכונו לעתים במסמך זה רק ברישא של ן שמ .הרשמי. למשל: חברת החשמל לישראל בע"מ, להלן: חברת החשמל 29 גלית וידרמן ,סגני ת בכירה למנהל רשות החברות ,שיחת טלפון , 21 במרץ 2024 . נתון זה גם מופיע ב :מסמך הבא דין וחשבון על פעולות רשות החברות הממשלתיות בשנת2022 ', רשות החברות הממשלתיות, עמ9 , דצמבר2023 . מרשות החברות נמסר כי אין חברה ממשלתית שתחום עיסוקה העיקרי הוא מזון ולכן בפועל , החובה המוצעת תחול על חברות ממשלתיות המעסיקות מעל 500 עובדים. לפי רשות ,החברות, כיום יש עשר חברות ממשלתיות אשר מעסיקות מעל500 עובדים. נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהתרשים עולה כי מספר העובדים בחברות אלו נע בין11,103 בחברה בה מספר העובדים הוא הגדול ביותר (חברת החשמל לישראל בע"מ), ל בין700 עובדים בחברה בה מספר העובדים (מעל500 )עובדים) הוא הקטן ביותר (תומר בע"מ , וכי סך העובדים בעשר חברות אלו עומד על 50,240 עובדים. מנתוני שיעור העובדים בחברות אלו מתוך כלל עובדי החברות הממשלתיות , עולה כי משמעות התייחסות הצעת החוק לחברות המונות מעל 500 עובדים היא החלתה על כ- 88% מעובדי החברות הממשלתיות . עוד ניתן לראות כי שעור שלוש החברות הממשלתיות הגדולות ביותר יחד ,מהווה כמחצית מעובדי החברות הממשלתיות (כ- 51% ). 30 6 . מענה של החברות הממשלתיות הגדולות ביחס למזון עודף מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה לעשר החברות המ משלתיות שהינן הגדולות ביותר לפי דוח שכר וכח אדם2021 , ושבהן מועסקים מעל500 עובדים, בבקשת נתונים על אודות מזון 30 אם מכלילים את אלתא שהיא חברת בת של התעשייה האווירית, שעורן עולה לכ- 58% .מתוך כלל המועסקים בחברות הממשלתיות 11,103 9,981 7,939 5,599 4,216 4,074 3,738 1,560 1,330 700 19% 18% 14% 10% 7% 7% 7% 3% 2% 1% - 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 12,000 חברת החשמל לישראל בע"מ התעשייה האוירית לישראל בע"מ רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ חברת דואר ישראל בע"מ רכבת ישראל בע"מ החברה למתנסי" ם מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ אלתא מערכות בע"מ מקורות חברת המים בע"מ חברת נמל אשדוד בע"מ תומר בע"מ מספר העובדים בכל אחת מעשר החברות הממשלתיות הגדולות ושיעורם מתוך כלל העובדים בחברות הממשלתיות מ הנתונים עולה כי סך העובדים בעשר חברות אלו עומד על 50,240 .עובדים מ שמעות התייחסות הצעת החוק לחברות המונות מעל 500 עובדים היא החלתה על כ- 88% מעובדי החברות הממשלתיות. נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm עודף בחברות ממשלתיות. 31 נציין כי בתחילת העבודה על המסמך לא היו בידינו נתונים עדכניים מטעם רשות החברות על מספר העובדים בכל חברה, ולכן הפניה נעשתה על סמך דוח .שכר וכח אדם העדכני ביותר באותה העת32 מתוך עשר חברות אלו, אחת כבר אינה מוגדר ת כחברה ממשלתית (נמל חיפה), ושתי חברות השיבו כי בקשת המידע אינה רלוונטית עבורן כיו ו ן שהן אינן מספק ו ת הסעדה לעובדים (דואר ישראל והחברה למתנ" סים מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ.) 33 מתוך שבע החברות הנותרות, שש השיבו לפנייתנ ו, ובהן: חברת החשמל לישראל בע"מ :(להלן חברת החשמל) ; התעשייה האווירי ת לישראל בע"מ :(להלן התעשייה האווירית); רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ :(להלן רפאל); רכבת ישראל בע"מ :(להלן רכבת ישראל); מקורות חברת המים בע"מ ( :להלן מקורות); חברת נמל אשדוד בע"מ :(להלן נמל אשדוד) .(לאלתא מערכות בע"מ , שהופיעה בנתונים שהעבירה לידנו רשות החברות ,הממשלתיות לא פנינו כי ו ון שלא הופיעה כאחת מהחברות שבהן מועסקים מעל500 עובדים בדוח שכר וכח אדם2021 שעליו הסתמכנו במועד פנייתנו , אולם מרשות החברות נמסר כי חברה זו היא חברת בת של התעשייה האוו ירי ת ולכן כלולה בדוח שכר וכח אדם2021 - בנתוני התעשייה האווירית.) 34 ,חברת תומר לא השיבה לפנייתנו אך השיבה באמצעות רשות החברות ותשובתה תו צג .בהמשך להלן נציג את תשובותיהן של שש ,חברות אלו לפי נושאי הפנייה .יש לציין כי לא כל החברות התייחסו בתשובתן לכל השאלות שהפנינו אליהן ,, וחלקן לא ענו באופן זהה לאותן השאלות .ולכן קשה להשוות בין החברות מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה לחברות בבקשה לקבל מידע, בין היתר, ע ל אודות מספר העובדים בחברה, מספר המתקנים בחברה, מספר ה עובדי ה ם ,מועסקים בכל אחד מהמתקנים .ואיזה מהם כוללים מערך שירות הסעדה עבור העובדים 31 נציין כי ישנם הבדלים בין הנתונים המופיעים בדוח זה לבין המידע שהועבר מרשו ת החברות, בין היתר, יש חברה שמוצגת בדוח שכר וכח אדם לשנת2021 שכבר אינה מוגדרת כחברה ממשלתית (נמל חיפה), ויש חברה אחרת שאינה מוצגת בו, שהיא חברה ממשלתית שכמות העובדים בה הינה מעל500 עובדים (אלתא מערכות בע"מ ), לגביה נמסר לנו שהיא חברת בת של התעשייה האווירי ת, ולכן בדוח שכר וכח אדם ,היא כלולה בנתוני התעשייה האווירית. גלית וידרמן, סגנית בכירה למנהל רשות החברות, שיחת טלפון21 במרץ2024 . על כל פנים, שש החברות הגדולות ביותר מבחינת כמות העובדים, הינן זהות בדוח שכר וכח אדם לשנת2021 ובנתונים שהועברו לידנו מרשות הח ברות.)(אם כי בסדר שונה מבחינת מספר העובדים בחברה 32 ,מרשות החברות הממשלתיות נמסר לנו, כי נכון למועד כתיבת המסמך, דוח זה הוא האחרון שפורסם. רפאל לב, רפרנט שכר וכח אדם ,רשות החברות הממשלתיות, שיחת טלפון1 בפברואר2024 . הפניה נעשתה לפי נתוני דוח שכר וכח אדם ולא לפי הפירוט של רשות החברות, כיון שאת המענה של הרשות החברות קיבלנו רק ביום26 בפברואר2024 . 33 ,דיקלה רובין, מנהלת לשכת מנכ"ל, החברה למתנ"סים הארצית (חברה ממשלתית לתועלת הציבור), דוא"ל11 במרץ2024 . 34 גלית וידרמן, סגנית בכירה למנהל רשות החברות, שיחת טלפו ,ן21 במרץ2024 . מתוך עשר חברות אלו, שש השיבו לפנייתנו והעבירו נתונים: חברת החשמל, התעשייה ,האווירית, רפאל ,רכבת ישראל .מקורות ונמל אשדוד נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm להלן תוצג טבלה ובה חלק מהמידע שעלה מפניות אלה: החברה מספר עובדים כולל (לפי מענה )החברה מספר מתקנים בהם יש שירותי הסעדה מספר עובדים בכל מתקן מספר מנות בכל מתקן/בכל המתקנים מספר עובדים אותם משרתים מתחמי ההסעדה התעשייה האווירי ת35 כ- 15,000 4 קמפוסים ,מרכזיים (נתב"ג אלתא, יהוד, באר )יעקב. לא צוין לא צוין כמה מנות בכל .מתקן 7,500 ארוחות בשריות ביום בכל הקמפוסים יחד לא צוין חברת החשמל36 כ- 11,000 עובדים לא צוין לא צוין לא צוין פוטנ ציאל לכמחצית מהעובדים. 37 רפאל38 כ- 9,400 (עובדי רפאל וכן )סטודנטים 2 מתקנים עיקריים )(דוד ולשם. צוין כי ניתנים שירותי הסעדה גם באתרי רפאל ,נוספים (גבעה )ינ"ט ושדמה בהיקפים קטנים .מאד סך של כ- 8,000 עובדים בשני המתקנים .העיקריים לא צוין 8,000 רכבת ישראל39 כ- 4,880 עובדים (" בישירות ובעקיפין") 4 לא צוין בבניי ן ההנהלה בלוד מוגשות כ- 300 ,ארוחות ביום ו בכל אחד משלושת המתחמים התפעוליים ,(לוד, באר שבע )וחיפה 50-80 לא צוין 35 יעל אהרון, רמ"ט סמנכ"ל תפעול רכז ולוגיסטיקה ,, התעשייה האווירית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב15 בפברואר2024 . 36 ,עו"ד מור חלוץ, מזכירת החברה והדירקטוריון ומנהלת קשרי ממשל חברת החשמל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע ש ,ל הכנסת ,מכתב14 בפברואר2024 . 37 ,יתר העובדים (כמחצית) זכאים להסדר סליקה שהינו הסדר להספקה ישירה של מזון, ארוחות ממסעדות, מזנונים, יצרני וספקי מזון .בהתאם לתקציב יומי שהחברה מעמידה לרשות העובדים הזכאים עו"ד מור חלוץ, מזכירת החברה והדירקטוריון ומנהלת קשרי ,ממשל ,חברת החשמל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב14 בפברואר2024 . 38 עמית צימר, סמנכ"ל בכיר– ,ר' אגף רמו"ת ,רפאל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב20 בפברואר2024 . 39 ,עו"ד דן לנדאו, מנהל יחידת חקיקה ורגולציה רכבת ישראל, תש ,ובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל20 בפברואר 2024 . נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm החברה מספר עובדים כולל (לפי מענה )החברה מספר מתקנים בהם יש שירותי הסעדה מספר עובדים בכל מתקן מספר מנות בכל מתקן/בכל המתקנים מספר עובדים אותם משרתים מתחמי ההסעדה מקורות40 כ- 1,553 2 ,(מטה החברה תל אביב; מרחב .)צפון41 כ- 350 במטה ,החברה וכ- 120 במרחב .צפון ב מטה החברה, בבוקר כ- 20 ,כריכים ובצ רה יים ארוחות קלות עד40 מנות ביום; במרחב צפון קיימת גמישות תפעולית .רחבה42 במטה החברה כ- 350 עובדים, ובמרחב צפון כ- 120 עובדים אך בפועל משתמשים בו כ- 50-60 עובדים מדי .יום נמל אשדוד43 כ- 1,300 1 כ- 1,300 לא צוין לא צוין מהטבלה עולה כי מספר המתקנים בהם יש שירותי הסעדה בחברות השונות נע בין מתקן אחד )(נמל אשדוד44 לבין ארבעה מתקנים )(התעשייה האווירית ורכבת ישראל. 45 באשר למספר העובדים בכל מתקן: נמל אשדוד כולל מ תקן אחד ובו כ- 1,300 עובדים (כלומר עונה לקריטריון של500 עובדים )בכל מתקן. 46 מחברת מקורות נמסר כי ב כל אחד מ ה שני מתקנים ,בהם יש חברות הסעדה מספר העובדים קטן מ- 500 .עובדים47 40 ,עו"ד לירן מאור, הממונה על יישום חוק חופש המידע ,מקורות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב21 בפברואר 2024 . 41 במרחב דרום, במוביל הארצי ובמרחב מרכז- לא קיימים שירותי הסעדה .או מזנון ,עו"ד לירן מאור, הממונה על יישום חוק חופש המידע ,מקורות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב21 בפברואר2024 . 42 מדובר על מזנון חלבי, בו קיימת גמישות תפעולית רחבה והמזון מתבסס בבקרים על הכנת סלטים טריים במקום, חביתות וטוסטים שהכנתם נעש .ית במקום ובצהריים דגים/שקשוקה שגם הכנתם נעשית במקום ועל כן לא קיימת השלכת מזון עו"ד לירן מאור, הממונה ,על יישום חוק חופש המידע, מקורות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב21 בפברואר2024 . 43 ,אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל נמל אשדוד, תשובה על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל, מכתב18 בפברואר2024 . 44 ,אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל, נמל אשדוד, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל, מכתב18 בפברואר2024 . 45 ,יעל אהרון, רמ"ט סמנכ"ל תפעול רכז ולוגיסטיקה התעשייה האווירית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע ש ,ל הכנסת, מכתב15 בפברואר2024 ; ,עו"ד דן לנדאו, מנהל יחידת חקיקה ורגולציה, רכבת ישראל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 20 בפברואר2024 . 46 אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל, נמל אשדוד, תשובה על פני ,ית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל, מכתב18 בפברואר2024 . 47 ,עו"ד לירן מאור, הממונה על יישום חוק חופש המידע, מקורות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב21 בפברואר 2024 . נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בשלוש מהחברות לא צוין מספר העובדים בכל מתקן, אך סך העובדים בחלוקה למספר המתקנים בהם יש שירותי הסעדה מעלה כי יתכן שיש יותר מ- 500 עובדים בכל אחד מהמתקנים (אם כי יתכן שחלק מהעובדים מועסקים גם במתקנים נוספים בהם אין שירותי )הסעדה: ה תעשייה ו או ה;ירית48 רפאל; 49 .רכבת ישראל50 (לגבי חברת החשמל לא נמסר מספר .)המתקנים באשר למספר המנות ,המוגש בכל מתקן מ רכבת ישראל אמנם לא נמסר מספר העובדים בכל מתקן, אולם נמסר כי בכל מתקן מו גש מספר מנות הקטן מ- 500 . 51 מה תעשייה הא ו וירית נמסר מה מספר המנות הבשריות ביום המוגש בכלל המתקנים (כ- 7,500 ), אך איננו יודעים .את מספר המנות בכל אחד מהמתקנים52 מ רפאל נמסר מה מספר העובדים הכולל בשני המתקנים אשר בהם קיימים שירותי הסעדה (כ- 8,000 ), אך איננו יודעי.ם כמה מנות מוגשות בפועל מדי יום53 כא ,מור הצעת החוק מתייחסת ל חברות המונות יותר מ- 500 עובדים ולכן רלוונטי ת לכאורה עבור כל שש החברות ש פורט לגביהן בטבלה ש לעיל (למעט אם ארגון לחלוקת מזון אישר בתצהיר חתום ומאושר כי כמות המזון העודף אינה מאפשרת הפעלת מערך עבור.)איסופו לפי עמדת רשות החברות ,נכון להחיל את הצעת החוק רק על מתקנים בהם מועסקים ל מעלה מ- 500 עובדים , ,)(ולא לפי מספר העובדים בחברה בכללותה ו:עולה התמונה הבאה מ המענה של חברת נמל אשדוד עולה כי הצעת החוק רלוונטית עבורה (כיון שיש בה מתקן בו עובדים מעלה מ- 500 עו)בדים, ומהמענה של חברת מקורות עולה כי הצעת החוק אינה רלוונטית עבורה(כיוון ש במתקנים בהן יש חברות הסעדה, מספר העובדים קטן מ- 500 ). לגבי יתר החברות, מהמענה לא עולה תמונה וודאית באשר לרלוו נטיות של הצעת .החוק עבורן כלומר, לא ידוע בוודאות האם יש בכל אחד ממתקניהן יותר מ- 500 .עובדים מ נתונים אלה ,עולה השאלה האם נכון להתייחס למספר העובדים בכל חברה (כפי שמוגדר כיום בהצעת החוק,) למספר העובדים בכל מתקן (כפי שמוצע על ידי רשות החברות) , או שמא ל פי מספר המנות המוגש בכל מתקן ו (כי ון שלעתים מספר המנות המוגש בכל מתקן קטן 48 יעל אהרון, רמ"ט סמנכ"ל תפעול רכז ולוגיסטיקה, התעשי ,יה האווירית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב15 בפברואר2024 . 49 עמית צימר, סמנכ"ל בכיר– ,ר' אגף רמו"ת, רפאל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב20 בפברואר2024 . 50 עו"ד דן לנדאו, מנהל יחידת חקיקה ורגולציה, רכבת ישראל, תשובה על ,פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל20 בפברואר 2024 . 51 ,עו"ד דן לנדאו, מנהל יחידת חקיקה ורגולציה, רכבת ישראל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל20 בפברואר 2024 . 52 יעל אהרון, רמ"ט סמנכ"ל תפעול רכז ולוגיסטיקה, התעשייה האווירית, תשובה על ,פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב15 בפברואר2024 . 53 עמית צימר, סמנכ"ל בכיר– ,ר' אגף רמו"ת, רפאל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב20 בפברואר2024 . הצעת החוק מתיי חסת ל חברות המונות יותר מ- 500 עובדים ולכן רלוונטי ת לכאורה עבור כל שש החברות שפורט ו נתונים לגביהן. לפי עמדת רשות החברות, יש להחיל את הצעת החוק רק על מתקנים בהם מועסקים למעלה מ- 500 ,עובדים ולכן רלוונטית עבור נמל אשדוד ואינה רלוונטית עבור חברת .מקורות לגבי י תר החברות, מהמענה לא עולה תמונה וודאית באשר לרלוונטיות של הצעת .החוק עבורן נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm משמע ותית ממספר העובדים במתקן ,כפי שעולה למשל מהנתונים שמסרו חברת החשמל וכן חברת מקורות.) כמו כן, בהקשר זה עולה השאלה האם בחלק מהחברות הממשלתיות מגיעים לסעוד גם עובדים שאינם קבועים ולפיכך לא מנויים במצבת העובדים שנמסרה, או אורחים שאינם עובדי החברה ,ועל כן הקביע ה של 500 עובדים (בין אם בחברה בכללותה ,)ובין אם בכל מתקן ומתקן אינה בהכרח משקפת את כמות הסועדים. ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה לחברות בבקשה לברר, בין היתר כיצד נאמדת כמות המזון היומית הנדרשת להכנה מדי יום, ומהי כמות המזון העודף,שנותר בממוצע מדי יום וכ ן אלו צעדים ננקטים על מנת להימנע או לצמצם בזבוז מזון. ,באשר לאומדן כמויות המזון מחברת החשמל נמסר כי האומדן מבוסס על קבלן המזון האומד מתוקף ניסיונו את כמות המזון היומית. 54 מהתעשייה האווירי ת נמסר כי אומדן זה מתבצע על ידי העברת תג על ידי הסועדים, כך שהכמויות נ שמרות במערכת ייעודית ומכאן קבלן ההסעדה יודע את מספר המנות הממוצע הנצרכות מדי יום בכל חדר אוכל ומתכנן בהתאם. בנוסף, לקבלן ההסעדה ידוע ה משקל המנה שכל סועד מקבל כך שניתן לנהל את כמות חומרי הגלם הנדרשים להכנת המנות. לבסוף, כל חדר אוכל מנהל רשימת פחתים (מנות עו )דפות בסוף כל ארוחה כדי לתכנן .באופן מדויק יותר את כמות האוכל המיוצרת55 מרפאל נמסר כי אומדן מתבצע באמצעות סטטיסטיקה ואיסוף נתונים של הספק, מעבר על כמות הסועדים באופן שוטף תוך התחשבות בא י.רועים, אטרקציות חופשים וחגים56 מנמל אשדוד נמסר כי כמות המזון נאמדת על י די קבלן ההסעדה על פי מספר העובדים במשמרות, ממוצע רכישות בעבר וניסיון קודם של הקבלן. גם הניסיון לצמצום כמות המזון המיוצרת ורכישת חומרי הגלם על ידי הקבלן מתבסס .על מספר העובדים במשמרות וניסיון קודם של הקבלן57 מחברת מקורות נמסר כי שירותי ההסעדה, אם בכלל, מבוצע ים על ידי ספקים חיצוניים הנערכים בהתאם לכמויות העובדים. 58 ,באשר למזון עודף שנותר מחברת החשמל נמסר כי עודפי המזון נעים בין5% - 3% מכמות ;הסועדים בארוחת צהרים מחברת רפאל נמסר כי הפחת (פער המנות בין אלו המיוצרות לבין אלו הנרכשות) מחושב על ידי "לקט ישראל" איתם קיימת התקשר ות של ספק ההסעדה בשנים .האחרונות מחברת מקורות נמסר כי מאחר והספק נערך עם המזון בהתאם לכמות העובדים 54 עו"ד מור חלוץ, מזכירת החברה והדירקטוריון ומנהלת קשרי ממשל, חברת החשמל, תשובה על פניי ,ת מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,מכתב14 בפברואר2024 . 55 ,יעל אהרון, רמ"ט סמנכ"ל תפעול רכז ולוגיסטיקה, התעשייה האווירית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב15 בפברואר2024 . 56 עמית צימר, סמנכ"ל בכיר– ר' אגף רמו"ת, רפאל, תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב20 בפברואר2024 . 57 ,אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל, נמל אשדוד, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל, מכתב18 בפברואר2024 . 58 עו"ד לירן מאור, הממונה על יישום חוק חופש המידע, מקורות, תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב21 בפברואר 2024 . עולה השאלה האם בחלק מהחברות הממשלתיות מגיעים לסעוד גם עובדים שאינם קבועים ולפיכך לא מנויים במצבת העובדים שנמסרה, או אורחים שאינם עובדי החברה ,ועל כן הקביעה של 500 עובדים אינה בהכרח משקפת את כמות הסועדים. נתוני ם על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,ולביקוש לא נותר מזון עודף. 59 מנמל אשדוד נמס ר כי קבלן ההסעדה השיב כי לא מוש כל ות שאריות מזון בכמות מספקת שניתן לתרום , אולם לא נמסרו לנו כמויות מדויק ות. 60 מרשות החברות נמסר כי ב חברת,תומר אשר פעילותה מתבצעת,בשני אתרים הכמות היומית העודפת נעה באחוזים נמוכים בלבד ועל כן לא מתבצעת תרומת מזון עודף לעמותה .הפועלת להצלת מזון61 באשר לצעדים הננקטים למניעת בזבוז מזון, 62 מחברת החשמל נמסר כי קבלן המזון משתדל לצמצ ם את כמות המזון העודף דרך הזמנת חומרי גלם ,הערכת כמויות מדויקת ככל הניתן ,ופיקוח הדוק על שגרה תפעולית באתר .ההסעדה63 מהתעשייה האווירית נמסר כי :צעדים אלו ננקטים באופן הבא עריכת בדיקות סטטיסטיות לאומדן מדויק של כמויות המזון ;הנצרכות שימוש בכלים לטיוב אופן רכ ישת חומרי הגלם באופן מבוקר; שקילת המנות (כולל )מנות בתפזורת לפני הארוחה והדרכת המגישים לתת כמות מזון הנדרשת לפי ההסכם ,כך נמנעת זריקה מיותרת של מזון ;עודפי מזון שנשמרו בטמפ רטורה מבוקרת ניתנים למחזור .בהתאם להנחיות ונהלים של משרד הבריאות64 מרפאל נמסר כי הצעדים הננקטים על מנת להימנע ככל הניתן מבזבוז מזון כוללים את תכנון המנות על פי כמויות ,התייחסות לשילובי מנות בתפריט ,הכנת חלק מהמזון תוך כדי הארוחה בהתאם לדרישה ,מעב ר לתפריט אשר כולל בישול קצר ,שימוש בירקות קלופים ככל הניתן ,חימום האוכל בצורה גרדה תית ,שימוש בטכניקות הקפאה מהירה, העברת מזון בין מתקני ההסעדה השונים ,טיוב התפריטים אל מול צריכה בפועל ,יצירת מאגר סטטיסטי של פחתים ונתונים. 65 ממקורות נמסר כי במטה החברה בתל אביב הספק נערך עם המזון בהתאם לכמות העובדים ולביקוש; וכי במרחב צפון קיימת גמישות תפע ולית רחבה (הכנת מזון במקום לכל לקוח), ולפיכך אין השלכת מזון. 66 59 ,עו"ד לירן מאור, הממונה על יישום חוק חופש המידע, מקורות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב21 בפברואר 2024 . 60 אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל, נמל אשדוד, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אלי בר יוס ,ף, מנכ"ל בפועל, מכתב18 בפברואר2024 . 61 ,גלית וידרמן, סגנית בכירה למנהל רשות החברות, רשות החברות הממשלתיות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,מכתב26 בפברואר2024 . 62 יצוין כי הערכת המזון העודף בתשובות החברות מתייחסת רק לפער בין מספר המנות המיוצרו ת לנרכשות, וזהו למעשה הפער הרלוונטי לעניין תרומת עודפי מזון. עם זאת יצוין כי גם לאחר הרכישה יש שלב נוסף שהוא פוטנציאל לבזבוז מזון: השלכת שאריות מזון בתום הארוחה. אובדן המזון בשלב זה קשה מאד לאמידה, עם זאת, ניתן להפחיתו באמצעים תפעוליים שונים, וביניהם גודל המנה וצורת .ההגשה 63 ,עו"ד מור חלוץ, מזכירת החברה והדירקטוריון ומנהלת קשרי ממשל, חברת החשמל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,מכתב14 בפברואר2024 . 64 יעל אהרון, רמ"ט סמנכ"ל תפעול רכז ולוגיסטיקה, התעשייה האווירית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע ש ,ל הכנסת, מכתב15 בפברואר2024 . 65 עמית צימר, סמנכ"ל בכיר– ,ר' אגף רמו"ת, רפאל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב20 בפברואר2024 . 66 ,עו"ד לירן מאור, הממונה על יישום חוק חופש המידע, מקורות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב21 ב פברואר 2024 . כיום נוקטים קבלני ההסעדה בצעדים שונים על מנת לצמצם את בזבוז המזון באמצעים תפעוליים . נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm באשר להתקשרות עם חברות להצלת מזון, שתיים מהחברות ציינו כי קיימת או התקיימה :בעבר התקשרות כזו מהתעשייה האווירית נמסר כי הופסקה פעילות"לקט ישראל" מטעמים תפעוליים החל מחגי תשרי ומאז פרוץ המלחמה , וכי הפעילות תחודש בקרוב. 67 מחברת רפאל נמסר כי ספק ההסעדה בשיתוף ובעידוד רפאל מקיים התקשרות עם חברת"לקט ישראל" מזה .מספר שנים68 באשר ל יתר ארבע החברות שהשיבו לשאלה זו: 69 מחברת החשמל נמסר כי בהתאם לחוזר רשות החברות הממשל ת 'יות מס2000/1 בנושא "תרומות של חבר ות ממשלתיות, חברות בת ממשלתיות וחברות מעורבות" מיום29/10/2000 , חל איסור,על חברת החשמל כחברה ממשלתית לתרום אך יחד עם זאת, לחברת החשמל אין התנגדות לכך שעודפי המזון, אשר נותרים בידי קבלני ההסעדה , ייתרמו על ידם לארגוני הצלת מזון, ובלבד שהדבר לא יחשוף את החבר ה לתביעות כל.שהן, ולא יוביל להתייקרות השירות70 פנינו ל רשות החברות על מנת לברר אם חוזר זה אכן עדיין בתוקף והאם אכן הוא אוסר ,תרומת מזון ו נמסר כי חוזר זה עדיין בתוקף, ואכן חברה ממשלתית צריכה לפעול לפי שיקולים עסקיים ואין לה את האפשרות לתרום. יחד עם זאת ולאור משבר הקורונה, רשות החברות עודדה (ועודנה מעודדת) חברות ממשלתיות לתרום מחשבים וציוד היקפי המיועד לגריטה לעמותו ת ,וארגונים חברתיים. בדומה לתרומת מחשבים המיועדים לגריטה אין מניעה שחברה .ממשלתית תתרום את עודפי המזון במקום לזרוק אותם71 יש לציין כי בחוזר האמור ל א מצוינת במפורש הסתייגות בנוגע לתרומה של רכש או מזון .המיועדים לזריקה72 למעשה , כפי שהשיבה חברת החשמל, בכל מקרה תרומת המזון מתאפשרת ב אופן עקיף ב אמצעות ספק המזון, אך ממענה רשות החברות לפנייתנו בנוגע לחוזר, גם החברה עצמה רשאית לתרום כאשר מדובר על תרומה של רכש או מזון המיועדים ,לזריקה. יתכן כי הסתייגות או הבהרה מפורשת בחוזר בעניין רכש או מזון המיועדים לזריקה הי יתה .מסייעת להבנה אחידה של סוגיה זו בהקשר זה יצוין כי ביום7 במאי2019 , מנהל רשות החברות דאז ומ"מ מנהל רשות החברות כיום, עו"ד יעקב קוינט , קרא במכתב לחברו ת הממשלתיות לגבש אסטרטגיית ערך משותף 67 ,יעל אהרון, רמ"ט סמנכ"ל תפעול רכז ולוגיסטיקה, התעשייה האווירית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב15 בפברואר2024 . 68 עמית צימר, סמנכ"ל בכיר– ,ר' אגף רמו"ת, רפאל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב20 בפברואר2024 . 69 עמית צימר, סמנכ"ל בכיר– ,ר' אגף רמו"ת, רפאל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב20 בפברואר2024 . 70 ,עו"ד מור חלוץ, מזכירת החברה והדירקטוריון ומנהלת קשרי ממשל, חברת החשמל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,מכתב14 בפברואר2024 . 71 ר שות החברות הממשלתיות, דוא"ל, הועבר על ידי נתלי ,כהן28 בפברואר2024 . 72 חוזר תרומות2000/1 ,, רשות החברות הממשלתיות29 באוקטובר2000 . מחברת החשמל נמסר כי על פי חוזר של רשות החברות ,בדבר איסור תרומות חל איסור על החברה לתרום מזון שלא על .ידי קבלן ההסעדה מרשות החברות הובהר כי אין מניעה שחברה ממשלתית תתרום את עודפי המזון במקום לזרוק אותם, אם באופן ישיר ואם באמצעות קבלן ההסעדה. שתיים מהחברות ציינו כי קי ימת או התקיימה בעבר התקשרות עם חברה להצלת מזון (רפאל והתעשייה האווירית .)בהתאמה נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm "עשה טוב", במסגרתו היתה התייחסות לתרומות מזון, שם צויין , בין היתר, כי הצלת מזון איננה ,בגדר תרומה כספית אלא שימוש יעיל במשאבים קיימים ומתכלים. כלומר עמדת הרשות , כפי ,שבוטאה במכתב היא שעל תרומות מזון עודף לא חל האיסור ב נוגע למתן תרומות על ידי חברות ממשלתיות ,ובתנאי שמדובר על מזון עודף . יש להדגיש כי מדובר היה בהצעה ולא בהנחיה או ,בהטלת חובה על החברות הממשלתיות ולכן החברות לא נדרשו למסור דיווח לרשות על .יישומה של המלצה זו ,למיטב ידיעת הרשות היענות החברות הממשלתיות להצעה הי י תה נמוכה מאד ולא יושמה על ידי החברות הממשלתיות השונות .הרשות מציעה חלף הצעת החוק, לחדש את המלצת הרשות בנסיבות החדשות. 73 כלומר , בימים אלו בהם יש כוונה לחוקק חוק בנושא, הרשות תומכת בחידוש ההמלצה שניתנה בעבר על ידי הרשות– שהינה על בסיס מערך וולונטרי , על פני .קידום הנושא באמצעות חקיקה74 ,)בדומה לחברת החשמל, גם יתר שלוש החברות (רכבת ישראל, מקורות, ונמל אשדוד הצביעו בתשובתן על ה :יחס שבין החברה, לבין קבלן ההסעדה או ספק המזון מרכבת ישראל נמסר כי עודפי מזון אינם שייכים לרכבת ישראל אלא לקבלני ההסעדה ולכן רכבת ישר אל אינה עוסק;ת בכך75 מחברת מקורות נמסר כי שירותי הסעדה מבוצעים על ידי ספקים חיצוניים ,והלכה למעשה לא קיים מזון עודף בחברה שביכולתה לתרום , זאת מלבד מקרים נקודתיים (לדוגמה ישיבות דירקטוריון), בהם תוכל החברה להעביר מזון עודף לעמותות הזקוקות לכך. 76 ומנמל אשדוד נ מסר כי אין באפשרות חברת הנמל לחייב את הקבלן לתרום שאריות מזון , וממילא, על פי קבלן ההסעדה, לא מושלכות שאריות מזון בכמות מספקת שניתן לתרום. 77 ,מהנתונים עולה כי מתוך שלוש החברות הגדולות ביותר78 שתיים כבר התקשרו עם ארגון הצלת ( מזון לשם תרומת מזון התעשייה האווירי ת ורפאל ), ואחת אינה תורמת, וסבורה שקיים איסור ( לתרום מזון שלא דרך ספק ההסעדה חברת החשמל ). יתר החברות המונות מעל500 עובדים ציינו ( כי ממילא לא נותרים בידן מספיק עודפי מזון שיכולים לשמש לתרומה ,מקורות נמל 73 גלית וידרמן, סגנית ב ,כירה למנהל רשות החברות, רשות החברות הממשלתיות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,מכתב26 בפברואר2024 . 74 ,גלית וידרמן, סגנית בכירה למנהל רשות החברות, שיחת טלפון21 במרץ2024 . 75 עו"ד דן לנדאו, מנהל יחידת חקיקה ורגולציה, רכבת ישראל, תשובה על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל20 בפברואר 2024 . 76 ,עו"ד לירן מאור, הממונה על יישום חוק חופש המידע, מקורות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב21 בפברואר 2024 . 77 אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל, נמל אשדוד, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנס ,ת, אלי בר יוסף, מנכ"ל בפועל, מכתב18 בפברואר2024 . 78 .כאמור, מספר המועסקים בשלוש חברות אלו הוא מעל למחצית מכלל עובדי החברות הממשלתיות בשנת2019 יצאה קריאה מטעם מנהל רשות החברות שהתייחסה לתרומות מזון, אך מדובר היה בהצעה ולא בהנחיה או בהטלת חובה. לפי הרשות היענות החברות הממשלתיות .להצעה הייתה נמוכה מהרשות נמסר כי היא תומכת בחידוש המלצה זו שהינה על ,בסיס מערך וולונטרי על פני קידום הנושא .באמצעות חקיקה מהנתונים עולה שרוב החברות טוענות כי אין בידן מספיק מזון ,עודף כדי לתרום ושתי חברות נוספות כאמור כבר התקשרו עם ארגון הצלת מזון . נתונים על מזון עודף בחברות ממשלתיות | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אשדוד ,ותומר) .לפיכך, יש לבחון לאיזה שינוי תוביל חקי קה בנושא ,ואיזו תועלות נוספות עשויות להיות לה ,כדוגמת מעקב יותר מעמיק בחברות הממשלתיות על אודות מערך המזון ועודפיו; פיתוח טכניקות חדשות במערך המזון על מנת לצמצם אובדן מזון; חשיבות ברמה .ההצהרתית ואולי אף השפעה בנושא זה על יתר המשק 7 . עמדת רשות החברות הממשלתי ות ביחס להצעת החוק מרשות ה חברות ה ממשלתיות נמסר כי לעמדת הרשות, הצעת החוק מבקשת לקדם תכליות ראויות כשהעיקרית שבהן היא הכוונה לסייע לאוכלוסיות מוחלשות על ידי הצלת עודפי מזון ,והעברתם לארגוני הצלת מזון עודף, וכי בנסיבות אלה הרשות הביעה את תמיכתה בקידום הצעת ה.חוק בכפוף לתיאום עם הרשות79 לצד זאת, וכפי שצויין לעיל, עמדת הרשות היא .כי עדיף לקדם את הנושא באמצעות מערך וולונטרי מאשר באמצעות שינוי חקיקה לעמדת :הרשות, נוסחה הראשוני של הצעת החוק מעורר מספר קשיים ראשית , לפי חוק החברות הממשלתיות על חברה ממשלתית לפעול לפ י שיקולים עסקיים, ולכן הטלת חובה על דירקטוריון חברה ממשלתית להתקשר עם ארגון להצלת מזון אינו עולה בקנה אחד עם תפקידיו ,של הדירקטוריון ומכאן ש הטלת חובה כזו מקומה אינו בחוק החברות הממשלתיות אלא .באכסניה משפטית אחרת שנית , לא ברור הטעם לקבוע ולהחיל את החובה רק על חברות ממשלתיות אלא גם על משרדים ממשלתיים, לרבות יחידות הסמך שלהם, רשויות מקומיות .וגופים ציבוריים אחרים שלישית , יש לקבוע את החובה (בתנאי שלא קיימת מניעה אחרת כגון שיקולי ביטחון ובטיחות) רק ביחס לאתרים או סניפים של חברה ממשלתית שבהם מועסקים מעל 500 עובדי ם (דהיינו התייחסות לפי מספר עובדים באתר או סניף ולא לפי מספר העובדים הכולל .)בחברה רביעית , על פי הצעת החוק, חברה ממשלתית המעסיקה מעל500 עובדים תהיה פטורה מהחובה אם ארגון לחלוקת מזון אישר בתצהיר חתום ומאושר כי כמות המזון העודף אינה מאפשרת הפעלת מערך עבור א יסופם. אלא שאין בחוק המזון או בכל חוק אחר הגדרה ל"ארגון חלוקת מזון" ואף לא ברור מי המשרד הממשלתי המפקח עליו או מעניק לו את ההכרה ואת האישורים לפעול. לפיכך, נדרש להגדיר באופן מפורש "ארגון להצלת מזון" מהו, התנאים להכרה בארגון כארגון להצלת מזון ומי מפקח על פע ילותו. בנוסף, לעמדת הרשות נכון יהיה לקבוע שארגון להצלת מזון עודף, שלו המומחיות והידע בנדרש במזון עודף הוא זה שיהיה .אחראי על כך, ולא ארגון חלוקת מזון80 79 ,גלית וידרמן, סגנית בכירה למנהל רשות החברות, רשות החברות הממשלתיות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,מכתב26 בפברואר2024 . 80 במענה של הרשות צוין כי הערות אלו נדונו במסגרת ישיבות שהתקיימו עם הייעוץ המשפטי של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ובהשתתפות הגורמים הרלוונטיי ם ממשרדי הממשלה השונים, לרבות המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות, ובעקבות כך נערכו שינויים בנוסח הצע ת החוק. בין היתר מוצע לקבוע את החובה במסגרת תיקון לחוק עידוד תרומות מזון, תשע"ט- 2018 , ולהחילה גם על .משרדי ממשלה, לרבות יחידות הסמך שלהם, ורשויות מקומיות. כמו כן, מוצעת הגדרה לארגון הצלת מזון גלית וידרמן, סגנית בכירה למנהל רשות החברות, רשות החברות הממשלתיו ,ת, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב26 בפברואר2024 . הרשות הביעה את תמיכתה בקידום הצעת החוק בכפוף .לתיאום עם הרשות ,לצד זאת עמדת הרשות היא כי עדיף לקדם את הנושא ב אמצעות מערך וולונטרי מאשר באמצעות שינוי .חקיקה יש לבחון לאיזה שינוי תוביל בפועל חקיקה בנושא ,ואיזו תועלות נוספות עשויות להיות לה ,כדוגמת מעקב יותר מעמיק בחברות הממשלתיו ת על אודות מערך המזון ועודפיו; פיתוח טכניקות חדשות במערך המזון על מנת לצמצם אובדן מזון; חשיבות ברמה ההצהרתית ואולי אף השפעה בנושא זה על יתר המשק.