חומר רקע
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
1
כ"ד סיון", תשפ ד |
30.06.2024
:לכבוד
ח"כ
דוד ביטן -
יו"ר ועדת הכלכלה
חברי ועדת הכלכלה
,שלום רב
:הנדון
לקראת דיון ב 'הצעת חוק התקנים (תיקון מס19
) (אימוץ הוראות מחייבות
החלות בדין האירופי), התשפ"ד-
2024
יו ב ם
שני
01.07.2024
עתיד להתקיים דיון 'בהצעת חוק התקנים (תיקון מס19
) (אימוץ הוראות מחייבות
החלות בדין האירופי), התשפ"ד-
2024
.
מצורף
כנספח
'א
( דוח בקרת גיבוש הרגולציהRIA
) שביצעה
עמותת רווח נקי , שבחנה את תהליך
גיבוש
ו
של
תזכיר חוק התקנים (עמידה בדרישות אסדרה אירופית)(תיקון מס' _), התשפ
"ד–
2024
.
ניתוח זה הינו חלק מ "פרויקט תו איכותRIA
": הערכת תהליכי רגולציה , במסגרתו מנתחת עמותת
:רווח נקי (לעיונכם
אתר העמותה
) תהליכי גיבוש רגולציה, כפי שהם משתקפים בדוחות ה-
RIA
,
ומעבירה את הניתוחים למשרדים המפיצים ולציבור הרחב, לצורך שיפור ביצוע הליכי ה-
RIA
.
עמותת רווח נקי הוקמה על ידי שורה של משפטנים וכלכלנים, במטרה לייעל את המשק הישראלי -
להגביר את התחרות, השקיפות, ולהטמיע מדיניות רגולציה חכמה. פרויקט "תו איכותRIA
: הערכת
:תהליכי רגולציה" הוא פרויקט הדגל של העמותה (לעיונכם קישור לכל דוחות ה-
RIA
שנותחו על ידי
.)העמותה במסגרת הפרויקט
,בברכה
הדס עציץ
מחלקת קשרי ממשל
עמותת רווח נקי
:העתק
מר יואל בריס, יו"ר רשות האסדרה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
2
נספח
'א
י׳
'באדר ב | , תשפ"ד20.03.2024
:לכבוד
גב׳ מיכל פינק– סמנכ״לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות
משרד
הכלכלה והתעשייה
:מספרנו14
2024.01.
,שלום רב
:הנדון ניתוח תו איכותRIA: דוח הערכת השפעות אסדרה בנוש א תזכיר חוק
התקנים (עמידה בדרישות אסדרה אירופית)(תיקון מס' _), התשפ"ד–
2024
.
מדד רווח נקי–
24.60
קטגוריה כתומה
,הרינו מתכבדים להציג בפניכם את ניתוח עמותת רווח נקי1
לדוח הערכת השפעות האסדרה
שפרסמתם ב מרץ2024
בעניין
תזכיר חוק התקנים (עמידה בדרישות)אסדרה אירופית
(תיקון
מס'__), התשפ"ד–
2024
.
2
מדובר בתהליך בינוני שמומלץ מאוד לשוב ולבצע בו עבודה יסודית
.לפני אימוץ האסדרה
:תמצית האסדרה
טיוטת האסדרה מבקשת
לצמצם
,אסדרה ונטל בירוקרטי על יצרנים, יבואנים
,וקמעונאים
לקדם
,התחרות
לעודד
,סחר חופשי בין מדינות להרחיב את
היצע המוצרים
,שמיובאים לשוק המקומי
ולהפחית את יוקר המחיה. זאת, על ידי קביעת
,מסלול ייבוא אפשרי
נוסף למסלולי הייבוא הקיימים כיום, שיתבסס על הערכה כי הטובין עומדים בדרישות
הרגולציה האירופית ללא צורך בעמידה בתקנים רשמיים .
:השפעה משקית נראה כי לאסדרה השפעה משקי.ת גדולה3
אולם, מכיוון שהניתוח כלל לא
עורך כימות עלויות, ל א ניתן לקבוע
את היקף ההשפעה המשקית
.באופן וודאי
1
עמותת רווח נקי הוקמה על ידי שורה של משפטנים וכלכלנים, במטרה לייעל את המשק הישראלי-
להגביר
את התחרות, השקיפות, ולהטמיע מדיניות אסדרה חכמה. לאתר העמותה לחצו
כאן . ניתוח זה הינו חלק
מ"
פרויקט תו איכותRIA: הערכת תהליכי רגולציה",
במסגרתו מנותחים תהליכי גיבוש אסדרה, כפי שהם
משתקפים בדוחות ה-
RIA, ומועברים למשרדים המפיצים ולציבור הרחב לצורך שיפור ביצוע תהליכי ה-
RIA.
2 כאמור, ניתוח זה
מתייחס
לדוח הערכת השפעות הרגולציה שפרסמתם
בתאריך08.03.2024
באתר
.החקיקה הממשלתי
.למתודולוגיית הניתוח שלנו, ראו נספח א
3
.השפעה משקית על פי המתודולוגיה של רווח נקי נקבעת על פי קריטריונים כמותניים ואיכותניים מבחינה
כמותית , אסדרה בעלת השפעה של עד6
מלש"ח
תיחשב לאסדרה קטנה; אסדרה בעלת השפעה בין6
-
30
מלש"ח תיחשב לאסדרה בינונית; אסדרה בעלת השפעה מעל30
.מלש"ח תיחשב לאסדרה גדולה מבחינה
איכותית , הקריטריונים שישפיעו על הסיוג הם קביעת חובת רישוי; היקף הנזק שהאסדרה נועדה למנוע; היקף
האוכלוסייה המושפעת; מורכבות האסדרה (חומרת הבעיה, היקף שק״ד שיש למקבלי ההחלטות, היקף וגודל
ההשפעה הצפויה של המדיניות (בדגש על עלויות והשפעות לא רצויות), דחיפות); היקף ה שפעה פוטנציאלית
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
3
בפתח הדברים נציין כי בהתחשב בהיקפה של האסדרה והשפעתה על המשק הישראלי, ראוי
היה ל כל הפחות לתת זמן ראוי לתגובות ציבור באתר החקיקה הממשלתי, ולא זמן תגובה
מקוצר כפי שניתן. ובפרט, לאור העובדה כי לא נ
ערך שיתוף ציבור מקיף טרם קידומה
של
.האסדרה
קיימים הסדרים המופיעים בטיוטת האסדרה שאין לגביהם כל
התייחסות בדוח ה-
RIA
. כך
,למשל בשום שלב לאורך הדוח לא נאמר כי אימוץ האסדרה האירופית תיעשה עם התאמות או
שינויים כפי שנערכו וכפי שניתן לראות בתזכיר החוק(
כלומר, ראוי היה להדגיש איזה חלקים
מן האסדרה האירופית לא אומצו, מדוע, ולהסביר את ההסדרים החלופיים או את התוספות
שניתן לראות בתזכיר החוק).
,בנוסף ההסדרים הבאים כלל אינם מוזכרים בדוח
ה-
RIA
:
דרישות הסימון הישראלי שבתוספת החמישית לתזכיר החוק , העובדה שהאכיפה תהיה
.שוויצרית והמסמכים הנדרשים כדי להוכיח כי מוצר משווק באירופה
:ציונים בחלוקה לקריטריונים
ברצוננו להתייחס למספר קריטריונים
נוספים:שיש בעיננו לשפר טרם קידום האסדרה
■
הגדרת בעיה סיסטמתית וניתוח הבעיה (קריטריון2
:)
הניתוח כלל לא כולל נתונים
.התומכים את ההסבר לכך שהבעיה המוצגת הינה סיסטמתית
■
בחינת עלויות והשפעות שליליות
(קריטריון6
:)
הניתוח לא מכמת את העלויות הכרוכות
בכל חלופה.
כך למשל, עלויות בדיקת ההתאמה לדרישות הרגולציה האירופית ע״י
ביקורים של מפקחים מטעם הרגולטור במחסני היבואנים ובשווקים. בנוסף, החלופה
הנבחרת דורשת שני מנגנוני אכיפה שונים-
המנגנון הקיים, והקמת מנגנון חדש לאכיפה
וראוי היה להתייחס לעלויות הכרוכות בכך .
(על תקציב המדינה, על הציבור, על התחרות או על רמת המחירים); אסדרה בתחום חדש או שינוי מהותי
באסדרה קיימת; השפעה על מגזרים פגיעים ומוחלשים; חוסר ודאות לגבי הצלחת האסדרה; השפעה על מבנה
השוק המפוקח; משך ההשפעה של האסדרה. יצוין שהקביעה בדבר היקף ההשפעה המשקית
היא גמישה
.ויכולה להשתנות ממקרה למקרה
קריטריון
1
.
פתיחות
ונגישות
2.
הגדרת בעיה
סיסטמתית
וניתוח הבעיה
3 .
גיבוש
חלופות
4
.
שיתוף ציבור
וגורמים
ממשלתיים
5
.
בחינת
תועלות
6 .
בחינות עלויות
והשפעות
שליליות
7.
השפעות החלופות
על שיקולים
ציבוריים נוספים
8 .
השוואה בין
חלופות ובחירה
9 .
הגדרת
יעדים
10
.
החלטה
ציון
2.70
(מתוך
3.00
)
6.00
(מתוך
13.00
)
5.40
(מתוך
6.00
)
0.40
(מתוך
5.00
)
3.40
(מתוך
4.00
)
1.00
(מתוך
4.00
)
1.60
(מתוך
3.00
)
1.50
(מתוך
3.00
)
1.40
(מתוך
4.00
)
1.20
(מתוך
5.00
)
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
4
■
השוואה בין חלופות ובחירה
(קריטריון8
:)
הניתוח בוחן כל חלופה על ידי חמישה
פרמטרים מוגדרים של עלויות ותועלות, ועל כל פרמטר הניתוח קובע האם החלופה
עומדת בפרמטר ומנקד בהתאם. אולם, לא נראה שיש מתאם בין ההסבר המילולי לבין
הניקוד שניתן. בנוסף, גם כשיש מתאם, לא ברור מהו הבסיס האמפירי לשיטת הניקוד .
■
החלטה (קריטריון10
:)
לא נראה שטיוטת האסדרה גובשה בהסתמך על הניתוח. כך, הדוח
מתאר באופן כללי את ההסדר הנבחר, אך אינו
מתייחס פרטנית
לכל ההסדרים שנקבעו
.בו ושניתן לראות בטיוטת התזכיר, ואינו מזכיר או מתאר אותם כלל
את הפירוט המלא של הערותינו, והסבר מפורט של הציון לניתוח ניתן למצוא בגיליון הניתוח
המצורף למסמך זה. כמו כן, ככל שתרצו לקיים שיח על אודות הניתוח והציון, ובכלל זאת על
.היקף ההשפעה המשקית שנקבעה על ידינו, אנו עומדים לרשותכם
,בכבוד רב
:העתקים
.עו"ד יואל בריס, ראש רשות האסדרה
מר איגור דוסקלוביץ ,מנהל מינהל תקינה וממונה על התקינה – משרד הכלכלה והתעשייה .
גב׳ אילת זלדין ,יועצת משפטית – משרד הכלכלה והתעשייה.
עו"ד נילי אבן-חן
שיר אטיאס
מנכ"לית רכזת רגולציה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
5
גיליון ניתוח דוחRIA
–
תזכיר חוק התקנים (עמידה בדרישות אסדרה
אירופית)(תיקון מס' _), התשפ"ד–
2024
הערה
: הניקוד של קריטריוני
המשנה בצד שמאל של הטבלה מנורמל לסולם של5
-
0 .
.קריטריון משנה שנמצא כלא רלוונטי לניתוח לא נכלל במסגרת הציון הסופי
ניקוד
התייחסות מילולית
קריטריון
2.70
1
( . פתיחות ונגישות3
)נקודות
4.00
המידע והנתונים ששימשו את הדוח נגישים. כך, טיוטת האסדרה ודוח גיבוש
האסדרה מפורסמים באתר החקיקה וישנו פירוט של כל המסמכים ששימשו
.את הניתוח. אולם, הקישורים בניתוח לא עובדים
(א) האם המידע והנתונים
ששימשו את הניתוח
( ?נגישים1.5
)נקודות
5.00
דוח גיבוש האסדרה מקיף וברור לאדם מן הציבור. כך, המסמך כתוב בשפה
.בהירה, הוא כולל תקציר מנהלים, תרשימים ודיאגרמות
(ב) האם דוח גיבוש
האסדרה מקיף וברור
( ?לאדם מן הציבור1.5
)נקודות
6.00
2
. הגדרת בעיה
סיסטמתית וניתוח הבעיה
(
13
)נקודות
5.00
הניתוח מתאר בעיה לפיה הרגולציה החלה בישראל, בשונה מזו החלה
באירופה, מבוססת ברובה על תקנים. תקנים אלו מפרטים את תהליכי
הבדיקה של טובין ואת טווחי הערכים בהם צריכים טובין לעמוד. גישה זו
,שמה דגש רב יותר על התהליך ולא על התכלית (כמו למשל בטיחות, בריאות
איכות ס .)ביבה
:הניתוח מזהה כי גישה זו מובילה למספר בעיות סיסטמתיות
ראשית, ספקים בעולם נרתעים מלייצא לשוק הישראלי בשל הצורך לבצע
.התאמות רגולטוריות
שנית, אספקת מוצרים לשוק הישראלי דורשת יותר משאבים הן מבחינת
.עלות והן מבחינת זמן. זאת, בשל השוני בדרישות הרגולטוריות
שלישית, לעיתים התאמות עלו מבוצעות באופן שמשנה את מאפייני המוצר
.או באופן המצריך מסמכים שקשה להשיג כך שנחסם ייבוא מקביל
רביעית, על מנת להיכנס לשוק המקומי יש ללמוד את הדרישות הייחודיות
בו. התוצאה היא שנדרשת הקצאת משאבים שגוזרת שינויים במוצר, מהווה
.חסם משמעותי ומייקרת את המוצר
הניתוח מזהה כי בעקבות כל אלו, השוק נחסם לתחרות וישנה עליה מתמדת
.ביוקר המחיה
(א) האם הניתוח מזהה
כשל שוק או בעיה
( ?סיסטמתית אחרת6
)נקודות
0.00
.הניתוח לא כולל נתונים התומכים את ההסבר לכך שהבעיה סיסטמתית
(ב) האם הניתוח כולל
נתונים שתומכים את
ההסבר לכך שהבעיה היא
( ?סיסטמתית6
)נקודות
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
6
0.00
על פניו נראה כי יכול להיות קושי באיתור הנתונים הרלוונטיים לבעיה, אך
ראוי היה להתייחס לכך ולציין מה היא אי הוודאות או מה הוא הקושי
.בהשגתם
(ג) האם הניתוח מתחשב
באי וודאות לגבי קיומה או
( ?מאפייניה של הבעיה1
)נקודות
5.40
3
( . גיבוש חלופות6
)נקודות
5.00
הניתוח מתאר בהרחבה את המצב הקיים ואף את הרפורמות שנעשו בתחום
,התקינה לאורך השנים ומציין כי אלו הביאו לשינוי משמעותי בהליך הייבוא
אך מציין כי אף אחת מהן לא נתנה מענה מלא לנטל הבירוקרטי והחסמים
המהווים בעיה סיסטמתית. על כן, הניתוח מציין כי האתגרים צפויים להמשיך
.להתקיים ללא התערבות ממשלתית נוספת
(א) האם הניתוח מתייחס
למצב הקיים ללא שינוי
ההתערבות הממשלתית -
מה יקרה בעתיד אם
האסדרה לא תשתנה
( ?)"("חלופת האפס1
)נקודות
3.50
הניתוח בוחן2
חלופות מלבד חלופת האפס, ונראה כי חלופות אלה אמיתיות
.ומגוונות
,לפי החלופה הראשונה, יש לאמץ את הרגולציה האירופית באופן מלא
.ובכלל זה לבטל את שיטת התקנים
לפי החלופה השנייה, יש לקבוע מסלול ייבוא אפשרי, נוסף למסלולי הייבוא
הקיימים כיום, שיתבסס על הערכה כי הטובין עומדים בדרישות הרגולציה
.האירופית ללא צורך בעמידה בתקנים רשמיים
אולם, בתיאור ובחינת החלופות כלל לא ברורים ההסדרים שתחת כל חלופה
.מוצעת, ובפרט ההסדרים תחת החלופה הנבחרת
(ב) האם הניתוח כולל
בחינה של מספר חלופות
אמיתיות ומגוונות לטיפול
( ?בבעיה2
)נקודות
5.00
הניתוח מתייחס לכל הגורמים שיושפעו מכל חלופה. כך למשל, הניתוח
,מציין כי אימוץ החלופה הראשונה טומן בחובו אתגרים לרגולטור שצריך
למשל, להכיר את האסדרה האירופית המאומצת ולהעמיד תשתית בדיקה
.מתאימה שיכולה לבדוק התאמה לה
(ג) האם הניתוח מתייחס
לכל הגורמים שיושפעו
( ?מכל חלופה1
)נקודות
5.00
הדוח עורך סקירה בינ״ל מקיפה הן של המודל האירופי והן של המודל
השוויצרי, כולל הסבר מפורט על מושגים שונים, על פיקוח ואכיפה ועל כלל
.התהליכים שכרוכים בייבוא
(ד) סקירה בין לאומית
ואימוץ סטנדרטים בינ"ל
(2
)נקודות
0.40
4
. שיתוף ציבור וגורמים
( ממשלתיים משיקים5
)נקודות
0.00
בדוח לא נערך שיתוף ציבור כלל מלבד לציין כי בעריכת הסקירה הבינ״ל
נערך שיח עם יבואנים ויצרנים באיחוד האירופי, ושיח עם מומחים וארגוני
יצרנים בשוויץ. אולם, זהו שיתוף עם גורמים שאינם בישראל, ואין בניתוח
.פירוט של תוצרי השיח
באסדרה שהיקפה כה נרחב, ראוי היה לעשות שיתוף ציבור מקיף ונרחב עם
.השחקנים הרלוונטיים בשוק הישראלי
(א) האם נערך שיתוף
ציבור בכל השלבים
( ?הקריטיים בתהליך2
)נקודות
1.00
הדוח ערך שיתוף גורמים ממשלתיים משיקים, אך ,באופן חלקי בלבד. כך
,הדוח מציין כי הוא נכתב בשיתוף גורמים רלוונטיים לנושא מתוך המשרד
וכי בעריכת הסקירה הבינ״ל נערך שיח עם פקידי ממשל בשוויץ ורגולטורים
.באיחוד האירופי
באסדרה שהיקפה כה נרחב, ראוי היה לעשות שיתוף מקיף ונרחב עם
.השחקנים הרלוונטיים בשוק הישראלי
(ב) האם נערך שיח עם
גורמים ממשלתיים
משיקים בכל השלבים
( ?הקריטיים בתהליך2
)נקודות
0.00
.לא נראה שטיוטת הדוח פורסמה לקבלת התייחסות
,(ג) האם בסיום הניתוח
טיוטת הדוח פורסמה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
7
?לקבלת התייחסויות
(לפני קבלת ההחלטה
( )ומעבר לניסוח משפטי1
)נקודות
3.40
5
.
( בחינת תועלות4
)נקודות
5.00
.נראה כי הניתוח מתייחס לרמת האפקטיביות של כל חלופה בפתרון הבעיה
כך, לגבי חלופת האפס הניתוח מציין כי אמנם היא תקל נטל בירוקרטי המוטל
.על יבואנים, אך יוותרו פערים רגולטוריים המהווים חסם ייבוא
לגבי החלופה הראשונה, הניתוח מציין כי היא מייצרת מספר אתגרים
משמעותיים, ביניהם פגיעה באינטרסים ציבוריים ועלויות משמעותיות על
.יבואנים בהוכחת עמידה ברגולציה
בנוגע לחלופה השנייה, הניתוח מציין כי היא תגדיל את היצע המוצרים שניתן
,יהיה לייבא לישראל, תפחית נטל בירוקרטי, תגביר תחרות ותפחית מחירים
.אך צפויה עליה מסוימת בהיקף הסיכונים לאינטרסים ציבוריים
(א) האם הניתוח מתייחס
לרמת האפקטיביות של
כל חלופה בפתרון
( ?הבעיה2
)נקודות
3.50
הניתוח אכן מכמת את צמצום הנזק מהבעיה, אך הוא עושה זאת עבור
החלופה השנייה (החלופה המוצעת) בלבד. כך, הניתוח עורך הערכת עלויות
באמצעות מודלSCM
, בעזרתו הוא מחשב את החיסכון הצפוי בעקבות יישום
החלופה השנייה (החלופה המוצעת) ומציין כי צפוי חיסכון בירוקרטי של כ -
200
.מיליון דולר בשנה
(ב) האם יש כימות של
צמצום הנזק מהבעיה
?לאחר יישום כל חלופה
(2
)נקודות
1.00
6
. בחינת עלויות
( והשפעות שליליות4
)נקודות
1.00
הניתוח אכן מתייחס לבריאות הציבור, אך לא נראה כי ישנה התייחסות
מספקת בניתוח לאכיפה וההרתעה הדרושה על מנת למנוע סכנות לבריאות
הציבור עם בחירת החלופה המוצעת. ראוי היה להציג פתרונות קונקרטיים
להיקף האכיפה הדרוש בקיום אסדרה שכזו. על כן, ישנו חשש שיוטלו על
הציבור עלויות והשפעות לא רצויות כתוצאה ממוצרים שאינם מפוקחים
.כראוי
א) האם הניתוח מתייחס
לעלויות ולהשפעות הלא
רצויות שכל חלופה תטיל
על הציבור? [עלויות ציות
לאסדרה, עלויות עקיפות
( ]'וכו1.5
)נקודות
2.00
הניתוח לא מתייחס לעלויות שכל חלופה תטיל על הממשלה. אמנם הניתוח
מתייחס ליכולת הרגולטור ליישם כל חלופה מוצעת, אך הניתוח לא מפרט
מהם המשאבים והתקנים הנדרשים על מנת לפקח על יישום החלופה
המוצעת כראוי, כך שלא תיווצר סכנה לשלום הציבור. בנוסף, החלופה
הנבחרת דורשת שני מנגנוני אכיפה שונים-
המנגנון הקיים, והקמת מנגנון
.חדש לאכיפה וראוי היה להתייחס לעלויות הכרוכות בכך
(ב) האם הניתוח מתייחס
לעלויות שכל חלופה
?תטיל על הממשלה
,[תקציב תפעולי, תקנים
( ]זמן עבודה1
)נקודות
1.00
.הניתוח לא מכמת את העלויות הכרוכות בכל חלופה
הניתוח מכמת רק את החיסכון מיישום החלופה המוצעת, אך אינו מכמת את
העלויות מיישומה. כך למשל, עלויות בדיקת ההתאמה לדרישות הרגולציה
האירופית ע״י ביקורים של מפקחים מטעם הרגולטור במחסני היבואנים
ובשווקים. בנוסף, החלופה הנבחרת דורשת שני מנגנוני אכיפה שונים -
המנגנ ון הקיים, והקמת מנגנון חדש לאכיפה וראוי היה להתייחס לעלויות
.הכרוכות בכך
(ג) האם יש כימות של
העלויות שכרוכות בכל
( ?חלופה1.5
)נקודות
1.60
7
. בחינת השפעות
החלופות על שיקולים
( ציבוריים נוספים3
)נקודות
0.00
למרות שהאסדרה עתידה להשפיע באופן ישיר על ,עסקים קטנים ובינוניים
מלבד לציין כי האסדרה תפתח את השוק ליבואנים נוספים, הניתוח כלל לא
.בוחן את מידת ההשפעה האפשרית על העסקים הקטנים והבינוניים
(א) האם הניתוח בוחן את
השפעת החלופות על
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
8
?עסקים קטנים ובינוניים
(1
)נקודות
5.00
הניתוח כולו עוסק בקידום .תחרות והפחתת יוקר המחיה
(ב) האם הניתוח בוחן את
השפעת החלופות על
קידום התחרות הענפית
( ?והפחתת יוקר המחיה1
)נקודות
3.00
הניתוח אכן בוחן את השפעת החלופות על אינטרסים נוספים כגון בריאות
הציבור, בטיחות הציבור ואיכות הסביבה, אולם הוא עושה זאת באופן כללי
בלבד ואינו מפרט את הדרכים הקונקרטיות בהן אינטרסים אלו עלולים
.להיפגע ביישום כל חלופה מוצעת
(ג) האם הניתוח בוחן את
השפעת החלופות על
זכויות ואינטרסים
( ?ציבוריים נוספים1
)נקודות
1.50
8
. השוואה בין חלופות
( ובחירה3
)נקודות
2.00
הניתוח בוחן כל חלופה על ידי חמישה פרמטרים מוגדרים של עלויות
ותועלות, ועל כל פרמטר הניתוח קובע האם החלופה עומדת בפרמטר ומנקד
.בהתאם
.אולם, לא נראה שיש מתאם בין ההסבר המילולי לבין הניקוד שניתן
כך למשל, בנוגע לחלופת האפס הניתוח מציין לחיוב כי היא מפחיתה נטל
רגולטורי כיוון שהיא מצמצמת את כמות המוצרים החייבים בקבלת אישור
הרגולטור. אולם, בניתוח נקבע כי החלופה עומדת בקריטריון זה ברמה
בינונית בלבד וניקד אותה3
.
.בנוסף, גם כשיש מתאם, לא ברור מהו הבסיס האמפירי לשיטת הניקוד
(א) האם הניתוח בוחן כל
חלופה בהיבטי עלות -
( ?תועלת1.5
)נקודות
3.00
,נראה כי הניתוח מזהה את החלופה שבסך הכל ממקסמת את הערך לחברה
אך לא ניתן לקבוע זאת בוודאות. זאת, מכיוון שלא נערך שיתוף ציבור, לא
.כומתו עלויות, ולא הובאו נתונים התומכים את היותה של הבעיה סיסטמתית
בנוסף, ניתוח העלות -
.תועלת אינו מנומק דיו
(ב) האם הניתוח מזהה את
החלופה שבסך הכול
(עלות -
תועלת) ממקסמת
?את הערך לחברה (
1.5
)נקודות
1.40
9
( . הגדרת יעדים4
)נקודות
3.50
הניתוח מגדיר כי מטרת התיקון המוצע היא צמצום האסדרה והנטל
הבירוקרטי על יצרנים, יבואנים, וקמעונאים, קידום התחרות, עידוד סחר
חופשי בין מדינות, הרחבת היצע המוצרים שמיובאים לשוק המקומי, הגדלת
.התחרות והפחתת יוקר המחיה
זאת, תוך שמירה על אינטרס הציבור המוגן
.)(בטיחות, בריאות ואיכות הסביבה
בנוסף, הניתוח קובע פרמטרים מפורטים לבחינת אפקטיביות הרפורמה
המוצעת בהשגת המטרה ומציין כי הבחינה תתבצע לאחר כניסת הרפורמה
לתוקף והעמדת התשתית שתאפשר לממונה וליבואנים לבדוק את עמידת
.הטובין ברגולציה האירופית
.אולם, הניתוח לא מגדיר יעדים מדידים לבחינה האם הושגה מטרת האסדרה
(א) האם הניתוח כולל
הגדרה ברורה של
,המטרות ויעדים מדידים
ומועד לבחינת עמידה
( ?בהם2
)נקודות
0.00
.לא הוגדרה שיטת מעקב אחר עלויות האסדרה
(ב) האם הוגדרה שיטת
מעקב אחר עלויות
( ?האסדרה1
)נקודות
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
9
0.00
.לא הוגדרה שיטת פעולה במידה שהאסדרה לא עמדה ביעדיה
(ג) האם הוגדרה שיטת
פעולה במידה שהאסדרה
( ?לא עמדה ביעדיה1
)נקודות
1.20
10
( . החלטה5
)נקודות
1.00
לא נראה שטיוטת האסדרה גובשה בהסתמך על הניתוח. כך, הדוח מתאר
באופן כללי את ההסדר הנבחר, אך אינו כולל התייחסות פרטנית לכל
ההסדרים שנקבעו בו ושניתן לראות בטיוטת התזכיר, ואינו מזכיר או מתאר
.אותם כלל
לדוגמא, דרישות הסימון הישראלי שבתוספת החמישית לתזכיר החוק כלל
.לא מוזכרות בדוח
(א) האם טיוטת האסדרה
גובשה בהסתמך על
( ?הניתוח3
)נקודות
3.00
נראה כי מקבל ההחלטות בחר בחלופה שבסך הכל ממקסמת את הערך
לחברה. אולם, לא ניתן לקבוע זאת בוודאות. זאת, מכיוון שלא נערך שיתוף
ציבור, לא כומתו עלויות, ולא הובאו נתונים התומכים את היותה של הבעיה
סיסטמתית. בנוסף, ניתוח העלות-
.תועלת אינו מנומק דיו
כמו כן, הדוח לא מציין בפירוש מה מכל אח ד מה מודלים שנבחנו בסקירה
הבינ״ל הוחלט לאמץ
ועל כן לא ברור איך החלופה הנבחרת מסתמכת על
הרגולציה שנבחנה מהעולם. נראה מהסתכלות בתזכיר החוק כי המודל
.השוויצר שולב באכיפת ההסדר, אך עניין זה כלל לא נדון כחלק מהדוח
(ב) האם מקבל ההחלטות
בחר בחלופה שממקסמת
את הערך לחברה או נימק
מדוע בחר בחלופה
( ?אחרת1
)נקודות
0.00
הניתוח לא קובע יעדים מדידים ומנגנון מחייב לבחינת השפעות האסדרה
בפועל או מועד לבחינת עמידת האסדרה מחדש מלבד לציין כי בחינת
האפקטיביות שלה תתבצע לאחר כניסת הרפורמה לתוקף והעמדת התשתית
שתאפשר לממונה וליבואנים לבדוק את עמידת הטובין .ברגולציה האירופית
(ג) האם נקבעו יעדים
מדידים ומנגנון מחייב
לבחינת ההשפעות בפועל
של האסדרה ולבחינת
ההצלחה של האסדרה
( ?בהשגת מטרותיה1
)נקודות
24.60
סה"כ (עד50
)נקודות
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
10
נספח א-
מתודולוגיה
פירוט המתודולוגיה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
11
כפי שמתואר בדיאגרמה שלעיל, שיטת העבודה שלנו מתבססת על קריאה מעמיקה של הדוח
וניתוח שלו בהתאם לעשרה קריטריונים. כל קריטריון מחולק לתתי שאלות המנוקדות בין0 ל-
5
., ולבסוף משוקללות לציון סופי בהתאם למשקולת הקריטריון4
כל תהליך שייבחן יקבל ציון
מסכם בין0 ל-
50
. להלן פירוט הקריטריונים והמשקולות המעודכנים לשנת2024
:
1.
( פתיחות ונגישות3
)נקודות
(1)
?האם המידע והנתונים ששימשו את הניתוח נגישים
(2)
?האם דוח גיבוש האסדרה מקיף וברור לאדם מן הציבור
2.
הגדרת בעיה סיסטמתית וניתוח הבעיה(
13
)נקודות
(1)
?האם הניתוח מזהה כשל שוק או בעיה סיסטמתית אחרת
(2)
?האם הניתוח כולל נתונים שתומכים את ההסבר לכך שהבעיה היא סיסטמתית
(3)
?האם הניתוח מתחשב באי וודאות לגבי קיומה או מאפייניה של הבעיה
3.
( גיבוש חלופות6
)נקודות
(1)
האם הניתוח מתייחס למצב הקיים ללא שינוי ההתערבות הממשלתית-
מה יקרה
?)"בעתיד אם האסדרה לא תשתנה ("חלופת האפס
(2)
?האם הניתוח כולל בחינה של מספר חלופות אמיתיות ומגוונות לטיפול בבעיה
(3)
?האם הניתוח מתייחס לכל הגורמים שיושפעו מכל חלופה
(
4
)
סקירה בין לאומית ואימוץ סטנדרטים בינ"ל
4
.
שיתוף ציבור וגורמים( ממשלתיים משיקים5
)נקודות
(1)
?האם נערך שיתוף ציבור בכל השלבים הקריטיים בתהליך
(2)
?האם נערך שיח עם גורמים ממשלתיים משיקים בכל השלבים הקריטיים בתהליך
(3)
האם בסיום הניתוח, טיוטת הדוח פורסמה לקבלת התייחסויות? (לפני קבלת ההחלטה
)ומעבר לניסוח משפטי
5.
( בחינת תועלות4
)נקודות
(1)
?האם הניתוח מתייחס לרמת האפקטיביות של כל חלופה בפתרון הבעיה
(2)
?האם יש כימות של צמצום הנזק מהבעיה לאחר יישום כל חלופה
6.
( בחינת עלויות והשפעות שליליות4
)נקודות
4
למשל, ציון4
במשקולת5 שווה ל-
4
נקודות, אך במשקולת10
הוא שווה ל-
8
.נקודות, וכן הלאה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
12
(1)
?האם הניתוח מתייחס לעלויות ולהשפעות הלא רצויות שכל חלופה תטיל על הציבור
[עלויות ציות ]'לרגולציה, עלויות עקיפות וכו
(2)
,האם הניתוח מתייחס לעלויות שכל חלופה תטיל על הממשלה? [תקציב תפעולי, תקנים
]זמן עבודה
(3)
?האם יש כימות של העלויות שכרוכות בכל חלופה
7.
( בחינת השפעות החלופות על שיקולים ציבוריים נוספים3
)נקודות
(1)
?האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על עסקים קטנים ובינוניים
(2)
האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על קידום התחרות הענפית והפחתת יוקר
?המחיה
(3)
?האם הניתוח בוחן את השפעת החלופות על זכויות ואינטרסים ציבוריים נוספים
8.
( השוואה בין חלופות ובחירה3
)נקודות
(
4
) האם הניתוח בוחן כל חלופה בהיבטי עלות-
?תועלת
(5) האם הניתוח מזהה את החלופה שבסך הכל (עלות-
תועלת) ממקסמת את הערך
?לחברה
9.
( הגדרת יעדים4
)נקודות
(1)
האם הניתוח כולל הגדרה ברורה של המטרות ויעדים מדידים, ומועד לבחינת עמידה
?בהם
(2)
?האם הוגדרה שיטת מעקב אחר עלויות האסדרה
(3)
?האם הוגדרה שיטת פעולה במידה שהאסדרה לא עמדה ביעדיה
10
.
( החלטה5
)נקודות
(1)
?האם טיוטת האסדרה גובשה בהסתמך על הניתוח
(2)
האם מקבל ההחלטות בחר בחלופה שממקסמת את הערך לחברה או נימק מדוע בחר
?בחלופה אחרת
(3)
האם נקבעו יעדים מדידים ומנגנון מחייב לבחינת ההשפעות בפועל של האסדרה
?ולבחינת ההצלחה של האסדרה בהשגת מטרותיה