חומר רקע

האגודה לזכויות )האזרח בישראל (ע"ר| جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel נחלת בנימין75 תל אביב6515417 | شارع نحالت بينيامين ٥٧ تل ابيب| 75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv טלפון هاتف : 5608185 - 03 Phone: | פקס فاكس : 5608165 - 03 Fax: | [email protected] , www.acri.org.il הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון– הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג2023 הצעת החוק אשר עתידה לעלות ביום א' הקרוב לדיון בוועדת השרים לחקיקה פוגעת אנושות בזכויות ,החוקתיות של סטודנטים לחופש הביטוי, לכבוד ולזהות ו חותרת תחת זכותם לרכוש חינוך והשכלה גבוהה . הצעת החוק, אשר חוברת להצעות חוק דומות, אחת מיני רבות המבקשות לפגוע במיעוט הפלסטיני בישראל, מבקשת לחייב מוסדות אקדמיים להשעות סטודנטים, להרחיקם לצמיתות מהמוסד ולא להכיר בתארים שרכשו בחו"ל בשל ביטויים שלכאורה נתפסים כתמיכה בטר ור; זאת תוך התעלמות מההגנות כבדות המשקל שמעניק הדין לחופש הביטוי, ובסתירה לדרישת היסוד הנפשי .המעוגנת בחוק העונשין, לפיה אדם מבצע עבירה רק אם היה מודע לכך שהתנהגותו מהווה עבירה מדובר בהצעת חוק מסוכנת, המבקשת למשטר מחשבות ולצנזר שיח ציבורי, ולהפליל ביטויים אף אם .אלה ניתנים לפירושים שונים. ספק גדול אם ההצעה תעבור את מבחן בג"ץ עוד מבקשת ההצעה לאסור על הנפת דגלי הרשות הפלסטינית (כך לפי הצעת החוק) במוסדות .אקדמיים ולהעניש את מניפיהם, אף שהנפת הדגל פלסטין חוקית לחלוטין הצעת החוק, אשר בין היתר כורכת בין ה דגל ה פ לסטיני ל בין תמיכה בטרור, חותרת תחת פסיקות בג"ץ, סותרת את מעמדה .הרם של הזכות לביטוי, ומתעלמת מהמבחנים המחמירים שנקבעו בפסיקה לפגיעה בו בניגוד לנטען בדברי ההסבר ל ה הצעה, , לפיהם היא נועדה להעניק למוסדות אקדמיים כלים לפעולה נגד תמיכה ,בטרור הצעת החוק פוגעת בח ופש האקדמי של אותם מוסדות. היא מצרה את האוטונומיה של המוסדות להשכלה גבוהה ומכתיבה להם את הכללים למשטור ,חופש הביטוי של הסטודנטים בהם וכן כופה עליהם את החובה לנקוט בענישה ואת היקפה. להוראות שבהצעת החוק אין אח ורע בחקיקה שעוסקת במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל. זוהי הצעת חוק המבקשת להחליף את שיקול הדעת ואת תקנוני המשמעת של המוסדות להשכלה גבוהה, כל זאת לא במטרה ל הטיב עם ציבור הסטודנטים .ולהבטיח את זכויותיו, אלא כדי לגרוע ולצמצם מאותן זכויות החוק בישראל כבר אוסר על תמיכה בטרור והסתה לו. חוק המאבק בטרור, תשע"ו2016 , אוסר על ,גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור לרבות ,בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה הצגת סמ לים והנפת דגלים, וקובע עונש מאסר בן שלוש שנים על כך. סמכות להחרים ,דגל ולנקוט בהליכים פליליים נגד מי שהניף דגל שעלול להביא לפגיעה בביטחון המדינה או בסדר ,הציבורי קיימת זה מכבר בסעיף 82 לפקודת המשטרה [נוסח חדש ,]התשל"א- 1971 . פגיעה בחופש הביטוי חופש הביטוי הוא מערכי היסוד של מדינת ישראל, זכות חוקתית המעוגנת כיום בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אף חוק זכויות הסטודנט, שהצעה זו מבקשת לתקן, קובע בסעיף6 " לו כי לכל סטודנט ."החופש להתארגן ולהפגין בכל תחום ונושא בשורת פסקי דין עיגן בית המשפט העליון את מעמדו של חופש ה."ביטוי כזכות יסוד, "זכות עילאית", "העומדת בלבת הדמוקרטיה חופש הביטוי הפוליטי– אשר הצעת החוק מבקשת למעשה לבטלו – זוכה להגנה משפטית מרבית. זאת בשל חיוניותו לקיום ,משטר דמוקרטי, חשיבותו החברתית והיותו חשוף יותר מכל צורת ביטוי להתנכלות מצד השלטון כפי שמוכי .חה אף הצעת חוק זו )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 2 חופש הביטוי אינו רק הח ירות ל בטא דברים בשקט ובנועם, אלא גם, ואולי בעיקר, החופש לבטא דברי זעקה הצורמים,לאוזן ,אף אם הם עשויים לפגוע ברגשות ובהתאם להציג סמלים אשר עשויים להיות לצנינים בעיני חלקים בציבור. לא מכבר, בספטמבר2020, ניתן פסק די נו של בית המשפט העליון בעניין שלט מחאה אשר הוצב מול בית הנשיא, והעירייה תבעה לסלקו (עע"מ1775/20 .)התנועה למען איכות השלטון נ' עיריית ירושלים בית המשפט חזר על ההלכות המושרשות היטב בדבר עליונותה של הזכות לביטויו ומשמעותה במשטר דמוקרטי, ושב ועיגן את הכלל הבס יסי, לפיו נוכח משקלו הסגולי הנכבד, אין מגבילים את חופש הביטוי אלא אם קיימת הסתברות קרובה לוודאי לפגיעה קשה וממשית בערך מתנגש. ההצעה אשר .על השולחן מתעלמת מכך לחלוטין בשל מעמדה החוקתי הנכבד של הזכות לביטוי, התווה פרקליט המדינה כללים מחמירים להעמדה לדין ופת.יחה בחקירה בשל עבירות ביטוי, או כאלה המשיקות להן1 הצעת החוק מבקשת לדלג על המסננים הפרוצדורליים של אישור הפרקליטות לפתיחה בחקירה בשל עבירת ביטוי ושל אישור היועמ"ש להגשת כתב אישום, ולקבוע דין נפרד למוסדות אקדמיים בעניין. גם בשל כך היא אינה מידתית וצפויה להי.פסל בבג"ץ הניסיון להפליל את הנפת דגל פלסטין הצעת החוק , אשר מונעת מתפיסות עולם לאומניות קיצוניות של מנסחיה, כורכת בין הנפת דגל פלסטין לבין תמיכה בטרור, ומבקשת לאסור על הנפתו כליל במרחב הציבורי האקדמי. ההצעה סותרת פסיקות בג"ץ העוסקות בדגל, חותרת תחת ההגנות כבדות המשקל שמעניק הדין לחופש .הביטוי, ומתעלמת מהנחיות היועמ"שים לממשלה לדורותיהם כבר בשנת1993 בעקבות ועידת מדריד והסכמי אוסלו שיצרו יחסים רשמיים, דיפלומטיים וביטחוניים עם אש"ף, ובהמשך גם עם הרשות הפלסטינית, קבע היועמ"ש כי נוכח המצב המדיני אין כל עניין לציבור בנקיטת הליכים פליליים נגד מי שנטען כי הניף את דגל אש"ף. על הנחיה זו חזר היועמ"ש בספטמבר2014 . הנחיות היועמ"שים קובעות, כי המצב המדיני בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית מחייב מדיניות מקלה במיוחד בדבר הנפת דגל פלסטין, ומתוות מבחנים מחמירים לאיסור ע ,ל הנפת הדגל. היותו לצנינים בעיני חלק מהציבור וחברי הכנסת, אינן עומדות במבחנים אלה לפיהם ניתן לפגוע בדגל ובמניפיו רק כאשר ישנו חשש ברמת הסתברות גבוהה שהנפת הדגל תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור, או כאשר מתעורר חשד ממשי כי הנפת הדגל מהווה עבירה של הזדהות עם ארגון טרור או גילוי אהדה אליו (ולא עם הרשות הפלסטינית והעם הפל ס.)טיני כולו .ניסיונות לתקוף בבג"ץ את הנחיות היועמ"שים לא צלחו כבר ב־1993 נדחתה עתירתו לבג"ץ של ח "כ שאול יהלום מהמפד"ל נגד מפכ"ל המשטרה והיועמ"ש בדרישה שיורו להסיר דגלי פלסטין שהונ פו במקומות ש ונים בישראל .ובגדה המפכ"ל רפי פלד השיב אז ליהלום כי "בעקבות הסכם ."השלום, אין ארגון אש"ף מהווה ארגון טרוריסטי, ולפיכך הנפת דגל אש"ף אינה מהווה עבירה גם היועמ"ש, יוסף חריש, גיבה את עמדתו ( בג"ץ5883/93 יהלום, חבר כנסת נ' המפקח הכללי.) 1 הנחיית פרקליט המדינה2.40 "מדיניות העמדה לדין בתיקים שנפתחו על רקע הפגנות או אירועי מחאה( 25.8.2020 ;) הנחיה14.12 "אישור פתיחה בחקירה והעמדה לדין בעבירות ) או עניינים בעלי רגישות מיוחדת15.12.2019 ) .( )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 3 בנובמבר2022 ניתן פסק ד ינו של בית המשפט העליון בעתירה אשר תקפה את מדיניות המשטרה כלפי הדגל ומניפיו בהפגנות השבועיות שנערכות למעלה מעשור בשכונת שייח ג'ראח בירושלים המזרחית (בג"ץ1386/22 דיאב נ' מפכ"ל משטרת ישראל). בית המשפט חזר על הנחיות היועצים המשפטיים ,לממשלה הדגיש כי אין לפעול באופן גורף להסרת הדגלים לדין בגין הנפתם, וכי יש לבחון את .נסיבותיו של כל מקרה ומקרה העתירה נדחתה בעקבות התחייבות המשטרה שכך היא פועלת וכי ,תעדכן בקרב את הנחיות היועמ"ש בקרב השוטרים ,אלא שהצעת החוק מתעלמת אף מפסיקות בג"ץ ומבקשת לקבוע איסור גורף על .הנפת הדגל במוסדות אקדמיים הנפת דגל פלסטין אינה מהווה הזדהות עם ארגון טרור, ודומה שמנסחי הצעת החוק מודעים לכך " היטב, שכן הם מבקשים להעניש סטודנטים בגין הנפת דגל של מדינת אויב, ארגון טרור או הרשות ."הפלסטינית אלא שדגל פלסטין מ הווה סממן זהות לאומית, אינדיב ידואלית וקולקטיבית, של פלסטינים ברחבי מדינת ישראל, בשטחים אותם סיפחה וכבשה ובעולם, ואף סמל להתנגדות לכיבוש .ולדרישה לשוויון זכויות לפלסטינים אזרחי ותושבי ישראל, שיהודים רבים שותפים להם מדובר בתיקון מיותר לחוק, אשר מקריאת דברי ההסבר לו עולה במפורש כוונת מנס חיו: מחיקת הזהות הפלסטינית מהמרחב הציבורי האקדמי, והתנכלות למי שאינם מזוהים עם האתוס הציוני כפי ,שזה נתפס בימין הקיצוני, ערבים ויהודים כאחת. הניסיון לעגנו דווקא בחוק זכויות הסטודנט שמ טרתו היא לקבוע עקרונות רחבים לנגישות להשכלה גבוהה ול ז כויות האדם של הסטודנ ,טים ,""מתוך הכרה במחויבות החברה בישראל לזכויות אלה ולשוויון הזדמנויות בהשכלה גבוהה הוא .אבסורדי במיוחד פגיעה במוסדות להשכלה גבוהה ובחופש האקדמי הצעת החוק אף פוגעת בעקרון החופש האקדמי, מצרה את האוטונומיה של המוסדות להשכלה גבוהה בהסדרת תחום ההתנהגות והפעילות הציבורית בשטחן, מכתיבה להם את הכללים למשטור חופש .הביטוי של הסטודנטים באותם מוסדות, וכופה עליהם את החובה לנקוט בענישה ואת היקפה להוראות שבהצעת החוק אין אח ורע בחקיקה שעניינה המוסדות להשכלה הגבוהה בישראל. עסקינן בהצעה המבקשת להחליף את שיקול הדעת ואת תקנוני המשמעת של המוסדות להשכלה גבוהה, כל זאת לא במטרה להטיב עם ציבור הסטודנטים ולהבטיח את זכויותיו, אלא כדי לגרוע ולצמצם מאותן .זכויות חופש אקדמי הו א תנאי יסודי לקיומו של חינוך והשכלה החותרים ,לידע ל,חקירה מדעית לחשיבה ,ביקורתית ל שינוי חברתי ו לקיומו של משטר דמוקרטי . עקרון החופש האקדמי מעוגן בסעיף15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח– 1958, הקובע כי "מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל עניניו האקדמיים והמינהל יים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו. " ההגדרה של"ענינים אקדמיים ומינהליים " " בסעיף זה, היא רחבה וכוללת קביעת תכנית מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטת הוראה ולימוד, וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת." חופש אקדמי וחופש הבי טוי ה ם שני ערכי יסוד המשולב ים ז ה בז ה וחיוני ים לפריח תם של ידע, חשיבה .ביקורתית וקידום החברה חופש אקדמי וחופש הביטוי קשורים קשר בל יינתק . כדבריו של השופט עמית "במדינות דמוקרטיות, חופש הביטוי והחופש האקדמי הולכים שלובי זרוע" (בג"ץ2199/21 ועדת השופטים להענקת פרס ישראל נ' שר החינוך , פסקה15 , פורסם ביום21.8.2021 ), שכן הם )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 4 עמודי תווך חיוניים עבור סביבה אינטלקטואלית משגשגת וחברה מתקדמת ו דמוקרטית. חופש אקדמי מגן על החופש לחקור, לפקפק ולאתגר ידע מבוסס, בעוד שחופש הביטוי מאפשר זירה פתוחה לשיח ציבורי וביקרות ול הפצה וה חלפה של רעיונות. הגנה וקידום עקרונות אלו חיוניים לטיפוח .חשיבה ביקורתית, קידום ידע ושמירה על עקרונות דמוקרטיים קידום הצעת החוק יפגע בצורה חמורה בעקרונות אלו, ויסמן תחילתו של מדרון חלקלק לעוד חקיקה שתכרסם מהחופש האקדמי המוגבל ממילא, בדמות חקיקה שתבקש להטיל סנקציות על מוסדות להשכלה גבוהה שלא יאכפו את הכללים שבהם חפץ השלטון. הצעות ברוח דומה כבר מונחות על ( שולחן הכנסת כהצעות חוק פרטיות/פ964/25 )