חומר רקע
השופט 'פרופ אליקים רובינשטיין
القاضي إ لياكيم روبينشتين
JUSTICE PROF. ELYAKIM RUBINSTEIN
המשנה
)לנשיאה (בדימוס
نائب الرئيسة
)(متقاعد
DEPUTY PRESIDENT (Ret.)
בית
המשפט
העליון
المحكمة العليا
THE SUPREME COURT
בישראל لدولة اسرائيل
OF ISRAEL
__________________________________________________________________
___________________________________________________________________________
רחוב שערי משפט, קריית דוד בן -
גוריון , ירושלים91950
91950
شارع
شعري اط پ مش ،
كريات ڤد يد بن
جوريون
،
القدس
Shaarey Mishpat St.Kiryat David Ben-Gurion Jerusalem 91950, Israel
TEL
:
074-7480778
,
מזכירות שופטים בדימוס074-7480730
FAX
:
074-7480-654
כ"ד בסיון, תשפ"ד
30
,ביוני2024
לכבוד
חבר הכנסת הרב יוסף טייב
יו"ר ועדת החינוך
הכנסת
ירושלים
,שלומות וברכה
:הנדון חוק הספריות הציבוריות
.נוטל אני חרות לפנות אליך ואל חברי הועדה הנכבדים בענין שהוא סמלית ומעשית בנפשו של עם הספר
,בישראל
שהעושר המיוחד בה
בתחום היהודי, לרבות התורני (שאולי לא היה כמותו
לפריחה)מימות עולם ,
ובתחומי הרוח בכלל מאפיין את מדינתנו
. הספריה הציבורית היא הכתובת בראש וראש ונה למי שאין ידם משגת
לרכוש ספרים, והיא מופת להיותנו עם הספר. הצעת החוק המונחת לפתחה של הועדה הנכבדה (הצע
ת
חוק
ה"ספריות הציבורית, תשפ ד-
2024
) פוגעת פגיעה קשה ביכולת ה ספריות הציבוריות למלא את יעודן. קראתי את
ההצעה וכן את נייר העמדה המפורט שהוגש לועדה על ידי
איגוד מנהלי הספריות הציבוריות, ש לתוכנו אני
.מצטרף
ארשה לעצמי
להביא לפניכם דברים שכתבתי לפני כשלושים וחמש שנים,
בכסלו תש"ן (דצמבר1989
)
,בהיותי מזכיר ממשלת האחדות בראשות ראש הממשלה יצחק שמיר
ש ממלא מקומו היה שמעון פרס. הדברים
נכתבו להתכנסות לכבוד יובל הת .אחדות הספרים בישראל. דומני שככוחם אז כן כוחם עתה
.""האמירה "עם הספר" ראשיתה שוות ערך לשם "עם התנ"ך
הביבליה, התנ"ך, הוא הספר: והב יב ליותקה היא הספריה; ומשה
רבנו אולי היה לחותם הקב ע של הספר, לזכרון ההיסטורי המלו ה
אומה, באמרו לקב"ה כי אם לא י מלא
בקשתו באשר להצלת העם
היהודי "מח ני נא מספרך אשר כתבת". בהצטוותו על מלחמת העם
2
היהודי בעמלק, שלצערנו נמשכת בגלגוליו השונים של עמלק בכל
דור ודור, אומר לו הקב"ה "כתוב זאת זכרון בספר ושים באוזני
יהושע". הזכרון בספר מלו ה אותנו מא ז. אמנם, קהלת בסיום ספרו
אומר "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספר ים אין קץ ולהג ה רבה
יגיעת בשר :"
אך רש"י אינו מפרש פסוק זה כפשוטו, אלא קושרו
לפסוק קודם: "דברי חכמים כדרבנות וכמסמרות נטועים בעלי
,אסופות ניתנו מרועה אחד". פסוק זה מיוחס על ידיו לתורה
נביאים וכתובים ...
ובפועל נראה הספר בעיני בני -
אנוש כדרך אל הנצח, כמעין התרסה
כנגד פקודת כ ל
האדם וכנגד הח י דלון. לא בכדי משתדלים ר בי
,מדינה להניח כתבים שבהם ימצאו ביטוי חייהם, הישגיהם
פולמוס ם
עם יריביהם והגותם. אין צורך להזכיר את דוד מלך
ישראל, אך אנו נתברכנו בתולדותינו במאה השנים הארונות
במנהיגות ש היתה בחלקה מעוגנת בספר כחלק מהו ייתה; בנימין
זאב הרצל, זאב ז'בוטינסקי ודוד בן גוריון הם דוגמאות הבולטות
בין ההולכים. בהקשר אחר, בעל החפץ חיים עליו השלום, מגדולי
התורה בליט א במאות הי"ט והכ', היה לעצמו –
לספריו –
לא רק
מחבר, אלא ג ם מו"ל ושנים רבות גם מוכר ספרים נודד; ותורת אמת
שלו , בתחום שמירת הלשון כנגד לשון הרע ובתחום ההלכה –
,עודנה אתנו. אגב, בצוואתו, ככל הידוע לי, התיר להדפיס את ספריו
כולם או חלקם, לכל החפץ בהם, אך מתוך התחייבות ליתן אחוז
מסוים מהם לבתי מדרשות ל .לימוד תורה
ישנה שאלה שודאי מטרידה רבים מאתנו כעם הספר, ועניינה
השפעתם של התקשורת האלקטרונית ושל עידן המחשב על
הקריאה בספרים. בענין זה היו נביאי שחור רבים , אך אמונתי היא
כי בסופו של דבר
מנצחת הרוח שבאנוש, שגם אם היא לובשת צורה
ופושטתה, סופה לחזור ליסודות התרבות וליסודות החינוך, ואלה
מתגלמים ובאים לידי ביטוי אמת –
.אך ורק בספר
ובה כתב נתן א ל תרמן, בשירו "על מות" לזכר ברל כצנלסון: "לי
הוא –
אמר הספר, כי זכרני בכל ארחות, וידע שרוף מחשבת עד
אפר
ולבנות מחשבה עד טפחות, וידע כי הרוח ראש חפץ והשאר בלעדיה
שפחות. לי הוא –
אמר הספר –
כי הייתי לו אב -
."שמחות"
בליל הסדר שני חלקים–
.הגדה והכופתאות. עולם הספר הוא בחינת הגדה. התקציבים הם הכופתאות
.קיצוץ בהם אינו מתיישב עם הרוח היהודית והישראלית
3
כמ י שבנערותו היה ספרן בבית ספר ועובד בחנות ספרים משפחתית, וכצרכן שנים רבות של שירותי
ספריות למיניהן, מאמין אני שהמבקש לשמר את מהותנו כעם הספר לא יתן יד לפגיעה בתקציבי הספריות
הציב
וריות, פגיעה שהיא בחינת "כבשת הר
ש",
פירור בתוך תקציב המדינה, וכן לא יתן יד
להדר ת נציגיהן. ראוי
גם לעודד צעירים להצטרף לעולם הספרנות והמידענות, עולם דינמי ששינה פניו בחידושי הטכנולוגיה–
אך לא
.שינה את מהותו
.אנא מכם