חומר רקע
יועצים
ליבי הורוביץ
שרון אליהו מקסLL.M
ליאת ורנר
רחל בן-
)ארי (בר רב האי
גילת ויזל-
סבןLL.M
דנית ביטון
אפרת שגיאLL.M
שחר הופמן
עירית הוכרמן D.Sc
משה פרזנצ'בסקי
ע ו
מרי אדרעי
תמר גינזבורג
אסף גילה
עביר אסדיLL.M
עומר הייבלום לונה הלון חלי דנקנר-כהן
ישי שנידורLL.M
ליאור מלכה
ניבי אטיאסM.urp
אבי גבאיLL.M
יובל אדלר
שיר ששון-
מצגר
רונן שקלרש
)גילי שפר (יופה
ספיר טלומק
שירן דרזנר
ערן אלוני
ברטה לוין
ענת לזרLL.M
ארז מילנר
רבקה פורמן
רותם פיטרמן גינגולד
שי
נותקין
1
ביולי ,
2024
:מספרנו /ו293
-
18
:לכבוד
חה"כ יוסי טייב
יו "ר ועדת
החינוך של הכנסת
בדוא :"ל[email protected]
,שלום רב
:הנדון
הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון–
)מגבלות על תאי סטודנטים ופירוק תאים תומכי טרור
התשפ"ג-
2024
בשם החברים בור"ה–
ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל, אנ ו
מתכבד ות לפנות אליך בעניין שבנדון
כדלקמן .
1.
בימים אלה הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק שבנדון .
המדובר בגרסה מרוככת של הצעת חוק
קודמת אשר ביקשה להטיל מגבלות שונות על חופש הביטוי של סטודנטים במוסדות להשכלה
גבוהה. בגרסתה המעודכנת, כל שנותר ממנה הוא הצעה לאסור על תאי סטודנטים להביע תמיכה
במעשי טרור וארגוני טרור וכן הצעה לחייב מוסד למנוע המשך קיומו של תא סטודנטים שהפר את
.האיסור הנ"ל
2.
למותר לציין כי יובהר ויודגש מעל לכל ספק כי ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל, תומכים
בחוקים הקיימים נגד תמיכה בטרור או ההסתה לטרור, חוקים החלים על כל ל
אזרחי מדינת ישראל .
האוניברסיטאות מתנגד ות
נחרצות לכל הסתה או תמיכה בטרור .
,ואולם תפקידם
של
המוסדות
להשכלה
גבוהה
אינו
לשמש
חלק
מזרועות
האכיפה
של מדינת
ישראל .
3.
בדומה להצעות אחרות העומדות על שולחנה של הכנסת בימים אלו, גם הצעה זו מבקשת לרתום את
המוסדות להשכלה גבוהה כחלק מרשויות האכיפה במדינת ישראל, וליצור "מסלול מקוצר" אשר
.יעקוף את הקשיים הטבועים בקביעה לפיה התנהגות מסוימת אכן עלתה כדי הסתה לטרור
2
4.
כבר במצב הנורמטיבי הקיים ,
'קובע ס24
לחוק המאבק בטרור
התשע"ו-
2016
כי גילוי הזדהות עם
ארגון טרור והסתה לטרור הינן עבירות פליליות. בצד זאת, לנוכח מורכבות הקביעה כי התנהגות
'מסוימת אכן עולה כדי הסתה לטרור או הזדהות עם ארגון טרור, קובע ס24
(ה) לחוק המאבק
בטרור כי "לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ."
5.
:הטעם למגבלה זו הוסבר בדברי ההסבר להצעת חוק המאבק בטרור
בסעיף המוצע נכללות כמה התנהגויות, בדרגת חומרה משתנה, שהמשותף להן הוא
.הבעת תמיכה פומבית בארגון טרור או במעשי טרור
יודגש כי בשל רגישותם של
איסורים אלה, אשר יש בהם הגבלה של זכות היסוד לחופש ביטוי, ובשל הזהירות
הרבה הדרושה בקביעת הגבול שבין ביטוי מותר לביטוי שהוא אסור , נקבע, בסעיף
קטן (ה) המוצע, כי הגשת כתב אישום לפי סעיף זה מותנית באישור היועץ המשפטי
לממשלה.
6.
והנה בענייננו, מבוקש כי המוסדות להשכלה גבוהה יקבעו קביעה פוזיטיבית כי מעשה מסוים אכן
עלה כדי תמיכה בטרור ואף יפע י לו כלים כנגד המשך פעילותו של תא סטודנטים אשר פעל
,כאמור
.וזאת מבלי שהוגש בהכרח כתב אישום כאמור
7.
ממילא הדעת נותנת, כי במקרים בה ם
יש
תשתית עובדתית מוצקה כנגד תא סטודנטים המואשם
,בפעילות כאמור יש להגיש
כנגד חבריו כתב אישום
על כל המשתמע מכך ואין
צורך בכל פעולה
אופרטיבית של המוסדות להשכלה גבוהה .
8.
הצעת החוק אינה מבקשת לסייע בקידום המאבק בטרור
וזו אינה תכליתה. לצורך זה די במנג נ ונים
.הקבועים כבר עתה בחוק המאבק בטרור ובאיזונים הקובעים בו
9.
"הנוסח הכללי של החוק והשימוש במונח "תא סטודנטים ,
מונח שאינו מוגדר בחוק זכויות
הסטודנט (או בכל חוק אחר )
, אין לו משמעות אחידה בתקנונים של המוסדות השונים ובחלקם כלל
אינו קיים, מלמד אף הוא כי אין כל
צורך מעשי ב חוק
ו/או בפעולה של המוסדות .
10
.
תחת כסות של מאבק בטרור, מבקשת ההצעה
לחתור ,
פעם נוספת ,
לצמצום חופש הביטוי בקמפוסים
וליצירת "אפקט מצנן" והרתעה על השיח האקדמי, ולא כפי שהיא מתיימרת–
על ביצוע עבירות
פליליות של תמיכה בטרור או הזדהות עם ארגון טרור .
11
.
בצד הקשיים שתוארו לעיל, תוצר לוואי שלילי נוסף של ההצעה הוא פגיעה בקשרים הבינ"ל של
.ישראל בכלל, ושל המערכת האקדמית הישראלית בפרט
כבר עתה, מוסדות אקדמיים ישראליים
מתמודדים עם אקלים אקדמי בינלאומי שהולך והופך עוין כלפיהם , גל של חרמות אקדמיים, כלפי
חוקרים ומוסדות ישראליים . אין מדובר רק ביישום של החלטות רשמיות, אלא גם בהתרופפות
."שקטה" או "אפורה" של מערכות יחסים בין מוסדות וחברי סגל ישראלים לעמיתיהם בעולם
12
.
ה דברים נוגעים בהיבט :ים שונים ומגוונים
הזמנת אקדמאים ישראליים לכנסים, הימנעות משיתופי
.פעולה מחקריים בין אקדמיים, קבלת אקדמאים צעירים לתכניות לימוד או פוסט דוקטורט ועוד
המדובר בסוגיות המהוות פרי של החלטות אישיות, בסביבה כללית ומשפטית של חופש אקדמי
.כאשר לא תמיד ניתן להתחקות אחרי הטעמים האמיתיים העומדים בבסיסם
3
13
.
על רקע אקלים זה, ברי כי חקיקה אשר תחליש את מעמדה האוטונומי של מערכת ההשכלה הגבוהה
בישראל תפגע כמובן במוניטין שלה ובמעמדה בעולם, ותחריף עוד יותר את הקשיים אליהם
.התייחסנו לעיל, ללא כל תועלת ממשית שתצמח מחקיקה זו
.לפיכך, ור"ה מתנגד להצעה וקורא למנוע המשך קידומה
,בכבוד רב
שחר הופמן , עו"ד ענת לזר, עו"ד
:העתק
עו"ד תמי סלע ,
היועצת המשפטית של וועדת החינוך