חומר רקע
לכבוד
2024
התשפ"ד
חברי וחברות
,הכנסת
:הנידון תיקונים מרכזיים הנדרשים בחוק האקלים - עמדת "מטה חוק האקלים
"האזרחי
אנו אירגוני סביבה וחברה ישראליים החברים במטה חוק האקלים
.האזרחי מטה האירגונים מקיים כשלוש
שנים פעילות לובי וקשרי
,ממשל פעילות ברשתות
,חברתיות ומארגן פעולות
,ציבוריות על מנת להבטיח את
,ביטחון בריאות והרווחה הבסיסית של תושבי המדינה לאור השלכות משבר
.האקלים
בתאריך
3.4.2024
כ"ד אדר
'ב התשפ"ד עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק האקלים
-התשפ"ד
2024
. מטרתה של ההצעה היא יצירת מסגרת חוקית מחייבת לצמצום פליטות גזי חממה והיערכות למשבר
,האקלים בדומה לנעשה במדינות רבות
.בעולם בעקבות לחצים של משרדי
,ממשלה בראשם האוצר
,והאנרגיה סעיפים קריטיים הוסרו מהצעת החוק והפכו אותה לחלשה
.מדי על מנת להעביר חקיקה
משמעותית כפי
,שנדרש גיבשו הארגונים המוזכרים מעלה שורה של תיקונים
.מרכזיים
,יצויין כי בקווי היסוד
של הממשלה
-ה37
, התחייבה הממשלה להעביר נוסח משופר לחוק האקלים בקריאה שנייה ושלישית ומכאן
החשיבות הרבה בשיפור הצעת
.החוק התיקונים מתוארים במסמך זה הם תקציר השינויים
,הנדרשים
ובמסמך המצורף ניתן למצא פירוט .
התיקונים
:הנדרשים
פרק
:'א מטרה והגדרות- סעיף
2
- הגדרת "עלות מול
"תועלת
1
.אישור התכנית הלאומית להפחתה והתכנית להיערכות כוללת התייחסות לשיקולי "עלות מול
."תועלת
השימוש במושג "עלות מול
,"תועלת על אף הגדרתו הרחבה בהצעת
,החוק עשויה לגרום למצג שווא
של
-אי כדאיות כלכלית בתכניות
,הנ"ל כיוון שהחישובים רגישים מאוד
,למניפולציות ובמיוחד כאשר
התועלת לא מחושבת בהתבוננות
.מלאה על
,כן לא ברורה הסיבה להדגיש את חשיבותה דווקא בחוק
.האקלים נזכיר כי להיערכות להשלכות הקשות של משבר האקלים ולהפחתת פליטות תועלות
כלכליות וחברתיות
.עצומות פעולות מסוג זה משפרות את חיי אזרחי המדינה ומועילות להצלת חיי
.אדם יש למחוק את ההגדרה והאיזכורים לביטוי לאורך החוק (סעיפים
4
,)(א
5
)(ב ו
9
()(א3
))
.
2
.לא מוזכרות בסעיפי המטרה וההגדרות הכרה בזכות לסביבה
,ראויה והחובה לקדם צדק
.אקלימי
ההכרה נדרשת כיוון ששינויי אקלים קשורים באופן ישיר לזכויות
,אדם וכי מימושן של זכויות רבות
מותנית בקיומה של סביבה
.ראויה יש להוסיף את הגדרות אלו
.בהתאם
פרק
'ב - הפחתת פליטות גזי
,חממה היערכות לשינוי אקלים והערכת סיכון אקלימי
סימן
'א
–
הפחתת פליטות גזי חממה
סעיף
3
- יעדים להפחתת פליטות גזי חממה
1
.יעד הפחתת הפליטות הוא
30%
עד
12030
, בהשוואה לשנת הבסיס שהיא
2015
. יעד זה נמוך
מאוד בהשוואה בינלאומית. הצבת יעד נמוך לטווח הקרוב לא תאפשר עמידה ביעד ארוך
-הטווח
איפוס פליטות עד שנת
2050
. בהתאם להתחייבות הממשלה בהסכמים
,הקואליציוניים יש להעלות
את יעדי הפחתת הפליטות למינימום הנדרש הדעה הרווחת בתחום מחקר האקלים ובהתאם לנעשה
במרבית המדינות
:המפותחות כלומר לכל הפחות
50%
עד
20302
.
2
.בהתאם להתחייבות הממשלה בהסכמים הקואליציוניים ולחוקי האקלים
,בעולם יש לבטל את
לממשלה סמכות להקטין את יעדי
,ההפחתה ללא התערבות
,הכנסת על פי ראות עיניה (
'ס3
))(ג.
3
.יש לקבוע יעדי ביניים חמש שנתיים (לשנים
2035
,
2040
,
2045
.)
סעיפים
4
-ו5
- תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה
1
.יש להגדיר בחוק מועד לאישור התכנית הלאומית
,הראשונה על מנת למנוע גרירת
.רגליים
2
.יש להתנות את אישור התכנית הלאומית בהגדרת מקורות תקציביים
,ליישומה שכן אחרת היא תהיה
לאות מתה3.
3
.בהתאם להתחייבות הממשלה בהסכמים
,הקואליציוניים יש לקבוע כי כל משרד ממשלתי חייב ולא
רשאי להכין תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה וכי היעדים בתכנית של כל משרד יהיו בהלימה עם
היעדים שנקבעו בחוק (
'ס5
))(א.
סימן
:'ב היערכות לשינוי
:אקלים
1
.יש למחוק את סמכות ועדת השרים לפטור משרדים ממשלתיים מהחובה להכנת תכניות היערכות
למשבר
.האקלים היערכות להשלכות משבר האקלים נוגעת לכל תחומי החיים, ועל פי כן לכל משרדי
הממשלה.
2
.במסגרת מיפוי הסיכונים הנובעים משינוי
,האקלים יש למפות גם פערים
.אקונומיים-סוציו
,כך תהיה
התייחסות לאוכלוסיות מוחלשות במפורש בהכנת
.התכנית
,זאת מתוך הכרה בכך שהן הראשונות
להיפגע מהשלכות משבר
,האקלים ונפגעות בצורה הקשה ביותר
'(ס9א1
).
3
.יש להתנות את אישור התכנית בהגדרת מקורות תקציביים
,ליישומה בכך להבטיח את יישומה
'(ס14
)ב.
סימן
'ג - הערכת סיכון אקלימית
1
.יש להגדיר במדוייק את סוג התכניות שאישורן דורש ביצוע הערכת
,סיכון במקום ההגדרה
המעומעמת שבנוסח
:הנוכחי "תוכנית שיש ביישומה כדי להשפיע באופן ניכר על פליטות גזי
"חממה
(
'ס20
). הצעות להגדרה נמצאות במסמך ההערות
.המורחב
2
.בנוסח
,הנוכחי מתכונת והיקף הערכת סיכון אקלימי תלויים בהחלטת ממשלה שתתקבל רק תוך שנה
ממועד כניסת החוק
,לתוקף אשר תקבע את סוגי התוכניות עליהן
,חלה תהליך הכנת המסמך ועוד
(סעיף
20
.)
אין לאפשר בשום מצב דחייה של קביעת מתכונת מסמך הערכת הסיכון האקלימי
להחלטת
.ממשלה קביעה שכזו תבטיח כי המנגנון הקריטי הזה לא ייושם
.כלל כבר
,היום בסעיף
4
בהחלטת ממשלה
171
, נקבע כי עד
-ה1.7.2022
על ועדה בינמשרדית "לגבש מתודולוגיה לבחינת
השפעות אפשריות על עמידה ביעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי
.חממה אשר נובעת ממדיניות
הממשלה
."והחלטותיה כשהמשרד להגנת הסביבה נשאל מדוע לא גיבש את
,המנגנון מסר כי לא
יצר
,מנגנון משום שהוא ממתין לחיוב יצירתו בחוק
.האקלים רק קביעה בחוק של אופן יצירת
מסמך הערכת הסיכון תמנע את הביטול דה פקטו של הסעיף4. אם לא יאומץ מנגנון כבר
,בחקיקה
4 נציין שמתודולוגיה לבחינת השפעה החלטות על עמידה ביעדים הייתה אמורה להיות כבר מגובשת לפי סעיף
4
ל
החלטת ממשלה
171
עד האחד ביולי
2022
.
3 ראו דו"ח מבקר המדינה בעניין פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים ביקורת-
מעקב (
2024
.)
2 ראו דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא "יעדי הפחתת פליטות גזי חממה - מבט
,"משווה
'א בקר (
3.6.24
.)
1 היעד שבהחלטת הממשלה הוא
27%
.הפחתה לשון הצעה הפוכה מהניסוח שבמסמך
:זה "לא תעלה הכמות השנתית של פליטות
גזי חממה על
70%
"
יש להוסיף הוראת שעה שתחול עד כניסת הערכת הסיכון
,לתוקף על פיה תכניות שיבואו לאישור
הממשלה ולהן השפעה משמעותית על היערכות למשבר האקלים או הפחתת
,הפליטות תיבחן
השפעתן על היעדים
.בחוק
פרק
'ג - ועדת שרים לענייני
,אקלים מועצת
,האקלים ועדת המומחים ומכון האקלים
סימן
:'ב מועצת האקלים - גוף מסורבל ולא מאוזן
1
.הצעת החוק מכבידה על יישומו בכך שהיא מקימה גופים רבים
,מדי גדולים מדי ומסורבלים
.מדי מן
הראוי היה לבטל את מועצת האקלים ולהקים רק ועדת
.מומחים
2
.ככל שבכל זאת יוחלט על הקמת מועצת
,אקלים הרי שעל פי המוצע חברים במועצה זו נציגי גורמים
בעלי אג'נדה כלכלית/תעשייתית שהמאבק במשבר האקלים אינו בראש
:מעייניהם נציג התאחדות
התעשיינים
'(ס22
()(ב3
)))(ה ונציג רשות הגז
'(ס22
()(ב4
))
, להלן ניגוד עניינים
.מובהק מוצע למחוק
את הנציגים
.הללו
3
.
,בנוסף חסרים במועצה גורמים מומחים בצדק אקלימי ועוני אנרגטי ונציגי קבוצות
.מיעוט
4
.יש לשנות את תפקיד המועצה כך שתהיה גוף שיסייע למשרדי הממשלה ביישום התכניות הלאומיות
להיערכות והפחתת
.פליטות דיוני המועצה ישמשו לסיוע בגיבוש התכניות
,הלאומיות למעקב אחרי
יישום התוכניות ולתיאום בין הגורמים השונים
.בממשלה
5
.במועצה קיימת נציגות כפולה ממספר משרדים
,ממשלתיים אשר מעניקה להם כוח עודף
:במועצה
נציג אגף תקציבים (בנוסף לנציג משרד
,)האוצר נציגי חברת החשמל ורשות הגז (בנוסף לנציג משרד
.)האנרגיה יש להסיר את הנציגים
.העודפים
יש למחוק את סעיף מכון האקלים: החוק מקים את ועדת
,המומחים אשר מורכבת מגורמים העוסקים
במדיניות אקלים ומומחים
.מהאקדמיה חיזוק השירות
,המטאורולוגי כמו כן שימוש בתקציב המשמעותי
שיוקצה להקמת המכון לטובת חיזוק ועיבוי תקנים שעוסקים באקלים במשרדי הממשלה יועילו פי עשרות
מונים ליישום מטרות החוק מאשר הקמת
.המכון
פרק
'ד - הוראות שונות
התייחסות לשיקולים של צדק אקלימי
1
.הראשונים להיפגע מהשלכות משבר האקלים הם האנשים המוחלשים ביותר
,בחברה והם אלה
הנפגעים מהן באופן הקשה ביותר גם היום
–
קשישים
,וטף נשים
,הרות אנשים עם מוגבלויות וחולים
,כרוניים בעלי הכנסה
,נמוכה אנשים שמשלח ידם מצריך שהייה ארוכה
,בחוץ
.וכיו"ב כדי שמדיניות
אקלים לא תבוא על חשבון אוכלוסיות
,מוחלשות תוך הרחבת פערים חברתיים
,וכלכליים הן הפחתת
הפליטות והן ההיערכות להשלכות משבר האקלים מוכרחות לקחת בחשבון את עקרונות הצדק
.האקלימי
,כלומר את הצורך להגן בראשונה על מי שנפגעים באופן הקשה ביותר
,מההשלכות
ולהבטיח כי הפחתת הפליטות תיצור חברה שוויונית וצודקת
.יותר הצעת החוק הנוכחית לא כוללת
התייחסות לעקרונות צדק
.אקלימי על
,כן מוצע להוסיף את סעיף
41
במסמך ההערות
,המורחב
המחייב לקחת בחשבון שיקולים של צדק אקלימי בקביעת היעדים להפחתת פליטות ובעריכת
התוכניות
.להיערכות