חומר רקע
סיכום דיון
מיום רביעי, י"ב באדר א' תשפ"ד, 21.2.2024, בנושא:
שירות חרדים בצה"ל - דוח ביקורת שנתי 62 - דיון מעקב
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – ב- 13 בספטמבר 2023, ביוזמתו של חה"כ אביגדור ליברמן, קיימנו דיון בוועדה בנושא: שירות חרדים בצה"ל.
הנקודה השלישית במסקנות הדיון: "צבא העם נמצא בנקודה מסוכנת, וזה הזמן לטפל בו לפני שהכוויות ישרפו את החברה הישראלית. יש לדאוג לעתיד העם, ביטחוני ולצה"ל – כור ההיתוך של העם" .
אנחנו בעיצומה של המלחמה, ומערכת הביטחון דורשת גיוס נרחב של חיילים הן בסדיר והן במילואים, הארכת שנות השירות והקדמת גיוסם של מתנדבי שנות השירות. אנו לא יכולים להסתפק בכ"א המגויס כיום, ויש לעבות משמעותית את הכוחות.
אני לא אכנס לערכיות של השירות בצה"ל והתרומה למדינה, הלכידות הלאומית והשסעים בחברה. קיומנו תלוי בצה"ל חזק, והימשכות המצב הנוכחי לא תאפשר לשמר אותו כזה.
אין פתרון מלבד הגדלת מספרי המתגייסים במגזר החרדי.
ביקשנו ממשרד הביטחון וצה"ל נתונים מעודכנים לקראת הישיבה היום על נתוני גיוס בקרב המגזר החרדי, לרבות כמה מתוכם גויסו מאז ה- 7 באוקטובר.
משרד מבקר המדינה – שירה פחטר ארד-מנהלת האגף לביקורת צה"ל – הדוח שביצענו נעשה בשנים 2010-2011, התפרסם בשנת 2012 והנתונים נכונים לתקופה זו. בחנו 3 נושאים עיקריים: מגמות בתחום גיוס חרדים לצה"ל, מדיניות של תכנית שח"ר, וסוגיות במימוש המדיניות של אותה תכנית.
63,000 דחויי שירות שתורתם אומנותם (נכון לסוף שנת 2010), והיקף גיוס החרדים בשנת 2011 היה 2% מכלל האוכלוסיה שהיתה דחויית שירות. חלקו של אי גיוס בשל "תורתו אומנותו" מתוך כלל הבלתי מתגייסים עמד בשנת 2010 על 52%.
כ- 7,500 מלשב"ים חרדים הצהירו באותה תקופה ש"תורתם אומנותם".
1,700 חיילים חרדים שירתו במסגרת תכנית שח"ר בין השנים 2007-2011.
לא מצאנו שצה"ל הציג בפני שר הביטחון סוגיות שקשורות למדיניות שירות חרדים במסגרת שח"ר.
16-24 חודשים משך השירות הצבאי בתכנית שח"ר.
2,400 היה יעד המתגייסים החרדים לשנת 2015 (עפ"י החלטת ממשלה משנת 2011), אך התגייסו רק 1,000 חרדים בלבד.
ח"כ אביגדור ליברמן – עתידנו הוא החוסן הלאומי, והוא נותן את הבסיס לצה"ל למוטיבציה ותודעה שהוא נלחם על כל חלקי העם. אירועי ה- 7 באוקטובר פותחים פתח לשילוב אמיתי של כל חלקי האוכלוסיה. על המגזר החרדי לנצל את שעת הרצון ולהשתלב בחברה הישראלית. לראשונה ראיתי במלחמה הזו את הנכונות בקרב הציבור החרדי, ואסור לפספס את ההזדמנות הזו. ניתן לתרום גם באמצעות התנדבות בעורף האזרחי. האגף חברתי בטחוני במשרד הביטחון צריך להיות אחראי על המסלול למגזר החרדי. צריך להיות דפוס וגיוס אחיד לכולם בגיל 18. בזמנו הגענו להסכמה עם ההנהגה החרדית על חוק הגיוס.
ח"כ קארין אלהרר – אירועי ה- 7 באוקטובר הוכיחו לנו שאנחנו צריכים צבא גדול יותר. במקום לאפשר למתנדבי ש"ש להיות חלק מהמענים שניתנים בתחום הרווחה, מגייסים אותם במקום אחרים שלא משתתפים בנטל. יש חרדים רבים שרוצים להשתתף ולהיות חלק, ולא ניתן למנהיגים שלהם לעצור את זה. יש כעת הזדמנות שיש לנצל אותה עד תום כדי שבאמת יהיה שיוויון וצבא העם יהיה של כל העם. הנתונים שהוצגו כעת ישנים ולא נותנים תמונה מלאה.
סא"ל מיל' הרב רם משה ראבד - החרדים אינם נגד הצבא, הם בעד לימוד תורה. הירידה בגיוס החלה עקב המלחמה האידאולוגית נגד החרדים. פרויקט שח"ר הוא הדוגמה הטובה ביותר לגיוס חרדים לצה"ל ולמניעת אנטגוניזם. במסגרת פרויקט זה האלוף שקדי פנה אלי להוסיף חיילים חרדים לחיל האוויר וכך תהיה להם פרנסה, ואכן גייסנו אלפי חיילים.
כמו כן יומיים לאחר פרוץ המלחמה הנוכחית פניתי לצה"ל בבקשה לגייס חיילים חרדים, וגם הגענו לאלפים מגויסים. הצלחה זו מראה שלא צריך לומר לציבור החרדי להפסיק ללמוד תורה. בשלב הבא אמורים הם לעשות 40 ימי מילואים בפקע"ר.
ח"כ גלעד קריב – במשך שנים המנהיגים החרדים פועלים עפ"י הדוקוטרינה שבסופו של דבר הציבור החילוני, הדתי, המסורתי, הדרוזי יזעקו, אבל הפוליטיקה תאפשר לעולם להמשיך במנהגו. הכל מתחיל בנתונים ובמספרים, וזו בושה שמשרד הביטחון אינו מעביר את הנתונים העדכניים לגבי גיוס. הציבור החרדי גדל ומתגוון בתוכו, והמיינסטרים החרדי רחוק מאוד מגיוס. יש מקום להרבה מאוד נחישות שבצידה יצירתיות. השירות הסדיר חשוב מאוד, אך נפל דבר במלחמה והיא ההבנה שצה"ל צריך עוד עשרות אלפי חיילים מילואים במאגר החיילים המשרתים. אין שום סיבה שחרדים לא יגוייסו בבין-הזמנים לטירונות, וישרתו באבטחת ישובים ביו"ש ובעוטף.
צה"ל – סא"ל עדינה אבני-ר' עתכ"ס – צה"ל עוסק רבות ב: הרחבת הגיוס ושילוב האוכלוסיה החרדית בצה"ל, חיזוק המסלולים הקיימים ופתיחת מסלולים חדשים מגוונים שיתנו מענה.
אנו פועלים עפ"י הנחיות הדרג המדיני. מסקנות ועדת נומה יושמו במלואם.
נתונים מתחילת המלחמה הנוכחית: 540 חיילים התגייסו למסלולים החרדים בשירות חובה.
66 אלף מלשב"ים קיבלו דחיה תחת מעמד "תורתו אומנתו", נכון לשנתון הגיוס האחרון.
כ- 4,000 נרשמו למסלול שלב ב מעל גיל 26, 880 היו רלוונטיים, ומתוכם התגייסו למלחמה כ- 600 חיילים. אנחנו ממשיכים בגיבוש פוטנציאל נוסף.
יש מגוון סיבות לאי-גיוס מועמדים לצה"ל: * כשירות רפואית
* ביטחון מידע
* בריאות הנפש
הקמנו גדוד חרדי במילואים שיש בו 450 חרדים במסגרת הקמת יחידות סד"כ לעמידה במשימות צבאיות ולטווח הרחוק.
אנו רואים יציבות בגיוס החרדים החל משנת 2019, בשנתון 2022 התגייסו 1,266 חרדים.
אנו עוסקים בהרחבת המסלולים ופתיחת מסלולים חדשים נוכח המלחמה.
עפ"י תכנית "הלכה למעשה" האוכלוסיה חרדית פועלת בכיתות הכוננות ביישובים החרדים. אנו גם עוסקים לא מעט בשת"פ עם מובילי דעה בחברה החרדית כדי להרחיב את הגיוס לצה"ל.
מדיניות צה"ל היא שכל מי שבוגר שלב ב, המינימום לשירות הוא 5 ימים והרחבנו בשבועות האחרונים לחודש. אנו משבצים אותם מול המקצועות הרלוונטיים כדי שיוכלו לעשות שירות מילואים פעיל כעת וגם בשנים הקרובות.
משרד הביטחון – אודי דרור-ר' החטיבה לגיוסים למסלולים יחודיים ותורניים – אין מלחמה אידאולוגית נגד החרדים. הנתונים אינם השתנו במסלולי לחימה החל משנת 2012, וכיום אנחנו במקסימום של 2 פלוגות.
משרד הביטחון עושה מאמצים כבירים כדי לאפשר לחרדים להתגייס: תכנית לציבור החרד"לי, הקמת מכינות חצי- שנתיות, תכנית עידוד. למרות ניסיונותינו אנו עומדים על אותם מספרי גיוס. יש המון עסקנות שמסתובבת נושא זה.
אבי שטיינמץ-פעיל בנושא גיוס חרדים - יש פער במספרים בין השטח למלש"ב. בקורונה ראינו איזושהי היענות להתגייס וגם כעת, אך אין התגייסות המונית. התקווה היא לגייס ברגישות ובנחישות, כלומר חייב להיות הסדר דרך משרד הביטחון מאוד ברור וקבוע שיפעל כך. האגף בטחוני חברתי הוא שליח ציבור ועושה עבודה רציפה. יש לחזק אות יכולותיו ולתת לו כלים. כל מתגייס חרדי היא עבודה של דם, יזע ודמעות.
ח"כ משה טורפז – בשנים 2014,2016 היתה עליה במס' החרדים שגוייסו, והגענו ל- 20% מהשנתון. ניתן לגייס חרדים לצה"ל למרות הקושי. המדינה לא השקיעה מאמץ בגיוס חרדים אלא נלחמה בנושא, וההנהגה החרדית לא לקחה אחריות. אנו לא נוותר עד שהתוצאות יהיו אחרות, אנו יכולים להגיע למצב שרוב הציבור החרדי יעשה שירות משמעותי.
ח"כ מטי צרפתי הרכבי – יש לעבור שינוי תודעתי כי הנסיבות השתנו. כשחייל מוכן להקריב את חייו למען ביטחון המדינה, הוא צריך לדעת שאחרים נושאים את אותו נטל. לא יכול להיות שתהיה אוכלוסיה שיש לה פטור מהשכול. יש חובות אזרחיות שאנו מחוייבים אליהם, וקל וחומר אחרי ה- 7 באוקטובר.
עמותת נצח יהודה - יוסף לוי-מנכ"ל - מסלולים רבים לגיוס חיילים חרדים נפתחו במשרד הביטחון. סוגית שילוב חרדים לא התקדמה בעשור האחרון. 1,200 חרדים מתגייסים כל שנה, מתוך שנתון של 13 אלף מלש"בים. יש עשרות אחוזים שאינם לומדים תורה. צריך להעריך ולהוקיר את לומדי התורה, וכך נוכל לגייס יותר חרדים לצה"ל.
בשנים האחרונות הנחנו מתווה לממשלה לגיוס חרדים לצה"ל. המסקנה הראשונה של ועדת נומה - מעולם לא היתה תכנית ממשלתית רצינית לגיוס חרדים. יש לבנות תכנית ממשלתית בשיתוף המוסדות האפורים ולהקצות משאבים. התחלנו להקים מכינות ו- 3 ישיבות הסדר בעמותה כדי להכפיל ולשלש את מס' החיילים.
ח"כ סימון דוידסון – ניתן לעשות שינוי בעבודה, ובפרט בצבא ולהסתכל על דברים אחרת. אני מציע לציבור להסתכל על נציגי הציבור של ש"ס ששירתו בצבא, וגם להתגייס.
עמותת ישראל חופשית - אורי קידר-מנכ"ל – האירוע הולך רק אחורה, השנתון גדל אך המספרים אינם גדלים.
יש לחשוב על הנחות עבודה בשנית מאחר והנוכחיות אינן עובדות.
ח"כ מאיר כהן – הדיון באווירת חירום, המדינה נמצאת בסכנה קיומית ולצה"ל חסרים חיילים. צה"ל מתוח עד קצה יכולותיו, וחובה להקים כמה חטיבות. כל ההיגדים שאמרנו לפני ה- 7 באוטובר צריכים להשתנות. אנו צריכים לפנות לחרדים בלשון אחרת לגמרי. תכנית חומש של הממשלה צריכה להתחיל בהכשרה בתוך החברה החרדית. יש להביא את כל המנהיגות הפוליטית החרדית לדיון כדי שיסבירו מדוע הם נגד גיוס חרדים לצה"ל. מי שאינו לומד תורה באמת, אין שום סיבה שנוותר לו ונתרפס.
ח"כ יואב סגלוביץ' – אחרי ה- 7 באוקטובר המצב הוא בדיוק אותו דבר. הממשלה קובעת מדיניות ליצירת שינויים, אולם מעיון בתקציב נראה שיש עידוד לאי-גיוס חרדים. צריך לשבור את החומות בלי כוח ולקדם מדיניות. אנשים שלא תורמים למדינה, לא יקבלו ממנה שקל.
המכון החרדי למחקר מדיניות – אלי פלאי-יו"ר - הבנו שהסוגיה דורשת תכנון ארוך טווח והקמנו פורום עם בכירי מערכת הביטחון (מל"ל ופקע"ר) לקביעת תכנית משמעותית. יש בחברה החרדית עתודות של עשרות אלפים שיכולים להשתלב בכוחות המילואים ובעורף האזרחי. אם צה"ל יגיע ויציג את הצרכים, אני סבור שזה יפתח את הלבבות. בתחילת מאי אנו נציג את התכנית המלאה.
ח"כ שרון ניר – גיוס לצה"ל זה צורך שעה. יש שותפות גורל לכולנו, אנו תחת איום קיומי ובמלחמה רבת זירות. צה"ל מדבר על הצורך בעיבוי מסגרות קיימות והקמת מסגרות חדשות. יש כעת 60 אלף בחורים שהם פוטנציאל לגיוס, והם בסטטוס של דח"ש. כל עוד לא תהיה אמירה של המנהיגות החרדית שיש להתגייס, לא יהיה גיוס של חרדים.
פורום ההייטק לישראל– עו"ד מיכל כהן קרמר – אירועי ה- 7 באוקטובר הובילו את המדינה לצומת שאין דרך חזרה. השוויון בנטל הוא חובה לדורות הבאים קדימה. יש לנו מדינה אחת וצבא עם אחד, ואנו צריכים צבא גדול יותר. מה עוד צריך לקרות במדינה כדי שכולם יתגייסו?
יש מס' סיבות להצדקה בשוויון נטל: עניין הבטחוני – יתכן שצעירים ירצו לעזוב את הארץ, כח האדם ילך ויקטן נוכח שירות מילואים ממושך ועוד. המשך פטור משירות לציבור החרדי הוא מותרות שהמדינה אינה יכולה לאפשר לעצמה. כל הוראות החוק יכולים להוביל אותנו למשבר חוקתי שאינו נדרש כעת.
עו"ד אורלי הראל אלידן-יזמית בחברת סטארט אפ – שירות צבאי מהווה קשר קפיצה עבור כל מתגייס/ת לקידום משמעותי בשוק העבודה וצמיחה בישראל. הצבא תורם להכשרתם של המתגייסים ולהקנת מיומנויות, והמעסיקים מעריכים זאת. שירות צבאי שוויוני יביא לקידום המשרתים בשוק העבודה, העלאת כושר ההשתכרות, לשילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבדוה, להקטנת העוני ועוד.
20% מהמילואימניקים עובדים בתחום ההייטק. דרישה מכלל האזרחים בישראל לשרת בצה"ל תקדם תחושת אחריות משותפת וערבות הדדית, חיבור לעם ולמדינה. הפורום קורא למנהיגות לאכוף את סוגיית שוויון בנטל תוך מציאת פתרונות שיתאימו לכל אחת ואחד.
ח"כ מתן כהנא – אנו נמצאים בימים שמתרחשים בהם 2 תהליכים: הראשון - הבנה ברורה שאנו צריכים צבא גדול, והשני - רצון עז של הציבור החרדי להתקרב לאוכלוסיה הישראליץ. יש לשלב את 2 תהליכים אלה כדי לקדם את השוויון בנטל. אין לנו מנוס אלא לחוקק חוק שכל אזרח ישראלי ישרת והתגמול יהיה דיפרנציאלי. לא ניתן לגייס בכפיה, אף חרדי לא ירצה בכך.
מכינת רבין – אייל צמיר – צה"ל עתיד להקדים את הגיוס ל- 1,300 מכיניסטים בעוד ש- 66 אלף בחורים חרדים אינם מתגייסים בשל "תורתו אומנותו". בעקבות כך קומונות הולכות להסגר. פגיעה בעולם המכינות היא לרק פגיעה בנו, אלא גם פגיעה בצה"ל בטווח הארוך. אנו רוצים להתגייס ולתרום, אך בצורה הטובה ביותר. אנו דורשים שהגיוס יהיה בהוגנות מול ישיבות הסדר והישיבות הגבוהות הציוניות, וכן גם מול הציבור החרדי.
עמותת הלל יוצאים בשאלה – חרדים עושים מה שגדולי ישראל אומרים להם לעשות. מי שמתגייס באחוזים גדולים הם יוצאי החברה החרדית, והגיע הזמן להשקיע בהם.
אחים לנשק – ליאל צבן שטרום – יש מחסור באוגדות, אחינו החרדים חייבים להכנס תחת האלונקה. המילאימניקים ומשפחותיהם עייפים, הם זנחו את עבודתם ועסקיהם. יש הזדמנות היסטורית לצאת יחד לדרך חדשה ברגישות.
גבריאל להנר - אם ינתנו תמריצים כלכליים נכונים הסיפור יתיישר ברגע.
אמהות בחזית – אילת פלר מימון – אנו דורשות שוויון, איננו שונאות חרדים ומעריכות את לומדי תורה. בננו מתים כשמגנים על המולדת, אמהות לא ישנות בלילות כבר 4 חודשים מרוב חרדה. אנו דורשות חוק שירות שווה לכולם. ב- 26 בפברואר יתקיים דיון בבימ"ש העליון בנושא.
בית חם לכל חייל – שפרה שחר-מנכ"לית – מאות חרדים מנצח יהודה הם באמת חרדים מבית. לצה"ל חסר 4 אוגדות. יש הרבה חרדים שרוצים להתגייס אך מונעים מהם לעשות זאת.
עמותת תיקון 2024 – לשרת זו זכות וצריך שהיא תהיה בשותפות. אנו צריכים להבטיח שהזהות החרדית לא תיפגע כתוצאה מהשירות. יש לשבת יחד, לגלות מנהיגות ולמצוא פתרונות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה שמעה תמימות דעים בדבר הצורך בגיוס חרדים לצה"ל.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לעשות השלמת דוח עם נתונים עדכניים בנוגע לגיוס חרדים לצה"ל. יש לתת התייחסות לכך שאין תכנית הוליסיטית מדינתית לגיוס חרדים בהסכמה, כפי שהיתה תכנית היציאה להייטק בשנת 2013.
הוועדה מבקשת לקבל מענה ממשרד הביטחון לשאלה: מי מרכיב את הגדוד החרדי שהוקם במילואים? האם הוא מורכב מיוצאי המסלולים החרדיים?
הוועדה מבקשת מהממשלה לחשוב על תכנית מדינית הוליסטית לגיוס חרדים לצה"ל.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא, בהשתתפות מנכ"ל משרד רה"מ.