הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת - יחד ננצח* (הוועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי החלה בהכנת הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה לקריאה שנייה ושלישית המשטרה: "נמאס לנו להצטדק. העבריינים עשרה צעדים קדימה" יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, יוזם החוק:" אינני רוצה לחכות לתשתית הראייתית מפני שהיא באה אחרי שיש הרוגים ברחובות. חייבים לקדם כלים מקדימים למשטרה כי יש מצוקה". משרד המשפטים:" קידום הצעת החוק כפרטית היא אינה הדרך. ההצעה מעלה קשיים משפטיים וחוקתיים משמעותיים". המשטרה:" אין לנו אמצעי מניעה וסיכול. נמאס לנו להצטדק על כלים במטרה למנוע את הרצח הבא ברחוב. העבריינים עשרה צעדים קדימה" על פי הצעת החוק בית המשפט יוכל להוציא צווי הגבלה שיפוטיים על פי הערכת מסוכנות מודיעינית (הכוללת בין היתר גם חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכדומה) לשם מניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם. הוועדה לביטחון לאומי החלה היום (ב') בהכנת הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד– 2024, של ח"כ צביקה פוגל, יבגני סובה וח"כ אחרים לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק מבקשת לקבוע כהוראת שעה למשך שנתיים, כי תינתן סמכות לבתי המשפט המחוזיים להוציא צווי הגבלה שיפוטיים אם שוכנעו, לאחר שקיבלו הערכת מסוכנות מודיעינית (הכוללת, בין היתר, גם חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכדומה), כי קיים יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה. עוד מוצע בהצעת החוק לקבוע כי לצורך הבטחת הצווים יהיו נתונות למשטרת ישראל סמכויות נוספות, כגון: סמכויות חיפוש מורחבות, כניסה למקום עבודה ועוד. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, יוזם הצעת החוק אמר בפתח הדיון כי הניח על שולחנם של ועדת שרים מכתב וכי יש בכוונתו להמשיך באישורו של החוק עד סוף המושב אלא אם תונח הצעת חוק ממשלתית ברוחה. " בשיחות שלי עם קצינים במשטרה היא זקוקה לכלים האלה כדי שתוכל לעבוד בסדר עדיפות נכון, במכלול המשימות הרב שלה. אם לא ניתן להם את הכלים הללו אנו פוגעים בעצמנו וזה הביטחון ברחובות שלנו ושל ילדינו". עו"ד גבריאלה פיסמן, ממשרד המשפטים, הבהירה, כי גם במהלך הצעת החוק לקריאה ראשונה צוין כי ההצעה מעלה קשיים משפטיים וחוקתיים משמעותיים. "מדובר בהצעת חוק רגישה ונכון היה לקדם אותה בתהליך שאנו מבצעים ויש לנו דרך ארוכה לעבור. קידום הצעת החוק כפרטית היא אינה הדרך. יש קשיים בהם: הרף הראייתי וההסתברותי, מנגנוני הפיקוח והבקרה, חזקה למעצר עד תום ההליכים ועוד מצבור קשיים משמעותיים".עו"ד ניסים מירום, ראש תחום פלילי בפרקליטות, הסביר, כי יש קשיים חוקתיים בהצעת החוק במתכונתה כיוון שהמעורבות של הפרקליטות בהליך חסרה. "אנו חושבים שזה קריטי ככלי בקרה ופיקוח. במיוחד בהליך של הגשת הבקשה לבית המשפט בה אנו מטילים על אדם מגבלות כאשר סף הראיות הן ברף הנמוך. לדבריו, הצעת החוק לא תסכל את הרצח הבא בארגון פשיעה. יש הצעות חוק בדין המהותי שיקלו על ההוכחה ויש עשרות פתרונות אחרים. בארגון פשע תעצור אחד ועשרה יבואו במקומו ולכן הצעת החוק איננה פרקטית". עו"ד קרן אבירם, לשכה משפטית המשרד לביטחון לאומי, ציינה, כי ההצעה היא כלי אחד מסל כלים. "גם בהצעת החוק הממשלתית השיח עדיין מתקיים ויש מחלוקות מאד מהותיות". עו"ד ישי שרון, סנגוריה הציבורית, ציין כי יש כאן שאלה של רף ראייתי והסתברותי לאותה רמת סיכון וכרגע זה נעדר מהצעת החוק. "גם העילה בהצעה היא רחבה ועמומה מאד ויש להתמקד בהצלת חיי אדם ובמקרה של פצצה מתקתקת. בנוסף, אין בהצעה התאמה בין רמת הסיכון והגבלה המוטלת. יש בהצעה קשיים חוקתיים לא פשוטים". ח"כ גלעד קריב: "מדובר בשינוי יסודי בדין הפלילי של מדינת ישראל. החוק שעומד היום אינו עומד בקריטריונים חוקתיים ומהווה הסדרה לא מידתית בלשון המעטה של אותו ארגז כלים שאכן צריך אותו אבל בדרך של חקיקה ממשלתית". ח"כ מירב בן ארי:" כל אחד שנמצא כאן רוצה לתת למשטרה כלים למגר את הפשיעה. אבל לבד לא תצליחו. אתם צריכים לדעת לעבוד עם הפרקליטות ומשרד המשפטים והפנים". ח"כ עאידה תומא סלימאן:" תפקידנו לשמור שלא יחוקקו חוקים לטווח הארוך שירעו עם האזרחים. כדאי להמתין להצעת החוק הממשלתית ולדון עליה. לצערי הרב לא השתכנעתי שהצעדים המוצעים יכולים לסכל אולי לדחות חלק מהפשעים". נציגי המשטרה הסבירו מטרת החוק לאיין מסוכנות של אדם שיש חשש משמעותי שיבצע פעילות שמסכנת חיי אדם וככל שהחוק הזה יהיו בו יותר סעיפי ראיה בדין הפלילי המטרה לא תושג. נצ"מ גלעד בהט, מהייעוץ המשפטי, אמר כי החוק מטרתו לגשר על פער כאשר יש מידע שאדם עומד לבצע פעולה המסכנת חיי אדם ואין מספיק ראיות בשלב הזה להביאו לבית המשפט בהליך פלילי. "אנו לא מתנגדים לקבל אישור כזה או אחר מהפרקליטות ומהייעוץ הממשלתי. אבל חושבים שצריך שיהיה מנגנון שניתן להוציא אותו אל הפועל בזמן סביר במבחן הראיות המנהליות. וכן נצטרך להוכיח את ההגדרה של ארגון פשיעה, השתייכות ומסוכנותו של אדם". נצ"מ רמי חורי, קצין אח"מ במחוז צפון, הוסיף: "אם נמשיך לחכות להליך הפלילי והשגרתי והראייתי הרגיל, לא נצליח למנוע את הרצח הבא". סנ"צ חיים טייב, רמ"ד מדור מבצעי, הסביר כי הפשיעה שינתה את פניה והמעגל נפרץ לגמרי. היום ספר ומורה יסודי שנחשבים קשורים לאותם עבריינים נפגעים. "אין לנו אמצעי מניעה וסיכול. נמאס לנו להצטדק על כלים במטרה למנוע את הרצח הבא ברחוב. העבריינים עשרה צעדים קדימה. אנחנו רוצים לצמצם את העולמות הללו. היום יורים על שוטרים. נכון, הכלי הזה חריג אבל אנחנו צריכים אמצעים חריגים". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי אינו רוצה לחכות לתשתית הראייתית מפני שהיא באה אחרי שיש הרוגים ברחובות. "חייבים לקדם כלים מקדימים למשטרה כי יש מצוקה". הוא ציין שוב כי אם תגיע החקיקה הממשלתית ההצעה תוצמד אליה. הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק. יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת