חומר רקע
נייר עמדה לקראת הועדה המיוחדת
לעובדים זרים
עורך דין איציק דסה ועורך דין טל צ'קול
8
,יולי2024
1
תוכן
דבר פתח.א
................................
..............................
2
היסטורי והקשר כללית סקירה.ב
................................
..............................
2
1.
היסטוריה
................................
................................
................................
.....................
2
2.העם האריתיראי ומורשת תרבותית וחגים לאומיים
................................
...........................
2
3.ההמנון הלאומי של אריתריאה
................................
................................
..........................
2
והגירה דמוגרפיה :אריתריאה.ג
................................
..............................
3
1.
דמוגרפיה
................................
................................
................................
.....................
3
2.
הגירה
................................
................................
................................
.........................
3
ד.קהילת הפליטים מאריתריאה בישראל ובעולם: מאפיינים ומחלוקות
................................
...
4
מאפיינים קהילת
המהגרים
מאריתריאה
................................
................................
..............
4
מחלוקות וסכסוכים
................................
................................
................................
............
4
לתרבות מהזכות כחלק לאומים חגים לציין הכמיהה.ה
................................
.........................
5
אלימות ידי על הלאומים החגים חגיגת של קיומן מניעת .ו
................................
....................
5
אלימות חברי האופוזיציה כלפי פליטים חפים - תופעה
עולמית
................................
..............
5
אירועי ה-
02
לספטמבר
2023
................................
................................
...............................
6
אירועי אלימות חודש
מאי
2024
................................
................................
............................
6
רווחתם על להגן המדינה של וחובתה האלימות של הקשות ההשלכות.ז ועל שלומם הפליטים של . 7
2
נ
ייר עמדה
לקראת הועדה המיוחדת לעובדים זרים
עורך דין איציק דסה ועורך דין טל צ'קול
א .
פתח דבר
סוגיית האלימות הקיצונית בקרב אוכלוסיית הפליטים הארית
י ,ראית, שהובילה לאובדן חיים
,מצריכה ניתוח מקיף הכולל את הרקע ההיסטורי של הגירת הקהילה הזו, מאפייניה הייחודיים
,הדינמיקה הפנימית שלה, והשפעתם של אירועים ומגמות גיאופוליטיות בקנה מידה מקומי וגלובלי
בעלי השפעה ישירה ועקיפה על הופעתה והתפתחותה ש ל בעיה זו. נייר עמדה זה שואף להציג נקודת
.מבט אלטרנטיבית, השונה מהנרטיב שהוצג עד כה
ב .
סקירה כללית והקשר
היסטורי
היסטוריה
ל אריתריאה ההיסטוריה
רבת שנים .
משנת1890
ועד1941
., הייתה אריתריאה מושבה איטלקית
במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת1941
, השתלטו כוחות בריטיים על אריתריאה, והיא נוהלה על
ידם עד סוף שלטונם בשנת1952, אז סופחה לאתיופיה. המאבק לעצמאות החל ב-1
בספטמבר1961
,
כאשר אריתריאים קראו תיגר על הריבונות האתיופית. מאבק זה לחופש, בהובלת החזית העממית
( לשחרור אריתריאהEPLF
), היה קשה ונמשך שלושה עשורים, והגיע לסיומו במאי1991
. אריתריאה
הכריזה על עצמאותה מאתיופיה בשנת1993
., ומאז נשלטת על ידי איסאייס אפוורקי
העם האר י תיראי
ו
מורשת
תרבותית
וחגים לאומי
י ם
ל
אריתריאה כמה חגים דתיים ,חגים לאומיים וחגים בין לאומים .
ביו החגים
הלאומיים
ובין לאומים
החשובים:נמנים
יום האישה הבין לאומי
הנחגג ביום08
.למרס כל שנה
יום
המהפכה , הנחגג ב-1 בספטמבר ,לציון תחילת מאבק השחרור ב-
1961
.
יום
העצמאות ,הנחגג ב-
24
במאי ,מציין את עצמאות המדינה .
יום הזיכרון הלאומי ,הנחגג ב-
20
ביוני ,הוא יום לכבוד זכרם של הנופלים האריתריאים אשר
נתנו
את חייהם למען עצמאותה וריבונותה של המדינה .
יום לאומי, הנחגג ב-
23
בספטמבר. ביום זה המדינה חוגגת את ההכרה הרשמית באריתריאה כמדינה
עצמאית בשנת
1993
,עם מגוון אירועי תרבות ,מצעדים וחגיגות שונות המתקיימות ברחבי הארץ .
ה המנון הלאומי של אריתריאה
מילות ההמנון:
"אריתריאה ...אויבה הושמד תוך כדי יללה .קורבנותיה הצדיקו את החופש .
,תמיד איתנה בעקרונותיה
שמה
הפך ל
שם נרדף לעקשנות ...
גאוות
המדוכאים .היא עדות לכך שהאמת מנצחת ...
תופסת את מקומה הראוי
3
.בעולם
[כך] המסירות,העילאית שהביאה לנו חופש
ישמש לבנות אותה
מחדש ולפתח אותה .
,נכבד אותה בקדמה
.זו המורשת שלנו להכתיר אותה "
משמעות ה ה מנון
ההמנון הלאומי של אריתריאה מגלם את הנרטיב ההיסטורי של המדינה, עקרונותיה הבסיסיים
ושאיפותיה לעתיד. הוא מדגיש את הקורבנות העצומים שהקריבו האריתריאים במאבקם לאוטונומיה
וריבונות
ה . ההמנון מכיר במסע הקשה שעברו, המאופיין במאבק ממושך ועקוב מדם, מאמץ וצער, אך
הוא גם חוגג ניצחון ושמחה. הוא משקף את רוח הגבורה, ההתמדה והסולידריות שאפיינה את העם
.האריתריאי לאורך ההיסטוריה שלו
כמו כן , ההמנון מכבד את המורשת התרבותית המגוונת של
אריתריאה ומדגיש את החשיבות הקריטית של טיפוח ושמירה עליה.
למעשה, ההמנון מגלם תחושה עמוקה של להט לאומי, נאמנות ומחויבות נחושה לטפח אומה
משגשגת וחזקה. הוא משמש תזכורת נוקבת לקשיים שנתגברו עליהם ולערכים היסודיים
המגדירים את אריתריאה כמדינה ריבונית.
ג.
אריתריאה : דמוגרפיה והגירה
דמוגרפיה
אוכלוסיית אריתריאה מורכבת
מתשע קבוצות אתניות שונות ,כולל קבוצות התגרינה והתגרה .
הרוב ,
כ-
60%
,משתייכים לקבוצה האתנית התגרינה ,
בעוד
קבוצת התגרה מהווה כ-
15%
מהאוכלוסייה
הלאומית .
הגירה
דפוסי ההגירה מאריתריאה מסווגים לשני שלבים משמעותיים :לפני ואחרי
1993
.לאחר
קבלת
העצמאות ,חוותה המדינה זרמי הגירה מתמשכים ,כאשר מספר ניכר של אנשים חיפשו
מקלט
באירופה ,צפון אמריקה ,מדינות אפריקה אחרות וישראל .הגורמים העיקריים ליציאה המונית זו
כוללים את הסכסוך המתמשך ,ובמיוחד הסכסוך בין אריתריאה לאתיופיה בשנים
2000-1998
,לצד
אתגרים כלכליים ושירות צבאי חובה .גורמים אלה הציבו את אריתריאה כמקור מוביל
לפליטים
ברחבי העולם ,כפי שמודגש על ידי נציבות האו"ם לפליטים (
UNHCR
)והארגון בין ה-לאומי
להגירה
(
IOM
.)נתונים סטטיסטיים עדכניים מצביעים
על כך שמספר הפליטים ומבקשי המקלט
האריתריאי
ם בעולם עולה על חצי מיליון.
בישראל ,הקהילה הארית י
ראית מורכבת בעיקר ממבקשי מקלט שנמלטו מהמשטר לאחר
קבלת
העצמאות ,תוך בריחה מרדיפות פוליטיות קשות ,
גיוס חובה והפרות זכויות אדם .נכון לסוף שנת
2023
,מונה קהילה זו
17,381
נפשות ,כאשר ברבעון הראשון לשנה זו עמד הנתון על
16,945
.
4
ד .
:קהילת הפליטים מאריתריאה בישראל ובעולם מאפיינים
ומחלוק
ות
מאפיינים
קהילת
המהגרים מאריתריאה
רוב
הפזורה האר
י תיראית שחיה במדינות
אפריקה , אירופה ובצפון אמריקה מורכבת ממהגרים שעזבו
את אריתריאה
לפי קבלת עצמאותה ולאחריה.
בדומה לקהילות הפליטים במדינות אחרות גם קהילת
הפליטים האריתריאית בישראל מתחלקת לשני מחנות עיקריים .
נהוג לסווג את אוכלוסיית הפליטים האריתיראי
ת לשתי קבוצות עיקריות .הקבוצה הראשונה
כוללת
אנשים המזדהים כמתנגדי משטר ,המכונים כאן "
מחנה האופוזיציה ."ביקורת המופנית כלפי קבוצה
זו היא דחייתם והתנגדותם לא רק לעמדתו הפוליטית של המשטר ,אלא גם למהות ההיסטורית
והתרבותית של אריתריאה ועמה .
הקבוצה השנייה מורכבת מאנשים בעלי זהות לאומית עמוקה ,המוקירים את ההיסטוריה של ארצם ,
את מאבק האבות בשלטון הקולוניאלי ,את הקרב לעצמאות מאתיופיה ואת הקורבנות שהוקרבו
למען
הקמת מדינה האריתירא
ית ריבונית .
הם מבהירים את עמדתם כלא מזוהים עם המשטר או עם
הנהגתו
הפוליטית ,ומגדירים עצמם כפטריוטים ,המכונים כאן "המחנה הפטריוטי ."זיהוי הבחנות אלו הוא
קריטי להבנת הדינמיקה הפנימית של הקהילה ולהימנעות מהנחות פשטניות מדי.
מחלוקות וסכסוכים
בין
שני
המחנות בתוך קהילת הפליטים
האריתיראי
ת (בישראל ובעולם ) קיימים
סכסוכים ומחלוקות .
.שכיחים ורבגוניים מחלוקות אלו נובעות לרוב מהפילוגים החברתיים והפוליטיים
הקיימים
באריתריאה ,שהועתקו לסביבותיהם החדשות .סוגיית הסכסוך בין הקבוצות ומקורותיו היא
נושא
מורכב .יש הטוענים כי המקור המרכזי לפילוג הוא המתח סביב השאלה מי הוא התומך במשטר ומיהו
המתנגד לו .עם זאת ,פישוט סוגיה מורכבת זו לסיווג בינארי של מתנגדי משטר ותומכים הוא שטחי .
יתרה מכך ,נטען כי סיווג כזה אינו רק לא מדויק אלא שגוי מיסודו ומטעה .
ניתוח מעמיק של מאפייניה של אוכלוסייה זו מגלה כי הסכסוכים חורגים מעבר לנאמנויות
פוליטיות
לסוגיות עמוקות יותר של זהות ושייכות תרבותית .כמו כן ,פילוגים חברתיים המבוססים על זהויות
אתניות ואזוריות מפלגים עוד יותר את הקהילה .לאריתריאה קבוצות אתניות רבות ,שלכל אחת מהן
שפה ,תרבות ומסורות ייחודיות.
היבט נוסף שיש
להביא בחשבון
בדיון על הפילוג בתוך קהילה זו הוא
מספרם המשמעותי של אתיופים שהיגרו לישראל תוך שהם טוענים שהם
אריתריאי
ם.
חוקרים טוענים כי הבדלים אלו
מתחדדים עוד יותר בתפוצות ,שם התחרות על משאבים והכרה
יכולה
להחריף סכסוכים אתניים .נקודת מבט זו תומכת בניתוח מקור הסכסוך הפנימי דרך עדשת
החלוקה
לשני מחנות שהוזכרה לעיל :המחנה הפטריוטי
ומחנה אופוזיציה .הטיעון
המרכזי של נקודת מבט זו
5
הוא שחברי האופוזיציה מתנגדים לא רק למשטר ולאידיאולוגיות הפוליטיות שלו ,אלא גם לכל נרטיב
הקשור להיסטוריה ,לתרבות ולמורשת של אריתריאה .כתוצאה מכך ,קבוצה זו תופסת כל אריתריא
ים
גאה בזהותו כתומך של המשטר .תפיסה מוטעית זו פגומה מיסודה ומצדיקה דחייה .לעתים
קרובות
הם תייגו
את אלו המעוניינים לשמר את המורשת ,התרבות וההיסטוריה האריתריאי
ת ,חרף
פגמי
המשטר ,כאויבים ,תוך שהם מציגים קושי לקבל שאנשים יכולים להוקיר את זהותם התרבותית
וההיסטורית ללא תלות בכשלי המשטר .
ה.
הכמיהה לציין חגים לאומים כחלק מהזכות לתרבות
עבור ה
פזורה האריתיראי
ת ,ציון חגי אריתריאה הלאומיים נתפס
כ משמעותי ביותר כחלק מזכותם
לתרבות .החגים בעלי החשיבות המיוחדת כוללים את יום המהפכה הנחגג ב-1
בספטמבר ,
יום
העצמאות שנחגג ב-
24
במאי ויום
הזיכרון הלאומי ב-
20
ביוני .
כמו כן הקהילה חוגגת את יום האישה
הבין לאומי
שחל ב-8
לחודש
מארס .תאריכים
אלה מהווים חלק בלתי נפרד מזהותם האישית
והקולקטיבית .כמו כן ,הקהילה רואה את קיום החגים הללו כחיוני לטיפוח
קשרים חברתיים ,
חיזוק
האחדות וחיזוק הקשרים הקהילתיים .
ו.
מניעת קיומ
ן של חגיגת החגים הלאומים על ידי אלימות
אלימות חברי האופוזיציה כלפי פליטים חפים-
תופעה עולמית
מאז
2011
,קהילת הפליטים האריתיראי
ת בישראל מציינת את חגיה הלאומיים
באופן מרוכז .
בתקופה
האחרונה ,אלה מקרב
הקהילה ,ובמיוחד מהפלג הפטריוטי ,המבקשים לציין את האירועים הללו
ב
שלום
ולהציג את זהותם התרבותית והלאומית ,נתקלים בתוקפנות קשה מצד אנשי פלג
האופוזיציה
(
חבריה)לבושים בכחול .
מגמת האלימות כלפי המזוהים עם הצד הפטריוטי מצד אנשי האופוזיציה
(לבושים)בכחול אינה
מוגבלת לישראל בלבד ,אלא הפכה ל
תופעה עולמית .דיווחים על מקרי אלימות שכאלה התקבלו
ממדינות כמו קנדה ,לונדון ,גרמניה ,
הולנד ומדינות נוספות .כך
למשל ,מחאות אלימות פרצו בגרמניה
במהלך חגיגות יום העצמאות האריתריא
י ,שהובילו לעימותים קשים בין שני הפלגים.
העלייה במקרי האלימות נגד פליטים מצד אנשי פלג האופוזיציה בשנתיים האחרונות מעלה
תהיות .
המחנה הפטריוטי מייחס הסלמה זו להופעתו של ארגון פוליטי בשם "בריג
דו ניחאמדו" (
rigade
B
Nhamedu
)
בשנת2022
,שהנהגתו יושבת באירופה אך יש לה תאים פעילים ברחבי יבשות שונות ,
כולל
בישראל. הקמת קבוצה זו מקושרת על ידי גורמים מסוימים לסכסוך בין הממשלה המרכזית
באתיופיה
למדינת תיגראי ,הגובלת באריתריאה, שהסתיים בתבוסת כוחות תיגראי .עוד
נטען כי קבוצה זו
אינה
רק תנועה פוליטית ,אלא מעורבת באסטרטגיה רחבה שמטרתה להקים מדינת תיגראי עצמאית ורחבה ,
שתכלול גם שטחים אריתריאי
ם .המטרה כוללת התנגדות למשטר האריתירא
י ופגיעה בזהות ובמורשת
ההיסטורית האריתיראי
ת .לפיכך ,ציון אירועים לאומיים על ידי פליטים ,המהווים ביטוי
לזהותם
6
התרבותית וההיסטורית ,מהווה מטרה עבור קבוצה זו ,
במטרה להפחיד ולהרתיע את אלו המבקשים
לבטא את זהותם הלאומית באמצעות חגיגות.
איך השיטה עובדת ?
השיטה שנוקטים חברי הבריגדה עמה מזדהים קבוצת האופוזיציה היא זדונית באופן מובהק .
בתחילה ,
הם פונות לגורמי אכיפת החוק
ומעלים חששות מפני אלימות אפשרית באירועים קרובים ,ובכך
מבקשים למנוע את קיומם של האירועים תחת מסווה של שמירה
על שלום
הציבור .כאשר
מאמציהם
אינם מצליחים להשיג
את התגובה הרצויה ,הם פונים לאיומי אלימות
כדי לשבש את האירוע בכל דרך
אפשרית .
דפוס התנהגות זה אינו זר לישראל .סרטון שהופץ
במהלך חודש
2023
מציג את אחד ממנהיגי
התנועה
האמורה כשהוא מורה לאקטיביסטים בישראל להבטיח שאירוע המתוכנן לספטמבר לא יתקיים .
במקביל ,באמצעות
מנהיגים דתיים וארגונים המייצגים פליטים ,פורסמה אזהרה מאיימת :בטלו את
האירוע ,או שתתמודדו עם אלימות .מכתבים הקוראים למשטרה לאסור את קיום האירוע נשלחו .
לאחר שהמשטרה סירבה
לפעול כנדרש ,התנועה קראה בגלוי לתומכיה להסית להפרות סדר בשטח ,
להגיע למקום האירוע כשהם מצוידים בכלי נשק כמו סכינים ,אבנים ומוטות ברזל.
אירועי ה-
02
לספטמבר2023
בחודש ספטמבר
2023
פרץ עימות אלים בין שתי הקבוצות
. בניגוד לטענת האופוזיציה ,האירוע המדובר
לא אורגן על ידי שגרירות אריתריאה בישראל ,אלא על ידי חברי הקהילה המקומית .חברי אופוזיציה ,
שקיבלו אישור משטרתי להפגין ביום האירוע ,הגיעו מרחבי הארץ כשהם מצוידים באבנים ,אלות ,
חפצים חדים ,צינורות מתכת וחפצים מסוכנים אחרים .מכיוון שהאירוע בוטל בסופו של דבר ואף אדם
נ
המחנה הפטריוטי לא נכח במקום ,מפגיני האופוזיציה הפנו את תסכולם כלפי המשטרה .הם ניפצו
את
האולם שיועד לאירוע ,עם חנויות ועסקים סמוכים ,ניידות משטרה ועוד .
העימותים עם כוחות
אכיפת
החוק הביאו לפצועים רבים מקרב השוטרים והמתפרעים כאחד.
פעולות האופוזיציה לא עצרו שם .הם המשיכו לפלוש לשכונות אחרות ,כשהם תוקפים
אנשים
שהואשמו
על ידם בהשתייכות לקבוצה הפטריוטית .כאשר הפטריוטים הבינו שהמשטרה ,שחלק
משוטריה כבר
נפצעו ,
אינה מסוגלת להגן עליהם ,הם מצאו את עצמם נאלצים להתעמת עם
מפגיני
האופוזיציה כהגנה עצמית .
אירועי אלימות בחודש מאי2024
אירוע
י
האלימות שהתרחש ו
במהלך חודש מאי השנה
לא היו שונים מאירוע האלימות מחודש ספטמבר
2023
,. אולם
בשונה מהפעם הקודמת ,
אז המשטרה הצליחה לעמוד בלחץ
ולא
מנעה את קיום האירוע .
הפעם ,המשטרה כמו
נכנעה ,ונראה היה כי היא נוקטת צד בסכסוך :
1 .
חגיגות יום העצמאות נאסרו ,אך אלימות שררה ברחובות ,שבשיאה נרצחו ארבעה פליטים
במהלך מאי ויוני .
7
2 .
המשטרה מנעה ממשפחתו ומחבריו של אדם שנהרג מהצד הפטריוטי לשבת שבעה .מנגד ,
משפחה מהאופוזיציה הורשתה להתאבל ללא הפרעה .
יתרה מכך ,המשטרה
מנעה ממשפחתו ומחבריו
של הנפטר מהקבוצה הפטריוטית לקיים טקס
תרבותי
ולשאת דברי הספד טרם שליחת הגופה חזרה לאריתריאה .בסרטון שתועד נראים שוטרים
המגיעים
בכוח רב ,כולל שוטרים במדים ירוקים ,כדי להפסיק את ההספד ולפזר את ההתכנסות באופן מביש
וחסר כל רגש אנושי .מנגד ,לטענת אנשי המחנה הפטריוטי ,האופוזיציה הורשתה לקיים טקס דומה
ללא הפרעה מצד המשטרה .
כך ,הקורבן היה ל
אשם והמתפרעים החוליגנים קיבלו פרס.
ז .
חובתה של המדינה להגן על
רווחתם ושלומם של הפליטים
מדינת ישראל, לרבות משטרתה, לא הצליחה להבטיח את חייהם, שלמותם הגופנית וכבודם של
הפליטים. הקהילה
האריתיראי
ת
.חשה עצמה נטושה, וחיה תחת איום מתמיד על שלומה הפיזי והנפשי
המצב בו הם נמצאים הוא חמור
ו בלתי מתקבל על הדעת:
1 .
מאז ספטמבר
2023
,הקהילה מתאבלת על מותם של שבעה מחבריה שנהרגו ,לצד רבים
אחרים
שנפצעו ,חלקם באורח קשה .האהרון מת ב-8 ביולי בזמן כתיבת נייר עמדה זה .
2 .
קיים חשש מתמיד בקרב משפחות הקהילה בנוגע לשלומם של ילדיהן הלומדים בבתי ספר
ובמוסדות אחרים. נשים חוששות לצאת מבתיהן לצורך סידורים בסיסיים, כמו קניות
במכולת.
3 .
האפשרות לציין את חגיהם, לקיים פעילויות תרבותיות ולהשתתף באירועים חברתיים
מוגבלת. מניעת האפשרות מפליטים לחגוג את חגיהם הלאומיים היא למעשה דרישה למחוק
חלקים מזהותם. דרישה זו אינה לגיטימית והיא מהווה פגיעה בזכויותיהם התרבותיות. היא
מדגישה את הצביעות של הקבוצה
הקיצונית שטוענת להתנגד לדיקטטורה, אך אוכפת בעצמה
פעולות דיקטטוריות.
4 .
.הזכות הבסיסית להתאסף ולהפגין עומדת לרשות כולם, כולל אלו המתנגדים
עם
זאת, מחאות
של האופוזיצי
ה
,צריכות להיות מופנות כלפי היעדים המתאימים
ה משטר
האריתירא
י
כל
נציגיו ., ולא כלפי פליטים חפים המבקשים לציין את המועדים התרבותיים והלאומיים שלהם
השימוש באלימות מצד מפגינים כדי לשבש חגיגות אלו מעיד על מניעים סמויים מעבר למחאה
גרידא.
5 .
החקיקה הישראלית מחייבת הגנה על
החיים, הגוף והכבוד ,ובכלל זה
על פליטים ומבקשי
.מקלט חובה זו מעוגנת ב חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
ה מדגיש את מחויבותה של המדינה
לשמירה על
זכויות היסוד של כל אדם הנמצא תחת שלטונה .
לאור הנסיבות המתוארות, ברור
שהמדינה לא עמדה בהתחייבויות אלה.
6 .
כמו כן ,
,מדינת ישראל
כמי שמחויבת לחוק ה
בין-לאומי
וערכיה שלה, נושאת בחובה משפטית
.ומוסרית להגן על פליטים הנמצאים בשטחה
8
7 .
ישראל חייבת לנקוט גישת אפס סובלנות כלפי כל צורה של אלימות ולהעמיד לדין את
הקיצונים הפועלים מחוץ לחוק. יש להתייחס לפעולותיה של תנועת "ברגדו נח
א מידו", אשר
זורעת פחד ומכוו
ינה אלימות, ברצינות המרבית.
8 .
ראוי שמשטרת ישראל
תשתמש בכל האמצעים שעומדים לרשותה כדי להבטיח את שלומה של
קהילה זו ואת שלומם של תושבי דרום תל-
.אביב לשם כך ראוי שמשטרת ישראל
תנקוט
פעולות מידיות לרבות מתחום המודיעין ותגביר את תדירות הסיור בשכונות ותפעל לאיתור
.בתי עסק שמשמשים חסות לפעילות פלילית ותנקוט צעדים דרושים
9 .
כמו כן ., ראוי שמדינת ישראל תפעל ביתר שאת להסדיר את מעמדם של הפליטים