חומר רקע
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-026378
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ה בסיוון התשפ"ד, 1.7.2024, בנושא:
הפיקוח על המחירים בענף המזון - דוח שנתי 2024
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - לצערי הרב הציבור הישראלי עדיין כורע תחת נטל ההתייקרויות. אתמול פורסם בYNET שמחיר החלב למחלבות יורד בכ- 7 אגורות לליטר, אבל ההוזלה לצרכן תקרה אולי עוד חצי שנה.
ברבעון הקודם הייתה עלייה במחירי מוצרי החלב המפוקחים שכולנו רוכשים: חלב , גבינה לבנה , שמנת, אשל ועוד. בנוסף לכך הרשתות ייקרו גם את המוצרים הלא-מפוקחים: גבינות שמנת, יוגורטים ועוד.
כמה אפשר להעמיס על הישראלי? אנחנו נדון כאן היום בין היתר בנושא הביטחון התזונתי, שמאתמול התבשרנו שיש לו אבא ואמא במשרד ממשלתי נוסף. אבל על איזה ביטחון תזונתי אנחנו יכולים לדבר כאשר המצרכים ה"בריאים" יותר הם מותרות? לא כל האנשים יכולים להרשות לעצמם לקנות את המצרכים הבריאים, הלא-מעובדים, האורגניים. איך אפשר להאכיל בצורה בריאה משפחה בת מס' נפשות כשהסל בסופר בסוף מגיע למאות אם לא אלפי שקלים והעגלה חצי ריקה?! אנחנו במשבר. מדינת ישראל הוכרזה ע"י הבנק העולמי במקום ה- 2 ביוקר המחיה. רפורמת הכשרות תקועה כבר שנתיים, והתאמת תו תקן לאירופה גם אינה מתקדמת.
בדיון הקודם מספר גורמים קיבלו משימות:
עדכון מהרשות להגנת הצרכן על סטטוס חקיקה בנושא סחר בלתי הוגן.
עדכון ממשרד הכלכלה על החלטת בג"צ.
הקמת שולחן עגול כפי שהוועדה ביקשה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים: כלכלה, אוצר, בריאות, חקלאות ורשות התחרות.
בירור המחלוקת בין משרד מבקר המדינה, התאחדות התעשיינים ומשרד האוצר לעניין עליית המחירים בישראל
הוועדה ביקשה מחברות הכנסת מטי צרפתי הרכבי ויסמין פרידמן לכתוב נייר מתכלל, בשיתוף הפורום הישראלי לתזונה בר קיימא, על נושא המזון הבריא. אני מודה לחברות הכנסת ולפורום על הכנת המסמך אשר הועלה כחומר רקע לדיון היום.
רשות התחרות אינה ממונה על המחירים במדפים, אלא על בדיקת תיאום מחירים בין הרשתות והאם מישהו עשה עבירה.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד- מנהל חטיבה – בימים אלה אנו עושים דוח נוסף בנושא.
ח"כ יסמין פרידמן - אין עיסוק בפירוק מונופולים. אסור להסיר אחריות מהיבואנים והיצרנים, הם אח"כ מרוויחים מהדיבידנדים.
משרד הכלכלה והתעשייה – ד"ר יונתן בצלאל-סמנכ"ל תקציבי המשרד והמפקח על המחירים – בכל מוצר יש שוק ריכוזי ששולטים בו חברה אחת או שתיים ביותר מ- 50% מהשוק. כדי לפקח יש להבין שיש רווחיות מוגזמת. עם כניסתי לתפקיד עשיתי ניתוחי שוק בכלים שהיום ברשותי בגיבוי השר ומנכ"ל המשרד. הוצאתי מכתבים לכ- 17 חברות לקבלת נתונים על מוצרים ספציפיים שנמכרים ביותר בשווקים הריכוזיים (וביניהן "אסם"), ולאחר מכן קיבלתי עתירה ובג"צ הורה על עצירת המהלכים שלי לקבלת נתונים מהחברות. בחודש מאי בג"ץ דן בצורה מעמיקה בתיק, והחברות הבינו שיש לי סמכות לדרוש את הנתונים. לצערי לא ניתן פסק דין שמורה בצורה חדה שיש לי סמכות, ולכן החברות הסירו את העתירה. כל החברות העבירו את הנתונים, וזה מאפשר למפקחים במשרדים האחרים (בריאות וחקלאות) לדרוש את הנתונים. עצם ההבנה של החברות שיש רגולטור שמפקח - תגרום להפחתת מחירים.
ברגע שאנו נזהה שיש רווחיות גדולה, היא תוצג לשר ולוועדת המחירים. יש הרבה מחלוקות על מהות הפיקוח והאם יש צורך בפיקוח על המחירים. ברגע שנקבל מוצרים ראשוניים, נתחיל לפעול בנושא. כל הנתונים הינם סודיים והם לשם מילוי חוק בצורה תקינה. דרשתי גם נתונים על הלחם המלא, ואם אכן נראה שיש רווחיות מופרזת, אנו נציג זאת לוועדת המחירים כדי להכניס אותו לפיקוח.
אנו שוקדים על רענון מוצרים שהם בפיקוח, כלומר הסרת מוצרים כמו שמנת מתוקה ומלח, והכנסת מוצרים חדשים כמו לחם מלא.
איגוד רופאי בריאות הציבור - פרופ' חגי לוין-יו"ר – פערי הבריאות גדלים במיוחד כעת בזמן המלחמה. אנו מפקירים את בריאות הציבור, מכיוון שמחירי המוצרים המזיקים זולים בניגוד למחירי מוצרי המזון הבריאים שהם יקרים. פנינו מס' רב של פעמים למשרד האוצר ולמשרדים נוספים להתייחס לנושא הפיקוח על המזון הבריא. יש פטור ממס על מזון מעובד שהוא מזיק לבריאות. כרגע יש מהלך לבטל את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי כדי שלא יהיה מידע על המשמעויות. אנו מנסים במשך 20 שנה להביא להעשרה מנדטורית של מזונות במיקרונוטריאנטים חיוניים.
הרשות להגנת הצרכן – אניטה יצחק -ס' הממונה ראש אגף חקירות ומודיעין – אנו עושים ברשות שורה של פעולות להתמודדות עם יוקר המחיה. יש להרחיב את השוק ולהכניס שחקנים נוספים, אבל חלק ניכר זה התנהגות הצרכן. הצרכן צריך להיות אקטיבי ולהושיט יד למתחרים נוספים, ולא רק למותג המוביל. אנו עושים מאמצים רבים בכיוון הזה להוביל את הצרכן לחשוב אחרת, וזה נוטל מאיתנו לא מעט משאבים.
סיימנו להכין בוועדת הכלכלה את הצעת חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן – איסור על השפעה בלתי הוגנת במצב חירום וזה עובר להצבעה לקר' 2-3 במליאת הכנסת.
פרסום דוחות כספיים של חברות לא לגמרי התקדם נוכח ההשגות והקשיים שעלו בהיבט של היעילות. אנו עובדים כיום על תיקון לצו הגנת הצרכן - סימון מוצרי צריכה, שלפיו אנו משווים מוצרים למוצרי אירופה שעומדים בתקינה האירופאית.
אנו פועלים הרבה בשטח כדי להשוות סלים, ולהוביל צרכנים לסלים תחליפיים. פעולות אלה נעשות ע"י היחידה הכלכלית ברשות, דורשות משאבים ואנו כמעט קורסים. אנו עושים פרויקט רחב עם אמזון, ולמעשה ממפים את מחירי מוצרי המזון (גם שנים אחורה). פרויקט זה יאפשר לתת לצרכן יותר כלים, לעקוב אחר מגמות בעלית המחירים ותוצאות של רפורמות.
הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא – ד"ר דורית אדלר-נשיאה – שום תחרות לא תפתור את האתגרים שאנו עומדים בפניהם. אנו במשבר אקלים מזעזע שמשפיע על יבוא מוצרים מחו"ל, כגון שמן זית. יש להנגיש לכלל הציבור סל מזון בריא, בר קיימא ומפוקח. הפיקוח על המחירים עובד מצוין, ולכן יש להכליל אותו על המזון הבריא.
המזון המזיק הוא לא זול במדינה, הוא עולה עשרות שקלים לק"ג. יש להחזיר לאלתר את המס על המשקאות הממותקים, ולהרחיב את זה על מזונות מזיקים נוספים. תשלום המס על ייבוא מזונות מזיקים עולה לנו ביוקר, כי אחר כך אנו משלמים ביוקר על מס בריאות.
מחיר הקטניות עולה בעולם, והוא הבסיס למזון בסיסי בעת חירום. יש להכניס אותו יחד עם לחם מקמח מלא לסל המזון הבריא.
ח"כ מטי צרפתי הרכבי – יש שורה מידית של "עשה" בהמלצות שהגשנו יחד הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא כדי להוריד את סל הקניה של המשפחה הממוצעת כאן ועכשיו, כגון הרחבת פטור ממע"מ על קטניות ודגנים מלאים. המדינה איבדה שליטה ביוקר המחיה למרות ריסוק השווקים הסיטונאים בחומרים האורגנים, בפירות וירקות, מחיר החיטה שירד בעולם ושער הדולר שהוא די יציב. הקבינט החברתי-כלכלי לא מתכנס ואינו עושה את מה שמוטל עליו.
משרד הבריאות – ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי-סגנית מנהלת אגף התזונה – אנו חייבים לפעול להוזלת סל מזון בריא. מ- 2 מחקרים שעשינו עולה כי האוכלוסייה בשכבות החלשות לא רוכשת מזון בריא, ואילו המזון המזיק לא שונה בין השכבות השונות. כמו כן תמהיל המזון המומלצת לפי מחירים למזון בריא הוא 40% ירקות ופירות, 17% דגנים ואנשים לא קונים אותם. לפני מס' שנים פרסמנו, בשיתוף המועצה לצרכנות ומשרד הכלכלה, סל מזון בריא ואנו רואים פער של למעלה 40% בין הרשת הזולה לרשת היקרה בישראל וזה לא יורד. אנו רוצים להכניס מזונות בריאים לפיקוח, להיות חלק מוועדת המחירים, הצלת מזון, ולהכין תכנית אסטרטגית תוך חשיבה עתידית על החקלאים למען חקלאות ישראלית משגשגת.
משרד האוצר – עפרי אשל-רפרנטית פיננסים באג"ת – בחינת פיקוח על כל מוצר צריכה להיעשות עבור אותו מוצר ועל בסיס קריטריונים כלכליים מוגדרים. כשאנו מטילים פיקוח על מחירים הדבר צריך להיעשות בצורה מקצועית, משום שיכולים להיות עיוותים (אפקט הבומרנג) ולפגוע בצרכן הקצה.
נעשתה בחינה מקיפה לגבי האינדיקטורים בשוק הלחם המלא בשנת 2022 למשרד הכלכלה, למשרד האוצר ולרשות התחרות, ובאותה עת היתה המלצה שלא נכון להטיל פיקוח על מחיר הלחם המלא.
יפעת חיים-פעילה ברשת לחיים בכבוד – אי ביטחון תזונתי זו בעיה בריאותית, כלכלית וחברתית. מי שאינו מצליח לקנות מזון מזין – נפגע בריאותית. קיבלתי פניות רבות של חולי צליאק שמתקשים לקנות מזון שמתאים לצורכיהם. מוצרים ללא גלוטן הרבה יותר יקרים, והמדינה נותנת פתח לאנשים להישאר רעבים.
משרד הרווחה והביטחון החברתי – פרופ' רוני סטריאר-יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי – המועצה נמצאת תחת משרד הרווחה. היא גוף סטטורי שפועל עפ"י חוק החל משנת 2011, ויושבים בו נציגים ממשרדים שונים ונציגי ציבור. לאחר פרוץ המלחמה גיבשנו 10 המלצות לקידום ביטחון תזונתי בתקופת המלחמה, כולל פיקוח על המחירים. כל ההמלצות נגנזו ולא הגיעו לממשלה. יש התשה מכוונת של ממשלת ישראל להשתיק את שומרי הסף בכל תחום. סעיף 26 בהצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, שעבר בקריאה ראשונה, קובע שהחוק מבטל את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. הרצון לביטול נובע מכך שהתרענו ששליש מאזרחיה המדינה נמצאים בחוסר ביטחון תזונתי. חשוב מאוד להתנגד להצעת החוק ומעורבות מבקר המדינה בתיקון הנושאים שעלו כאן.
פורום הקמעונאים הקטנים – יש תכנית של משרד הכלכלה לתיקון כשל שוק המזון, ויש ליישם אותה ולהוזיל את יוקר המחיה. יש לצייד את עשרות הקמעונאים הקטנים בתחמושת המתאימה להתמודד עם רשתות השיווק.
פורום ארלוזורוב – בועז גור – הכלי של פיקוח מחירים הוא רלוונטי ולגיטימי. מתעללים בכלי זה במשך שנים רבות ומנסים לפתור את זה באמצעות רפורמות יבוא שנכשלות זו אחר זו. כח הקניה של הצרכנים נשחק מסיבות נוספות.
גל רקובר – בשנה האחרונה פורסמו מאמרים ומחקרים רבים בזכות פיקוח המחירים (שוק ריכוזי). עפ"י דוח בנק ישראל האחרון, הצעדים שננקטו לגבי עידוד ויבוא תחרות משנת 2011 לא הורידו את המחירים. אנו יודעים שפיקוח על מחירים מפחית את מחיר המוצרים, וגם על אלו שדומים להם, וזה יוצר תחרות בין המוצרים.
אנו סובלים מבעיית רווחיות גבוהה - בשוק ריכוזי החברות קובעות מחירים גבוהים, ונמנעות מתחרות של מחירים כי הן לא רוצות לסכן את הרווחיות. בשוק מזון המצב הוא הרבה יותר קשיח, כי אנשים קונים מזון בסיסי, החברות יודעות זאת, ומנצלות את המצב למען הרווחים שלהן. לרוב מוצרי המזון יש חיי מדף קצרים.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה סבורה שיש שוק ריכוזי ומלחמה, ולא ניתן להמשיך עם מצב זה. ולכן הוועדה מציעה לפקח על 80 מוצרים.
הוועדה מבקשת ממשרדי הבריאות, האוצר והכלכלה לשקול לקבוע סל מזון בריא עם מחירים קבועים.
הוועדה תקיים המשך דיון ביום שלישי בשבוע הבא, בהשתתפות בנק ישראל ופרופ' דן בן דוד.