חומר רקע
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-017618
סיכום דיון
מיום שלישי, ח' בניסן התשפ"ד, 16.4.2024, בנושא:
מצוקת שורדי הטבח במסיבות ה-7 באוקטובר ומשפחותיהם - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - בדרך כלל אנחנו דנים בדו"ח קיים של מבקר המדינה ומבקשים את התייחסותם של הגורמים השונים ומנסים להבין היכן הדברים עומדים כדי לטפל בהם ולקדמם. היום הוועדה הופכת את הסדר ומבקשת מכוח סמכותה לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, לבדוק ולהכין דו"ח על מצוקתם של שורדי הנובה ומשפחותיהם. הדיון לבקשתה של חה"כ קארין אלהרר. צריך להבין שמדובר במשפחות רבות, ובשורדים רבים, ובסיטואציה מיוחדת שמדינת ישראל עוד לא חוותה.
זהו פיגוע הטרור הגדול ביותר שידענו, המצב המיוחד שבו היו נתונים המבלים בנובה מחייב היערכות שונה של כלל משרדי הממשלה. מדובר בסיטואציה מיוחדת ורגישה שמשפיעה ותשפיע על חייהם של רבים.
הדו"ח שאנו מבקשים ממבקר המדינה צריך להתייחס לפעולות משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך, הביטחון, הביטחון הלאומי, המשפטים, האוצר, הנגב והגליל ומשרד ראש הממשלה. צריך לראות כיצד מתכללים את פעולותיהם, מה נעשה ומה נכון לעשות מכאן ואילך. חשוב לטפל בסוגיה עכשיו.
הקואליציה ביקשה זמן לבחון את הסוגיה ולכן הסכמתי להמתין עם הצבעה. לא מדובר בנושא של אופוזיציה וקואליציה ואני שמח שיש רצון אמיתי להיענות לבקשה.
אני מודה למוסד לביטוח לאומי על פועלו, הוא עושה את המקסימום בעבודתו.
משרד מבקר המדינה – ליאורה שמעוני-סמנכ"לית ומנהלת חטיבה – אנו נמצאים בביקורת מקיפה ומערכתית בתחומים הקשורים למלחמה בהיבטים: ביטחוניים, מדיניים ואזרחיים. אנו עורכים שתי ביקורות: הראשונה - הטיפול הנפשי בנפגעי טראומה ומוכנות לעת חירום (כולל ניצולי הנובה), והשניה - התאמת הדין לנפגעי איבה מאירועי ה- 7 באוקטובר. בהיבט הביטחוני אנו בודקים את אירועי נובה מבחינת תהליך הרישוי והאבטחה של המסיבות. אנו כבר רואים שיש מקום נרחב לטיפול המדינה בניצולי הנובה.
ח"כ קארין אלהרר- לאחר שיחות עם שורדים, הורים וסיורים במתחמי טיפול, הבנתי שמדובר בקהילה שכל חטאה היה שהיא רצתה לרקוד תוך קבלת השונה. מדובר בקהילה שחוותה אימה, שעות מזוויעות והופקרה ע"י המדינה. היא איבדה קרובים רבים, וחלק מחבריה הוקפצו למילואים ולא טיפלו בעצמם. האם שורדי המסיבה מקבלים טיפול ותנאים מתאימים להשתלב באקדמיה ובשוק העבודה? האם המשפחות מטופלות מקצה לקצה? האם הם זכאים לטיפולים נפשיים כפי שראוי? מדובר באנשים שיש להם פלשבקים עד היום, ויש שחווים אשמה למה הם ניצלו וחבריהם לא. מדובר בצעירים רבים שהם הדור הבא של המדינה. התקבלה החלטת ממשלה לתת מענים מרוכזים ע"י משרד הרווחה, אולם התחושה של הניצולים עדיין אינה טובה. יש לתת להם את אחוזי הנכות שזכאים להם. רוב המענה הוא בתחום הטיפולים הנפשיים, והחסר הוא גדול.
ח"כ מאיר כהן – יומיים לאחר האירוע המוסד לביטוח לאומי הגיע לחוות הטיפול לפגוש את השורדים ולתת מענה. היה צריך לתת פרק זמן ארוך יותר של שנה לקבלת טיפול ללא הוכחה על מצב רפואי. הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות החליטו להפסיק את הטיפול במהירות בלתי מובנת אם לא ניתנת הצדקה רפואית לכך.
עמותת נט"ל-נפגעי טראומה על רקע לאומי – גילי גמיש-מנהלת קווי הסיוע – העמותה נותנת מענה פרטני במחלקה הקלינית, כל מי שמתקשר - מקבל סיוע.
679 מטופלים שורדי המסיבה טופלו בנט"ל, מתוכם 431 עדין בטיפול פעיל.
כשמסתיימת חרדה, מי שרוצה להמשיך לקבל טיפול עושה זאת באמצעות פילנתרופיה.
אחוז גבוה יותר של גברים מטופלים בין הגילאים 25-40.
התסמינים המרכזיים: התקפי חרדה, פלשבקים, כאבים, נעילת לסתות, קשיי שינה, קימות מרובות בלילה, סיוטים, הרטבה בלילה, , לחץ בחזה, חריקת שיניים, מחשבות חודרניות, ניתוקים במהלך היום, סהרוריות, חוסר מנוחה, בכי רב ובלתי נשלט וכעס.
יש היום ביחידה הקלינית 1,900 מטופלים, כולל חיילי מילואים.
סוגיות מרכזיות שעלו בטיפול בשורדי מסיבות הטבע: חברים שנרצחו במסיבה, תחושת "אשמת ניצולים", בעיה בהגעה לטיפול (רכב שנהרס במסיבה או פחד לצאת מהבית), פציעה במהלך הבריחה, שימוש בחומרים משני תודעה בזמן המסיבה ומראות קשים בזמן הבריחה.
נעמה איתן-שורדת הנובה – אני בת 24 וגרה ברעננה, שרדתי את הטבח. השתתפתי במחקר בחודש האחרון של אוניברסיטת חיפה שבמסגרתו ענדתי שעון שמדד שעות שינה ודופק. עד שהגעתי למחקר לא הבנתי באיזה מצב שאינו סביר אני נמצאת בו. לאחר הטבח חזרתי לשגרה במהרה, נכנסתי למסגרות והמשכתי טיפולים. המחקר הראה ששעות השינה שלי בממוצע הן בין שעתיים ל- 3 שעות וחצי. כעת זו פעם ראשונה שאנו יכולים להשמיע את קולנו. אחד הדברים הכי קשים שאני חווה היא אי החזרת הביטחון. 4.5 שעות היינו בשיח ולא קיבלנו מענה מהמשטרה והצבא. אני זקוקה לטיפולים ומתווה. לולא הפסיכולוגית שלי לא הייתי כאן, היא נלחמת עבורי ועבור הטיפולים שלי. יש לי חברים שהם ללא מענה וטיפולים, והם לא חזרו לשגרה. בחודשים הראשונים הטיפול נעשה ע"י מתנדבים, ולא ע"י המדינה. אני אחרי 24 טיפולים שהסתיימו, למה אני צריכה להוכיח למישהו על מה שחוויתי?! למה אני צריכה לפרט באתר ביטוח לאומי מה חוויתי? אני דורשת להבין מה הסיוע העתידי שאקבל.
המוסד לביטוח לאומי – ענבר דוד-מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה – בשבוע הראשונה של המלחמה יצרנו קשר עם מפיקי המסיבות, קיבלנו מהם את רשימות משתתפי המסיבות, ויצרנו עימם קשר באופן מיידי. ניתנו מענקים ראשוניים בסך 3,500 ₪ + 1,500 ₪ מקדמה. לחודשים אוקטובר-נובמבר שילמנו 17,000 ₪. עשינו פגישות זום עם שורדי המסיבות כדי שיכירו את המתווה, ובמקביל היינו במתחמים של חוות רונית וכוכב הים פעמיים בשבוע לליווי בכל מעגל החיים. באמצעות הקואליציה הישראלית לטראומה פתחנו מרכזי חוסן ואישרנו עד 36 טיפולים, ואנו נמצאים איתם בקשר שבועי כדי לתת מענה בהמשך. החל מחודש דצמבר אוכלוסייה שלא שבה לעבודה, התבקשה על ידינו להגיש שוב תט"ר. הגמשנו את תנאי הגשת המסמכים הרפואיים, ישבנו עם המנהלים של נוהל חרדה ובנינו טפסים ייעודיים שיקלו על הרופאים, עשינו ועדות ללא נוכחות ואישרנו תט"ר בגובה 7,000-9,000 ₪. במקביל אנו מעמידים עמדה במתחמי הטראסק למיצוי זכויות והכרת המתווה. כמו כן עשינו פגישת זום ב- 11 בינואר להכרת המתווה. במהלך חודש פברואר ערכנו כנס להורים שכולים, הכנו חוברות הסברה לנפגעים, ובנינו אתר אינטרנט ייעודי לשורדי המסיבות.
1,700 שורדים מקבלים סיוע נפשי בנוהל חרדה. החל מהחודש אישרנו טיפולי רפואה משלימה (עד גובה 6,000 ₪ בשנה), כי הבנו שלא כולם רוצים לשוחח על הדברים. בנינו מערכת שלמה לשליחת קבלות ומתן החזר עבור הטיפולים ללא בירוקרטיה.
ח"כ נאור שירי – הבעיה העיקרית היא החלטת הממשלה. המדינה הקימה את תקומה, והתעלמה מכל הרשויות. למה המדינה לא הבינה שמדובר באירוע שונה שיצר במעגלים עשרות אלפי אנשים עם פגיעות? יש חוסר הסתכלות מלמעלה. אנשים אינם צריכים להוכיח שהיו בטבח, יש להגיע אליהם ישירות.
אור נאסא-ניצול נובה – אנו פגועי נפש ולא צריכים לדבר עם הגוף הקשה במדינה – הביטוח הלאומי. אין באפשרותנו למלא טפסים. לאחר חצי שנה התחלתי להרגיש כאב פוסט טראומתי, קבעתי תור לפסיכיאטר וההמתנה היא ארוכה. אנו חווים וסובלים את החוויה באופן יומיומי.
משרד רה"מ – לירון הנץ-סמנכ"לית – אף אחד ממשרדי הממשלה אינו מתייחס לאירוע כאירוע רגיל. פעולות הביטוח הלאומי הן משלימות להחלטת הממשלה. בשבועות הראשונים התוודינו לעדויות המזעזעות. היו לנו כמה בעיות מערכתיות: מי הם האנשים האלה? איפה הם נמצאים? הם לא מאוגדים ויש קושי להנגיש להם סיוע פסיכו-סוציאלי. מפיקי המסיבה היו איתנו בקשר יומיומי והעבירו לנו את רשימת משתתפי המסיבה. אתגר שני היה לייצר את הקשר הניהולי אל מול האוכלוסיות שנזקקו לשירותי המדינה. אתגר שלישי היה איך מתאימים את המעטפת לצרכי האוכלוסייה הזו. הבנו שיש אוכלוסייה אחרת, ייחודית שהיא על רקע טראומה משותפת ויש לכך מורכבויות משפטיות.
במסגרת החלטת ממשלה 1459 שעברה בחודש פברואר: 1. משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא המשרד שמתכלל את כלל ההיבטים: עבודת המשרדים, ריכוז הקשר עם השורדים ופיתוח מענים מיוחדים.
2. יוקמו מאגרי מידע ופיתוח תכניות חברתיות וקבוצתיות.
3. זיכרון תוך היבטים טיפוליים.
החלטת הממשלה נוצרה על סמך כך שאנו מאמינים שיש כוח לקהילה ולקבוצה לחזק את החוסן שלה.
התקציב הוא בסך 20 מיליון ₪ צבוע לשנים 2024-2025, ללא קשר לזכאות.
ח"כ מירב בן ארי – הטעות בעיני שלא שמו אדם אחד שיתכלל את האירוע וינהל אותו בשנה הקרובה. מדובר בפיגוע טרור הכי גדול במזה"ת, ובין הגדולים בעולם. הממשלה היתה צריכה להכנס לאירוע תוך חודש. יש קהילה שעוטפת ועושה את האירועים, והממשלה אינה מסוגלת להכניס אותה לתוך האירוע.
משרד הרווחה והביטחון החברתי – הילה סופרמן הרניק-מנהלת פיתוח מקצועי, תכנית יתד – ברור שיש לנו פערים גדולים ועוד הרבה מאוד עבודה. אנו רואים את הניצולים ובני המשפחות שותפים לתהליך. אחת הבעיות שלנו ושל ביטוח לאומי היא שאנו לא מספיק משווקים את מה שאנחנו עושים. יש לנו רצון להגיע עד אחרון השורדים.
משרד הרווחה היה בתמונה מהשבוע הראשון של המלחמה. אני מלווה את המפיקים החל מה- 10 באוקטובר, והחל מה- 11 באוקטובר החל לפעול צוות בינמשרדי ראשון בהשתתפות: משרד הבריאות, משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, מרכז החוסן הארצי, נט"ל ומש"מ. ב- 1 בנובמבר יצאנו לדרך עם מעטפת בין-מגזרית שנועדה לתת מענה משלים למה שניתן תחת חוק, שכוללת עבודה עם המפיקים והשורדים. יש כ- 3,800 שורדים, מתוכם 180 חיילים שהטיפול עבורם ניתן ע"י צה"ל. כל הזכאויות הראשוניות ניתנו ל- 3,700 הניצולים. טיפול במסגרת חרדה ניתן ל- 1,700 איש. בנוסף יש עוד כ- 500 אנשים שיצרו קשר עם נט"ל ומרכז החוסן הארצי, ועשרות שורדים שפנו לטיפול בקופות החולים.
הטיפול בחוות רונית, שאינו פורמלי, היה מיזם מדהים שיצא לדרך בשבוע הראשון. יש 15 מקומות שליקטנו אותם, ואנו עובדים איתם בריכוז המידע וסנכרון התהליכים. משרד המשפטים ומס רכוש גם הגיעו לחוות הטיפוליות למיצוי זכויות.
עמותת קהילת שבט הנובה היא ספק יחיד ונמצאת בקשר עם משרד הרווחה. היא מרכזת את תהליכי הטיפול והשיקום. המשמעות היא שאנו מסמיכים אותה לרכז את תהליכי העבודה של כל השורדים. ברמת הפרט אנו מחויבים לכל שורד באופן פרטני. הסיבה שיש ספק יחיד היא כדי שהעמותה תוכל ליצור התקשרות מהירה לצורך התאמת הצרכים.
יצאנו בקול קורא בשיתוף קרנות הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה למתן מענה לתכניות שיקום בהיבטי חיים מגוונים. התקציב הוא כ- 11 מיליון ₪ לשנתיים. פסלנו חלק מההצעות על סף, חלק היו מצוינות ונאלצנו לוותר עליהן. מתוך סך ההצעות שהוגשו, יבחרו 15.
יש כמה מאות שמטופלים במרפאות בתי החולים, בקופות החולים ובצבא. אנו בעבודה צמודה עם עמותת נובה, ואנו מעבירים את המידע באמצעותם. אני מקווה שלאחר חג הפסח יפורסמו סרטונים במדיה של השורדים שקוראים לפנות לטיפול. יש היום מייל ווואטסאפ ייעודי עבור שורדי המסיבות. לפני כשבוע וחצי פורסם תקן ייעודי במשרד לטיפול בסוגיה.
יובל רפאל-ניצולת הטבח – אני מצאתי את עצמי במיגונית על כביש בארי עם עוד 50 איש. הייתי מוקפת בגופות ובאמצעותם הגנתי על עצמי. מחבלים לא הפסיקו להגיע, התקשרתי ללא הפסקה למשטרה, וקיבלתי כל הזמן את אותה תשובה שהניידת בדרך. הסתתרתי במשך 8 שעות. כל השורדים עוברים ועדות לקבלת אחוזי נכות, והמינימום הוא 20% נכות. למה בשנה הקרובה כל השורדים אינם מקבלים את מינימום אחוזי הזכאות?! ההתנהלות מול הביטוח הלאומי היא מלחמה. למה אני נלחמת למען המדינה וצריכה להילחם גם מולה?!
ח"כ נעמה לזימי – פרק זמן של שנה לקבלת אחוזי נכות אינו מספיק, יש להאריך לטווח זמן של שנתיים. יש פעולות שהמדינה אינה עושה והתרגלה שהעמותות עושות איתן. אין אשמה כלפי הדרג המקצועי, תפקיד המדינה הוא לסייע ומהר, וזה לא קורה.
עמותת קהילת שבט הנובה - נעמה שמואלביץ – העמותה הוקמה ע"י צוות ההפקה של המסיבה. בימים הראשונים העמותה סייעה בהוצאת אנשים מהשטח. היא פתחה מתחמי ריפוי על דעת עצמה כדי לתת מענה לשורדים. אנו מתמקדים במתן סיוע לשורדי המסיבות, בני המשפחות ובני המשפחות השכולות בהיבטים של מתן טיפול וכלים לחזרה לשגרה, סיוע בבירוקרטיה ומיצוי זכויות. רוב הפעולות נעשות במימון פילנתרופיה נוכח קשיים תקציביים.
המונח "שורדי המסיבות" מקפל בתוכו מגוון של אנשים בסטטוסים שונים. יש 3,800 שורדים, שהצעירה היא בת 19 והמבוגר ביותר הוא בן 65. הפריסה הגאוגרפית היא מנהריה עד אילת, וחלקם מפונים. במסיבה נכחו אנשים נושאי תפקידים בכירים, חיילי סדיר וקבע, סטודנטים, אנשים בתחילת התעסוקה שלהם, הורים לילדים בגילאי 0-18, משפחות חד הוריות ועוד. הבעיות חוצות משרדים היות ויש בעיות רוחביות. שורדי המסיבות אינם רק האנשים שרקדו ברחבה, אלא גם אנשים שקנו כרטיסים למסיבה, לא הגיעו אבל חבריהם נטבחו. חלק מהשורדים הם: אנשי הפקה, בעלי דוכנים ואומנים שנתקלים בקשיים כיום מול מס רכוש.
אנו בקשר עם משפחות השורדים ועולות בעיות בנושאים הבאים: בירוקרטיה במיצוי זכויות, קשיים כלכליים ותעסוקתיים, חוסר מענה לסטודנטים בשעה שניתנים הקלות למילואימניקים ובני/ות זוגם, קשיים בהשגת מטפלים, הגברת שימוש בסמים, חוסר תפקוד, קשיים חברתיים, חרדות, קשיי שינה ויציאה מהארץ. אנו בשיח עם משרד הביטחון וצה"ל בנוגע לחיילים שמופלים לרעה. האתגר הגדול כיום הוא להגיע למי שאינו מגיע למתחמים ולדיונים. אם לא נדאג לבעיות, הם יתנפצו לנו בפנים.
גיא בן שמעון-ניצול נובה – יש קרוב ל- 50 מתאבדים מטבח הנובה נכון לפני חודשיים. יש ניצולים מאושפזים בכפיה, ויש לי המון חברים שאינם יוצאים מהמיטה. התט"ר מוכר מראש ל- 9 חודשים, ונאמר שיתחילו לעסוק בו החל מחודש מאי. אני לא רואה כיצד אני שב לעבודה לאחר סיום קבלת תשלום התט"ר. אני נמצא בחרדות ובפלשבקים. כ- 70 שוטרים עמדו ביום הטבח וחיכו לפקודה בעוד שאנשים רבים נרצחים. במידה והם היו פועלים, הם יכלו לצמצם את מס' הרוגים.
המוסד לביטוח לאומי - ירונה שלום-סמנכ"לית מערך נכויות ושיקום – אנו נמשיך לשלם תט"ר למי שלא יוכל לחזור לעבודה באמצעות הצהרה של רופא. הוא לא חייב אישור של פסיכיאטר, אנו מקבלים גם אישור של רופא משפחה, עו"ס ופסיכולוג.
התקשרנו לכל שורדי הנובה (2,900), ולא הצלחנו להשיג 600 איש למרות שניסינו ליצור קשר עימם מס' פעמים. הצענו סיוע במילוי ובהגשת תביעות לוועדה, ו- 88% קיבלו מעל 20% אחוזי נכות, וחלק לא קטן קיבלו 40%. יחד עם זאת יש פער – חלק מהאנשים לא רוצים להיכנס למסלול של נפגעי נפש ולהעביר מסמכים, ולכן יש לעשות מהלך שיאפשר להם שיקום מקצועי וקבלת טיפול כנדרש מבלי להוכיח על פגיעה נפשית, ולצורך כך נדרש שינוי בחקיקה.
אחוזי הנכות אינם ניתנים באופן אוטומטי, אלא רק למי שעובר ועדה. כדי לעבור ועדה, יש להמציא מסמכים ואנו מסייעים בכך. כבר אלף איש הגישו מסמכים. אנו נמצאים בסבב שלישי/רביעי בפניות לשורדי מסיבה כדי לממש זכויות, ויש כאלה שאינם מעוניינים בכך. ההמתנה לוועדה אורכת במשך חודש. אנו זקוקים למסמכים רפואיים כדי לאשר תט"ר.
מירב גילי הירש-מנהלת תכנית שיקום והפוגה סלונס טרייב – אני מתנדבת במתן סיוע לשורדים. המציאות היא אחרת ממה שמוצג כאן - הגשת תט"ר היא עבור חודש קודם, השורדים מקבלים דחיה על תט"ר, ומתבקשים להגיש נכות. אין צורך בהגשת נכות, כי זה יכול להיות זמני. יש לאשר להם תט"ר קדימה לשנה במסגרת חוק. יש פה בעיה רוחבית שיש למצוא לה פתרון.
השורדים לא נכללו תחת צו ההגנה על עובדים לשעת חירום. כל נפגעי המסיבות מתמודדים עם פיטורים, הם סיימו את ימי המחלה וימי החופש.
לפי הביטוח הלאומי - אם לא שבים לעבודה, ינתן תט"ר מלא, ואם שבים לעבודה, ינתן תט"ר חלקי, ולכן השורדים מעדיפים לשבת בבית.
36 טיפולים הם למשך 9 חודשים, מה יעשו השורדים הלאה?
במסיבת הנובה היו 180 חיילים בסדיר שחזרו באותו יום לצפון או לעזה, החיילים הללו לא קיבלו שקל והם יוכלו לקבל מענה רק שהם ישוחררו.
המדינה פרסמה החלטה ב- 17 באוקטובר שניתן לקבל טיפול במסגרת נוהל חרדה. השורדים קיבלו עד מועד זה טיפול פרטני במימונם, ולכן כעת הם ממשיכים בטיפולים אלה.
ח"כ גלעד קריב – לביטוח לאומי יש מרחב פעולה שקבוע בחוק, ולכן הביטוח הלאומי עשה צעד תקדימי יחד עם יתר משרדי הממשלה בהכרה בשורדי המסיבה ובתושבי העוטף כנפגעים. בימים הראשונים של האירוע הדרגים המקצועיים פעלו ללא תורת עבודה, והם נדרשו לפתח אותה תוך כדי תנועה. כעת צריך לראות איך מצמצמים את פערי החקיקה. ללא חקיקה הדבר לא יתקדם.
אמור להתפרסם תסקיר חוק ממשלתי, בנושא מעטפת התמיכה בשבים מהשבי, שבמסגרתו לראשונה מתכוונים להעמיד לרשות הקבוצה מעטפת זכויות של הכרה מבלי למנוע הגשת תביעות פרטניות. הצעתי שדרגי המקצוע יבחנו האם המסלול התקדימי של השבים מהשבי יכלול גם את שורדי המסיבה.
יש קושי לבוא למעסיקים פרטיים ולבקש מהם התחשבות מקסימלית. הם אינם צריכים לשאת על גבם את האירוע. מי שמוגדר כנפגע פעולות איבה זכאי לחל"ת, מה דינו של אדם שנמצא בתקופת ביניים?
התט"ר הוא מענה ראשוני למעטפת כספית, הוא לא תחליף לאובדן כושר השתכרות. יש אוכלוסיות שמקבלות מעטפת של נפגעי פעולות איבה ומקבלות תחליף לשכר. יש לבחון האם יש מסלולים שונים בעניין.
משרד העבודה – לישי משעלי קין-מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה – חוק שעת חירום נוגע רק לחטופים, נעדרים או מי שהתפנה ממקום עבודתו.
משרד הבריאות – ד"ר גלעד בודנהיימר-מנהלת האגף לבריאות הנפש – אנו מכירים מספרים בודדים של מתאבדים, יש להיזהר עם נתונים שעלולים לעשות נזק ציבורי. הנתון בדבר 50 מתאבדים אינו נכון, מדובר בשמועות.
לעיתים אשפוז בבי"ח פסיכיאטרי הוא טיפול נדרש. ברור לנו שהטיפול שניתן אינו מספיק, ונכנסו לאירוע בחוסר אדיר. אנו נותנים מענים עם כ"א הקיים. בשבוע הראשון למלחמה הקמנו מרכז חוסן ארצי, שיועד לשורדי המסיבה. בחודשיים הראשונים יצרנו שיחות יזומות לשורדים לברר האם הם מעוניינים בטיפול, והאם הם מקבלים טיפול. בתי החולים הקימו מרפאות ייעודיות בשיבא, באיכילוב, בלב השרון ומעלה כרמל לשורדי המסיבות. הוצאנו מכרז משותף למרכזים שנותנים טיפולי גוף ונפש בצורה מקצועית, ואנו ממנים את החלק המקצועי בתוך מיזמים אלה כדי שאנשים יקבלו טיפול ראוי ומקצועי. אנו שותפים להובלה של משרד הרווחה, ולאורך כל הדרך המשרדים בוחנים את הנעשה. מעבר לשיח הזכאויות, הזכאות של סל הבריאות מבחינת בריאות הנפש איה מוגבלת, והיא רחבה מאוד. זמני ההמתנה ארוכים, ולכן יצאנו בתכנית לאומית כדי לקצר תורים בתחום בריאות הנפש לכל מי שדורש וצריך. לצערי הדרך עוד ארוכה ואנו מנסים להגדיל את המערך הציבורי. קופות חולים מחויבות לתת שירות שוויוני, אולם ניתנה הנחיה לתעדף את שורדי המסיבות ככל שניתן מבחינה קלינית מתוך הבנה שיש כאן שליחות. הפסיכיאטרים המחוזיים פועלים בזהירות רבה ועפ"י חוק.
אלה ויינטראוב-אמא לשורדת מסיבת הנובה - בעקבות חוסר בכ"א לתת מענה מבחינה פסיכיאטרית לשורדים, רבים מהם פונים לקבל טיפול באופן פרטני. אבקש לדעת מה מקבלים מעבר ל- 36 טיפולים? ראוי לציין שגם לא כולם מקבלים את אותם טיפולים, וחלקם נלחמים על כך. התקציבים לא עומדים אפילו במעט הצרכים.
יש צורך בגוף אחד מתכלל שנותן את המענה, ויפנה לכלל הגופים. בנוסף יש צורך בקבלת מידע בנוגע להשכלה הגבוהה- כמה נשרו? כמה סטודנטים לא התקבלו למוסדות אקדמיה ועוד.
דפנה לאה דרייפוס - אמא לשורד נובה – במסגרת הוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי, פסיכיאטר מביטוח לאומי ממלא שאלון לקבלת אחוזי נכות. משרד הבריאות היה צריך להרים את הכפפה ולאפשר לתת טיפולים כפי הצורך, ללא הגבלה.
יש ניצולים רבים שאף אחד לא יצר עימם קשר.
יש לתת את הדעת האם היתה הנחיה מותאמת לאנשי מקצוע בנוגע לאישפוזים כפויים לשורדי הנובה.
הקואליציה הישראלית לטראומה – רעות לב-מנהלת מרכז חוסן ארצי – אנו עובדים עם 9 עמותות, והמעטפת שניתנת היא במסגרת נוהל חרדה. יש קרוב ל – 6,000 אזרחים, ומתוכם 2,460 שורדי המסיבות. 1,700 שורדים נמצאים בטיפול פעיל . למעלה מ- 70% ממשתתפי המסיבה השתמשו בחומרי משני תודעה. יש שורדים שלא מוכנים להיכנס לתהליך טיפולי, ויש שורדים שמקבלים טיפול פרטני בעקבות טיפול התנדבותי שקיבלו בתחילת הדרך. הכשרות קליניות והתמחות בטראומה היא סופר חשובה כעת. אנו עובדים עם קבוצות רבות שנוגעות בשורדי המסיבות, ונשמח לקבל רשימות של שורדים כדי לפנות אליהם. יש לנו מוקד שניתן לפנות אלינו, ונרחיב את הפרסום לגביו.
המוסד לביטוח לאומי עובד יחד איתנו במילוי הטפסים להכרה בוועדות. הנחנו את המטפלים ללוות את השורדים כדי למנוע את הטרטור, ונשמח לתת מידע בנושא.
חיילים בסדיר וחיילי מילואים – המענה אינו מותאם לאופי השורדים, ויש לתת לו התייחסות. יש
שורדים שמטופלים ע"י ארגונים משום שהם חוששים שהשימוש בחומרים משני תודעה ישפיע על עתידם בשל ויתור על סודיות.
אנו מטפלים בכל מרכזי החוסן שלנו באמצעות פסיכיאטרים. אנו נותנים תיעדוף לכל מי שנמצא במקרה קצה.
הקואליציה פתחה קול קורא למתן מענה לסטודנטים בתוך האקדמיות, והוא יפורסם בקרוב.
מרכז רפואי שמיר – ד"ר קרן דואניס-ברק-מנהלת יחידת PTSD – אנו נותנים מענה ל – 400 נפגעים תושבי העוטף ושורדי המסיבות בחסות פילנתרופיה. האירוע יצר פציעה ברקמת המוח, והטיפול בפציעה הוא ביולוגי. משרד הביטחון אימץ את טיפול זה בלוחמים שלא השתפרו לאחר טיפול בקו הראשון. המענה כיום שניתן ללוחמים לא יספיק לשורדים. לכל השורדים יהיו סימפטומים, אך 30% מהם יפתחו הפרעה תפקודית שלא תאפשר להם לחזור לתפקוד שהיה קודם לכן. במחקר שהוביל משרד הביטחון הודגם שכמעט 70% מהמטופלים שמקבלים טיפול במשך שנתיים, לא משתפרים, וחלקם משתפרים באופן חלקי.
אני נותנת מענה שהוא קו שני. חשוב שהתרומות יועברו לנפגעים שזקוקים להם ביותר בעוד שאנו מקבלים את מי שרץ הכי מהר. יש 15 מטפלים שעוסקים בנושא, אולם אין לנו מערך שמטפל בהתמכרויות. לא ניתן להכנס לטיפול כאשר יש שימוש בחומרים משני תודעה.
אני נמצאת בקשר עם גופי הבריאות החל מחודש דצמבר. יש חובה לגופים במשרד הבריאות להגיע ולשמוע על הנושא למרות שאנו לא בקונצנזוס.
משרד הבריאות - ד"ר גלעד בודנהיימר-מנהלת האגף לבריאות הנפש - מדובר בטיפול חדשני ומחקרי, הוא לא נמצא ברשימה של הטיפולים המקצועיים המומלצים כדי לתמוך בו.
"קמה"-עמותת קידום מרפא והחלמה - שלומית יהב – הטיפול אינו מסתיים בשורד, אלא גם במשפחתו ועל אחת כמה וכמה שיש בה ילדים. משרד החינוך צריך לשים זרקור על הנושא היות ויש ילדים שנפגעו באופן עקיף.
אנו רואים גלים נוספים בעקבות אותו אירוע, שלא מצליחים להמשיך הלאה. החקיקה הקיימת בעייתית מאוד, ולכן הצענו לחוקק חוק נפרד ולסייג את אירועי ה- 7 באוקטובר. אנו מציעים להנפיק כרטיס אשראי לטיפול פסיכולוגי ללא הגבלת כמויות. כמו כן, יש לערוך פיקוח על מחירי הטיפולים הפסיכיאטריים. יש עלית מחירים אסטרונומית בתחום עקב הצורך בהנפקת מסמכים לביטוח לאומי.
ענת גולדשטיין-אמא לנרצח נובה – אני אמו של עמית שנרצח בטבח. אני מנסה לשרוד את המלחמה למען אחיו של עמית. משרדי הממשלה אינם מגיעים לוועדות ולפורומים. ה- 7 באוקטובר אינו אירוע רגיל, אנו עדים לסיפורים של ניצולים שהיו בתוך גופות ובני משפחות שזיהו את קרוביהם בתוך השטח. המדינה מבולבלת במשך מס' חודשים. יש להבין שלא מדובר רק בניצולים, אלא גם במעגל המשפחתי שמסביב שאינו מתפקד. אנו ממשיכים להיות מופקרים, ולכן יש צורך בשינויי חקיקה.
יורם יהודאי-אב לנרצח נובה – רון בני נרצח ואף אחד לא הגיע להגיש לו סיוע רפואי כאשר נורה בראשו. מדובר בטבח ולא אירוע טרור. לפורום של ח"כ פינדרוס לא מגיעים נציגי משרדי הממשלה. אנו מנסים להעביר מסר בכל פורום שבני המשפחות אינם מצליחים לחזור לשגרה. בני המשפחות אינם צריכים להוכיח שהם טראומתיים.
משרד הביטחון – שלום גנצר-ממונה לענייני ביקורת המדינה והפנים – נכון להבוקר מתוך 180 חיילי צה"ל שורדי המסיבות, יש 31 מבקשי תביעה כנפגעי PTSD. בשונה מאזרח, חייל שנשלח לשדה הקרב ויש לו בעיה רפואית, פוגש בקו הראשון את הקב"ן, ובנוסף יש מרכזי רענון. לעיתים המפקד מזהה סימני מצוקה, והוא שולח את החייל למרכז רענון. רפורמת "נפש אחת" איפשרה לנו להיות מוכנים יותר לנפגעי PTSD. צוואר הבקבוק במדינה הוא נגישות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, ועד שזה לא יטופל במישור השכר - אנו לא נגיע למקומות שאנו רוצים להגיע אליהם.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מודה למשרד רה"מ, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי על טיפולם.
הוועדה סבורה שמשרד רה"מ ומשרד הרווחה הם הגלגלים המניעים שצריכים לתכלל את הנושא.
הוועדה מבקשת ממשרד רה"מ לדווח לוועדה על סיום התקציב שהוקצה לנושא, כדי שהוועדה תתכנס ותחשוב מה לעשות בנדון.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה להאיץ את כתיבת הדוח, ולבדוק האם ניתן לתת אחוזי נכות מינימליים לשנה הקרובה, ומהו הטיפול במשפחות השכולות.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להביא בפני ראש אג"ת את סוגיית המימון לעמותות היות ויגיע הרגע שהפילנתרופיה תופסק. הוועדה מבקשת לקבל דיווח על הנעשה בישיבת המעקב בעוד חודש.
הוועדה מקבלת את בקשת משרדי הממשלה להמתין חודש ימים לבחון את דרכי הפעולה.
הוועדה מבינה שאין הרבה כלים ללא חוק בנושא, ולכן היא מבקשת משר העבודה לבחון הצעת חוק ממשלתית לטיפול בשורדי הנובה.
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להגדיל את מס' העוסקים במלאכה מבחינה טיפולית, לפחות לשנה הקרובה.