חומר רקע
התייחסות להצעת החוק לקראת דיון שני בוועדת החינוך10.7.24
מאת מרים פוזנר
חברת;מועצת הספריות
מרצה בתכניות להכשרת ספרנים-מ;ידענים במכללות אורנים ודוד ילין
מנהלת בית אריאלה וספריות תל-אביב-
יפו בשנים2020-2010
;
יוזמת "הספרייה הדיגיטלית הישראלית" (המערכת היחידה בארץ שבאמצעותה ניתן לשאול ספרים
דיגיטליים,
מבית היוצר שלOverdrive
.), החברה הגדולה בתחום בעולם
הצעת החוק שגובשה על-
ידי משרד התרבות עוסקת בעניינים
כגון
,תקציב והרכב המועצה
אשר אין להם דבר וחצי דבר עם .מהות היא אינה מנסה לעדכן את החוק כך שיתאים
לפעילו
ת הרצויה של
ספרייה
ציבורית בעשור השלישי במאה ה-
21
.זאת, על-אף שת יקונים
לחוק הספריות יכולים היו
לקדם את ה.עשייה של ספריות ציבוריות בישראל
חוק הספריות המקורי נחקק לפני כחמישים שנה , והתיקון השני לחוק, גם הוא כבר עוד מעט
בן עשרים שנה. השינויים שעברו–
ועדיין עוברים על ספריות ציבוריות–
בשל השינויים
בתרבות ובחברה–
הם עצומים. כל מי שיגיע לספריית בית אריאלה בתל-
אביב, יחווה
חוויית-
ספרייה שאינה דומה לדימוי הרגיל של ספרייה. השינויים שהוכנסו לעיצוב מתחמים
המרכיבים את הספרייה, לשירותיה ולפעילויותיה, קיבלו השר אה מהמתרחש בספריות
.)בעולם (המערבי בעיקר גם ספריות אחרות, בעיקר ביישובים חזקים, מקבלים בשנים
האחרונות שדרוג ומגוונים את שירותיהם, אך לצד אלה ישנן בארץ מאות ספריות שדומות
.מדיי, במראה ובפעילות, לדימוי הרווח של ספרייה כפי שהייתה לפני עשורים רבים
,למרבית הפלא
משרד התרבות דווקא השקיע משאבים בחשיבה על הנושא, והכין, ביוזמת
המועצה לספריות ציבוריות והיו"ר הקודמת, גב' דליה נרקיס, תכנית אסטרטגית לספריות
.הציבוריות בישראל. למרבית המבוכה, התכנית לא פורסמה ולא הוטמעה
לאחר הצגתה
למועצת הספריות במרץ2023
., היא פשוט נקברה
לאור הצעת החוק הנוכחית, שאין בה אף
רכיב אשר מטרתו לקדם את פעילות הספריות הציבוריות, ולאור ההתעלמות המוחלטת
מתכנית אסטרטגית שמשרד התרבות בעצמו הכין, חובה לשאול מה יכולה להיות הסיבה
לכך. קשה יהיה להתעלם מן המסקנה, כי למרות אמירות בעלמא, כי התיקון לחוק הוא בג דר
"הטבה עם הספריות הציבוריות", הרי שבפועל–
.הכוונה היא הפוכה
עדויות לכך, שמשרד החינוך פועל כבר שנים כדי לפגוע ביכולתן
של הספריות להשתכלל
ולהשתפר
ניתן למצוא בהתנהלות הממונה הישיר עליהן במחלקת הספריות של משרד
התרבות, התנהלות בלתי מקצועית הכוללת: הימנעות מ כוונת מקידום מקצועי של ספרנים
בפועל ושל מנהלי ספריות, פגיעה בשוויוניות השירות שמעניקות הספריות לציבור, הימנעות
אקטיבית מהעמדת ציוד טכנולוגי מתקדם ומשאבים טכנולוגיים לרשות הציבור באמצעות
הספריות, ועוד (פנייה מפורטת בנושא
הועברה על ידי
למשרד התרבות ביולי2023
, ושוב
בינואר2024
)
. כאשר טען השר בישיבה הראשונה של הוועדה כי התנהלות משרד התרבות
היתה לקויה, שימש הטיעון להצדקת הצורך בהכנת תיקון לחוק, אך זוהי טענת שווא. אין בין
הצעת החוק הנוכחית לבין תיקון המצב הקלוקל השורר במחלקה לספריות מזה עשור–
דבר
.וחצי דבר
במק ום לטפל בבעיות שמייצר מנגנון ריכוזי בלתי מקצועי, בוחר השר לעוור את
.עיני בית המחוקקים ולהציג מצג שווא כאילו הצעת החוק היא פתרון לחוליים שאותם זיהה
אתייחס בהקשר זה לנוסח סעיף
12
–
'ה (עמ1117
)
:להצ"ח הנוכחית
,"השר או המשרד
לפי העניין, רשאים, לאחר התייעצות עם המועצה, להקצות סכום שלא יעלה על10%
מהתקציב שנקבע לפי סעיף קטן (ב) לצורך פעילות מסוימת או מיזם מסוים שיש להם זיקה
משמעותית לתחום הספריות הציבוריות או שצפוי שתהיה להם תרומה ניכרת לתחום
."האמור
כביכול זוהי היענות להמלצה של המועצה לספריות ציבוריות, כפי שהועברה למשרד
" :התרבות המועצה מציעה להוסיף סעיף שמתיר למשרד התרבות להימנע מחלוקת כל
התקציב לספריות עצמן, ו מתיר למחלקה לספריות להשתמש בחלק מן התקציב למימון
פרויקטים רוחביים לקידום הספרי
ות. על מנת להגן על הספריות
מפני נגיסה משמעותית מדיי
בתקציבן וחלוקה לא סבירה של התקציב הכולל בין "פרויקטים רוחביים" למימון פעילות
בספריות, מוצע כי יהיה צורך באישור המועצה לספריות למימון של כל הוצאה שאינה
."מועברת ישירות לספריות הציבוריות
אלא שהצעת החוק עיוותה את הכוונה המקורית של ה ,רעיון ובמקום לייעד את התקציב
ה"רוחבי" לפרויקטים המיועדים לקידום הספריות מבחינה מקצועית , היא מציעה להסתפק
במיזמים שיש להם
זיקה
לתחום הספריות, ובכך פותחת פתח רחב מדיי לניצול של תקציב
)"שיועד לספריות הציבוריות לפרויקטים שהשר (או המשרד "לפי העניין
רוצים ביקרם ,
.ותרומתם שולית במקרה הטוב ואינה קיימת, במקרה הרע
לסיום, אבקש להתייחס לתקציב הספריות הציבוריות בישראל–
אך לא לקיצוץ2025-2024
,
שכן הוא אמור להיות זמני בלבד, אלא לגובה התקציב הכולל. גם אם יחולק בסופו של דבר
תקציב בגובה של114
מיליון ,₪כפי שממליץ מרכז המי דע והמחקר של הכנסת בדוח
מאפריל השנה, הרי שהסכום כשלעצמו הוא נמוך ביותר, וזאת בהשוואה לסכומים שמקצות
מדינות מתקדמות בעולם לנושא. ההוצאה לנפש על ספריות ציבוריות עומד בישראל על כ-
11.5
₪לנפש לשנה ,. מבין מדינות מערב אירופה הסכום לנפש בגרמניה הוא דומה–
אך
;במטבע יורו, כלומר פי ארבעה מן הסכום המוקצה לנפש לשנה בגין ספריות ציבוריות
בהולנד–
כ-
30
יורו, כלומר פי12; בנורבגיה ובשבדיה כ-
40
יורו, כלומר פי16
; בדנמרק
ובפינלנד כ-
60
יורו, כלומר פי24
. וגם אם נסתכל על מזרח אירופה, נראה כי מדינת ישראל
–
מדינתו של "ע ם הספר" נשרכת מאחור: ההוצאה לנפש בקרואטיה דומה להוצאה
בגרמניה, כ-
12
יורו בשנה לנפש, כלומר פי4
ויותר מבישראל; באסטוניה היא יותר מ-
20
יורו, כלומר פי8
לפחות, ובסלובניה היא מעל25
יורו, כלומר פי10
.מאשר בישראל
כאזרחית במדינת ישראל, שנחשפת בפעם הראשונה לתה
ליך הכנת חוק על-
ידי משרד
ממשלתי, אני מתקשה להבין כיצד השר אוטם אוזניו משמוע את כל ההתייחסויות
המקצועיות, שהובאו בפניו לאורך חודשים רבים, ודבק בחוק, שכל איש מקצוע בתחום רואה
.בו סכנה ממשית להמשך תפקודן המיטבי של הספריות הציבוריות בישראל