חומר רקע
נוסח לדיון בוועדה מטעם משרד ההתיישבות ומשרד החקלאות
15.7.24
הצעת חו ק(
)()...'תיקון מס
פרק א': הגדרות
הגדרות
1.
"
"בית רועה–
בית מגורים שהוקם על ידי הגוף הציבורי או משרד ההתיישבות
;באזור שמירה צמודה
"
"גוף ציבורי–
בשטחי היערות או בשטחים המיועדים בת
ו כנית ליער–
קרן
,קיימת לישראל
בשטחים
שהם גן לאומי או שמורת טבע או
בשטחים
המיועדים בת
ו כנית לגן לאומי או לשמורת טבע– רשות הטבע והגנים;
"
"הרשאת רעייה–
הרשאה לרעיית צאן או בקר
הניתנת על ידי רשות מקרקעי
ישראל
לתקופה העולה על שנה ;
"השר "
–
שר החקלאות
וביטחון המזון;
"
"חוק התכנון והבנייה– חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-
1965
;
""יחידת עדר–
200
ראש
אימהות צאן ,לכל הפחות ,או
200
ראש אימהות בקר,
לכל הפחות;
"רועה "
–
אדם
שמתקיימים
:בו כל אלה
(1)
מחזיק
בעדר צאן או בקר הרשום על שמו בשירותים
הוטריניריים
במשרד החקלאות
ובטחון המזון;
(2)
הוא מחזיק בהרשאת רעייה כדין.
(3)
נדרשת נוכחותו בסמוך
לעדר
לשם טיפול
;בעדר וקיום המרעה
"
"מוקד מרעה–
שטח
הנמצא בתוך שטח המרעה או בסמוך לו והכולל מבנים
חקלאיים ובית רועה;
"
"מבנים חקלאיים–
,מבנה המשמש באופן ישיר את העדר ובכלל זה, מכלאה
דיר, מתבן, סככת כלים פתוחה, סככה מפולשת וכל מבנה חקלאי אחר
שקבע
השר
בתקנות;
""משרד החקלאות-
משרד החקלאות וביטחון המזון האמון על ה
שטחים
המיועדים בתוכנית לשטחים
חקלאיים
או בשטחים פתוחים שאינם
בריכוז גוף ציבורי;
"
"שטח מוגן– שטח המיועד לאחד מאלה: שמורת טבע, גן לאומי או יער .
"שטח
"מרעה– שטח שהוקצה למטרת רעייה וקיימת לגביו הרשאת מרעה בתוקף
מאת רשות מקרקעי ישראל או שטח מוגדר לפי
תשריט
, אשר בכוונת
הרשות
להקצותו
;למטרת רעייה וניתן אישורה לכך
"
"תוכנית למוקד מרעה– תוכנית החלה באזור שמירה צמודה שמתקיימים בה
התנאים לפי סעיף
15
וכוללת הוראות לפי סעיף
16
;
פרק ב': הכרזה
הכרזה
2.השר רשאי להכריז בצו
לפי המלצת הצוות המייעץ על
שטח מרעה בנגב או בגליל
שבו יש צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר ועל שטח המיועד
למוקד מרעה בקשר לאותו שטח מרעה (בחוק זה–
.)אזור שמירה צמודה
בצו
יקבע השר את גבולות אזור השמירה הצמודה.; צו כאמור יפורסם ברשומות
בסעיף זה ", "הגליל" ו"הנגב– כ ,הגדרתם בחוק הרשות לפיתוח הגליל
ה
תשנ"ג–
1993
1 ,וב ,חוק הרשות לפיתוח הנגב
ה
תשנ"ב–
1991
2 ,בהתאמה.
3.
(א)
השר
רשאי להכריז
על
אזור שמירה צמודה
כאמור בסעיף2 לאחר שמצא
:כי התקיימו כל אלה
(2)
שטח אזור השמירה הצמודה
לא יפחת מ-
1200
דונם למרעה צאן
ו-
6000
דונם למרעה בקר;
שינוי הרשאות המרעה יאפשר הקטנה
מירבית של20%
.משטח המרעה הנדרש
(3)
שטח ההכרזה הוא מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק יסוד:
מקרקעי ישראל.
(4)
הקמת מוקד המרעה באזור שמירה צמודה לא
מצוי בתחום של
תוכנית פיתוח שהופקדה או שאושרה בשטח שלגביו ניתנה ההכרזה ואם
תוכנית הפיתוח מוגשת על ידי
גוף המנוי בסעיף
61א(ב) לחוק התכנון
והבנייה למעט בעל קרקע או בעל עניין בקרקע גם אם הוגשה לעניין זה
"תוכנ
ית
"פיתוח-
תוכנית שעניינה בנייה לפיתוח לרבות
,למגורים
תעשייה, מלאכה, מסחר, מלונאות, דרך, מתקני תשתית או תשתיות
לאומיות כהגדרתם בחוק התכנון והבניה-תשכ"ה1965
.
)(ב הכרזת
השר כאמור בסעיף קטן (א) תינתן
לאחר שהתקבלה חוות דעתו של
מתכנן המחוז במינהל התכנון שבתחומו מצוי השטח המיועד להכרזה; בחוות
הדעת יתייחס מתכנן המחוז,, בין היתר לקיומה של חלופה לבניית מוקד המרעה
בתחום שטח המיועד לבינוי או צמוד דופן לו, ככל ש
ישנה.חוות הדעת תוגש תוך
עשרים ואחת
.יום מרגע הפניה
4.
(א)
תוקפה של הכרזה לפי סעיף2
לא יעלה על
שש שנים, ו
אולם
השר
רשאי
להאריך את תוקף ההכרזה מעת לעת
לתקופות נוספות שלא יעלו על
שש שנים כל
.אחת
(ב)
הארכה כאמור בסעיף קטן (א) תבחן לפי האמור בסעיפים2 ו- 3
.לחוק זה
ביטול ההכרזה
5.חלפה תקופת ההכרזה הראשונה וטרם אושרה תוכנית להקמת מוקד מרעה
.באזור שמירה צמודה, תבוטל ההכרזה
הליך מקדים
להכרזה
6.
(א)
לשם מתן המלצה לפי סעיף2 יוקם צוות מייעץ שחבריו הם
(בחוק זה–
:)הצוות המייעץ
(1)
נציג משרד החקלאות
ובטחון המזון
;והוא יהיה היושב ראש
(2)
;נציג רשות מקרקעי ישראל
(3)
נציג השר לביטחון;לאומי
(4)
נציג משרד ההתיישבות
(5)
נציג משרד ההתיישבות
(6)
המשרד להגנת הסביבה
(7)
;נציג שימנה שר הפנים מבין עובדי מינהל התכנון
(8)
נציג גוף ציבורי
שימנה מנהל הגוף הציבורי
שמנהל את השטח
שבתחומו
צפוייה
.ההכרזה
אם מספר גופים מנהלים את השטח האמור
.הגוף אשר מנהל את מרבית השטח
)(ב המלצת הצוות המייעץ תינתן לאחר שמצא כי מתקיימים התנאים להכרזה
לפי סעיף3 ובהתחשב ,בין השאר ,בשיקולים המפורטים להלן:
(1)
;התאמתו של השטח לשמש למרעה של צאן או בקר
(2)
הצורך לקיום שמירה צמודה נוכח היבטי סדר ציבורי, פגיעה
בגופו של אדם ורכושו ופלישה לקרקעות בהתבסס בין היתר על מידע על
פשיעה חקלאית ב
אזור וקיומן של פלישות במרחב;
(3)
ההצדקה להקמת המוקד
במיקום המסוים בהתייחס למרחק של
המוקד
;ממקום יישוב
(4)
הפגיעה
הסביבתית העלולה להיגרם אם יוקם באזור מוקד
;מרעה
(5) ההיתכנות וההצדקה להקמת המוקד מבחינה תכנונית בהתחשב
בחוו"ד כאמור בסעיף3
.(ב) לחוק זה
פרק ג': הסדרת מגורים ארעיים במוקד מרעה
הקצאת
השטח לגוף
ציבורי והרשאת
שימוש לרועה
7.
(א)
הוכרז
שטח
כאזור שמירה צמודה ,
תקצה
רשות מקרקעי ישראל לגוף
הציבורי
,או למשרד ההתיישבות לפי העניין, זכויות לשם הקמת מוקד מרעה
בשטח המוכרז
בהתאם לתוכנית שאושרה לפי פרק ד';
(ב)
גוף ציבורי
רשאי להקים מוקד מרעה בשטח שהוכרז לפי סעיף2, לאחר
שהוקצה לו השטח כאמור בסעיף קטן (א) ובהתאם לתוכנית שאושרה למוקד
;מרעה
בשטח מוכרז יוקם מוקד מרעה אחד ,לכל היותר; הגוף הציבורי יהיה
אחראי לתחזוקתו של בית המגורים ב מוקד.המרעה
(ג)
הקמת מוקד מרעה בשטח שאינו בחזקת הגוף הציבורי, תעשה על ידי
משרד ההתיישבות; משרד ההתיישבות יהיה אחראי להקמת בית המגורים
.ולתחזוקתו
בקשה לשימוש
במוקד מרעה
8.רועה
רשאי להגיש לגוף הציבורי ,או למשרד החקלאות, לפי העניין
בקשה לשימוש
במוקד המרעה.
פטור ממכרז
9.על אף האמור בכל דין, התקשרות של רשות מקרקעי ישראל עם גוף ציבורי או
משרד ההתיישבות
לפי סעיף7 וכן התקשרות של גוף ציבורי עם רועה לפי סעיף
10
אינה טעונה מכרז
ובלבד שההתקשרות בין הגוף הציבורי או משרד
,ההתיישבות לפי העניין לרועה
תהיה
י לפ המלצת משרד החקלאות ובתיאום עם
רשות מקרקעי ישראל.
10
.
(א)
הגוף הציבורי
,או משרד ההתיישבות לפי העניין
ירשה
לרועה שקיבל
הרשאה לרעייה לפי דין
בשטח המרעה לעשות שימוש במוקד המרעה לצורך
מגורים לרועה ומשפחתו
והפעלת
המבנים החקלאיים
(בחוק זה–
הרשאת
שימוש )ויורה על התנאים למתן הרשאה כאמור ועל תנאי ההרשאה והכל כפי
שיקבע
בהסכם שייחתם בינו לבין הרועה
(בחוק זה–
)הסכם הרשאת שימוש.
(ב)
רועה לא יבצע שינויים במוקד המרעה, אלא על ידי הגוף הציבורי או
בהסכמתו ;
,במוקד מרעה שאינו מצוי בשטח של גוף ציבורי הסכמה לביצוע
.שינויים במוקד המרעה תינתן על ידי משרד החקלאות
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בהסכם כאמור יתחייב הרועה כי בתום
תקופת ההרשאה לשימוש הוא יפנה את בית הרועה והמבנים החקלאיים ויצרף
ערבות בנקאית לטובת.הגוף הציבורי להבטחת עמידתו בתנאי ההסכם
(ד)
הרשאה כאמור בסעיף קטן
)(א
לא תקנה לרועה כל זכות בשטח המרעה
,ובמוקד המרעה
למעט זכות שימוש
; זכות שימוש כאמור לא ניתנת להעברה או
להורשה.
(ה)
בסעיף
זה–
""שינוי– הקמה או הרחבה של מבנה או מתקן החייב בהיתר;
שימוש במבנים או במתקנים הקיימים
בכל אופן שאינו מותר על פי תנאי ההסכם
.או הוראות התכנית
המלצת משרד
החקלאות
11
.
משרד
החקלאות
ימליץ לאחר תיאום עם
רשות מקרקעי ישראל לגוף ציבורי או
,למשרד ההתיישבות , לפי העניין ,להתקשר עם רועה
בתנאי ו
מצא כי התקיימו
כל אלה:
(1)
ברשותו של הרועה יחידת
;עדר
(2)
הרועה מחזיק בהרשאה רעייה בת תוקף
שניתנה לשלוש שנים או
שהחזיק בהרשאה למרעה בשלוש השנים האחרונות, וברשותו הרשאה
לתקופה
ה;עולה על שנה אחת לפחות
(3)
הרועה
התחייב לרעות את העדר בשטח מרעה במשך כל השנה
בהתאמה לתקופת
הרעיה
המקובלת לאותו אזור;
(4)
הרועה מנהל את פנקסי החשבונות והרשומות שעליו לנהלם על
פי פקודת מס הכנסה3 וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–
1975
4;
(5)
הרועה מחזיק באישור חיסון וסימון תקף ליחידת העדר העומד
בדרישות השירותים
הווטרינריי
ם
במשרד החקלאות
ובטחון המזון;
12
.
)(א מצאה רשות מקרקעי ישראל לאחר התייעצות עם הגוף הציבורי ומשרד
החקלאות
כי
התקיים אחד
,מאלה יבטל הגוף הציבורי את הרשאת השימוש של
הרועה במוקד המרעה, ובלבד שחלפו שלושה חודשים
והתנאי
לא
התמלא או לא
תוקנה ההפרה:
(1)
חדל להתקיים אחד
מהתנאים המנויים בסעיף
12
;לחוק זה
(2)
הרועה הפר
את
אחד מתנאי הסכם הרשאת השימוש הפרה
יסודית
ובכלל זה הפר הוראות לפי סעיף
10
)(ב לחוק זה
או לא
העמיד
ערבות לפי סעיף10
;(ג) לחוק זה
(3)
.הרועה הפר את אחד מתנאי הסכם הרשאת הרעיה
)(ב גוף ציבורי
או משרד החקלאות- יודיע לרועה על הכוונה לבטל את הרשאת
השימוש במוקד המרעה בסמוך למועד בו חדל להתקיים התנאי או התגלתה
.ההפרה
)(ג רועה שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי לטעון את טענותיו
בפני
רשות מקרקעי ישראל לאחר שקיבל את עמדת
הגוף הציבורי
ומשרד
החקלאות ובטחון המזון
.לגבי הכוונה לבטל את ההרשאה
13
.
בוטלה ההרשאה לפי הוראות סעיף13
לחוק זה
או לפי הוראות
הסכם הרשאת
השימוש,או שתמה תקופת הרשאת השימוש במוקד מרעה שניתנה לפי חוק זה
תפקע
כל התקשרות וכל זכות שימוש שקיבל הרועה מגוף ציבורי
או ממשרד
,ההתיישבות לפי העניין
לשימוש לצרכי מרעה במוקד המרעה; הרועה יפנה את
בית המגורים במוקד המרעה
וישיב את המצב לקדמותו בהתאם להנחיות הגוף
הציבורי או משרד ההתיישבות .לא השיב הרועה את המצב לקדמותו על אף
שנדרש לכך כאמור, יהיו הגוף הציבורי ,רשות מקרקעי ישראל מוסמכים להשיב
את המצב לקדמותו והרועה יהיה אחראי להשבת עלויות התיקון.
3
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש6
', עמ120
.
4
'ס"ח התשל"ו, עמ52
.
15
.
על אף האמור בסעיף4א(א) לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-
1981
,
תמה תקופת הרשאת שימוש במוקד מרעה שניתנה לפי חוק זה, או בוטל
ה כאמור
,בסעיף יראו תפיסה של מקרקעי ציבור שלא כדין ,כאמור באותו חוק
החל
מהמועד בו בוטלה ההרשאה או תמה תקופת הרשא
ת השימוש כאמור.
פרק ד': תכנון מוקד מרעה
תוכנית למוקד
מרעה
14
.רק גוף ציבורי
,או משרד החקלאות
רשאי להכין תוכנית למוקד מרעה
בשטח
שהוכרז
.ולהגישה למוסד תכנון
סמכות ועדה
מקומית
15
.תוכנית מיתאר מקומית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת למוקד מרעה
הכוללת את כל הנושאים המפורטים להלן היא תוכנית בסמכות הוועדה
המקומית:
(1)
הוספת שימוש של מוקד מרעה בשטח שאינו עולה על6 דונם לעדר
צאן או4
;דונם לעדר בקר
(2)
היקף הבינוי של המבנים החקלאיים אינו עולה על1000
מ"ר
לעדר צאן או500
;מ"ר לעדר בקר יחד עם זאת בהתאם לחוות דעת
משרד החקלאות ובטחון המזון בנוגע לצרכים החקלאיים ניתן יהיה
.להגדיל היקף זה
(3)
השטח
הכולל המותר לבנייה או הצבה של בית רועה במוקד
המרעה אינו
עולה על
100
מ;"ר
16
.
(א)
:תוכנית למוקד מרעה תכלול, בין השאר, הוראות אלה
(1)
ההצבה או הבינוי
יעשו
בבנייה קלה
ופריקה המשתלבת
;בסביבה
(2)
הוראות לעניין הנחת קו מים והקמת שביל עפר לצורך גישה
למוקד;המרעה בשמורת טבע דרך למוקד מרעה תחשב כשטח לטובת
.השמורה
(3)
הנחיות לפינוי המבנים בתום תקופת ההכרזה או הרשאת
השימוש, לפי העניין, והוראות לעניין החזרת המצב לקדמותו ככל
.הניתן
(4)
הוראה לפיה כל שימוש נוסף על מוקד המרעה
ייחשב כסטייה
.ניכרת לעניין חוק התכנון והבנייה
)(ב
(1)
תוכנית
למוקד מרעה תוגש בצירוף
מסמך סביבתי שיכלול בין
:השאר את הנושאים הבאים
)(א ניתוח השפעת מימוש התוכנית על שטח התוכנית
;וסביבתה
(ב) התייחסות לחלופות תכנוניות שימזערו את ההשפעות
;הסביבתיות
)(ג
.הצעה להוראות למזעור השפעות התכנית על סביבתה
(2)
התוכנית והמסמך הסביבתי יועבר
ו לקבלת חוות דעת בכתב
מ
נציג השר
להגנת הסביבה
בעל הדיעה המייעצת ;הנציג
בעל
הדיעה
המייעצת ימציא את חוות דעתו לוועדה המקומית ו
למגיש התכני ת
בתוך
עשרים ואח
ד יום ממ
ועד קב
לת ה
מסמך הסביבתי. ל
א הגיש נציג השר
להגנת הסביבה את חוות דעתו בתוך המ
ועד האמור ,תדון הועדה
בתכנית ותחליט בה.
)(ג תוכנית למוקד מרעה לא תתיר סלילת דרך או סגירתה למעט דרכי
מרעה כהגדרתן בתקנות התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה
בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), תשס"א-
2001
17
.
(א)
תכנית
למוקד מרעה
שאושרה לפי
חוק זה
גוברת
על הוראות
תכנית מתאר
ארצית תמא1 פרק שטחים מוגנים.
(ב)
על אף האמור בכל דין ניתן לאשר תכנית למוקד מרעה שלא בצמידות דופן
.ובתחום מכלול נוף ולא יראו בו משום יישוב חדש
18
.
תוכנית למוקד מרעה בשטח מוגן או בייעוד קרקע לפי תוכנית מיתאר מחוזית
בו מתאפשרת הקמת מבנים לגידול בעלי חיים שאושרה לפי חוק זה לא תחשב
.כשינוי לתוכנית המיתאר המחוזית
היתר תואם תוכנית
למוקד מרעה
19
.
.א "בסעיף זה "תוכנית לרישוי מהיר–
תוכנית למוקד
.מרעה
.ב על אף האמור בסעיף145
לחוק התכנון והבנייה, הוגשה
לוועדה המקומית תוכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה
המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התוכנית ולפני
הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התוכנית, ובלבד
שמגיש התוכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת
שהגיש את התוכנית לרי
שוי מהיר; הוראות סעיף
145א1
)(ב-(ז) לחוק האמור יחולו על תוכנית לרישוי מהיר
.בשינויים המחוייבים
20
.
,על אף האמור בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
תשנ"ח-
1998
(בסעיף זה–
:)חוק גנים לאומיים
.א
תכנית בתחום גן לאומי או שמורת טבע יכול שתהיה
תכנית
ה
המתירה שימוש למוקד מרעה
;לפי חוק זה
הוראות
לפי חוק
גנים לאומיים
החלות על גן לאומי
או שמורות טבע
ימשיכו לחול בתחום התכנית גם לאחר אישור תכנית כאמור
ב
חוק זה ;
אין בהוראות
חוק זה כדי לגרוע מהן או
מסמכויות הרשות הנתונות לה מכוחן.
.ב
ביצוע פעולה לפי חוק זה, הטעונה היתר, בגן לאומי או
בשמורת טבע לא תחייב היתר בכתב מאת המנהל כהגדרתו
.בחוק גנים לאומיים
פרק ה': שונות
תקציב
הוראות מעבר
21
.
ה
תקציב ליישום חוק זה ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית תקציב
"נפרדת; לעניין זה, "חוק התקציב השנתי", "תכנית- כמשמעותם בחוק יסודות
התקציב, התשמ"ד-
1958
.
22
.
הוראות חוק זה יחולו על מבני מגורים או
מבנים חקלאיים שהוקמו בידי
רועה שהוא צד לחוזה רעייה בתוקף או שהיה צד לחוזה בתוקף במועד כניסת
החוק לתוקף ולא יאוחר
מ-
10
.השנים האחרונות
23
.
רועה שהקים מוקד מרעה ערב תחילתו של חוק זה ,יהיה רשאי להגיש
'בקשה כמשמעה בס 8 לחוק זה לגוף ציבורי או למשרד החקלאות לשם בחינת
הסדרת מוקד המרעה; הוגשה בקשה כאמור, רשאי ה
רועה להמשיך ול
שהות
במבנה המגורים ש באותם מקרקעין עד
עשרים וארבע חודשים מיום תחיל
ת
ו של
.חוק זה
24
.
השר 'רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הקבועה בס23
,
בשתי תקופות של12
,חודשים;אם סבר כי ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת
25
.
גודל המבנים כאמור בס"ק א' לא יחרוג בגודלו ביותר מ–
25%
מהגודל
המרבי בהתאם לחוק זה. היה המבנה חורג מעבר ל-
25%
כאמור לעיל, יבצע
הרועה התאמות בניה כך שהמבנה יעמוד בגודל המירבי כאמור בס"ק
.זה
26
.
משרד החקלאות יק
בע את סדרי עבודתו לשם הגשת בקשות ויפרסמם
.באתר האינטרנט שלו
27
.
רועה שסבור שניתן להסדיר את המבנה שלו כאמור בס"ק זה יפנה לאחר
.קביעת סדרי העבודה למשרד החקלאות לצורך בחינת הסדרת המבנה
28
.
ככל שהצוות יחליט שהמבנה של הרועה מתאים להסדרה כאמור בס"ק
.זה, יחולו כל הוראות חוק זה
ד בר י ה ס בר