פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 206 מישיבת ועדת הבריאות יום ראשון, י' בסיון התשפ"ד (16 ביוני 2024), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: פנינה אורן שנידור – ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות שרון גוטמן טרודלר – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות מרינה אוסטפלד – עו"ד, ראש צוות משפטי, משרד הבריאות יוסי שדה – מהנדס מזון, מנהל תחום תוספי מזון, משרד הבריאות ד"ר זיווה חממא – מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות יוספה הולצשטיין – יועצת, משרד הבריאות אבי גרוסמן – עו"ד, יועץ, משרד הבריאות ד"ר ריבן בן עזרא – וטרינרית ראשית לפיקוח על מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר חגית איגרמן – עו"ד, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אפרת ורד – עו"ד, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה, אגף תקציבים, משרד האוצר רוית ארבל – עו"ד, יועצת משפטית, איגוד המזון, התאחדות התעשיינים פרופ' טליה איינהורן – חברה קבועה באקדמיה הבין לאומית למשפט השוואתי, אוניברסיטת תל אביב אביב חצבני – מנהל, איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים קרן אבן צור – יועצת בתחום הרגולציה, התאחדות התעשיינים רז הילמן – סמנכ"ל, יבוא, מכס ותקינה, לשכת המסחר אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל נעמי רוזנטל – טכנולוגית מזון, יצרני ויבואני מזון אורן משה ברנע – מזכיר, ארגון מגדלי ירקות דן סלומון – מנכ"ל, ארגון הצליאק מיכאל חדד – יצרן, מנכ"ל, נטורל קייקס משתתפים באמצעים מקוונים: פרופ' רונית אנדוולט – מנהלת, אגף תזונה, משרד הבריאות פרופ' מתי ברקוביץ' – מומחה לפרמקולוגיה קלינית שלומית רדר – יו"ר, עמותת יה"ל ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, אייטיפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקי והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1742 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם, נא לשמור על שקט בחדר הוועדה. אני מתכבד לחדש את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק היום בנושא הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור, בנושא תיקון מספר 9 בהוראת שעה, הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי התשפ"ד 2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש להודות לך חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי על ההחלפה הבוקר בניהול הישיבה, הייתי עסוק באיזשהו עניין רפואי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אמן. אני מבקש לפתוח את הישיבה הזו ולשלוח מכאן תנחומים בשמי ובשמכם לכל משפחות הלוחמים שנפלו בסוף השבוע האחרון הקשה כל כך הזה וכן למשפחתו של החייל שנפטר מפצעיו. אנחנו נתפלל ביחד לרפואתם של כל הפצועים במלחמה הזו וכמובן, כמו תמיד תפילה להשבתם במהרה הביתה של כל החטופים והחטופות הנמצאים בשבי הזה. בסיום הישיבה הקודמת בשבוע שעבר התחלנו לדבר על נושא הגלוטן – דן היה איתנו בזום והיום בשעה טובה, הוא נמצא איתנו כאן פיזית – נמשיך היום בנושא הזה וכן בנושאים נוספים שפורסמו על סדר היום. כמו שאמרתי, גם את הישיבה הזאת אנחנו ננהל ברוגע, במקצועיות ואנחנו ננסה להגיע תמיד להסכמות רחבות ככל הניתן. אני מעביר את רשות הדיבור לגברתי היועץ המשפטי בכדי שתזכיר לנו איפה אנחנו נתקדם משם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו סיימנו את ההתייחסות לתקנה 1169 והתחלנו לדבר על תקנה 828 אבל עלו כמה הערות לגבי 1169. קודם כול, אני לא בטוחה שקיבלנו תמונה מספיק רחבה על מה שיש בתוך אותה תקנה, מה המניעים שלה ומה המטרות שלה אז אנחנו נצטרך לעשות עוד כמה השלמות בעניין זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> וגם לגבי הגדרות שנמצאות בה. פנינה, תוכלי לתת לנו איזושהי התייחסות קצרה לגבי המשמעות של סימון ומה החשיבות של הוראת הסימון לגבי מזון. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו מדברים על 1169? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו מדברים על רגולציה שמבחינתנו, מבחינת ההיקף וההסדר שלה, משהו מאוד גדול. אנחנו קוראים לזה רמה שהיא כמו לעשות את חוק המזון כי מדובר על רגולציה שבעצם מתווכחת לצרכן את כל המידע שיש – בין אם מדובר על מזון מיובא ובין אם מדובר על מזון שמיוצר במדינת ישראל – והיא מנגישה לו כל המידע על מנת שהוא יעשה את הבחירה המשוכלת שלו בבחירת סוג המזון, הן בהיבט של רכיבים – פה אנחנו נכנסים לכל העולם של האלרגנים וזה לגמרי בטיחות מזון – וגם בהיבט של הסימון התזונתי שעליו יושבים אחר כך הסמלים שבאים להעביר לצרכן מידע כדי שיוכל לעשות בחירות מושכלות, אם אתה רוצה לקנות מזון שהוא עשיר בנתרן או דל בנתרן וכיוצא בזה. זה נתח מאוד משמעותי שעוסק בו עולם הסימון. נדבך משמעותי נוסף הוא הנושא של עקיבות. אנחנו מדברים על כך שהמזון צריך להיות מסומן מהיצרן או היבואן של המזון ובמדינת ישראל, גם בשם המפעל שמייצר. העקיבות הזאת נועדה גם לטובת היצרן וגם לטובת הצרכן כדי שבזמן תקלה, יוכל להחזיר את המוצר ולאסוף אותו מדרכי השיווק. מנגד, יש לנו את חובת הסימון שהיא החובה המנדטורית לסמן את חיי התוקף של המוצר כדי שהצרכן ידע עד מתי נכון וראוי להשתמש במוצר הזה. אנחנו רואים שהנושאים של הרכב והנגשת מידע, לצד בטיחות מזון זה הא בהא תליא, אלו דברים שהולכים ביחד. דבר משמעותי נוסף שאנחנו מוסיפים פה הוא הנושא שהמידע יהיה נכון ולא מטעה. מידע נכון ולא מטעה בעולמות התוכן של הרכב המזון זה לגבי האוטנטיות של המוצר. מוצר שרשום שהוא ללא אלרגנים הוא לא אלרגנים ודל בגלוטן הוא אכן דל בגלוטן – אני יודעת שאני אקפיץ פה את - - - אבל זאת דוגמה טובה – את אותו הדבר יש לנו גם בעולם של ללא לקטוז או דל בלקטוז. דבר משמעותי נוסף שאנחנו רוצים להוסיף פה והוא נדבך מרכזי בתהליך האימוץ זה הנושא של ייחוס סגולות ריפוי למזון. יש איסור לייחס סגולות ריפוי למזון אבל בתנאים מסוימים, מותר לייחס סגולות של חיזוק או מסרים תזונתיים ומסרים בריאותיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נוגע לוויטמינים? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה נוגע גם לוויטמינים וגם לדברים נוספים. פה אנחנו אומרים שכול זה נכנס בתוך העולם של סימון. גם כשאנחנו מנדבר בהמשך על עולם התוכן של תוספי מזון, הסימון שלהם בא לידי ביטוי ב-1169. לכן, מבחינתנו הרגולציה של הסימון היא רגולציה מאוד מרכזית שמשיקה ונוגעת בכל אחד מהתחומים הפרטניים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני כן רוצה לחזור כי היו עוד כמה הערות לגבי התקנות האלה, בסדר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> היא נוגעת באופן פרטני להמון רגולציות שמהוות חלק ממסגרת חקיקת המזון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשאנחנו מסתכלים בתוך הרגולציה, אם אנחנו מסתכלים בסעיפי ההגדרות אז בחלק מסעיפי ההגדרות יש תיקונים שקראנו אותם בטבלאות. אנחנו קראנו את ההגדרות של מזון, חוק המזון וכולי, השאלה היא אם בנוסח שלפנינו, מתוכן רק ההגדרה "צרכן סופי" היא זאת שאתם מחילים כי כל השאר לא מוחלות, למשל? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, הפוך. כל מה שלא החרגנו, מוחל. הדבר היחיד שלא מוחל זה שאם יש הפניות של הגדרות שמפנות להוראה, כמו ההגדרה של פרסום בפסקת משנה (א). לדוגמה, אם נפתח את סעיף ההגדרות ב-1169 ויש הפנייה שמפנה לרגולציה שלא אימצנו אותה או שתקנו לגביה אז היא לא תחול. אבל רוב הדברים - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן אז למשל הגדרות של "מזון", "חוק המזון", "עסק מזון" אלה דברים שאנחנו לא קולטים מתוך אותה רגולציה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> נכון, כן. אני טעיתי, סליחה. יש הרבה הגדרות שהן כן חלות כי אין להם הפנייה וגם יש כאלה שציינו במפורש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או-קיי. אני מבינה שלמשרד החקלאות יש הערה לגבי הגדרות של בשר? << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> כן, רצינו להתייחס לנושא של סימון בשר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שם לפרוטוקול. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> חגית איגרמן, משרד החקלאות. בהגדרות של התקנה, אכן אמרו שההפניה לא תחול. זאת אומרת, שההגדרות של חוק המזון ממשיכות לחול לעניין בשר. ההגדרה בחוק המזון זה חלקים ניתנים לאכילה, בהמות, עופות, ובעלי חיים החיים במים, שזאת הגדרה רחבה. מצד שני, בתוך החקיקה עצמה יש לנו בנספח 6 ובנספח 7 כל מיני הגדרות ספציפיות לעניין הסימון. זאת אומרת, בשר שצריך להכיל אחוזים מסוימים כאלה ואחרים או בשר מגורם ושם לא כל הבשר נחשב בשר. אנחנו חושבים שנכון למחוק את סעיפים 17 ו-18 ואת ההגדרות של בשר טחון בנספח 6 - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני רוצה להתייחס. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> כדי שזה יהיה בשר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל זה נוגד את העמדה שהעבירה לי ריבה. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> למה? ביקשנו למחוק שם. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כי ריבה ביקשה - - - << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> זאת בדיוק העמדה, אני מקריאה מהמכתב. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> רגע. להבנתי, במקור אנחנו החרגנו כדי שהרגולציה הזאת לא תחול על בשר גולמי. אם אני אומרת שהיא לא תחול בבשר גולמי אז אני לא צריכה לגעת ולמחוק דברים נוספים כי אמרתי - - - << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אבל זה חל בבשר המעובד. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אז מה? זה לא גורע. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> בוודאי שזה גורע, זה אותו סיפור שהיה לנו עם חומרי ההדברה. ברגע שזה עובר למפעל של המעובד אז פתאום זה לא בשר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה חלק מהעניין אם זה מוחרג אבל עכשיו אני מבינה שאתם שלחתם מכתב על כך שאתם כן רוצים להחיל אז אני לא מבינה על מה הדיון ועל זה אנחנו צריכים לשבת. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אם הסעיפים האלה יבוטלו. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה לא המצב. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אנחנו אומרים שגם אם בשר גולמי מוחרג, אנחנו עדיין חושבים שצריך לבטל את ההגדרות האלה ולהתאים אותם לחקיקה הישראלית וזו גם ההגדרה בתקנה עצמה, שלא מצמצמת את ההגדרה של בשר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> החרגות אנחנו נעשה במסגרת הוועדה שאנחנו נקים. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> לא, זה לא החרגות. אלו סעיפים מסוימים בנספח, כמו שהיו סעיפים אחרים פה שביטלו אותם ולא מאמצים אותם אז לעמדתנו, גם את אלה לא צריך לאמץ. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> מה שחגית מבקשת זה שמצד אחד, אנחנו נחריג ואז נמחק בטוש שחור איפה שכתוב למרות שאם החרגנו אותם אז ממילא זה לא יחול לגביהם ומצד שני, הם הגישו לנו ביום חמישי עמדה על כך שהם כן רוצים לשבת ולהחיל. כדי שלבת ולהחיל את זה אז צריכים לשבת ולעשות עבודה מקצועית אז אני לא מבינה אם הם רוצים שעכשיו אנחנו נמחק או שאנחנו נחיל ונעשה עבודה משולבת. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אנחנו עומדים מאחורי העמדה של מה שרשמנו לגבי הבשר גולמי. היה שם בכפוף גם התייחסות לתקנות של חקיקת המזון הנוכחית ואם הם יבוטלו אנחנו מוכנים - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל גם ככה אנחנו נעשה את זה. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אני לא יודעת מה אתם מבטלים ומה לא אבל בעמדה שלנו, בין אם זה חל ובין אם זה לא חל על בשר גולמי, אנחנו חושבים שההגדרה של בשר צריכה להיות כמו שההגדה בחוק המזון שגם אומצה לתוך התקנה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו אומרות את אותו הדבר אבל מה זה משנה עכשיו? << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> לא, כי לדוגמה, ההדגרה של בשר טחון בנספח היא לא כל בשר טחון. << דובר >> פנינה אורן שנידור : << דובר >> אבל אין שם הגדרות. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> יש שם תנאים. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, אין שם הגדרות. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> זאת לא הגדרה כהגדרה אבל יש טבלה שאומרת אחוז שומן, אחוז חלבון, מה קורה לכל הבשר הטחון שלא עומד בתנאים האלה ואיך אתה מסמן אותו. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני חושבת שבמקום לטפל בשורש הבעיה, אנחנו נטפל עכשיו - - - בואו נפתור את הבעיה ונראה איך מחילים את 1169 על בשר גולמי על אף שבמקור ביקשתם להחריג. אתם יודעים שאנחנו לא גמרנו לעשות את העבודה המקצועית על בשר מעובד ולכן, גם ככה רצינו להכניס את זה בתקופה מאוחרת. יכול להיות שחלק מההגדרות שם ירדו וחלק לא אבל אנחנו נעשה את זה אחרי זה. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אז למה לא לעשות את זה כבר עכשיו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, עד הישיבה הבאה תשבו בבקשה ותנסו להגיע להבנו בינכם. זה נשמע לי מאוד בוסרי, אתם אפילו לא ידעתם על הבקשה הזו. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> המכתב נשלח ביום חמישי אחרי ישיבה אבל אני אגיד עוד דבר שדובר גם בפעם הקודמת. לעניין הנושא של סימון ארץ ייצור, תוצרת חקלאית היא לא ייצור לפי חוק המזון ולכן, אנחנו מבקשים שלעניין תוצרת חקלאית זה יהיה ארץ המקור או ששר החקלאות ייקבע את זה באיזשהו צו או שאנחנו נדבר ונחליט על רשימה כדי שידעו מה לסמן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני מציע שהתיקון יעשה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש תוצרת חקלאית שהיא ארוזה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> שהצו או התיקון ייעשו בחוקים שלכם. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רגע, את מדברת על תוצרת חקלאית שהיא מזון ארוז מראש? מה למשל? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> שיהיה תיקון עקיף לארץ המקור. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> מה זאת אומרת תיקון עקיף? אני לא עושה אצלי תיקון, למה שאני אעשה תיקון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מנסה להבין, את יכולה לומר לי למה הכוונה? שק של בוטנים? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> - - - הרגולציה כתוב ארץ מקור? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשאת מדברת על תוצרת חקלאית ארוזה מראש אז במה מדובר? שק של בוטנים זה תוצרת חקלאית ארוזה מראש? שקית? << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> פירות, ירקות, ביצים. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> פירות וירקות מיובאים. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> בשר, דגים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז יש אריזה. ברגע שזה ארוז אז - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור : << דובר >> זה חייב להיות ארוז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה חייב להיות ארוז אז זה הגיע עם הסימון של ארץ הייצור. << דובר >> אורן משה ברנע: << דובר >> יש חוק ארץ מקור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הייצור הוא פעולת האריזה, לא? << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אז זה אומר שאם אנחנו מביאים עגבניות מתורכיה ואורזים פה אז אלו עגבניות ישראליות? << דובר >> אורן משה ברנע: << דובר >> גם אם זה פתוח זה חייב, זה חוק חדש. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, לא. << דובר >> אורן משה ברנע: << דובר >> גם תוצרת בתפזורת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> רגע, שנייה. נעה, אנחנו התייחסנו לזה ולפי תיקון שנעשה בחוק להגנת הצרכן אז לגבי מזון בתפזורת שהוא תוצרת חקלאית, צריך לציין את ארץ הייצור, לא ארץ המקור. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אבל מה אם רמי לוי ארז את העגבניות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם מה? << דובר >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר >> כתבנו "בלי לגרוע מהוראות חוק, לרבות חוק הגנת הצרכן". << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה מבלי לגרוע מהוראות חוק הגנת הצרכן. לכן יש פה - - - << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אבל זאת תפזורת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני מדברת על תפזורת. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אם ייבאנו עגבניות וארזנו אותן פה אז הן הופכות להיות תוצרת ישראל? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> מה? כן אבל אנחנו לא פה על חוק הגנת הצרכן. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> זה לא קשור. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כן, במקרה הספציפי הזה. על ייבוא של פירות וירקות, חל חוק המזון. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> לא אמרתי שהוא לא חל, בגלל זה אנחנו חושבים שצריך לרשום מה ארץ המקור אבל זה לא ייצור. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כמו שמייבאים היום. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> זה למעט תוצרת - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> תעשיית המזון, כדאי שתקשיבו. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> גם בתוצרת החקלאית רושמים אריזה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כמו שהיום תעשיית המזון מייבאת רכז מפרו, אורזת אותו פה וקוראת לזה תוצרת ישראלית אז זה אותו דבר עם הדין שנהוג באירופה וזה נהוג ככה בכל העולם. חומרי גלם מגיעים למדינת ישראל במספר דרכים ולדעתנו, זה מה שיש. אם רוצים לתקן את זה - - - << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> הייצור זה כל הפעולות כולל אריזה - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> פנינה, זה בסדר שמביאים מתורכיה דרך קפריסין ומסמנים קפריסין? << דובר >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר >> מה זה קשור? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> מה זה קשור ומה זאת אומרת מסמנים קפריסין? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> צריכה להיות אמת בסימון. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לאמת בסימון נקבעה הפעולה היצרנית האחרונה. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אבל תוצרת חקלאית נחרגת מייצור, אין פעולה יצרנית בתוצרת חקלאית. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> סליחה רגע. התוצרת שמגיעה מתורכיה דרך קפריסין מסומנת כתוצרת תורכיה. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אז בתפזורת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה ספק ביניים אם היא עצרה גם בקפריסין. << דובר >> אורן משה ברנע: << דובר >> פנינה, רק בשביל לתקן עובדות אני אגיד שהייצוא שלנו של תפוחי אדמה וגזר בתפזורת נארז בשקיות קטנות וכותבים עליו ישראל כי זה הגיע מישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה המצב היום? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> נכון, אותו דבר גם אמרתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פנינה, מה המצב היום? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> המצב היום כזה שאם אתה מייבא תוצרת של עגבניות למדינת ישראל, למשל אז אם אתה מייבא אותן ארוזות מראש, הן מסומנות בארץ הייבוא. אם הן באות בתפזורת אז הן לא מסומנות, זה מזון לא ארזו מראש אבל לפי התיקון של חוק הגנת הצרכן הסופר נדרש לשלט האם זה ייבוא או תוצרת ישראלית, זה מה שהחוק אומר היום. צריך לרשום ייבוא מתורכיה אם זה מתורכיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ברגע שאני אורז את זה פה בארץ אז - - - << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> זה הופך להיות תוצרת ישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מבקשים להגיד שזה הופך להיות ישראלי? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה הופך להיות ישראלי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, מה פתאום? פנינה, יש חוק סימון ארץ מקור. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> איזה חוק? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> יש חוק שעבר פה בכנסת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה מה שאני אמרתי. << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> אתה מדבר על הצו. על זה היא מדברת. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אבל הוא לא אומר שמסמנים ישראל על תוצרת בתפזורת. מה פתאום? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא שינינו שום דבר. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אם הסופר אורז את הירקות אז זה הופך להיות ישראלי. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נראה לי שהתשובה היא שלא שינו שום דבר במצב הקיים אז זה דיון עקר. לא שינו את החוק שאורי רוצה ולא שום דבר אחר, מה שיש היום יהיה גם מחר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז מה הטענה? מה הבעיה? << דובר >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר >> שאלה טובה. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אנחנו אומרים שייצור בהגדרתו בחוק המזון לא כולל טיפול בתוצרת חקלאית ולכן ארץ ייצור היא לא רלוונטית לתוצרת חקלאית. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> חגית, מה יש היום? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> מה יש היום? << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> מה זה משנה מה יש היום? אתם עושים את הכול מחדש. אם הכול אותו דבר אז למה לאמץ? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> חגית, אם יש לכם בעיה עם סימון של תוצרת חקלאית אז תגישו חוק, תדונו בו בממשלה ואם הוא יתקבל אז נביא אותו לכנסת. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> מה זה קשור? אתה עכשיו קובע כללים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אם את רוצה לשנות עכשיו משהו מהמצה הקיים אז למה זה אגב החוק פה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> את לא יודעת מה המצב הקיים. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אנחנו אומרים שארץ ייצור היא לא רלוונטית לפירות וירקות כי אין ייצור בפירות וירקות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> החוק הזה מסובך בפני עצמו גם ככה, למה להעמיס על החוק הזה תיקונים? << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> זה לא כזה מסובך, אדוני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני שואל. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אתה אומר שבשר זה איפה שהבהמה נשחטה, ביצים זה - - - << דובר >> אפרת ורד: << דובר >> זה לא מעמיס על החוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא אומר אבל למה אגב החוק? << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> זה לא להעמיס, זה לתת וודאות. << דובר >> אפרת ורד: << דובר >> החוק כבר מטפל בדברים האלה וברגע שהחוק מטפל בדברים האלה, נכון יהיה לעשות - - - << דובר >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר >> אבל כתבנו שזה לא פוגע בחוק הגנת הצרכן. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אבל זה תפזורת. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני מציע ליו"ר הוועדה שאם רוצים לעשות תיקונים בחוק שלא הוגשו לכנסת אז שיגישו אותם לממשלה ואם הממשלה תרצה אז היא תגיש. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני חושבת שמשרד החקלאות יכול לעשות בתיקונים שלהם מה שהוא רוצה. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אז זה כל הרגולציות הנוספות, כן? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא, אתם מה שאתם רוצים שלא קשור לדיון. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> לוועדת שרים וחקיקה שלא דנה ברגולציה? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אם יש לכם בעיה עם עוד דברים אז אתם מוזמנים להעלות אותם בוועדת שרים וחקיקה. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> יחד עם כל הרגולציה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, יש עוד שאלה לגבי ההגדרה. כשאתם אומרים "שם חוקי" בהגדרה, פרושו שם המזון כפי שנקבע בהוראות האיחוד האירופי החל עליו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איזה סעיף זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בתוך 1169 ב-(יד). << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סעיף 2. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (2)(יד). שם חוקי, שמו של המזון כפי שנקבע בהוראות - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור : << דובר >> איפה זה? באיזה סעיף? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסעיף ההגדרות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסעיף (2). << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> (2)(2)(יד). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מופיע שם "שם חוקי", למשל. השאלה היא איך ההגדרה הזאת מסתדרת עם ההוראות של צו הגנת הצרכן שמחייב אותנו לקרוא למזון מסוים בשם מסוים? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה חלק מהעניין שאמרנו, השמות החוקיים באים ברגולציות ובתקנים. ליבואן הנאות או ליצרן הנאות, אנחנו נצטרך להתגבר, זה יחול עליהם. לגבי השאר, הם עדיין יצטרכו - - - אנחנו בעצם מדברים על התקנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> על תקופת המעבר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> על תקופת המעבר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או-קיי. כדאי שכן נעבור – גם אם ברפרוף – על מה שיש פה. סעיף (3) קובע את המטרות ומסביר כמו שהסבירה פנינה מקודם, מה המטרות של - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> באיזה עמוד אנחנו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו עדיין בסעיף (3) ב-1169. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-(4) מדברים גם על מה הוא המידע הרלוונטי שנדרש לגבי המזון. סעיף (5) של התייעצות עם הרשת האירופית הוא סעיף שלא יחול בישראל, נכון? סעיף (6) עוסק גם במידע שנמסר וגם במקומות של הסעדת המונים, זה משהו שכן יחול בישראל או לא יחול בישראל? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בסופו של דבר, עיקרו אותו. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אמנם החרגנו אותו בסעיף (44) אבל כל מזון המיועד לאספקה לצרכן הסופי או לעסקי הסעדה ילווה במידע בנושא מזון בתאם לתקנה זו. זאת אומרת, היום החרגנו את זה לצרכן הסופי כי אירופה דורשת רק את הנושא של האלרגנים וזה סעיף (44). << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אז זו נשארה קבוצה ריקה בשורה התחתונה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא אבל הסיפה היא לא שורה ריקה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> למה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בסיפה גם מסעדנים מקבלים מפרטים. זאת הדרך להנגשת מידע גם לתעשיית ה-business to business, הם מקבלים מזון בתפזורת ומקבלים אותו עם מידע שמבהיר להם את ניהול הסיכונים כמו שהתעשייה מקבלת, זה בדיוק אותו דבר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז מה התשובה לגבי השאלה הזאת בסוף? זה חל גם על עסקי הסעדת המונים? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נעה, זה חל גם על עסקי הסעדת המונים אבל עיקרו את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, כן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לגבי צרכן סופי לא נשאר כלום כי הדבר היחיד שיש זה אלרגנים ואת זה החריגו, רק שתביני את התמונה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בתפזורת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בתפזורת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא במזון ארוז מראש, שיש לו את זה אז לא עיקרו את זה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה ממילא היה חל. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כשאת קונה סנדוויץ' - - - הנה, אני עכשיו קניתי סנדוויץ' טונה. אין פה וצריך להיות. פקחים לכנסת. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> הלשכה המחוזית ירושלים תבוא לפה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הפקחים לכנסת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעביר את ההערה הזאת. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> רגע, תוריד את האכיפה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה מבסוט שאין סימונים ואין כלום, הכול בסדר. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ככה זה כשמשנים חוק כל יומיים. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> שבוע שעבר גם מכרו פה פירות וירקות בלי סימון ארץ מקור, דרך אגב. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> נכון, את זה לא ראיתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה היה ארץ המקור שלהם באמת? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אנחנו ראינו. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל לא ראיתי שהייתה אכיפה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז מה עשית? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה יודע שיש מושג שנקרא "בעל דין כאלף עדים דמה", הם היו נוכחים בעצמם. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או-קיי, אני רוצה לדבר על עוד משהו אחד שלא נתנו לו מספיק תשומת לב וזה נושא הממתיקים בתוך 1169. תוכלו להסביר את ההתייחסות? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כן. את מדברת על התקנות שאנחנו הולכים לבטל בעקבות האימוץ? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, סימון ממתיקים. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה הוראות סימון. ברגע שאנחנו אימצנו את 1169 אז התקנה הזאת מתייתרת שכן הנושא מוסדר בנספח 3 לרגולציית 1169 שקובעת שיש קבוצה מסוימת של מזונות שמכילים ממתיקים ואיזה פרטי סימון נדרשים בנוסף על כל פרטי הסימון שקבועים בסעיף 9. זה חלק מטיוב הרגולציה וזה עושה סדר. אני חושבת שכרגולטור, אנחנו שמינו את זה כחובה מרכזית על מנת לפשט, להבהיר ולהנגיש את המידע. אמנם לא פתרנו את כל הבעיות ויש לנו עוד דרך בנושא של בשר גולמי ובשר מעובד אבל אנחנו מביאים את כל הרגולציה או את כל ההסדרה בנושא סימון מזון במדינת ישראל, תחת גג אחד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או-קיי, בפרק של מידע מחייב בנושא מזון דובר בסעיף (9) על הפריטים המחייבים ואנחנו עשינו פה כמה תיקונים. סעיף 10 הוא סעיף שהוא פותח אפשרות לקבוע קטגוריות מזון ספציפיות אבל זה לא משהו שהיום יש לו תוכן אלא שאם ייעשה בו שימוש אז השימוש הזה יחול. נכון? או שכבר יש לו איזשהו משמעות? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> את מדבר על סעיף (9)? את מדברת על סעיף (10)? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף (10), כן. קטגוריות מזון ספציפיות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, אז הוא מפנה את זה לנספח 3. ככול שנספח 3 יתעדכן אז מן הסתם יהיו לו פרטים נוספים שחובה להוסיף. לדוגמה, אם נעבור על נספח 3 אז יש להם התייחסות לפרטי סימון. מזון שארוז בגזים מסוימים אז צריך להוסיף "ארוז באריזה מבוקרת", מזונות שמכילים ממתיקים אז יש להם את הדוגמה הכי מובהקת, מזון שמכיל אספרטיים צריך להיות מסומן עם אזהרה לחולי פנילקטונוריה וכן הלאה. בהקשר הזה של 1169, הוועדה ביקשה שאנחנו נציג את המידע בהתייחס לפול ופרופ' רונית אנדוולט בשעה 15:00 לזום ואז יהיה אפשר לחזור ולדון על זה. מעבר לזה, מבחינתנו אנחנו סיימנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם בכל זאת העירו פה שבסעיף (11) יש הוראות לגבי מידות ומשקלים וזה בעצם שומר על הוראות אחרות של האיחוד לגבי מידות ומשקלים אבל אני מבינה שגם זה לא חל עלינו, ככול שההוראות האלה לא אומצו בישראל. זמינות או מיקום של מידע מחייב בנושא מזון בסעיף (12). אני מבינה שאת התיקונים שעשיתם למשל במדבקות או בסוכרים אז דיברתם על איפה יופיע המידע אבל זה לא זה לא ספציפי. כתוב פה "ישירות על האריזה או על התווית המוצמדת אליה" אבל זה לא משנה. זה לא הבדל משמעותי ממה שהיה קיים בהוראות האלה, נכון? קראנו את ההוראות של אופן ההצגה של פרטים מחייבים. סעיף (14) דיבר על מכירה מרחוק של המזון. סעיף (15) זה על דרישות שפה ובו גם היה תיקון. סעיף (16) זה השמטת פרטי חובה וזה חל גם אצלנו לגבי מוצרים כמו בקבוקים או דברים כאלה. זה משהו שיחול גם בישראל? בקבוקי זכוכית? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה חל גם היום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או-קיי. אז לגבי הפול אנחנו נדבר ב-15:00? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> ב-15:00, בסדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. 828? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, סליחה שאני מפריע אבל לא הבנו לגבי הנשוא של הפול, האם הוא עבר חוות דעת כתבוה מעבר להצגה של פרופ' רונית בשעה 15:00? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> גם אנחנו היינו שמחים לראות אותה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מופיע בהערכות לדיון. זה מופיע בתוך הטאבלטים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לכם יש טאבלטים, לנו לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> באתר. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני לא ראיתי. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> יש במחשב. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אין בעיה, פשוט לא ראינו את זה בחומר רקע שפורסם קודם לכן אבל אנחנו נסתכל, תודה. הדבר השני הוא בעניין של 1059 שדובר פה בדיון הקודם. 1059 זה כל הנושא של tolerance למשקולות ומידות. האם באמת אפשר לאמץ את התקנה הרלוונטית שרלוונטית למזון? זה מה שהעלנו בדיון הקודם. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא בשלב הזה. כבר אמרנו את זה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> לא, לאמץ רק את התקנה של הגופנים. את זה אמרנו שאנחנו נעשה. רק להפנות לתקנה של הגופנים כדי שאם היא מתעדכנת, זה יתעדכן אוטומטית. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה כן, אמרנו שנתקן את זה. אבל הוא רוצה את המשקולות. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> נכון. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> כחלופה ל-1059 - - - את הרשמיות ב-1 בספטמבר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> על זה אמרתי לא. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> כדי שתהיה שפה משותפת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בסדר, שפה משותפת תהיה אחרי שנסיים את הגלוטן ואת הבשר. יש לנו עוד שפות משותפות, אי-אפשר הכול ואמרתי לכם את זה מההתחלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> אפרת ורד: << דובר >> אני מתנצלת שאני חוזרת אחרוה אבל לגבי המזון הארוז, לפחות כמו שאנחנו מבינות את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, סימון מוצרים בסעיף (3) אז גם כאשר מדובר על מזון ארוז שהוא מיובא, כן רושמים את ארץ הייצור וזה כולל גם תוצרת כמו פירות וירקות לפי הצו ואת זה מבטלים עכשיו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל מה נחשב ייצור לפי הצו הזה? << דובר >> אפרת ורד: << דובר >> הכול. מבחינת התוספת, יש פה גם פירות וירקות לפי מה שאני קוראת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא אבל אני שואלת מה נחשב ייצור. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> גידול ושחיטה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה ארץ המוצא של מוצרי מזון? << דובר >> אפרת ורד: << דובר >> כן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בסעיף (3)? << דובר >> אפרת ורד: << דובר >> סעיף (3). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לפי המצב הקיים. << דובר >> אפרת ורד: << דובר >> אין הגדרה לייצור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או-קיי. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אז גם פה אין. << דובר >> אפרת ורד: << דובר >> אבל יש מוצרים וזה רשום. אני אקריא את הסעיף. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אם אנחנו רוצים לחזור לשנות ה-50 אז - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> התקנות האלה הן מ-1950. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מה, לא היה טוב בשנות ה-50? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא. היה טוב אבל השתפרנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש פה אמירה יותר עקרונית. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בואו נחזור כולנו ל-1950, זה יהיה טוב. << דובר >> אפרת ורד: << דובר >> אבל מה הבעיה שאנשים יידעו מאיפה הגיע המוצר שהם קונים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם יידעו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, לא עוד פעם. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> - - - בגלל זה היה טוב. << דובר >> אפרת ורד: << דובר >> רוצים מידע אמין לצרכן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה שמפריע למשרד החקלאות זה שהמידע לא מספיק מלא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי, כרגע יש שוני בין המצב הקיים לרעה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא יודעת מה זה לרעה ומה זה לטובה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כרגע, ב-1169 הגדרנו שבארץ הייצור יהיה את הסימון של זה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, ארץ הייצור. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בטבלה הגדרנו ארץ ייצור וזאת הסיבה שהם מתייחסים לזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דיברנו מקודם על זה שאין שינוי מהמצב הקיים. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> יש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אז היא אומרת שיש שינוי כי היום ארץ הייצור לא כתובה בשום הגדרה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> עכשיו יש אסדרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה לא מחייב את ההגדרה "ייצור" ואז אין השתמעות מההגדרה ייצור, לעומת זאת היום כשיש לנו ייצור ומשתמשים במונח ארץ ייצור אז זה נטען במשמעויות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> היום, כשאתה מייבא פירות יבשים – זה לחלוטין ייבוא – ואורז את זה במדינת ישראל אז אתה הופך להיות ארץ הייצור, זאת המשמעות. תראו גם את הרגולציה האירופית, איפה שנעשתה הפעולה היצרנית האחרונה, זאת ארץ הייצור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז הם ייחשבו פירות יבשים שמקורם בארץ ישראל? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא מקורם אלא שהן ייצרו במדינת ישראל. אתה פותח ויודע שאין פירות יבשים בארץ, נכון? << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> נדמה לי שתמרים כן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> את צודקת, תמרים זה הדבר היחיד אבל משמשים, שזיפים, כל האננסים המיובשים, הכול זה בייבוא. היינו שותפים לדיון הזה וגם בוועדה הקודמת ניסו להחיל את ארץ המקור גם במקרה הזה ולא הצליחו כי המשמעות תהיה לשנות כל תעשיית המזון. מדובר על מוצר מעובד, זה כבר לא פרי וירק. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אנחנו מדברים על הגולמי, הטרי. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני מדברת על - - - << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> פירות וירקות טריים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם מבקשים שתהיה לכם הגדרה נפרדת של ארץ ייצור לגבי פירות וירקות? << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> לא, שיהיה מה שנקרא "ארץ מקור", שיהיה אותו דבר כמו בתפזורת. גם בארוז, אם המוצר החקלאי הגיע מארץ אחרת אז שהצרכן ידע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל זה לא המצב היום. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה לא המצב היום. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> להבנתנו, זה המצב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זאת אומרת, להבנתנו? אני רוצה להבין. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה לא המצב היום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כשאני קונה בסופר, אני רואה או לא רואה כשאני מקבל מוצר שנארז פה? אתה תעשיין, אתה יודע להגיד לי, נכון? אתה לא יודע3 כי אתה לא משווק. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אני עדיין בנקודה הקודמת. חוות דעת בנושא של הפול לא פורסמה, אני מתנצל. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> היום משרד החקלאות מרשה לייבא - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דקה, אביב. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני רוצה לשאול את משרד החקלאות שאלה. היום יש ייבוא של עגלים למדינת ישראל, מה ארץ המקור שלהם כשהם גדלים אחר כך פה לעוד שלושה או ארבעה חודשים? מה ארץ המקור שלהם, מקום השחיטה או איפה שהם נולדו? << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> בגלל זה אמרנו שצריך להגדיר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אז תגדירו את זה. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> בסדר, אז תתנו לנו ואני אעביר לך נוסח. כמו שעשו בחוק הגנת הצרכן, מקום השחיטה, בדייג - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, תודה רבה. זהו. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> חגית, תעבירו חוק לממשלה ונדון, הכול בסדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו לא חוזרים יותר לנושא של ארץ הייצור. אביב, אנחנו בודקים את זה עכשיו. רבותי, 828. דן, תהיה בהקשבה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשמסתכלים בתקנה הזאת לגופה, יש בה שתי הוראות. אפשר לסמן "דל מאוד בגלוטן" ואפשר לסמן "ללא גלוטן". אחרי ההקדמה הגדולה זה מה שאומרת התקנה הזאת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בואי נקריא ואז אנחנו ניתן את רשות הדיבור לדן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר אבל יש איתה כמה הוראות שקשורות אליה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אביב, אתה צודק. מעלים את זה עכשיו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו מקריאים רק את ההוראות לגבי ה-GMP? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> היינו מעדיפים לקבל את זה קודם כי לא נוכל להתייחס תוך כדי דיון למשהו שלא ראינו עדיין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה קצר מאוד, אני אראה לך את זה אם אתה רוצה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בתקנה הזאת בסעיף אחד זה התכולה והנושא, הגדרות של הנושא, מידע לצרכנים, יש הוראה נפרדת לתרכובות מזון לתינוקות ותרכובות המשך ויש הוראות לגבי כניסה לתוקף ויישום. הנספח שהוא המהות של התקנה הזאת אומר שאפשר להצהיר על המזון שהוא ללא גלוטן רק כאשר המזון אינו מחיל גלוטן ברמה העולה על עשרים מיליגרם בקילוגרם, כפי שהוא נמכר לצרכן הסופי ודל מאוד בגלוטן רק כאשר המזון המורכב או המכיל רכיב אחד או יותר העשוי חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל או זני הכלאה שלהם אשר עברו עיבוד מיוחד לצורך הפחתת תכולת הגלוטן, אינו מכיל למעלה מ-100 מיליגרם לקילוגרם גלוטן במזון, כפי שהוא נמכר לצרכן הסופי. לגבי שיבולת שועל, על שיבולת שועל הכלולה במזון המוצג "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן", להיות מיוצרת, מוכנה ו\או מעובדת באופן מיוחד כדי למנוע זיהום על ידי חיטה, שיפון, שעורה או זני הכלאה שלהם ותכולת הגלוטן של שיבולת שועל כאמור, אינה עולה על 20 מיליגרם לקילו. זה לב ההוראה של 828 והשינויים ולהלן השינויים שמוצעים לגביה. (1) על היבואן שמייבא מזון שלא בייבוא מזון במסלול האירופי, יחולו גם הוראות סעיף 52(א), כתנאי לסימון המזון כ"דל מאוד בגלוטן" או "ללא גלוטן"; (2) עד ליום 31 ביולי 2026, יחולו על היצרן גם הוראות סעיף 41ב זה בשונה ממה שכתוב אצלכם. כתנאי לסימון המזון כדל מאוד בגלוטן או ללא גלוטן. זאת אומרת, אנחנו מאפשרים את הייבוא מכיוון שכיום אנחנו דורשים מיצרן לעמוד באישור ייצור נאות לצורך סימון מזון ללא גלוטן אנחנו בעצם מאפשרים ופתחנו דרך נוספת שהיא דרך חלופית לאישור ייצור נאות של הגשת התחייבות לתוכנית בטיחות והדרך הזאת תאפשר לו לסמן את המזון, זה עד ליום 31 ביולי 2026 ועל היבואן צריך צריכות לחול גם ההוראות של סעיף 52א. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אמרנו שאנחנו מגדירים את זה, אנחנו לא מחכים ל-2026. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מה שעשינו, פשוט כבר קראנו את ההוראות האלה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני לא עורך דין אבל אני רוצה להבין, מרגע שהצעת החוק הזאת עוברת אז יצרן שיש לו HACCP בישראל יכול לרשום על המוצר שלו "ללא גלוטן", אם הוא עומד בתנאים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דיברנו על זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אם הוא מגדיר - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני רוצה שזה יהיה רשום גם לפרוטוקול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא צריך להגיש התחייבות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הוא צריך להגיש את ההתחייבות. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> התחייבות של HACCP. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הוא צריך להגיש למחוז התחייבות. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> של HACCP. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> של HACCP. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> זהו. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> ותוכנית בטיחות מזון עצמית. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> מה זה תוכנית ביטחון? אמרנו HACCP. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> סליחה, מה זה HACCP? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אז זהו, גמרנו. HACCP על כל המשמעות שלה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> דן, עם כל הכבוד היצרנים יצטרכו לבוא ולהגיש תוכנית בטיחות מזון עצמית, להתחייב לפעול לפיה ואז הם יקבלו את האישור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם מדברים בשתי שפות אבל אותו על אותו דבר, המשמעות של HACCP זה תוכנית בטיחות. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני רק רוצה לוודא שה-HACCP לא מחכה עד 2026. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא מחכה עד 2026. אתה קורא לזה HACCP, הם קוראים לזה תוכנית בטיחות. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא, בסדר. זה אותו דבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, ד"ר ארבל. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לדעתי, במקום סעיף (42ב) צריך להיות סעיף 41 - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, לכן קראתי קודם את סעיף 41ב. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> או-קיי. הגדרת מזון לתינוקות ומזון לפעוטות שהיום מוגדר בתקנות הסימון התזונתי - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> איך זה קשור לפה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> דיברנו על זה בסוף הישיבה הקודמת, התקנה עצמה מחריגה מזונות לתינוקות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> היא לא מחריגה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ההגדרות של אירופה הן קצת - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> התקנה הזאת לא מחריגה וגם בתקנה הזאת יש התייחסות למזון ללא גלוטן. להפך, ברחל בתך קטנה התקנה הזאת אומרת שמזון לתינוקת חייב להיות מיוצר ללא גלוטן אז ההערה פה היא לא רלוונטית, דווקא ספציפית ברגולציה הזאת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> רגע, אולי אנחנו לא מבינות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו כרגע מדברים על 828. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם אני לא טועה, בסוף הדיון הקודם אנחנו שמנה לב שאין ב-828 את ההגדרה של מזון לתינוקות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> דיברנו על 1169 וזה היה על זה , לא דיברנו על 828. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כשהיה שם בטבלה את העניין של ללא גלוטן למזון לתינוקות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, יש לנו סעיפים שבהם אנחנו משאירים חובה על מזון ייעודי ועל מזון שטעון אישור ייצור נאות ובהם אנחנו מחריגים את הסימון ללא גלוטן. תכף אנחנו נגיע לסעיפים האלה, זה בחוק. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא אבל היה איזשהו משהו בטבלה שבו החרגנו מזון לתינוקות. הנה, הוראת התקנה. זה ל-1925. טוב, שם צריך את ההגדרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. דן, אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לפרוטוקול, דן סלומון, מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק. הבאתי בן השאר, יצרן ישראלי בשם מיכאל חדד שהוא בעל מפעל של נטורל קייקס ואבקש שהוא יישא דברים אחרים. יש לי כמה דברים לומר. שוחחתי עם מספר אנשים סביב השולחן ואני רוצה לומר שגם לא להסכים, צריך לדעת איך. אני מבין ויודע שאני לא יכול למנוע את הנושא של דל גלוטן, למרות שאני חושב שאני צודק וכשאני חושב שאני צודק אני בלתי נסבל, כבר אמרתי לכם את זה כמה פעמיים. אני חושב שזאת טעות ואני מבקש לבחון את הנשוא הזה אחרי שהתקנה תיכנס. צריך לבחון את הנושא של המוצרים כי אני חושב שזה ייפגע במוצרים ללא גלוטן, במספר שלהם ובמגוון שלהם. כמו שאני אמרתי ליושב-ראש הוועדה, אני לא חושב שהמחיר ירד . אני גם ישבתי כאן לפני זה עם אבי גרוסמן שהוא יועץ חיצוני של משרד הבריאות , דיברנו עם יבואנים ויצרנים ואני לא חושב שהרפורמה הזאת תעזור לירידת המחירים בנושא של "ללא גלוטן". מה שכן ביקשתי משרד הבריאות ועכשיו אני מבקש גם באופן רשמי לפרוטוקול, זה בנושא של התקשורת מול חוליי הצליאק שהוא מאוד חשוב. הנושא שאני מבקש להכניס אותו לחוק יחד עם ההנגשה שלו זה שיהיה סימון אחיד למוצרים ללא גלוטן. היום, במוצרים ללא גלוטן כל אחד מסמן איך שהוא רוצה. אני רוצה סימון אחיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה הפופולרי מבניהם? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> הפופולרי שביניהם זה של שטראוס, יש שם פרח עם צהוב ואדום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> משרד הבריאות, מה דעתכם על הבקשה שלו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רגע, זה סימון צורני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא סימון שהוא אחד מהדברים שמתחייבים פה. כרגע, מתחייב שאם יש גלוטן צריך לסמן אותו כאלרגן ומתי אתה רשאי לסמן - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אבל בגלל שאנחנו מכניסים את המושג של "דל גלוטן" לארץ, שהציבור שסובל מצליאק לא מכיר, דן עכשיו מבקש לעשות סימון אחיד של ללא גלוטן. לא, מלבד הכיתוב סימון אחיד. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו היינו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה לא? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני לא אומרת לא אני רק אומרת שכדי שאנחנו נוכל לבחון את הבקשה הזאת – ויכול להיות שהיא הכי לגיטימית – אז אנחנו צריכים קצת נתונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז תדחו את הכניסה לתוקף עד שלא יהיו לכם תשובות לזה. אני רוצה את זה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לא - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> שנייה, אני רוצה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה היא אם הסימון הצבעוני הוא כמו - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו הולכים להטיל כאן נטל נוסף על התעשייה וזה לגיטימי. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> למה נטל נוסף, פנינה? << דובר >> רז הילמן: << דובר >> לשנות את כל האריזות זה נטל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה נטל נוסף. חד משמעית זה נטל נוסף. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> תתנו לי רגע. אני חושבת שאנחנו צריכים לראות אם יש לנו את המקור. נגיד שמבחינה משפטית נסדר את המקור המשפט אז בעצם מה שאנחנו מבקשים פה זה להחיל על כל המזון ללא גלוטן סימון מיוחד, לא להסתפק במילים "דל בגלוטן" או "ללא גלוטן" אלא לסמן כמו שיש סמל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה קורה בחו"ל? באירופה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> באירופה זה וולונטרי. יש סימון - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל המילים "ללא גלוטן" נמצאות באותו גופן ובאותו גודל אצל כולם? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה מה שאנחנו אומרים, ברגע שאנחנו מאמצים את הרגולציה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תקשיב. סליחה, שכחתי שאסור להגיד לך להקשיב. תהיה בקשב, אחי. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> בעצם, רק עשינו זהות עם אירופה וכבר רוצים לשנות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא. מה שחשוב בגלל הרגשיות של העניין הזה ובגלל שאנחנו ציבור שעוד לא מחונך להבדיל בין "דל" ל-"ללא" אז אני רוצה להבין איך זה עובד באירופה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אז אני רוצה להגיד שקודם כול, אפשר לבחון את זה אבל אני לא יודעת אם יהיה לנו פתרון לישיבה הבאה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קודם כול, מה קורה באירופה? איך הצרכן מבדיל בין "ללא" ל-"דל"? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> מה שאני אומרת זה שזה בכיתוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כיתוב אחיד? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כיתוב אחיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ל-"ללא"? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> או שכתוב "דל בגלוטן" או שכתוב "ללא גלוטן". << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אנחנו רוצים סמל כי בעניינים שלנו, אנחנו כל היום ככה. << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> למה זה עובד עם לקטוז? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לכן, אנחנו אומרים שמבחינתנו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מבחינתי, לגבי סמל וכיתוב, אם הכיתוב הוא מיוחד שכתוב בו "ללא גלוטן" והוא אחיד אז זה יתפוס לך את העיניים. כתוב לך "ללא גלוטן". << דובר >> דן סלומון: << דובר >> סליחה שאני אומר אבל אין לכם שום ניסיון. לא נראה לי שיש כאן מישהו אלרגני או חולה צליאק אבל כשאתם הולכים לסופר אף אחד לא מסתכל על זה, אני מסתכל. אחרי שבדקתי, היום גם שטראוס מסכימים להוציא את הסמל שלהם לכל התעשייה ואפשר לחשוב על סמל חדש בצבע. היום, כשאנחנו מסתכלים על זה מרחוק, אנחנו יודעים שזה ללא גלוטן ומכניסים את זה. אנחנו אפילו לא צריכים לקרוא. יש לדוגמה, יוגורט, אשל או דנונה של שטראוס ואנחנו לא צריכים לקרוא עם מיקרוסקופ או טלסקופ כי יש את הסימון, יש את הסמל וגמרנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי, דן. תתנו לנו לשמוע את התשובה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני חושבת שיש דברים שאפשר לעשות וולונטרית ויש דברים שהם בחקיקה. זה נכון שלאיגוד הצליאקים יש מזל כי יש להם את דן אבל במה שונה האיגוד של האלרגיים ללקטוז או האלרגיים לשומשום או לאגוזים? אנחנו נטביע את עצמנו בסמלים? גם ככה יש. אני חושבת שצריך להבחין בין רגולציה רכה וולונטרית לבין רגולציה מחייבת. ארגון הצליאקים הוא ארגון חזק עם משמעות שיכול לקרוא בצורה וולונטרית ליבואנים ולתעשיית המזון ולהגיד להם "בואו תהיו חלק". << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אנחנו נעשה מזה אחלה כסף. עמותת אייל משלמים 12 אלף שקלים לחמישה מוצרים. למה משרד הבריאות לא עושה את זה? עמותת אייל משלמים 12 אלף שקלים לחמישה מוצרים לשנה, למה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> קודם כול, אל תצעק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על מה הם משלמים? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> על הסמל של עמותת אייל שאומר שכל הסכרתים יכולים לאכול את המוצרים והם משלמים 12 אלף שקלים לחמישה מוצרים. למה? כי משרד הבריאות לא רוצה לסמן. זה וולונטרי. אז מהיום אני אעשה סמל ומי שרוצה את הסמל שלי, אני אעשה מזה אחלה כסף. אנחנו לא רוצים את זה. למה עמותת אייל עושים מזה כסף? כי אתם לא עושים את זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור : << דובר >> אני חושבת - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני חושב שאת טועה ואנחנו צריכים סמל אחיד שיהיה כתוב בו ללא גלוטן עם סימון מיוחד. עד היום, אף אחד לא היה - - - גם האלרגנים, שלומית ועמותת יעל לא יגידו לנו "למה לנו אין שומשום ולמה לנו אין כזה". << דובר >> רז הילמן: << דובר >> ממש עכשיו אנחנו עושים אימוץ של רגולציה אירופאית, מנסים סוף-סוף ליישר קו עם אירופה ואז רגע אחרי זה רוצים להיות מיוחדים עוד פעם, פעם זה בשביל אינטרס חשוב כזה ופעם בשביל אינטרס חשוב אחר. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני אגיד לך משהו ואני אגיד את זה גם לכולם. עד עכשיו הייתי נחמד, עכשיו אני לא נחמד. ייבואן או יצרן שיכתוב "דל בגלוטן", אני אומר לכם חד-משמעית ועשיתי את זה כבר בעשר שנים האחרונות, יהיה עליו כזה חרם צרכנים שלא ידעו פה. אני אפנה גם לקמעוניים, גם ליבואנים וגם ליצרנים. מי שיכתוב "דל בגלוטן" יקבל חרם צרכנים על המוצר "דל גלוטן" ועל כולם המוצרים שלו ואחרי זה נראה אותך מדבר על זה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> למה צריך להחרים? הוא עושה את מה שמותר בכל אירופה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> כי הפרצוף שלי לא נחמד היום, בסדר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דן, תודה. זה לא אישי, אין פה מריבות אישיות. אנחנו דואגים לעם ישראל כדי שיהיה לו הכי טוב. אני רוצה להגיד משהו אחד בהקשר הזה ואני גם אמרתי את זה לפני הישיבה. אנחנו לא באמת יודעים מה קורה באירופה, איך המוצר נראה על המדף ואיך זה מתקבל בעין. אני מציע שקודם כול תקראי לנו את הסעיף הרלוונטי של הסימון האחיד שיהיה ב-"דל" וב-"ללא". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מה שקראתי, אפשר לסמן בדיוק את - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, איפה זה מופיע בתקנה 828? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מופיע בנספח. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה מופיע בסעיף 3 עם הפנייה לנספח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סעיף 3. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 3 אומר שכאשר נעשה שימוש בהצהרות כדי לספק מידע לצרכנים על היעדר או נוכחות מופחתת של גלוטן במזון, מידע זה יינתן רק באמצעות ההצהרות ובהתאם לתנאים המפורטים בנספח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז הוא מאפשר גם ללוות אותם בהצהרות "מתאים לאנשים בעלי אי-סבילות לגלוטן" או "מתאים לחולי צליאק". זה לגבי מידע בנואש המוזכר בתת סעיף 1 והוא יכול שילווה בהצהרות "מיוצר במיוחד עבור אנשים בעלי אי-סבילות לגלוטן" או "מיוצר במיוחד עבור חולי צליאק" אם המזון מיוצר, מוכן או מעובד במיוחד כדי להפחית את תכולת הגלוטן של רכיב אחד או יותר המכילים גלוטן או להחליף את הרכיבים המחילים גלוטן ברכיבים אחרים ללא גלוטן באופן טבעי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דיברת פעם שעברה על השיבולת שועל שגדלה ליד השדה האחר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי, אני מבקש ממשרד - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> ביקשתי שמיכאל יישא דברים כיצרן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> שלום, שמי מיכאל מחברת נטורל קייקס. אנחנו עוסקים בתחום מזה 20 שנה ואנחנו מייצרים מוצרים ללא גלוטן. מבחינתי, הדבר הזה הוא כמו ירייה בראש, פשוט מאוד. יש כ-15 יצרנים שמייצרים מוצרים ללא גלוטן עם סימון של ללא גלוטן עם GMP. במהלך כל השנים האלה, אנחנו דאגנו לשמור ולטפח את הנושא הזה בחיוב של משרד הבריאות, כמובן. כל שנה, העלות נעה בין 350 ל-500 אלף שקלים בכדי לשמור את כל התקנים ולעשות את זה והמשמעות היא פשוטה. כרגע, זה יהרוס את כל היצרנים האלה. אנחנו יצרנים קטנים, אנחנו לא יצרנים גדולים וזה ישמוט את השטיח מתחת לרגלינו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה זה יהרוס? << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> למה זה יהרוס? מכיוון שההתמחות שלנו היא במוצרים ללא גלוטן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תמשיכו לייצר ללא גלוטן. << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> אין בעיה אבל העניין הוא שאנחנו מתחזקים את התקנים האלה באותם סכומים עדיין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי רוכש את המוצרים? איזה צרכנים רוכשים את המוצרים האלה שאתם מייצרים? << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> חולי צליאק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חולים? << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ומה ישתנה אחרי הרפורמה? << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> למה שאני אחזיק את זה אחרי הרפורמה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה לא? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> למה לא? << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> למה כן? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תמשיך לייצר. אני רוצה להבין מה אתה אומר. << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> לא, למה שאני אחזיק את כל המנגנון שיש? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> הוא ימכור יותר אם הוא יכתוב "דל גלוטן". זה פשוט מאוד. << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> למה שאני אחזיק את זה? << דובר >> רז הילמן: << דובר >> למה? הוא יאבד את חולי הצליאק. אני לא מבין. << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> לא. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא, הוא לא יאבד את הצליאק. הוא ירוויח את ה-"דל בגלוטן" של כל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל חולה צליאק יכול לאכול דל? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא טוב לו. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז הוא ממשיך לשמר את אותה אוכלוסייה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> למה במקרה הזה לא תעשה חרם? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אבל הוא ימכור יותר. << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> אני אמכור הרבה יותר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אז למה אתה לא תעשה חרם צרכנים? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> הוא ימכור יותר. מה אתה רוצה, שאני אכריח אותו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה כן. גם אם הוא ימכור עם - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אז תעשה חרם צרכנים על אותן חברות. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> על מי? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> על אותן חברות שיפסיקו. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> על מה אני אעשה את החרם? אין להם מוצרים ללא גלוטן אז על מה אני אעשה את החרם? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל אם הוא ימכור מוצרים שהם לא "דל" ולא "ללא" אז הוא ימכור הרבה יותר. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אבל הוא אומר כרגע שהוא ימכור דל בגלוטן כי הוא יעשה יותר כסף אז על מה אני אעשה חרם? על איזה מוצר? << דובר >> מיכאל חדד: << דובר >> מצד שני, אני לא אחזיק את כל הצוות שלי בשביל - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> קודם כול, אפשר לעשות חרם על החברות. << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> אז הוא בוחר על מי לעשות חרם. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> חוץ מזה שיש כאן הצעה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, את לא משרד הכלכלה אז למה את מגיבה לעניינים כלכליים? ניתן למשרד הכלכלה להגיב. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני רק מגיבה על זה שהתעשייה אמרה שהיא תעשה אמנה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, יש לי שני דברים בעניין הזה. אחד, אחרי שעשינו דיונים פנימיים אצלנו בנושא הזה, אנחנו לא מתנגדים לעניין אם יהיה רק ללא גלוטן או אם יהיה גם וגם. מהבחינה הזאת, אנחנו משארים את ההחלטה פה. אנחנו מבינים את מה שאומר דן סלומון ובטח את היצרן שיושב לצידו, לגבי הסיכונים הממשיים שיש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תכתוב את זה גם בקבוצה ב-whatsapp. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> דבר שני שהוא גם חשוב – זה גם לדן – עם או בלי ההחלטה של הוועדה פה אנחנו נמשיך לשבת ביחד ונראה איך אנחנו דואגים לטובת החולים, בסדר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. בזום יש לנו את שלומית רדר, בבקשה. << דובר >> שלומית רדר: << דובר >> אני רוצה לדון בנושא שדנתם בו ביום חמישי ואנחנו לא היינו מיודעים על כך שהישיבה תהיה ותדון בנושא וזה סימון אלרגנים במזון לא ארוז. מזון לא ארוז נשמע כמו קטגוריה מאוד לא גדולה אבל מבחינתנו, זה מסעדות, זה קייטרינג, זה בתי אוכל, זה חדרי אוכל בקיבוצים ודברים כאלה. לפי מיטב הבנתי, כל המקומות האלה אמורים בזמן הקרוב או תוך כמה זמן, לעבור גם הם לשיטת ה-HACCP ואנחנו לא רואים סיבה שהם לא יהיו חלק מהתקנה הנוכחית. ברור לנו שלא ניתן לכלול את זה באופן מידי אבל אנחנו כן מבקשים להשאיר את הסעיף הזה בחקיקה ולתת לו זמן ארוך יותר להסתגלות. דיברתי על זה עם פנינה ביום חמישי ושירות המזון מסכים איתנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פנינה, תהיי בפוקוס. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני לגמרי איתה. << דובר >> שלומית רדר: << דובר >> היא מסכימה איתנו בנושא הזה. צריך לתת לזה זמן הסתגלות ארוך אבל אי-התייחסות לסעיף הזה ייפגע בצורה מאוד אקוטית באוכלוסיית האלרגיים. הדוגמה הכי קלאסית שלי היא שהילד שלי היום לא יכול לאכול בישראל בגלידרייה ובחו"ל הוא כן יכול. יש שיטות, פשוט צריך לרצות לעשות את זה ואפשר תוך כמה שנים להרגיל את היצרנים ואת מקומות ההסעדה להתייחס לזה. לא מזמן ערכנו סקר אינטרנטי ושלחתי אותו לפנינה ביום חמישי. זה סקר מייצג של האוכלוסייה ו-9% מבתי האב במדינת ישראל מחזיקים מזרק אפיפן לטיפול בנושא אלרגיות מזון. זה אומר שהמספרים בארץ הם הרבה יותר גבוהים ממה שדמיינו עד עכשיו. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה שאני אישית נמצאת עם שירות המזון בקשר כבר מ-2004 בנושא תקנות סימון אלרגנים. זאת אומרת, אנחנו מחכים 20 שנה לתקנה. אם כבר עושים תקנה אז כדי שהיא תהיה הכי מהודקת שאפשר כדי שיהיה ממנה איך להתקדם ולא ללכת אחורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבקש הבהרה, את התחלת לדבר על מסעדות וארחי זה עברת לדבר על מזון בתפזורת. הבקשה שלך היא לגבי מזון בתפזורת? << דובר >> שלומית רדר: << דובר >> מזון בתפזורת זה מסעדות, מזון בתפזורת זה קייטרינג, מזון בתפזורת זה חדרי אוכל בקיבוצים, כל הדברים האלה נחשבים מזון בתפזורת מבחינת התקנה. אני לא מנדברת על פיצוציות, אני מדברת על מקומות אוכל שעקרונית, גם הם אמורים לעבור ל-HACCP בשנים הקרובות לפי ההחלטה שלכם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. פנינה, את רוצה להגיב? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני אמרתי את זה ואני אחזור ואומר את זה שוב. באופן עקרוני, אנחנו חושבים שהדבר הגדול והמשמעותי שעשינו בלהביא את 1169 למדינת ישראל זה שסוף-סוף הבאנו רגולציה בנושא של אלרגנים. זה נושא סופר משמעותי וקריטי. לצערי הרב, כרגע אנחנו מתמקדים במזון ארוז מראש ולא בשלה העת עדיין לטפל בשלב הזה בנושא של מזון בתפזורת. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> פנינה, 20 שנה? הבחורה מנסה מ-2004. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> מה זה 20 שנה? הבאנו את המזון ארוז מראש. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> בסדר אבל מה עם התפזורת? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> רגע, חכה. לקח 20 שנה למזון ארוז מראש ולכן, זאת אמירה. מצד שני, אנחנו לא יכולים להתעלם מזה שלגבי יצרני המזון - - - אנחנו עשינו דיון ולמשווקים, הכנסנו יישום תוכנית בטיחות מזון במזון בתפזורת. אנחנו מדברים על רגולציה שתחול על בעלי הגלידריות ובעלי המסעדות. אני בעד להסדיר את זה, כמובן. אני חושבת שזה חשוב וזו פונקציה של זמן אבל אני חושבת שבלי לעדכן אותם ובלי לשמוע אותם אז יבוא שכרנו בהפסדנו. לכן, ככול שהוועדה תחליט – היאט ביקשה שמונה שנים או עשר שנים – לי אין התנגדות אבל אני חושבת שצריך לעשות על זה עבודת הכנה מול בעלי המסעדות ולהבין איך זה משפיע עליהם. באופן עקרוני, אני חושבת שזה דבר סופר חשוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. גל, אני רואה שאתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> כן, זה קצת מעבר לנושא הדיון אבל כרגע יש בהובלת משרד הבריאות ועדה – היא אפילו לא בין משרדית, היא יותר ציבורית – של נציגי ציבור שבוחנת בדיוק את הרגולציה על בתי אוכל שעודכנה פעם אחרונה לפני 50 שנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אפשר לפנות לוועדה הזאת ולבקש מהם למסגר את - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. אני רוצה לחזור ל-828. << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> אפשר להעיר הערה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, פרופ' איינהורן. << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> תוך כדי הדיון אני מסתכלת באינטרנט ואני רואה שיש סימון מקובל גם באירופה וגם במקומות אחרים של מה שנקרא "a crossed grain symbol". << דובר >> דן סלומון: << דובר >> זה סימן רשום של האיגוד האירופאי שצריכים לשלם עליו כסף ואני לא רואה שום צורך לשלם עליו כסף. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה לא רגולציה. << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> אבל אפשר היה להכניס את זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל זה לא רגולציה, זה סימנים רשומים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> יש הרבה סימנים כמו הסימן של תוצרת ישראל. אף אחד לא קבע בחוק שצריך לסמן את זה. מי שרוצה, יש סימן מקובל והוא מסמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא קיבלנו תשובה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חוזר עכשיו ל-828, אני מתנצל. הייתי בטוח שהדוברת הקודמת רוצה לדבר על 828 אז אני חוזר ל-828. אני כן מאמין שצריך לאמץ את ה-"דל" ואת ה-"ללא" כמו שמקובל באירופה. הציבור פה הוא לא פחות חכם מהציבור הצרכני שם אם כי אני רוצה לבקש לפרוטוקול ואני גם רוצה התחייבות או הצהרה של משרד הבריאות או האוצר בהקשר של קמפיין ייעודי עבור אותם חולי צליאק כדי שיבינו מראש מתי הולכת להיכנס הרפורמה, מה הם הולכים לראות על המדפים כולל דוגמאות בקמפיין מסודר. בריאות או אוצר, מה התגובה שלכם על זה? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> וסימון אחיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סימון אחיד כפי שמופיע היום בתקנות, ב-828. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא, אני רוצה סימון אחיד לכל המוצרים ללא גלוטן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה רוצה. שנייה, עוד רגע אנחנו נגיע לזה. גל, לגבי זה יש לכם משהו? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לקראת 2025 אנחנו נבחן וניתן או לבריאות או לכלכלה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אז עד אז שלא יהיה דל בגלוטן. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה המועד שזה נכנס. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> בסדר, אז עד אז שלא יהיה דל גלוטן. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא יהיה כי החוק לא יהיה בתוקף, הכול בסדר. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> בסדר. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אנחנו נבחן את זה ומשרד הכלכלה או משרד הבריאות יעשו איזשהו קמפיין שיסביר את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי, לגבי סימון מיוחד שביקשת, אנחנו נקבל את החוק כמה שהוא עכשיו אבל אני רוצה לבקש משרד הבריאות לעשות בחינה. אני לא מכיר את המדפים באירופה וגם דן לא מכיר. זאת אומרת, אף אחד מאיתנו לא נסע כדי לראות איך זה עובד. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> ניסע ביחד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אומר ברצינות. ככול והנוהג שם עם כלים אופרטיביים לחייב את היצרנים לסמן אז גם פה זה יהיה. ככול ואין ואנחנו נשארים רק עם הסימון אז אני מבקש ממכם לעשות בחינה האם זה נצרך או שקמפיין הסברתי זה מספיק. את זה אנחנו נוכל לדעת תוך כדי החיים עצמם. אנחנו ניקח לעצמנו איזשהו פרק זמן, אתם תגידו רק לפרוטוקול שאתם תבחנו את זה על הדרך תוך שנה או שנתיים. אני לא יודע כמה זמן צריך כדי לבדוק אם הציבור הצרכני מבין את מה שהוא רואה על המדף וגם יש את החבילה שדיברתי עליה עם גל מקודם, על הנושא של ההסברה הנכונה. אני חושב שזה המסלול הנכון. פנינה, רק תגידי לי שאתם מתכוונים לבצע את הבדיקה הזאת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני חושבת שאנחנו נוכל לבצע את הבדיקה שנה אחרי הכניסה לתוקף כדי שנוכל לעשות סקר ולראות במדפים מה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> מה, על סימון אחיד? מתי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> באיזה שנים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא סימון אחיד, סימון מיוחד. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> סימון מיוחד. באיזה שנים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שנה אחרי הכניסה לתוקף. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> שנה אחרי הכניסה לתוקף. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> 2027? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> 2026. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני אהיה סבא עד אז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, עד אז הם ייבדקו ויעשו סקרי שוק. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> למה לא לעשות את זה עכשיו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קודם כול, כדי לא להטיל רגולציה נוספת. בנוסף, אני מאמין שבדיקה כזאת פלוס קמפיין הסברתי של המשרדים יכול לתת לחולה את המידע שהוא צריך. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני לא מבין. אני באמת לא מבין. מה הבעיה? כל יצרן היום מסמן ירוק, הוא מסמן משהו אחר - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, וולונטרית אתה יכול לסמן מה שאתה רוצה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> בסדר, מה הבעיה לשים בחוק שצריך לשים סימון אחיד? אתם מאמצים עכשיו את הכול אז בואו נהיה יותר חכמים מאירופה. למה אנחנו לא יותר חכמים מאירופה? נכון, גל? אתה אמרת אם זה חכם מספיק לאירופה אז בואו נהיה יותר חכמים מאירופה. נהיה יותר חכמים מאירופה ונעשה סימון אחיד לכולם ואז באירופה אולי יאמצו את התקנות שלנו, מה אתה אומר? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני מוכן לשלוח להם מכתב ולהציע להם לאמץ את זה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> יופי, אז בואו לא נאמץ, בואו נמציא את התקנה. מה הבעיה להכניס לחוק שייכנס עכשיו? אני מוכן לחכות עד 2026 אבל שיהיה סימון אחיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני עונה.כל הטלת רגולציה נוספת על היצרן הישראלי או התעשיין הישראלי - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אבל הנה, הם מסכימים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או היבואן - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני אטפל בו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אני עונה. זה לא עניינים אישיים. כל הטלת רגולציה נוספת, בסוף מתגלגלת על הצרכן. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בוודאי שכן, אם הוא מקבל עכשיו אריזה כמו שהיא מאירופה מסודרת ואתה אומר שהתקן הישראלי מחייב אותך להוסיף עוד איזשהו סימון - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> שום דבר. לא יהיה תוספת של המחיר על המוצר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מדברים עכשיו באופן עקרוני. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא יהיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכן אני אומר שמשרד הבריאות יבחן. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> למה אני צריך לחכות עד 2027? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסביר. זה ייכנס לתוקף - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא, אני רוצה ב-2026. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נראה האם הצרכן - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> מורחים אותי כבר עשר שנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האם הצרכן דורש את זה, האם הצרכן לא מבין את מה שנמצא לו על המוצר וככול וניווכח שכן וההמלצה תהיה שכן אז נוסיף את זה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני מחכה עשר שנים. ב-2026 אני אחכה עד 2027? למה למרוח את זה כל כך הרבה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא. עוד הפעם, זה לא שאין סימון. כתוב עליו ללא גלוטן, כתוב עליו דל בגלוטן בצורה ברורה וחד משמעית. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אבל לא יהיה סימון אחיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה כתוב בצורה אחידה. הסימון הנוסף של "ללא" - - - אני אומר שככול והצרכן האירופאי מבין היטב שזה מה שהוא צריך לרכוש, הוא רוכש ואין לו בעיה עם זה בעיניים אז גם הצרכן הישראלי אבל אתה צריך קמפיין הסברתי. יהיה קמפיין הסברתי. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא יהיה קמפיין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יהיה קמפיין הסברתי. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> בואו נראה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אעמוד על זה שיהיה קמפיין הסברתי, בסדר? עם כל הכבוד, כלכלה או בריאות - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> ואז נצטרך לחכות לסימון אחיד עד 2027? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על זה אתה מוסיף את הנושא של הסימון האחיד, אנחנו נבחן אותו במעלה הדרך. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני לא מחכה עד 2027. 20 שנה, אלרגנים. עשר שנים, אני מנסה לארגן את זה. 2027? כמה אפשר למרוח את הבן אדם? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, אני רוצה להגיד משהו חשוב שאולי שכחנו להזכיר בנושא האלרגנים לגבי צורת הסימון והאם נשאר הסימון של "עלול להכיל". אולי תסבירו מה השינויים שנעשים בשיטת הסימון? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איפה זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-1169 בגלל שגלוטן גם יסומן ברשימת האלרגנים, הוא אלרגן שמסומן ברשימת האלרגנים. במוצר שמכיל אלרגן, הסימון של האלרגן יופיע ברשימה. לכן, מאוד חשוב להבין איך יסומנו אלרגנים. האם זה יהיה כמו היום שכתוב "זהירות אלרגנים" או איך זה יהיה כתוב? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, תשובה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מאוד חשוב להבין את הדבר הזה ולא הבהרנו את זה ב-1169. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> ספי הולצשטיין, משרד הבריאות . כיום בחקיקה האירופית אין התייחסות לסימון מחייב של "עלול להכיל", הוא מונגש במדריכים ושם מדברים על איך לנהל את הסיכונים ואיך לסמן את הרכיבים כ-"עלול להכיל". גם אנחנו מאמצים היום את 1169 מבלי ההוראה המחייבת "עלול להכיל" ואנחנו ננגיש במדריך איך לסמן את "עלול להכיל", כפי שמונגש באירופה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לגבי הסימון של - - - איך סומנו האלרגנים? תגידי מה המצב היום. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> היום האלרגנים מסומנים באופן וולונטרי בישראל, על סמך טיוטת תקנות שפורסמה לפני הרבה שנים אבל אנחנו הולכים לשנות את הסימון כדי שהוא יהיה אחיד לאירופה. יש כמה אפשרויות, אם זה בתוך רשימת הרכיבים בהדגשה או אם זה בפונט אחר, בפונט נטוי או בסוגריים וזה יהיה בדיוק בהתאם להוראות באירופה. כל זה יונגש. יש מדריך מאוד מפורט באירופה ואנחנו הולכים לפרסם אותו לציבור. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> יש עוד דבר שאני מבקש להעלות. היום יש מוצרים שכתוב עליהם ללא גלוטן על האריזה. היבואן עושה לעצמו חיים קלים, מביא את האריזה וכתוב "עלול להכיל גלוטן". מה הדין לגביו? << דובר >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא הבנו את העניין. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> יש קופסת קורנפלקס וכתוב על קופסת הקורנפלקס "gluten free" – הנה, בשבילך. זה באנגלית – היצרן לא כותב ללא גלוטן או שהוא כותב ברשימת האלרגנים "עלול להכיל גלוטן". << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האימוץ מתקן את זה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, זה וולונטרי. אם יצרן או יבואן, במקרה הספציפי הזה, קנה את זה בלי להביא את המסמכים - - - לא כל יצרן יכול לסמן את זה אם הוא לא ניהל את הסיכון, כדי שליבואן יהיה את הידע על כך שמישהו באמת ניהל את הסיכונים וזה לא חס ושלום סימון שעלול להטעות אז הוא צריך שיהיה לו את המסמכים התומכים. אם אין לי את המסכמים התומכים כי קניתי את זה בהזדמנות ואני לא רוצה לקחת סיכון אז אני מסתיר את הסימון. אי-אפשר לחייב את זה כאן. אם אני קניתי משהו שאין לי לגביו וודאות מלאה שהסימון הוא נכון ולא מטעה אז אני מסמן את זה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> זה הטעיית הצרכן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה הפוך. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> למה הפוך? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה הגנה על הצרכן. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> למה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כי אם אני - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> כי את צורכת גלוטן אבל למי שלא צורך גלוטן, זו הטעיית הצרכן. את רואה את המקום שלך אבל אני רואה את המקום של הקהל שרוכש את זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> חס ושלום. על מה אנחנו מדברים כאן? אם מישהו - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> עכשיו את שותק? << דובר >> רז הילמן: << דובר >> לא. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> כשיבואן בא ואומר שכתוב על המוצר שלו "ללא גלוטן" - - - << דובר >> רז הילמן: << דובר >> אבל היא ענתה לך, זה בדיוק הפוך. היא דואגת למי שיש לו צליאק והיא לא רוצה שיכתבו ללא גלוטן אם אין לזה ביסוס. זה בדיוק הפוך ממה שאתה אומר. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> מה זאת אומרת אין ביסוס? יהיה כתוב ללא גלוטן, אחרת חולי צליאק אוכלים את זה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> היא אומרת לך שבמצב שבו היבואן - - - הרי, יבואן רוצה להתהדר ב-"ללא גלוטן", אין לו אינטרס להסתיר את זה אם הוא יודע לעמוד מאחורי זה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אתה רוצה שאני אביא לך כמה דוגמאות? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, דן. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> זה בגלל ה-GMP. בגלל שאת חייבת GMP מחו"ל ואין להם את ה-GMP אז מותר לסמן בחו"ל ואסור לסמן פה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני מאמינה שהשוואת הדרישה ל-HACCP כמו באירופה ולא אישור לייצור נאות, תפתור חלק מהבעיה אבל עדיין אם אני יבואן שקונה בהזדמנות ולא מכיר את היצרן הספציפי הזה שממנו אני מייבא, אני לא אקח על עצמי אחריות. אם אני הייתי היבואן, לא הייתי לוקחת על זה אחריות לפני שבדקתי ולפני שאימתי את זה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> פנינה, מי אחראי עלינו, על כל המוצרים בארץ? אני לא מבין. זה לא משרד הבריאות? זאת לא הטעיית הצרכן? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, סליחה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> *5400, נכון? זה הולך להתפוצץ. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, סליחה. עם כל הכבוד, דן - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני אגיד לצרכנים חולי הצליאק "חברים, אני כבר לא יכול איתם. בואו, מעכשיו תתחילו להפיץ את היבואנים ואת משרד הבריאות". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לשאול משהו. כבר לא יהיה "עלול להכיל"? אמרנו שיורידו את זה ויכול להיות שאנחנו צריכים להגיד שאסור להגיד "עלול להכיל", אתה צריך להגיד מה מכיל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בהתאם לניהול הסיכונים. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה יהיה בניהול הסיכונים. אם לא ניהלת סיכונים, אתה לא יכול לומר "עלול להכיל". כשהפיקוח ילך למדף ויראה מוצר שמסומן "עלול להכיל", הוא יכול ללכת ליבואן או ליצרן ולבקש שיראה לו על סמך מה קבעת שהמוצר הזה עלול להכיל אלרגנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה יצמצם את המוצרים. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לדעתי כן. לדעתי, זה יצמצם את השימוש במושג. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על זה אני שואל. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז למה את לא אומרת את זה לדן? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> מה הענישה כלפי יבואן - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה לא משנה מה אני אומרת לדן, הוא במנטרה שלו והוא לא מקשיב לי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, לא. מה פתאום? התשובה שלך אמורה להיות תשובה טובה. דן, מה שהיא אומרת זה שהצמצום בשימוש של הכלי הזה שנקרא "עלול להכיל", יבוא לידי ביטוי פה בגלל שאתה חייב לעשות ניהול סיכונים. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני חושב שלמשרד הבריאות אין את הכלים ואת כוח האדם ללכת לכל יבואן או יצרן ולהתחיל להגיד לו "תביא לי את ה-HACCP שלך". אני מכיר את זה. עד שיש ביקורת של GMP לוקח חצי שנה או שנה. עמותת יעל שעלתה תסכים איתי שבן אדם רושם ורושם אז אנחנו צריכים שמשרד הבריאות יבוא בפינצטה עם הפיקוח שלו ויבקש מהיצרן להביא את ה-HACCP שלו וישאל "למה רשמת ככה וככה"? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל זה נכון - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> זה מה שיהיה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא נכון. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> זה מה שיהיה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה נכון לגבי כל דבר. משרד הבריאות לא יכול להיות במחסן של כל יבואן או במפעל של כל יצרן 24/7. בשביל זה אנחנו עושים פיקוח מדגמי ומי שאנחנו תופסים אותו מפר את החוק אז יש לנו מספר כלים החל מעיצומים כספיים, ביטול רישיונות וביטול אישורי יבואן. אלו הכלים. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> פנינה, אני אומר לפרוטוקול את מה שאמרתי מקודם גם ליושב-ראש. אני מסתכל על העולם שלי ואני לא חושב שהרפורמה הזאת תביא להורדת מחירים. אולי יהיה מגוון של מוצרים אבל לא ירידת מחירים כהוא זה. אני אומר לכם שאני עשיתי כבר את השיחות שלי ואת הבדיקות שלי. לפרוטוקול, רשום שדן סלומון אמר שהרפורמה הזאת לא תוריד מחירים במוצרים ללא גלוטן ואני מזהיר שמספר המוצרים ללא גלוטן יקטן ואם הוא יקטן אז אני לא יודע מה אני אעשה, אני לא יודע מה הכלים שעומדים לרשותי. עשר שנים אני עומל פה על המוצרים ללא גלוטן, משגע את המפעלים, משגע את אסם, משגע את שטראוס, משגע את היבואנים, משגע אץ הקמעוניים ומשגע את כולם. שאלתי את היושב-ראש מקודם אם אתם יודעים למה המחירים לא קופצים בישראל. זה כי שכנעתי את הקמעוניים להרוויח בשקלים ולא באחוזים. אני יודע בכמה הם קונים את זה ובכמה הם מוכרים את זה. עד כמה אני יכול לבוא לקמעוניים ולהגיד להם "תורידו את המחירים ותעשו את loss leaderכדי שנוכל לבוא להיכנס לכם לסופר"? אין לי פה שום עזרה ממכם, אין לי שום עזרה מהממשלה ולא רק זה, יש לי עוד עול ומעמיסים עלינו עוד דברים. אני לא מקבל שום עזרה מהממשלה ולא ממשרד הבריאות. שום דבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דן, לגבי העמדה שלך שאומרת שאולי זה לא יוריד את המחירים, משרד הבריאות ומשרד האוצר בוודאי יסכימו אותי שזה יכניס לפה הרבה מאוד מוצרים חדשים למדפים. ממילא, כשיש לך מגוון רחב ותחרות יותר גדולה אז לכאורה - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא. לאו דווקא תחרות ומגוון במוצרים יורידו את המחיר. חברת עדליא שמייעצת למשרד האוצר ישבה איתי והוכחתי לה אחד על אחד, על כל המוצרים בעולם שלי, שזה לא ירד. אני אתן לכם דוגמה, ישבתי כאן ואבי, היועץ של משרד הבריאות ישב לידי. התקשרי ליבואן של חברת Schär, שהיא החברה הכי גדולה למוצרים ללא גלוטן בעולם. הם אמרו לי - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> שר הדרכות? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> Schär זה נקרא, לא הדרכות. זה במסעדות שאנחנו רוצים לעשות ושכחתי לשלוח לך. שאלתי אותם, אם אנחנו נקנה עכשיו מוצרים דרך מפיץ? הוא אמר לי "כן אבל העמלה שלך תבוא דרך המפיץ, זה לא יהיה לך ישירות". לא רק זה אלא בחברת שר בישראל היבואן שולח במיוחד רבנים בשביל כל הכשרויות. יש ייצור מיוחד רק לישראל כי הם לא צריכים את זה לכל העולם. זה מיליוני טונות מול שלוש או ארבע מכולות שהם מייבאים. המחיר לא ירד פה. אם אתם לא יודעים, אני אזכיר לכם את המחיר של קמח ללא גלוטן. גל, אתה שומע מה המחיר של קמח ללא גלוטן? את יודע? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני לא יודע. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> קילו קמח ללא גלוטן עולה בין 28 ל-40 שקלים לקילו. אתה יודע כמה עולה קילו קמח רגיל, לפחות? לא? זה אולי שלוש ב-5, שתיים ב-5 בסופרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני קונה ב-15. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> קצת יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעה אומרת שהיא עושה חלות לשבת וזה עולה לה יותר. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא משנה. מנופה או לא מנופה, קילו קמח עולה בין 3-10 שקלים. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> 15 שקלים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא כוסמין. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא כוסמין, קמח לבן רגיל. לא של ה-"ביוקר". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 4.5. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> כמה זה באחוזים, משרד האוצר? בין 30 ל-50 שקלים לקילו קמח. מה אתם עושים בשבילנו כדי להוריד את המחירים האלה. מי מכם בשולחן עוזר לנו להוריד את המחירים על המוצרים האלה? אתה חושב שהרפורמה תוריד את המחירים האלה? << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> להפך. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אז גם אין עזרה וגם אני צריך לחכות עד 2027? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אתה לא מחכה עד 2027 בשביל - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> יש סימון אחיד, בואו נבדוק. 2026 ואז עוד שנה זה יצא ב-2027. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, רק הסימון המיוחד. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> בסדר, אני לא רוצה לחכות עד 2027. למה אני מחכה עשר שנים ואז אני צריך לחכות עוד כמה שנים טובות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הסימון המיוחד זה בונוס. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אבל זה לא בונוס. אני רוצה את הבונוס עכשיו, למה אני צריך לחכות עד 2027. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל זאת לא המהות. מה זה קשור? אתה לא פותח או סוגר את הייבוא בגלל שיש לך או אין לך - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא משנה, אתה מבין שאני רואה את זה רוחבי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עיגול על המוצר. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> משרד הבריאות לא רוצה - - - סליחה, אני לא אדבר בשמכם. הוא לא רוצה את כאב הראש הזה אז תעשה את הסימון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא שהוא לא רוצה את כאב הראש אבל אנחנו לא רוצים להטיל - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> למה לא בחנו את זה עשר שנים עד עכשיו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את זה אני לא יודע, מה היה לפני עשר שנים. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> בבקשה. פנינה, את יודעת - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל אני אמרתי לך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, מספיק. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אי-אפשר שפנינה תיתן דין וחשבון על דברים שהיא לא הייתה בתקופה שלהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. גברתי היועצת המשפטית, בבקשה. אמרת עמוד 51? << דובר >> רז הילמן: << דובר >> יש לנו שאלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למי יש שאלה? לשכות המסחר, בבקשה. << דובר >> נעמי רוזנטל: << דובר >> נעמי, רק רציתי לוודא מול משרד הבריאות לגבי הסימון הוולונטרי של "עלול להכיל" שאנחנו מאמצים במדריכים גם את אופן הסימון של אירופה, שאנחנו מאחדים אגוזים ולא כמו שהיה עד עכשיו, סימון ופירוט של כל אגוז ב-"עלול להכיל". << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> מה שכתוב באירופה, זה מה שיהיה בישראל. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כמו שכתוב באירופה, יהיה בישראל. << דובר >> נעמי רוזנטל: << דובר >> הבנתי, מעולה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו התייחסות לנשוא הגלוטן גם בעמוד 51 לנוסח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יודע שעורכת הדין ארבל תשאל עוד מעט באיזה עמוד אז זה עמוד 51, סעיף קטן - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (13) מייצר מייבא או מוכר מזון שמוסר מידע על היעדר גלוטן במזון או על נוכחות מופחתת שלו במזון בניגוד להוראות הקבועות בתקנה 828/2014 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'; יצרן יבואן או משווק כמובן שמי שאינו מסמן אם יש מזון שיש בו גלוטן והוא לא מסמן את זה כמו שצריך ברשימת האלרגנים אז הוא כבר נמצא בהפרות שקראנו. הוא לא מסר מידע על האלרגן הזה כמו שצריך. עוד כמה הוראות שנוגעות לאלרגנים שעוד לא קראנו אותן נמצאות בעמוד 5. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עמוד 5. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למרות שנראה לי שכתוב לי פה שכן הקראנו. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הקראנו את זה, לא הקראנו את הוראות המעבר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעמוד 56, סעיף 29א. תיקון התוספת התשיעית 29א. בתוספת התשיעית, פרט 2 בטל בואו נראה רגע מה זה פרט 2 בתוספת התשיעית. בתוספת התשיעית אנחנו נפסיק לסמן - - - תקנות בריאות הציבור, מזון, סימון גלוטן יבוטלו כתוצאה מאימוץ התיקון הזה ולכן, הן לא יהיו במסגרת ההוראות שנכללות בתוספת התשיעית. חשוב לציין שנשארות שם תקנות בריאות הציבור, מזון, סימון אזהרה מחנק כי למרות שאזהרה מחנק לא קבועה אצל האירופים, היא נשארת על כנה לפי הדין הישראלי. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אנחנו עוד בוחנים את הנושא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מה שמופיע כרגע בחוק. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> יפה, סוף כל סוף משהו חיובי. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> דווקא החנק? מה לך ולחנק? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, שהוא בוחן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עמוד 56, סעיף 30. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בדרך כלל יש לו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חבר'ה, שימו לב להקראה פה. בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תיקון התוספת האחת עשרה 30. בתוספת האחת עשרה לחוק העיקרי, בפרט (2), במקום "ובכלל זה מזון המסומן "ללא גלוטן"" יבוא "למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן"". התוספת האחת עשרה קובעת מה הוא מזון המחייב אישור ייצור נאות ובין השאר, זה מחייב מזון ייעודי, למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן". << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> התוספת האחת עשרה היא עוד לא בתוקף, נכון? הכול ייכנס לתוקף מ-2026. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התוספת עצמה בתוקף, הסעיף שמפנה אליה עוד לא בתוקף. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זאת אומרת, אין לה משמעות כרגע עד 2026. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אין לה משמעות אבל תהיה לי משמעות עכשיו לגבי סעיף - - - אנחנו תכף נגיע לסעיפים שיפנו אליה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> סליחה, אחרי זה אני יכול לקבל את כל מה שקשור ללא גלוטן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מה שאנחנו עושים כרגע בדיון. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו עושים את זה עכשיו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מה שאני עושה עכשיו. אני יודעת שזה לוקח זמן וזה מייגע והכול אבל זה מה שאני מנסה לעשות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הוא רוצה לקבל את כל - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא, אחרי זה בסוף בשביל שאני אעיין בזה ואני אוכל לשלוח את זה לאיזו עורכת דין. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני אשלח לך. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> בסדר, תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, פנינה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, שהוא לא יגיד שמשרד הבריאות לא מקם ועוזר לחולי הצליאק. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> משרד הבריאות לא עוזר לחולי הצליאק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה בלתי נגמר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תיקון התוספת השתים עשרה 31. בתוספת השתים עשרה לחוק העיקרי, בפרט )(1), בסופו יבוא "למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן"". זה רשימת המזון שלא ניתן לייבוא במסלול האירופי וזה כולל את המזון הייעודי וגם פה אנחנו ממעטים ממנו מזון שמסומן "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן". << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סיימנו את 828? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, יש לנו עוד הוראה אחת אחרונה. שתי הוראות אחרונות. אחת בעמוד 58 בסעיף קטן (ג). אני מתלבטת אם לקרוא את זה עכשיו או שנקרא את זה יחד עם הוראות המעבר. טוב, נקרא את זה. אנחנו נחזור על זה, זה בעיקר לא קשור לגלוטן אבל זה כן מושפע מהגלוטן. נחזור על זה אחרי שנקרא את ההוראות שנוגעות במיוחד לגלוטן. דבר ראשון, אנחנו בנושא של התחילה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איזה סעיף אנחנו? את רוצה לקרוא את 32? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בסעיף התחילה. אתה נענית לבקשה ואמרת שאנחנו לא רוצים להמתין - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עד לתחילתן של ההוראות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עד לסוף 2026. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תחילה תחולה והוראות מעבר 32. (א) בכפוף להוראות תכף אנחנו נראה את ההוראות בהן אנחנו מגדירים את התחילה. תחילתו של חוק זה ב-1 בינואר 2025. זה ככל. השאלה היא אם אנחנו רוצים להקדים את ההוראות - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> איזה סעיף? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עמוד 56, סעיף 32. אני ידעתי שהיא תשאל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה עכשיו היא האם להחיל את הפרטים למרות שפרטים 5-7 לתוספת השנייה א', תחילתן זה רק ביום התחילה המאוחר, זאת אומרת 1 באוגוסט 2026. אנחנו רוצים להקדים את זה ואם אנחנו רוצים להקדים את המועד של הפרט הזה של הגלוטן, שהוא פרט 6 - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם אנחנו רוצים להקדים את המועד שלו ואם כן אז האם ליום התחילה 1 בינואר 2025 או אפילו מוקדם יותר? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> מוקדם יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני בעד מוקדם יותר, זה אפשרי? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא אבל אני רק רוצה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה לדעתכם הזמן הכי מוקדם שאפשר להחיל? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הכי מוקדם, אני צריכה שלשוה חודשים מיום הפרסום כדי לתת הזדמנות למפעלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הייתה פה הוראה מאוד ספציפית לגבי גלוטן. אני כן מקבל את - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בגלל שיש הרבה הוראות של סימון - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> שנייה, אני אסביר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, היא לא רוצה את - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני אבהיר משהו. אני לא מבקש - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני יודעת מה אתה מבקש. הוא מבקש לבטל את אישור ה-GMP ולהחליף את הפיקוח בתוך המזון. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא, לא רק זה. גם את זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בשביל זה אני צריכה זמן התארגנת של שלושה חודשים. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> למה? לבטל את ה-GMP ולהגיד שזה רק HACCP עם תוכנית מזון? << דובר >> פנינה אורן שנידור : << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שיהיה מישהו שיכול לקבל את המסמכים. << דובר >> פנינה אורן שנידור : << דובר >> לא, אני צריכה לעשות את זה מונגש, אני צריכה לעשות את העבודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שיהיה רובריקה שהוא מצרף את אישור הייבוא ואת כל הדברים האלה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, אני חייבת - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה זמן? אני רוצה לדעת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ממתי? << דובר >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר >> מהכניסה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> ממועד האישור. << דובר >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר >> מהפרסום של החוק. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> מה זה ממועד הפרסום? מהיום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, מפרסום החוק. אז בכל מקרה זה יוצא סוף 2025. סליחה, סוף 2024. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> טוב אז זה יוקדם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 2025. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> פנינה, את יודעת מה? יש לי פשרה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> 1 באוקטובר 2024 אפשר בהנחה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני קורא לזה חוק דן סלומון. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> רק להבהיר, אנחנו לא מבקשים לזרוק מלאים של אריזות, דפוס או דברים כאלה, בסדר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אתה גם לא מקדים את האפשרות סימון של "דל מאוד בגלוטן". << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא, הוא אמר ש-"דל גלוטן" ממילא יכנס רק ב-2026. אני מדבר רק על ללא גלוטן. ללא גלוטן כמו שאנחנו הסכמנו, מי שיש לו HACCP ומגיש תוכנית עוד שלושה חודשים, יכול לרשום על המוצר שלו ללא גלוטן בלי GMP. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי, בסדר גמור. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא, מרגע שמאמצים את 1169 אז מי שרוצה לקחת עליו את כל 1169 יכול לעשות שימוש גם בללא גלוטן וגם בדל מאוד בגלוטן. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> נכון. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> בוודאי. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה לא? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא רוצה. למה אני לא יכול להגיד עכשיו שדל בגלוטן יחכה עד 2027. למה דל גלוטן נחקק עכשיו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דן, ברצינות. אני לא יכול לאמץ - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני איבדתי כבר את - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יכול לאמץ חלק כן וחלק לא, או שאני מאמץ ומקדים או שאני לא מאמץ. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אז תאמץ רק את מה שללא גלוטן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זאת אומרת? זאת התקנה שאני קורא, 828. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> מאה אחוז, תפרידו את זה. יש כאן יועצים משפטיים ואנשים שהם יותר חכמים ממני שהם עורכי דין אז שהם יפרידו את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אבל אני מוריד עכשיו את הדרישה ל-GMP ואני מייצר מסלול מהיר עבורו. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> תבחנו את זה ותחזירו לי תשובה, בסדר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לגבי האפשרות שלך, הוראת המעבר המיוחדת של הגלוטן שאנחנו תכף נקרא אותה, אפשר להקדים את ההתחלה שלה. כמו שאמרה פנינה, היא מאפשרת גם למי שאין לו אישור ייצור נאות אז היא צריכה שלושה חודשי היערכות אבל מעבר לזה - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> 1 באוקטובר? << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> שלושה חודשים מיום פרסום החוק. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> מה זה יום הפרסום? אני לא מבין. מה זה יום פרסום החוק? סליחה שאני שואל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מהרגע שיעבור קריאה שנייה ושלישית במליאה. מאז שמפרסמים זה כנראה יום או יומיים אחרי זה ברשומות ומאז שלושה חודשים. ככה מקובל. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אבל למה לא להחיל את זה מעכשיו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ככה מקובל, אם זה יעבור בעוד חצי שנה? לא הבנתי. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> בבקשה, מה אמרתי? למרוח אותי עוד זמן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, הפוך. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל זה לא אישי לך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לך זה יותר טוב. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> הבעיה היא שאני לוקח את זה אישי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דן, אם מחר החוק עובר אז זה יהיה שלושה חודשים ממחר, אם זה יעבור בעוד חודש אז זה שלושה חודשים מאז. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אבל למה לא להחיל את זה כבר מעכשיו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ככה זה עובד. היא צריכה התארגנות ואנחנו דיברנו על זה. אנחנו לא נחזור. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אבל למה לא להכין את זה כבר מעכשיו כדי שברגע שהחוק יעבור אז זה יהיה ישר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דן, הם צריכים להכין איזה רובריקות ומה הם דורשים. הם לא יודעים איך החוק יראה בסוף החקיקה שלו. אולי אנחנו נשנה דברים, אולי הם יהיו צריכים להכניס בקשות נוספות או פחות. מישהו צריך לבנות מערכת לפי חוק שעובר. מי עוד רצה להעיר? אני רוצה להמשיך הלאה. נעה, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו אנחנו נקרא את סעיף - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עמוד 57? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בעמוד 61. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נעה, אני רוצה להבין אם המשמעות של 1 בינואר 2025, זה בעצם יום התחילה כברירת מחדל אלא אם כן נאמר אחרת, נכון? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כן, נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זאת אומרת שקודם ל-1 בינואר 2025, יוכל להיות אימוץ וולונטרי? לא. << דובר >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר >> לא, זה לא אימוץ, זה רק בלי אישור ייצור נאות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בלי אישור ייצור נאות. << דובר >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר >> בלי הקיום של התנאי בתקנות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני מדברת באופן כללי על הצעת החוק. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> - - - המוצר על פי הרגולציה האירופית. << דובר >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר >> עוד לא הגענו לשם. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> עוד לא הגענו להוראת המעבר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בואו נלך אחד-אחד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אנחנו מדברים עכשיו על זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו חילקנו את הוראת המעבר. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> שאלנו בגלל כל הדיונים פה של מה חל מתי, כבר התחלנו להתבלבל לגבי מתי נכנסים לתוקף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אנחנו מדברים על תחילה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> של ההוראה הזאת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> 1 בינואר 2025. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה של ההוראה הספציפית 828. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה מתייחס לכל הסעיפים שהם לא ההוראות המאומצות שלהם יהיה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא לכל הסעיפים. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> ברגע שהחוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025 עם כל המסלול של היבואן הנאות אז זה אומר שמי שירצה לקחת באופן וולונטרי יוכל אבל התנאי הוא שהוא צריך לעשות את כל החבילה או לפי קבוצות. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו באותה שפה, פנינה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> פנינה, אשפר לבקש חריגים? יש לי כמה חריגים, לא יותר מעשר. בואו נסכים. פנינה? זה לא יותר מעשר מפעלים, בואו נחריג אותם. << דובר >> שרון גוטמן טרודלר: << דובר >> אתה מאתגר אותנו. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> ברור שאני מאתגר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, אז בוא נדבר על זה בצד. למה עכשיו? חבל על הזמן היקר של הוועדה. זה לא דיון ביני לבינך עכשיו. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אבי, מכל מה שדיברנו, שום דבר לא הלך. חכה לאחר כך, אני סיימתי לדבר איתך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חבר'ה, אני רוצה להתקדם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר מזגן? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כשמדליקים אומרים שקר. גם לי חם, מה אתם רוצים? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> טמפרטורה של 24 מעלות זה מושלם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעה, בבקשה. עמוד 60, גברת ארבל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו קוראים בעמוד 60. (ב) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום התחילה המאוחר – (1) יקראו את סעיף 22 לחוק העיקרי, כך – (א) בסעיף קטן (א), אחרי "(31 באוגוסט 2023)" יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור"; << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> איפה אנחנו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> התחלנו ב-60 ועברנו ל-61. ממשיכים וקוראים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובתקנות המחייבות קבלת אישור ייצור נאות כתנאי לסימון מזון ללא גלוטן, יצרן רשאי לייצר מזון המסומן "ללא גלוטן" לפי התקנות האמורות, אף אם אין בידיו אישור ייצור נאות, ואם מתקיימות בו גם הוראות סעיף 32(ג)(1) לחוק הגנה על בריאות (מזון)_תיקון מס' 9 הוראות שעה), התשפ"ד-2024 זאת אומרת, החוק שלנו. תכף נעבור לסעיף 32. רשאי הוא גם לייצר מזון המסומן "דל גלוטן", והכול ובלבד שהוא הגיש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שלגביו יש לו רישיון ייצור התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית בצירוף המסמכים האמורים בסעיף 41(ב)(2)(א) ו-(ב), ואם הגיש התחייבות כאמור – תנפיק לו הלשכה אישור קבלת התחייבות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה הכול. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מה זה סעיף 32? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מיד נגיע אליו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תסיימי את ההקראה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (א2) יצרן שקיבל אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית, המייצר מזון המסומן "ללא גלוטן" יפעל בהתאם לתוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית שצירף להתחייבות שמסר" עכשיו אנחנו נעבור לפסקה 2. פסקה (2) (2) יקראו את סעיף 52(א) לחוק העיקרי, כך שאחרי "(31 באוגוסט 2023)" יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור" ואחרי "אישור ייצור נאות" יבוא "למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן" המיובא במסלול האירופי"; זאת אומרת, יש לנו פה גם משהו שנובע מההוצאה של מזונות ללא גלוטן מההגדרה של מזון ייעודי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> 32 מתקן איזה סעיף? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסעיף 32 יש לנו עוד כמה הוראות של עיצומים כספיים שנוגעות ומושפעות מ-"ללא גלוטן" אבל הן יותר טכניות. הן עושות את אותו דבר ואנחנו נחזור אליהן אחרי זה בעיצומים הכספיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו נקרא את כל - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא נקרא אותן כרגע. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נעה, עברת לעיצומים ואנחנו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד לא עברנו, היא רק הודיעה שאת העיצומים אנחנו נקרא בפעם אחרת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> או-קיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מזכירה שבסעיף כוכבית בעמוד 62, הקראנו כבר את התיקון לחוק התוכנית הכלכלית שהקדים את כניסתו של סעיף 41ב לתוקף. בסדר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי. תוכלי להסביר את הנושא של סעיף 32? אני רואה זה מציק לכולם פה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או-קיי, סעיף 32ג הוא בעמוד 58. ההוראות האלה הן חלק מהוראות שהן הוראות מעבר. הוראת המעבר של סעיף 32ג קצת מקדימה את המאוחר. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2)(ב) ו-(ג) – (1) רשאי יצרן שיש בידיו אישור ייצור נאות או שיש בידיו אישור הגשת התחייבות נצטרך להוסיף לפי סעיף 41ב. או יבואן לייצר או לייבא מזון, לפי ההוראות המאומצות המנויות בפרטים (6) עד (7) לתוספת השנייה א' לחוק העיקרי, כנוסחה בסעיף 26 לחוק זה, ולעניין מזון שאינו בשר מעובד ואינו בשר דגים גולמי או מוצריו – גם לפי ההוראות המאומצות המנויות בפרט (5) לתוספת האמורה, לפני יום התחילה המאוחר ובלבד שהודיע, בטופס מקוון שהגיש דרך אתר האינטרנט של משרד הבריאות, לנותן רישיון ייצור או לרשם, בהתאמה, כי מוצר המזון עומד בכל ההוראות המאומצות כאמור; הודיע כאמור, יחולו על היצרן או היבואן של מוצר המזון, לגבי אותו מוצר מזון, ההוראות המאומצות המפורטות בפרטים (5) עד (7) ו-(30) עד (31) שכחתי לקרוא את (30) עד (31) למעלה. הייתי צריכה לקרוא אותם גם קודם. לתוספת השנייה א' לחוק העיקרי, כנוסחה בסעיף 26 לחוק זה, וזאת החל מהמועד שנקב בהודעתו; לעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור מתחנת ההסגר כמועד היבוא; לעניין זה – אישור הגשת התחייבות – אישור כאמור בסעיף 41(ב). זאת אומרת, יש לנו פה אפשרות להקדים ולעמוד בהוראות המאומצות עוד לפני שהן נכנסות לתוקף. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> למה זה (5) עד (7)? מה זה (30) ו-(31). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה המסרים? אז זה רק הסימון והמסרים? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כן. זה כל זה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אז איך זה קשור? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איך זה קשור לגלוטן? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כן, לגלוטן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אותו יצרן קיבל על עצמו את כל ההוראות האירופאיות האלה של הסימון והמסרים והוא אומר שעל המזון יחולו כל ההוראות האלה אז הוא כבר יכול לסמן גם "ללא גלוטן" וגם "דל מאוד בגלוטן" כי אחרת, חלה עליו רק האפשרות שדן ביקש. הוא אמר "אני רוצה לאפשר לו לסמן "ללא גלוטן" למרות התקנות הישראליות שקובעות שסימון "דל בגלוטן" מחייבות אישור ייצור נאות. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> או-קיי, הבנתי. לגבי האימוץ שנדרש פה לפי סעיף 32, כדי שאוכל לסמן "דל מאוד בגלוטן" אז אני צריכה באופן כללי להקדים וליישם את - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> נכון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> 1169 על כלל המוצרים שלי או רק על המוצר הספציפי הזה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה לגבי מזון ספציפי. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זה לגבי מזון ספציפי, נכון? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה לגבי מזון ספציפי. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל לגבי אותו מזון, את צריכה לקבל את כל מערכת הסימון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כן, את זה הבנתי אבל השאלה היא האם זה יחול לגבי כל המפעל שלי או רק לגבי מוצר אחד. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> כתוב "לגבי אותו מוצר מזון". << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> איפה זה כתוב? לגבי אותו מוצר מזון. זה כתוב, תודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נראה לי שלפחות לשלב זה, סיימנו עם הנושא הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 828 סיימנו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> נעה, יש לי הערה אחת לסעיף (א1). << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, נעשה הפסקה של חמש דקות ואז נמשיך. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, זה רק שיש פה הגדרה של "דל גלוטן" וזה צריך להיות "דל מאוד בגלוטן". בסדר? כדי שתהיה עקיבות בהגדרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה טכני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איפה זה? זה פה, לא? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רבותי, הפסקה של חמש דקות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> נעה, נוכל להתחיל אחר כך עם פרופ' רונית אנדוולט על הפול? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן עכשיו דיברנו על זה. חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:06 ונתחדשה בשעה 15:11.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מחדשים את דיון הוועדה. אנחנו חוזרים לפול. ממי ביקשנו שידבר על הפול? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> רונית אנדוולט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היא פה או בזום? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בזום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אפשר בבקשה? שלום רונית. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> צוהריים טובים. נמצא איתי גם פרופ' מתי ברקוביץ' והוא בנהיגה אז אם תוכלו לאפשר לו להיות unmute, הוא גם יעזור בחוות הדעת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי, בבקשה. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> אני אגיד מה שאני יודעת מתוך מה שאספתי ואני אשמח שפרופ' מתי ברקוביץ', בתור רופא ילדים וגם מומחה לפרמקולוגיה קלינית, יעדכן. הרגישות לפול קיימת אצל אנשים שיש להם חסר באנזים שנקרא G6PD. לאנזים הזה יש לו כמה ורסיות, יש ורסיה אפריקאית, יש ורסיה ים-תיכונית ומרבית האוכלוסייה בישראל שייכים לקבוצה הזאת של הוורסיה הים-תיכונית והיא בעצם רגישות הרבה יותר גבוהה לחסר של G6PD וגם לפול. זאת אומרת שיש תרופות מסוימות שאסור לאנשים האלה לצרוך ובעיקר אסור להם לאכול פול. הדיון הוא על הצורך לסמן מזון שיש בו פול או שיירים של פול וגם שהמפעל ידע לנקות שיירים של פול. אני מבינה שבישראל השכיחות של התופעה היא יחסית - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גבוהה יותר. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> בדקנו את הנושא הזה אצל היועצים הגנטיים שלנו ומסתבר של-20% מהאנשים ממוצא עיראקי ו-60% מהיהודים ממוצא כורדי, יש G6PD כלל האוכלוסייה זה נע בין 4%-5%, וזה בערך כל כמות האנשים שיש להם אלרגיה למזון אז הרגישות לפול היא יחסית שכיחה בישראל. זאת לא אלרגיה אבל חשיפה גם בכמות קטנה יכולה לגרום להמוליזה, שהמוליזה זה פירוק הדם. זה באופן כללי, לכן חשוב לנו שזה יהיה מסומן. אני רוצה להגיד עוד משהו על מה שקורה בישראל בגלל הכשרות ובגלל הרצון שלנו לעבור לירידה של צריכה של בשר. יש עלייה בצריכה של פול ויש לנו יותר ויותר מוצרים שהם על בסיס פול שנועדו להיות תחליף של חלב, שמנת וכל מיני דברים כאלה. לכן, התעוררה אצלנו הדאגה. ברור שעל פול יהיה כתוב פול אם זה קופסה של פול ואנשים שיש להם G6PB יודעים לא לצרוך את זה. הבעיה היא שיירים של פול במוצרים אחרים כי בישראל, השימוש במוצרים האלה הוא יותר גבוה בגלל כשרות כי אפשר להשתמש בהם כתחליף לחלב, לכן אנחנו חוששים. זאת חוות דעתי ואני אשמח שפרופ' מתי ברקוביץ' ירחיב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי, מצוין. תודה רבה. << דובר >> פרופ' מתי ברקוביץ': << דובר >> אני עצרתי בצד. אתם שומעים אותי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו שומעים אותך אבל לא רואים אותך משום מה. נראה לי שהיד שלך מסתירה את המצלמה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> נראה לי זה ההגה, הוא עשה את זה הפוך. << דובר >> פרופ' מתי ברקוביץ': << דובר >> רגע, אתם רוצים גם לראות אותי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> כן, אם אפשר. תדבר ולאט-לאט גם יראו אותך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מקווה של סיבכנו אותך שם. אני רוצה לשמוע את חוות דעתו. אביב, אתם רוצים להגיב על מה שהיא אמרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא תכף ייכנס שוב. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אולי כדאי שנשמע אותו. יש לנו כבר תגובה והתייחסות בנשוא הזה אבל אני מציע שאנחנו נשמע אותו קודם כי הוא פרופ' שאמור להיות מומחה, לא? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תראה אם מצליחים לחבר. תגיב, אני מניח שהוא הולך לחזק את שהיא היא אמרה. תגיב עכשיו. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני יושב-הראש, בפתיח אנחנו חוזרים שוב על הבקשה שלנו שהדיון בסוגייה שלך הפול יתקיים בדיון הבא. הנייר שמונח לפנינו הוא נייר שראינו אותו לראשונה תוך כדי דיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אבל שמענו עכשיו את הדברים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני אפתח ואומר – אני חושב שהעמדה שלי גם מקובלת על לשכות על המסחר שיושבים פה לצידי – שאנחנו העברנו נייר אחרי הישיבה עם אגף התזונה ועם שירות המזון בעניין הזה. החלק המהותי הוא שבאירופה פול לא מסומן. כשפול מהווה חלק מהמוצר, כלומר אחד הרכיבים אז אין שום בעיה לסמן את זה מהבחינה הזאת. עיקר השיח שלנו הוא מה עושים בעלומות בהם יש חשש לזיהום צולב או זיהום משני ואז מלכתחילה רמת הפול הן כל כך נמוכות ועולה השאלה האם זה גורם להמוליזה ותמותה. אנחנו העברנו שני מאמרים שאנחנו מצאנו שמצביעים על כך שלא מוכח שרמות נמוכות בזיהום משני מביאות לתוצאות בריאותיות חמורות. כמובן שאם יש בנמצא הוכחות מדעיות לכך אז אנחנו רוצים קודם כול לשמור על בטיחות ואיכות המזון ובטח על בריאות האנשים שאוכלים את המזון שאנחנו מייצרים, מייבאים או משווקים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שיש בעיה בהליך הטכני של - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, יש שני עולמות. אם המוצר מכיל פול אז תכתוב שהוא מכיל פול. לגבי זה אין בעיה ומעולם לא אמרנו שאנחנו לא רוצים לרשום. אנחנו מחויבים לרשום ברשימת הרכבים ואין בעיה שנסמן כשהוא מכיל פול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> כשיש זיהום משני או זיהום צולב כשרמות החשיפה לפול הן מאוד נמוכות אז אין תיעוד – לפחות אנחנו לא ראינו תיעדו – וביקשנו ממשרד הבריאות שככול שהם מוצאים תיעוד, שיחשפו אותו בנתונים, בעובדות, במחקרים, במאמרים על זיהום משני. משאין כאלה מחקרים – ולהבנתי, גם בנייר של משרד הבריאות לא מוכח שיש כאלו מחקרים – אין שום סיבה לסמן אותו כאלרגן בהיבט של זיהום משני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> אני אוסיף על זה שגם אם היינו רוצים אז הספקים שלנו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא יודעים. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> גם הספקים של חומרי הגלם וגם הספקים של המוצרים המוגמרים, לא עושים את הניהול סיכונים של בגלל שהוא לא מוגדר כאלרגן ולכן הם לא יודעים להגיד את זה מראש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז. אני נוטה להסכים עם העמדה של התעשיינים והמסחר. אפשר להעלות את פרופ' - - - << דובר >> פרופ' מתי ברקוביץ': << דובר >> אני יכול לדבר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, בבקשה. רגע, בואו נראה שאנחנו מצליחים לראות אותך. << דובר >> פרופ' מתי ברקוביץ': << דובר >> אתם שומעים אותי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שומעים כן, לא רואים. עכשיו גם לא שומעים. בגדול, אני נוטה להסכים עם מה שאמרו אביב ודן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סליחה, רז. דן, אתה יותר מידי בפוקוס שלי ביומיים האחרונים. אני מבקש ממשרד הבריאות שרק במקום בו יש בהכרח ידיעה שהמוצר מכיל פול אז רק תהיה דרישה לסמן. או-קיי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אז לסמן כאלרגן? זה קצת אומר שזה לא - - - איך זה מתנהג? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני חושבת שמי שצריך לענות להתייחסות זאת פרופ' רונית אנדוולט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אפשר להעלות אותה בחזרה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> היא פה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו לא רואים אז אנחנו לא יודעים אם זה קיים. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> שנייה, מתי כאן. אני חושבת שפרופ' ברקוביץ' יכול לדבר. אתם רוצים לתת לו? << דובר >> פרופ' מתי ברקוביץ': << דובר >> אני פה. אתם שומעים אותי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, עכשיו שומעים. << דובר >> פרופ' מתי ברקוביץ': << דובר >> בשונה מגלוטן, כאן לא מדובר על אלרגיה. זאת לא אלרגיה. יש בישראל אחוז גבוה יחסית לאירופה של ילדים ואוכלוסייה בכלל שחסרים את האנזים הזה. ברגע שחסרים את האנזים, עלול להיות - - - פירוק כדוריות דם אדומות כתוצאה מכך, אנמיה ותוצאות הרות אסון ואני לא מגזים. מילה אחת על עצמי, אני רופא ילדים, אני פרמקולוג קליני ואני זה שערך, ביחד עם היחידה שלי, את הרשימה המסודרת של תרופות שאסורות לשימוש ופרסמנו אותה בספרות הרפואית ב-2010. במצב של חסר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתקע בדיוק במתח. << דובר >> פרופ' מתי ברקוביץ': << דובר >> לגבי הנושא של פול, יש כאלה שמידת החסר שלהם באנזים הוא כזה שאם הם יעברו – שימו לב, לא יאכלו אלא יעברו – ליד שדה של פול, הם עלולים לחוות אירוע של המוליזה וזה דבר מסכן חיים. בארץ, לא בכל בית חולים בודקים את הנושא של חסר באנזים - - - בודקים את זה אבל יש בעיה. ברגע שאנחנו נאשר מוצר שלמעשה עלול להכיל פול, אני לא מדבר על - - - אני גם לא יודע מה מידת החסר של אותו ילד או ילדה - - - מה זה איכותי, יש חסר או אין חסר. לא נותנים את התשובה הכמותית של כמות המחסור המדובר. לכן, אני מאוד חושש שאם בנושא הזה נלך לפי הרגולציה האירופאית, אנחנו עלולים להזיק. למה? כי אנחנו נחשוף הרבה מאוד מהאוכלוסייה למוצרים שכן יכילו פול ודבר כזה עלול לגרום לפירוק של כדוריות דם אדומות, מה שנקרא המוליזה, ולעיתים לא רחוקות זה מצריך עירוי דם, חלילה. אותו דבר גם לגבי - - - נשים מניקות. לתינוק יש חסר באנזים G6PD, היא אכלה פול ושאלה מה "אני עושה עכשיו?", ברור שאמרנו לה לא להניק. האם שמעתם אותי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, שמענו. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אשפר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שמענו אותך ותודה רבה על כך. אביב. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> היום, כשיש פול, מסומן וולונטרית "מכיל פול". השאלה הנשאלת היא לגבי מקרים שבהם יש זיהום משני, כמה אנשים נכנסו לבתי-החולים כתוצאה מחסר באותו אנזים? בפנייה שאנחנו העברנו לאגף תזונה ולמשרד הבריאות אנחנו התייחסנו גם להבדל בין חשיפה באוויר כשעוברים בשדה של פול, שבזה עוסק אחד המאמרים, לבין אכילה בעת של זיהום משני שבה הרמות הן מאוד נמוכות. לגבי זה, אין הוכחה שזה גורם לכל בעיה בריאותית. שיבואו הוכחות מדעית, מספריות ולא בעלמא. זה נטל רגולטורי כל כך משמעותי על העוסקים במזון שצריכה להיות פה הוכחה מדעית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא עד כדי בלתי אפשרי, נכון? ככה אני הבנתי מקודם. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> האם אפשר גם לקבל התייחסות של הפרופ' על איך הוא מציע שזה יסומן אם הספקים לא מנהלים את הסיכונים לגבי כמות של פול. << דובר >> פרופ' מתי ברקוביץ': << דובר >> אני לא שומע. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> איך אתה מציע שיבואנים ידעו שבמוצר עלול להיות פול כשהספקים שלהם והספקים של חומרי הגלם של הספקים שלהם לא מנהלים את הסיכונים בהקשר לזה. << דובר >> פרופ' מתי ברקוביץ': << דובר >> אני - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים אותו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לך בעיית קליטה ואנחנו לא מצליחים לשמוע אותך כמו שצריך. << דובר >> פרופ' מתי ברקוביץ': << דובר >> אני ארד ממנה, דקה אחת ואני - - - אני אעצור פה במקום. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לראשונה, אנחנו עושים אסדרה בנושא של פול כי עד היום, לא הייתה רגולציה בנושא. לכן, אנחנו חושבים שגם הסימון באופן הוולונטרי של "מזון שמכיל פול" בין אם זה הרכיב העיקרי או איזושהי תוספת, זה יסומן ותהיה אזהרה לחולי G6PD. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> וולונטרי זה משהו אחד אבל - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, כרגע אנחנו מחייבים. היום אנחנו באים ממצב בו אין שום הסדרה לגבי פול. אנחנו אומרים שמוצר שמכיל פול, בין אם זה הרכיב העיקרי או אחד מהרכיבים האחרים, צריך להזהיר את הציבור כדי שחולי G6PD יזהרו וידעו שיש פול במוצר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לגבי מכיל, אנחנו יודעים שהוא מכיל וודאי שזה אסור. אם אנחנו לא יודעים אם הוא מכיל אז לחייב אזהרה על כל מוצר זה - - - הם ישימו על כל המוצרים אזהרה שאולי כי אין להם שום מנגנון כדי לדעת. אני מבין את הסיכון אבל אין להם אפשרות לדעת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה סימון שהוא לא במסגרת האלרגנים. אנחנו מתייחסים אליו כמשהו שהוא לא ברשימת האלרגנים. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> במקור, אמרנו שאת ההחרגה הזאת אין למה לעשות. ברגע שיש אוכלוסייה והנתונים באמת מראים שיש פה אוכלוסייה שהיא רגישה ויש פה צבר של עולים מארצות צפון אפריקה שרגישים לעניין, אז אנחנו חושבים שצריך לעשות את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אולי נאמץ את התקן הכורדי? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הבעיה היא שאף רגולציה - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> ב-2027. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> קודם כול, נעשה שלום ואז נביא את הרגולציה הכורדית. פרופ' רונית אנדוולט רושמת לי שהיא רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה. אפשר לפתוח את המצלמה? << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> אני מנסה אבל זה לא כל כך נותן לי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי, אז נשמע אותך. בבקשה. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> לגבי מה שאביב סיפר על הנושא של המחקר שהם שלחו לנו, יש שתי וראסיות של G6PD, כמו שאמרתי. יש ורסיה אפריקאית שבה גם חשיפה מעטה, כנראה לא עושה שום דבר לעומת הסוג הים-תיכוני ששכיח בישראל. תשימו לב שכל המאמרים ששלחתם הם לא מישראל אלא מארצות הברית ושם יש יותר אוכלוסייה שהגיעה מאפריקה וכאן יש יותר את המזרח התיכון. כאן, זאת אותה ורסיה שבה גם חשיפה מאוד קטנה יכולה להיות מזיקה. יש על זה מחקרים ואנחנו נשמח להעביר לוועדה את כל המחקרים שמראים שגם חשיפה מעטה יכולה לגרום להמוליזה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> האם יש לך פתרון לנושא שהספקים והספקים של הספקים לא מנהלים את הסיכונים על פול אז באיזה אופן יוכל היבואן לדעת שהמוצר עלול להכיל פול? << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> אני תזונאית, אני לא טכנולוגית של מזון או מהנדסת מזון. יש לכם מומחים יותר טובים ממני בתחום הזה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אין לזה פתרון, אין פתרון לנושא הזה. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> גם באירופה, יש יותר ויותר אוכלוסייה שמגיעה מאזור סוריה, עיראק וכורדיסטן וגם שם, כמות האנשים עם G6PD תלך ותעלה כמו שקורה בישראל. אני מאמינה שגם שם הם יצטרכו לעשות את זה. אני מבינה שכרגע אין להם דרך לעשות tracer אבל יכול להיות שכמו שהם עושים tracer לדברים אחרים, אז מה שמיובא לארץ יצטרך לעבור גם בדיקה שאין בו שיירים של פול. פול הוא לא מוצר שמשתמשים בו בשגרה בכמות מאוד גדולה אבל היום, במוצרים של תחליפי חלב, מתחילים לעשות בו יותר ויותר שימוש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה עושה היום האוכלוסייה? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אנחנו נשמח לקבל את חוות הדעת הכתובות של אותם רופאים עם אותן מחקרים בצורה רלוונטית ולא רק נייר של אגף התזונה בעניין הזה – סליחה – כדי שאנחנו נוכל ללמוד את זה. אגב, אם מה שטוב לאירופה טוב לישראל אז ברגע שאירופה תחליט שהיא רוצה לסמן פול כאלרגן או כאי-סבילות אז פנינה יודעת להכניס את זה בנהלים שלה לאותו נוהל מהיר עם עדכונים בנספחים וכן הלאה. עד שזה לא קרה, נדרש לאמץ את אירופה כמו שהיא. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> אבל באירופה אין שכיחות גבוהה כמו שיש אצלנו. אתה לא רוצה לקחת על המצפון שלך ילד שיהיה לו המוליזה וחס וחלילה ימות בגלל שאין tracer לפול. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> טוב, לכמה ילדים יש היום המוליזה ויסבלו מחשיפה של זיהום משני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, אנחנו נקבל את החומרים. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> אביב, שנייה. הזמנתם אותי כי כנראה שרציתם לשמוע את מה שיש לי להגיד. המצב הוא באמת שונה מאשר באירופה. זה ברור שטוב לאמץ חלק גדול מהדברים שיש באירופה ואנחנו בעד, כמובן. במקרה הזה, צריך לעשות משהו שהוא ייחודי לישראל כי השכיחות כאן היא הרבה יותר גבוהה מאשר באירופה, נכון לעכשיו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. עד הדיון הבא, אנחנו נשמח לקבל לוועדה את המחקרים שיש לכם - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לעניין זיהום משני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לעניין זיהום משני. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> חשיפה, אין בעיה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אם אפשר שזה יהיה חשיפה במזון לא חשיפה כשהולכים בשדה פתוח. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> מזון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, יש לך משהו להעיר לגבי הדיון הקודם שעסקנו בו בנושא גלוטן? << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> כן, אנחנו בעד שזה יהיה "ללא גלוטן" ולא "דל". המילה "דל" לא ברורה לי. לא הייתי בכל הדיון, הייתי רק בסיפה שלו אבל אני לא יודעת מה זה אומר מוצרים שהם דלי גלוטן. אם יש ערך סף ל-"דל" - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש. יש ערך בתוך התקנות, כמובן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 100 PPM. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עד 100 PPM. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> זה קצת הרבה כי 20 PPM זאת ההמלצה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> "ללא" זה עד 20. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, "ללא" זה 20 ו-"דל" זה 100. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> "דל" זה עד 100. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> למה "דל"? בשביל מה צריך "דל" בכלל? שיהיה "ללא" או "עם". << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו נכתוב לאירופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו נשאל את האירופאים - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> חבר'ה, זה משרד הבריאות. תקשיבו. זה משרד הבריאות, אתם חושבים שאני ממציא לכם דברים? משרד הבריאות, בבקשה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בגלל זה אני שאלתי אותה. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> בסוף, אנשים שיש להם צליאק לא צריכים להיחשף לגלוטן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הם צריכים "ללא", כמובן. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> המקסימום זה 20 PPM ליום ולכן רצוי שלא יהיה גלוטן במוצרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה ברור, על זה אין מחלוקת. מי שסובל מצליאק אז ודאי שהוא רוכש מוצר שהוא ללא גלוטן. בלי קשר לזה - - - << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> אז מה זה "דל"? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> "דל" זה עניין של תרבות אכילה בריאה. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> או לאכילה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או לאנשים שהם פחות רגישים. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> טרנד. פרופ' רונית אנדוולט, היה לי ויכוח איתם על הנושא הזה מול חולי הצליאק. אני התנגדתי ל-"דל גלוטן" אבל יש פה אימרה שאומרת לאמץ את התקנה האירופית כמו שהיא ולהכניס מוצרים שיסומנו כ-"דל גלוטן". אני אמרתי להם במפורש שזו סכנה לציבוא חולי הצליאק. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> נכון. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> וגם יהיו פה פחות מוצרים ללא גלוטן. << דובר >> פנינה אורן שנידור : << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> זה גם נורא מבלבל. אנשים שיש להם צליאק, יודעים לחפש "ללא גלוטן". עכשיו, יהיה כתוב "דל", הם יחשבו שזה גם מיועד להם וזה לא, זה יכול להזיק להם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> לכן אני מתנגדת לזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, לכן ביקשנו שיהיה קמפיין שיסביר את ההבדל בין "דל" ל-"ללא" ואני מקווה שזה ייתן מענה. כמובן שאחרי זה משרד הבריאות יעשו את העבודה, כפי שהבטיחו פה. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> "דל" זה עם גלוטן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> לא צריך להוסיף את המילה "דל". << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> "דל" מיועד עבור ציבור - - - << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> "דל" זה עם גלוטן אז או שזה "ללא" או שזה עם. אין חיה כזאת "דל גלוטן". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם לקטוז? << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אפשר להוסיף בתקנות שיהיה כתוב "מכיל גלוטן" באלרגנים. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> נכון. אם זה "דל", זה מכיל גלוטן. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> זה מכיל גלוטן אז אני מבקש שזה יהיה רשום גם בתקנות באלרגנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רגע, עד 20 PPM זה גם אומר שיכול להיות שהוא מכיל - - - << דובר >> דן סלומון: << דובר >> עד 20 PPM נחשב "ללא גלוטן". << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> לא, אבל יש הבדל. אם "דל" הוא 100, זה הרבה מעבר לסף של חולי צליאק. << דובר >> פנינה אורן שנידור : << דובר >> אבל זה לא מיועד לחולי צליאק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון, זה לא מיועד לחולי צליאק. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> לכן, אנחנו לא רוצים שחולי צליאק יחשבו שזה מותר להם. זה מטעה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה עלה. זה הקמפיין. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> איך זה עובד אצל לקטוז? אפשר לעשות דברים בהנגשה. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> יש הבדל בין לקטוז לבין גלוטן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> למה? << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> בלקטוז, אם למישהו אין את האנזים אז לרוב האנשים, יהיה קצת כאב בטן טיפה שלשול אבל לא יקרה אסון. << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> זה לא מה שיגידו לך רגישים ללקטוז. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> בצליאק, זה נזק משמעותי ומצטבר שיכול לגרום לסרטן. << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> גם לקטוז. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> לכן, אנחנו לא רוצים חשיפה לגלוטן אצל אנשים שיש להם צליאק. זה הבדל גדול בין "דל גלוטן", ל-"דל לקטוז". זה הבדל גדול, זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם עובדים באותו משרד? << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> זאת מחלה אחרת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא אבל היא - - - עמדות. יש עמדות אחרות וזה לגיטימי שיהיו עמדות אחרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט: << דובר >> בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, יש לי שאלה שעלתה אגב הדיון הזה עם הזיהום הצולב. תקנה 1169 שהכניסה את הנושא של האלרגנים, רק אומרת על סימון של חומרים ומוצרים הגורמים לאלרגיות לגבי הרכיבים. אם יש זיהום צולב אז איך נותנים ביטוי לדבר הזה? איפה כל התורה של מה נחשב זיהום צולב ואיך יודעים כמה רכיבים בתוך המזון? איפה כל זה כתוב? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> סליחה, לא שמעתי את השאלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רציתי לשאול לגבי נושא האלרגנים בכלל. ספי, את שמעת את השאלה, נכון? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> כן. כפי שהסברנו מקודם, כל הנושא של "עלול להכיל" שהוא בעצם זיהום צולב, אינו מוסדר בתקנות אירופאיות. אין ספים, אין כמויות והכול נתון לניהול הסיכונים של היצרן, בין אם זה בארץ ובין אם זה בחו"ל. יש מדריכים שמדברים על איך לעשות את ניהול הסיכונים ויש מדריכים שמדברים על הסימון אבל בסופו של דבר, אין חקיקה מחייבת בנושא הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> במובן הזה, זה מצב יותר טוב מישראל או יותר רע מישראל כי גם בישראל, היום הכול וולונטרי ולא מחייב אבל מצד שני, יש איזושהי ציפייה שכן יזהירו את הציבור. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, הציפייה היא שכדי שזה יהיה מזון בטוח, אתה חייב לנהל את הסיכונים. אני חושבת שהאמירה שלנו על כך שהפיקוח יבוא וידרוש שאם השתמשת אתה תראה לי ניהול הסיכונים שעשית, זאת אמירה שהיא גם כלפי ציבור היבואנים והיצרנים, שלא לעשות זילות במוצר הזה. הכי קל זה לכסת"ח את עצמך ולכתוב "עלול להכיל" כי אתה לא רוצה לחשוף את עצמך אבל אנחנו לא רוצים למנוע מאותה אוכלוסייה שבאמת זקוקה למוצרים האלה, לקבל את המוצרים שמיועדים לה. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> עם המידע האמיתי. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לכן, אנחנו מאזנים פה. אני לא יכולה להכריח מישהו שאומר לי שהוא לא ניהול את הסיכון. מבחינתנו, זה הפרדוקס הגדול. אני לא יכולה ואני מחשילה אותו כי אני דורשת ממנו להצהיר "עלול להכיל" בלי שהוא ניהל את הסיכון. מבחינת שירות המזון ומבחינת הרגולטור, אני מחטיאה ככה גם את הפיקוח שלי וגם את היצרנים. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> פרופ' רונית אנדוולט אמרה יפה. אני רוצה שעד 100 PPM, יהיה רשום בתיבת האלרגנים "מכיל גלוטן" כדי שידעו שהמוצר הזה מכיל גלוטן. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> זה כתוב בתקנה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> אתה שם את מודגש. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> זה רכיב והוא יהיה מסומן. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> הוא יהיה מסומן? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> נכון. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> ב-"דל גלוטן" שהוא עד 100 PPM? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כן. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> כן. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> יהיה מסומן שזה מכיל גלוטן? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כן. זה לפי הנספח. יהיה תווית של "דל מאוד בגלוטן". << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> סימון הגלוטן לא גורע את סימון האלרגנים. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אני מדבר על רשימת הרכיבים. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, כן. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> כשאני קורא את רשימת הרכיבים ואת רשימת האלרגנים? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> כן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> גם ב-"ללא גלוטן" יהיה סימון כזה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> לא. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> לא. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> ב-"דל גלוטן" יהיה כתוב "מכיל גלוטן"? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> כן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. תקנה 1925. << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> ההערה של רוית היא נכונה. על מה שהוא עד 20 PPM, לא יהיה כתוב ברשימה שהוא מכיל גלוטן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא בטוחה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> נכון בגלל שהוא ללא גלוטן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רגע, אני לא בטוחה. << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> מאה אחוז. ללא גלוטן זה עד 20 PPM. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> 20 PPM זה משהו - - - כסחף. המשמעות היא שהגלוטן הגיע למוצר לא בגלל שהכנסת את הגלוטן אלא מפעולות סמוכות שעשית וזה ה-tolerance כי לפעמים עושים שימוש באותם פקקים או מאחסנים את שיבולת השועל ליד חיטה. << דובר >> ד"ר זיווה חממא: << דובר >> עד 20 PPM לא פוגע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה על הסימון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא מדברת על שאלת הרכיבים. אם אמרתם שאין סיפי מינימום - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה לא יהיה רכיב, זה יהיה תסחיב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תסחיב. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה לא רכיב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. תקנה 1925. משרד הבריאות, נא להסביר לנו מה אומרת התקנה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> באיזה עמוד זה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מסרים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, זו תקנה חדשה. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> תקנה 1925 זו היא תקנה שמסדירה את רשימת הוויטמינים - - - << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> באיזה עמוד? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איזה עמוד זה אצלנו? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> זה פרט מספר 7. << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> עמוד 7? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, זה לא עמוד 7. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני כבר אמצא את זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אצלי זה בעמוד 33. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עמוד 33. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, ההסבר שלכם. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> תקנה 1925 זו תקנה שמסדריה את רשימת הוויטמינים והמינראליים שניתן להוסיף למזון וגם את רשימת החומרים בין אם הם מוגבלים ובין אם הם אסורים להוספה במזון. הרשימות האלה נמצאות בשלושה נספחים. הרשימה הראשונה היא רשימת הוויטמינים והמינרלים, אחר כך יש לנו את מקורות הוויטמינים והמינראליים ובנספח השלישי זה חומרים שהם מוגבלים או אסורים להוספה למזון. היא חלה על כל המזונות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש חריגים ישראלים בעניין הזה? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> כן. גם באירופה, החריג העיקרי הוא קבוצת המזונות לתינוקות, כולל תרכובות מזון לתינוקות ופעוטות ומזון ייעודי כי להם יש אסדרה ייחודית באירופה שטרם אומצה בישראל. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> למען הסר ספק, בגלל שעוד לא אימצנו את הרגולציה האירופית לקבוצת מזונות הייחודיים האלה, אנחנו רוצים לקבוע בטור א' שהרגולציה הזאת לא תחול על קבוצת המוזנות האלה. מעבר לזה, אין לנו החרגות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> היא מקריאה את ההחרגה? יש לי הערה על ההחרגה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בוודאי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו שני דברים. ההחרגה אומרת - - - אנחנו בטור א'. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> טור ג' בטל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו קוראים את טור א' שאומר שאנחנו מחריגים מההוראה האירופית ובמקומה יחול הדין הישראלי. (7) תקנה 1925/2006 טור א' (1) הוראות התקנה לא יחולו על מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בסימון כאמור, זאת אומרת, ייעוד של מזון לפעוטות ותינוקות. ומזון ייעודי כהגדרתו בחוק למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" או "דל מאד בגלוטן". אני מבינה שאתם מבקשים לא לכלול החרגות או הרחבות בטור ג'. אני רוצה להעיר שבתוך ההוראה הזאת כשלעצמה, אנחנו רואים את הסעיפים. יש סעיף של הוספת ויטמינים ומינרלים ויש דרישת לגביהם ויש מגבלות שאין להוסיף אותם. למשל, יש שם את 1.2%אלכהו שבתקנה אחרת אנחנו תיקנו את זה ל-2%. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה היא אם גם פה זה צריך להיות. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> גם פה זה צריך להיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז זה כן יהיה בטור ג'. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> האם אפשר לעשות תיקון רוחבי על הכול? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני צריכה לבדוק את זה ולהתייעץ גם עם שרון שלכם. אנחנו נדבר על זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני ראיתי את זה אבל זה בטל ב-60 ולכן לא הזכרנו את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דבר נוסף שהסברתם אבל אני לא זוכרת אם הבהרתם זה בנושא מקור הוויטמינים. את יכולה להסביר מה ההבדל בין המצב היום למה שמוצע כאן? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> כיום, אין בחקיקה אסדרה של מקורות הוויטמינים והמינרלים שניתן להשתמש בהם להוספה למזון ואנחנו מביאים אסדרה. אנחנו עכשיו קובעים מה הם המקורות שניתן להשתמש בהם להוספת ויטמינים ומינרלים למזון. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה חידוש שלא היה עד היום. אנחנו מוסיפים את רמת התואר והמקור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף (5) עוסק בקריטריונים של התואר. אתם רוצים לתת דוגמאות למה יכולים להיות מקורות שונים לוויטמינים? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> ויטמין D יכול להיות משני מקורות, יש מקור של ויטמין D2 ו-D3 ושניהם יהיו מקובלים היום להוספה למזון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף (6) מפרט מה התנאים ומה קביעת הכמויות. יש פה הוראה לגבי סימון, תצוגה ופרסום בסעיף (7) ושוב יש פה הוראה על ייחוס סגולות. אסור לרמז כי תזונה מאוזנת ומגוונת הינה יכולה לספק כמויות מתאימות ו-"לא יבלבל ויטעה את הצרכן". איך זה מתיישב יחד עם ההוראות האחרות? זאת אומרת, האם זו הוראה ספציפית מבחינתכם? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, אין כאן שום סתירה כי הכול משתלב זה בזה. זה חלק מ-1169 וגם אם אתה תסמן, אתה תצטרך לראות שאנחנו נפנה - - - 1925 זאת רגולציה שהיא חשובה והיא תבוא אחר כך בהקשר של ייחוס מסרים בריאותיים ותזונתיים למזון. גם בעתיד, כשאנחנו נתקין תקנות העשרת מזון שהן יהיו תקנות ייחודיות למדינת ישראל אז הבסיס ישב על הרגולציה הזאת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או-קיי. גם סעיף (8) עוסק בחומרים שהם תחת בחינה של הקהילה וסעיף (9) עוסק במרשם של הקהילה. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> זה לא חל אצלנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה היא מה כן חל ומה לא חל. אולי תסבירו? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> סעיפים (8) ו-(9) לא יחולו עלינו. אלו סעיפים שהם בין הנציבות למדינה שמאפשרים להגיש חומרים נוספים ולכן הם לא חלים בישראל. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה נופל בהגדרה של 3(א)(2). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעצם, גם סעיפי ההמשך של הטובין וההוראות הלאומיות - - - << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שהן הוראות יותר כלליות. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> אנחנו נמחק את זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בנוסח המונגש אנחנו נמחק את זה, כמובן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עד סעיף (14), למעשה. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> כולל 14. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> מה שיש בטיוטה בטור ג' הוא לא רלוונטי? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> לא רלוונטי. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> וויתרנו? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> גם (14), (15) ו-(16). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (17) גם? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כן כי זה כבר לא רלוונטי, אמצעי המעבר האלה. זה נכנס לתוקף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> עד 2009 היה לזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש הערות על זה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> כן. קודם כול, זה מקובל. יש לי רק הערה טכנית שאמרתי אותה מקודם בהקשר הלא נכון. ההחרגה פה מתייחסת למזונות לתינוקות ופעוטות בלי שיש הגדרה. מכיוון שבחקיקה שונה יש הגדרות שונות ופה אנחנו מניחים שהכוונה היא לתקנות הסימון התזונתי אז מה שחשוב לנו זה - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, זה לא תקנות הסימון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לאותה הגדרה שקיימת. פנינה, מה שחשוב לנו זה שיהיה ברור שמדברים פה על רצף מ-0 כי יש הגדרות שונות ותינוקות ופעוטות לא כולל את כל הרצף. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו מסכימים שב-1169 או בתקנה אחרת אנחנו נוסיף הגדרה שתחול ותהיה מחייבת על כל הרגולציה, היא לא תהיה ספציפית רק לסימון תזונתי. כשאנחנו מדברים על מזון לתינוקות או מזון לפעוטות - - - << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> תמיד מדברים על קבוצה מסוימת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו מדברים על אותה קבוצה ונוסיף את זה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> או-קיי, אני רק הזכרתי שכשאימצנו פה בטבלה את סעיף (6) לעניין הסמלים האדומים אז גם אימצנו את ההגדרות של מזון לתינוקות ומזון לפעוטות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו יודעים. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> נכון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לכן חשבתי שתאמצו את אותן הגדרות. דבר שני, מישהו העיר לנו משהו ואני מעלה את זה פה לשולחן. ברור לכולם ומקובל עלינו לחלוטין שבאופן כללי, התקנות לא חלות על מזון לתינוקות. אם קוראים את זה ברצף, יכולים להבין מזה שאם זה מזון לתינוקות ללא גלוטן אז אולי הוא כן מוחרג. אנחנו רוצים שיהיה ברור מהנוסח שזה מזון לתינוקות נקודה. גם החריג של ללא גלוטן, לא מתייחס למזון לתינוקות. אני לא יודעת איך לפתור את זה מבחינת הנוסח. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כתוב "למעט". "למעט מזון". << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני גם אמרתי את זה אבל אם את תקראי את זה זה דו-משמעי. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> הכוונה היא למזון הייעודי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי נגיד "וכן מזון" - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> "ומזון ייעודי כהגדרתו, למעט". << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> "מזון ייעודי כהגדרתו, למעט". << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> השאלה היא למה מתייחס "למעט", רק למזון ייעודי או גם מתייחס למזון לתינוקות? זה ניסוח דו-משמעי. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני אגיד לך למה לפחד שלך אין בסיס. מזון לתינוקות חייב להיות ללא גלוטן. << דובר >> קרן אבן צור: << דובר >> לא מזון להמשך, דייסות יכולות להכיל גלוטן. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> לא דיברנו על דייסות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא דיברנו על דייסות. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> דייסות הן לא בחקיקה. << דובר >> קרן אבן צור: << דובר >> אבל כתוב מזון ומזון משלימים אז מזון משלימים יכול להכיל גלוטן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> פנינה, בדקנו את זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> מזון זה מזון ייעודי. בגלל זה - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זאת הערה מלומדת. אנחנו בדקנו כי העירו לנו. בדקנו את זה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> ההערות שלכם - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> קשה לך פה כי אנחנו לומדים כל תת-סעיף וכל פסיק, כמו שאתה יודע. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> סגרנו את זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו יכולים לעבור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, אפשר להעיר שתי הערות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנספח פה הוא באמת נספח שהוא כולו רשימת חומרים - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> רגע, אז מה עושים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לאנשי המקצוע, איזה חומרים כן ואיזה חומרים לא. בהשוואה, בתקנה של הגלוטן ב-828, הנספח היה צורת הסימון, האם זה יהיה "דל מאוד בגלוטן", האם זה יהיה "ללא גלוטן" ומה ההצהרות שאפשר למסור לגבי המזון. גם הנספח הזה שהוא מאוד מקצועי וגם הנספח של "דל גלוטן" או "ללא גלוטן", נחשבים שניהם נספחים ושניהם יכולים לעבור את אותו תהליך של שינוי. אני שואלת אם אין פה בכל זאת הבדלי מהות שמחייבים לא להתייחס לכל הנספחים אותו דבר או לפחות, להחריג נספחים מסוימים? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נעה, נראה לי שאנחנו נצטרך להסתמך על האירופאים אלא אם יש הערות קונקרטיות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זאת שאלה מהותית והיא נכונה לא רק בהתייחס - - - << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> לשניהם. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לרגולציה הספציפית הזאת, היא נכונה בדרך כלל. אנחנו באים למצב שהרגולציה הזאת זו רגולציה חדשה שלא הייתה קיימת אבל אנחנו רואים שהיא הייתה חסרה בחקיקת המזון הישראלית ואחר כך, היא התשתית לאימוץ הנוסף אז לא תהיה לנו ברירה. להוסיף זה משהו אחד אבל אם אנחנו נתחיל לסטות ולא נכניס אוטומטית, המשמעות היא שאני עלולה לפגוע אחר כך באימוץ התקנות של המסרים שקשורות. את תלכי ותראי שהכול זה פאזל, זה משלים אחד את השני. לכן, אני חושבת שאין מנוס שנעשה את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> טוב. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כמובן שאם נקבל הערות ונראה משהו שהתעשייה או המעבדות צריכות להיערך ולהתארגן בשבילו אז אפשר יהיה לדבר על כניסה יותר מאוחרת לתוקף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רציתי לשאול גם לגבי תיקונים שנעשים בפסיקה, לגבי כל האימוץ של ההוראות האירופיות. נניח שהפסיקה האירופית פסלה חומר מסוים, ויטמין מסוים, הוראה מסוימת או חובה מסוימת - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בשונה מאיתנו, הם מעדכנים את זה ברגולציה ומנגישים את המידע לציבור. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> יוצאת גרסה חדשה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> יוצאת גרסה חדשה של הרגולציה עם תיקון בתחילת ה-amendment ואחר כך זה משולב. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> זה נוסח משולב חדש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת, לא יכול להיות שזה כמו בישראל שיש פסיקה אבל עדיין התקנות מופיעות כפי שהן. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ואולי יש כוכבית? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> לא. באירופה, תמיד אחרי שיוצאת חקיקה מעדכנת אז כשהיא נכנסת לתוקף היא מיד מפורסמת בנוסח משולב. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ספי, היא לא מדברת על חקיקה, היא מדברת על פסיקה, על פסק דין. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> פסק הדין גם כן. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> אם הוא דורש עדכון חקיקה אז החקיקה תתעדכן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> החקיקה מתעדכנת. << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> היא לא מתעדכנת מעצמה בעקבות הפסיקה אלא - - - << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> הם עוברים הליך. << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> צריך לעדכן. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> בוודאי. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בסדר, הם עוברים הליך אבל אצלנו זה לא קורה. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> כל עוד זה לא מתעדכן - - - << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נעה, לגבי הטבלה, הניסוח ישתנה או נוספה נקודה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי נוסיף "וכן מזון ייעודי" או שנעשה נקודה. אנחנו נתייחס להערה הזאת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בסדר גמור, תודה. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> יש כאן הערה על תרכובות ההמשך. בתרגום של החוק האירופאי כתוב "תאסר מסירת מידע בנושא מזון, העדר נוכחות מופחתת של גלוטן בתרכובות מזון לתינוקות ובתרכובות ההמשך כהגדרתם" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איפה אתה קורא? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה על הרגולציה המונגשת? יכול להיות. אנחנו עוד צריכים לעבור עליה, בשלב הזה פרסמנו טיוטות. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אז זה גם בתרכובות המשך. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> תרכובות מזון לתינוקות, המשך. זה תרכובות מזון לפעוטות. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אמרתי, זה מה שהיא העירה פה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כן. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אז שגם שם זה יהיה ללא גלוטן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בהגדרה, אסור שיהיה בתרכובת מזון גלוטן. << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> לתינוקות. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> ותרכובת המשך? << דובר >> יוספה הולצשטיין: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, איפה אנחנו נעה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו עוברים לנושא של תוספי מזון. אולי לפחות נפתח את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תוספי מזון, כן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> תוספי מזון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי משרד הבריאות יכול להסביר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, משרד הבריאות. כל התקנות האלה רלוונטיות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אולי תסבירו. יש כאן צבר של תקנות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו עוברים עכשיו לצבר תקנות שקשורות לתוספי מזון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי תסביר לנו מה זה תוספי מזון בכלל. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הוא יציג את עצמנו. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> שמי יוסי שדה משירות המזון הארצי. אני מנהל תחום תוספי מזון, אני מהנדס בהכשרתי ואני ממלא את התפקיד כבר קרוב ל-13 שנים. השינוי הרגולטורי שאנחנו מדברים עליו הוא אימוץ הרגולציה האירופית לתוספי מזון ולתחום שנקרא FIA באירופה, Food improvement agents. אלה חומרים שונים אבל יש להם תכלית טכנולוגית. כשאני מדבר על תוספי מזון אני מדבר על כל אותם חומרים כמו צבעים, ממתקים, חומרים שנותנים מרקם ואת היכולת לשמר את המוצר לאורך זמן כאשר חומרי וטעם וריח נותנים טעם וריח, כמובן או משנים טעם וריח. אנזימים הם גם כן חלק מהקטגוריה הזאת שנקראת FIA והם מזרזים תהליכים כימים או ביולוגיים על מנת לתת את התוצר הסופי. לגבי השינוי המהותי שיש לנו באימוץ הרשימה האירופית לתוספי מזון, שהוא השינוי החשוב ביותר שאני יכול להצביע עליו, הרגולציה האירופית היא לא משהו חדש שאנחנו נחשפים אליו כרגע. לכל אורך השנים בהם אנחנו עוסקים בתחום תוספי המזון אנחנו לוקחים אותם כרפרנס והרפרנס הזה מהווה לנו אמת מידה מאוד חשובה בוועדה לתוספי מזון. רוב הקביעות שרשומות ברשימה לתופסי מזון הן למעשה, החלטות של האיחוד האירופי והן מצוטטות כמעט אחת לאחת כמו שניתנו שם. לכן, מבחינה מהותית, אני לא חושב שיש איזשהו שוני שיפתיע את האנשים. יחד עם זאת, מאחר והעוסקים במזון אמורים לבדוק את הרשימות האלה מחדש על מנת להיות בטוחים שהמוצר שלהם עדיין נמצא בסיווג המוצרים האירופים כמו שהוא קיים, בגלל שאנחנו משנים כרגע ועוברים לרגולציה האירופית. עד היום, אנחנו התנהלו בסיווג מוצרים מסוים ואנחנו עוברים לסיווג מוצרים אירופי שאנחנו ננגיש לציבור וגם ניתן תקופת מעבר, כמובן. הם אמורים לבדוק שהמוצר שלהם נמצא בסיווג המתאים והתוספים שניתנו כמותרים לשימוש בכל מוצר מזון, הם אכן כאלה, ברמת המותרת ובתנאים המותרים כפי שהם רשומים ברשימה לתוספי מזון האירופית. היו טענות שאנשים באו ואמרו "אולי תעשה לנו את זה וזהו? אתם שירות המזון, אתם באתם בטענות האלה אז תעשו את זה", אבל יש קושי כי הרשימה לתוספי מזון הישראלית היא שונה מהרשימה האירופית בעריכה שלה. הרשימה הישראלית מחולקת לשלושה חלקים. חלק אחד הוא בנושא הצבעים, חלק אחד הוא בנושא הממתיקים והחלק השלישי הוא כל היתר. בכל חלק וחלק הגישה היא "תגיד לי מה המוצר שלך אם הוא לא מהרשימה הקיימת ואם הוא לא מהרשימה הקיימת אז מותרים לך היתרים מסוימים בהתאם לסיווג המוצר". לעומת זאת, הרשימה האירופית היא רשימה שהיא פר קטגוריית מזון. זאת אומרת, אם אני יודע באיזו קטגוריית מזון המוצר שלי אז באוצה קטגוריה רשומים כל אותם תוספי מזון שהם מותרים לשימוש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זאת עבודה שמשרד הבריאות - - - << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> מהבחינה שלנו, אנחנו נראה מה ארסנל התוספים בכל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קטגוריה. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> באיחוד האירופי או בישראל, אנחנו מגיעים למסקנה שמדובר באותם תוספי מזון, אותם היתרים ואותם חומרים שהם בכמות נאותה. להערכתנו, אם יש איזשהו שוני זה במשהו שהוא כמו 10%, לכל היותר. על העוסק במזון לבחון את השוני הזה של 10% לאשורו ולוודא שהוא עדיין באותה קטגוריה ובאותן הכמויות שהרשימה האירופית מחייבת אותו. זה משהו שאי-אפשר לעשות עבור מישהו שאין לנו שום מידע לגבי המוצר שלו. כל אחד צריך לבדוק את המוצר שהוא עוסק בו ולדעת על מה הוא מדבר. זה לא משהו מסובך וזה משהו שהוא קונקרטי לעוסק במזון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה יכול להסביר מה ההבדל בין תוספי מזון לבין אותם ויטמינים ומינרלים שהתייחסנו אליהם בתקנה 1925. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> כן. תוספי המזון הם חומרים שיש להם תכלית טכנולוגית והם באים לעשות איזושהי פעולה על המזון. לעומת זאת, החומרים האלה שאת מדברת עליהם כמו מינרלים וויטמינים, הם חומרים שבאים לעשות שינוי פיזיולוגי באדם שצורך אותם. אלו שני דברים שונים לחלוטין ולכן, אלה נקראים תוספי מזון ואלה נקראים תוספי תזונה או רכיבים תזונתיים כשהם כבר במוצר מסוים. אלו שני דברים שונים לחלוטין שאנחנו דנים בהם. אני דן בנושא של תוספי מזון,  food additive כמו חומרים משמרים, צבעים וממתיקים למיניהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, אני רוצה לשאול משהו וסליחה אם אני מתערבת. אחד מהדברים שנדרשו מהעוסק במזון לוודא בנושא שהיה בתקנה 1925 זה מה הכמויות המרביות של ויטמינים ומינרלים במקרה של הסופה וזה צריך להיות ברמות בטוחות בהתחשב בצריכה וכולי. השאלה שלי היא אם יש הוראות דומות גם לגבי תוספי המזון. זאת אומרת, דרישה לבדוק עד כמה צורכים ומה הפרופיל של המזון. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> תוספי המזון שמותרים לשימוש במדינת ישראל זה אך ורק לאחר שהם קיבלו את אישורה של EFSA, JECFA או הקודקס אלימנטריוס. לאחר שהם נבחנו בגופי ההערכה, עברו את כל הבחינות הטוקסיקולוגיות, הקרצינוגניות, שורה של בחינות ונמצא להם ערך סף שאם אנחנו נצרוך אותו לאורך זמן בלי לעבור אותו, אין חשש שיעונה לנו שום דבר ולאחר שהגופים המתאמים כמו פאנלים אירופים או אחרים קבעו מידה מסוימת של שימוש במוצר מזון אז אנחנו אימצנו את זה. באירופה יש מידי פעם סקרים של שורת מדינות שעושה את זה והם מאמתים את הרמה הזאת שנקבעה לגבי ה-ADI ובהתאם, במידה והם רואים חריגות כמו שהיה במקרים מסוימים לשורה של צבעים אז הם באים ומורידים את ערך הסף לנמוך יותר ואז שורה של מוצרים שהכילו את אותם צבעים ירדו באישור שלהם ועשינו את זה בצורה גוררת גם ברשימות הישראליות לתוספי מזון. כלומר, יש פיקוח על הדברים האלה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> רז מלשכת המסחר. יוסי, שלום. כמה זמן אתה כבר אחראי על הנושא הזה של תוספים? << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אמרתי, קרוב ל-13 שנה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> או-קיי. אני רק אומר לכם שגם אני ב-13 שנים האחרונות וקצת יותר מזה, מתעסק בנושא של טיוב רגולציה במזון ודווקא העולם של תוספי מזון תמיד מוצג על ידי העוסקים כעולם שמתנהל בצורה הכי טובה, הכי יעילה והכי מקצועית אז קודם כול, זה פירגון לך. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> תודה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> דבר שני, בגלל שהעבודה היא באמת עבודה טובה ומקצועית שנעשתה, אתה חושב שהחלטות שהתקבלו בעשור האחרון שלך הן החלטות שאפשר פשוט לזרוק אותן עכשיו? הבקשה שלנו הייתה שמה שאתם כבר בחנתם – כמו שאתה אומר, יש גם JECFA ולא רק אירופה – וראיתם שמתאים, בואו נשאיר את זה. איזה נזק יגרם לציבור אם משהו שאתם עשיתם לגביו את הבחינה המקצועית, יישאר? << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אנחנו עוברים עכשיו לפסים של רגולציה אירופית וכשאנחנו עוברים לפסים של רגולציה אירופית, אתה חייב לוודא מה המוצר שלך בכלל בקלסיפיקציה האירופית. יש מצבים שבהם אתה תראה שהמוצר שלך עבר מ-1311 ל-1312 בקלסיפיקציה ואז יש לך היתרים אחרים בגלל שהסיווג האירופי הוא שונה מהסיווג של הקודקס. את זה אני לא יכול לעשות במקומך כי אתה מכיר את המוצר שלך. אם אתה משתמש עכשיו בקלסיפיקציה האירופית שגוררת את כל אותם מתן אישורים אז אתה חייב לוודא בעצמך איפה המוצר שלך נמצא בקלסיפיקציה הזאת. סביר להניח שההיתר שהיה לך בקלסיפיקציה הקודמת יהיו רלוונטי, רוב הסיכויים שהוא יהיה רלוונטי אבל יש איזשהו פער של כמה אחוזים שאני לא יכול להבטיח לגביו לאף אחד כי אני מכיר את המוצרים של כל אחד ואחד. אני אומר "תבדוק את המוצר שלך", זאת אחריות יצרן אז אני לא מבין על מה אנחנו מדברים. בן אדם חייב לדעת עם מה הוא עובד והבדיקה היא פשוטה מאוד. צריך ללכת לבדוק את הקלסיפיקציה, לבדוק את התוספים שמשתמשים בהם ולראות אם זה התשנה לפי הרגולציה האירופית לאחר המעבר לקלסיפיקציה שונה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> הטענה שאנחנו מקבלים מהמגזר העסקי זה שזה תהליך מאוד מורכב וכמו כן, לא כל היצרנים מייצרים בהתאמה לרגולציה האירופאית, חלקם מייצרים בהתאמה לרגולציה אחרת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו לא אמרנו שאנחנו לא נבחן ונעשה הרחבות, אמרנו שקודם כול תראו קיים ואחרי שתגלו מה חסר, נוכל לדון על זה על בסיס ניהול סיכונים ולבחון האם יש צורך אם אין להם חלופות. היום, המאגר שלנו היה מצומצם כי רשמנו הכול בדיעבד. מהיום, הכול יהיה פתוח עבורכם גם בלי הצורך לרשום. אנחנו מדברים על הדלתא. הדלתא היא זאת שאתם צריכים לבדוק ויש לכם שלוש שנים, זה מספיק זמן לעבור על רשימת המוצרים שלכם ולהבין אם יש פער. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> צריך להבין שעד שלא עושים את התהליך הזה אז אנחנו גם לא יכולים באמת להתחיל להיערך. כל אותם עוסקים - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בסדר, יש לך שלוש שנים. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> כן אבל עד שאתם לא תסיימו את הדיונים שלכם ותקבלו הכרעה לגבי מה מהדברים - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> איזה דיונים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, פה זה אימוץ. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אתה תוכל להמשיך לשווק את המוצר עד שהוועדה - - - אתם גם תראו שאנחנו מבקשים שיגישו אלינו את הבקשות כבר מיד עם כניסת החוק - - - עם פרסום. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> אז אולי כדאי לקצוב את זה? לקצוב זמנים כדי להגיש. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, לא צריך לקצוב. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אתה לגמרי צודק. אנחנו אומרים "אל תחכה ליום האחרון של השלוש שנים". << דובר >> רז הילמן: << דובר >> נכון. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> תתחיל לבדוק את זה עכשיו. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> נכון אבל גם תקופת המעבר צריכה להיגזר כי אני לא יודע אם ייקח לכם חודש או שנה לבדוק בקשה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו כבר בשיח אחר לגמרי של תקופת מעבר ולכן, אנחנו באים ואומרים שאנחנו יכולים להבטיח שבקשות שייגשו לפחות שנה ממועד סיום תקופת המעבר ולא תינתן עליהם תשובה, תמשיך לעבוד לפיהם. אנחנו לא נשאיר את התעשייה באי-וודאות בגלל שאנחנו עוד לא גמרנו לעבוד. האחראיות היא עלינו - - - << דובר >> רז הילמן: << דובר >> לא הבנתי, בקשות שהוגשו מתי? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הדבר היחיד שאתה צריך זה להגיש את בהקשות עד שנה מיום הפרסום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, תודה רבה. אביב? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני גם אתייחס בהמשך למה שאמר רז. כמו שאמרנו, יש פה סדרה של חומרים שנמצאים במזון כמו חומרי טעם וריח ותוספי מזון. בתוספי מזון הפער יחסית הוא יותר מצומצם, עוד לא הגענו לחומרי טעם וריח. בעניין הזה, הבקשה שלנו הייתה בדיוק מה שאמר רז בפתיח. מה שאושר עד היום וכבר עשו עליו עבודה – יוסי, אתם באמת עושים עבודה שהיא עבודה מצוינת בנושא – ימשיך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק שנייה. אתה מדבר נורא מהר ואני רציתי לבקש משהו. אתה דיברת על תוספי מזון כי אנחנו כרגע התייחסנו לכל הקבוצה של תוספי מזון ואמרנו שיש בתוכה תוספי מזון כללים - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> זה תוספי מזון, חומרי טעם וריח ואנזימים, יש קבוצה שלמה של חומרים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אמרת שאתה לא רוצה לעסוק בחומרי טעם וריח. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> לא, אני אומר שעכשיו מה שהוצג ספציפית זה הרגולציה של תוספי מזון מהבחינה הזו אבל זה גם וגם וכל הדין צריך להיות דין אחד בעניין הזה בסוף. אני מזכיר שכבר כשהיינו בדיונים העקרוניים אנחנו אמרנו שמה שהיה נהוג עד היום ואושר בעבר, צריך להמשיך להיות מאושר ובעבור זה יש גם את התיקון שעוד לא נגענו בו בנושא של הוועדה המייעצת. הכיוון צריך להיות שמה שאושר, ממשיך להיות מאושר ואם רוצים להוציא חומר אקטיבי אז שיוציאו חומר אקטיבי. אני מזכיר שאנחנו עדיין חלוקים על שיטת העבודה של הוועדה בהיבט הזה. זה נכון שבתוספי מזון זה יותר מצומצם אבל במקומות אחרים כמו חומרי טעם וריח, הפערים הם פערים משמעותיים ומה שמצופה מהעוסקים במזון זה לקחת את כל נטל הרגולציה והנטל הבירוקרטי עליהם ולהתחיל להגיש בקשות פעם אחר פעם בעניין הזה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו עדיין חושבים ששיטת העבודה - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה לא מדויק. עשינו השוואה ואמרו לך. סליחה, זה יפה לדבר במנטרות ולהתעלם מהעמדה המאוד סדורה שיוסי אמר כאן. אנחנו אומרים לכם שני דברים. מאחר ואנחנו משנים את כל הקלסיפיקציה, מה שהיה ועשינו לגביו עבודה טובה, אנחנו לא חולקים על זה אבל זה כבר לא רלוונטי. היום, כל שיטת סיווג המזון משתנה ולכן ההחלטות משתנות בהתאם. יש שלוש שנים עד שהרגולציה הזאת תיכנס לתוקף. מה שנדרש מכם זה שעד סוף השנה הראשונה – ואני חושבת שזאת בקשה סבירה לחלוטין – כל יצרן וכל יבואן יעבור על המפרטים של המוצר שלו ויראה אם זה תואם את הרגולציה האירופית או לא. יכול להיות שהוא ימצא שאין צורך. << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> יש חלופות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> שיש חלופות ואין צורך להשתמש במה שהייתי רגיל ואם כן יש צורך אז - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> פנינה, בסוף הכול נכנס לנטל בירוקרטי, הכול נכנס לרפורמולציה והכול נכנס לזה שהיצרנים צריכים במקביל להתניע HACCP בבקרה עצמית. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה לא נטל. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> יש גבול להיקף הנטל הרגולטורי והבירוקרטי שניתן להשית על יצרנים. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אפשר לדבר בסיסמאות - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני לא מדבר בסיסמאות ואם תרצי, נמצאת לצידי קרן שמלווה אותנו, היא מומחית בתחומה ברגולציית מזון והיא תוכל לתת דוגמאות קונקרטיות וספציפיות בעניין הזה. אדוני, אי-אפשר לעבור על הרגולציות ולהגיד "בואו נאשר את התופסת מהבחינה הזאת" מבלי שסגרו את אופן העבודה של אותה ועדה מייעצת ולהבין מה שיטת העבודה שלה. האם הכול מאושר ומוציאים החוצה או האם דורסים את כל הרשימות? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל אתה לא מקשיב. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אני מאוד מקשיב, פנינה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אתה לא מקשיב. יוסי, תסביר לו למה השיטה - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> הקשבתי קשב רב ולא הוצאתי מילה בזמן שהצגתם. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אנחנו לא מתעלמים מהצורך שכל יצרן ויצרן יעשה בדיקה משלו על מנת לוודא שהמוצר שלו לא שינה קלסיפיקציה או שנמצא גם בקלסיפיקציה הקיימת באירופה כי זאת הקלסיפיקציה שתלווה אותו מהיום והלאה. הוא חייב לדעת איפה המוצר שלו נמצא במפה הזאת. סביר להניח בסבירות מאוד גבוהה של קרוב ל-90% שהוא לא יצטרך לשנות את הדברים אבל הבן אדם צריך להסתכל עם הוא עובד ולראות שהוא עדיין בקטגורית המזון שהוא חושב שהוא נמצא בה. לאורך זמן, הוא יצטרך תמיד להשתמש בקלסיפיקציה החדשה שהיא קלסיפיקציה אירופית, שהיא לא שונה בצורה מהותית מהקלסיפיקציה של הקודקס אבל במוצרים מסוימים, יש בה בהחלט שוני, כמו מוצרי בשר. אנחנו מדברים על שוני של כמה אחוזים בודדים. אני לא הבנתי מה הבעיה לבדוק. << דובר >> קרן אבן צור: << דובר >> קרן, יועצת רגולציה, עוזרת להתאחדות התעשיינים.. יוסי, ברור שבמוצרים חדשים הוא יצטרך לבדוק את הקלסיפיקציה המעודכנת. במוצרים חדשים אין ויכוח, יצרנים יצטרכו לראות מה הקלסיפיקציה המעודכנת ברשימת סיווג האירופית אבל במוצרים קיימים שביקשנו עליהם בקשות מראש לאישורים של תוספי מזון שלא בהכרח מאושרים באירופה, אין סיבה שאני כיצרן אצטרך לעבור מוצר, מוצר, לבדוק את כל תוספי המזון ואז להגיד אם זה לא עומד תוך שנה. זה קורה תוך כדי שאני משנה את כל הסימון וזה נטל רגולטורי גדול. ליצרנים שלא מכירים ולא יודעים איך לקרוא את רשימת תוספי המזון האירופית, זה נטל רגולטורי גדול. אם הדלתא היא 90% - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, מי את רוצה שיעשה את זה? << דובר >> קרן אבן צור: << דובר >> משרד הבריאות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אז מי את רוצה שיעשה את זה? << דובר >> קרן אבן צור: << דובר >> משרד הבריאות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל יצרן צריך להיות אחראי לדעת מה יש במוצר שלו. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה המוצר שלו. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, יש חומרים שאושרו עד היום בין אם זה ארצות הברית, בין אם זה קודקס, בין אם זה האיחוד האירופי ורוצים לצמצם את הרשימה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו אומרים שמה שאושר עד היום, תאשרו ואם יש בעיה ברכיב כלשהו אז תאסרו אותו לשימוש. הממשלה אמרה "מה שטוב לאירופה, לא רק מה שטוב לאירופה". חברים, אנחנו נזכיר את זה בכל דיון מהבחינה הזאת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בסדר אבל אנחנו לא עושים פה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> מרינה אוספלד, יועצת משפטית. אני רק רציתי להפנות את תשומת ליבכם שממש לפני כמה דקות היועצת המשפטית הקריאה סעיף שלפיו במידה ורוצים להקדים את יום התחילה אז זה בסדר להגיש בקשה ולפרט שם את המוצרים. תשימו לב, כשזה נוח ורוצים להקדים אז זה לא נטל רגולטורי וכשצריך לבדוק אז זה כן נטל רגולטורי? << דובר >> רז הילמן: << דובר >> מרינה, זה ממש לא רלוונטי. << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> זה בהחלט רלוונטי. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> לא רלוונטי כי יש כאלה שמוכנים מיד. << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> זאת בדיוק אתה פעולה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זאת אותה פעולה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> זה בכלל לא קשור. << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> אנחנו מדברים על בקשה מקוונת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני גם רוצה להגיד משהו. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> מי שמוכן להיות אירופה עד הסוף - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אפשר לדבר על תקופת התארגנות אבל אי-אפשר לבוא ולהטיל את זה על משרד הבריאות כי גם אם אנחנו עושים – ותאמין לי שאנחנו עושים בשביל לדעת באיזה מצב אנחנו נמצאים ויש לנו את הנתונים – בסופו של דבר, גם אם יש חומר שהוא מותר, הוא עדיין לא מותר לכלל סוג המזונות - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קטגוריה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לכלל הקטגוריות בכלל הרמות. אנחנו יודעים לבוא ולומר מה מותר ומה אסור באירופה, זה הכי קל. אנחנו עושים את ההשוואה הזאת לנגד עניינו. אף אחד לא מדבר על זה שהיום, אנחנו חוסכים לציבור. עד היום בשביל לרשום משהו, מישהו היה צריך להגיש. מהיום והלאה, כל מה שנרשם באירופה, לא יהיה צריך להגיש עליו בקשה. אם יש מישהו שהוא ספציפי וכן משתמש בחומרים שלא מותרים באירופה אז אמרנו שנבחן אותם בוועדה וכדי שהוועדה תוכל לבחון - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, מדברים על מוצרים שכבר אושרו בוועדה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, שני מצבי - - - על חומר חדש, נגיש אבל על חמר קיים, אין סיבה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> החומר הקיים הוא כבר לא רלוונטי. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> על סמך מה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כי הקלסיפיקציה לגביו השתנתה לכן, בכל מקרה אני צריכה להגיד לאן הוא שייך בסיווג החדש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יכול להיות שהוא יהיה שייך לכמה קטגוריות? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, תזכור שאנחנו לא צריכים לבדוק רק את תוספי המזון. אנחנו צריכים לבדוק תוספי מזון, חומרי טעם וריח, חומרי אריזה, אם יש מפרטים רלוונטיים ואם יש בעיה אנחנו צריכים לעשות ניסיונות, צריכים לבדוק אורך חיי מדף לאותו מוצר, לבצע רפורמולציות, יש 65-70 אלף מוצרים שהם טובים בסופר. זה מטורף. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בתור אחריות של יצרן, אתה לא צריך לעשות את זה רק בשביל משרד הבריאות ובטח לא כי משרד הבריאות מחליף רגולציה. אתה צריך לעשות את זה כי ברגע שאתה מנהל - - - לאורך כל חיי המדף אתה מחליף מקורות. אתה כל הזמן עושה את זה בשוטף, זה לא משהו מיוחד שאתה עושה עבור משרד הבריאות. עד היום כשאתה מביא דברים אתה לא בודק התאמה לחקיקה? החל מעוד שלושה חודשים תבדוק התאמה לרגולציה אירופית. גם פה אנחנו מנגישים והולכים להביא מאגר מידע מסודר שקיים באירופה כי אצלנו זה היה ברשימות של אקסל. אנחנו כן מנסים - - - << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נותנים תקופת מעבר ארוכה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> ונותנים תקופת מעבר ארוכה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אולי תייצרו רשימה של אותם מוצרים שאינם מאושרים? << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אי-אפשר לעשות את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שנייה, רגע. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> מאיפה אני יודע מה המוצרים של זה או של זה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, לא פר מוצר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> פר טבלאות אין לנו בעיה. רציתי לבוא ולהראות את הטבלאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לפי קטגוריה. תיקח את - - - << דובר >> קרן אבן צור: << דובר >> הדלתא של הקלסיפיקציה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את הדלתא, בדיוק. << דובר >> קרן אבן צור: << דובר >> הוא לא כזה גדול. גם הקלסיפיקציות זה לא כזה גדול. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> את זה עשינו. היא אומרת לך, הבדיקה של התוספים שקיימים בישראל ומותרים בישראל היא זהה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זהה כמעט. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש דלתא של 10%. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> שישה, שבעה. עשרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או-קיי, אתם יכולים לעשות את הדלתא הזאת לפחות? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> יש לנו את זה. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> לא, אבל זה לא - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רשימה של הדלתא? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הדלתא קיימת. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> זה לא אומר את ההרשאות. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אצל ההרשאות זה לא קיים. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> - - - פה הוא הותר לחמישה דברים ופה הוא הותר לשלושה דברים, זה לא משנה. << דובר >> קרן אבן צור: << דובר >> אז אפשר להוסיף גם את הדלתא בקלסיפיקציות. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני יכול להציע הצעה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, גל. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> הדיון הזה יחזור על עצמו בעוד הרבה הוראות מאומצות שנקריא ובסוף הוא ייפתר דרך הוועדה המייעצת. אני מציע שאנחנו נמשיך את השיח על הוועדה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לגבי דברים חדשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגבי הכול. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא, לגבי החדשים כולם תמימי דעים שזה יגיע לוועדה המייעצת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> עכשיו השאלה היא על המלאי. השאלה על המלאי עלתה פה כבר כשהקראנו את הוועדה המייעצת ובסוף, היא תיפתר דרך השאלה של מה תהיה הוראת המעבר לוועדה המייעצת אז אני מציע שאנחנו נמשיך את השיח עם כל הגורמים הרלוונטיים וננסה לבוא עם איזושהי הצעה מוסכמת להוראת מעבר לוועדה המייעצת שתיתן מענה גם לארגונים וגם לממשלה. אני מניח שאנחנו נצליח למצוא פה פתרון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מה הקשר להוראת מעבר לוועדת המייעצת? הוראת מעבר לסדרי העבודה של הוועדה המייעצת? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> כן, לסדרי העבודה של מה היא ברירת המחדל, מי מגיש, למה הוא מגיש ומתי מגיש. לכל הדברים האלה אנחנו ננסה להביא פתרון. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> עם כל הכבוד גל, אני רוצה להגיד משהו. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ממש לא. זה ברור לאן אתה חותר. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> מה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> תסביר לנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ני יודע למה אורי מתכוון אבל אני לא חושב כמוך. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גל לא מתכוון להגיד לך "בואו נאשר ואחרי זה נדון". זה הפחד שלך ולא לשם הוא חותר. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא, שנביא הצעה מוסכמת לכאן. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> תביא את ההצעה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אפשר לתקוף את זה בשני דרכים. התעשייה יכולה לבוא ולהגיד איזה אומדן זמן צריך ואפשר לדבר על משך זמן התארגנות אבל בסופו של דבר גם אם ניתן - - - זאת רק דוגמה אז אל תקפצו פה כולם. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אורי, תורך. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> תגידי לי לפני זה בסוד. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מי צריך לקפוץ, רק תגידי. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> עכשיו בלבלתם אותי עם הדוגמה שרציתי לתת. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אני רוצה להוסיף שעצם העובדה שהיום אנחנו עוברים לרשימות האירופאיות שכל צורת העבודה בהם היא בקטגוריות מזון, מאפשרת לעוסקים במזון כמעט לא להגיש בקשות לוועדה לתוספי מזון כי היא נותנת מרווח עצום בזמן שעד היום היה צריך להגיש פר מוצר - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי, אמרת את זה מקודם. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> פה היא נותנת טווח מאוד גדול ואין צורך לגשת לוועדה ולעשות עבודה שלקחה לאנשים הרבה זמן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, בסדר גמור. עד כאן הדיון העקרוני. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> אפשר להוסיף משהו קטן? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא 828. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> במסגרת טיפולי ההמרה ללא גלוטן, אני רוצה להביא ביום חמישי כיבוד ללא גלוטן על חשבון הארגון. אני רק צריך את האישור שלך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מבחינתי זה מאושר, אנחנו אפילו נשמח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא אומרת לו לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יודע מה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעיות של הכנסת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם הכנסת מאשרת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חושבת שזה יותר מסובך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם זה טעים אז למה לא? אני לא יודע מה מותר אבל היא תבדוק את זה. אני אבקש ממיכל לבדוק את זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כבודו, אני הייתי שמחה שאורי דורמן יביא לנו פירות וירקות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא כבר הביא שבוע שעבר ולא לקחנו. << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> היה מצוין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היה מצוין? << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> היה מצוין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> השזיפים? << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> המחירים טובים, עשר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> שבוע הבא ב-25 לחודש יהיה פה יום חקלאות ואני מזמין את כולם. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל אני לא אהיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חשבתי שאתה מזמין אליך. << דובר >> דן סלומון: << דובר >> מול מי לתאם את זה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עם מיכל. היא תכף תחזור ונעשה את התיאום הזה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> במקום שחבר הכנסת יוני מישרקי יעשה לנו כל שבוע פעמיים, אני אזמין אתכם יום אחד לסיור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אולי את דיון הישיבה נעשה שם אצלכם. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, אפשר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי בעד? << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> יש לי מעמד? אפשר להצביע? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אבל רק אם גל בא, אם גל לא בא - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכן שאלתי מי בעד. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> איפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעוטף או בצפון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במטולה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אם יש לך בתל אביב אנחנו גם בעד. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בגולן. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אורי, אנחנו בעד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פעם אחת נראה את החקלאים באמת כדי להבין. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> איפה שיש היום פירות נחמדים. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אולי נלך להתנדב בקטיף דובדבנים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> יפה, זאת גם יוזמה חיובית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נראה לי שיש פה רוב בעד. חוץ מהחקלאות, כולם הסכימו. ראיתי את הידיים של כולם חוץ ממשרד החקלאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם נותנים להתנגד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, עד כאן הדיון העקרוני. גברתי היועצת המשפטית, בבקשה. אנחנו לפחות נתחיל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נתחיל כי זה באמת כמה וכמה הוראות וכל אחת מהן מורכבת אבל אני חושבת שההוראה העיקרית היא 1333/2008 ובנספחים שלה היא מדברת על קטגוריות המזון, אפשר לראות בחלק ד' את החלוקה לקטגוריות. לכך כיוונת, נכון? << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לכל קטגוריית מזון יש את ההוראה שלה. אני רציתי לשאול כמה דברים לגבי ההוראות של ההוראה עצמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה יש פה חוץ ממספרים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חוץ ממספרים, יש פה כמה דברים מעניינים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דבר ראשון, היא מסבירה על איזה דברים היא לא חלה ובין השאר, היא לא חלה על מסייעי ייצור. אולי תוכל להסביר לנו בין מסייע ייצור שהוא לא תוסף מזון? << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> מסייע ייצור ותוסף מזון הם שניהם חומרים שנועדו לתכלית טכנולוגית. לתוספי מזון יש תכלית טכנולוגית במוצר הסופי לאורך זמן ולחומרים מסייעי ייצור אין תפקיד במוצר הסופי אלא למשך התהליך והם מוצאים ממנו בסיום התהליך. אף על פי שיתכן ויש להם איזושהי רמה שאריתית, הרמה השאריתית הזאת צריכה להיות בטוחה ועל העוסק במזון לעסות ככול יכולות בכדי להוריד אותה לרמה המקסימלית ביותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרמה המינימלית. << דובר >> פרופ' טליה איינהורן: << דובר >> מינימאלית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת, זה כמו חומר המסייע ייצור בלחם, השמן. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> את מדברת על שמן - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור : << דובר >> שמן מינרלים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שמן מינרלים. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> שמן מינרלים, כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאיפה את מבינה בזה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> שמן מינרלים זה מסייע ייצור ואתה צריך להבחין בין מסייע הייצור לציוד ומסייע הייצור שנכנס לתוך המזון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בהגדרות בסעיף 3 מבהירים שתוסף מזון לא כולל כל מיני מוצרים, אתה הסברת את הנושא של חומרי טעם וריח שיש לגביהם הוראות נפרדות אבל יש עוד מוצרים שהם מבהירים לגביהם. למרות שפקטין, למה הוא - - - << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> מה שהרשימה האירופית אומרת, נמצא אצלנו כרגע. כל הדברים האלה שאת מנסה לקרוא אותם, רשומים אצלנו גם כן במבוא לרשימה לתוספי מזון הישראלית רק שפה רשימה האירופית הם מאוגדים יחד עם הרשימה לתוספי מזון ויחד עם התקנות לתוספי מזון. אצלנו זה בנפרד, זה ברשימה לתוספי מזון וזה בתקנות תוספי מזון. מה שזה אומר פה זה שהם אומרים לנו מה הם תוספי המזון והם מפורטים בנספח יותר מאוחר והם אומרים לנו גם מה הם לא. זה עניין של הגדרה. אלה לא תוספי מזון כמו שמפורט שם. זה מה שהמחוקק שם רצה להגיד כדי שלא יחשבו שבגלל שבכל זאת לחומרים האלה נראה שיש איזושהי פונקציה אז אולי יכולה להיות פונקציה גם של תוספי מזון, אז הם אומרים שלא, החומרים האלה לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או-קיי, אז יש לנו עכשיו בסעיף (4) את האמירה שאפשר להשתמש ולהוסיף רק את תוספי המזון של סעיף (4) שנמצאים בהתאם לרשימה, בנספח 2 ו-3 ובאיזה תנאים ואחרי זה בסעיף (5) יש איסור לשווק כל תוסף מזון שלא עומד בתקנה. אחרי זה יש לנו כמה סעיפים שבעצם נותנים הנחיות להוספה אז הם לא רלוונטיים לעוסק במזון הסופי, נכון? << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> כן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אלו תנאים לוועדה. אלה תנאים של איך הקהילה מאשרת תוסף תזונה שהוא מותר לשימוש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לכן בנוסח המונגש שלכם הם יסומנו כמחוקים? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כן. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> כן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל בהרחבה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בוועדה המייעצת? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> בוועדה המייעצת שתעסוק בהרחבה של החומרים, אלו מידעים שיצטרכו להגיש על מנת שהוועדה המייעצת – שצריכה להיות ועדה מאוד מקצועית – תוכל לבחון על פי אותם אמות מידה ולקבוע. זה גם עוד משהו שבסדרי העבודה של הוועדה. אנחנו כמובן נפרסם גם לצורך הבקשה להרחיב את מה שכבר הותר ברגולציות אחרות ורוצים להוסיף על הדין האירופי, אז אלה יהיו הדברים שצריך להגיש. למען האמת, אלו דברים שגם היום היו נדרשים מכוח - - - << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> הבדיקה של הוועדה הקיימת. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הבדיקה של הוועדה הקיימת. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> כל התנאים והסעיפים האלה נעשים ברשויות האירופיות. אלה אמות המידה שלפיהן נבדקים תוספי המזון, אם יוכלו להיכלל ברשימות האירופיות. אלה אמות המידה המפורטות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שאלה לגבי סעיף (14), אני מבינה שזה חל הלאה עד סוף הפרק, אם אני מבינה נכון. עלתה לי שאלה לגבי סיפה 11, אם זה בקביעה של המוצר כי שם מדובר כבר על מוצר אז זה לא היה לי ברור. "רמת השימוש בתוספי המזון שמביאים בחשבון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סיפה 11. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אלה חלק מהדברים שהוועדה המייעצת תצטרך לבחון, לא העוסק במזון הספציפי? ויש את השאלה של המפרטים של תוספי המזון. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> ברמת השימוש בתוספי מזון, מדובר דווקא על רמת השימוש של המשתמש וזה אומר היצרן. ההנחיה היא שיעשה שימוש ברמה הנמוכה ביותר האפשרית על מנת שלא לגרום להעמסה מיותרת של המוצרים ושל הצרכן בהמשך. ההנחיה היא להשתמש במידה הנמוכה ביותר וכמובן, להשתמש בחומרים שעברו את תהליכי ההסמכה במפרטם של הרשות האירופית שהם 231/2012 שאלה המפרטים אירופים שבאים בצמידות לתקנות האלה. כל פעם שיש אישור של תוסף מזון זה נכנס ל-231/2012 ושם כבר מפורטים כל תנאי ההסמכה שלו, אם מותרים בו לקות וכל סעיפי הזיהוי, תיאור, ה-purity והמזהמים שלו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם הנושא של המפרטים זה תקנה אירופית, זה לא משהו שיחייב אתכם כעוסקים במזון. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בוודאי שכן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כן מחייב. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מפרטים זה התקנה הבאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אני מתכוונת למפרטים בסעיף 14. << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >> מפרטים זה חלק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מפרטים זה כן, בוודאי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מתכוונת לסעיף (14) בתקנה 1333. << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >> כן כי תוספי המזון צריכים לעמוד במפרטים של 231/2012 וזה איפה שיש את הבעיה שלנו שדיברנו עליה כמה פעמים. בגלל הכשרות אנחנו לא מתמודדים עם המפרטים האירופאים אז חייבים מארצות הברית ומדינות אחרות - - - << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> ריבה, לגבי הנושא של סימון ביצים ובשר, ברגולציה 133/2008 מפורטים וניתן היתר לפי חלק B לרשימת כל הצבעים שנקובים שם, הם כולם אפשריים לסימון ביצים. זאת אומרת, קרוב ל-30 צבעים שהם מותרים. כל הצבעים - - - << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >> נכון, זאת לא הבעיה. הבעיה היא במפרט. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> רגע. לגבי בשר, יש שם 15 צבעים שהם בכמות נאותה ו-15 שהם בכמות מקסימלית של עד 500 PPM שהם צבעי ISO וכולי. כלומר, יש מגוון עצום. אם לבן אדם יש בעיה עם כשרות או בעיה של ספק אז הוא יכול לעבור מאחד לאחר. אני לא בטוח אבל אני לא חושב שיש איזושהי בעיה אם מישהו ישלח לוועדה משהו לדיון בגלל שהוא חייב רק את הצבע הספציפי הזה אז זו תהיה בעיה ולא יאשרו אותו בגלל שהספציפיקציה לצבע הקונקרטי הזה היא קצת שונה מהספציפיקציה האירופית לצבע הזה. << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >> אבל זה לא מה שאמרתי. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אני חושב שזה נקודתי מאוד. << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >> יוסי, זאת הבעיה. בבשר יש להם גוון רחב יותר לרכוש צבעים, נכון? ם יכולים לקנות בכמה מדינות עם האפשרות לאירופה אבל לגבי ביצים, אין מגוון. יש להם חברה של המדפסת והם חייבים לקנות מהחברה הספציפית. מה שאנחנו העלנו זה שחצי מתחנות מיון הביצים בארץ משתמשות בחברה Videojet. Videojet מייצרים בארצות הברית, באירופה ובכל מיני מדינות בעולם אבל רק את ב- Videojet בארצות הברית יש תעודת כשרות ולכן אין להם אפשרות לקנות משהו אחר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל אנחנו נעשה הרחבה עם ועדה מייעצת. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אבל אמרנו שעכשיו מחוקקים אז תכניסו את זה. למה צריך ועדה שיש לה - - - << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >> את דורסת את האישור. הוועדה לא נותנת מענה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא, אבל עכשיו - - - << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> אתה מבין את הבעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את אומרת שיש חומר מסוים - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> פנינה, למה לא להשאיר את המצב הקיים? באמת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רגע, אני רוצה להבין את המחלוקת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לשבור את הראש? זאת הבעיה? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל אני לא חושבת שאנחנו צריכים - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש חומר מסוים של החברה של המדפסת שמחצית מהלולים - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו נסדר את זה אבל למה בחוק? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> למה להתחיל את התהליך מחדש? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נקודתי ממש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תוסיפי את זה בטבלה. כמו שהוספת את הפול, את יכולה להוסיף את זה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, זה לא נקודתי. זה על פני כל החומרים שאושרו עד היום. כרגע אתה נתפסת על הדוגמה הזו אבל היא דוגמה מצוינת בהרחבה למה שדיברנו עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו הסימון של דן סלומון. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לכן אני חושבת שאלה דברים שאנחנו יודעים לפתור אותם ואני גם לא צריכה ועדה מיוחדת בשביל זה. אנחנו יודעים להוסיף אותם בצורה מסודרת. << דובר >> חגית איגרמן: << דובר >> בשביל מה יש את ההרחבות בחוק? תכניסו. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אני לא מבין למה אנחנו צריכים להתכופף ליצרן videojet? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זאת אומרת? << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> שיקנה צבעים שהם מתאימים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, זה לא - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> יוסי, יש לך מושג מה זה להחליף ספק? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה עניין של כשרות. זה כבר לא עניין של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עלויות. עלויות של מדפסת. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, אני רק רוצה להסב את תשומת ליבכם שלהחליף ספק בחומר גלם כמו חומר טעם וריח זה ויה דה לה רוזה, זה לא דבר שאתה נוקש בעקבים וקורה מחר בבוקר וצריך להבין את זה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו מוכנים שמשרד החקלאות יעביר לנו את השם של המפרט ונראה איך אפשר להרחיב את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מצוין, זאת הבקשה שלהם. תודה רבה. << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >> הוועדה המייעצת לא נותנת את המענה. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> מספיק. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> תעבירי את השם של המפרט ונרחיב את זה לפי זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ריבה, תעבירו להם תוך כדי הדיונים פה על החקיקה, בסדר? נעה, סיימנו לדבר על - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, אני חייבת להגיד שחלק מההבחנה בין מה שהם הוראות שמחייבות את האיחוד לבין הוראות שמחייבות את הצרכן, היא קצת לא חדה לי. אני חושבת שאולי הדברים צריכים קצת יותר הבהרה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אני חושבת שאת לא רואה כרגע את ההברה כי זה עדיין טיוטה. ברגע שננגיש לציבור אנחנו נצטרך למחוק פה במחיקה אקטיבית ולהגיד מה חל. סדרי העבודה של הוועדה ודרכי ההתקשרות איתה יופיעו בנהלים שאנחנו נקבע. אם את חושבת שצריך להוסיף עוד סעיף ל-(3)(א) כדי שיבהיר את יחסי הגומלין האלה אז אולי כדאי לחדד את זה שם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו מסבירים כמה נושאים. אנחנו מדברים על סעיפים (15), (16), (17) ו-(18) והם כולם סעיפים שחלים אבל למשל לגבי סעיף (17) של שימוש בצבע מאכל למטרת סימון או סעיף (16), השאלה היא אם כל ההוראות שאליהם הם מפנים באמת חלות בישראל או שלא? נגיד בסעיף (16) מפנים ל-(89). << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא הפננו. בגלל ששתקנו, זה לא חל. אם זה היה חל, היינו כותבים את זה בצורה מפורשת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> גם התייחסת לביצים ובשר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> מה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה הסעיף, תסתכלו בסעיף (17). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דבר נוסף שיש פה בתקנה הזאת זה שיש הוראות סעיפים (21) ו-(22) שעוסקות בסימון. אני רוצה להעיר שבעיצומים הכספיים צריך להשלים את ההוראות ולהבהיר למה יש פה הוראות סימון ספציפיות. מעבר להוראות סימון - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו החלטנו במדיניות האכיפה שלנו שאנחנו רוצים לאגד הפרות כי גם ככה אין לנו יכולת לבצע על אותה הפרה מספר רגולציות. אם תהיה הפרה בנושא של תוספי מזון אז זאת תהיה הפרה של 1169. זה חלק מהעניין שאיחדנו כאן את כל הנושא של סימון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה היא אם בדין האירופי, ההוראה הזאת לא נחשבת כהוראה ספציפית וגוברת. אני לא יודעת איך זה בא בתוך הדין האירופי. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו לא רוצים לבוא ולעשות ים של הפרות שאין להן משמעות. אני לא רואה פה את קרן אבל בשביל זה, זה היה בשיח. כשבנינו את ההפרות, צמצמנו את ההפרות על ההוראות המאומצות על הדברים המז'וריים. אם מישהו יטעה בסימון של תוסף מזון ונחשוב שזה מצדיק הטלת עיצום או להפעיל עליו אכיפה מנהלית אז זה יהיה מכוח 1169. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו נעבור לסימון של תוספי מזון שמיועדים למכירה לצרכן הסופי בסעיף (23). כאן זה ממש שיש לי בבית תוסף מזון שמונח על השולחן, נכון? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כמו סוכרזית או ממתיקים למיניהם. דווקא היום כשמדברים על זה ליאור לא פה. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> צבעים לעוגות של המימונה וכל אלה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> צבעים לעוגות. בשביל סוכרזית חסר לנו ליאור מהתאחדות התעשייה. היצרן הקטן. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אלו הוראות שקיימות גם היום, הן קיימות אצלנו בתקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אבל השאלה היא אם זה באמת אותן הוראות. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אותן הוראות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למשל באספרטיים - - - << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אותן הוראות רק ששם זה מפנה ל-1145. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> שם זה מפנה ל-1169 ופה באופן ספציפי אתה מפנה את היצרן ואומר איך לסמן את המוצר לצרכן הסופי. זה עוד משהו שאירופה עשתה וצריך לקחת בחשבון. את תשאלי למה זה על תוספי מזון, זה כי תוספי מזון בדרך כלל נמכרים ומיועדים לתעשייה ואז לצרכן הסופי, יצרן המזון שמוסיף עוד דברים מנגיש את 1169 אבל פה הם חזרו לצרכן הסופי בתצורה, אם יש יצרן של תוספי מזון שהוא גם מייעד את זה לשיווק הקמעונאי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה יחול והצרכן הסופי ייחשב אותו צרכן סופי שהיה בתקנות הקודמות שקראנו עם התיקון? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הוא יהיה הצרכן הסופי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איך אנחנו יודעים שמדובר על אותו צרכן סופי? << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> זה מה שאת קונה בסופרמרקט. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> כתוב לך "סימון של תוספי מזון המיועדים למכירה לצרכן הסופי", זה הכותרת של הסעיף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או-קיי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את רוצה להתחיל - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אני לא חושבת שיש טעם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא? טוב. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לנו יש הערה אחת לגבי התקנה הזאת, חוץ מההערה העקרונית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-1333 אין בתוספת השנייה א' החרגות. בתוספת השנייה ב' - - - שכחתי גם לקרוא לגבי 1925 את ההוראות לגבי זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איזה עמוד זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שנייה אחת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה עמוד 51 ב-16. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (14) מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל ויטמין, מינרל או חומר אחר, שנעשה בו שימוש במזון, בניגוד לתקנה 1925/2006 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'; יצרן, יבואן או משווק (15) מייצר, מייבא או מוכר מזון, המסמן, המציג או המפרסם ויטמין, מינרל או חומר אחר, בניגוד לתקנה 1925/2006 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'; יצרן, יבואן או משווק 16 זה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה כבר 133, כן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. (16) מייצר, מייבא או מוכר תוסף מזון או מזון הכולל תוסף מזון, אם השימוש בתוסף המזון הוא בניגוד להוראות תקנה 1333/2008 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'; יצרן, יבואן או משווק (17) מייצר מייבא או מוכר תוסף שסימן תוסף מזון << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> זה מה שאבי אמר לי שטעינו לגביו. אני טעיתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, סליחה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אבל היה לך הסבר טוב. הצלחת להסביר טוב למה לא צריך את מה שכבר יש. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> לא הכול שואלים אותי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שסימן תוסף מזון בניגוד להוראות תקנה 1333/2008 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'; יצרן, יבואן או משווק << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זהו, זה 1332. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יש לנו הערה אחת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> חוץ מההערה העקרונית לגבי הדלתא, כמובן. הנספחים שהם העיקר הם לא מתורגמים. בחלק מהתנקות המתורגמים, בחלק לא ופה הם לא אז אנחנו מבקשים - - - << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> על מה את מדברת? << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> את מדברת על הרשימות? << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> הרשימות? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> הרשימות, כן. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אנחנו צריכים לעשות על זה דיון. אנחנו לא חושבים שאת הרשימות צריך לתרגם אלא אם כן זה חומרים כימיים. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> לא, עשינו את זה. נתנו את השם המקביל העברי לכל תוספי המזון שקיימים ברשימה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זה לא פורסם. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> יכול להיות שזה עוד לא פורסם. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> אולי לא בנוסח הזה. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אבל אני גם רוצה להגיד לכם שחלק ממה שאנחנו רוצים לתת כאן זה כלי שיש באירופה וזה רגיסטר שקיים ואתה מכניס את מה שאין במדינת ישראל. אם אנחנו נביא את זה אנחנו לא נוכל לתרגם את זה כמו שצריך. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> את המאגר. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> את המאגר. << דובר >> קרן אבן צור: << דובר >> אם תרגמתם את השמות אז אין בעיה רק תשימו את הטבלה למטה כדי שזה לא יהיה שחלק פה וחלק שם. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> לא, תרגמנו. << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >> אין בעיה, זה מה שאנחנו נעשה. << דובר >> יוסי שדה: << דובר >> תרגמנו ונתנו שם עברי. << דובר >> קרן אבן צור: << דובר >> זה לא הופיע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, רבותי, תודה רבה לכולם. עד כאן להיום, אנחנו ניפגש ביום חמישי. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:41. << סיום >>