פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 397 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, י' בסיון התשפ"ד (16 ביוני 2024), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר שלום דנינו משה פסל מוזמנים: מרגנית לוי – משפטנית בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יובל שפיצר תחום אסטרטגיה, חטיבת תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים חוה ראובני – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אמיר ליפשיץ – עו"ד, ראש חוליית ייעוץ וחקיקה את"ן משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי מירה סלומון – עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי נגה רובינשטיין – עו"ד, שדלנית, איגוד לשכות המסחר איתן סטולר – יו"ר משותף ועדת תעבורה, לשכת עורכי הדין מרדכי פדר – יו"ר ארגון למאבק בתאונות דרכים, חיים בדרך "מתונה" יפעת ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: מיכל כ', דניאלה ק', – איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021, מ/1478 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021, המשך דיון. אני רוצה לסיים את זה היום. הקראנו את כל הסעיפים. יש סעיף שלא הקראנו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה השלימה את הדיון ואת ההקראה של כל סעיפי החוק, ולמעשה יש לנו עכשיו השלמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעיות שנשארו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל הנושאים שביקשתם ממשרד המשפטים לבחון, וקיבלנו תשובות מסודרות. אגב, הלוואי שהיינו מקבלים כאלו תשובות מסודרות מכל משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשובות מסודרות, אבל הן נגד. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לא נכון. אני חושבת שברוב רובם של העניינים, קיבלנו את עמדת הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה משרד האוצר? תיכף היא תבוא, כי סיכמתי איתה שחוץ מהשופטים בבית הדין לתעבורה, הם יגדילו ב-2024 בבית המשפט לתעבורה בארבע משרות נוספות של שופטים וב-2026 בשתיים נוספות, אחרת לא חיזקנו כלום ואני רוצה גם שם לצמצם את הפערים. אני לא פותח דיונים עכשיו, אלא רק על הבעיות שישנן, אלו שנשארו פתוחות ולא סגרנו אותן. כן נתחיל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שנעבור על הסעיפים שנשארו פתוחים. ערכתי איזושהי רשימה של סדר הדיון, ואני חושב שעדיף שנתחיל בסעיף 3(ג) בעמוד חמש בנוסח שהופץ. זה למעשה הסעיף שעוסק בשיעור הקנס בשל הפרת תעבורה, וכאן אם אדוני זוכר, דיברנו על שינוי המונח של "מפר תנועה מועד", וכעת הסעיף מדבר על דינו של מי שביצע מספר הפרות או עבירות תעבורה. אני מציע שנציגת משרד המשפטים תסביר. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אפתח במספר מילים אישיות. שמי עו"ד מרגנית לוי ממשרד המשפטים. אני מבקשת לציין, במחילה למי שזה פחות נוגע אליו למרות שקשה לי להאמין שיש כזה, שאנחנו ביום עצוב מאוד וקשה. אתמול היה יום קשה מאוד בחמ"ל כי נפלו לנו 11 מטובי בנינו, ואני מבקשת להשתתף בצער הלאומי ובצער המשפחות ולשאת תפילה לחזרה ולשלום כל חיילי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מצטרפים לכל מה שאת אומרת. << דובר >> מרדכי פדר: << דובר >> אדוני, נכון להיום, ישנם 210 הרוגים בכבישים מאז תחילת השנה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לגבי סעיף 3, הערות הוועדה למעשה נחלקו לשני חלקים – החלק האחד נוגע לטענות של חברות הקורקינטים שהתחלנו לשמוע אותן בדיון הקודם; והחלק השני נוגע לסעיף 3(ג)(1) שזה מה שהיה ואני מדגישה, כפי שנקרא בהצעת החוק הממשלתית, שינינו את זה לבקשת הוועדה, מה שנקרא "מפר תנועה מועד". האם תרצו שאתייחס לשני החלקים גם יחד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאת רוצה, אנחנו רוצים לסיים עם זה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> מכיוון שהטענות של הקורקינטים, לפחות לפי הרישומים שלי, נוגעות גם ל-3(ב) וגם ל-3(ג), אזכיר לוועדה שסעיף 3(ב) מדבר על זה שבמצב שבו בוצעה הפרת תעבורה ברכב שרשום על שם תאגיד, הקנס יהיה "פי ארבע", אלא אם כן עושים הסבה לנהג. אני רק מזכירה את הנושא שאנחנו עוסקים בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> והיום, בלי קשר לחוק הזה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> היום זה קיים בהסדר הפלילי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> "פי ארבע"? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כן, "פי ארבע". << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל היום האם זה קיים על חברות הקורקינטים? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למרות שאישרנו שיישבו איתם? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כן, מיד אני אתייחס, אני רק מזכירה במה אנחנו עוסקים. אזכיר גם לוועדה שהרציונל של הסעיף הזה, הוא למעשה לתמרץ את אותן חברות לעשות הסבה לנהגים עצמם. המטרה שלנו היא כמובן לא להכאיב בהשאלה לאף חברה, אלא שכל אדם יישא באחריות על מעשיו. לסעיף 3(ג) (1) נגיע בהמשך עם התיקונים שהוועדה ביקשה, ולמיטב הבנתי קיבלנו את כל הערות הוועדה ויישמנו אותן בהקשר הזה. סעיף 3 (ג) מדבר במנגנון של "מפר תנועה מועד", וכבר לא קוראים לו כך בהצעת החוק הממשלתית, שזו הייתה אחת מהערות הוועדה. באשר לטענות של חברות הקורקינטים, אגיד שמשרדי הממשלה השונים, וביניהם משרד המשפטים, קיימו מספר ישיבות ושיחות עם נציגי חברות הקורקינטים, ובתוך כך עמדתנו היא שהמענה שצריך לתת במסגרת הצעת החוק הזו, ואני מדגישה הצעת החוק הזו, מורכב משני חלקים – החלק הראשון הוא שאנחנו נחריג, ונראה את זה עוד מעט בנוסח שאני אקריא, נחריג חברות של השכרות רכב, ולאו דווקא קורקינט, אלא רכב באופן כללי של השכרות רכב, ובכללן חברות הקורקינטים ממנגנון "מפר תנועה מועד", בשמו הקודם אני אומרת שוב; והחלק השני הוא שהממשלה הסכימה לבטל, לבקשת הוועדה שנבחן את זה, לבטל את ההוראה לפיה הגשת השגה אינה דוחה את מועד תשלום הקנס. זה יהיה בסעיף 8, אבל אני כבר אומרת את זה עכשיו, כי חלק מהטענות היו שאם הגשת ההשגה אינה דוחה את מועד התשלום, אז מרוץ הזמנים ממשיך והם חייבים לשלם, וברגע שזה "פי ארבע" הטיעון מובן ולא ארחיב. כן אוסיף ואגיד, ואם נציגת משרד התחבורה תרצה להמשיך, כמובן חוה מוזמנת, כי עמדת משרדי הממשלה נסמכת על כך שהטענות מעבר לתיקונים שכן הסכמנו לבצע, מקורן למעשה בפקודת התעבורה ולא בהצעת החוק הפרות תעבורה, שלמעשה מאמת את ההסדר שקיים בפקודת התעבורה, רואה בקורקינט כרכב, ומחיל את אכיפת עבירות התעבורה גם על קורקינטים. אני רוצה לציין, כי צריך לזכור שאנחנו לא מגדילים ראש בהפרות האלו, הגם שאנחנו מעבירים אותן ממשפט מינהלי, כי בסופו של דבר ישנן פגיעות בגוף שמתבצעות גם מרכיבה על קורקינטים, ולכן זו עמדת הממשלה. חוה, האם תרצי להוסיף משהו בהקשר הזה? << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> לא, הדברים די נאמרו. הדיון על "פי ארבע", הוא דיון ראוי שאפשר לקיים אותו גם אם יש מחלוקת על המסקנה, אבל בכל מקרה, זו לא המסגרת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סליחה שאני קוטע אותך, אבל זו כן המסגרת מכיוון שעכשיו הוועדה מתבקשת לאשר סעיף שלמעשה מאמץ או שואב את אותו הסדר שקיים בפקודת התעבורה גם כאן, ולכן צריך להסביר לוועדה את התכליות שעומדות מאחורי האימוץ או הקביעה של ההוראה החדשה – וזה כן המקום. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אנחנו רואים את זה יותר כחלק מדיון - - - אם הוועדה רוצה, אני אתייחס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה רוצה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> ההסדר של "פי ארבע" נקבע לפי 15 שנה לפחות, כדי להתמודד עם הבעיה של דוחות שניתנים על כלי רכב שרשומים על שם תאגידים. המצב הזה שבו רכב רשום על שם תאגיד והתאגיד לא נוהג ברכב, התוצאה היא שהעבירה וההרשעה בה, גם אם הקנס משולם בשיח בין התאגיד לבין הנהג בפועל על ידי אחד מהם ולא משנה מי כי אנחנו לא בודקים מאיזה חשבון בנק יצא הכסף, ההרשעה עצמה נשארת "על הקרח", אף אחד לא מחויב בה, כי ברור שהתאגיד לא נהג בשום רכב, ולכן זה לא נרשם, הנהג שביצע בפועל את העבירה, לא קיבל הרשעה במרשם עבירות התעבורה שלו, ולא קיבל ניקוד היה וזו עבירה מנוקדת. המטרה הייתה לתמרץ את החברות להסב את העבירות, כך שהנהג בפועל הוא זה שהדוח יהיה על שמו, הוא זה שיורשע, הרישום ייעשה והמרשם תעבורה שלו ישקף את המציאות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> האם הסיטואציה שתיארת על ההסבה, היא רלוונטית גם לקורקינטים מבחינת הנקודות? << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> את יכולה לתת לי להשלים? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אנחנו לא דיברנו כאן בשום דיון על גופם של דברים. את מציגה את זה - - - << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אני באמצע הצגת הדברים לבקשת הוועדה, ואני אשמח אם יורשה לי להשלים. אמרתי שיש שתי סיבות שאנחנו רוצים את המידע הזה בגללן – אחת היא מרשם עבירות התעבורה, כי יש לעובדה אם לבן אדם הרבה הרשעות או מעט הרשעות ובאילו תאריכים, משמעות בכל מיני הקשרים; ודבר שני, אלו הנקודות. הסיטואציה שבה הדוח נשאר על שם תאגיד, כאשר אדם נהג בפועל, יוצרת אפליה פסולה בין אנשים שנוהגים ברכב שרשום על שמם לבין אנשים שנוהגים ברכב שרשום על שם תאגיד. ההבדל ברישום הבעלות איננו מצדיק הבדל בתוצאות הפליליות של העבירה שביצעו. קורקינט הוא רכב, הוא עונה להגדרת רכב. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מיקרו רכב. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> לא משנה הגודל שלו, הוא עדיין רכב. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כן משנה, שהרי את הקורקינט של ילד קטן בן שנתיים, את לא מחשיבה ככלי רכב, נכון? << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> קורקינט של ילד בן שנתיים הוחרג בצו ספציפי פקודת התעבורה, ולא עליהם מדברים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מעולה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> הקורקינטים שאנחנו רואים מסתובבים בכבישי ישראל ובמדרכות ומדי פעם גם בשבילי האופניים של ישראל. רק היום, עבר אותי קורקינט בכביש מהיר בירידה מגילה, כשלצד הכביש יש שביל אופניים והוא היה בכביש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את אומרת שקורקינט הוא רכב, נכון? << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> קורקינט הוא רכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל החרגתם רכב להשכרה, וגם קורקינט זה להשכרה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> נכון. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> הוא הוחרג. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> החרגנו גם אותו לעניין "מפר תנועה מועד", אמרתי את זה קודם. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אנחנו מדברים רק על ה"פי ארבע". << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> יש שם שני רכיבים – יש את ה"פי ארבע" קנס; ויש שם את "מפר תנועה מועד" ואת "מפר תנועה מועד" החרגנו, בין היתר בגלל הערות הוועדה וגם לאחר שחשבנו על זה וניהלנו איתם משא ומתן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חוה, חשוב לי אם תוכלי להתייחס לשאלת התכלית, כאשר אנחנו מדברים על הצעת החוק שכרגע מונחת על שולחן הוועדה. כלומר, בהינתן העובדה שמדובר על הפרות תעבורה ולא על עבירות, האם התכלית שעומדת מאחורי הכפלה "פי ארבע" של הקנס, עדיין תקפה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> התכלית עדיין תקפה, מכיוון שהן מרשם הפרות מינהליות ימשיך להיות מרשם; והן עבירות מנקודות ימשיכו להיות מנוקדות. ואם אתן דוגמה בולטת של עבירה שתהיה הפרה ושהיא נאכפת היום גם על ידי פקחים עירוניים, זה דיבור בטלפון בלי דיבורית. הסיטואציה שבה אין לחברות הקורקינטים תמריץ להסב, תוביל לכך שאנשים שירכבו על קורקינטים מושכרים וידברו בפלאפון, לא יקבלו נקודות ולא יירשם הדבר בגיליון הפרות התעבורה שלהם, בניגוד למי שרוכב על קורקינט פרטי. זו תוצאה שבעיניי היא לא תוצאה ראויה. אני רוצה לומר שעוד ב-2008 כשחוקקנו את החוק הזה, ניסינו לחשוב על כל מיני רעיונות איך לתמרץ את זה, ואם היה לי תמריץ אחר מוצע ולא רק להגיד שיישאר כך ודוח הפלאפון יהיה רשום על שם החברה שמשכירה קורקינטים, הייתי מוכנה לשקול, אבל אין הצעה כזו גם לא מטעם, אלא אם כן פספסתי משהו בכל ההתכתבויות והשיח. לכן, אנחנו חושבים שהדבר הזה חייב לקרות. ישנם הרבה תאונות בקורקינט והרבה נפגעים. עמדת השרה היא שצריכה להיות אכיפה משמעותית ויעילה לכל הרוכבים בשווה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני אבקש את תשומת הלב שלכם לחמש עד עשר דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לך את זה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> כמה יש לי? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> דברי קודם כל ונראה. אולי את יכולה להסביר לנו את זה בדקה. רק אל תשכחי שדיברנו על הבעיה מספר פעמים, זה לא שהתחלנו הכול מאפס. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> קודם כל, אני רוצה לתקן מבחינה עובדתית את הדברים שאמרה היועצת המשפטית של משרד התחבורה ואני אסביר – היא נתנה לך כדוגמה לחשיבות הקנס של "פי ארבע" את הסיטואציה שבה אדם רוכב עם קורקינט ומדבר בפלאפון. תאמר לך היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי, שאין על ההפרה הזו נקודות. אנחנו קודם כל מתייחסים לסיטואציה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דווקא היא? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מכיוון שהם יאכפו את זה. שאלת למה חמש דקות, מכיוון שאנחנו היינו כאן בחודש דצמבר בתקנות שאתה העברת, ושם היו שלושה נושאים לפחות שביקשת ואמרת למשרדי הממשלה ובעיקרם למשרד התחבורה, שאתה מבקש שיסדירו את עניין הנוהל, את עניין ההסבה ואת עניין לוחיות הרישוי, מכיוון שאם אנחנו לא יודעים איך ההסבה תהיה, אנחנו לא יודעים שנצליח לעשות הסבה. אני לא אצטט מילה במילה, אבל הם אמרו לך שאין בעיה והדברים יוסדרו עד 1 באוגוסט. החקיקה הזו כולה כרוכה אחד בשני ובשלישי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא לא נכנסת לתוקף מיד. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זו לא נכנסת לתוקף מיד, אבל הרפורמה שאתה קידמת, אמורה להיכנס ב-1 באוגוסט והמודל הזה יחול כשהצעת החוק הזו תיכנס לתוקף. כיוון ששום דבר ממה שביקשת, המצג שנוצר בפניך לפיו יסודרו העניינים האלה ואנחנו נדע איך תבוצע ההסבה של הנוהל, מה יהיה עם לוחיות הרישוי ומה יהיה המנגנון הטכנולוגי – שום דבר ממה שנמסר לך לא התקיים, ולכן אנחנו ממש לפני שוקת שבורה. בזמנו, בדצמבר, אף אחד לא הציף את עניין "פי ארבע", שזה עניין של כלכלה, כי בסוף יש כאן חברות שהם עסקים קטנים בהיקפים שלהם. החברות האלו מתקשרות בממוצע בעלות של בין 15 ל-25 שקלים למשתמש, משהו כמו מיליון נסיעות בחודש. מתי מטילים קנס מינהלי? כשאתה רוצה שההפרה לא תהיה הפרה משתלמת. זאת אומרת שאם הם משלמים 1,000 שקלים על הפרה, וההתקשרות היא בממוצע 20 שקלים, זאת אומרת שהקנס הוא כבר פי 50 מעצם ההתקשרות. ההפרה כאן היא לא הפרה משתלמת. למה להכפיל את זה פי ארבע, כאשר זה ילך על חשבון החברות האלו, כשלא מדובר בעובדים שלהם או במשתמשים קבועים שלהם, אלא בעוברי אורח מזדמנים, כאשר החברות האלו נמצאות במקום שבו שולי הרווחיות שלהן מוגבלת. לא סתם יצאה חברה אחת מישראל, ואם ימשיך ההיבט התיירותי כמו שהוא עכשיו, לא יהיו כאן עוד חברות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דוד, יש צדק בדברים האלה. אי אפשר להגיד שלשכור רכב זה כמו לשכור קורקינט לנסיעה של 2.5 דקות. גם כך הקנס הוא 1,000 שקלים או 500 שקלים, אז אם תכפיל את זה עכשיו כפול ארבע - - - אי אפשר להגיד ששכירות של רכב לשלושה ימים, זה כמו שכירות של קורקינט לרבע שעה. יש צדק. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אבל זה לא שאין פתרון. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מרגנית, אתם לא הצגתם פתרון, וכל מה הבטחתם ליושב-ראש הוועדה שיתקיים, לא התקיים ולא יתקיים עד 1 באוגוסט, עם כל הרצון הטוב ואני בטוחה שגם אצלכם יש. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אנחנו ביקשנו לשמוע את עמדת משרד התחבורה בעניין "פי ארבע", ונמסר לנו על ידי היועצת המשפטית שעמדת ההנהלה היא שלא לדעת בעניין ה"פי ארבע". אף אחד מהם לא הגיע לשום דיון למשרד התחבורה. האם משרד התחבורה אדיש לתעשיית הקורקינטים שמפחיתה פקקים ועומסים? זו שמאפשרת לאנשים שאין להם רכב פרטי ואין לכולם רכב פרטי, אז אם יש כזו אדישות למשרד התחבורה, אנחנו פונים לחברי הוועדה שיעזרו לנו. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> האם אני יכולה להתייחס ל"פי 20" שנאמר פה? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> "פי 50". << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אנחנו באכיפה פלילית ובתחליף לאכיפה פלילית, אנחנו לא בעיצומים כספיים. אין קשר בין גובה הקנסות לבין התועלת הכלכלית מהעבירה. הקנס שמוטל על עבירת מהירות איננו שונה מהקנס שניתן למי שנוסע ברכב ישן נושן ששווה 5,000 שקלים לבין מי שמבצע את העבירה במכונית פאר ששווה 400,000 שקלים – שניהם יקבלו את אותו הקנס. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כן, אבל אנחנו מדברים על תמריץ של חברה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> התמריץ הזה קיים היום גם בהסדר הפלילי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים על התמריץ. אם על התקשרות של לקוח של 15 עד 20 שקלים, יש לי עכשיו קנס על 1,000 שקלים שאם אני לא אמצא את האדם, הקנס יושת עליי, אז יש לי תמריץ מספיק כדי למצוא את הבן אדם. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני אשמח להתייחס לזה. אנחנו עוסקים באכיפה שהמשמעות שלה, ואתם מבינים את זה הרבה יותר טוב ממני כי הציבור פונה אליכם, היא דיני נפשות. זו המשמעות של האכיפה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ודאי שזה דיני נפשות. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> החברות האלו, במחילה, נכנסו לעולם הזה בידיעה שהאכיפה הזו חלה עליהם. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לא נכון, את טועה ואת מטעה אותם. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אז תתקני אותי אחרי כן. לשיטתי, גם את לא דייקת בחלק מהדברים, ואני לא אתקן אותך. החברות הלו נכנסו לעולם הזה בידיעה שהאכיפה הזו חלה עליהן. הגורם שהשתנה מאז שהצעת החוק הזו פורסמה, הוא העניין של לוחות הרישוי שייכנס לתוקף ולא אציין תאריך כי אני לא עוסקת בזה. זה לא שהשארנו אותם ללא מענה, כי יש מענה והוא הסבה. מה צריך לעשות לצורך ההסבה? לאתר את הנהג. היעלה על הדעת בעיני הציבור שיושב כאן כציבור לאו דווקא כנבחרי ציבור, שמישהו נותן למישהו רכב אמנם קטן אך יכול לגרום נזקים, קורקינט שדורס אותי 1.56 מ', יכול לגרום להרבה נזקים - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בגלל זה הם ימצאו את הבן אדם, אחרת הקנס יהיה עליהם. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> היעלה על הדעת שאנחנו נסכים לזה שהם לא יהיו מסוגלים לאתר? לא יעלה על הדעת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> קודם כל, כן יעלה על הדעת. יכול להיות שבעבירה הספציפית אחת לא מצאו, למרות שצילמו את תעודת הזהות וזה לא זה, אז לא ימצאו את הבן אדם. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בסדר, זה לא הכלל, ולכן התמריץ הוא פשוט זה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> יש מיליון נסיעות בחודש. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הבנתי, אבל למה פי ארבע ולא פי 18? << דובר >> יובל שפיצר: << דובר >> כי אנחנו מעתיקים מנגנון קיים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הבנתי, אז אני אומר לך שהמנגנון הקיים להשכרת רכב, הוא לא מנגנון קיים לאותו הדבר. אי אפשר להשוות בין לשכור רכב לבין לשכור קורקינט. << דובר >> יובל שפיצר: << דובר >> אנחנו מדברים על משהו שאמור להיות בשוליים של השוליים. המקרים שבהם לא ניתן לאתר, וגם אחרי זה אם פניתם לערר או שפניתם למשטרה ולא קיבלתם מענה, זה אמור להיות אפס. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מסכים אתך. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אתם מבחינתכם יושבים במשרדי הממשלה ואומרים שזה בשוליים שבשוליים, אבל מבחינת הגופים הקטנים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לדעת, מה החלטנו בתקנות? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם אמרו לך שיהיה נוהל לגבי הסבה, שיהיה פתרון לגבי לוחות הרישוי - - - כל הדברים האלה רלוונטיים, מכיוון - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך הם יסבו? אם אין נוהל הסבה, איך הם יסבו? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> דיברנו על הסבה. מי אמר שלא יהיה? החוק הזה ייכנס לתוקף שנה וחצי מיום הפרסום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד אז כבר יהיה פתרון לכל הבעיות האלה שהיא מדברת עליהן. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> ראשית, אף אחד לא אמר שיהיה. בוא נתנה, אם אפשר, את הכניסה לתוקף בעניין "פי ארבע" ביחס אלינו בקיומם של נהלים והסבות, ואולי זה יתמרץ את הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, את צריכה לענות על השאלות שלנו ולא להסתובב - - - כמה היום אתם מאתרים? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> היום אנחנו מאתרים בערך 90%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יש בעיה עם 10%? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתם לא מאתרים אותם? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> יש מספר דוגמאות למקרים שבהם לא מאתרים – זו יכולה להיות בעיה של GPS שהיום נפוצה מאוד בישראל, כאשר יש אי-מתאם בין ה-GPS לבין הדוח שמתקבל על ידי הרשות המקומית; זה יכול להיות בגלל שהאופניים נזרקו איפשהו; זה יכול להיות כי הסריקה לא מספיק טובה, משתבש איזשהו מספר או מישהו לא מעביר את המספר בצורה מדויקת, יש סריקה כי זה באפליקציה. אלו הן הסיבות, אבל גם אגיד שבפקודת התעבורה, יש החרגה על ה"פי ארבע", כמו למשל בעבירות החניה. יושב-ראש הוועדה אמר ב-2008 שישנן עבירות מסוימות שצריך להחריג מ"פי ארבע", ואמרו לו שירחיבו את הרשימה של ההפרות האלו, ולכן הוא הכניס לתוך החוק את עבירת החניה. זה יכול היה להיות בהחרגה גם לגבי הקורקינטים, אחרת זה יגמור את התעשייה. גם רכב אוטומטי פטור מ"פי ארבע". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לרכב אוטומטי, התקנות עוד לא אושרו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אז מה? אבל אנחנו לא נהיה הנהג. אם ברכב אוטונומי יש פטור - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סליחה על השאלה הטכנית, אבל איך מבצעים את ההסבה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> פונים למשטרת ישראל או לרשות המקומית - - - אני מציעה שהוועדה תשמע גם את עו"ד אמיר ליפשיץ ממשטרת ישראל לעניין ההסבה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך מבצעים את ההסבה? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> גם הרשויות המקומיות ידברו על זה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בהחלט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לומר לך דבר פשוט – עזבי לרגע את התקנות ההם. מחקנו את כל עילות ההשגה, אז תגישו השגה . << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני אגיש השגה ואז אני כפופה לשפיטה שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה את לא יכולה לענות לי על השאלה? תגישו השגה ותכתבו בה שיש בעיה טכנית, שהרי אם יש בעיה טכנית, אין ויכוח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעיה טכנית שיש לה הצדקה, כמו - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> ביטלנו את ההוראה שזה לא ידחה את מועד תשלום הקנס, כפי שאמרתי בתחילת דבריי. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הם אמרו שבאוטומט אנחנו צריכים שנה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סליחה, אני מבקש לדעת איך מבוצעת ההסבה, אולי זה יפתח לנו את הראש לחשוב על המגבלה הזו. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אמיר, בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אמיר, האם העניין הטכני יכול להסביר לנו מה קורה? << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >> בהחלט. שלום אדוני, שמי עו"ד אמיר ליפשיץ ואני ראש חוליית ייעוץ וחקיקה באגף התנועה. יש לנו במשטרה יחידה שלמה וגדולה מאוד, המרכז לפניות נהגים ארצי. המקרה של הקורקינטים, הוא מקרה פרטני, זה סוג אחד של רכבים, אבל יש אין ספור נהגים שפונים למשטרה וטוענים שלא הם אלה שנהגו, אלא מישהו אחר. לא אני, אלא הבן שלי; לא הבן שלי, אלא הסבתא שלי וכו'. יש אין ספור מקרים, ויש גם את חברות ההשכרה שפונות אלינו, יש המון חברות שהן גם לא חברות השכרה, אלא חברות שנותנות רכבים לעובדים שלהן, והעובדים שלהן מבצעים את העבירה והם פונים אלינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, אבל יש גם המון תחמונים של אנשים בעניין הזה, ואני לא מוכן לתת יד לתחמונים האלה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> גם אנחנו לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יבוא אליכם אדם שמכיר את הפקיד שלכם, ויגיד לו שהוא נותן לו את הקנס 1,000 שקלים ואז יבקש לא להגיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא יכול לעשות את זה, אין לו קשר עם חברה. << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >> זה החשש הגדול ביותר שלנו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אין לנו תקשורת עם הלקוחות שלנו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בשונה מחברת שכירות, ששם אפשר לעשות כזה דבר, אם בן אדם הוא עבריין, כאן זו חברה עלומה. באפליקציה הם שוכרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אין נקודות, אלה הפרות כמעט ללא נקודות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם 90% מצליחים להסב היום, אז אנחנו מדברים רק על 10%. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אבל זה עובד לשני הכיוונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם 10% זה לא אומר שהם ישלמו "פי ארבע". 10% האלה יפנו למשטרה ויבטלו להם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל ברור לך מה יקרה, אם הם לא מצליחים למצוא את ה-10% האלה, הם ישלמו "פי ארבע" והם יעלו את המחיר ללקוח על כל נסיעה של קורקינט. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> ברגע שהם יגישו השגה, מועד התשלום נדחה וידונו בטענות שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל, נעשה את זה בשלב כזה. אתם יכולים להגיש השגה, תגישו. אני רוצה שאתם תצהירו לפרוטוקול שאם יש בעיה טכנית אמתית, זו תהיה עילה לביטול. אתם צריכים לתת הנחיות לתושבים בעניין הזה. אחרי שהתקנות יבוצעו והכול, אני מבקש שתבטיחו לנו שבעוד שנתיים, אם משרד המשפטים יראה שיש בעיה אמתית בעניין הזה, אתם תביאו תיקון של החוק רק לעניין חברות הקורקינט. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אנחנו נבחן את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מבקש לשאול שאלת הבהרה את המשטרה – החשש הוא שמדובר באדם שעושה הרבה עבירות, אבל אם אתה תופס את הקורקינט בזמן אמת, אין עניין של הסבה בכלל כי תפסת אותו על הקורקינט. << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >> נכון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז לגבי העבריינים הכבדים שמשטרת ישראל מבצעת עבורם אכיפה, אין בכלל עניין של הסבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא קשור לעבריינים בכירים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הבעיה הזו היא גם ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו את העניין הזה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אבל לא טיפלת בעיקר העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גמרנו. ביטלנו את העילות. תגישו השגה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אבל אין נוהל להשגה. הגורם המרכזי כאן הוא לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זו הטענה זו? את יכולה לטעון כל טיעון, תטעני את הטענה הזו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הבנתי מה זה שאין נוהל. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> חבל לי שהיועץ המשפטי של המשטרה לא אמר באילו אחוזים מדובר ביחס לקורקינטים. אתה יצרת מצב שזה מצב העולם - - - << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >> אל תאשימי אותי בהצגת מצגים שהם לא קיימים, ואני מבקש לדייק. כשהיינו בדיון על פקודת התעבורה, כשזה תוקן והפכתם לרכבים, יושב-ראש הוועדה נתן הנחייה לשבת אתנו. המשטרה הזמינה אתכם לדיון אצלנו לא רק עם היועצים המשפטיים, אלא גם עם כל אנשי המקצוע, עם ראש היחידה שאחראי על כל ההסבות במשטרה וגם המפקד שלה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> ההמלצה שלו הייתה להחריג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - סיימנו את העניין. כיוון שביטלנו את העילות, אתם יכולים להגיש השגה, קודם כל נתחיל מזה. כעת, מה שאני רוצה שתבחנו לאור התקנות של הקורקינטים ולאור כל הנהלים שיהיו, אם באמת תהיה בעיה. אני מקבל את זה שיכולה להיות בעיה, אני לא אומר שלא, אבל אתם תביאו תיקון לחוק. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אנחנו פשוט לא נהיה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תביאו תיקון לחוק שמתייחס לעניין של הקורקינטים, אם יש בעיה. על זה אני צריך התחייבות שלכם לוועדה. גם את זה וגם לגבי העניין שאם יש בעיה טכנית אמתית לאתר, אז יהיה שיקול בעניין הזה. << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >> גם היום יש שיקול דעת לתובעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה את זה בהצהרה לפרוטוקול. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה שיקול? למה לא שברגע שיש תקלה טכנית - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כי זה תלוי איזו תקלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אני לא יודע מה הסיבה. אני לא יושב במקום השופט וקובע מה זה ואיך זה? הוא צריך לקבוע. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דוד, אני אומר לך את האמת, שאני חושב שיש פה היטפלות לכלכלה שבסך הכול היא כלכלה שיתופית טובה. נכון שיש בעיות ואפשר לעשות אכיפה, אבל זה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בפריז ביטלו את זה לגמרי. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מכיוון שזו "שירת הברבור" שלנו, אפשר - - עסקי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה בעיה בעסקי? האם זו בעיה להיות עסק בישראל? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אנחנו האויבים שלכם, כך אתם מתייחסים לזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> גברתי, יש מושג כזה שנקרא "כלכלה שיתופית". << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> שיתופי ועסקי זה שני דברים שונים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משה, אתה רוצה לדון על כל סעיף שעה? גמרנו את העניין הזה, קיבלנו החלטה וזה נגמר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> חוסלה התעשייה ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין בעיה. את רשאית להגיש השגה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בסדר, הם אדישים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז היא תגיש השגה והם יפסלו אותה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לא נכון. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> האם אתם, משרד המשפטים, אומרים שהם לא יפסלו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל אחת מהרשויות, יש כאן עשרות רשויות שיתעסקו עם זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אגב, לא שמענו את הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין צורך. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מה זאת אומרת? הם אלה שיאכפו את זה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> הן כפופות לנהלי האכיפה של המשטרה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> איפה הנוהל? אין נוהל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שהחוק הזה הולך לחול רק בעוד שנה וחצי. אתם עושים את עצמכם או מה? יהיה בינתיים ונראה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הצעת החוק הזו התחילה לפני למעלה משלוש שנים. זה הקצב של הממשלה, זה מה שיש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> רק שכחנו לציין שבדרך התחלפה הממשלה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אבל זו המציאות בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו את הסעיף. תקרא בבקשה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בסעיף 3(ב) לא היה כל שינוי. לעניין סעיף 3(ג), אני מיד אקריא, אבל אני רק מזכירה לוועדה את מה שהיא ביקשה – דבר ראשון, שלא נשתמש במונח "מועד" ולכן הורדנו את זה כמובן; דבר שני, שנקצר את תקופת המועדות ועשינו את זה, תיכף אני אקריא; דבר שלישי, שנמקד את המועדות בעבירות ובהפרות חמורות; והדבר שלישי, שנוודא שלא יכול להיות מצב של כפל על כפל. אלו היו הערות הוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וההחרגה של חברות ההשכרה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> את זה ביקשתם שנבחן וכבר התייחסתי לזה קודם. כמובן שהחרגנו. אני מקריאה את הסעיף – "3 (ג) (1) בוצעה הפרת תעבורה אשר שיעור הקנס בגינה הוא 500 ₪ ומעלה, ואשר קדמו לה שלוש הפרות תעבורה קודמות או עבירות תעבורה קודמות - - - " << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם תהיה בעיה, שיבואו אליך לאשר לוועדה שוב. הם לא יביאו תיקון בעצמם, מבחינתם מה אכפת להם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יביאו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הם לא יביאו, הם אדישים לתעשייה הזו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך שמשרד התחבורה לא רואה נכון את הקורקינטים ואת האופניים, ועובדה שהם גם לא מוכנים באוגוסט לחוק. תשאל אותם כמה אחוז כבר שמו לוחית רישוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום הם מאתרים 90%, וברגע שיהיו כל הפרטים האלה שיש בתקנות, הם יאשרו הרבה יותר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אילו פרטים? מה פתאום. זה יהיה בדיוק הפוך. עובדה שאף אחד ממשרד התחבורה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה שקורה, זו הטלת מס נוסף על אזרחי ישראל, זה הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה הטלת מס? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כי בסוף זה מתייקר. מאיפה הכסף הזה יגיע כפול ארבע? יגיע מהתושבים, מאנשים שאין להם רכב, אנשים שנוסעים פה ושם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הזה ייבחן בסופו של דבר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אבל מתי הוא ייבחן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאמרתי, תוך שנתיים. בין כה וכה החוק חל רק בעוד שנה וחצי. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אבל כשהחוק יחול, מה יקרה אם הנושא הזה לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא חייבים לקבל את הטענה שלכם ובזה נגמר הסיפור. תגישו השגה ותטענו את הטענה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> יהיו מאות השגות אם לא אלפים של השגות, כי יש מיליון נסיעות בחודש. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני אקריא מההתחלה – "3 (ג) (1) בוצעה הפרת תעבורה אשר שיעור הקנס בגינה הוא 500 ₪ ומעלה, ואשר קדמו לה שלוש הפרות תעבורה קודמות או עבירות תעבורה קודמות, בתוך תקופה של שלוש שנים רצופות אשר קדמו לביצוע הפרת התעבורה האחרונה, יהיה שיעור הקנס בשל אותה הפרת תעבורה גבוה פי שניים משיעור הקנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, ובלבד שהתקיים לגבי הפרות התעבורה הקודמות או עבירות התעבורה הקודמות המפורט להלן, לפי העניין. (א) לעניין הפרת תעבורה קודמת – התקיימו לגביה שני אלה: (1) שיעור הקנס בגין הפרה זו הוא 500₪ ומעלה; (2) ניתנה לגביה החלטה סופית להטיל קנס. (ב) לעניין עבירת תעבורה קודמת – לא חל עליה סעיף 30(ב) לפקודת התעבורה לעניין עבירת קנס חוזרת או נוספת, וכן התקיים לגביה אחד מאלה: (1) הוא שילם בשלה קנס או הורשע בביצועה; (2) הוא לא שילם בשלה קנס וחלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או בקשה להישפט לפי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, והוא לא הגיש בקשה כאמור או שנדחתה בקשתו כאמור. (2) סעיף קטן זה לא יחול על חברה שפעילותה העסקית העיקרית היא השכרת רכב; לעניין זה "השכרת רכב" – התקשרות בתשלום שבמסגרתה המשכיר נותן לשוכר זכות שימוש ברכב לתקופה קצובה. (3) בסעיף קטן זה – "הפרת תעבורה" – למעט הפרת חניה; "עבירת תעבורה" – למעט עבירת חניה." סעיף (ג)(1) לא תוקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש את ההתחייבות שביקשתי. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לעניין תיקון החוק במידת הצורך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לעניין הנושא של בעיות טכניות כאלו ואחרות שיבואו בשיקול. אתם יכולים לתת הנחיות לשופטים פה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אלה לא שופטים. בשלב הראשון, אנחנו מדברים על עובדי מדינה, וזו בהחלט סמכות מינהלית וניתן לתת להם הנחיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תנו להם הנחיות, וכיוון שמדובר בתיקון חוק של עוד שנתיים, תנו לנו את זה בכתב. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לבקשת יושב-ראש הוועדה, אני מצהירה ואומרת שכמובן עניינים טכניים ובעיות טכניות, כגון ובראש סדר המציאות של היום – שיבושי GPS ובמהלך מלחמה - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לא רק במהלך מלחמה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אמרתי "כגון". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא נתנה דוגמה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אז לא אתן דוגמה. יילקחו בחשבון לעניין בקשה מסוג הגשה או יש גם לנו לפני כן את המפנה במשטרה וכן הלאה, וכמובן גם לעניין הערר שלא הוזכר כאן קודם. בנוסף, אני אומרת לבקשת יושב-ראש הוועדה שאנחנו נבחן כמובן מחדש את עניין הקורקינטים במהלך תקופת היישום הראשונה של החוק, ובמידת הצורך נביא תיקון של חקיקה לפני ועדת הכלכלה בהקשר של חברות הקורקינטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. תנו לנו את ההתחייבויות האלו גם בכתב. אנחנו יכולים לעשות שימוש בהתחייבות הזו אם צריך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי הסעיף הבא, סעיף 5(א) שמתחיל בעמוד שבע ונמשך לעמוד שמונה, ונוגע להמצאת הודעה על החלטה להטיל קנס. אני אזכיר שהיה כאן דיון ארוך בעניין הדרך הנכונה להמציא הודעות קנס למפרים, כך שתובטח קבלת ההודעות האלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חשבנו לעשות את זה כמו בהוצאה לפועל, אבל הייתה פה הערה של מרכז שלטון המקומי. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> היו פה מספר הערות, אבל אולי אציג קודם את מה שתיקנו, ואם תהיה התייחסות, אנחנו נשמח כמובן. בסעיף 5(א) (1), כפי שאמר היועץ המשפטי לוועדה, אנחנו מדברים על סעיף של המצאת הודעה על ההחלטה להטיל קנס. בסעיף 5(א) (1) הוועדה ביקשה שנתקן את הסעיף שמדבר על המצאה בנוכחות המפר והמפקח, והוועדה ביקשה שנוסיף כאן שהדבר יתקיים אלא אם הדבר לא מתאפשר בשל נסיבות חריגות. אני אקריא את הסעיף המתוקן מהרישא, כדי שזה יהיה ברור לנוכחים – "5. המצאת הודעה על ההחלטה להטיל קנס (א) הודעה על החלטה להטיל קנס תומצא למפר באחת מאלה, לפי העניין: (1) במצב בו ההחלטה להטיל קנס ניתנה בנוכחות המפקח והמפר – במסירה לידי המפר, בסמוך לביצוע הפרת התעבורה, אלא אם כן הדבר אינו מתאפשר בשל נסיבות חריגות; לעניין זה – מסירה לידי המפר יכולה להיעשות גם באופן דיגיטלי לפי הוראות פסקה (2) ובתנאי שהיא נעשית באותו מעמד." למעשה מה שהוספנו כאן, זה את תיבת המילים – "אלא אם כן הדבר אינו מתאפשר בשל נסיבות חריגות", שזה מה שיושב-ראש הוועדה ביקש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי קובע מה הן אותן נסיבות חריגות? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> דיברנו על זה בדיון הקודם, והוועדה אמרה שמספיק לכתוב כך וזה ברור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בפועל, אני שואל גם את נציג המשטרה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> שיקול דעת מינהלי של המפקח, זה לא רק המשטרה, אלא כל מפקח. << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >> אם לדוגמה הוזעק השוטר בזמן רישום הדוח לאירוע מבצעי, והוא החל ברישום הדוח, הוא מודיע שהדוח יישלח אל האדם בדואר והוא לא יוכל לקבל אותו כאן כי הוא נאלץ לטפל כרגע במקרה הרבה יותר חמור מהפרת תעבורה, או עקב תקלה טכנית כמו לדוגמה שהמדפסת לא עובדת והוא החליט לשחזר לו את הדוח, הוא אומר לו שהוא יקבל את הדוח בדואר. אבל ברירת המחדל, לפי כל הפקודות גם כיום, היא שבמפגש בין שוטר לאזרח בביצוע הפרת תעבורה כשהשוטר מחליט לשחזר את הדוח, האזרח יוצא מאותו מפגש עם דוח ביד. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זה שיקול דעת מינהלי של המפקח באותו מעמד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כעת, המרכז השלטון המקומי – האם רצית לשאול משהו? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> תודה אדוני, שמי מירה סלומון מהמרכז לשלטון המקומי. מאחר שלא נכנסת הסוגיה של אכיפה של העמדת רכב וחנייתו, זה פחות רלוונטי לכאן וזה יותר לעניין הפרוטוקול להבהיר. יש לנו בעבירות של העמדת רכב וחנייתו מצבים שבהם עוברת ניידת עם מצלמה ניידת, וזה מבחינתנו כן אמור להיחשב כנסיבות חריגות, שזה לא כזה חריג. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זה לא בנוכחות, אלה לא נסיבות חריגות. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> יכול להיות מצב שבו אדם כן מגיע לרכב. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אבל אם היא עוברת - - - << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> יכול להיות מצב שהניידת עוברת והאדם כן נמצא ברכב. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני מבינה, אבל זה לא עונה על תנאי הנוכחות. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אז אני לא יודעת איך להתייחס לזה כי אם יוחלט להחיל את זה גם על העמדת רכב וחנייתו, כן נצטרך להבין מה המשמעות של זה. זה לא לעכשיו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> עוד מעט נביא קנס על זה שאתה נושם במדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לך שאין מס על חמצן, ובסוף יעשו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אי אפשר כל היום להתערב לאזרח, עוד ועוד חוקים ועוד רגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא רגולציה. בנושא של תאונות דרכים, זו לא רגולציה אלא שקנסות עוזרים, מה אני אעשה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> השאלה אם הקנס צריך להיות פי 200 או פי 50. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקריאי לנו את התיקון. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> האם אקריא את כל הסעיפים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, רק את מה שתיקנת, שהרי כבר הקראנו את הכול. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני אציין לפרוטוקול לגבי סעיף 5 (א) (2) שהוועדה ביקשה שנבדוק. סעיף זה מדבר על המצאה באופן דיגיטלי. הוועדה ביקשה שנבדוק האם יש צורך להפנות באופן מפורש לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים התש"ח-2018, ולאחר התייעצות עם המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה, עמדתם היא שאין הכרח. אם הוועדה תרצה בכל זאת, אין לנו התנגדות, אבל אין הכרח משפטי להפנות באופן מפורש. כך שגם את זה עשינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו משאירים ככה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לגבי סעיף 5(א) (3) לעניין המצאה בדואר רשום, אני מזכירה שהוועדה לא קיבלה את העניין של אישור המסירה, ולכן הורדנו את זה. דיברנו על חזקת ההמצאה, ובסופו של דבר לאחר שבחנו שוב את הערות הוועדה, החלטנו להישאר עם חזקת המסירה שקיימת כבר היום. יש צורך להקריא את זה כי זה לא הנוסח שהיה – "5. (א) (3) במשלוח בדואר רשום למענו של המפר הרשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; נשלחה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס בדואר רשום כאמור, יראו את ההודעה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה כאמור מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה." << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> יש לי התייחסות – ההוכחה על כך שהוא לא קיבל, האם זה מה שקיים היום גם בסדר הדין הפלילי? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כן, אותו הדבר אחד לאחד. החלטנו לחזור לנוסח של הכחול. אני קופצת כעת לסעיף 5 (ג) בנוסח הקודם, כאשר הוועדה רואה את זה כרגע כ-5 (ב), אז מחילה מהיועץ המשפטי לוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למעשה מחקתם את (ב). << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> מחקתי את (ב) כי העליתי את חזקת המסירה למעלה, כדי שתהיה צמודה לדואר רשום. לגבי סעיף 5 (ג), הוועדה ביקש שנשקול את ההערה שהושמעה כאן בוועדה על ידי נציג הסניגוריה הציבורית – האם נדרש להוסיף אפוטרופוס ידוע של אפוטרופוס לצד ידוע של הורה? אני אגיד שעשינו על זה התייעצות בתוך משרד המשפטים ביחד עם המחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה, ומה שנמסר לנו הוא שלרשויות האוכפות, כמו משטרת ישראל והרשויות המקומיות והמפקחים שם, אין גישה למידע של האם יש אפוטרופוס או לא, ולכן אין זה הגיוני וגם במידה מסוימת אולי לא נכון או לא ראוי להחיל עליהם חובה ליידע מישהו כשאין להם מידע האם הוא קיים או לא. אזכיר לוועדה שממילא חובת היידוע לא מאיינת את הקנס כשלעצמו. ולכן, ההערה הזו לא התקבלה, אין תיקונים לסעיף ולכן אני לא מקריאה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בהמשך לבקשת היושב-ראש, יש לי הצעה מקלה – שברירת המחדל תהיה "פי ארבע", אבל במקום שהם יצטרכו להביא חקיקה מתקנת אם הם רואים שזה לא עובד ושזה מכביד מאוד, שתהיה סמכות להוציא צו בעניין. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למי? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> למשרד המשפטים ולמשרד התחבורה. הרי לא יהיו כאן שלוש קריאות בשנה וחצי הקרובות, אנחנו מכירים את הקצב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מדובר על עוד שנתיים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בדיון הקודם אתה ביקשת לקצר את זה, וגם בעוד שנתיים לא יהיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, החוק יחול רק בעוד שנה וחצי, ולכן שנתיים זה הגיוני. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> דבר כזה אי אפשר לעשות בצו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לא יהיה ואפשר בצו. יש חקיקה שבה ניתן בצו לבצע את ההחרגה. אנחנו מבקשים - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שמה? שהשר יוכל להחריג בצו? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> במקום "פי ארבע". הרי לא תהיה חקיקה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> האם יש לכם התנגדות שלשר תהיה אפשרות בצו? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני לא יודעת לענות על השאלה הזו כרגע, אני צריכה להתייעץ עם המחלקה החוקתית אם יש התנגדות לדבר הזה בצו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> למה שתהיה להם התנגדות? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> עו"ד רובינשטיין, אינני יודעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא החרגה טוטלית, אלא רק במקרים שיש בעיה טכנית – זה הכול. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> שלא יידרש תיקון חקיקה ראשי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה יהיה בסמכות השר. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> יפעת, האם ההצעה שעל השולחן לא סותרת על סעיף 2 לחוק העונשין? סעיף 2 לפקודת התעבורה מאפשר להחריג. << דובר >> יפעת: << דובר >> צריך לבדוק את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איתי, האם השר יכול בסמכותו על ידי צו לדוגמה לצמצם מ"פי ארבע" לפי שתיים את החברות הספציפיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא קשור, זו לא הכוונה. אי אפשר להחריג לגמרי, כי אז אתם לא תאתרו את האנשים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> קודם כל, תמיד יש לנו את ה-1,000 שקלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק במקרים ספציפיים מסוימים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חבר הכנסת פסל, לשאלתך, אפשר לקבוע את ההסדר. לגבי ההצעה שהצעת, אפשר לקבוע את זה, אבל צו כזה כן צריך להיות בעיניי באישור ועדת הכלכלה. אני לא חושב שאתה יכול לאפשר לשר - - - << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה בערך מה שהיה - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אנחנו מבקשים לבחון את זה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה סותר את סעיף 2 לחוק העונשין - - - עשוי, עלול, אולי. אי אפשר לקבוע קנס ללא אישור ועדה פרלמנטרית, ולכן אישור ועדה זה הכרחי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז היועץ המשפטי אמר שזה יהיה באישור הוועדה. דוד, אני חושב שזה נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה, זה מקובל גם עליי, אבל רק לגבי עניינים ספציפיים ולא החרגה טוטלית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסוף זה נכנס למקרים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה בא לאישורך גם ככה, אז אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל צריך להבין מה הסמכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק במקרים טכניים שלא ניתן - - - במקום שהם יגישו השגה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זו לא החרגה, אלא התוויית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני באמת לא מבין אתכם, נכון שזה דורש קצת עבודה, אבל הרי בסופו של דבר אתם רשאים להגיש השגה על כל דבר. ביטלנו את עילות ההשגה, השארנו את זה פתוח ואתם יכולים להגיש על כל העניינים הטכניים האלה השגה - - - הם ייקחו את זה בחשבון, שהרי אף רשם לא יבטל הכול וייתן לכם ארבעה קנסות. לכן אני אומר שעשיתי את זה ברובד נוסף – אם יראו שהשופטים לא בסדר בעניין הזה ויש בעיה עם זה, הם יתקנו את החוק. מה אתם רוצים? אני לא מבין. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דוד, אם היו 50% שלא מוצאים, הייתי אומר לך שאלה פושעים ותסגור את החברות, אבל אם רק 10% - - - אם ב-10% את לא תקבלי שום השגה, כי הם לא יוכלו לעשות כלום. מה הם יעשו? אני שואל אותך שאלה – אם ב-10% לצורך העניין שהם לא מוצאים ועם זה אין מה לעשות, זה 10% מכורח הנסיבות של הפעלת קורקינטים שיתופיים, 10% לא מוצאים, אפילו מאיזושהי בעיה בתוכנה, או שסורקים את תעודת הזהות והיא לא נסרקה כראוי, זה דבר הגיוני. אם 10% האלה יגישו לך השגה, ולגבי כל ה-10% את תחליטי ב-100% לא לקבל את ההשגה, אז מה שיקרה הוא שהטלת "פי ארבע" על החברה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אתה לא יכול לדעת, וזה הוצג לך בצורה חד-ערכית מאוד. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא שאני חושב כך. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זה לא קשור אליי. אם אני הייתי מקבלת את ההחלטה, אני גם יודעת מה הייתי מקבלת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לי אין עם זה בעיה באמת. אם זה פותר לי אחרי כן את התיקון, למרות שאפשר לתקן והם יכולים להגיש, ההחלטה שלי עומדת בעינה ואתם תבדקו את העניין הזה, ואז אנחנו נכניס סעיף שאומר – "השר באישור הוועדה רשאי לקבוע מקרים ונסיבות שבהתקיימם שיעור הקנס כאמור בסעיף 3(ב) יהיה נמוך מ"פי ארבע" לעניין כלי רכב מסוג שייקבע." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ייקבע באותן תקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, באותן תקנות – זה הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאותו צו. עם זה אין לי בעיה. תבדקו את העניין, ואם כן נכניס את זה. האם זה פותר לכם את הבעיה? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה מקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם אתם מפחדים שהם לא יעמדו בהתחייבות של תיקון החוק? עד כדי כך אתם לא מאמינים למשרד המשפטים? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אדוני, אני בוגרת משרד המשפטים ויש לי אמונה שלמה במשרד המשפטים, אבל הבעיה היא לא משרד המשפטים, אלא עד שזה מגיע לקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פעם העברתי חוק ביומיים. כשהייתי יושב-ראש הקואליציה, עלה הנושא של הסוכנות היהודית, העברתי את זה ביום שני טרומית, וביום רביעי עבר ראשונה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בסדר, אבל לא בטוח כאן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר גם דברים כאלה, תלוי בדחיפות העניין, זה הכול. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לכם זה לא צריך להפריע, זה רק נותן עוד סמכויות לשרה, זה הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה שר המשפטים. האם צריך כאן גם מעורבות של שרת התחבורה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בוודאי שצריך, לכן אמרתי שעליי לבדוק את הנושא, ואינני מסוגלת כרגע להשיב תשובה מקצועית ומהימנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו ההחלטה כרגע. הנוסח שיפורסם יהיה לפי מה שאני אמרתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם התקנות האלו, ראוי שיהיו גם בהתייעצות עם שרת התחבורה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בוודאי שכן. אני גם אומרת שעל פניו הסדר כזה לא יכול להיות אך ורק לגבי הנתח המינהלי, אלא שהוא צריך להיות גם לגבי הפלילי וגם לגבי המינהלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה פתאום. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אין שום הצדקה שתהיה אבחנה בין המקרים. אם הם לא יודעים להסב במינהלי, הם גם לא יודעים להסב בפלילי. זו המשמעות של ההחלטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. לא צריך להתעצבן. תבדקו את זה ותתנו לנו תשובה. נעבור לנושא הבא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז אני כותב כאן שאתם תחזרו אלינו עם תשובה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אנחנו נחזיר תשובה. << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >> ייתכן וצריך גם את השר לביטחון לאומי? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני חושבת שצריך כאן הסכמה של שני הצדדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את ראש הממשלה אתם לא רוצים? << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >> לא אדוני, השר לביטחון לאומי הוא השר שאחראי על חוק ייעול האכיפה ברשויות המקומיות. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> נכון, צודק. צריכה להיות כאן הסכמה של כל השרים הנוגעים בדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, מה שאתם רוצים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שר האוצר גם. שר הכלכלה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> שר האוצר והכלכלה אינם נוגעים בדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תגישו השגות ונראה איך זה פועל. הם יתנו הנחיות לדיינים, ואם יראו שזה לא עובד, אז כמובן הם יתקנו את החוק, הם מתחייבים לזה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> רגע, אנחנו מבקשים סעיף הסמכה, ואני גם רוצה להגיד לך שאתה אומר "תגישו השגות", אבל כשיהיו אלפי השגות בחודש, אז עוד אנשים שיצטרכו לטפל בבירוקרטיה ואין הבנייה של שיקול הדעת. עכשיו אתה שולח אותנו לבתי המשפט עם כל כך הרבה בירוקרטיה, אז החברות האלו פשוט לא יפעלו בארץ. זה כמו Uber, אותו הדבר, זה מה שיקרה רק באלפים . << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> Uber לא פועל בארץ בגלל סיבות אחרות, ולא בגלל זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> Uber לא פועל ובגלל ש-Uber לא פועל, נגרם נזק לאזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כרגע זו ההחלטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש כרגע החלטה, ואם אתם רוצים תיקון, נראה מה התשובה שלהם. לי אין בעיה עם זה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם הסעיף מסמיך. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וברור שאם יהיה לכם נזק בעניין הזה, הם יצטרכו לתת התייחסות, זה לא יעבוד אחרת. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> נמשיך עם סעיף 8. אציג לוועדה את כל התיקונים שהוועדה ביקשה שנעשה, ואחרי כן אקריא את הנוסח. סעיף 8 בעמוד 10, עניינו בהגשת השגה על החלטה להטיל קנס, והתיקונים שנתבקשנו על ידי הוועדה להכניס הם כך – תיקון ראשון, לא להגביל את עילות ההשגה, כפי שהתייחס קודם יושב-ראש הוועדה; תיקון שני, לקבוע מועד של 45 ימים לקבלת החלטה בהשגה, תוך הבהרה שאין באי-קבלת ההחלטה במועד כדי לבטל את הקנס; תיקון שלישי, להוסיף הוראה לפיה במצב בו חלפו 45 ימים ולא התקבלה החלטה, מועד התשלום יידחה בהתאם; תיקון רביעי של הוועדה בהקשר הזה, הייתה לבחון האם ניתן לבטל את ההוראה לפיה הגשת השגה אינה דוחה את מועד תשלום הקנס. אגיד מה עשינו באשר לכך – לדעתי קיבלנו את כל הערות הוועדה, ביטלנו את עילות ההשגה בסעיף קטן (ב), שפשוט מחקנו; קבענו מועד של 45 ימים לקבלת ההחלטה כפי שהוועדה ביקשה והוספנו הוראה שבמידה שההחלטה לא נתקבלה בתוך 45 ימים, מועד התשלום יידחה ומחקנו את ההוראה לפיה אי-הגשת השגה לא דוחה את מועד תשלום הקנס. אני אקריא עכשיו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת לא דוחה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> הצעת החוק הממשלתית הציעה שאם מישהו הגיש השגה, מועד התשלום יעמוד בעינו ולא יידחה. אנחנו תיקנו את זה לבקשת הוועדה ומחקנו את ההוראה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שבכמה זמן זה נדחה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> עד קבלת ההחלטה בהשגה, ויש פרק זמן נוסף לתשלום. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כמה זמן? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> 30 ימים, ואני מיד אקריא. כפי שיש באותה תמונת ראי גם בערר. כלומר, אם הערר לא יתקבל, גם שם יש 30 ימים ולכן עשינו את זה באותו האופן. ברשות הוועדה, אני אקריא גם את סעיף 8 ואחריו את סעיף 9 ברציפות, כי אלו תיקונים שתואמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק את התיקונים בבקשה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> "8 (א) מפר רשאי להגיש לגורם מוסמך השגה על החלטה להטיל קנס (בחוק זה – השגה), בתוך 30 ימים מיום ההמצאה, ואם ההשגה היא מהטעם שהפרת התעבורה לא בוצעה בידי המפר לפי הוראות סעיף 27ב לפקודת התעבורה – בתוך 90 ימים מיום ההמצאה." התיקון שעשינו כאן, הוא שלמעשה "הקפצנו" את הוראות סעיף 27 ב שהיו כתובות ב"עילות", כי ביטלנו את העילות ולכן העלינו את זה למעלה. סעיף 27 זה סעיף ההסבה. סעיף קטן (ב) למעשה בוטל, כי זה היה הסעיף שקבע את העילות וביטלנו אותו. סעיף קטן (ה) שם לא היה קבוע מועד אז מחקנו אותו, ואת סעיף קטן (ד) ניסחנו מחדש. "(ד) (1) גורם מוסמך יחליט בהשגה ויודיע למפר בכתב על החלטתו, בצירוף נימוקיו, בהקדם ולא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת ההשגה; חלפו 45 ימים מיום קבלת ההשגה ולא התקבלה החלטה בהשגה יהיה המועד לתשלום הקנס בשל הפרת התעבורה 30 ימים מיום קבלת החלטה בהשגה. (2) מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1) אין באי-קבלת החלטה במועד כאמור כדי לבטל את ההחלטה להטיל קנס." זה סעיף קטן (ד) החדש, וסעיף קטן (ו) שקבע את זה שמועד התשלום לא יידחה, נמחק. אני עוברת לתיקונים שעשינו בסעיף 9, שעניינו מועד לתשלום קנס בשל הפרת תעבורה. בסעיף קטן (א) נדמה לי שגם אחד האדונים שיושב כאן העיר על כך, בסעיף קטן (א) הוספנו ברישא את האפשרות של הגשת השגה לעניין מועד התשלום, ואני אקריא אותו – "(א) מפר שנמסרה לו הודעה על החלטה להטיל קנס ישלם, בתוך 90 ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה כאמור, אלא אם כן הגיש השגה או ערר. (ב) שילם מפר את הקנס בשל הפרת התעבורה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את ההחלטה להטיל קנס בעניינו כהחלטה סופית להטיל קנס;" כאן מחקנו את החלק שאומר - - - ניסחנו את זה מחדש בהתאם לעניין שהשגה דוחה את מועד התשלום. הוועדה רואה כאן את הסיפא שמחקנו. היועץ המשפטי, האם להקריא את הסיפא שנמחקה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שנמחק נמחק, לא צריך להקריא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך להקריא את הסעיף בנוסח הסופי. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> הקראתי. כעת סעיף קטן (ד) – "(ד) לא שילם מפר את הקנס בשל הפרת תעבורה כאמור בסעיף קטן (א), וחלפו המועדים להגשת השגה או להגשת ערר, ולא הגיש המפר השגה או ערר, רואים בהחלטה להטיל קנס בתום המועדים האמורים, כהחלטה סופית להטיל קנס; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מפר שהגיש השגה שלא במועד אך גורם מוסמך דן בה לפי סעיף 8(ג) או על מפר שבית דין לתעבורה החליט לדון בעררו אף שהוגש באיחור לפי סעיף 18(ג)." אלה התיקונים לסעיף 9. אפשר להמשיך או להעיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר דנו בזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל יש כאן תיקונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברנו על זה, ביקשנו את התיקונים והם מסכימים – האם יש מישהו שמתנגד לתיקונים האלה? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> הסוגיה של ההודעה בביצוע הפרת תעבורה, זה דומה למה שיש כשמדובר בעבירות תעבורה, וזו אחת העילות שבית המשפט העליון קבע בזמנו - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> רגע, האם את מדברת על 8 (ב)? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני מדברת על סעיף 9 ועל המחיקה של ההודעה בביצוע הפרת תעבורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה 9 (ב). << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זה כבר תוקן. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> המרכיב של ההודעה בביצוע הפרת תעבורה, הוא אחת הסיבות לכך שבית המשפט העליון קבע שאי אפשר לראות בקנס בגין עבירת תעבורה כאחד הפריטים שכלולים בפריט 11 לחוק תובענות ייצוגיות. כרגע, אתם למעשה מחקתם את המרכיב הזה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> מחקנו כיוון שאנחנו במשפט מינהלי, ובמשפט מינהלי כידוע לכולנו או לרובנו אין הודאה בביצוע עבירה. אנחנו בהפרה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> האם לכאורה לדעתכם הדבר הזה גורם למעשה לעבירה שהיא הפרה - - - לקנס בגין הפרה על עבירה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לעמדתנו לא. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני מעדיפה שתסבירי את זה בצורה ברורה יותר. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זה לא נכון מבחינה משפטית לדבר כאן בלשון של משפט פלילי. אנחנו במשפט מינהלי, וזה כבר תיקון שהייעוץ המשפטי לוועדה - - - << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לא הבנת את השאלה ששאלתי – האם לדעתכם - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> מירה, הבנתי. לדעתי התיקון הזה הוא תיקון של התאמה למשפט מינהלי, ואין בו כדי לגרוע מהותית מהפסיקה של העליון. האם הבנתי את השאלה נכון? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> כן. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני עוברת לסעיף 13. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 13 שעניינו מינוי חברי בית הדין לתעבורה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני מזכירה לוועדה כי סעיף 13 עוסק במינוי חברי בית דין לתעבורה וראש בית דין לתעבורה. בסעיף קטן (ב) הוועדה ביקשה שנשנה את המילה "בקיא" ונכתוב במקומה את תיבת המילים "בעל ידע או ניסיון" וקיבלנו את ההערה הזו. אציין גם כי קיימנו חשיבה נוספת בתוך משרד המשפטים, בעקבות הערות הוועדה לעניין הידע שנדרש כדי להיבחר, ולכן אנחנו מבקשים להקשיב להערות הטובות של הוועדה ולשנות את "הידע או הניסיון הנדרש" ל"דיני תעבורה" או ל"כללי המשפט המינהלי". שזה לא יהיה גם וגם, כדי להרחיב את מנעד האפשרויות של המועמדים. אקריא את הסעיף – "(ב) ראש בית דין לתעבורה או חבר בית דין לתעבורה יהיה אזרח ישראלי בעל ידע או ניסיון בדיני תעבורה או בכללי המשפט המינהלי והכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, באם מדובר בראש בית הדין, או לשופט בית משפט שלום, באם מדובר בחבר בית הדין." תיקון נוסף שעשינו כאן, זה תיקון לסעיף (ג) (3), זה לא תיקון שהוועדה ביקשה, אבל זה תיקון שמשרד המשפטים מבקש, כדי ליצור איזון בין נציגי חברי הוועדה שבוחרת את ראש בית הדין לתעבורה. אני אקריא את הסעיף – "(3) נציג ציבור שהוא משפטן הבקיא בדיני התעבורה, שימנה נציב שירות המדינה בהסכמת המנהל הכללי של משרד המשפטים." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה הסעיף שלגביו ביקש יושב-ראש, שעוד לא הגענו אליו. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זה הסעיף שהתייחסת אליו, אבל זה לא התיקון שביקשת. התיקון הנוסף שביקש יושב-ראש הוועדה כאן, זה שנוסיף הוראה שתבטיח בחירת מועמדים הן מהשוק הפרטי והן מהשוק הציבורי, זה הסעיף שכרגע עדיין נמצא בדין ודברים. עמדת המנהל הכללי שלנו, היא שלא צריך להוסיף כזה סעיף, כי הכלל הוא שבשירות הציבורי, כידוע לאדוני יושב-ראש הוועדה, שהמועמד הטוב ביותר ייבחר, וזאת מבלי לגרוע מכך שאנחנו הצהרנו ונצהיר שוב לוועדה שאין לנו שום כוונה, להפך, אנחנו מתכוונים במפורש לקיים גיוון תעסוקתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יהיה בחוק. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בסדר, אנחנו עוד מנסים לראות איך אפשר להכניס את זה, כך שדעת כולם תנוח, אבל המנהל הכללי שלנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלה לא שופטים, שימי לב, אלא רשות מבצעת, ולכן פה אני כן יכול להכניס את זה. אני לא קובע לכם אילו שופטים. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אבל כן יש להם סמכות שפיטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל לא שופטים. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> ורק הדין חל עליהם. לא חלה עליהם מרות אף אחד, זולת מרות הדין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו רוצים שזה יהיה ברור. אני לא צריך עכשיו את כל השופטים הטובים במשטרה, עובדי פרקליטות, אלא שאני צריך שיהיו גם עורכי דין מהמגזר הפרטי. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני אגיד שוב, שאין לנו כוונה שלא לעשות את זה, להפך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא צריך טובה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זו לא טובה, אנחנו מאמינים בזה בדיוק כמוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנה עובדה, שאתם כבר חודש וחצי לא החלטתם. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לא, אנחנו החלטנו. העמדה של המנהל הכללי שלנו היא שלא צריך להוסיף את זה, כי זה למעשה עלול לפגוע בבחירת המועמד הטוב ביותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, עזבו את הטיעונים האלה. הם טובים לעבודת דוקטורט אבל לא בפועל. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני אזכיר שוב לוועדה, שגם בבתי הדין אחרים של משרד המשפטים, נבחרים מועמדים מהשוק הפרטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה מעניין אותי מה קורה בחוקים אחרים החליטו. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זה רק מחזק את כוונתנו, זה הכול. בסדר. אז זו הנקודה שנותרה פתוחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איתי, למרות שאני לא רציתי את ההערה הזו, כמו שכתבת, אבל אני מוכן להוריד את התנגדות משרד המשפטים ולעשות משהו באמצע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אגיד מה אני הצעתי, כדי לתת מענה לבקשתו של יושב-ראש הוועדה – שבסעיף קטן (א) אנחנו נוסיף שהמינוי יהיה "ובכלל זה ימונו עורכי דין מקרב עובדי המדינה ומקרב מי שאינם עובדי המדינה". כלומר, לחדד שמדובר כאן גם על בחירה של חברי בית דין מקרב השוק במגזר הפרטי, מי שאינם עובדי המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השוטרים, האם זה נחשב עובדי מדינה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה עשיתי בזה? הם ימנו את כולם מהשוטרים. הנוסח הזה לא מתאים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז נוסיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם אין לזה תנאי סף? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> יש, הקראנו אותם כבר בדיונים הקודמים. << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >> אני מבקש שלא יהיה תנאי סף שהוא לא שוטר. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> חס וחלילה. היועץ המשפטי לוועדה, את הסעיף שאתה מציע אנחנו כמובן נבחן בשיתוף - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבחני עם מי שאת רוצה. גם לנו יש מה להגיד, לא רק לכם. עשינו הכול בהסכמות, אבל פה במקרה הזה כשאתם לא מסכימים, אין לנו ברירה. כתבנו במפורש עורכי דין מהמגזר הפרטי. תמצאו את הנוסח הנכון שיהיו גם עורכי דין, גם שוטרים, גם עובדי פרקליטות וגם עובדי משרד המשפטים, מה שאתם רוצים. צריך להיות שכולם יהיו שם. האם עורכי דין שעובדים בתחום, אין להם ניסיון לקבל החלטה?! לא צריך להיות שופט בבית משפט העליון. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> חס וחלילה. אנחנו לא חלוקים על העיקרון, אלא מסכימים איתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רק לא רוצים שזה יהיה כתוב בחוק. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אנחנו לא רוצים שזה יהיה כתוב בחוק, כי אנחנו חושבים שזה סותר את אופן בחירת המועמדים כרגע בשירות הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא סותר. יש גם עורכי דין טובים, כמו שיש עובדי פרקליטות מצוינים ויש עובדי משטרה טובים. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להעיר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> קבוצה אחת היא עובדי המדינה לרבות שוטרים; וקבוצה שנייה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם זה אומר שזה כולל עורכי דין פרטיים, כן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, ואם זה לא מספיק ברור, נתקן את הנוסח. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני דווקא חושבת שצריך פחות להדק את הנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכתוב מהמגזר הפרטי. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני אסביר מדוע – לדעתי, בסוף כולנו מבינים שמי שצריך להיבחר כאן, אלה המועמדים הטובים ביותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז רק עובדי הפרקליטות הם הטובים ביותר? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לא, זה ממש לא מה שאנחנו אומרים. אני מבקשת שוב להצהיר לוועדה ולפרוטוקול, כי אין לנו כוונה לבחור דיינים אך ורק מתוך עובדי המדינה או מתוך משטרת ישראל וכן הלאה, אבל אני מבקשת להגיד שהעיקרון הזה של בחירת המועמד הטוב ביותר, כן בעיניי לפחות ולא רק בעיניי, צריך להישמר. ולכן, הנוסח שמוצע כאן על ידי היועץ המשפטי לוועדה, בהחלט נשקול אותו יחד עם נציבות שירות המדינה ועם הגורמים האמונים על הדברים במשרד המשפטים, אבל שים לב היועץ המשפטי לוועדה, שהוא לא מותיר יותר מדי, הוא לא נוסח שמתייחס לזה כאל שיקול, אלא שהוא נוסח שמטיל חובה, וזה כן משהו שיכול לגבור על עיקרון בחירת המועמד הטוב ביותר, ולכן ייתכן שעדיף ללכת לכיוון של שיקול, אם אנחנו רוצים להגיע להסכמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאנחנו רוצים. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בסדר, אנחנו נבחן את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתייעצו כמה שאתם רוצים. אני רוצה שאתם תבחרו את המועמד הטוב ביותר, אני לא בא אליכם בטענות, אף אחד לא רוצה שתבחרו אנשים לא מתאימים, אבל זה צריך להיות מגוון. להגיד לי שאין מועמדים טובים - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זה לא מה שאמרנו, חס וחלילה. אמרנו בדיוק ההפך, ואני אגיד עוד פעם כי זה חשוב – אמרנו בדיוק ההפך – יש היום גם דיינים שאנחנו במשרד המשפטים בחרנו, שהם לא מתוך עובדי המדינה והם מצוינים לעילא ולעילא, כולל ראש בית הדין לעררים שאני מזכירה אותו בפעם שלישית לדעתי לפרוטוקול ועדה של הכנסת, אבל הוא דיין מעולה והוא לא הגיע מתוך עובדי המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, זו המגמה. תמצאו את הנוסח המתאים. זה לא שאתם עושים פה טובה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לא, חס וחלילה, אנחנו לא עושים טובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מציגים את זה כמועמד הטוב ביותר, וזו לא הכוונה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אנחנו מסכימים על העיקרון, אני אומרת את זה פעם עשירית לדעתי. אם היועץ המשפטי יסכים, אנחנו נדון על הנוסח, אם זה מקובל על יושב-ראש הוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו השאלה, מה העיקרון שיהיה מקובל על יושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה העיקרון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן איזושהי דקות – האם מדובר על חובה, או שמדובר על שיקול מבין השיקולים או שהמינוי ייעשה בשים לב לצורך למנות גם עובדים שאינם עובדי מדינה. אפשר לחשוב על כל מיני אפשרויות בעניין הזה. גם אנחנו שקלנו מספר אפשרויות בעניין בקשת יושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אומרים לשכת עורכי הדין? מה היא העמדה שלכם? << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> איתן סטולר, בנוגע לניסוח בעניין כל הגיוון מבחינת בחירת הדיינים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במקום שנסיים עם זה, כל דבר הם צריכים לברר. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לא נכון, תראה על כמה דברים הסמכנו ויש עוד רשימה של דברים שאנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתנו לכם זמן, אבל אתם - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> באנו עם תשובות לכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם רוצים, תלמדו להתפשר ולסיים. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אנחנו התפשרנו על הרבה דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, אני לא אומר שלא. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> תודה, זה מספיק לי ועכשיו שתקתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הייתם בסדר, וגם אני כבר דאגתי לכם לשש משרות בבית המשפט לתעבורה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אנחנו מודים לך מאוד. << דובר >> יובל שפיצר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי, זו נקודה שבה אין מחלוקת מהותית. כולנו מסכימים שצריך למנות מתוך מגוון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים להשאיר לוועדה את כל האופציות. זה מה שאתם רוצים ואני הבנתי את הדבר הזה. אולי תרשמו את הנושא של ההתאמה, אם אתם דואגים כל כך לזה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> להוסיף רכיב של התאמה, כמו "ובלבד שהוא המועמד הטוב ביותר" או משהו כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השיקול הוא לא מספיק, כי זה כאילו אתה נותן לוועדה להחליט מה שהיא רוצה, ואתה לא יכול לטעון שום טענה, אבל אני מסכים שצריך להיות מישהו מתאים, אין ויכוח על זה. אני לא מצפה שימנו מישהו שלא מתאים, זו לא הכוונה שלי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא אמור לגרוע מדיני המכרזים ומהעקרונות. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כן, אבל אם אתה מטיל חובה, אתה גורע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יגישו 100 מועמדים, ואף אחד מהם לא מתאים, אז היא לא יכולה למנות אותם. זה לא אומר שאין מתאים בחוץ שלא - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> חד-משמעית נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הבנתי את זה. תמצאו את הניסוח הנכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכול להיות שאם כך, עדיף שזה יהיה שיקול. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אגב, בגלל זה ורק כדי לסגור מעגל – אדוני יושב-ראש, בגלל זה גם הקשבנו בקשב רב בדיון שנעשה בוועדה וביקשנו לשנות כמו שאמרתי קודם שזה יהיה או דיני תעבורה או משפט מינהלי, כדי שיגישו כמה שיותר מועמדים גם מהשוק הפרטי. אם אדוני יושב-ראש הוועדה זוכר, דיברנו על זה די ארוכות בפעם הקודמת. שאלתם אותנו, ולכן לקחנו את זה בשימת לב, הקשבנו וועדה והגדלנו את מנעד המועמדים האפשרי, כי אנחנו רוצים שיגישו כמה שיותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נסח את זה באופן כזה שיהיו אנשים מתאימים. תמצאו את הניסוח. אנחנו לא מחפשים מישהו שהוא לא מתאים, אבל זה לא שהוועדה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, היא צריכה לשים גם עורכי דין פרטיים, גם שוטרים, גם עובדי משרד המשפטים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אם העניין יובא בחשבון, זה כן חזק יותר מאשר לכתוב בשים לב. בחקיקה יש כל מיני מדרגים, אז אם אנחנו אומרים שזה שיקול שיובא בחשבון, אני חושב שזה כן חזק מספיק. אני לא חושב שהסעיפים שנוגעים להעדפה מתקנת מתאימים פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זו לא העדפה מתקנת. "יילקח בחשבון". << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אנחנו נבדוק מול המנהל הכללי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם לבדוק. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בסוף אני חיילת קטנה ופשוטה, הן באזרחות והן בצבא. ממלאת פקודות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגידי למי שאומר – או שהוא יקבל את זה ככה, או שיקבל את זה חזק יותר. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני אעביר את המסר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנה, התפשרתי אתכם, אבל אתם תתנו לנו התחייבות שהכוונה שלכם היא למנות גם מהמגזר הפרטי. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני מוכנה לתת את ההתחייבות הזו עכשיו, כי כבר הצהרתי עליה 15 פעמים לוועדה, ואני אצהיר שוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם הנוסח מקובל? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> הנוסח עדיין לא מקובל, אבל אנחנו בנפש חפצה ובלב פתוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם ינסחו את זה בסדר ויהיו עורכי דין פרטיים לפחות ב-15 הראשונים שנבחרים. אחר כך, אני לא יודע מה יהיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נחזור לסעיפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איתי צריך ללכת, ולכן תחליף אותו עורכת דין נוספת מטעמו. ישנם סעיפים שחשוב לו להיות בדיון עליהם ויש סעיפים שפחות חשוב. ולכן, אנחנו נעצור עם הסעיפים האלה ונעבור לאחרים. כיוון שלא סיימנו, נעשה דיון נוסף ביום שני הבא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואני מזכיר שיש גם את עניין שיטת הניקוד ותוקף הניקוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה אני צריך לסגור עם חוה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> דיברנו על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הגענו לשום סיכום. חוה היא כמו נדנדה, אומרת כן ואחרי כן אומרת לא. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> חס וחלילה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אבל אמרנו שלמעשה הכול יהיה באישור ועדה? << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אני הבנתי שמסוכם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, זה הוסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש כאלה שאפשר לסכם מראש. למה צריך כל דבר עוד שנה- - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> האם אתם רוצים לסכם את העקרונות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העקרונות, נכון. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עיקרון אחד קיבלנו. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> שניים כבר קיבלתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחד אישור ועדה והשני שאתם תעשו שינויים - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> תיקוף של הניקוד ובנוסף במקרה שיש מספר הפרות, ייחשב רק הגבוה ביותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה כבר סיכמנו. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה אנחנו מחכים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לתוקף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> תקופת הצבירה. אנחנו הצענו את ההצעה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אנחנו הצענו הצעה שאנחנו לא מסוגלים לשנות את - - - אלא רק להפחית את מספר הנקודות. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בחצי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי כמה זמן? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כל שנה זה יתאפס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא לא רוצה כל שנה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> לא, מה שאני אומרת הוא שמנקודת ראות של נניח מי שלא ביצע את העבירה הזו בשנה האחרונה, הוא יקבל חצי מהנקודות. חצי מהנקודות זה כיוון שכדי להגיע לאמצעי תיקון צריך להגיע לרף נקודות, אז יהיו לו פחות נקודות וזה יעכב את ההגעה שלו לרף שמחייב אמצעי תיקון. << דובר >> יובל שפיצר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם ניקח את פרק הזמן של שנתיים, נניח שאחרי שנה זה יתאפס, אם לדוגמה אדם שעובר שלוש עבירות תעבורה בשנה, כשכל אחת מהן 10 נקודות למשל, אז לפי ההצעה הראשונה אחרי שנה הוא מגיע לקבל 30 נקודות שנמחקות לו, ואחרי שנה הוא עושה עוד 30 נקודות ובחלוף שנתיים הוא קיבל בסך הכול 30 נקודות, אבל זה לא הגיע ל-60 אף פעם כי זה נמחק באמצע. פה אנחנו מציעים למעשה אותו הדבר, שכל פעם לא ייספרו לו 10 הנקודות, אלא רק חמש, ואז בסוף השנתיים הוא יגיע לאותו מספר אם זה היה נמחק לו אחרי שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתנאי שהוא לא עשה את אותה עבירה שוב. << דובר >> יובל שפיצר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במשך כמה זמן? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> שנה. זה מה שאמרתי, וזה יחול על הכול, ולא רק על עד שש, אלא על הכול. << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> אז את נותנת להם פרס? << דובר >> יובל שפיצר: << דובר >> נכון יש פה הקלה משמעותית. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> נכון, תודה רבה. זה מה שאמרתי. << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> כי היום מצב הצבירה הוא שנתיים, מעל ארבע שנים, כי אם אדם מגיע ל-22 נקודות, יכול להיווצר מצב שמעל ארבע שנים הוא צובר את הנקודות ומקבל שני קורסים של נהיגה נכונה ולאחר מכן שלילה של שלושה חודשים, ואם הוא צובר את אותו דבר בתקופה קצרה של עוד פעם 36 נקודות, הוא הולך לתשעה חודשים שלילה, תיאוריה, טסט ומכון רפואי. כלומר, ממצב של ענישה, נקרא לזה "אמצעי תיקון" מחמירים, את למעשה אומרת שיעשו עבירות בטיחותיות ותקבלו פרס, כי הנקודות יימחקו לכם. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אתה עכשיו נגד זה? << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> אני רק מנסה להבין את ההיגיון. ממצב שאדם מקבל חבל תלייה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי, אתה נגד העניין? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> הוא נגד. << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> אני מנסה להבין את הלוגיקה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> הוא לא היה בדיונים קודמים. << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> אם את אומרת שאת מוחקת לו את הנקודות אחרי שנה והוא מגיע ל-30 או ל-60 נקודות, אז למעשה את אומרת לו שאת מעודדת אותו לעשות עבירות, לדבר בטלפון, לנסוע מהר ולא משנה עוד מה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני אסביר לך את הלוגיקה. אתה לא היית בדיונים קודמים ואני אסביר לך מה היה – הוועדה אמרה שברגע שאנחנו הולכים למנגנון של משפט מינהלי תחת מנגנון של משפט פלילי, מתוך כוונה מוצהרת שזו אחת התכליות המרכזיות של החקיקה הזו אם לא העיקרית, להגביר, לייעל ולטייב את האכיפה. אז תהיה כאן יותר אכיפה - - - << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> ותהיה פחות ענישה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> וכתוצאה מכך, תושתנה יותר נקודות, כי תהיה יותר אכיפה. שנינו מכירים את המצב שמתנהל היום בבתי המשפט לתעבורה. << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> אני מכיר, אבל את לא. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אדוני מכיר את קורות חיי? << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> את מופיעה בבתי המשפט לתעבורה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בכל מקרה, אנחנו נדלג על ההערה המיותרת הזו בעיניי. בכל מקרה, הוועדה אמרה שמכיוון שאנחנו עוברים למצב שבו יש פוטנציאל של השתת נקודות בצורה גדולה יותר, הוועדה ביקשה שנציע תיקון לשיטת הניקוד אך ורק לגבי הפרות תעבורה, ולא לגבי עבירות תעבורה, שאם יודע אדוני וקרא את הנוסח המוצע, אז יש גם מצבים שבהם אנחנו נשמר את ההליך הפלילי ולא נלך להליך מינהלי. משרדי הממשלה הקימו חשיבה בנושא, ומשרד התחבורה בא והציע הצעה שכוללת שלושה רכיבים – רכיב אחד מדבר על תיקוף שיטת הניקוד שקיימת כיום, כיוון שמשרד התחבורה אומר בעצמו שיש ניקוד היום שהוא לא משקף את המסוכנות של כל הפרה, עבירה ועבירה, ולכן עם המעבר למשפט מינהלי, אנחנו נתקף את זה יחד, כמובן משרד התחבורה יתקף, אבל אנחנו עומדים לרשותו בעניין. הרכיב השני, אמר משרד התחבורה שיאומץ ההסדר שקיים היום בפלילי, לפיו באירוע אחד אם תתבצענה מספר הפרות תעבורה, תיחשב לעניין אותו מפר אך ורק ההפרה עם הניקוד הגבוה ביותר ולא הכול. כלומר, אם אדם לדוגמה עבר באור אדום, עצרו אותו ומצאו שהאפוד הזוהר שלו לא במקום והוא גם נוהג בלי רישיון, אז הגבוה ביותר. << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> זה נדיר וגם קשה פרקטית ליישום. את יכולה לשאול את השוטרים. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> הרכיב השלישי שהוצג פה לוועדה, דיבר על זה שבהפרות תעבורה של עד שש נקודות, אנחנו נקצר את תקופת צבירת הנקודות משנתיים לשנה. משרד התחבורה בא מאוחר יותר ואמר שמתעורר איזשהו קושי יישומי לגבי הרכיב הזה, ולכן משרד התחבורה הציע כרכיב חלופי את ההצעה שאומרת, שבמצב שבו בוצעה עבירת תעבורה ולא בוצעה הפרה מקבילה בשנה הקודמת לה, אז הניקוד שיקבל אותו מפר יהיה מחצית מהניקוד. אלה הדברים שהוועדה ביקשה ואנחנו הסכמנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל, הכוונה היא לאותה עבירה במדויק ולא אותו פרק. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אותה עבירה, זה מקובל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דבר שני, לגבי העבירות מעוטות הערך – מה הניקוד המינימלי פה? << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> רף הניקוד המינימלי, הוא שתי נקודות וכמעט ואין שם עבירות. יש אולי אחת או שתיים. מבחינה אפקטיבית, זה מתחיל בארבע היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה זה ארבע? << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> אי-עצירה בתמרור עצור, לצורך העניין. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> חגורה - - - אני צריכה לבדוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם את יכולה שעבירות עד ארבע נקודות יבוטלו אחרי שנה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> הכול? גם לא חצי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אלה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אי-ציות לתמרור עצור, שזה רק אי-עצירה מוחלטת, כאשר זכות קדימה כן ניתנה, אבל הרכב לא נעל ארבעה גלגלים, יש גם נוסע לא חגור, כניסת רכב מסחרי לצומת שלא מהנתיב הימני, נוסע בגיר שהוא לא חגור במושב האחורי ונסיעה בלי אורות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. רגע - - - סליחה דקה זו שיחת טלפון שקשור לוועדה. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> רגע הפסקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - הנה, הוא אומר שאין בעיה גם עם מנסור עבאס. תשאירי את החוקים האלה בינתיים. בגלל החג של המוסלמים, אנחנו לא יכולים להצביע על חוקים, ולכן ביקשנו אישור להצביע השבוע. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> רצית הפרות עד ארבע נקודות. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אלה מספר הדוגמאות, ויש עוד כמה אחדים – אי-מתן זכות קדימה לרכב ביטחון, נסיעה בלי אורות - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> עמעום אורות גבוהים, עקיפה שלא מצד שמאל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלה עבירות פעוטות, האם אותן את יכולה לבטל? << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> לא פעוטות, אבל אלה עבירות שנחשבות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכוונה לפעוטות מבחינת ניקוד. << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> למשל נהג חדש לעקיפה מימין ארבע נקודות, זה אומר שהוא צריך לעשות תיאוריה מחדש ועוד שנתיים נהג חדש, סך הכול ארבע שנים. כלומר, המחוקק רואה את זה בחומרה אם הוא נהג חדש. האם יש אבחנה בין נהג חדש? << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> כן, אבל זה לא קשור לנקודות, אלא לעצם ההרשעה. גם זה היה אפס נקודות ויש עבירות שאין בהן נקודות, הוא עדיין - - - << דובר >> איתן סטולר: << דובר >> סתם לדוגמה, הרי אמרנו שיש דברים פעוטים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה את יכולה לבדוק? לפי כל הכללים שעכשיו סיכמנו ובנוסף תבטלו עד ארבע נקודות כל שנה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> לבטל את העבירות שיש עליהן ארבע נקודות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא לבטל את העבירות, אלא את הנקודות. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אני לא יודעת, אנחנו רצינו לתקף את כל המערכת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר. כל מה שאמרנו מקובל, רק תוסיפי את זה וסגרנו את הסיפור הזה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אני צריכה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תבדקי את זה. נלך לפי השיטות שדיברנו בהסכמות האלו. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> עד ארבע נקודות, מחיקת ניקוד אחרי שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי שנה, למחוק אותן ואת השאר אם הוא לא עשה את אותה עבירה, זה יוקטן בחצי. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> לא הבנתי. האם למחוק את התקנות שמחייבות את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, למחוק את הניקוד לאותו אדם. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אם אני עקפתי עכשיו מצד ימין ולא מצד שמאל, אחרי שנה תמחקי לי את הנקודות. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אז זה בדיוק מה שאמרו לי שאי אפשר לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבדקי את זה בבקשה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> זה מה שבדקנו, ולכן לא הבנתי מה אדוני שואל. זו הייתה ההצעה המקורית שלנו, ואחרי כן כשבחנו את זה הבנו שזה לא ניתן לביצוע מבחינת המחשוב, שזה כמו להוציא עמוד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איך אפשר לבטל לו על חצי? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אם מראש אתה מגדיר. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אפשר להגיד שעבירה שבמקום ארבע נקודות, שווה שתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה רק בתנאי שהוא - - - << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> בשנה הקודמת לא ביצע את אותה עבירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה אותו הדבר. מה ההבדל? אם הוא יכול לבטל את זה לחצי, הוא יכול למחוק את הכול. איך הוא יכול במחשוב לבטל לחצי ולא יכול לבטל לאפס? << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> זה שינוי של תקופת הצבירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נראה לי משונה מאוד. << דובר >> יובל שפיצר: << דובר >> יש הבדל בין השלב שבו רושמים את הנקודות, ואז יש איזשהו אלגוריתם שאומר כמה רושמים, לבין המנגנון שאומר מתי מוחקים. אלה שני מנגנונים אחרים – לגבי הראשון, אנחנו הולכים עכשיו לעצב אותו באופן שדיברנו עליו, ולגבי השני, לא. אני מציע אולי כפתרון, שבמסגרת החשיבה המחודשת על שיטת הניקוד, אותן עבירות של עד ארבע נקודות, אולי יעשו התאמה בהקשר הזה, כדי שיהיה צמצום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין בעיה. העיקר שנסיים את זה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> האם אתה מסכים לזה? מסכים שניקח את כל הרשימה של מה שיש לו עכשיו ארבע נקודות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברנו על זה שעכשיו אתם תבדקו וחלק תפחיתו. תבדקו גם את הנושא של מה אפשר לבטל בארבע הנקודות האלה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אנחנו נבחן את הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל תלכו לקראת. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אז זה במקום המחיקה אחרי שנה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אני מסכים. אבל אם הם לא יעשו את אותה עבירה עוד הפעם, זה ירד לחצי. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כן, זה ברור. לגבי הכול, ואותה עבירה, לא עבירה מקבילה – זה חשוב שיירשם לפרוטוקול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו צריכים להכניס את זה לחוק? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לא, זה בתקנות, ולכן זה באישור ועדה. זה מה שאיתי אמר בפעם הקודמת, שצריך כאן אישור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך להגיד תוך כמה זמן אתם מביאים את זה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> נכון, אנחנו ננסח עם הייעוץ המשפטי. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> נמשיך עם שתי ההגדרות שבסעיף 1. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד האוצר יצטרך להצהיר בישיבה הבאה, שהוא נותן לכם ארבע משרות פלוס שתיים. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> ארבע פלוס שתיים פלוס תקציב למשרד התחבורה בשביל שיטת הניקוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כל מה שצריך אין בעיה. בואו נתקדם. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני עוברת לסעיף 1 בעמוד הראשון. אזכיר שהוועדה העירה לגבי מספר הגדרות ואני אתחיל מההתחלה – ההגדרה הראשונה, היא ההגדרה של גורם מוסמך. הוועדה ביקשה שאנחנו נרחיב את העניין של גורם מוסמך, ואני רואה שהיועצת הממשלתית לשלטון המקומי לא כאן. הוועדה ביקשה שאנחנו נרחיב את האפשרות של להסמיך גורם מוסמך ברשויות המקומיות מעבר לעורך דין אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא הלכה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אזכיר שבייעוץ המשפטי לרשויות המקומיות, היועץ המשפטי של העירייה חייב להיות עובד עירייה, ולכן שם אין בעיה. לגבי המועצה המקומית, שם הוא יכול להיות, אומנם לא חייב, אבל יכול להיות יועץ משפטי חיצוני. לאחר התייעצות ממשלתית בנושא, לא ניתן לשנות את הדין הקיים בעניין הזה, כי הדין הקיים קובע באופן מפורש שיועץ משפטי חיצוני, ורק הוא, צריך לבצע את כל הפעולות המשפטיות שכרוכה בהן הפעלת שיקול, ולגורם מוסמך יש סמכות להפעיל כאן שיקול דעת לפי הצעת החוק. ולכן, העמדה הממשלתית היא שאי אפשר להרחיב את זה, ואנחנו גם סבורים שבשלב הזה, לנוכח העבודה שאני מבינה שגם אדוני השתכנע שבשלב הזה לא נכניס את החניות, אלא רק בהמשך, אז כרגע זה נותן מענה מספק. הבעיה, להבנתי, של הרשויות המקומיות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברתם איתה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> דיברנו עם משרד הפנים, והם אומרים כאן שזה גם מתואם איתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כשנכניס את החניות, נצטרך לראות אם נוצרת לנו בעיה מחדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא תהיה בעיה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זה יהיה אחד הנושאים לדיון. בהמשך אני אזכיר שבישיבה מיום 4 במרס, אני ציינתי שייתכן שנרצה להוסיף כאן הגדרה של מכשיר אכיפה, ומצאנו שאין בכך צורך ולכן אני רק מציינת את זה לפרוטוקול, לבקשת היועץ המשפטי לוועדה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> על איזו הגדרה דובר? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> דיברנו על הגדרת גורם מוסמך. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> הזכרנו את העובדה שכרגע זה הנוסח שנמצא. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> ואם יהיו חניות, נצטרך לדון בזה בהמשך. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> תודה רבה וסליחה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> היה חשוב לי שתשמעי שציינתי את עניין החניה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא אמרה שאי אפשר לתקן את זה כי כרגע חסר נושא החניות, וכשיהיה נושא החניות נתייחס שוב. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> תודה וסליחה שוב. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בסעיף 1 נוספה כאן הגדרה למערכת מקוונת ומיד אקריא אותה. היא הייתה קיימת בסעיף 19 והעלינו אותה לסעיף ההגדרות, בעקבות בקשה של הוועדה להתייחס לבעיה במערכת המקוונת לעניין הארכת המועדים. אקריא את ההגדרה – "מערכת מקוונת" – מערכת מחשבים שבאמצעותה פועל בית הדין לתעבורה ומתנהלים בה הליכים משפטיים בהתאם להוראות לפי סעיף 19(א);" אני ממשיכה לגבי הגדרת תובע, הוועדה ביקשה שנבחן את האפשרות להגדיר תובע באופן הבא – "תובע לפי כל דין", וההגדרה של הצעת החוק הממשלתית הייתה "תובע, כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי", ועמדת הממשלה הייתה שצריך למחוק את ההגדרה הזו. ולכן, הוועדה ביקשה שנבחן את ההגדרה "תובע לפי כל דין". עשינו התייעצות ממשלתית בנושא, והעמדה שלנו היא שזה בעייתי, כי זו הגדרה רחבה מאוד שעלולה לתפוס הגדרות שונות, גם כאלה שתתווספנה בחקיקה חדשה בהמשך. למשל, גם כיום יש הגדרה של "תובע" בחוקים שונים לעניין דיני משמעת; ונימוק שני הוא שיש היום חוקים, שבהם יש שימוש במונח "תובע" שלא הוגדרו, כמו למשל חוק רשות הספנות והנמלים התשע"ד-2004 או חוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968, ולכן אנחנו סבורים שאפשר להסתפק כאן ללא הגדרת "תובע". זה לגבי סעיף 1, אלא אם כתוב עוד משהו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, זהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם זה מקובל עליכם? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אמשיך לסעיף 2 רבתי שקובע את החריגים להליך מינהלי. אחד החריגים כאן קבוע בסעיף קטן (א) פסקה (2), והחריג הזה אומר "יתקיימו נסיבות המצדיקות לדעת תובע בהתאם להוראות סעיף קטן (ג)", ואנחנו למעשה מדברים על תיקון סעיף קטן (ג), שמפרט את הסעיף שהקראתי עכשיו, שזה נסיבות חריגות לדעת תובע שמצדיקות הגשת כתב אישום ולא הליכה בדרך המינהלית. "הליכה" בהשאלה כמובן. ההערה הייתה של הייעוץ המשפטי לוועדה, שביקש מאתנו שייקבע נוהל בעניין מה הן אותן נסיבות חריגות, והמשטרה הסכימה להתקנת נוהל כזה והסירה את ההתנגדות בעניין הזה. ולכן, תיקנו את הסעיף, כך שהוא אומר שבמקרים של משטרת ישראל, הנוהל ייקבע על ידי ראש חטיבת התביעות; וביתר המקרים, זה ייקבע על ידי ראש המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה. אני אקריא את הסעיף – "(ג) (1) ביצע אדם הפרת תעבורה וסבר תובע שהתקיימו נסיבות המצדיקות זאת המחייבות את בירור המשפט, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי, ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס. (2) כתב אישום כאמור יוגש בהתאם לנוהל אשר ייקבע לפי הוראות פסקה (3) ואשר יפרט את הנסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום וכן את השיקולים שיש לשקול לצורך קבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום כאמור, ובכלל זה: נסיבות מחמירות מיוחדות, מידת ההרתעה הנדרשת בנסיבות מסוימות, עבירות או הפרות מינהליות קודמות שביצע המפר ואי-תשלום קנסות שהוטלו על המפר לפי חוק זה. (3) נוהל לפי פסקה (2) ייקבע לפי הוראות אלה: לעניין הגשת כתב אישום על-ידי תובע מטעם משטרת ישראל – ייקבע הנוהל על-ידי ראש חטיבת התביעות של משטרת ישראל; לעניין הגשת כתב אישום על-ידי תובע מטעם רשות מקומית או על-ידי תובע שהוא עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 28 – ייקבע הנוהל על-ידי ראש המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה; (4) נהלים לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר המרשתת של משטרת ישראל או של משרד המשפטים, לפי העניין, בעברית ובערבית." עד כאן התיקון לסעיף 2 א רבתי (ג). << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כעת נעבור לסעיף 10. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> הגענו לסעיף 10 בעמוד 12. בסעיף 10 (א) ישנם שני תיקונים – אחד נוגע לתיקון שכבר דנו בו לעניין מועדי הגשת השגה וכן הלאה, זה תיקון שהוא נוסחי יותר ומיד אקריא אותו, והפסקה שנוספה היא פסקה 2 שמדברת על יידוע המפר טרם הוספת תוספת הפיגור. אם יושב-הראש זוכר, ביקשת שנוסיף את ההוראה שמנחה לשלוח מסרון למפר לפני שמוסיפים לו תוספת פיגור, אז הוספנו ואני אקריא ומיד אבהיר את מה שנדרש. "10. תוספת פיגור על אי תשלום קנס במועד לתשלומו (א) (1) קנס בשל הפרת תעבורה שלא שולם, כולו או חלקו, במועד לתשלומו כאמור בסעיפים 8(ד), 9(א) או 18(ד), לפי העניין (בסעיף זה – המועד לתשלום הקנס), תיווסף עליו תוספת פיגור בשיעור כאמור בסעיף קטן (ב)(1) (בסעיף זה – תוספת פיגור). (2) ככל הניתן, ישלח הגורם המוסמך לגבות את הקנס בשל הפרת התעבורה הודעה לטלפון הנייד של המפר, טרם חלוף המועד לתשלום הקנס, אשר תודיע לו על גובה הקנס, על המועד לתשלום הקנס ועל תוספת הפיגור אשר צפויה להתווסף באם לא ישלם במועד כאמור." זה הסעיף שהוועדה ביקשה שנוסיף. אבקש להבהיר לפרוטוקול שהסעיף הזה, לפי העמדה המשפטית של משרד המשפטים, לא מהווה הסדר שלילי במצבים בהם ירצה המרכז לגביית קנסות או גורמים מטעם רשויות מקומיות לשלוח מסרונים וולונטריים נוספים. כלומר, זה לא הסדר שלילי ואנחנו הוספנו את זה לבקשת הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. האם עשיתם פה את התיקון שהשתווינו לוועדת החוקה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כן, רק לפני כן אתייחס להערות לגבי 10 (א). << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> חסר לנו מהנוסח "ככל הניתן" זה דבר חשוב, ובלבד שיש בידי הרשות המוסמכת הפרטים להתקשרות, הכוונה לפרטי הטלפון. אני מזכירה שלרשויות המקומיות לא תמיד יש את הפרטים האלה. יש לנו נוסחים כאלה למשל בתיקון שנעשה לחוק שמירת הניקיון, גם שם כתוב גם "ככל הניתן" וגם "ובלבד שיש את הפרטים". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם אין את הפרטים, מה את רוצה שנעשה? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> במקרה הזה, לא נשלחת הודעה לפלאפון, לא נשלח מסרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תאתרו את הפרטים. אני לא יכול ללכת לקראתכם בעניין הזה, אני מצטער מאוד. תאתרו כמו שאתם מאתרים כתובת אם אתם רוצים לגבות ממישהו. פתאום אתם לא יכולים לאתר? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> טלפונים לא תמיד יש, וגם כשנדון הנושא הזה בוועדה, נאמר מפורשות שזה ייעשה רק אם יש, וזה חלק מהמשמעות של "ככל הניתן". << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כן, זה מה שהוועדה ביקשה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה חלק מהסיכום שהיה. הבעיה היא שכאשר יש בחוק שמירת הניקיון התייחסות גם ל"ככל הניתן" וגם ל"ובלבד שיש בידי הרשות המוסמכת הפרטים", רואים בזה איזשהו הסדר שלילי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מספיק, אתם צריכים לעשות מאמץ. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני אזכיר שהדיון בוועדה היה שזה לא במקום חובת המצאה, ולכן אתה הסכמת שנכתוב - - - להפך, אמרת שנכתוב "ככל הניתן". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני הסכמתי לזה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אם הסכמתי, אני לא עושה בעיות. בואו נתקדם. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כי זו לא חובת המצאה, אלא שירות. אתה אמרת את המילה "שירות". << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> וזה בנוסף למשלוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו כבר שאם הסכמתי, אני לא אחזור בי. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לנו אין התנגדות להוסיף את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תוסיפו. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> סעיף קטן (ב) תוקן בהתאם לסיכום עם ועדת חוקה, וזה אומר ששיעור תוספת הפיגור בפעימה הראשונה יהיה 30% מהקנס, ולאחר מכן זה יהיה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. זה למעשה נוסח שתואם לנוסח שקודם בוועדה הקודמת. אני אקריא את הסעיף – "(ב) (1) שיעור תוספת הפיגור יהיה שלושים אחוזים מהקנס בשל הפרת התעבורה או מחלקו שלא שולם, לפי העניין; (2) על קנס שלא שולם במועד לתשלום הקנס, כולו או חלקו, יתווספו בתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, בשינויים המחויבים; בפסקה זו, "דמי פיגורים" ו-"ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה." לגבי הסעיף הבא, סעיף קטן (ג), אני אזכיר שבישיבה מיום 5 במרס, ביקשנו להוסיף את ההוראה הזו, עליה הוסכם כבר בכנסת ה-24 שמסמיכה גורם מוסמך ברשות מקומית לפטור אדם לפי בקשתו מתשלום תוספת פיגור. אני אקריא את הסעיף – "(ג) גורם מוסמך לעניין החלטה להטיל קנס שניתנה בידי מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית כאמור בסעיף 27, רשאי לפטור אדם, על-פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגור, כולה או מקצתה, אם נוכח שהעילה לאי-תשלום במועד היא אחת מאלה: (1) נבצר מהמפר לשלם את הקנס בשל הפרת תעבורה במועד בשל סיבה שאינה תלויה בו; (2) הסיבה לחיוב בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות המדינה או של רשות מקומית. סעיף (ד) זה כבר סעיף אחר ואני ממשיכה אליו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> רגע, לגבי פסקה 1, האם יהיה איזשהו נוהל שיסדיר מדוע נבצר מהמפר - - - מה יילקח כשיקולים? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לא, זה די ברור לדעתי. אם נבצר מהמפר מלשלם, למשל אם הוא היה בצו שמונה מ 7 באוקטובר, אז כנראה יתחשבו בו. לא אמור להיות כאן נוהל. תחשבי גם שזו עילה די ברורה, וזו פעם ראשונה שאתם מעלים את זה. לא יהיה כאן נוהל, אלא שזה יהיה שיקול דעת מינהלי של אותו גורם. אני ממשיכה בהקראה – "(ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) תהיה בכתב והגורם המוסמך רשאי להחליט בה על-יסוד הכתב בלבד." לגבי סעיף קטן (ה), אני מזכירה שבמעמד הדיון ביקשנו גם להוסיף כאן את סדר הגבייה, ואני אעיר שסדר הגבייה דומה לסדר הגבייה שקבוע בחוק המרכז לגביית קנסות. אני אקריא את הסעיף – "(ה) סכום ששולם או שנגבה על חשבון קנס בשל הפרת תעבורה שהתווספה עליו תוספת פיגור, ייזקף תחילה לחשבון ההוצאות לנקיטת הליכי גביית קנס בשל הפרת תעבורה שלא שולם במועד לפי חוק זה, לאחר מכן לחשבון תוספת הפיגור ולבסוף לחשבון הקנס." עד כאן התיקונים לסעיף 10. לגבי סעיף 11 (ג) – גם פה בישיבה מיום 5 במרס התבססנו על הנוסח של הצעת החוק הממשלתית, ולכן גם כאן ביקשנו להוסיף את התיקון בעניין החלת פקודת המסים-גבייה. אני אקריא את הסעיף – "(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית כאמור בסעיף 27, ישולם לקופת הרשות המקומית; הוראות פקודת המסים (גביה) יחולו על גבייתו של קנס בשל הפרת תעבורה כאמור בסעיף קטן זה, שלא שולם במועדו, לרבות תוספת הפיגור לפי סעיף 10(ב)(1), כאילו הוא מס כמשמעותו בפקודה." << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעבור לסעיף 16. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כאן גם ציינו את זה במעמד הדיון, הייתה הערה של הייעוץ המשפטי לוועדה לגבי המועד להפסקת הכהונה, הקראנו את זה גם בדיון, וכעת אקריא את הסעיף – "(16) הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה – (א) חבר בית דין לתעבורה או ראש בית דין לתעבורה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר במסירת כתב התפטרות לראש בית דין לתעבורה, ולעניין ראש בית דין לתעבורה – למנהל הכללי של משרד המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חודשים מהגשת כתב ההתפטרות, אלא אם כן קבע ראש בית הדין לתעבורה או המנהל הכללי של משרד המשפטים, לפי העניין, מועד מוקדם יותר." << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> מה קורה עם סעיף (ב) (1)? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> כן, סליחה, אני מתנצלת. בסעיף קטן (ב) (1) הוועדה קיבלה החלטה שאנחנו כמובן הסכמנו לה, שהעניין של ההחלטה אם מתקיימות נסיבות להעברה מכהונה, תהיה למעשה החלטה של השר לאחר התייעצות עם האחראי על בירור תלונות, קיבלנו את זה וזה גם נעשה בחוק לטיפול בחולי נפש, כפי שאמרנו בדיון הקודם. אני אקריא את כל סעיף (ב) – הקראה "(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר בית דין לתעבורה או ראש בית דין לתעבורה, יעבירו שר המשפטים מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לאחר התייעצות עם האחראי על בירור תלונות, לכהן כחבר בית דין לתעבורה או כראש בית דין לתעבורה, או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק-דין סופי; בסעיף זה, "האחראי על בירור תלונות" – כמשמעותו בסעיף 14א(א) לחוק בתי דין מינהליים;" נראה לי שלא צריך להקריא את היתר. זה היה סעיף 16, וכעת נעבור לסעיף 27 – סעיף העוסק בהסמכת פקח או עובד רשות מקומית כמפקח. אזכיר שהיועץ המשפטי לוועדה שאל מדוע בסעיף קטן (א) כתוב "כולן או חלקן" באשר להפרות שלגביהן יוסמך הפקח, ואנחנו הסברנו שלא תמיד אותו פקח מוסמך לאכוף את כל הפרות התעבורה, אבל מכיוון שהיועץ המשפטי העיר בנוגע לזה, אז אין לנו התנגדות ולכן זה הנוסח שרואה הוועדה לשנות "לגביהן הוסמך" – אקריא את הסעיף – "27. הסמכת פקח או עובד רשות מקומית כמפקח (א) פקח שהוסמך לפי סעיף 3 לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה לשם אכיפת עבירות תעבורה בתחומי רשות מקומית, יהיה מפקח לפי חוק זה לגבי הפרות תעבורה שהן עבירות תעבורה המנויות בתוספת הראשונה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה, לגביהן הוסמך, ויהיו נתונות לו לשם אכיפת הפרות תעבורה לפי חוק זה, הסמכויות הנתונות לו לשם אכיפת עבירות תעבורה לפי סעיפים 4 עד 7 לחוק האמור בכפוף לחובות ולסייגים לפי אותם סעיפים." << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני מזכירה שאנחנו דיברנו על השאלה של עבר מול הווה, הוסמך לעומת מוסמך, כדי להבהיר שזה לא רק צילום תמונת מצב של מי שהוסמך ערב הצעת החוק הזו, לעומת מישהו שעכשיו יהיה מוסמך לאחר שהחוק הזה נכנס לתוקף, והשאלה אם הנוסח הזה מספק בסוגיה הזו. כי לגבי הוסמך, זה מתייחס לתוספת לחוק הייעול והאכיפה והפיקוח - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני לא רואה עם זה בעיה, כי לא כתבנו כאן "הוסמך ערב תחילת", אני חושבת שזה בסדר. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> כייעוץ וחקיקה פלילי, מה אתם חושבים? זה כתוב כך – "עבירות תעבורה המנויות בתוספת הראשונה לחוק האכיפה והפיקוח, לגביהן הוסמך". האם זה ברור לחלוטין שעכשיו שעברנו לשיטה של הפרות תעבורה, זה לא משנה? האמת, שגם בחוק ייעול אכיפה והפיקוח במסגרת התיקון העקיף, וזה לבקשת הוועדה, הכנסנו עכשיו התייחסות להפרות תעבורה גם לתוך הסעיפים, אי אפשר להפריד בין ערב החקיקה לבין מה שהוא אחרי שהחוק נכנס לתוקף. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> זה לא מנוסח כתקופת מעבר. אפשר להבין את זה. - - - עוד 20 שנה אם מישהו יקרא את זה הוא יגיד - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> נכון, זו לא נראית לי פרשנות סבירה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> גם החוק לייעול אכיפה ופיקוח מקבל על עצמו עכשיו גם עבירות תעבורה וגם הפרות תעבורה במסגרת התיקון העקיף, ואז זה פותר את הבעיה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זה נראה לי בסדר. בסעיף 28 (א) מסומן לי רק "הלאומי", ואני אמרתי את זה בעל פה. האם את חושבת שצריך להקריא? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, זה נוסחי. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> פשוט במקום "השר לביטחון פנים" זה "השר לביטחון לאומי". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש תיקון נוסף. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> הוא לא בצהוב, על התיקון הזה דיברנו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> התיקונים שהם לא צהובים, אלה תיקונים שהוקראו בוועדה, ורק הצהובים הם סעיפים שבהם נעשה תיקון. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> ניסינו לעשות חיים קלים, כדי שנוכל לזהות את מה ששונה. בסעיף 29 שעוסק במרשם התעבורה המינהלי, יש תיקון נוסחי שביקש הייעוץ המשפטי לוועדה, ואנחנו הסכמנו. אני אקריא את סעיף קטן (ג) – "(ג) גוף מהגופים המפורטים בסעיף קטן זה ימסור למשטרה, באופן מקוון, את פרטי הרישום: (1) מפקח או רשות אחרת המוסמכת להטיל קנס בשל הפרת תעבורה; (2) בית דין לתעבורה; (3) מי שמייצג רשות המוסמכת להטיל קנס בשל הפרת תעבורה בהליך משפטי לפי חוק זה; (4) גורם המוסמך לגבות קנס בשל הפרת תעבורה, ולעניין גביית קנס לפי חוק המרכז לגביית קנסות על אף האמור בסעיף 9 לחוק האמור; (5) גוף אחר שיקבע שר המשפטים לפי סעיף 36(ב); לעניין סעיף קטן זה "רשות" – כהגדרתה בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000." זה תיקון נוסחי, ואני לא רואה טעם לדון בו שוב. כעת אנחנו בסעיף 35 (א) בעמוד 24. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> יש את סעיף 31 שמפנה לתוספת השנייה, אני מזכירה שביקשנו התייחסות של משרד הרווחה לרשימת החוקים, ואני לא קיבלתי התייחסות. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> גם אני לא. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה נוסחי? זאת אומרת שגם אם זה יעבור אחר כך רשימה מתוקנת - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לא, זה לא נוסחי. אנחנו נצטרך לסגור את זה לפני כן. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני אנסה לתזכר אותם. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בסדר אין בעיה, נטפל בזה, אני כותבת לי. לגבי סעיף 35 א' רבתי, זה גם תיקון שהקראתי אותו במעמד הישיבה, ונקריא עכשיו כי כרגע זה מונח בפני הוועדה והיא יכולה גם לראות אותו – "35. החזר תשלום קנס – (א) החליט בית דין לתעבורה או בית משפט, לאחר ששולם קנס בשל הפרת תעבורה - - - ." << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> רגע, אבל אולי כדאי להקריא קודם את 35, את העניין של אישור הוועדה לתקנות של זכות העיון. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> נכון, סליחה. ברישום ששלחתם אליי, לא שמתי לב שאתם רוצים גם את 35 עכשיו. אין בעיה. סעיף 35, זכות עיון. הוספנו כאן לבקשת הוועדה שהתקנות בעניין זכות העיון, תהיינה באישור ועדת הכלכלה, ולכן אזכיר רק את סעיף קטן (ב) – "(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע הגבלות לעניין היקף הזכות ואופן מימושה." סעיף 35 א' רבתי, אני חוזרת – החזר תשלום קנס, אני מקריאה אותו – "35. החזר תשלום קנס (א) החליט בית דין לתעבורה או בית משפט, לאחר ששולם קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית כאמור בסעיף 27, לקבל ערר על החלטה להטיל קנס או ערעור על פסק-דין בערר כאמור, והורה על החזרת סכום הקנס ששולם, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות החוק האמור, בשינויים המחויבים, לעניין ריבית זו." דיברנו על זה כבר, וזו הייתה רק הקראה של הנוסח. לגבי סעיף 36, גם כאן יש תיקון נוסחי שביקש הייעוץ המשפטי לוועדה ולנו אין התנגדות. אני אקריא את סעיף קטן (ב), שם יש את התיקון – "(ב) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה – (1) גופים נוספים החייבים בחובת מסירה לפי סעיף 29(ג) או פטור לגופים המנויים בסעיף 29(ג) מחובת מסירת מידע לפי אותו סעיף; (2) אגרות בעד הגשת ערר לבית דין לתעבורה; (3) קביעת שיעורים או שיעורים מרביים של הוצאות ושכר טרחה, לבעלי דין או לעדים." זה סעיף קטן (ב), ובסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), אמרתי את זה במעמד הוועידה, שגם פה יש שינוי נוסחי של שם המשרד, מהשר לביטחון פנים לשר לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי שאר הסעיפים, איתי רוצה להיות נוכח. אז כעת אני מבקש שתצמצמו את הדיונים מחר באופן שבשעה 08:30 עד 10:00 תהיה הישיבה הראשונה - - - << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אני מתנצלת, אבל מחר בבוקר יש לי ישיבה עם חצי מהפרקליטות, שכבר דחינו אותה כי היא כבר נקבעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תתחילו ב-10:00, האם זה בסדר? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> מ-10:00 עד 13:00 אני ברצף ישיבות עם הפרקליטות. אני ממש מתנצלת, פשוט העברנו את הישיבה הזו וזה ברשות המשנה ליועצת - - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך להתנצל, אני רק שואל אם זה אפשרי, כי אני יכול לסיים את הסיפור הזה מחר. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> זו ישיבה שנקבעה לבקשת לשכת השר וכבר דחינו אותה פעם אחת בגלל לו"ז הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אם אתם לא יכולים. באיזו שעה את יכולה? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אנחנו אמורים לסיים ב-13:00, ואני מניחה שייקח לי לפחות חצי שעה להגיע לכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נספיק. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> יש גם דברים שהממשלה צריכה לחזור עם תשובות לגביהם – גם הניקוד, גם הנוהל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מה יש להם? אולי דבר אחד או שניים, לא יותר. טוב, אתם רוצים עוד שבוע, שיהיה עוד שבוע. אם תשנו את דעתכם, אעשה לכם מחר ישיבה של שלושת רבעי שעה ונסיים עם זה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> שלושת רבעי שעה, אני מסופקת אם נספיק, כי אלה הם הסעיפים הכבדים ביותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חווה אני מבקש שתנסחי לנו נייר על נושא הניקוד יחד עם איתי, כדי שנקריא את זה בוועדה. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> נייר התחייבות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, נייר סיכום שנקריא בוועדה. החוק ייכנס לתוקף עם סיום העניין הזה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לא, אמרנו שנפצל. החוק ייכנס לתוקף, אבל הניקוד לא יחול על ההפרות עד שלא יהיה את התיקון. זה מה שאמרתם בפעם הקודמת, ואנחנו הסכמנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אמרנו, אין בעיה. לא נתחיל הכול מאפס. אם את רואה שאת יכולה לתקן, מחר נשנה לכם את זה ואם לא, אז שבוע הבא. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בסדר, תודה רבה ושוב סליחה. אפשר גם ביום ראשון בשבוע הבא. << דובר >> חוה ראובני: << דובר >> אדוני, אני לא אוכל מחר מסיבות אישיות ופרטיות, אני מתנצלת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם קבענו מועד להצבעה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> אפשר גם ביום ראשון, אם נוח לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יום ראשון יש לנו כל היום - - - כמה זמן לדעתכם אנחנו צריכים לסוף? << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> לדעתי אני חושבת שעדיף שיהיו לנו לפחות שעה וחצי, כי אלה סעיפים כבדים. אני לא יודעת עד כמה אתה תפתח את הדיון, זה לא תלוי רק בי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אם נוכל נכניס את זה. << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו רוצה לומר משהו לפני שאני סוגר?! אוקיי, הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>