פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 424 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (2 ביולי 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חמד עמאר עודד פורר יצחק פינדרוס יצחק קרויזר נאור שירי חברי הכנסת: מירב בן ארי דבי ביטון סימון דוידסון גלית דיסטאל אטבריאן שלי טל מירון מירב כהן רון כץ צביקה פוגל אלעזר שטרן מוזמנים: דוריה גנות – רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר אוהד מרדכי – אגף תקציבים, משרד האוצר גולן בדיחי – אגף תקציבים, משרד האוצר עידו חי – אגף תקציבים, משרד האוצר דן נמני – אגף תקציבים, משרד האוצר עדי פרלמוטר – אגף תקציבים, משרד האוצר לירון סביון – אגף תקציבים, משרד האוצר מלסה ווסה – מנהל תחום תקציב, משרד האוצר ג'ו מיטל – מנהלת תחום תקציב, משרד האוצר שי ואזנה – סגן חשב בכיר גמלאות, משרד האוצר אוריאל דביר – אגף תקציבים, משרד האוצר צח בסל – אגף תקציבים, משרד האוצר חנוך ברש – מנהל תחום בכיר תקציב, משרד התיירות דרורית שטייניץ – סמנכ"לית, משרד ראש הממשלה מירב כהן – מנהלת תחום בכירה, משרד ראש הממשלה אליאנה רובנוביץ – מנהל תקציב ורכש, משרד התקשורת רימונה חן – מנהלת תחום בכירה תקציבים, משרד הכלכלה והתעשייה יום טוב רענן – סמנכ"ל תפוצות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות עודד לביאן – חטיבת תקציבים, משרד החוץ יוסי שבת – סמנכ"ל בכיר תקציבים, משרד הבינוי והשיכון אולגה בקשי – תקציבנית, המשרד למורשת אלון אטקין – ראש אגף בכיר כלכלה ופרויקטים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי רבקה ברנשטיין – מנהלת תחום תקציבים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיות דוד נחום – תקציבן, המשרד לשירותי דת קרן יצחקי פרוכטמן – מנהלת אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה גיא סמט – מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה אריק אוזן – מנהל תחום בכיר תקציבים, משרד העלייה והקליטה מור לו – יועצת מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי סופי כהן – רמ"ט מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי אבי חדד – מנהל תחום תקציבים ותכניות עבודה, משרד המשפטים אנאיס אלמסי – מרכז בכיר כלכלה, משרד האנרגיה והתשתיות יהודה כדורי – ר' חו' מאקו תקציב מ"י, המשרד לביטחון לאומי עמית שפייזמן – מנהל אגף בכיר תקציבים, המשרד לביטחון לאומי ענבל איפרגן – רמ"ד בקרה תקציבית כ"ה, המשרד לביטחון לאומי איציק לוי – רמ"ח מתנדבים כב"ה, המשרד לביטחון לאומי אסנת שרעבי – מנהלת תחום הסברה, הלשכה המרכזית לססטיסטיקה ריקי כדורי – ראש תחום בכיר תקציב תכניות עבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עינב חיים סייג – יזמת המנכ"לית חברת סילבר סטרים טכנולוגיות איריס שפירא – מובילת ראשון לציון בונות אלטרנטיבה אלה בן עמי – משפחות החטופים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2024 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. כמה הצעות לסדר בהמשך לישיבה הקודמת. נאור, בקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההצעה לסדר שלי פשוטה וגם צנועה - שני מיליון שקלים, זה הכל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תיכף תשמע למה. זה צנוע, נכון? היום אנחנו מעבירים סדר גודל של כמה, חברי חבר הכנסת בליאק? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מיליארדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מיליארדים. אתה יודע למה שני מיליון שקלים? הכי צנוע בעולם. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה המטרה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד את המטרה ולמה אני אומר דווקא שניים. אני מבטיח לך שיש לי מקור תקציבי. למה שני מיליון שקל? האם שמעתם על משרד החקלאות? אני מבקש לא להשתמש יותר במושג "משרד החקלאות". מה שמו של המשרד החדש? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המשרד לביטחון תזונתי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, הביטחון של המזון הגולמי. אדוני יושב ראש ועדת הכספים של כנסת ישראל, השטות הזאת, החוצפה הזאת עולה שני מיליון שקלים. מה זה הדבר הזה? מילא אתם משנים את השם - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא המקרה הראשון בממשלה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, החלפתם את ביטחון הפנים בביטחון לאומי, והוספתם למשרד לנגב גליל את החוסן הלאומי. זו שערורייה, זו חוצפה. לתת לילדים בגן עלמה 200,000 שקל בשביל מיגון כדי שלא ילמדו במקלט – זה לא, אבל לשר החקלאות בשביל הביטחון של הטחינה הגולמית שלו – זה כן. זה סדר העדיפויות, שני מיליון שקל בשביל טחינה גולמית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נאור, אני מסכים לחלוטין עם כל מה שאמרת. אני רוצה לתאר לך, אדוני היושב ראש, את הסיטואציה שהייתה אתמול. באנו לדיון על בעיות המפונים בצפון, על אלה שמשכירים דירות ועל אלה ששוכרים דירות בצפון, על כך שהשוק פרוץ לחלוטין, ובאיזה שהוא שלב מצאתי את עצמי בסיטואציה שכמרכז האופוזיציה בוועדה אני מנהל את הדיון. מכל מיני סיבות הקואליציה בחרה, ואני לא מאשים כרגע, לא להיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא תכננתי לא להיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע מה תכננתם, אם יש לכם תכנון בפעילות שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר עלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה למצוא פתרונות, כי אנחנו רוצים להניח מסקנות על שולחן הכנסת. ביקשתי ממשרד האוצר שתוך שבועיים יבוא עם פתרונות. אני מאוד אשמח אם תקבע דיון המשך עד סוף כנס הקיץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אדבר איתך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כשהייתי צריך לסיים את הדיון כי בסדר היום נקבע עוד דיון, לא ידעתי מה לעשות, הקואליציה לא הייתה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני הייתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשלב ההוא לא היית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יצאתי לנשיאות וחזרתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא ידעתי אם לסיים את הדיון, אם להמשיך את הדיון, אם לצאת להפסקה. אני לא יודע איך אתם מנהלים, אין לי מושג, ואת זה ראינו אתמול במקרה של שחרור העצורים. ככה לא יכולה להתנהל ועדת הכספים. קחו את זה לתשומת ליבכם. אני רוצה להתייחס לנושא הדיון במקרו לפני שנכנסים לפרטים, ואני מבקש לתת לנו את האפשרות למצות את הדיון כי יש פה הרבה מאוד כסף בעת המלחמה שאנחנו חייבים לברר לאן הוא הולך ומדוע. אני רוצה להתייחס למושג "עודפים מחויבים". מה אומרים לנו? אין לכם ברירה, מדובר בעודפים מחויבים שהממשלה התחייבה עליהם ואתם צריכים לאשר כי אתם רק חותמת גומי. אז לא, אנחנו לא חותמת גומי. אני יודע שהאוצר כל שנה מבצע קיצוץ בעודפים מחויבים - בדרך כלל זה מגיע ל-5%, ל-7%, ל-10%. מכיוון שמדובר כרגע בנסיבות חריגות של המלחמה, אני בטוח שאפשר לבצע קיצוץ יותר משמעותי. כל שקל עכשיו צריך ללכת, כמו שנאור אמר, למטרות אמיתיות וראויות - למפונים, לעסקים, לילדים, לצפון, לדרום, למילואימניקים, לנשות המילואימניקים, לנשות ואנשי קבע. יש הרבה מאוד מטרות וצרכים שלא מקבלים מענה. אני ארצה לדעת כמה מתוך העודפים המחויבים נוצרו בשבוע האחרון של שנת הכספים. למה אני מתכוון? לזה שפתאום יש במשרד להתיישבות 302 מיליון שקלים עודפים מחויבים. רק להזכיר, אנחנו אישרנו את התקציב ב-20 לדצמבר 2023. מה אני מבין מזה? שבשבוע הראשון של השנה השרה רצה לסגור חוזים והתחייבויות כדי להפוך באופן מלאכותי את העודפים לעודפים מחויבים, דבר שגורם לה אחר כך להגיד לנו שאין לנו ברירה ואנחנו צריכים לאשר. אז לא, יש לנו ברירה. אני פונה לחברי הקואליציה, לא רק לאופוזיציה, בואו נבדוק כל שקל לאן הוא הולך, למה הוא הולך, והאם בעת המלחמה הוא צריך ללכת למקום אחר. יכול להיות שסוף סוף היום, תשעה חודשים בתוך המלחמה, כשאנחנו ב-7.5% גירעון ואין כסף לכולם, נעשה קאט, נחתוך בכספים הקואליציוניים והפוליטיים גם אם זה כואב לכם, כדי שסוף סוף נשרת את הציבור, לא את האינטרסים הפוליטיים שלכם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתמול פרסמה "יוזמת אברהם" את מספר הרציחות בחברה הערבית. 109 אזרחים נהרגו ונרצחו במחצית השנה הזאת - אלה כמעט אותם נתונים מהחציון של השנה שקדמה לה, 2023. נתונים נוראיים, כואבים, מבעיתים. מה שיותר חמור זה ששיעור הפענוח של פשעי הרציחות בחברה הערבית על ידי משטרת ישראל הוא רק 10.2%. היום שמעתי את השר לביטחון לאומי ברשת ב'. למרות שהוטחו בפניו המספרים האלה, הוא אמר שיש שיפור בנתוני הפשיעה בחברה הערבית ובחברה היהודית - בחברה היהודית יש עלייה של 30% במספר הרציחות. אני מבין שהוא לא רק מחבל מורשע, הוא גם לא יודע מתמטיקה, הוא לא יודע לחבר מספרים, לכן הוא מתייחס בצורה נונשלנטית למספרים הנוראיים. יש יישוב בשם ג'דיידה-מכר בצפון שמזה חודשים אין בו פינוי אשפה - זה מקרה שידוע כבר שנים - בגלל ההשתלטות של ארגוני הפשיעה על התחום. זה יישוב שמספר הנרצחים מקרב החברה הערבית הוא הגדול ביותר, לצערי הרב. המשטרה לא מצליחה לטפל בנושא הזה בג'דיידה-מכר. מה צריך לעשות כדי שהמשרד לביטחון לאומי יפעל, ואני לא מדבר רק על השר שהוא כישלון, על מפכ"ל המשטרה ועל מפקדי המחוזות? התפקיד של המשטרה הוא לעשות את מה שמתבקש ממנה - לתת ביטחון אזרחי, ביטחון לכל אזרח. יש עלייה ברציחות וגם עלייה בפיצוצי רכבים בערים, אבל השר לביטחון לאומי אומר שזה לא כישלון. לפי דעתי הוא חושב שהמספרים הנוראיים האלה הם הצלחה. זה אות קין על הממשלה ועל המדינה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> העברות תקציב באמת שערורייתיות. יש כאן איזה שהם חילופי תפקיד. נדמה למי שמוביל את הקואליציה הזאת שאמפתיה מספיקה. הם מביעים הזדהות, מורת רוח ואמפתיה, אבל פה זה נגמר - והביזה ממשיכה לאחר מכן. סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת מאז שהיא קמה, בפרט אחרי ה-7 באוקטובר, הם דבר שצריך רק עליו להקים ועדת חקירה, ועדת חקירה על ההפקרות הזאת שהיא הפרת אמונים של קואליציה שלמה. עוברת החלטת ממשלה ביום ראשון האחרון על עוד 40 מיליון שקל לבית של הקיסר הנהנתן. אני לא מבינה איך - אני באה מדיון בוועדת החינוך - מועצה אזורית אשכול צריכה להתחנן לשישה מיליון שקלים כדי למנוע פגיעה נפשית וכדי לאפשר שיקום לתלמידים ביסודי שלפני רגע עברו טבח בחבל הארץ שלהם. מה קורה פה אל מול המציאות? תקשיבו, בשום דבר שהובטח כאן עדיין לא התקדמנו, אפילו לא בשיפור מתווה הפיצויים, אפילו לא במתווה לתיירות, מתווה לתעשייה, מתווה לחקלאות. בכל מה שהבטחתם אתם פשוט פעם אחר פעם חושבים שנגיד, "כן, כן, צודקים, בדיון הבא תהיה פגישה עם האוצר". תגידו, אתם לא מתביישים? אנחנו אחרי תשעה חודשים. איך אתה לא מתבייש, גפני, להוביל את הדיון הזה של העברות תקציב סקטוריאליות, מגזריות על חשבון כל האומה שמדממת? איך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו באמת פוליטיקה מה שאת עושה עכשיו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו לא פוליטיקה, זו המציאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את יודעת שיש פה גם כספים לדברים אחרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מזכירה שעד עכשיו עומד חוק שאתם תוקעים ליתומי צה"ל. זה נכון שהמדינה מאז הקמתה לא הכירה ביתומי צה"ל, אבל אם המלחמה הקשה הזאת לא אומרת לנו שהגיע הזמן לתקן את העוול הזה, אז מה כן? גם זה כספי. סדרי העדיפויות שלכם הם נייר הלקמוס על פיו יישק דבר. הבטחתם להביא מתווה לאופקים, אבל הפקרתם את אופקים, מסרתם אותה למינהלת תקומה. מה עם אופקים? מה עם נתיבות? מה עם היישובים שהוחרגו ממועצה אזורית אשכול? מה עם הצפון? מה עם כל המקומות שהפקרתם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הגענו לבקשה מס' 04-001. החברים בוועדה ביקשו לפרט את חמשת הסעיפים הראשונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, עצרנו בסעיף השלישי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אותו דבר לגבי התקשרויות חוצות שנה. << אורח >> דן נמני: << אורח >> עצרנו בהסבר על מערך הסייבר הלאומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תחזור על החלוקה של חמשת הסעיפים הראשונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו ב-045101 – משרד ראש הממשלה. << אורח >> דן נמני: << אורח >> 045108. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עצרנו ב-03, לא הגענו ל-08. << אורח >> דן נמני: << אורח >> תכנית 054103 של מערך הגיור – 30 מיליון שקלים, תכנית 0545108 של מערך הסייבר הלאומי – 49 מיליון שקלים, תכנית 045203 - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה החלוקה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עצרנו במערך הגיור, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידו כמה לכל סעיף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תסבירו לנו גם למה צריך 14 עובדים במעונות ראש הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עכשיו עוסק בחלוקה של הכסף שביקשתם. << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> יש לנו התקשרות עם הסוכנות היהודית לטובת מעטפת רוחנית ליהודי עולי אתיופיה בסך של 6.3 מיליון שקלים, והתקשרות לפרויקט נתיב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי נחתמו ההתקשרויות? << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> כל ההתקשרויות האלו הן התקשרויות חוצות שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הן בדרך כלל מחודשות כל שנת כספים? << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> כשמסתיים הסכם ההתקשרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי הוא מסתיים? << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> אני לא יודעת להגיד את המועד בדיוק כי עודפים זה בדרך כלל שנה קודמת, אבל ייתכן שקיימים גם עודפים - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, יכול להיות שחלק מהכסף הוא גם מ-2021 ומ-2022, שזה רץ משנה לשנה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מופיע כאן שהתקציב הוא מ-2022. << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> בנוסף, יש לנו פרויקט שורשים בסך של 2.4 מיליון, שגם זה פרויקט שרץ שנים רבות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר? << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> במסגרת הפרויקט עושים הליך של קיצור יהדות לאנשים שהיהדות שלהם מוטלת בספק. הסעיף האחרון במסגרת התקציב של הגיור עומד על 2.5 מיליון. שם זה הוצאות קשיחות שטרם שילמנו בגינן את התשלום. למה אני מתכוונת? שכירות של מבנים, שירותים של אבטחה, חשמל, מים, וכיוצא בזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה משויך ישירות למערך הגיור? << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש מערך ניקיון למערך הגיור? איך זה עובד? << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> יש שירותים שניתנים למערך הגיור שמחויבים בתקנות התקציביות של היחידה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה עובדי ניקיון יש במערך הגיור? << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> אין לי מושג. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט רוצה להשוות עם מספר העובדים במעונות ראש הממשלה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמה מתוך 30 מיליון הוקצו ליוצאי אתיופיה? << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> אני לא מהיחידה המקצועית, אני מיחידת התקציבים. כל מה שאנחנו יודעים להגיד זה את התפלגות ההתחייבויות הקיימות במערכת. נבדוק ונענה לך בהמשך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני יודע להגיד שכשני שליש מהמתגיירים בישראל בשנה הם יוצאי אתיופיה. אני יודע שחסר המון כסף למעטפת הרוחנית, שיש רק לחלק קטן מתוך 19 מרכזי קליטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים על עודפים תקציביים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב השנתי של מערך הגיור במשרד ראש הממשלה? << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> בסיס התקציב עומד על 39.5 מיליון בשנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז איך יש עודפים של 30, הרי זה כמעט משתווה לתקציב השנתי. זה קצת מוזר, לא? << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> מדובר על נותני שירותים בעיקר. << אורח >> דן נמני: << אורח >> תכנית 045108 במערך הסייבר הלאומי – 49 מיליון שקלים. העודפים הם בעיקר לנותני שירותים ופרויקטים טכנולוגיים חוצי שנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב השנתי של מערך הסייבר? << אורח >> מירב כהן: << אורח >> התקציב עומד על 185 מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה מצבת כוח האדם שם? << אורח >> מירב כהן: << אורח >> סך הכל 171 תקנים. << אורח >> דן נמני: << אורח >> תכנית 045203 במשרד התפוצות – 26 מיליון שקלים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה זה הולך? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> המשרד פועל לאורך כל השנים לחיזוק הזהות היהודית והקשר של ישראל ליהודי התפוצות. כולנו ראינו, במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר, את חשיבות הקשר ליהודי התפוצות. המשרד פועל בקמפוסים ברחבי העולם, בבתי הספר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם עכשיו היה קיצוץ רוחבי בשביל אירוע ביטחוני מז'ורי שפוקד את מדינת ישראל, האם המשרדים היו עושים קיצוץ רק בתקציב השוטף ולא בהתקשרויות? האם ההתקשרויות הן מחוץ ליכולת לקצץ? << אורח >> דרורית שטייניץ: << אורח >> המשרד מחויב להתקשרות עם ספקים בחוזים ובהזמנות עבודה ויש קושי לקצץ, אבל אם יש פרויקטים רחבי היקף שאין למשרד יכולת לעמוד בקיצוץ מבלי לצמצם את ההיקפים שלהם - גם שם יש קיצוץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר לפחות שני פרויקטים שהמשרד לביטחון לאומי ביטל תוך כדי התקשרות. תפסיקו להגיד שזה עודפים מחויבים שאי אפשר לבטל. כשיש צורך יודעים לקצץ גם בדברים האלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה תקציב משרד התפוצות ל-2024? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> תקציב המשרד לשנת 2024 הוא 34,194,000. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היה התקציב ב-2023? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> התקציב המאושר בשנת 2023 היה 212,952,000. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מ-212 זה ירד ל-34? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> הבסיס של המשרד הוא מאוד נמוך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הבסיס? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> משתנה משנה לשנה. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> הבסיס של 2023 היה 56 מיליון. << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> בסיס המשרד לאורך שנים הוא מאוד נמוך. במסגרת דיוני התקציב יש סיכום תקציבי כל שנה עם משרד האוצר ביחס להרשאות להתחייב. מרבית פעילות המשרד, מכיוון שהיא נעשית במרחב בינלאומי ובתכניות רב שנתיות, היא בתקציב הרשאה להתחייב. תקציב הרשאה להתחייב לא נמצא בבסיס, הוא מגיע בעל שינויו. בשנת 2023 תקציב ההרשאה להתחייב היה 243, בשנת 2024 הוא היה 130 בהרשאה להתחייב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה שאומר שבכלל לא צריך את המשרד הזה. זו דרך העבודה? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי זה בקושי אגף. הייתי שם את זה כמחלקה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה זה היה ב-2022? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> סעיף ההרשאה ב-2022 היה 177 מיליון. מרבית העבודה שלנו היא בשותפויות ובמימון משלים, לכן התקציב שהמשרד מנהל הוא כפול ויותר מזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בחודשים האחרונים ראיתי לפחות ארבע או חמש פעמים תמונות של השר בכל מיני לאונג'ים בהונגריה ובעוד מקומות. מה הקשר בין הפעילות של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות לבין הנסיעות של השר לכנסים של כל מיני מפלגות לא מהצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה מהתקציב הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה מצבת כוח האדם של המשרד? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> כ-45 עובדים. שר התפוצות צריך לשמור על קשרים רחבים עם הקהילות היהודיות בתפוצות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עם המפלגות האולטרה אולטרה ימניות? מה הקשר? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איך אתה אומר דבר כזה כששר התפוצות אומר אמירה בעד הרפובליקנים ונגד הדמוקרטים? זה לא התפקיד שלו, זו לא המהות שלו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מבינה שמשרד התפוצות, על פי תחקיר של הניו יורק טיימס, שילם לחברה ישראלית שני מיליון דולר על מנת להוביל קמפיין השפעה פרו ישראלי על מחוקקים אמריקאים, וגם השתמש בחשבונות פיקטיביים לצורך הדבר הזה. מאיזה סעיף תקציבי זה הגיע, ומה חוות הדעת המשפטית שהייתה לדבר כזה? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> לא היו דברים מעולם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין שום התקשרות איתה? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> אין שום התקשרות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> השר שקלי בהתבטאויות שלו תורם לאנטישמיות בארצות הברית, כי כולם יודעים שלמעלה מ-50% מיהודי ארצות הברית מצביעים לדמוקרטים. האם לא כדאי שהשר שיקלי יתבטא פחות ואז לא נצטרך לעשות את העברה הזאת כי תהיה פחות אנטישמיות? הוא מעורר את האנטישמיות ואז בא לוועדת כספים ומבקש עוד כספים בשביל להילחם בה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אעביר את השאלה שלך לשר שיקלי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה קשור לתקציב. ההצבעה על הסעיף הזה קשורה לתשובה שלו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה יש צרכים כלכליים בוערים. קיבלנו הודעה על כך שאנשים שמפונים מביתם בצפון יפסיקו לקבל כספים שהיום מועברים להם, שיש המון קשיים כלכליים למילואימניקים, ופה אני רואה גידולים תקציביים מאוד משמעותיים במשרדים שונים. משרד ירושלים ומורשת ישראל הוכפל, מ-26 מיליון שקל הוא גדל ל-49 מיליון שקלים. למה? במה זה מקדם את מטרות המלחמה ואת אותם צרכים כלכליים בוערים? למשרד למורשת הוסיפו 21 מיליון שקלים. משרד להתיישבות הוכפל, מ-363 מיליון שקלים, שגם זה תקציב ענק, הוא גדל ל-665 מיליון שקלים. אין לזה קשר לכאב האדיר שיש כרגע לעם ישראל - למפונים שצריכים כרגע תקציבים, למילואימניקים, לחיילים. במה זה קשור לסדר היום? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש עוד עודפים מחויבים חוץ מהעודפים האלה? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני חושב שכן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה? אני יכול לקבל הסבר על העודפים המחויבים? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> זה לא 100% מהעודפים המחויבים, כי הממשלה החליטה על קיצוץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרתם שעודפים מחויבים אי אפשר לקצץ. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> עם אישור תקציב הממשלה הוחלט על קיצוץ עודפים בגובה 12% - זה בדומה לשנים קודמות. כמו שקודם דרורית ממשרד ראש הממשלה אמרה, חלק קטן מההתקשרויות ניתן לפעמים לבטל או לדחות לשנים אחרות. ברגע שכל הכסף נמצא בתוך המשרד, אי אפשר להגיד איזה שקל הוא עודף מחויב ואיזה שקל הוא תקציב אחר. כאשר משרד לא יכול לבטל שום התחייבות ומושת קיצוץ על העודפים שלו, הוא יקצץ את הכסף מחלקים אחרים בתקציב המשרד, חלקים שהם גמישים יותר, כדי להתמודד עם אותו קיצוץ של העודפים המחויבים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים על משרד שתקציב הבסיס שלו הוא 34 מיליון שקל ל-2024 ו-56 מיליון ל-2023. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> גובה התקציב לא משנה, כי הקיצוצים הם אחוזיים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע, אבל מאיפה הוא יביא את הקיצוץ אם התקציב שלו קטן? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הקיצוץ שהממשלה החליטה עליו הוא 12%. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאיזה סעיפים בתקציב משרד התפוצות הולכים לקצץ? מהעובדים של המשרד? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> לא, חס וחלילה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם הרי לא תקצצו שם. מאיפה אתה מקצץ את העודפים המחויבים שאתה חייב לשלם? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> לפעמים אפשר לדחות התקשרות מול הספק בחודש כדי שיתפנה כסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התשובה שלכם לנאור הייתה ברורה – שאתם לא יכולים לדחות עודפים מחויבים. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> ברוב המוחלט של המקרים זה נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאיזה סעיפים אתם מקצצים? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> אנחנו לא מקצצים כרגע שום דבר. לקראת סוף השנה אנחנו רואים את התקדמות הביצוע בפרויקטים ואם יש עיכובים נדרש פחות מזומן לשלם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לפרט ממה מורכבים 25 מיליון השקלים? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> יש לנו פעילות בקמפוסים ברחבי העולם ופעילות בכ-700 בתי ספר יהודיים ברחבי העולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוך זה? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> המצב אצלנו הוא יותר מורכב, כיוון שאנחנו עובדים בהרשאה להתחייב והמזומן הוא לא ההתחייבות, הוא נועד לכסות על התשלומים. אנחנו עשינו במלחמה תכנית בהיקף של 10 מיליון שקלים להתמודדות של בתי הספר היהודיים ושל הילדים היהודים עם האנטישמיות הגואה ברחבי העולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר? מה נתתם להם? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> תכניות לימודים שמתמודדות עם הסיטואציה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם מבינים יותר ממך את הסיטואציה. << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> הם לא מבינים את הסיטואציה בישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו הסברה? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> אני לא קורא לזה הסברה, אני קורא לזה תודעה והבנה של הסיטואציה. יש גם תכניות של חוסן נפשי, התמודדויות עם מצבי הדחק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם עוסקים בנושא של חוסן נפשי במשרד התפוצות? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> בהחלט. יש לנו גם תכנית מקיפה בקמפוסים ברחבי העולם בהיקף של 14 מיליון שקל. << אורח >> דן נמני: << אורח >> תכנית 045211 במשרד ירושלים ומסורת ישראל – 23 מיליון ₪. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה צריך את משרד ירושלים ומסורת ישראל? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> התנועה המסורתית זו התנועה הקונסרבטיבית. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> עיקר העודפים המחויבים נוצרו כתוצאה מהתקשרויות ארוכות טווח שטרם הושלם התשלום בגינן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת למה מיועדים 23 מיליון שקלים. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> יש רכיבים של פעולות המשרד ורכיבים של כל מיני התקשרויות חוצות שנה, כמו יועצים שהיו בעבר במירון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה התקציב ל-2023 ול-2024? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> התקציב ל-2023 היה 24,670,000 ₪. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אומר שהמשרד לא מנצל את התקציבים. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> במהלך השנה נעשים כל מיני שינויים תקציביים, כל מיני תוספות שנדרשות בהתאם לצרכים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה היה התקציב בסוף השנה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יוצא שכאילו השתמשתם ב-4% מהתקציב. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> זה מה שהיה בתחילת השנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על ארבעה חודשי תקציב. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> בסוף שנת 2023 התקציב עמד על 225 מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם אתם מרמים אותנו כשאתם מביאים לנו לאישור תקציב של 24 מיליון שקלים שאחר כך גדל ל-225, או שמלכתחילה אתם מביאים לנו תקציב פיקטיבי? מצב של 24 מיליון שקל שגדל ל-225 מיליון שקל – בלתי נתפס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמו שעשו לנו עם המכון הוולקני, ששיקרו אותנו עם הסעיף התקציבים. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> לא מדובר ברמאות, או בניסיון לרמות את חברי הכנסת. בחלק מהמשרדים התקציב הוא לפעמים תנודתי, יש תקצובים בהתאם לביצוע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> פי 10? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> חלק מהכסף מתוקצב בתקנות ותכניות ייעודיות של הסכמים קואליציוניים שצריכות עוד בחינות מקצועיות ומשפטיות לפני שמקצים אותו, וחלק מהכסף היה לתוצאות ועדת החקירה בעניין אסון מירון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה עלה התחקיר של ההילולה במירון? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> משהו בסביבות ה-70 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני זוכר שזה היה משהו כמו 92. בפנייה עצמה רשום שהעודפים נוצרו בגין תכניות מסורת ישראל, שזאת הגדרה מעניינת, במסגרת התקציב הקואליציוני שאושר. כמה מתוך הסכום שאנחנו מאשרים היום זה כסף קואליציוני, של מי ולאלו מטרות? << אורח >> נעמי: << אורח >> עיקר הכספים הקואליציוניים היה על האסון במירון, בסביבות 70 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה כסף קואליציוני ולא כסף של הממשלה, הרי זה אסון שקרה שם? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזו מפלגה דרשה את הכסף הקואליציוני? << אורח >> נעמי: << אורח >> לפי דעתי זה היה השר פרוש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הכי קל זה לפצות על האסון בכסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש פירוט של ה-23 מיליון שקל. << אורח >> נעמי: << אורח >> 23 מיליון השקלים הם בעיקר לתכנית חומש שלבית ותכנית גן העיר העתיקה - אלו התקשרויות שהתחילו ולא הסתיימו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא מורשת? << אורח >> נעמי: << אורח >> משרד ירושלים פועל מתוקף חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> תכנית 045213 במשרד מורשת – 21,329,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הכסף מיועד? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> תכנית זו מרכזת את הוצאות המשרד והמטה, ובכלל זה את הוצאות השכר של מטה המשרד לפעולות שוטפות של המשרד למורשת. הסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו עודפים בתכנית הן כתוצאה מיתרות תשלום בגין התקשרויות חוצות שנה לשימור אתרי מורשת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי נחתמו ההתחייבויות על מירון? כמה הוצא בסוף על הילולת מירון? מה החלוקה ב-23 מיליון השקלים בין משרד ירושלים למסורת ישראל? << אורח >> נעמי: << אורח >> אני לא יודעת להגיד כרגע את החלוקה, אבל התקציב היה בסביבות 70 מיליון. רובו נוצל. יש לנו יתרת עודפים מאוד נמוכה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 23 מיליון. << אורח >> נעמי: << אורח >> יש חלק מתוך זה ששייך למסורת, שזה מירון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה הוציאו השנה בהילולה שלא הייתה? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> אתה מדבר על ההילולה של שנת 2024? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> מדובר כאן על עודפים משנת 2023. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההילולה תוקצבה ב-2023, היא לא תוקצבה ב-2024. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> ב-2024 לא ידענו מה יהיה המתווה של מירון, לא ידענו שיהיה מתווה כזה מצומצם, בגלל כל ההגבלות הביטחוניות שהיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל תקצבו את זה בתחילת השנה. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה בסוף עלתה ההילולה? 30 מיליון. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> 12 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה צריך את המשרד למורשת? מכיוון שאני מניח שאני לא אקבל תשובה, אז התשובה היא שלא צריך את המשרד למורשת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש עדיין שר מורשת? מה הוא עושה כל היום? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל בין מורשת למסורת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב של המשרד למורשת ב-2023 והתקציב ב-2024? האם בתוך 21 המיליון של עודפי התקציב ישנם כספים קואליציוניים, ואם כן - של מי? לאיזה פרויקטים מיועד הכסף הזה? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> בסיס תקציב המשרד למורשת בשנת 2024 עומד על 62 מיליון ובשנת 2023 עמד על 74 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך העודפים נוצרו? מדוע הם נוצרו? לאיזה פרויקטים? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> העודפים הם לא 21, הם 16. בתוך ה-21 יש חמישה מיליון שהם של גבעת התחמושת שבאחריות משרד ראש הממשלה. עיקר העודפים נוצרו בשלוש תקנות. תקנה אחת זו תקנת פעולות – כ-5 מיליון, ויש עוד שתי תקנות תמיכה. << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> מה זו תקנת פעולות? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> תקנת פעולות זו תקנה של כל הפרויקטים של המשרד וההוצאות השוטפות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הפרויקטים של המשרד? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> חלק קטן מזה הן הוצאות שוטפות של ארנונה, חשמל והתקשרויות חוצות שנה. ההתקשרות הגדולה שנמצאת בתקנה הזאת: יועצים שהתקשרנו איתם בסוף חודש דצמבר שמבצעים סקר של פגיעה בתשתיות בעקבות ה-7 באוקטובר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה תשתיות? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> פגיעה במבנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם משרד השיכון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא עושה את זה קרן מס רכוש? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> יש מבנים של בתי כנסת עתיקים, מוזיאונים. באחריות המשרד למורשת לשמר, לשחזר ולשפץ מבנים עתיקים. היו מבנים עתיקים ביישובים שנפגעו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היקף התקנה של היועצים בסוף השנה שהופכת את העודפים למחויבים? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> אני אבדוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התפקיד הזה, למיטב הבנתי, שייך לקרן מס רכוש ורשות המסים, לא למשרד למורשת. זה מאוד מאוד משונה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי בא כדי לתבוע ממס רכוש? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה תקומה לא יודעת להתקשר לבד? למה יש תקומה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש עוד עודפים מחויבים חוץ מ-21 מיליון שקל? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה היה התקציב בסוף השנה? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> 135,988,000. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך 135 הם כספים קואליציוניים? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> נבדוק את הפילוח. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם יש סעיף של זהות יהודית במשרד למורשת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם במשרד למורשת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש ארבעה משרדים שיש בהם את אותו סעיף מתוקצב. << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> אין אצלנו סעיף של זהות יהודית. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמה סך הכל עולה הזהות היהודית בממשלה הזאת? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה נפגע ב-7 באוקטובר שקשור למורשת? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> אני יכולה לשלוח את הרשימה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם מדובר במבנים שקשורים רק לעם היהודי? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> החלטת ממשלה 90 מדברת על מורשת העם היהודי בארצו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את מסרת מידע לא נכון לוועדה כשענית לי שאין זהות יהודית במשרד למורשת, ואני מצטט: "לפי הצעת הממשלה, סך התקציב לזהות יהודית הוא 460 מיליון שקל: 100 מיליון שקל במשרד להתיישבות ומשימות לאומיות, 150 מיליון שקל במשרד החינוך, 90 מיליון שקל במשרד למורשת ו-80 מיליון שקל במשרד ירושלים והמסורת". איך זה מסתדר עם מה שענית לי? למה הכחשת מיד שאין זהות יהודית במשרד למורשת? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה אומר שאנחנו לא מקבלים נתונים מדויקים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> או מידע שגוי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כשעשינו דיון בוועדת החינוך על המשרד למורשת לגבי השימור, נאמר לנו שיש שלושה משרדים שמתמודדים על עניין השימור. << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> על איזו החלטה מדובר? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ההחלטה לשימור כל המקומות של ה-7 באוקטובר. << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> יש בהחלטת הממשלה של מינהלת תקומה סעיף שמדבר על כל הנושא של השימור והשחזור, כשהחלק הזה שייך למשרד למורשת ובאחריותו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה היועצים שלקחתם עושים בעניין הזה? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> בשלב ראשון הם עושים סקירה של התכנון, הערכת עלויות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> האם יש לכם קשר לאתר של הנובה, למה שנהיה מהמקום הזה? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> אני אבדוק. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש אצלכם תקציב לזהות יהודית? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> אין אצלנו פעולות שקשורות לזהות יהודית. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא שאלתי על פעולות, שאלתי על תקציב. << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> גם אין תקציב. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בואי אני אגיד לך מה פירוט התקציב של זהות יהודית במשרד שלך. לטובת הקמת וקידום מיזמים בתחום המורשת הלאומית והמקומית והנחלת המורשת היהודית – 72 מיליון. תיעוד התיישבות, פרויקטי פיתוח ברשות העתיקות, הקמת תשתיות מורשת – כל זה החלק של זהות יהודית. יכול להיות שאתם משתמשים במילים "זהות יהודית" לגבי דברים אחרים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אם רק בדצמבר חתמתם על ספקים, מתי תטפלו בשימור של הנובה? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> אנחנו יוצרים כרגע קשר עם קק"ל ועם המשפחות של הנובה על תכנון ההנצחה במקום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תשעה חודשים עברו ורק עכשיו יוצרים קשר עם המשפחות? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> האתר כבר בנוי. את תראי כל יום עשרות אוטובוסים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לקחתם את הבעלות על ההנצחה של ה-7 באוקטובר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא סוד שאני חושב שהמשרד הזה מיותר וצריך לסגור אותו, אבל אני רוצה לפרגן על החלטת ממשלה בנוגע להקמת מרכז מורשת יהודי ברית המועצות. מה לוח הזמנים להקמת המרכז? מה התקציב להקמת המרכז? מתי הוא יקום? << אורח >> אולגה בקשי: << אורח >> שנת 2024 זה שלב התכנון. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> סך העודפים המחויבים במשרד להתיישבות - כ-302,373,000 שקלים. העודפים נוצרו בגין תמיכות חוצות שנה עבור גרעינים משימתיים המשולמים בהתאם לביצוע בפועל, פרויקטים רב שנתיים של החטיבה להתיישבות, התקשרויות במינהלת לזהות יהודית שמשולמות לספקים רק לאחר הביצוע ויצאו בסוף שנת 2023, והוצאות תפעול חוצות שנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לקבל פירוט על ה-302 מיליון שקל, לדעת בדיוק לאן כל שקל ושקל הולך. אני רוצה לדעת מה היה הבסיס של 2022, מה היה הבסיס של 2023, מה היה הבסיס של 2024, וכמה מתוך כל התקציב של 2023 ו-2024 היה כסף קואליציוני. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> רוב העודפים מועברים לשתי תכליות. יש 158 מיליון שקל שמועברים לחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה בסיס התקציב של החטיבה להתיישבות? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> 91 מיליון שקל השנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מועברים להם עכשיו 158 בנוסף ל-91? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. 78 מיליון שקלים מועברים למינהלת זהות יהודית שיושבת תחת המשרד להתיישבות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה מועבר הכסף? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כמעט 24 מיליון מועברים לגרעיני משימה, 28 למינהלת יהודית, כשכל השאר להוצאות תפעוליות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כסף למכינות ב-302? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> מעט מאוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השרה טענה שאנחנו בולמים כסף למכינות. היא שיקרה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש כבר כסף בתקציב למכינות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה התקציב יהיה בסוף השנה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה יעלה ל-633 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה היה התקציב ל-2024 שעבר ב-1 במרץ, לפני ארבעה חודשים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> 331 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה חוזים נחתמו בחצי השנה הזאת? האם הם נחתמו על בסיס ה-300 שהיה בתקציב, או על בסיס הידיעה שיהיו עוד 300? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> המשרד לא יכול לחתום חוזים חדשים על בסיס הכסף הזה. מדובר בכסף מחויב שמיועד לפעילויות שכבר נחתם בגינן חוזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה כספים קואליציוניים היו בתוך ה-331? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא בדקנו בדיוק, אבל הרוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סך כל הכסף במשרד להתיישבות, למיטב ידיעתי, היה 700 מיליון שקלים, לא 321. למה אני שואל כמה מתוך זה כספים קואליציוניים? כי אמר שר האוצר שהוא קיצץ 75% מהכספים הקואליציוניים. אם אתה מוריד 75% מ-331 פלוס 321, זה לא מתכנס. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> היה קיצוץ בכספים הקואליציוניים שהוקצו בשנת 2023. מה שאתם רואים כרגע זה כסף אחרי הקיצוץ שהוקצה למשרד להתיישבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוך זה כספים קואליציוניים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הרוב המוחלט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הרוב המוחלט זה 100% או 90%? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני לא יודעת להגיד בדיוק, כי לא עשינו את הבדיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז איך אומרים שיש קיצוץ של 75% בכספים הקואליציוניים? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הקיצוץ לא חייב להיות בהכרח אחיד על כל הכספים הקואליציוניים בכל המשרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פה לא נגעו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה היה התקציב בשנת 2022? חשוב לדעת כמה קפץ התקציב הזה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> התקציב המאושר היה 343 מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התקציב יותר מהוכפל. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כן, בשנת 2023. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה מופיע פה גרעין תורני? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> אין גרעינים תורניים במשרד להתיישבות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> עלתה השרה לפני יומיים ואמרה שזה כסף שהולך לגרעינים משימתיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל בין גרעין משימתי לגרעין תורני? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> גרעין משימתי נמצא בתקנה שכוללת מגוון רחב מאוד של גרעינים שעושים למען הקהילה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה גרעינים? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> כמו דרור ישראל של הנוער העובד והלומד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הנוער העובד והלומד מקבל תקצוב דרך פה, דרך הסעיף הזה? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> לפעילות של גרעיני משימה של תנועת דרור ישראל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה קפץ התקציב שלהם מ-2022 ל-2023? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> אני לא יודע לומר בדיוק. היו להם 70 מיליון וכרגע יש להם 50 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתוך ה-302 או מתוך סך התקציב? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> יש 23 מיליון שעוברים כרגע לגרעיני משימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש רשימה? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> יש רשימה של כלל גרעיני משימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש תקנה לגרעין משימתי? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> בוודאי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי שונו בשנים האחרונות התקנות? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> התקנות, ככל שידוע לי, לא שונו בשנתיים האחרונות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לפני שנתיים שונה? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> אולי היה שינוי בשנה שעברה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מינהלת זהות יהודית משלמת לספקים. כמה כאלה יש? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> יש כמה עשרות ספקים לתחום הזהות היהודית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם בפטור ממכרז? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> כמעט כולם במכרז פומבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל את הרשימה של הגרעינים המשימתיים ואת הרשימה של הספקים. << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> יש 30% גרעינים חרדיים, 20% גרעינים דתיים, 30% גרעינים חילוניים, ו-20% גרעינים של מיעוטים מכל הסוגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הוא גרעין תורני? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> יש תקנת גרעינים תורניים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא פה? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> זה לא במשרד שלנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה גרעין משימתי חרדי? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> גרעין משימתי חרדי זה גרעין שמופעל על ידי ארגון שנראה כחרדי. זו קבוצת אנשים שחיה בתוך קהילה ופועלת למען הקהילה במגוון פעולות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי נחתם עם מינהלת זהות יהודית? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> מינהלת זהות יהודית הוקמה בהחלטת ממשלה ביוני 2013. היא פועלת עם עשרות ספקים במכרזים פומביים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אותי מעניין מתי נחתם ההסכם עם הספקים. למה זה מעניין אותי? כי אני חושש, כמו שחבר הכנסת בליאק אמר בתחילת הדיון, שאצה למישהו הדרך לחתום מהר עם הספקים. << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> רוב ההסכמים רצים למשך חמש שנים. מינהלת זהות יהודית עובדת כבר שלוש או ארבע שנים עם אותם ספקים. אין פה כמעט אף ספק חדש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת דוגמה לפעילות של מינהלת זהות יהודית? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות זה לא בדיוק משרד ממשלתי, כי 80% או 90% מהמשרד זו הקופה הקטנה של מפלגת הציונות הדתית. 302 מיליון שקל זה סכום חריג לעודפים. הסכום שהועבר בעודפים מ-2022 היה רק 95 מיליון שקל. איך זה שהשנה אנחנו מעבירים פי שלוש מהסכום הזה? אתמול השרה סטרוק טענה שאנחנו בולמים את העברה ופוגעים במכינות. כמה מתוך 302 מיליון השקלים הולך למכינות? אני לא מצליח להבין במה עוסקת מינהלת לזהות יהודית. אתה אומר שיש הרבה ספקים, שיש התקשרויות של ארבע וחמש שנים. מה לכל הרוחות המינהלת הזאת עושה עם עשרות מיליוני שקלים? לפני כמה ימים שר האוצר טען שהמשרד להתיישבות עוסק, בין היתר, בשיקום אתרים בכפר עזה, בניר עוז, בבארי, אבל אז ראיתי שהשיקום הזה מתבצע דרך החטיבה להתיישבות שהיא הזרוע הביצועית של מינהלת תקומה. האם אני צודק? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם התקציב לשיקום מגיע מתקציב המשרד להתיישבות או מתקציב מינהלת תקומה? קראתי שבתחילת שנת 2023 השרה שינתה את הקריטריונים לתמיכה בגרעינים כדי להטות את התמיכה לטובת הגרעינים התורניים. כמה מתוך הגרעינים במשרד הם גרעינים תורניים? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> מרבית העודפים, כפי שפירטה נציגת משרד האוצר, הם בחטיבה להתיישבות, בגלל שמדובר בפרויקטים של תשתיות שמתמשכים על מספר שנים. היקף התקציב של החטיבה להתיישבות התרחב. תכנית העבודה של החטיבה להתיישבות עודכנה במהלך הרבעון האחרון של שנת 2023 באופן שהיום - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וכך נוצרו עודפים מחויבים. << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> החטיבה להתיישבות עוסקת גם בהקמת אתרים חלופיים ליישובים שפונו מהעוטף, אבל זה מגיע מתקציבי תקומה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שר האוצר שיקר. << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> תכנית העבודה של החטיבה להתיישבות עברה עדכון, והתקציב המקורי של החטיבה להתיישבות הוסט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה במספרים? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> הקולות הקוראים של החטיבה עברו עדכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שר האוצר טען שהמשרד להתיישבות עוסק בשיקום האתרים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> המשרד להתיישבות הוא גם המשרד למשימות לאומיות, והמשימה הלאומית החדשה היא שיקום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שר האוצר אמר שהמשרד להתיישבות משקם מהתקציב שלו. תגיד לנו כמה הולך לשיקום מתקציב המשרד להתיישבות וכמה מתקציב מינהלת תקומה. << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> החטיבה להתיישבות היא תחת האחריות הכוללת של המשרד להתיישבות. גם התקציב שהועבר על ידי מינהלת תקומה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא התקציב של המשרד להתיישבות. << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> ועדה בראשות דינה זילבר דנה לפני מספר שנים באופן ההתנהלות של החטיבה להתיישבות. ההחלטה המרכזית שהחליטה הוועדה זה שהחטיבה להתיישבות לא תפעל יותר ללא בקרה של משרד ממשלתי אחד שידע מא' ועד ת' ויאשר מא' ועד ת' את כלל הפעולות ואת כלל התקציבים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם שיקום האתרים בעוטף עזה מתבצע מתקציב המשרד להתיישבות או מתקציב מינהלת התקומה? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> לחטיבה להתיישבות יש פעולות מתקציב תקומה ופעולות מתקציבה המקורי תחת המשרד להתיישבות. כלל הפעולות היום עברו עדכון ומוסטות ליישובי העוטף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שר האוצר טען ששיקום האתרים ביישובי עזה מתבצע מתקציב המשרד להתיישבות. אני טוען שזה מתקציב מינהלת תקומה. אתה יכול לתת לי מספרים, להגיד לי אם זה נכון או לא נכון? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> גם התקציב שהוקצה על ידי מינהלת תקומה עבר דרך - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מ-302 מיליון שקל? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> גם התקציב שהוקצה על ידי מינהלת תקומה, שמגיע לקרוב למיליארד שקלים שמבוצעים היום על ידי החטיבה להתיישבות - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מתקציב המשרד להתיישבות? זה לא חלק מתקציב המשרד להתיישבות. העבודות האלו הן מתקציב מינהלת תקומה, לא מתקציב המשרד להתיישבות, לכן שר האוצר שיקר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היינו בביקור במינהלת תקומה וראינו שאין תקציב של המשרד להתיישבות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> המשרד להתיישבות הוא הגורם המבצע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שהוא ישים כסף, אבל הוא לא שם כסף. << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> יש תקציב במשרד להתיישבות שעובר לחטיבה להתיישבות ומופעל לטובת יישובי העוטף. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה מתוך 600 מיליון השקלים מופנה לשיקום שם? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> כ-100 מיליון שקלים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לאיזה פרויקטים? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> לחטיבה להתיישבות יש שלושה קולות קוראים שעוסקים בחוסן קהילתי ובטיפול נקודתי ביישובים במשבר. כל יישובי העוטף קיבלו עדיפות. החטיבה תומכת ברשויות מקומיות ביישובי העוטף ומסייעת להם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר בין החטיבה להתיישבות לבין החוסן? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה קולות קוראים שהם מוציאים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מרכזי החוסן זה של משרד הרווחה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הם נותנים כסף לרשויות. << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> יש שלושה קולות קוראים - אפשר לראות אותם באתר של החטיבה להתיישבות - שעוסקים בחיזוק החוסן הקהילתי ביישובים בנגב ובגליל בעיקר. זה לא מרכזי החוסן שנותן משרד הרווחה, זה פעולות שהרשות מקבלת עבורן תקציב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור אליכם. << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> חלק מתפקידי החטיבה להתיישבות זה הקמת תשתיות, חיזוק מרקמים קהילתיים וחוסן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי הזהות היהודית? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> המכינות הקדם הצבאיות לוקחות צעירים לפני צבא ומכשירות אותם כדי שיבואו מוכנים לצבא. הזהות היהודית לוקחת חבר'ה אחרי צבא ובונה אצלם יכולת להמשך החיים כאזרחים שמחויבים למדינה ועסוקים במפעלים ובמשימות שעוזרות לחברה ולקהילה. כלל הפרויקטים בזהות היהודית משלבים לימוד שמביא למעשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה "לימוד שמביא למעשה"? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> צעירים בגילאי 18 עד 40,45 משתתפים בתכניות של לימוד ומפגש - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לימוד של מה? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> לימוד מעמיק של מקורות היהדות, של אוצרות החוכמה של היהדות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לאיזה מעשה זה מביא? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> זה מביא להתנדבות ופעילות למען החברה והקהילה. אנחנו מחברים בין הלימוד והתוכן לבין המחויבות לחברה ולקהילה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, אי אפשר להתנדב בלי לימוד? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה חדש הסיפור הזה של 18 עד 40? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> משנת 2013. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הפרויקט הזה הוא גם משנת 2013? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> בשנה האחרונה היה דגש על סיוע באזורים שבהם יש יותר צורך, אבל הקונספט קיים כבר למעלה מ-10 שנים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שנשארו 302 מיליון בעודפים. עלתה השרה לפני כמה ימים ואמרה שהרוב הגדול מיועד כדי לחזק את המכינות. איזה מכינות הולכים לחזק? כמה מתוך ה-302 מיליון שקלים האלה הולכים לחזק את המכינות? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בעודפים מחויבים לשנת 2023 יש קצת פחות משישה מיליון שקלים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה הכל? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> השרה עשתה עלינו סיבוב. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדעת איזה מכינות? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> רשימת המכינות מתפרסמת באתר של המשרד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה מכינות יש סך הכל? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> אני צריך לבדוק כמה מכינות היום נתמכות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא כל המכינות נתמכות? << אורח >> נציג המשרד להתיישבות: << אורח >> יש כ-60 מכינות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה התקציב שלהן חוץ מהעודפים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> 140 מיליון שקלים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> השרה הנכבדה עלתה וצרחה על האופוזיציה שמעבירים שישה מיליון שמחולקים בין 60 מכינות - זה יוצא 70,000 שקל למכינה. היא בלבלה את המוח בזמן שחיילים לא קיבלו אתמול מענקים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה ששמעתי עד עכשיו זה שהמשרד למורשת יוצר קשר עם ההורים של הנרצחים מהנובה תשעה חודשים אחרי, ושהמכינות מקבלות כל אחת 70,000 שקל. << אורח >> דן נמני: << אורח >> תכנית 045215 של מערך הדיגיטל הלאומי – 69,699,000 ₪. העודפים המרכזיים נובעים מהתקשרויות לאספקת תשתיות טכנולוגיות ומהתקשרויות לנותני שירותים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך מחולקים 69 מיליון השקלים? מה היה הבסיס של התקציב למערך הדיגיטל בשנת 2023, וכמה הוא היה בסוף השנה? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> התקציב המקורי היה 84 מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך יש 84 מיליון שקל תקציב מקורי וכמעט 70 מיליון עודפים מחויבים? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> התקציב הסתיים השנה ב-384 מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך זה קורה? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> 145 מיליון זה עודפים שעברו משנת 2022 לשנת 2023. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם לא כותבים את זה בתקציב? אם אתם יודעים שיש התחייבות, למה אתם מעבירים 80 ולא כוללים את ה-140? למה זה עודף? זה אמור להיות בתקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את זה אפשר לשאול על כל עודף. << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> התקציב משתנה בהתאם לפרויקטים שקורים, בהתאם לשינויים שקורים במהלך השנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך מתחלקים ה-69? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> כ-14 מיליון זה תפעול המערך, כל מיני התקשרויות עם חברות ניקיון, אחזקת מבנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה אתם חושבים על עדכון תעריף הארנונה ל-2025? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> 18 מיליון הולכים לתקנות הרשאה, שזה פרויקטים שעושים עם משרדים שונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם מתכללים את הדיגיטל למשרדים אחרים? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> אנחנו משתפים איתם פעולה. אנחנו משלמים פר ביצוע שהם עושים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך בריאות כמנוע צמיחה קשור לדיגיטל? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> זו החלטת ממשלה שמאחדת כמה משרדים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה המטרה שלה? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> דיגיטציה של מערכת הבריאות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה המהות? מה עושים? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> יש הרבה פעולות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> משרד הבריאות עוסק בזה? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> כן, אנחנו משתפים איתם פעולה. יש עוד 36 מיליון, שזה התקשרויות של המערך לשרתים, לנותני שירותים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה אנשים מועסקים במערך הדיגיטל הלאומי, ומה תכנית העבודה שלכם ל-2024, ל-2025? מה היעדים? לאן אתם רוצים להגיע? יש פרויקטים גדולים? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> יש תכנית 04, שזה תפעול באותם משרדים, ויש תכנית 83, שזו התכנית של הפרויקטים, של ההשקעה, ושם אנחנו מוציאים את ההרשאה, מתחייבים לפרויקטים ארוכי שנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הפרויקטים הגדולים? איפה נהיה עוד חמש שנים מבחינת מערך הדיגיטל הלאומי? << אורח >> מלסה ווסה: << אורח >> אני לא יודע איפה נהיה בעוד חמש שנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אחת הבעיות זה שאנחנו לא יודעים איפה נהיה בעוד חמש שנים. אנחנו אמורים לדעת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> האם אתם עושים פרויקטים חיצוניים, מעסיקים יועצים חיצוניים? האם יש איזה תקציב ייעודי? האם יש תכניות ל-2024 ו-2025, ואם כן, איזה פרויקטים אתם עושים ומה התקציב שלהם? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה הסבר קצר על הסעיף של 51 מיליון ללשכה לסטטיסטיקה, לדעת בדיוק מה אתם עושים. מה בסיס התקציב שלכם? מה מהות העברה הזאת? לאיזה נושאים ה-51 מיליון שקל עוברים? האם בתוך 51 מיליון השקלים יש כסף קואליציוני? האם מתבצעים סקרים פוליטיים? כמה סקרים ביקשתם, דרשתם, ואיזה סוג סקרים? כמה עולה סקר? כמה מקציבה המדינה בשנה לסקרים? מי מחליט איזה סקר לעשות? מה היה בסיס התקציב של המשרד לשוויון חברתי בשנת 2022, ומה הוא היה ב-2023 ו-2024? כמה הסתיים התקציב בשנים האלו? אני רוצה לשמוע על מהות העברה של 94 מיליון למשרד לשוויון חברתי, לדעת כל שקל לאן הוא עובר. כמה כסף קואליציוני יש במשרד לשוויון חברתי? אחד המשרדים הטובים זה פיתוח הנגב והגליל. למשרד הזה צריך לתת כמה שיותר תקציבים. אני לא מבין למה אנחנו צריכים להביא אחראים לשיקום הנגב. המשרד הזה יכול לעשות עבודה מעולה, הוא מכיר את כל הנושאים. מה בסיס התקציב של משרד נגב וגליל, ומה מהות העברה של 23? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בין הסעיפים של תקציב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש סעיף של שיפוץ המבנה והתאמתו לצורכי הסוקרים. מה תקציב השיפוץ, איפה המבנה הזה נמצא, ומה הצרכים של הסוקרים שצריך להתאים את המבנה? מה תקציב הסקרים בשנת 2023,2024? האם הוא משתנה? כיצד השתנה התקציב של המשרד לשוויון חברתי בין 2022 ל-2024? מה תחומי הפעילות של המשרד? כשאני מסתכל על הפירוט של הפנייה, משום מה מתוך 94 מיליון השקלים בחרו לציין בתים פתוחים ללהט"בים. מה הסכום מתוך 94 מיליון השקלים שהולך לבתים פתוחים ללהט"בים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה התקציב של מחשב לכל ילד היה ב-2023, כמה ב-2024, ומה קצב חלוקת המחשבים לכל הילדים? ממתי התחיל פרויקט מחשב לכל ילד? המשרד לשוויון חברתי היה גם המשרד למאבק בתפוצות ואנטישמיות בעת שהעבירו את התקציב. מתי בוצעו ההתקשרויות האלו? מה הפילוג של 94 מיליון השקלים? << אורח >> ריקי כדורי: << אורח >> תפקיד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא לספק מידע נכון ואמין למקבלי ההחלטות, לקובעי המדיניות ולאזרח בקצה, וזה בהתאם להנחיות בינלאומיות ולמדריכים בינלאומיים. בפרויקטים חוצי שנים ושדרוג מערכות המידע של הלמ"ס יש סכום של כ-25 מיליון שקלים - מדובר בפרויקטים טכנולוגיים, ביניהם פרויקט סקירת הוצאות, שזה פרויקט שאמור לתת מענה ותחליף לאיסוף הנתונים על ידי שאלונים בנייר, בעצם למחשב את כל המערך הזה. אגף מקרו כלכלה הוא אגף שאחראי על התוצר של כל המערך שצריך למחשב אותו. שבעה מיליון שקלים עבור נותני שירותים ואספקת תשתיות טכנולוגיות זו דרישה של הספקים. שיפוץ מבנה והתאמתו לסוקרים – סדר גודל של שני מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עכשיו הוא לא מותאם לצרכים של הסוקרים? << אורח >> ריקי כדורי: << אורח >> הוא לא היה, לכן היה צריך להרחיב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה סוקרים יש לכם בלשכה? << אורח >> ריקי כדורי: << אורח >> כ-300 סוקרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שהם חיצוניים? << אורח >> ריקי כדורי: << אורח >> כולם עובדי לשכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לכם התקשרויות חיצוניות? << אורח >> ריקי כדורי: << אורח >> יש לנו גם התקשרות עם ספקי פקידה חיצוניים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה בסיס התקציב ב-2022 וב-2023? << אורח >> ריקי כדורי: << אורח >> בסיס התקציב בשנת 2022 עמד על 240 מיליון שקלים, ב-2023 עמד על 270 מיליון שקלים, וב-2024 עמד על 285 מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכמה הסתיים התקציב? << אורח >> ריקי כדורי: << אורח >> בשנת 2023 עמדנו על 530 מיליון שקלים, ובשנת 2024 עמדנו על כ-475 מיליון שקלים. התקציב ירד כתוצאה מסיום תקציב מפקד האוכלוסין בשנת 2022. הלשכה מלווה על ידי המועצה הלאומית לסטטיסטיקה, כשכל סקר שעתיד להיות בהלמ"ס מלווה בוועדות היגוי שחברים בהן נציגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנשים מהאקדמיה ואנשי ממשלה ומקבלי החלטות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לכם כספים קואליציוניים? << אורח >> ריקי כדורי: << אורח >> אין לנו כספים קואליציוניים. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> תקציב המשרד לשוויון חברתי לשנת 2024 עומד על 92,170,000 שקלים. בשנת 2023 התקציב היה 124,361,000. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך יכולים להיות עודפים בגובה של 94 מיליון שקל? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> התקציב בסוף שנת 2023 היה 290 מיליון שקל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הפירוט של 94 מיליון שקל? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> ב-2022 היה מעבר של היחידות הבאות למשרדים שונים: רשות החרדים, ניצולי שואה, רשות הצעירים, רשות הבדואים ואזרחים ותיקים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאיזה משרד עברה רשות החרדים? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> רשות החרדים היא תחת משרד ראש הממשלה. אין כספים קואליציוניים אצלנו. יש את התכנית של בתים פתוחים ל-98 רשויות מקומיות בעלות של שמונה מיליון ש"ח, כשהמטרה זה מיפוי צרכים, סדנאות, הדרכות, הקמת קבוצות חברתיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בחרתם לציין רק בתים פתוחים בפנייה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לאיפה הולכים 86 מיליון שקל? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> 75 מיליון הולכים לטובת פרויקטים של אזרחים ותיקים, להט"ב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך ה-75 הולך לאזרחים ותיקים? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> 45 מיליון בערך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> וכמה ללהט"ב? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> עוד איזה 20 מיליון. שלושה מיליון לתמיכות במוסדות ציבור של ניצולי שואה. << אורח >> אלה בן עמי: << אורח >> כמה מתוך כל המיליונים שאתם לא מפסיקים לצעוק עליהם פה הולכים לטובת השיקום של אבא שלי שיחזור הביתה ולטובת אימא שלי שאין לה איפה לגור עכשיו ולא יוצאת מחדר השינה? כמה מהכספים האלה הולכים כדי לתמוך בנו, במשפחות? אין לנו כסף, אנחנו לא עובדים. אני לא מסוגלת לישון בלילה כשאבא שלי בעזה במנהרות. כמה כסף מכל היתרות המטורפות האלו שמדברים עליהן פה הולך אלינו? לא שמעתי מילה, לא שמעתי על זה מילה. כשאבא שלי יגיע הוא יצטרך להשתקם. מישהו חושב פה על זה? שאלתם כמה יתרה הולכת להיות לשיקום שלו ושל אימא שלי? אני פשוט יושבת פה ומתביישת. זאת כבר הוועדה השנייה שאני צריכה לעורר אנשים. יש אנשים בעזה, יש אנשים במנהרות ובשבי שאין להם מים. כולם יושבים פה עם בקבוקי מים ומתלוננים על המזגן. תגידו לי, השתגעתם? כמעט תשעה חודשים שאני מגיעה לכאן פעם בשבוע. אף פעם לא הגעתי לכאן וראיתי כזה גנון. אני לא אמורה לשבת פה ולבקש מכם שתדברו על החטופים, זה אמור לבוא מכם לבד. אני מבקשת שכשאתם יוצאים להפסקה תחשבו על זה שאין להם הפסקה, שאין להם הפסקה מהמחבל שיושב עליהם עם הנשק מכוון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראשית, לא עושים מספיק. יחד עם זאת, יושבים פה כל חברי הכנסת ששותפים לחוקים שמטפלים במשפחות החטופים. כבר דיון רביעי או חמישי בוועדת חוקה אנחנו מתמקדים רק במשפחות החטופים והשבים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש כאן תקציבים שעוברים לשירות בתי הסוהר, למשטרה, לתקומה, לגופים שמסייעים, לרשויות. יש פה עכשיו תקציב שהולך לעבור בשביל קנייה של מערכות כיבוי אש לרשויות המקומיות. אני מגיע לגולן שמשוועת כבר לתקציב הזה שיעבור כי השדות נשרפים מכל כטב"ם וכל רקטה שנופלת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ה-49 מיליון ₪ תקוע. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בשיתוף פעולה של אופוזיציה וקואליציה בוועדת חוקה העברנו תיקון לחוק של פדויי שבי, תיקון שעשה חסד גם עם השבויים ממלחמות עבר ויעשה חסד גם עם אבא שלך שבעזרת השם יחזור. << אורח >> אלה בן עמי: << אורח >> זה לא מספיק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, זה לא מספיק, אבל יש המון כסף שמגיע. אני לא מדבר על כסף בהכרח, כי כסף זה לא מה שיחזיר לך את מה שנלקח ממך ומה שאבד לך. זה גם לא יחזיר לאבא שלך את התקופה שהוא ישב שם. << אורח >> אלה בן עמי: << אורח >> אני אוכל לשלוח אותו למכון טיפולי למשך שלושה חודשים? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש את זה בתוך החקיקה הזאת. הרי את מכירה את החקיקה הזאת. << אורח >> אלה בן עמי: << אורח >> בגלל שאני מכירה אני יכולה לענות לך שאין. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש כאן כסף שעבר לתקומה עבור הקיבוצים ועבור קיבוצים שהבתים בהם נהרסו. יש עדיין המון בעיות בגלל המורכבויות, בטח בתוך קיבוצים עם החלוקה ועם השותפויות. יש, כמו שאמר ינון, עוד מה לעשות, אבל זה לא שאין פה התייחסות או שהנושא של החטופים הוא פוליטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה, את מכירה את החוק. תבואי את ועוד משפחות ותאירו את עינינו. לא טוב הטלאי על טלאי הזה, צריך משהו גדול שעד עכשיו לא השכילו להביא. הדלת שלי פתוחה לכל דבר ועניין. זה שעוברים פה עודפים לא אמור לעניין אתכם כי לכם מגיע לא משנה מה עובר פה. אף אחד פה לא רק שלא רוצה להיות דקה במנהרה, הוא בכלל לא רוצה לעבור את הגבול. אתם יודעים עד כמה אנחנו באמת מבינים לליבכם, רוצים להיות איתכם בכל דבר. אם תבואו ותאירו את עיני, אני מבטיח לעשות כל השתדלות על מנת לעזור ולסייע. מגיע לכם את זה בזכות ולא בחסד כי היה פה כישלון של הממשלה, של המדינה. אסור שזה ימשיך ואתם צריכים לקבל את מה שמגיע לכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשבאו לפה משפחות חטופים לא בדקתי את עניין הקרבה, נתתי לכולם. מתי שביקשו נתתי, ונתתי גם לך. אני מתחייב בשם כל חברי הוועדה כאן שנעשה את כל מה שאנחנו יכולים, וזה לא עניין של קואליציה, אופוזיציה או סיעה כזאת ואחרת, על מנת לפצות ולעשות. אנחנו מתפללים שיחזרו כולם וניתן להם את השיקום שמגיע להם, שהמדינה חייבת להם. את זה נעשה כאן. לכל אחד מאיתנו יש חוק בעניין הזה, לכל אחד מאיתנו יש את העשייה שלו. אני מודה לך על זה שהגעת לכאן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה מתוך ה-75 מיליון הולך לנושא של המלחמה? האם יש לכם תכניות לקשישים, למפונים, למשפחות חטופים? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> ה-75 מיליון הם עודפים מחויבים משנה קודמת. לאירועי אוקטובר אנחנו עתידים לקבל תקציב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, בתוך ה-75 מיליון אין שום דבר שקשור למלחמה. זה פשוט מדהים מה שקורה כאן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין שקל למלחמה. אתם מנותקים לגמרי מההוויה הישראלית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אם הייתי שרה הדבר הראשון שהייתי שמה זה לאוכלוסייה שנפגעה מהמלחמה. אנשים הולכים לדיור מוגן ולא מסוגלים לחזור לקיבוץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:19 ונתחדשה בשעה 13:24.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה 04001 – מי בעד הפנייה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה, ותתביישו לכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה מס' 30-32 - משרד התרבות והספורט. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הפנייה מבקשת להעביר סך של 218,580,000 בהוצאה וסך של 196 מיליון בהרשאה להתחייב עבור משרד התרבות והספורט לתכניות מינהל התרבות, מינהל הספורט ותשתיות ספורט, בהתאם לפירוט הבא: התכנית של מינהל התרבות – 173.5 מיליון ₪ בהוצאה ו-150,447,000 בהרשאה להתחייב; מינהל הספורט – 45 מיליון בהוצאה ו-5,100,000 בהרשאה להתחייב; מתקני ספורט – 40.8 מיליון ₪. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מבקש לפרט לנו מה הם הפרויקטים במשרד התרבות ובמינהל הספורט. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> במינהל התרבות, כפי שמפורט בפנייה, חלק מהכספים מיועדים לביצוע תכנית החומש למיעוטים - זאת החלטה 550 - וחלק לפעילויות שוטפות של המשרד, השלמת מודלים לתמיכה בתמיכות השונות של מינהל התרבות, אם זה מוזיאונים, ארכיונים, פסטיבלים וכו', תמיכה בהתאם לחוק הקולנוע ומזומן בגין הרשאות בחוק הקולנוע. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השר מיקי זוהר הצהיר שלמרות ההחלטה על קיצוצים הוא לא מקצץ בתקציבי החברה הערבית. האם הדברים האלה מתבטאים בהעברות? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אתה מתכוון להחלטה 550? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לכל תקציבי החברה הערבית. האם יש קיצוץ בתקציבים של החברה הערבית בתחום תרבות וספורט? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כמובן שעל משרד התרבות והספורט הוחלו קיצוצים כמו על כל משרדי הממשלה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה ה-5%. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו מדברים על ה-15%. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני לא מכיר החרגה בתקציב המיעוטים במשרד התרבות והספורט. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> הקיצוץ אמור לחול גם על החלק של המשרד וגם על החלק של ההוצאה, אבל בכוונת משרד התרבות והספורט לא לקצץ ממקורות המשרד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה מקוצץ? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה פירוט לגבי הקיצוץ בכסף המשרדי ולגבי הקיצוץ בכסף התוספתי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה הזאת היא לכל המשרדים. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> יש החלטת ממשלה על קיצוץ של 15% מתוך החלק של האוצר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה החלק של המשרד? << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> החלק של המשרד הוא סדר גודל של 70 מיליון שקלים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמה זה באחוזים? << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> זה כמעט 60% אוצר, 40% משרד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם במה שאתם מביאים עכשיו יש כסף לציבור הערבי? << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> יש כסף להחלטת ממשלה 550. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף יש פה לציבור הערבי? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> בערך 70 מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הסכום היה אם לא היה קיצוץ? << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> מתוך הכסף התוספתי של האוצר להחלטה 550 קוצצו בפנייה הזאת כשמונה מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:34 ונתחדשה בשעה 13:39.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 30-32 – מי בעד הפניות, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפניות אושרו. פנייה מס' 39001 – משרד התקשורת. << אורח >> צח בסל: << אורח >> הבקשה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2023 לשנת 2024 בסך של 34,640,000 ₪ בהוצאה, לפי תכניות התקציב הבאות: בתכנית 391101 של פעילות משרד התקשורת – עודפים של 26,136,000 ₪. במסגרת התכנית הזאת מתוקצבים תשלומי השכר והפעילות השוטפת של משרד התקשורת, כשההתקשרויות חוצות שנת התקציב שנוגעות לתפעול המשרד ולמכרזי הייעוץ יצרו את העודפים האלה. בתכנית 391105 של המועצה לשידורי כבלים ולוויין יש 8,504,000 ₪. במסגרת התכנית הזאת מתוקצבות הפעילויות של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, והסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו העודפים הן השידורים בשפה האמהרית והפקות מקור של שפה זרה שלפעמים ההתקשרויות בגינם לוקחות כמה שנים על פני ביצוע התקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך משלמים שכר של 2023 עכשיו? << אורח >> צח בסל: << אורח >> בתכנית עצמה אין עודפי שכר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה השם של העברה? << אורח >> צח בסל: << אורח >> השם של התכנית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין הלנת שכר מטעם משרד התקשורת? << אורח >> צח בסל: << אורח >> אין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה תקציב המשרד ב-2023 ו-2024? מה מצבת כוח האדם של המשרד? האם יש לכם עוד עודפים? האם היה קיצוץ בעודפים? האם היקף העודפים הזה דומה לשנים הקודמות? האם יש שידורים בשפה הרוסית? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הובטח שבתחילת השנה הזאת יצא מכרז או קול קורא לשידורים בשפה האמהרית והטיגרית. האם יצא מכרז כזה? האם תוקן הקול קורא מפעמים קודמות כדי שיאפשר גם לדוברי אמהרית וגם לדוברי טיגרית לגשת למכרז הזה? << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> האם יש שידורים בשפה הגיאורגית? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם יש שידורים בערבית בטלוויזיה הישראלית? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> תקציב 2023 של משרד התקשורת היה כ-92.8 מיליון שקל, ושל 2024 - כ-81.8 מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הקיצוץ נעשה במסגרת הקיצוץ הרוחבי? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכמה התקציב הסתיים? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> אני צריכה לבדוק, אבל לא היו הרבה שינויים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ראינו שברוב המשרדים היו שינויים אדירים. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> לא היו תוספות תקציב. לגבי שידורים באמהרית וטיגרית עוד לא פורסם קול קורא כי מחכים לאישור של הקריטריונים לקול קורא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> היה אמור להיות מפורסם במרץ. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> תהיה התייחסות לשידורים בשפה הטיגרית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה לא פורסם? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> זה אמור להיות מפורסם בימים הקרובים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפי מה נקבעים שידורים בשפה מסוימת? מה הקריטריונים? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> לפני כעשור, לדעתי, עבר חוק שמקצה 4.8 מיליון כל שנה לטובת השידורים באמהרית ותיגרינית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חייבים חקיקה בשביל להוסיף את השפות האלו? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> לא, זה עניין של תקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת אומרת, אם מחר אין תקציב, זה חייב להמשיך בשפה האמהרית בגלל שחוקק חוק על אמהרית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה מצבת כוח האדם במשרד? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> יש לנו כ-151 תקנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היקף ההטבות הרגולטוריות שניתנו על ידי משרד התקשורת בשנים 2023 ו-2024 לערוץ 14? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> זה לא יצא מתקציב משרד התקשורת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאיזה תקציב זה יצא? יש הקלות רגולטוריות שיוצאות ממשרד התקשורת לערוצים בברודקאסט? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> צריך לשאול את השר הממונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ערוצים אחרים, לא ערוץ 14. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> התקציב שלנו לא כולל איזה שהן הטבות בכסף, בתקציב - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אם יש הטבה רגולטורית מישהו בסוף משלם על זה. מי משלם על זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו הקלה רגולטורית אם את לא גובה משהו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי משלם על הקלות? המשרד להתיישבות של סטרוק? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך עובדת התמיכה לשידורים בשפה האמהרית? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> מי שרוצה לקבל תמיכה בשידורים בשפה האמהרית - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל משרד התקשורת לא נותן תמיכה בשידורים. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> כשרוצים לקבל תמיכה בנושא של שידורים באמהרית, פונים למשרד ואומרים שרוצים להפעיל סוג של סרט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא בתרבות? יש קרן מיוחדת לעידוד יצירה ישראלית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זו לא יצירה, זה מידע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה תכניות הוגשו? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> השנה עוד לא הוגשו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה יש עודפים? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עוד לא יצא מכרז. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא עודף, זו התחייבות. אם לא יצא מכרז גם אין התחייבות. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> אלו התחייבות כלפי אלה שאושרה להם התמיכה. תכניות מורכבות וסוגיות מורכבות מחולקות על פני שלוש שנים. לחברה שרוצה להפיק סרט יותר מורכב משלמים על סמך הקבלות שהיא מגישה במהלך שלוש שנים מיום האישור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בערוצים שאנחנו רואים? זה ערוצי היום-יום? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה ערוצי הדיגיטל. יש את ערוץ 140. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה ערוץ 140? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה ערוץ של קליטת עלייה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שמעתי את שר התקשורת מתבטא לא פעם שיש בכוונתו לסגור את מועצת הכבלים והלוויין. האם יש את זה בתכנית העבודה ל-2024,2025? האם יש כוונה לסגור את המועצה? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> לא עד כמה שאני יודעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור פנייה 39001, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר ל-30001 – משרד העלייה והקליטה. << אורח >> אוריאל דביר: << אורח >> הפנייה נועדה להעביר עודפי תקציב משנת 2023 לשנת 2024 בסכום של 237,037,000 ₪, מתוכם עודפים המיועדים להתמודדות עם מלחמת חרבות ברזל בהתאם לפירוט הבא: תכנית 301102 – 75,079,000, תכנית 301204 – 91,217,000, תכנית 301202 – 54,083,000, תכנית 301208 – 38,364,000 ₪, ותכנית 301201 – 7,782,000 ₪. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה התקציב המקורי של המשרד לשנת 2023? << אורח >> אוריאל דביר: << אורח >> 2,493,821,000 ₪. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש פירוט על כל העברות. << אורח >> תאיר כץ: << אורח >> העודפים כולם הם עודפים מחויבים. רובם של העודפים הם כל מיני תשלומים שקשורים לתפעול ולפעילות של משרד הקליטה. כמובן שהסיבה להיווצרות העודפים האלה היא התקשרויות חוצות שנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך הכסף מחולק? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> בתכנית של מינהל ואמרכלות יש עודפים מחויבים שהם בעיקרם לצורכי תפעול של המשרד, הוצאות ביטחון, הוצאות מחשוב והעסקת כוח אדם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה היה בסעיף הזה בשנת 2023? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> 64 מיליון שקל. זו תכנית תקציבית שלאורך שנים מתוקצבת בחסר. ככל שיש יתרות שנשארות בתכניות אחרות אנחנו מעבירים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתה מתחייב על כסף שאין לך? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> מתחייבים לקראת סוף שנה על פעילות שחוצה את שנת התקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה כסף ניצלת בשנת 2023? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> ב-2023 שילמנו כ-100 מיליון שקל בתכנית הזאת, כאשר חלקם הגדול הגיע מעודפים שקיבלנו מ-2022 ל-2023. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם שילמת 100 מיליון שקל, זה אומר שבסיס התקציב שלך הוא 164 מיליון. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> העברנו עודפים די דומים מ-2022 ל-2023. בנוסף, היו העברות פנים משרדיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עודפים היו לך מ-2022? אם יש לך עודפים מ-2022, למה אתה לא מכניס אותם לבסיס התקציב? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> זאת תכנית תקציבית שלאורך שנים מתוקצבת בחסר, היא מתוקצבת בסביבות ה-60 מיליון שקל בשנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי מכין את התקציב הזה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> במסגרת דיוני התקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> המשרד מכין את התקציב, נכון? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> יחד עם אגף תקציבים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתה עובר לסדר היום כשאתה יודע שיש לך מחסור תקציבי בסעיף הזה? << אורח >> תאיר כץ: << אורח >> כמובן שמשרד הקליטה יכול ברגע שיעבדו על התקציב של השנה הבאה או של שנים הבאות - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו לא תשובה. כשאתם רואים דבר כזה שחוזר על עצמו כל שנה – אגב, זה לא רק במשרד הזה, זה בכל המשרדים – למה אתם לא לוקחים ואומרים, "רגע, אנחנו צריכים לעשות איזו שהיא השלמה"? תמליצו להוריד תכנית, או לא יודע מה, אבל לא יכול להיות שכל שנה זה חוזר על עצמו ואתם באים ואומרים שמשרד הקליטה מתעדף. << אורח >> תאיר כץ: << אורח >> ליבת הפעילות של משרד הקליטה היא לתת שירות לעולים חדשים, לא רק לתפעל את המערכות שלו. כמובן שצריך גם לבצע את כל פעילות התפעול, אבל זה אחרון בסדר העדיפויות. משרד הקליטה עושה מאמצים בסוף שנה להסיט לשם את היתרות. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> בתכנית 301204 – חטיבת רשויות לארגונים וקהילה – מדובר בהתחייבות לפעולות לימוד ליסודי ולעל יסודי. התקשרנו עבור שנת הלימודים תשפ"ד שהסתיימה, דהיינו התקשרות שהתחילה מספטמבר עד יוני, לכן יש עודף שמועבר. יש גם יתרות של תמיכות של המשרד ברשויות מקומיות עבור שנת 2023, דוחות ביצוע שעדיין לא שולמו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דוחות 2023 עדיין לא העברתם לרשויות? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> חלק מדוחות הביצוע של סוף השנה עדיין לא הגיעו, לכן אלה דברים שמשולמים במהלך השנה העוקבת. בנוסף, יש פעולות רווחה לעולים שהמשרד מבצע. יש פעולות של ליווי לעולים במצבי מצוקה, וגם מוקד מענה טלפוני לסיוע נפשי בשפות שהמשרד מפעיל והוגבר החל מתחילת המלחמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה עולים עלו ארצה בשנה האחרונה? האם היקף העודפים הוא היקף רגיל, או שמדובר בעודפים חריגים? האם היה קיצוץ בעודפים השנה? האם יש לכם עוד עודפים? איך התכנית של עידוד העלייה מחולקת לפי מדינות? היכן מרוכז היום המאמץ העיקרי של המשרד מבחינת עידוד עלייה? האם היה השנה קיצוץ בתכניות הדיור של המשרד לטובת עולים? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> שנת 2022 הייתה שנת שיא עם כ-75,000 עולים. בשנת 2023, אם אני זוכר טוב, היינו סביב 45,000 עולים. מינואר עד 30 ליוני אנחנו עומדים על בערך 16,000 עולים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש ירידה מסוימת בהיקף העלייה. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> יש ירידה, כי אנחנו לפני חודשי השיא של הקיץ. זה לא מתחלק שווה בשווה על פני השנה. אנחנו במאמצים כבר מספר שנים לצמצם את העודפים. ביחס לשנה שעברה צמצמנו סך הכל ב-60 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בגלל שהיה לכם פחות תקציב, או בגלל שבאמת הצלחתם לצמצם? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> או שהיה קיצוץ בעודפים. היה קיצוץ? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> הקיצוץ עדיין לא נמצא כאן, כי אנחנו מקבלים רק 75% מהעודפים. הקיצוץ יהיה לקראת סוף שנה, מה שאומר שלא נקבל את כל היתרה כמו כל המשרדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך לא תקבלו אם העודפים מחויבים? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> נצטרך לראות איפה אנחנו מצמצמים בפעילות השוטפת כדי לכסות על המחויבות שלנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם אמרו לכם כמה קיצוץ יהיה לכם? << אורח >> תאיר כץ: << אורח >> זה אחיד מידי שנה, באזור ה-15%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתם יודעים שהקיצוץ הוא אחיד מידי שנה, למה אתם מראש לא מביאים את הקיצוץ של 15%? << אורח >> תאיר כץ: << אורח >> לאורך שנים תמיד מעבירים פעימה ראשונה שהיא נמוכה יותר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איך עידוד העלייה מתבצע? איך נקבעים המקומות שבהם מרכזים את עידוד העלייה? האם יש רשימת מקומות מוגדרים כל שנה? האם אני יכול לקבל את המקומות האלה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> הפעולות לעידוד עלייה מבוצעות באמצעות תמיכה בארגונים שפועלים בחו"ל, למשל קול קורא לתמיכה במוסדות ציבור שהמשרד מחויב לפרסם. לרוב מדובר במספר ארגונים די מצומצם שמקבל תמיכה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איך קוראים להם? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> יש ארגון נפש בנפש שפועל בעיקר בארצות הברית, קנדה ואנגליה, יש ארגון שפועל בצרפת, יש ארגון שפועל בדרום אפריקה, יש ארגון שפועל בדרום אמריקה. האפיק השני של עידוד עלייה זה פעילות של החברה לתועלת הציבור שהוקמה בעקבות החלטת ממשלה, חברת אופק ישראלי, שתכנית העבודה השנתית שלה מאושרת כל שנה על ידי המשרד. החל משנה שעברה, לאור הירידה הממש דרסטית בעלייה מארצות המערב, הוחלט שעיקר התקציב ילך לפעולות של עידוד במדינות אלו. בנוסף, המשרד כל הזמן בחשיבה כדי לראות מה החסמים מבחינת העולים מהמדינות האלו. אנחנו מתחילים לשנות את האופן שבו אנחנו מלווים את העולים האלה, לראות איך אנחנו מגשרים בין טרום העלייה לשלב של אחרי הנחיתה בארץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי תכניות הדיור? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אין שינוי מבחינת הדיור שבאחריות המשרד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל היה איזה שהוא שינוי בקריטריונים של משרד השיכון, נכון? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> נכון, יש סיוע בשכר דירה שמשולם לעולים חדשים באמצעות משרד השיכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינתכם אין שינוי, נכון? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אין שינוי מבחינת התקציבים שהוציא משרד העלייה והקליטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אחוז העולים שנשאר בארץ? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> זה משהו שאני אצטרך לבקש שיבדקו, כי צריך לעשות הצלבות מול רשות האוכלוסין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן אתה מחשיב אותי עולה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> העולים מרוב המדינות זכאים לסיוע במהלך 10 השנים הראשונות. יש עולים ממדינות מסוימות, כמו אתיופיה, שזכאים לסיוע במהלך 15 שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 30001 – משרד העלייה והקליטה, מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה 20 - הוצאות חירום אזרחיות - מענה לאיום בלתי קונבנציונאלי, גילוי וזיהוי, הקמה ואחזקת מרכיבי ביטחון. << אורח >> שנהב: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לבצע שינויים פנימיים בהוצאות נטו ובהרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה מיועד? << אורח >> שנהב: << אורח >> תכנית 161303 - מענה לאיום בלתי קונבנציונאלי, גילוי וזיהוי – 5,200,340,000 ₪ בהוצאה נטו ו-6,440,000 בהרשאה להתחייב. תקציב זה נועד להגדלת תכנית העבודה למענה לאיומים בלתי קונבנציונאליים. תכנית זו עודכנה בעקבות מלחמת חרבות ברזל והוגדלה, בין השאר, גם באמצעות השתתפות של משרד הביטחון לצורך היערכות לתרחיש עלטה. ההרשאה בתכנית זו נועדה לאפשר התקשרות רב שנתית בתכניות העבודה. << אורח >> עדי פרלמוטר: << אורח >> בדיון בוועדה המשותפת של תקציב הביטחון דנים בסעיף 15, בהשתתפויות שנמצאות שם, בכל הסעיפים התקציביים שיש שם. פה מדובר בשינוי שנעשה בחלק של סעיף 16. << אורח >> נציגת משרד הביטחון: << אורח >> הסעיף מטפל בשימור קווי ייצור של מסכות אב"כ, שזה רוב הכסף. יש נתח קטן בתוך התכנית של תרופות וחיסונים שבגלל הסיווג מעבירים אותם בהשתתפות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לי נאמר שיש לנו בעיה משמעותית עם שימור קווי הייצור שלנו. << אורח >> נציגת משרד הביטחון: << אורח >> אנחנו נשמח לדון איתך על זה אחרי זה. אנחנו מתגברים את התכנית הזאת בגלל מה שציינת. אנחנו כרגע שומרים שני מפעלים שמייצרים לנו, לא אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור פנייה מס' 20, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. בקשה מס' 16002 – הוצאות חירום אזרחיות. << אורח >> שנהב: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2023, לשימוש בשנת התקציב 2024 בסך של 321,053,000 ₪ במזומן לתכניות התקציב הבאות: 161303 – מענה לאיום בלתי קונבנציונאלי - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך מחליטים באיזה יישובים הקמה של גדרות, אחזקה? << אורח >> נציגת משרד הביטחון: << אורח >> יש גבולות גזרה בין משטרת ישראל לצה"ל. אנחנו נותנים מענה לכל היישובים שבגבולות הגזרה של הפיקודים המרחביים. פיקוד צפון זה אפס עד תשע קילומטר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי קו התפר של מועצה אזורית עמק חפר? << אורח >> נציגת משרד הביטחון: << אורח >> נותנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי מועצה אזורית יהודה? << אורח >> נציגת משרד הביטחון: << אורח >> בכל איו"ש אנחנו נותנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מטה יהודה. << אורח >> נציגת משרד הביטחון: << אורח >> תלוי איזה, כי יש 418 יישובים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בבת חפר? << אורח >> נציגת משרד הביטחון: << אורח >> נותנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי שהיו איזה 150 מיליון שקל שתקועים בגלל שיש את זה במשרד הפנים. << אורח >> נציגת משרד הביטחון: << אורח >> זה לא אצלנו כרגע, וגם לא אנחנו תוקעים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 16002 – מי בעד אישור הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. בקשה מס' 08001 של משרד המשפטים, ובקשה מס' 05001 של משרד האוצר. << אורח >> אוריאל: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2023 לשנת 2024 בסעיף 08 בסך של 380 מיליוני שקלים ו-161 אלפי ₪. הסעיף מתקצב את משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה. יש לציין שמדובר בגופי מטה עם התקשרויות רבות חוצות גופים וחוצות שנים. יש פה עניין של מכרזי רכש, אבטחה, ניקיון ותשלומים שוטפים שההתחייבויות בגינם נוצרות בסוף השנה, לכן התשלום מתבצע בשנה שלאחר מכן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו פנייה או עודפים? << אורח >> אוריאל: << אורח >> עודפים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור פנייה מס' 08001, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקשה מס' 05001 של משרד האוצר. << אורח >> עדי פרלמוטר: << אורח >> העברת סכום של 599,926,000. הבקשה היא העברת עודפים משנת כספים 2023 לשנת הכספים 2024. תכנית 055101 - מטה משרד האוצר – 94 מיליוני שקלים. מטה המשרד אחראי על התפעול השוטף. הסיבות העיקריות זה התקשרויות חוצות שנה שנוגעות להוצאות התפעול ומערכות המידע של המשרד. בתכנית 055102 - אגף תקציבים – מדובר בעודפים של שני מיליון להתקשרויות חוצות שנה הנוגעות לשירותי ייעוץ עבור האגף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. 26001 – הגנת הסביבה. << אורח >> לי: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2023 לשנת התקציב 2024 בסך של 1,402,414,000 לתכניות הבאות: 261101 – תפעול ושכר – מדובר בעודפים בסך 14,049,000 ₪, 261201 – פעולות יחידות המשרד – מדובר ב-108,528,000, 261301 – הקרן לשמירת הניקיון – מדובר בעודפים בסך 1,177,602,000 ₪. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איזה פעולות עושה הקרן הזאת? כמה כסף יש בה? << אורח >> לי: << אורח >> הפנייה הזאת מפרטת את התכניות של העודפים המחויבים של המשרד ואת הכסף שהצטבר בקרן הניקיון. בקרנות עובר כל הסכום שהצטבר בשנים קודמות. הפרויקטים שהקרן מבצעת הם פרויקטים תשתיתיים וארוכי טווח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שנאמר לנו כשהכנו את תקציב 2024 זה שלא השתמשו בקרן עד עכשיו, שייעדתם את הקרן לתקציב, שהמדינה לקחה את כל הקרן כהלוואה. << אורח >> לי: << אורח >> הקרן מבצעת בשנים האחרונות כחצי מיליארד שקלים, אבל הצטברו בה עודפים משנים לפני כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> של כמה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> יש לנו התחייבויות בסך של 1.7 מיליארד - אלה תקציבים שהתחייבנו לרשויות ולמתקנים לטיפול בפסולת. יש שם עוד מיליארד וחצי פנויים שמיועדים להקמת תשתית לטיפול בפסולת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה העברתם במזומן? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> 2.2. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה נשאר בקרן אחרי שלקחו 2.2? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> התקציב שהעברנו הוא תקציב מזומן. מה שאני מדברת זה על יתרת התקציב של הקרן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> העברתם את כל מה שיש לכם בתוך הקרן לתוך התקציב? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> את רוב המזומן העברנו, אבל אנחנו מקבלים את מה שאנחנו צריכים לפעילות של הקרן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> באיזה רשויות הפרויקטים הסביבתיים מושקעים, וכמה מתוכן הן רשויות בפריפריה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> מה שאתה רואה זה יתרה מאוד קטנה של כחצי מיליון שקל. זה היה בעיקר לפריפריה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רואה פה רכישת ספינות לטיפול בזיהום ים ובניית תחנות בנמלי הים. כמה סך כל הסעיף הזה מתוקצב? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> בסביבות 15 מיליון שקל בשנה, ויש שם יתרות בסביבות 80 ל-90 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה עלות של ספינה כזאת? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אני אבדוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היקף הקרן של צער בעלי חיים? איך ההיקף משתנה בין השנים? מה מיקוד העיסוק? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> עיקר התקציב של הקרן לצב"ח הוא מתקציב המשרד, יש שם הכנסות מאוד מועטות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היקף הקרן? כמה כסף יש שם? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> בין שלושה לחמישה מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומה אתם עושים עם זה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> זה בעיקר תמיכות לעמותות שמטפלות בבעלי חיים, הקמה של מכלאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם כל שנה מעניקים תמיכות? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> כל שנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפי קול קורא? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> כן, מבחני תמיכה לעמותות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש הבדל בין פריפריה למרכז? האם אתם נותנים יותר בפריפריה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אני לא זוכרת שיש איזה שהוא הבדל בין פריפריה למרכז. במקום שהרשות המקומית פחות פועלת הפעילות של העמותה תהיה גדולה יותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם עוד עודפים? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> זה 75% מהעודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היטל ההטמנה בקרן לשמירת הניקיון זה גם דרך הרשויות? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אנחנו תומכים גם דרך הרשויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם תומכים על ידי קול קורא? יש משהו שאתם מפעילים בהיטל הטמנה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> המטרה העיקרית היא מניעת הטמנה והקמת מתקנים. עושים את זה דרך הרשות או דרך קול קורא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> המשרד לא מפעיל בעצמו? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אנחנו לא מקימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה מס' 26001 – מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה מס' 52001 – המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> קריאה: << אורח >> בסעיף 52 יש עודפים על סך 1,300,000 ₪. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מבני כליאה חדשים? ואז לא היה צריך לשחרר - - << אורח >> קריאה: << אורח >> זה פרוייקטי בינוי שכבר יצאו אל הפועל. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא היה צריך לשחרר, לא משנה אם יש מקום או אין מקום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור פנייה מס' 52001, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. אנחנו נמשיך את הפניות בישיבה הבאה. אנחנו עוברים לרביזיות. 19003 – מדע, חדשנות וטכנולוגיה. מי בעד הרביזיה? מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרביזיה נדחתה. 33001 – משרד החקלאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הגשנו את הרביזיה, מכיוון שאנחנו מבקשים להקצות שני מיליון שקל למיגון גני ילדים בצפון במקום לשנות את השם של משרד החקלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. 01001 – נשיא המדינה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרביזיה נדחתה. 39001 – משרד התקשורת. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרביזיה נדחתה. 30001 –משרד העלייה והקליטה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרביזיה נדחתה. 04001 – משרד ראש הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש שם, להערכתי, מאות מיליוני שקלים – זה כולל 302 מיליון שקל למשרד להתיישבות – למשרדים מיותרים ומומצאים. אומרים לנו שזה עודפים מחויבים ואנחנו חייבים להעביר אותם, אבל אני לא מסכים. אני חושב שמכיוון שאנחנו נמצאים בנסיבות חריגות של המלחמה, יש מקום לשקול את זה מחדש. אנחנו יכולים לקצץ יותר מ-12% בעודפים המחויבים ולהשתמש בתקציב השוטף של המשרדים - את רובם הגדול היה צריך לסגור, בטח בעת המלחמה. צריך להפסיק עם הכספים הקואליציוניים, להפסיק עם הכספים הפוליטיים, להפסיק לבזבז כספי ציבור. צריך להפנות את הכסף לאנשים שצריכים אותו – למפונים, לעסקים הקטנים, למשפחות החטופים, לכל הצרכים הדחופים של המלחמה. אני פונה אליכם, חברי הקואליציה, אל תצביעו אוטומטית, בואו נשקול את זה מחדש, בואו נעביר כל שקל היום לצורכי החזית והעורף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. 30-32 – משרד התרבות. מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:10. << סיום >>