פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני
פרוטוקול מס' 376
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ' באייר התשפ"ד (28 במאי 2024), שעה 10:05
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות), התשפ"ד-2024 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אוהד טל – מ"מ היו"ר
אליהו ברוכי
מוזמנים:
ענבל פולק
–
מנהלת מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך
גיא סבח
–
סגן הכלכלן הראשי, רשות ניירות ערך
רן ריפולד
–
מנהל כספים, רשות ניירות ערך
אורית שרייבר
–
עו"ד, מנהלת מערך החקיקה, רשות ניירות ערך
רוני בקמן
–
עו"ד, מערך החקיקה, רשות ניירות ערך
אור שטרנברג
–
עו"ד, הייעוץ המשפטי, רשות ניירות ערך
מאור דניאל חתניאן
–
משפטן, רשות ניירות ערך
אהוד מוריה
–
מנהל מחלקת שירותים פיננסיים מוסדרים, רשות שוק ההון, משרד האוצר
טל ישראלי
–
רכזת פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר
אוהד מרדכי
–
רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר
יאירה פרנקל
–
עו"ד, משרד המשפטים
זהר בוצר שלו
–
עו"ד, ראש צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות החברות הממשלתיות
צח בורוביץ'
–
מנכ"ל חברת הקבינט
רונן אבירם
–
מנכ"ל נופשונית
שגית עבדי
–
משנה למנכ"ל נופשונית
עודד אופק
–
עו"ד שותף, איגוד הברוקרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב
רונן רגב כביר
–
מנהל פיתוח מקצועי, אמון הציבור
תומר כהן
–
מנכ"ל, חברת Buyme
גיא הס
–
יועץ משפטי, חברת Buyme
ניר נצר
–
מרכז הפינטק הישראלי
יבגניה קרמר
–
סומך חייקין
דיאנה ברנע
–
עו"ד
אורלי בן שמאי
–
אימפקט
ניסן דוידי
–
סמנכ"ל תפעול, רמי לוי
אהרון קאופמן
–
עו"ד, יועץ משפטי וסמנכ"ל שופרסל
לילך דחוח
–
עו"ד, קצינת ציוות ורגולציה, שופרסל
איתן זינגר
–
מנכ"ל סיבוס, פלאקסי
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום , ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות), התשפ"ד-2024 << נושא >>
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בוקר טוב. התכנסנו כדי להמשיך דיון בחוק שעסקנו בו. אני רואה כאן הרבה פנים מוכרות משנה שעברה. בשנה שעברה ישבנו בוועדה למיזמים ציבוריים וחוקקנו את החוק שאמור לפתוח לתחרות את שוק התשלומים ולהכניס שחקנים חדשים לשוק. אנחנו כולנו מבינים שהגברת התחרות בעולמות הפיננסיים היא דבר שהוא חשוב ואפילו קריטי והוא חלק מהיכולת להיאבק ביוקר המחייה במדינת ישראל. העולמות הפיננסיים הם אחד הסקטורים המרכזיים, תחום הבנקאות. אנחנו זוכרים את המצגת היפה של משרד האוצר משנה שעברה שמדברת על 10,000 שקלים בממוצע למשפחה שמשלמת על עמלות וכולי. אנחנו כמובן יודעים את העלויות למגזר העסקי והעלויות שמתגלגלות לציבור וכולי. בעצם כל המהלך הזה נועד לפתוח את השוק הזה לתחרות ולהכניס שחקנים חדשים מהעולם.
הגענו לשלב שבו אנחנו דנים בתקנות הפטור מהחוק הזה. בשנה האחרונה נעשתה כאן עבודה משמעותית מאוד על ידי הרשות ובדיון הזה ננסה לעבור על התקנות ולשמוע מה נעשה בשנה הזו.
אני יודע, כולנו קיבלנו את הפניות מכולם ואנחנו יודעים שיש כאן הרבה מאוד חילוקי דעות ותפיסות שונות לגבי מה נכון ומה לא נכון לעשות. בדיון הזה נאפשר לכולם לדבר. אני מזכיר שנכבד אחד את השני ולא נעשה את זה בצעקות אלא נקשיב בצורה מסודרת לכל גורם.
כמובן נפתח ברשות לניירות ערך שתציג את העובדה שנעשתה, נשמע את הדברים וננסה בסופו של דבר להגיע לאיזשהו משהו מאוזן שיכול להיות הטוב ביותר לכל הצדדים.
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
שלום לכולם. אני מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך. לפני שנה הוועדה דנה ואישרה את חוק הסדרת העיסוק, שירותי תשלום וייזום תשלום והמחוקק היתווה את הבסיס להסדרה שאומר שגופים שפעילים בעיסוק, בתיווך תשלומים תוך הפקת אמצעי תשלום או סליקת פעולת תשלום או ניהול חשבון תשלום, פעולות שמצריכות רישיון, למעשה יש כאן מערכת - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יש כאן בקשה והיא אם אפשר להתחיל קודם כל מהנושא של האגרות.
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
אני אתן פתיח וניכנס לזה. אני נותנת ממש רקע כללי על העבודה של רשות ניירות ערך בשנה האחרונה להתכונן לסט התקנות שאנחנו מביאים היום.
החוק ביסס את מערכת היחסים שבין נותן שירות התשלום לבין שני קצוות: האחד הוא הלקוח שמשלם והשני הוא המוטב, בתי העסק שמקבלים את השתלום. נותן השירות צריך לשמור על הכסף גם של הצד המשלם וגם של הצד המקבל. התשלום הרי לא עובר באופן מיידי ולכן יש תקופת זמן שחייבת בשמירת הכספים של הציבור. החוק הוא חוק מרחיב, הוא חוק שפותח את השוק לתחרות על פי ההוראות והחוק מאפשר לכל חברה שתקבל רישיון ותפעל לפי ההוראות להתחבר גם למערכות התשלום של מדינת ישראל. זאת אומרת, יש כאן באמת פתיחה ומתן אפשרות לחברות לבוא ולהתחרות באופן אמיתי עם הגורמים ששולטים היום בשירות התשלום בישראל. זה חוק מקל ביחס לחוקי הבנקאות והוא חוק מדויק לשירותי תשלום. חברות התשלום הן לא בנקים והחוק מגדיר את זה בצורה מאוד מאוד ברורה.
היות וזה חוק מסגרת, זה חוק של עקרונות, חוק שמבוסס על עקרונות, לרשות ניתנת שנה לעבודה, לכתוב הוראות וכללים ואת התקנות שבאות לפניהם היום שבעצם מכניסות את כל הכללים על פיהם החברות שיקבלו רישיון צריכות לפעול. ההוראות האלה הן הוראות שדנות באיזונים ובלמים שבין מילוי המטרה של החקיקה שזה כמו שאמרתי פתיחת השוק לתחרות, הכנסת חברות חדשות, הכנסת טכנולוגיה ויעילות לשיפור השירות, גם האיכות של השירות וגם הוזלתו עבור הצרכנים אבל הן גם מאזנות לכיוון ושומרות על הסיכונים מגודרים כי הפעילויות של תשלום מלוות גם בסיכונים.
היה לנו חשוב לעמוד בלוחות הזמנים ולעמוד תוך שנה בכך שכל ההוראות האלה יצאו ושנהיה מוכנים ב-6 ביוני לקבל את בקשות הרישיון ולהתחיל לעבוד על מתן רישיונות ולפתוח את השוק הזה. לצורך כך הקמנו צוות ייעודי שכמובן נלקח ממחלקות, כאשר קודם כל מחלקת השקעות ברשות שהיא תפקח על החברות האלה ותיתן להן את הרישיון ותפקח אבל במהלך השנה לצוותים האלה יתווספו נציגים ממחלקת הייעוץ המשפטי, המחלקה הכלכלית, המחלקה הבינלאומית, ולמדנו לעומק את כל הסוגיות. פנינו לעשרות חברות באמצעות שאלונים כדי ללמוד את הפעולות, איך חברות בפועל היום בשוק מעבירות ומקיימות את שירותי התשלום. נפגשנו עם החברות עצמן ולמדנו כמובן גם מהרגולציה בחוץ לארץ. נפגשנו עם רגולטורים מחוץ לארץ ודנו איתם על היתרונות והחסרונות, החוזקות והחולשות של הרגולציה מבוססת כמובן על רגולציה בעיקר באירופה.
נכון להיום אנחנו רואים לנגד עינינו עשרות חברות שיבואו ויבקשו רישיון ובאמת ייכנסו ויממשו את מטרת החוק ופתיחת השוק הזה לתחרות, מתוכן חברות שעוסקות במתן הנפקת אמצעי תשלום, חלקן בקליטה, חלקן גם וגם וכמובן ניהול חשבון תשלום. בנוסף יש חברות שמתעסקות ללא ניהול חשבונות תשלום, רק בהעברת כסף ממשלם למוטב. בנוסף לזה אנחנו לא יודעים כמה חברות יבקשו ייזום תשלום בגלל שזו באמת ייחודיות של החקיקה הזאת אבל כבר הענקנו במהלך השנה חמישה אישורים לחברות נותנות שירותי מידע לעסוק בייזום תשלום.
סוג החברות הנוסף, חוץ מהחברות הקלאסיות שציינתי עד עכשיו, אלה חברות שהן פלטפורמות מקוונות שמפרישות בין קונה לבין מוכר, מה שאנחנו קוראים, גם כל העולם קורא, פלייס. בעצם הנקודה שבין קונה למוכר יכולה להיעשות במספר דרכים. אבל מרקט פלייס שבוחר להיות המתווך להעברת הכספים, משמע שהוא שם את עצמו בין המשלם למקבל, בין הרוכש לבתי העסק שלפעמים אלה בתי עסק ונותני שירות קטנטנים שלא רוצים להתעסק עם כל הנושא של קבלת הכספים, הוא חברה שנופלת תחת הגדרות החוק כנותנת שירות תשלום ושומרת על הטפסים. אפשר לציין שהחברות האלה יכלו לבחור במודל אחר אבל זה מודל שהוא נוח. קודם כל הן יכולות להוריד את העמלות ישר והכסף עובר והן לא צריכות לרדוף אחרי מקבלי השירות על המפגש בין קונה למוכר ולבקש מהם לשלם להן את דמי העמלה. הן גם יכולות ליהנות מעוד דבר, כי הכסף לא עובר מיידית והן מנהלות חשבון תשלום ובינתיים רוב המרקט פלייסים האלה יכולים לעשות, וחלקם עושים, שימוש בכסף הזה לצרכיהם שלהם והכסף אינו נשמר באופן מבוקר וייעודי. הוא מפוקח עבור הציבור ועבור בתי העסק.
גודל החברות יכול לנוע מחברות קטנות עם מספר מאוד קטן של עובדים, חברות בינוניות ועד חברות ציבוריות וחברות בינלאומיות, חברות ענק.
אנחנו מביאים בפניכם היום שלושה סטים של תקנות: תקנות אגרות שמסדירות את האגרה שצריך לשלם כל מי שמבקש רישיון וזה מחולק לשני חלקים, אגרת רישוי שהיא ראשונה ואחר כך אגרה שנתית על בסיס הפעילות. אנחנו מבקשים את זה גם לחברות התשלום וגם לחברות נותנות שירותי מידע שהן חלק מהתקנות ואור מיד יפרט לגבי זה.
הדבר הנוסף שאנחנו מביאים כאן זה צו לתיקון חלק ב' לתוספת השביעית לחוק. זה צו שבעצם מרחיב את יכולת הפעילות של החברות שמקבלות רישיון תשלום לעסוק בהמרה שאינה אגב תשלום ועד 10 אחוזים מהפעילות שלה על מנת שהיא לא תצטרך להוציא על החלק הזה עוד רישיון נותן שירותים פיננסיים. ותקנות הפטור.
המחוקק הנחה את שיקול הדעת של הרשות לקבוע איזה חברות צריכות ברישיון ובפיקוח. כבר הזכרתי שהפעולות, וזה הרציונל של החוק, פעולה של הנפקת אמצעי תשלום, לא משנה אם זה כרטיס שניתן להחזיק אותו דיגיטלי או ארנק, קליטה עבור בתי העסק ולא משנה אם הם גדולים או קטנים, ובינתיים שמירה על הטפסים. כל אלה מצריכים ברישיון. אבל אם שלושת הפעולות מתאחדות לאחת ונעשות תחת חברה אחת, אנחנו מעניקים לחברות האלה פטור ולא רק אם זה תחת חברה אחת אלא אם זה תחת תאגיד שמכיל בתוכו את כל החברות שלא מספר חברות וזה סוג פטור אחד. הסוג השני הוא הגנת ינוקא.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תסבירי את ההיגיון. תסבירי את הרציונל של הדבר הזה.
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
אם חברה היא גם המנפיק של אמצעי תשלום, זאת אומרת שהיא באה ואומרת שאתה יכול לקנות תו ואתה תשתמש בו בעתיד, ואתה תוכל להשתמש בו בחברות שלי. זאת אומרת, אני סולקת לעצמי את פעולת התשלום ואני גם זאת ששומרת על הכסף. למשל קבוצת גולף, אתה קונה כרטיס להשתמש רק בחברות בתוך קבוצת גולף, ואז בעצם החברה עצמה היא גם המנפיקה, היא גם השומרת והיא גם הסולקת אבל זה עבור עצמה. כאן כל הפעולות האלה מתאחדות לאחד, החברה עושה את כולן עבור עצמה וזה תחת תקנות הסדרה. אנחנו רואים אותן כ-קלוזד לוק מורחב. אנחנו חושבים שהן לא צריכות ברישיון. זאת אומרת, הסיכון של הלקוח כאשר הוא קונה אמצעי תשלום כזה, הוא מאוד מודע למה שהוא עומד לקבל, מה הזכויות שלו וממה הוא צריך להיזהר ומה הסיכון שלו.
הפטור הנוסף נוגע בקוטן. ככל שהחברה היא קטנה והיא עדיין לא הגיעה לממדים של פעילות משמעותית שהיא מהווה סיכון, אנחנו רוצים לפטור אותה, ראשית כדי לתת לחברות קטנות להיכנס לשוק הזה, להתחרות ובאמת להביא את התחרות, את החדשנות ואת הטכנולוגיה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלה חמישה מיליון שקלים.
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
כן, החמישה מיליון שקלים בממוצע אבל יש כאן עוד דבר. יש כאן גם חברות שנותנות באמת שירותים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אגב, המספר הזה, תסבירי על מה הוא מבוסס.
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
הפטור הזה ספציפית, כמו שמצאנו אותו כמותי באירופה, כן מצאנו הקבלות אבל עשינו מחקר. ניסינו לראות חברות סטרט-אפ קטנות מתחילות, כמה זמן לוקח להן מהרגע שהן מתחילות פעילות להגיע לאותם חמישה מיליון שקלים. ראינו שמדובר בממוצע בין חצי שנה עד שנה וחשבנו שזה זמן נכון לתת לחברה להיכנס, להתבסס בשוק ולהבין ועל כך נשענו.
<< דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>
הינוקא הוא רק בסכום? לא בתקופה?
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
נכון. בסכום. יכול להיות שזה מאוד מאוד מהר והסיכון עולה ויכול להיות שלא. בנוסף לזה, ואני אמשיך, יש מרקט פלייסים שעושים דברים נהדרים. מחברים שירותים, מה שעוזר לילדים. הוא זה שמעביר לאלה שבאים לתת את החוקים. הם לא רוצים להתעסק בכסף ולפעמים מדובר על מאות. הוא לא מגיע לחמישה מיליון שקלים. היות וזה גם עונתי ונסביר את זה עת ניכנס לתקנות, אנחנו עושים ממוצע.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אגב, יש כאן נציגים של חברות כאלה וארגונים? לא.
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
הם קיבלו פטור. אם כן, זה הפטור השני.
<< אורח >> צח בורוביץ': << אורח >>
מילה קצרה. חברת הקבינט, מייצג בין היתר את קהילת הפינטק. למיטב ידיעתנו אין חברות שייהנו מזה. חברת פינטק של סכום של חמישה מיליון שקלים לא קיימת. אם היא קיימת, היא קיימת אולי שבוע-שבועיים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
היא פחות מתייחסת לחברת פינטק. היא מתייחסת יותר למתנ"סים וכדומה.
<< אורח >> צח בורוביץ': << אורח >>
הסכומים של חמישה מיליון שקלים לא קיימים בענף הזה. אין הצדקה לחברות בסדר גודל כזה להתקיים. אם הן שם, הן פשוט לא קיימות. אם הן טובות, אחרי שבועיים, שלושה, ארבעה שבועות של פעילות יחרגו מהסכום הזה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בהמשך נגיע לזה ונתייחס בהרחבה.
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
אני כן אומר עוד דבר שחשוב לציין לגבי תקנות הפטור. אנחנו חושבים שזה קריטי שהכללים לפטור יהיו פשוטים וברורים הן לצרכן, הן לתעשייה והן לחברות. זה עקרון שהנחה אותנו וזה חשוב כי זה יוצר ודאות וודאות יוצרת אמון בקרב הציבור. אנחנו רוצים שהצרכן ירצה להשתמש בגורם שהוא איננו בנקאי. הרי זו כל המטרה של החוק ולכן צריך לייצר אמון ואמון נובע מתחרות.
אתם באמת תשמעו על לא מעט פלטפורמות או חברות כאלה ואחרות. אנחנו כן חושבים שכאשר העקרון מתקיים, כמו שאמרנו העקרון, הרציונל שהחוק הנחה אותנו על פיו, אנחנו צריכים לקיים אותו.
נציין שלרוב החברות שפונות אין פטור בחוץ לארץ מרישיון. גם זה נלקח בחשבון.
לבסוף. אני כן אומר שלאורך השנה הזאת קיימנו - מעבר לעבודה האינטנסיבית שנעשתה בתוך הרשות בימים מרוכזים שישבנו כולל נציגי הנהלת הרשות - שיח עם גורמים בתוך הממשלה, עם משרד האוצר, עם בנק ישראל, עם הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות שוק ההון.
אני אסיים את דבריי בתודה ליושב-ראש הוועדה, לחברי הוועדה ולייעוץ המשפטי שבאמת זימן לנו את הפגישה הזאת כך שנוכל לקיים את הדיון ונוכל לעמוד ב-6 ביוני ולהתחיל לתת רישיונות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מצוין. תודה רבה. יש מישהו מגופי הממשלה שרוצה להתייחס? משרד האוצר? לא.
<< אורח >> אור שטרנברג: << אורח >>
הייעוץ המשפטי, רשות ניירות ערך. על שולחן הוועדה מונחת טיוטת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות), התשפ"ד-2024.
רקע כללי. סעיף 11 לחוק רשות ניירות ערך קובע שעל הרשות לערוך מדי שנה הצעת תקציב שהיא טעונה אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת ובאמת לאחרונה גם הבאנו תקציב חדש של הרשות שאושר בוועדת הכספים. זה בעצם מקור המימון היחיד לתקציב הרשות, אלה אגרות על ידי הגופים המפוקחים.
משכך גם הרשות אינה ממומנת מתקציב המדינה ולכן אנחנו מניחים את טיוטת התקנות נשוא הדיון הזה על שולחן הוועדה כדי להיערך לכניסתו לתוקף של החוק ביוני השנה כדי שנוכל לבחון ולקבל בקשות רישיון ולאחר מכן גם לפקח באופן שוטף על עבודת הגופים המפוקחים. לצד זאת המודל שנדבר עליו עכשיו במסגרת התקנות יהיה מודל מאוחד גם לעניין שירות מידע פיננסי שהוא חלק מרפורמת הבנקאות הפתוחה שעברה, שהתחילה לעבור לפני כשנתיים, על מנת להגביר את התחרות בשוק הפיננסי. המודל הזה הוא אחוד. אני רק אציין שעד כה לא הותקנו תקנות אגרות של שירות מידע פיננסי ולמעשה מתקבלים הרישיונות ופועלים באופן שוטף ללא תשלום אגרה לרשות על הפיקוח האמור.
המודל הוא גם אחוד מאחר שאנחנו רואים שהפעילות הזאת מבוצעת פעמים רבות על ידי אותן חברות ולכן אנחנו גם מציעים לקבוע אגרה מאוחדת כפי שנראה במודל של האגרות והיא גם תהיה מפוקחת על ידי אותה יחידה ברשות. לכן מבחינת המודולריות של בניית תשלומי האגרות וגובה האגרה, כך הגיוני לעשות.
השירותים כמו שענבל סקרה קודם לכן בגינם ניקח את האגרה שכאמור היא אגרת רישוי, שהיא בעצם משולמת בעד בקשת רישיון חד פעמית ואגרת תשלום שוטפת שהיא אגרה שנתית אחת לשנה בהתאם לסוג הפעילות והיקפה, היא עבור שירותי התשלום, הנפקה של אמצעי תשלום, סליקה של פעולת תשלום לרבות שירות להעברת תשלומים, ניהול חשבון תשלום וייזום תשלום מתקדם וייזום תשלום בסיסי.
המודל המוצע ובכלל התקנות הוא כדלהלן: הוא פותח בהגדרות, לאחר מכן פרק ב' עוסק באגרות לעניין מתן שירותי התשלום, לאחר מכן הגדרות לעניין מתן שירות מידע פיננסי ושירות ייזום בסיסי באופן מיוחד והוראות נוספות שהן הוראות מקובלות לאגרות של הרשות כמו מנגנון עדכון הסכומים, מנגנן הגבייה, תחילה והוראת מעבר.
המודל עצמו מבסס על מספר עקרונות. כמו שאמרתי קודם אגרת רישיון ואגרה שנתית שוטפת. אנחנו גם נראה את החלוקה לפי הרשאות. יש לנו סוג רישיון בסיסי אחד שהוא נותן שירותי תשלום ועוד סוג רישיון בסיסי שנותן שירות מידע פיננסי וייזום בסיסי ועליהם אנחנו נראה לפי המטריצה שבתוספת תוספת אגרה בגין הרשאות נוספות של הנפקה או סליקה וניהול. באותה מטריצה מקבל ביטוי עקרון של חלוקה לפי גודל. כלומר, יש חלוקה לארבע דרגות של היקף פעילות א' עד ד' ובהצלבה עם החלוקה להרשאות אנחנו תיקבע גובה האגרה.
עד כאן מבחינת ההוראות עצמן. הייעוץ המשפטי רוצה שנתחיל בהקראה?:
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן.
<< אורח >> אור שטרנברג: << אורח >>
טיוטת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות),
התשפ"ד-2024
בתוקף סמכותי לפי סעיף 57 ו-61 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ""ג-2023 (להלן – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום), לפי סעיפים 59 וח-70 לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 (להלן – חוק שירות מידע) ולפי סעיף 30 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך (להלן – הרשות) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א': פרשנות
1. הגדרות
בתקנות אלה –
"דרגה" – אחת מארבע דרגות של היקף פעילות של חברת תשלומים, כמפורט בתוספת.
כאן צריך לתקן ב"תוספת הראשונה" ל"בתוספת" כי יש תוספת אחת.
"היקף פעילות" – היקף פעילות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין מתן שירות להעברת תשלומים, הנפקה של אמצעי תשלום או סליקה של אמצעי תשלום – סכום הכספים החודשי הממוצע שקיבלה חברת תשלומים לשם ביצוע פעולות תשלום בישראל בעבור לקוחותיה או סכום הכספים החודשי הממוצע שהעבירה לשם ביצוע פעולות תשתום כאמור בעבור לקוחותיה, נכון ליום 31 בדצמבר לשנת הכספים הקודמת, לפי הסכום הגבוה.
(2) לעניין מתן שירותי ניהול חשבון תשלום – שווי יתרת כספי הלקוחות היומי הממוצע המנוהלים על ידי חברת התשלומים בעבור לקוחותיה, בשנת הכספים הקודמת.
(3) לעניין מתן שירות ייזום מתקדם – הסכום החודשי הממוצע של הוראות התשלום של הלקוחות שהעבירה חברת התשלומים בשנת הכספים הקודמת.
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
"רישיון למתן שירות ייזום בסיסי" – רישיון או אישור מאת הרשות לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, לפי סימן ב' או סימן ד', בהתאמה, לפרק ב' בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.
"רישיון למתן מידע פיננסי" – רישיון מאת הרשות לעסוק במתן שירות מידע פיננסי, לפי סימן ב' לפרק ב' בחוק שירות מידע פיננסי.
"שירות להעברת תשלומים" (Money Remittance) – שירות תשלום למשלם, הכולל הנפקה של אמצעי תשלום לצורך ביצוע פעולת תשלום בודדת של העברת כספים למוטב או לנותן שירותי תשלום אחר הפועל בשם המוטב, ללא יצירה או ניהול של חשבון תשלום לטובת המשלם.
פרק ב': אגרות לעניין מתן שירותי תשלום
2. אגרת בקשת רישיון
(א) תאגיד המבקש רישיון שירותי תשלום, ישלם לרשות, עם הגשת הבקשה, אגרה בסכום של 33,000 שקלים חדשים.
(ב) תאגיד המבקש לעסוק בכל אחד מהשירותים המפורטים להלן ישלם לרשות, בעד כל אחד מאותם שירותים, סכום אגרה נוסף של 11,000 שקלים חדשים, שיתווסף, לסכום האגרה הקבוע בתקנת משנה (א):
(1) הנפקה של אמצעי תשלום או סליקה של פעולת תשלום, שאינם שירות להעברת תשלומים.
(2) ניהול חשבון תשלום.
3. אגרה שנתית
(א) חברת תשלומים תשלם ב-1 באוגוסט של כל שנה, אגרה שנתית לפי תקנות אלה בעד אותה שנת כספים, בסכום הקבוע בתוספת, המורכב מסכום אגרה קבוע וסכום אגרה נוסף המשתנה בהתאם לסוג הפעילות של חברת התשלומים והדרגה שבה היא מסווגת בהתאם להיקף פעילותה בשנת הכספים הקודמת, לפי הדרגה הגבוהה בה מסווגת פעילות חברת התשלומים בעבור כל פעילות, כפי שדווח לרשות לפי סעיף 25(ב) לחוק.
(ב) בעד שנת כספים שבה חל מועד קבלת הרישיון, תשלם חברת התשלומים חלק יחסי מהאגרה השנתית. האגרה השנתית לשנה זו תחושב לפי הסכום הקבוע לדרגה א' בתוספת, לפי סוג הפעילות של חברת התשלומים כאמור, כשהוא מחולק ב-365 ימים, ומוכפל במספר הימים באותה שנה שבהם החזיקה ברישיון.
(ג) הפסיקה חברת תשלומים להחזיק ברישיון במהלך השנה, תשלם את החלק היחסי של האגרה השנתית החלה עליה לפי תקנת משנה (א) השווה לסכום האגרה האמורה כשהוא מחולק ל-365 ימים ומוכפל במספר הימים באותה שנה שבהם הייתה בעלת רישיון.
(ד) חל מועד קבלת הרישיון חרי ה-30 ביוני, בשנת כספים מסוימת, תשלם חברת התשלומים את האגרה לאותה שנה ב-31 בינואר בשנת הכספים העוקבת, כאמור בתקנת משנה (ב). בוטל רישיון כאמור, תשלם את החלק היחסי של האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), לאותה שנת כספים, בתוך שלושים ימים ממועד ביטול הרישיון.
(ה) לא שולמה אגרה שנתינת במועד כאמור בתקנת משנה (א) או (ד), לפי העניין, יתווספו עליה הפרשי הצמדה לפי שיעור השינוי שחל במדד האחרון שפורסם לפני המועד שבו שולמה האגרה בפועל לעומת המדד האחרון שפורסם לפני מועד התשלום לפי תקנת משנה (א) או (ד), לפי העניין, בצירוף תוספת פיגורים בשיעור של 1 אחוז מסכום האגרה השנתית לכל חודש של איחור או חלק ממנו.
(ו) על אף האמור בתקנת משנה (ה), פחת משך האיחור בתשלום מחודש ימים, תתווסף על סכום האגרה השנתית שטרם שולם תוספת פיגורים השווה לסכום של 1 אחוז מסכום האגרה כשהיא מחולקת ב-30 ימים ומוכפלת במספר ימי האיחור בתשלום.
(ז) שולמה אגרה שנתית בסכום העולה על סכום האגרה השנתית לאותה שנה, תחזיר הרשות את סכום האגרה ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור השינוי שחל במדד האחרון שפורסם לפני מועד ההחזר לעומת המדד האחרון שפורסם לפני מועד התשלום לפי תקנת משנה (א) או (ד), לפי העניין, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו התברר כי התשלום היה ביתר.
פרק ג': אגרות לעניין מתן שירותי מידע פיננסי ושירות ייזום בסיסי
4. אגרת בקשת רישיון
תאגיד המבקש רישיון למתן שירות מידע פיננסי או רישיון למתן שירות ייזום בסיסי, ישלם לרשות, עם הגשת הבקשה, אגרה בסכום של 6,000 שקלים חדשים, בין אם הוא מבקש רישיון רק בעבור אחד מן השירותים כאמור, ובין אם בעבור שני השירותים. תאגיד מבקש שביום הגשת בקשה לקבלת רישיון כאמור בתקנה זו, מחזיק ברישיון בעבור אחד משני השירותים כאמור ושילם אגרת בקשת רישיון לפי תקנת משנה זו בעד בקשת הרישיןן שבידו, אינו חייב בתשלום אגרת בקשת רישיון נוספת.
5. אגרה שנתית
(א) בעל רישיון למתן שירותי מידע פיננסי או בעל רישיון למתן שירות ייזום בסיסי, בין אם הוא מחזיק באחד מן הרישיונות כאמור ובין אם הוא מחזיק בשניהם יחד, ישלם, ב-1 באוגוסט של כל שנה, אגרה שנתית בסכום של 16,000 שקלים חדשים בעד אותה שנת כספים, והוראות תקנות משנה 3(ג) עד (ז) יחולו, בשינוים המחויבים, על תשלום אגרה לפי תקנה זו.
(ב) בעד שנת כספים שבה חל מועד קבלת רישיון למתן שירותי מידע פיננסי או רישיון למתן שירות ייזום בסיסי, ישלם בעל הרישיון כאמור חלק יחסי מהאגרה שנתית, השווה לסכום הקבוע בסעיף קטן (א) כשהוא מחולק ב-365 ימים ומוכפל במספר הימים באותה שנה שבהם היה בעל רישיון, לפי העניין.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
סיימת להקריא את כל סכומי האגרות. אם תוכל להסביר מדוע אלו הסכומים, מי משלם את האגרה, את הסכום הקבוע, מי משלם את הסכום הנוסף, החלוקה בין הסכום הבסיסי לבין הסכום הנוסף.
<< אורח >> אור שטרנברג: << אורח >>
למעשה סכומי האגרות מבוססים על מודל כלכלי שגיבשה הרשות שהוא לוקח בחשבון את תשומות הפיתוח וביניהן גם מערכות מכשור ותחזוקה, עלות של עובדים מקצועיים ברשות לפיקוח שוטף ולבדיקה של בקשות הרישיון. המודל עצמו של האגרות הוא מודל מודולרי שנקבע לפי איזושהי שכבת בסיס. ככל שאנחנו מדברים על שירותי תשלום, יש אגרה שנתית קבועה לנותן שירותי תשלום שהיא אגרה שלפי המטריצה שאנחנו רואים בתוספת היא נעה בין 16,000 שקלים ל-82,000 שקלים והיא בעצם בקשה של נותן שירותי תשלום שמבצע נגיד העברת תשלומים בלבד, ותספק לו רק האגרה הזאת שהיא אגרת הפתיחה וככל שהוא למשל רוצה גם רישיון של ניהול חשבון תשלום או רישיון של קליטה ורישיון של הנפקה, הוא ייאלץ לשלם תוספות, מה שאנחנו קוראים אגרות, סכום נוסף של אגרה, שהוא סכום שמתווסף. זה המודל לשנתית. המודל של הרישוי עצמו הוא מודל שנבנה על אגרה של 33,000 שקלים כהתחלה וככל שאתה מעוניין להוסיף הנפקה או ספיקה של פעולת תשלום, אתה מוסיף 11,000 שקלים חדשים או שאתה מוסיף ניהול חשבון תשלום - שוב, אני מדבר על אגרת הרישוי בלבד - אתה מוסיף על 11,000 שקלים.
לגבי ייזום בסיסי ושירות מידע פיננסי, הבקשה היא בקשה אחודה של 6,000 שקלים בין אם אתה מבקש אחד מן השירותים ובין אם אתה מבקש את שניהם. האגרה השנתית, גם היא אגרה קבועה של 16,000 שקלים.
אני רוצה להדגיש שבהמשך, גם בהוראת המעבר, קבענו הוראות כך שהדברים לא יחולו רטרו על מי שכבר קיבל רישיונות של שירות מידע פיננסי ואנחנו באמת נגיע לזה בהמשך.
זה בגדול המודל. אני ממשיך בהקראה.
פרק ד': הוראות שונות
6. עדכון סכומים
(א) סכומי היקפי הפעילות וסכומי האגרות, המפורטים בתקנות אלה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן בתקנה זו – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש דצמבר שלפני יום העדכון לעומת המדד היסודי. לעניין זה, "המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש דצמבר לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר יום תחילתן של תקנות אלה או שלאחר יום תחילתו של תיקון לתקנות אלה לגבי סכומי האגרות שנקבעו באותו תיקון, לפי העניין (בסעיף זה - יום התחילה) – המדד שפורסם בחודש דצמבר שלפני יום התחילה, זאת אף אם טרם חלפה שנה מיום התחילה עד יום העדכון.
(ב) הסכומים הקבועים המעודכנים לפי תקנת משנה (א), יעוגלו כמפורט להלן:
(1) סכומי היקפי הפעילות הקבועים המעודכנים – לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100,000 שקלים חדשים.
(2) סכומי האגרות הקבועים המעודכנים – לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים.
(ג) יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, יפרסם בהודעה ברשומות, את סכומי היקפי הפעילות וסכומי האגרות המעודכנים לפי תקנה זו.
7. גבייה
על גביית אגורת, הפרשי הצמדה ותוספת פיגור לפי תקנות אלה, תחול פקודת המיסים (גבייה) כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.
8. תחילה
(א) לעניין שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי, תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק הסדרת העיסוק בשרותי תשלום.
(ב) תקנה 4 תחול על בקשות למתן שירות מידע פיננסי שהוגשו ביום פרסומן של תקנות אלה או לאחריו.
זה למעשה כדי למנוע את התחולה רטרו עליה דיברתי.
9. הוראת מעבר
לעניין בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי שהחזיק ברישיון כאמור במועד שקדם ליום פרסומן של תקנות אלה, סכום האגרה לפי תקנה 5 לעניין השנה שבה פורסמו התקנות, יחושב כאילו הרישיון כאמור ניתן במועד פרסומן של תקנות.
תוספת
(תקנה 3)
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
תוספת בדרך כלל אנחנו לא מקריאים אלא חברי הכנסת מעיינים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חברי הכנסת, זה הזמן שלכם לעיין. הערות? התייחסויות? זה הזמן.
אנחנו נצביע. מי בעד אישור נוסח התקנות כפי שהוקרא? 2. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
אושר
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
התקנות אושרו.
בעוד חמש דקות נעבור לחלק של הצו.
תודה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:42. << סיום >>