פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 74 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (04 ביוני 2024), שעה 14:43 סדר היום: << נושא >> 1. מצב העובדים הזרים בענף התעשייה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. 2. מצב העובדים הזרים בתעשיות המשלימות לענף הבניה - לבקשת חה"כ מיכל שיר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר מוזמנים: דניאל איטח – מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה לינא סאלם – עו"ד, משרד המשפטים נועה שפיצר – מנהלת אגף במנהל תעשיות, אחראית על נושא עובדים זרים לתעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה משה נקש – מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים הראל מילשטיין – מנכ"ל בלוק אמריקה זאן פייר לוי – חשב שכר בודק שכר מוסמך, בלוק אמריקה אייל מוסט – מנכ"ל אלו אקספרס, תאגיד עובדים זרים בענף הבנייה נכחו באמצעים מקוונים: יעקב חן – מנכ"ל של חברת מפעל טקסטיל מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> 1. מצב העובדים הזרים בענף התעשייה בעקבות מלחמת חרבות ברזל 2. מצב העובדים הזרים בתעשיות המשלימות לענף הבניה - לבקשת חה"כ מיכל שיר << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צוהריים טובים, ברוכים הבאים שוב פעם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת בנושא עובדים זרים בתעשייה ובפרט בתעשייה תומכת את ענף הבניה. אני אבקש להודות לחברתי, חברת הכנסת מיכל שיר, על שהעלתה את הנושא שוב לסדר-היום. מפאת אילוצים אישיים היא נאלצה להיעדר מהדיון, כל כך השתדלה לקראתו, פעלה כאמור והכינה את עצמה לקראתו, אבל זה קורה, אנחנו בני אדם. אנחנו ננסה לבטא ולשקף גם את הרגישות שהיא מגלה לנושא בעצם פנייתה להעלות את הנושא לסדר-היום. אני הבנתי שבעקבות המשבר בענף הבנייה ואי כניסת הפלסטינים, המפעלים מקבלים אישורי העסקה לעובדים זרים באופן שלא נותן מענה. אני גם הבנתי שמספר העובדים נקבע על פי קריטריון של משדר הכלכלה שמותר רק 10% עובדים זרים מכלל העובדים הישראלים שעובדים באותו מפעל שקולט. אני אבקש לשמוע ממשרד הכלכלה מדוע קבעו את הקריטריון הזה? איך אפשר לעזור למפעלי התעשייה? נושא חשוב נוסף שאני מבקש לקבל עליו מענה הוא שוועדת המנכ"לים לעובדים זרים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אישרה הבאת עובדים באופן פרטי למעסיקים בתעשייה המחזיקים בהיתר מרשות האוכלוסין וההגירה, כך שיינתן מענה מהיר המוטב למצוקת התעשיינים החסרים בכוח האדם בענפים הרלוונטיים. אני מבקש מנציג משרד ראש הממשלה לשמוע על ההחלטה שהתקבלה, מה המנגנון? למה? ועל דרכי היישום שלו. אני אפנה קודם כול בשאלות לנציג רשות האוכלוסין, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, מר משה נקש. אני מבקש לדעת מהי המכסה להעסקת עובדים זרים לתעשייה? כמה היתרי העסקה לעובדים זרים בתעשייה קיימים? ומה המימוש בפועל של עובדים זרים לתעשייה? כמו כן לדעת מאילו מדינות הם מגיעים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> טוב, אדוני יושב-הראש, המכסה היום בענף התעשייה היא 3,000 עובדים זרים, אנחנו חילקנו כבר היתרים ל-2,030 מתוכם, וכרגע יש בישראל 393 עובדים זרים במסגרת ענף התעשייה. יש לי פירוט מדינות, אם תרצה נוכל להעביר אותם לוועדה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איזה מדינות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש כל מיני, יש בודדים, יש אחד מאוקראינה, אחד מאיטליה, ויש גם שניים מיוון, יש מרומניה, יש מסרילנקה, הודו, מולדובה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי זה מאיטליה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא יודע, יש עובד אחד מאיטליה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תאפיין לי את העובד בלי שמו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש לי את שמו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> העיסוק שלו? לאיזה מפעל? באיזה מנגנון הוא גויס? על פי איזה פרמטרים? מי המפעל המבקש? כמה מפעלים מקבילים לו ביקשו ולא נענו? תרחיבו לי את זה, אנחנו רוצים ללמוד קצת יותר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש שם של מפעל שביקש אותו, אם אתה רוצה אחר כך נעביר אותו לוועדה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? זה נושא שהוא גלוי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא בטוח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? כל מעסיק במשק שמבקש עובד, הנתון הזה חוסה בצל שקיפות וגילוי נאות. זה לא משהו סודי ומסווג. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא בטוח, יש כמה עניינים עסקיים שאני לא יכול להיכנס אליהם, אנחנו נעביר אותם לוועדה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, תקשיב מר נקש, אני אבטא מה הסיבה שאני מבקש לדעת. אנחנו תמיד פועלים למציאות שבה יש שוויון הזדמנויות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם סמי הוא בעל מאפייה וגם יואב הוא בעל מאפייה, שניהם ביקשו באותם אמצעים עובדים זרים. סמי קיבל ויואב לא. אני מבקש לדעת למה סמי קיבל ולמה יואב לא קיבל? << אורח >> משה נקש: << אורח >> איך השאלה של מי מעסיק את העובד האיטלקי הזה תענה לך על זה? ואם סמי ויואב עם אותם תנאים, שניהם יקבלו שוויון, אתה צודק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. אבל לעצם העובדה שכל מעסיק מבקש להשתמש במכסה שעומדת לענף שלו לקבל עובדים זרים, כל עוד שאין בו עניין מסווג או של צנעת הפרט. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא יודע, אני צריך לבדוק את זה משפטית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> במפעל אין צנעת פרט. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש עניינים עסקיים. שוב, אני אבדוק את זה אם זה כל-כך חשוב ליושב-הראש אנחנו נבדוק אם אפשר להעביר ובאיזה פורמט, ואם ישירות לוועדה או לפרסם את זה לציבור? אני לא יודע, אני צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי, אז בוא תבדקו את זה משפטית ותגידו לי אם יש מניעה, כי בין יתר השאלות הן ייסובו סביב הרגישויות האלה. אני אבקש לדעת, אתם נתתם היתרים ל-2030 עובדים, מתוך כמה בקשות שקיבלתם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> משרד הכלכלה תיכלל את כל הבקשות והעביר לנו את ההמלצות ובהסתמך על ההמלצות האלה אנחנו נתנו את ההיתר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומה הסיבה שבפועל הגיעו רק 15%? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני מניח שמשרד הכלכלה יוכל להרחיב, אבל מטענות שאנחנו שומעים יש מדינות שקשה להביא מהן עובדים, והיה את ההגבלה של תמ"ג ומעלה, ולהביא עובדים ממדינות תמ"ג ומעלה למפעלים מסוימים היה קשה כי הם עובדים שלאו דווקא רוצים לבוא לעבוד בישראל, והם ביקשו להביא ממדינות אחרות והנוהל לא אפשר את הדבר הזה. עד עכשיו שהנושא נידון במסגרת ועדת המנכ"לים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה מנגנון הגיוס של העובדים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה גיוס פרטי, זאת אומרת שהמפעל מאתר את העובד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שבעל מפעל לעבודות CNC טס למדינה בעולם, מאתר עובד, מציע לו לבוא לעבוד, שולח לך את הפרטים שלו ומבקש שתנפק לו אישור? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בדרך כלל לא, זה בדרך כלל חברת גיוס בחו"ל, אבל כן, זה גיוס ישיר על ידי המעסיק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה נציגת משרד המשפטים? איך אתם נלחמים בתופעת סחר בבני אדם בגיוס פרטי? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מה שהיה עד עכשיו זו אחת הסיבות שהיה הגבלת מדינות של תמ"ג ומעלה, כרגע זה אמור, ושוב זה נידון במסגרת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי אמר שבהכרח בתמ"ג ומעלה - - ? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בהכרח שום דבר, אבל זה אחד מצמצום הסיכונים בהסתמך על ניסיון העבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שולי החברה קיימים גם בשוויץ. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יכול לקרות הכול בכל מקום, אבל יש גם עניין של ניהול סיכונים ובסופו של דבר בדרך כלל עובדים משוויץ פחות יגיעו לפה לעבוד בישראל כשהם מנוצלים, בניגוד למדינות אחרות שאולי יכול לקרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אז אנחנו אומרים 3,000, 2,030 מתוכם הגישו בקשה לענייניהם, שאישרתם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> קיבלו היתרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומתוכם 300 ומשהו בפועל הגיעו לארץ? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, כמעט 400. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באיזה סוגי תעסוקה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אנסה לפלח את המקצועות אבל יש רשימה רחבה, תכף ננסה להוציא אותה תוך כדי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אנחנו נעבור בינתיים למשרד הכלכלה? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> שמי נועה שפיצר, אני מנהלת אגף במנהל תעשיות ובין היתר אחראית על הנושא של עובדים זרים לתעשייה במשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תוכלי בבקשה לספר לוועדה כמה עובדים זרים חסרים בתעשייה? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> לפי החישובים שלנו, כרגע חסרים כ-18,000 עובדים, אלו גם המספרים שהעלנו לוועדת המנכ"לים ואנחנו מחכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> על פי מה מבוסס האומדן? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> אנחנו מתבססים על סקר המשרות הפנויות של הלמ"ס, ואנחנו מתבססים בין היתר על היעדרם של העובדים הפלסטינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. באילו ענפים? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> ענף תעשייה, סדר C בלמ"ס, יש לך מנעד רחב של סוגי תעשייה אבל זה נחשב תעשייה. יש לך מתכת, משחטות, פלסטיקה, תעשייה תומכת בניין, עץ. כל מה שאתה חושב עליו, אנחנו קיבלנו בקשות ממנעד רחב מאוד של מעסיקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. לצד ניסיון גיוס עובדים זרים אתם, כמשרד הכלכלה, פועל להכשיר עובדים ישראלים לענפים האלה? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> זה קצת נחלק, כי הכשרות מחולקות בינינו לבין משרד העבודה. יש הוראת מנכ"ל 18 לגבי הכשרות מעסיקים בתוך העסקים - - - התקציב שהוקצב עבור ההוראה הזאת הסתיים ואני מקווה שיצליחו לפרסם הוראה נוספת בהקדם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה האחוז ההצלחה במימוש התקציב שכן השתמשתם בו? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> אני לא יודעת, אני צריכה את הנתונים כי אני לא יושבת על ההוראה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אחוז הפלסטינים שהועסקו בתעשייה טרם הטבח? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> מכסת הפלסטינאים לתעשייה, מסחר ושירותים זה 12,050 אם נדייק, זאת המכסה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה האחוז שלהם מכלל המועסקים? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> מכלל המועסקים בתעשייה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> בתעשייה יש כ-300, זו המכסה הידועה, וכמובן אנחנו מדברים על מכסה שבתוך ישראל, אנחנו לא מדברים על תעסוקת פלסטינים - -. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מנסה ללמוד על הקריטריון בקביעת ה-10% שהם חלף פלסטינאים, כי הכי כל העניין של אספקת עובדים הם תוצאה ישירה של חסר בפלסטינאים, והם חלף. אני מצפה שאם במפעל היו 18 עובדים פלסטינאים, תתקננו שחלף פלסטינאים יהיו 18 עובדים לאותו מפעל. << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> אני אענה, אנחנו פועלים לפי נוהל של רשות האוכלוסין שבין היתר נקבע על פי המלצות של ועדה בין-משרדית שהוקמה או קיבלה את הסמכות שלה מכוח החלטות ממשלה קודמות. 10% הזה נקבע בנוהל, בהקצאות האחרונות שעשינו, ראינו ש-10% לא נותנים מענה בעיקר לתעשיות שהיו עתירות בהעסקת עובדים פלסטינאים. אנחנו הכנו רשימה לוועדה הבין-משרדית של עדכונים שאנחנו רוצים או מבקשים לעשות בנוהל, ביניהם זה העניין של ה-10%. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ו...? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> אני ממש בימים האלה קמתי מהשולחן כי זה אחד התנאים, אנחנו נעביר את זה לוועדה הבין-משרדית, אנחנו אחרי דיון בשבוע שעבר בוועדת מנכ"לים, רצינו לראות באיזה מרחב פעולה אנחנו נמצאים כדי לעשות עוד תיקונים? זה אחד הסעיפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה עשיתם בשביל לחשוף את המעסיקים לאפשרות של הבאת עובדים זרים חלף פלסטינאים? איך הנגשתם להם את האפשרות? פרסמתם קול קורא? הוצאתם מודעה דרך התקשורת? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> בהקצאות של ה-3,000 עובדים זרים, עשינו את זה כבר חמש פעמים, פרסמנו את זה באופן פומבי בעיתונים, פרסמנו את זה ברשתות, פרסמנו את זה באתר האינטרנט, העברנו את זה לארגונים היציגים וגם שלחנו את זה באופן בלתי אמצעי בקבוצות הוואטסאפ שלנו שיש לנו ביחד עם כל עובד מול התעשייה שהוא פועל אותה, אבל בכל פלטפורמה אפשרית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יפה. זאת אומרת שלא יכול להיות תעשיין שהיום יבוא לפה ויגיד: אני זקוק לעובדים זרים, אני לא מצליח לתפקד כי חסרים לי עובדים בגלל שאין פלסטינאים? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> הוא יכול לבוא להגיד, אבל מבחינת פרסום אנחנו פרסמנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טענותיו לא יהיו מוצדקות? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> פרסום הוא לא חזות הכול, פרסום הוא חלק קטן מהאירוע. << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> פרסום הוא חלק קטן מהעניין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כלומר? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תנאי ההעסקה. אני יכולה להסביר לאדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שם ותפקיד. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. אני אסביר את זה ואני רוצה רק מילה לעניין המחסור. אנחנו מדברים על מחסור של 18,000 עובדים בתעשייה שמורכב גם מהמחסור הכרוני של עובדים בתעשייה עוד בטרם המלחמה, ובתוספת העובדים הפלסטינאים שחסרים מאז הסגר על יהודה ושומרון בעקבות המלחמה. אני אעשה סדר ואומר מה יש ומה חסר ולמה תעשיינים, לשאלתך, לא יוכלו להנות – חלקם הגדול – מהנוהל הקיים? קודם כול מבחינת מה שיש כמו שאמרו פה הוקצו 3,000 היתרים לעבודה בתעשייה שמתוכם חלק גדול כמו שאמרנו, בערך רק 400 הצליחו להשיג, אבל חלק גדול מתוך ה-2,030 שקיבלו היתרים לא יכלו להעסיקם משום שרשימת המדינות היא רשימה לא רלוונטית, רשימה שכוללת את קנדה ואת ארצות הברית ואת שוויץ. העובדים שם לא מחפשים לעבוד בישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ספרי לי בבקשה על המדינות הפחות מתועשות וחזקות. סיפרת לי כרגע על הרף העליון, ספרי לי מי הם ברף התחתון? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אפשר למצוא שם את רומניה ואולי בשוליים את יוון. אבל רומניה, צריך להבין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מכיר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> מכיר את הסיפור, כבר דיברנו על זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בכל זאת תבטאי כדי שהשאר ידעו. רומניה היא כבר חלק מגוש האירו, זמין, זול, רווחי יותר וקרוב יותר לאותו עובד רומני לעבוד באחת מהמדינות הסמוכות אליו שהשכר גבוה יותר וקרוב לו לבית. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני לא יודעת אם השכר גבוה יותר, אבל קודם כול מבחינה גיאוגרפית זה הרבה יותר פשוט, אין שם מלחמה וזה עניין גם משמעותי. התרבות יותר דומה, אולי גם האקלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך בכל זאת הגיעו עובדים מאוקראינה? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> עובדים מאוקראינה הגיעו לעבודה בתעשייה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הוא הזכיר אולי עובד אחד, הוא התחיל לדעתי ממשהו בשוליים. אני לא רוצה לדבר בשם משה נקש, אבל הוא התכוון שבעיקר הגיעו ממולדובה ומהודו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה ההבדל בין אחד לעשרה? אם אפשר אחד אפשר גם 100. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אנחנו יודעים שבעיקר הגיעו לפחות מהפניות אלינו – יש לנו 3,000 פניות לאגף עבודה בשנה, לא רק בנושא העובדים הזרים אבל אפשר להבין שאנחנו מקבלים מנעד רחב מאוד של פניות – בעיקר ראינו צורך מהודו, ממולדובה, מגיאורגיה, סרילנקה, ראינו גם קצת פיליפינים, סין. אלו המדינות הנדרשות, אליי בכל אופן לא ראיתי פניות כמו איטליה. יכול להיות שהיה בשוליים מעסיק אחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פניה היא אחת ומתן היתר הוא שני. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אנחנו גם מודעים להיתרים, נכון שאין לי את מסד הנתונים אבל לפחות ממה שהגיע אליי לא ראיתי איטליה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא לשם אני מנסה להגיע, אני אנסה לדייק את הסקרנות שלי. מר נקש, בסקירה שלך נגעת שיש גם עובדים או עובד מאוקראינה, לתעשייה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באיזה נסיבות ניתנה אפשרות להנפיק לו אישור עבודה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> תכף אני אפתח שוב את המדינות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נחזור בינתיים למשרד הכלכלה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מה השאלה? יש עובד אחד שהגיע מאוקראינה, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאיזה מקצוע? לא על בסיס מומחה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, בענף תעשייה. עובד בלתי מקצועי. יש קטגוריה של עובדים בלתי מקצועיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. באיזה מפעל? איזה סוג? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא יודע, לא רואה פה איזה סוג מפעל זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקראינה לא נמצאת ברשימות של המדינות עם התמ"ג המתאים נכון? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> נכון. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך זה אושר? << אורח >> משה נקש: << אורח >> הייתה תקופה מסוימת קצרה מאוד שהייתה אפשרות בהחלטת מנהל הרשות, להביא עובדים ממדינות נוספות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומה הסיבה שההחלטה הזאת כבר לא רלוונטית? << אורח >> משה נקש: << אורח >> ברגע שהובהר חד משמעית שההחלטה הזאת היא בניגוד להחלטת הממשלה, אז היא הופסקה מיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. זאת אומרת שכל מי שהגיע ממדינות תמ"ג נמוך הגיע בתפר תקופה שבין החלטת המנכ"ל להצרת צעדיכם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני אוכל להמשיך? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. אני רק אומר שיש פה אוקראינים שעובדים אבל הם עובדים במנגנונים שונים, הגיעו אולי כפליטי מלחמה והם קיבלו אישור לעבוד. אני מדבר על הדרך הלגאלית שבה המדינה מגייסת עובדים ממדינת תמ"ג נמוך כדי לתת מענה העסקה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זה גם לגאלי, זה פשוט לא דרך הנוהל של התעשייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא אותו נוהל. כשאני אומר לגאלי אני מתכוון - -. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> נכון, אנחנו מדברים על נוהל אחר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אז זה המחסור. מבחינת מה שיש לנו כרגע, כמו שאמרנו יש את ה-3,000 שמתוכם הצליחו להגיע רק מספר קטן. משה נקש הרחיב עכשיו לגבי רשימת המדינות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז בואי תקריאי לי. הקראית לי את רומניה בתחתית. מיעוד? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> רומניה ואולי יוון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> וכל השאר למעלה? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני חושבת שאולי גם בולגריה נמצאת שם, אבל לפחות מהפניות אלינו אנחנו שמענו על לפחות מהמדינות תמ"ג גבוה, מדינות ששייכות לאיחוד האירופי, איתנו דיברו על רומניה ואולי קצת על יוון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה קורה עם דרום אמריקה? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הם מדינות תמ"ג נמוך בדרך כלל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נו, אז מה הבעיה? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זה לא נמצא בנוהל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מנסה רגע להבין, אני שואל את מי שאמור לתת לי תשובות. << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> אני לא זוכרת את הרשימה על השורה, אבל אם יש מדינה בדרום אמריקה שהיא גם תמ"ג נמוך וגם נמצאת ברשימת - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המדינות שאין מניעה. << דובר_המשך >> נועה שפיצר: << דובר_המשך >> - - המדינות של מחלקת המדינה האמריקאית – אז היא מופיעה שם. אבל אנחנו כבר בנקודת זמן שבה הנספח הזה כבר לא רלוונטי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << דובר_המשך >> נועה שפיצר: << דובר_המשך >> משרד רוה"מ שיושב פה בטח ירחיב, הצליח להעביר החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז הנה, זה דה ז'ה וו מהדיון הקודם. את לא היית בדיון הקודם לפני שעה. << דובר_המשך >> נועה שפיצר: << דובר_המשך >> הסעיף הזה בוטל, של תמ"ג ומעלה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> החלטת הממשלה האחרונה ביטלה את הסעיף הזה, וועדת המנכ"לים דנה בנושא הזה בין יתר הנושאים שעל שולחנה ואמורה בקרוב מאוד – דניאל, תתקן אותי אם אני טועה – להוציא החלטה בעניין הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני יודע שהתקבלה החלטה בוועדת המנכ"לים בדבר מתן אישור העסקה וקליטת עובדים זרים בתעשייה בהבאה פרטית. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> נכון, ומה שצריך בעניין הזה, זה לחכות ליישום שלה דרך רשות האוכלוסין. קודם כול צריך לקבל את ההחלטה שעוד לא ראינו אותה רשמית, היא יצאה בתקשורת אבל לא ראינו את ההחלטה הרשמית. רשות האוכלוסין אמורה לקבל אותה והם אמורים להוציא נוהל על בסיס אותה החלטה של ועדת מנכ"לים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז התקבלה כזאת החלטה? נציג משרד ראש הממשלה, מר איטח ברוך הבא. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> ברוך הנמצא. דניאל איטח, משרד ראש הממשלה. אני רוצה ברשותך לעשות שני צעדים אחורה כדי שנדבר כולנו באותה השפה. למעשה, החלטת ממשלה 1752 מה-15 במאי באה ואמרה הממשלה – מעבר למה שאמרתי קודם לאופן קבלת ההחלטות – שהם מעוניינים לצמצם במעט את המניעה בנושא עובדי זרים ולהגדיל בצורה משמעותית את הפיקוח והאכיפה. אחד מהצעדים שקיבלה הממשלה בהחלטה שלה היה לבטל את דרך ההבאה שהייתה בהחלטה 860 לפני כמעט שנה, יולי 2023, שמאפשרת להביא עובדים במנגנון של תמ"ג לנפש ומעלה. צריך רגע לדייק פה כי תמ"ג ותמ"ג לנפש זה לא אותו הדבר. עוד דבר שבאה הממשלה בהחלטה 1752 ואמרה בצורה ברורה שחור על גבי לבן: דרך המלך היא הבאה בילטרלית, היא באמצעות הסכמים והסדרים בילטרליים ולכן חזקה על כל הגורמים במערכת לפעול קודם כול ליישם את הדרך הזאת. אם יש נימוקים והצדקות וסיבות טובות אז אפשר לסטות ממנה מתוך הבנה שיש סיבות טובות לסטות ממנה. אחרת, ברירת המחדל היא הסכמים בילטרליים ולכן אני אומר פה כאמירה – אתה קראת למשרדי הממשלה, גם אני מנצל את הפלטפורמה שאתה נותן פה – שלשמה אנחנו הולכים, להסכמים בילטרליים וענפים שלא היו בהם יצטרכו לאט-לאט ללמוד לחיות גם עם הדבר הזה. אתה צודק אדוני יושב-הראש, היה דיון בשבוע שעבר בוועדת מנכ"לים, בוודאי שגם מנכ"ל משרד הכלכלה היה נוכח בדיון, והתקבלה ההחלטה לאשר הבאה פרטית של עד 2,030 עובדים זרים לענף התעשייה. מדובר למעשה באותם מעסיקים שיש להם היתרים ביד. את המילה עד לימד אותי ידידי משה כי בסוף המעסיק יכול להגיד אני לא מביא או כן מביא. << אורח >> משה נקש: << אורח >> חלק כבר נכנסו. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> וחלק כבר נכנסו מתוך אותה מכסה, בסגר? וזה במקביל אמירה המאוד מפורשת למשרד החוץ ולרשות האוכלוסין וההגירה: רוצו, אל תלכו, רוצו להביא הסכמים בילטרליים לענף התעשייה כי צריך, כי אנחנו מבינים שאם אנחנו מסתכלים רגע קדימה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסך הכול אני רק אדייק וארחיב את הנקודה שלך: רוצו ותתאימו את הסכמי היישום. << אורח >> משה נקש: << אורח >> או לעשות הסכם חדש, או ליצור הסדר רישוי עם מי שיש לנו הסכם מסגרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יותר פשוט אם יש לנו הסכם מסגרת עם מדינה מסוימת, יש עובדים פנויים שנכונים ומעוניינים להגיע לעבוד, להרחיב הסכם יישום הוא הרבה יותר קל מאשר ליצור הסכם חדש. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> אדוני צודק ואני אומר שמבחינתי אני מסתכל על זה כקופסה אחת. היא קופסה בילטרלית ואני אומר להם: תעשו גם וגם, תלכו לכך וכך מדינות, תעשו הסכמים חדשים, תלכו למדינות אחרות שבהן יש הסכם קיים שבו אפשר לייצר הסדר יישום נוסף, אבל אני מסתכל על זה מבחינתי – כמי שמתעסק בוועדה – בצורה שקופה, כי לא משנה אם זה במסגרת הסכם בילטרלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הקצבתם לרשות האוכלוסין זמן, תוך כמה זמן הם אמורים להשלים את התהליך? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה אחד הנושאים שצריך להיסגר בנוסח הסופי, אבל אנחנו כבר התחלנו. אנחנו רוצים לקבוע מתוך ההבנה, כמו שדניאל אמר, שזו דרך המלך וזו הדרך הנכונה והמתאימה והדרך שבה בחרה ממשלת ישראל ומדינת ישראל ללכת, אז לעשות את זה כמה שיותר מהר. הנוסח הסופי, אני מניח, שאולי יכלול בתוכו מסגרת זמנים, אבל כך או כך אנחנו כבר התחלנו לעבוד בעניין הזה וכבר דיברנו עם מדינה ואנחנו מתכוונים לעשות את זה כמה שיותר מהר מבחינתנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אגב, אם אנחנו מקישים מהדיון הקודם שאמרתי שלא צריך להגיע עד ולהתחיל, אז זו דוגמה טובה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אבל לפה הענף כבר קיים, עם אגרות קיימות, עם היתרים קיימים, זה קצת שונה מהענף הקודם שעדיין לא קיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אז פה אנחנו אמורים לקבל גאנט ממשי יותר ליישום. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, אנחנו כבר התחלנו לעבוד בעניין הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יפה שהתחלתם לעבוד. תוך כמה זמן לפי דעתכם אני אמור לראות עובד בלתי מקצועי לענף התעשייה מסרי לנקה לדוגמה? בואו ננסה לגדור זמנים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אומר, בשביל לעשות הסכם – כפי שאדוני יושב-הראש יודע או הסדר יישום – נדרשים שני צדדים. מדינת ישראל יכולה ללחוץ כמה שהיא רוצה אבל גם המדינה השנייה צריכה להסכים ולרצות. אנחנו כבר פנינו למדינה ויש עוד כמה מדינות בדרך שאנחנו עובדים איתן על העניין הזה. להתחייב לכמה זמן אני לא להגיד לך, אני יכול להגיד לך שזה יהיה מהר. בעבר הצלחנו לעשות הסכמים גם בטווחי זמן של חודשיים ואני מקווה שזה לא יהיה מאוד רחוק מהדבר הזה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אבל העובד הראשון יכול להגיע כבר בדרך הפרטית. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אבל לא על זה הדיון עכשיו. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אבל לא על זה הדיון עכשיו, יושב-הראש שאל על הסכם בילטרלי. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לא, הוא שאל מתי יגיע העובד הראשון מסרילנקה? העובד הראשון מסרילנקה אם תמומש החלטת ועדת מנכ"לים יעשו את זה מהר מאוד, זה יכול להיות בתוך יומיים, לא צריך להמתין להסכם בילטרלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מניסיון אני אומר לך אין יומיים, אין כזה דבר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זהו, לכן התשובה לא יכולה לכלול כרגע תשובה הסכם בילטרלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את אומרת פניה למנגנון הבאה באמצעות בילטרליים לא מייתרת ולא פוסלת את המשך המסלול של הבאה פרטית? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> בדיוק לאותם 2,030 פחות 400. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כמו שדניאל אמר פה, זאת ההחלטה של ועדת המנכ"לים. אנחנו נרוץ לעשות הסכם בילטרלי ובינתיים ניתן פתרון אחר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ולכן אני שואל את נציג משרד ראש הממשלה, האם לא עלה בדעתכם שכל עוד שלא יותאמו התנאים להבאה בילטרלית, תאפשרו מימוש לאותן מדינות של בילטרלי להעברה פרטית? למה אחד גורס את השני? או לכל הפחות תגרסו כשהמנגנון השני כבר פעיל? << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> לא גורס, אדוני צודק, ואולי אני אחדד את הדברים שלי כי כנראה לא הבהרתי את עצמי בצורה טובה. אנחנו אומרים שדרך המלך היא הסכם בילטרלי, יש פה תנאים חריגים. כמו שנאמר פה על ידי ידידי משה, יש פה מעסיקים עם היתרים ביד, ברור לנו, ברורה לנו גם הדחיפות והצורך של אותם מעסיקים להביא עובדים, זה מובן לחלוטין בייחוד שכולנו יודעים שאין פלסטינים במשק כרגע. ולכן האמירה הייתה: מאשרים בהבאה פרטית ובמקביל – ואני מדגיש את המילה במקביל – תעשו הסכמים בילטרליים. כי בסוף צריך לגדר את האירוע כמו שאדוני אומר ובצדק – וגם לזה אני מבקש להתייחס – יש סיכונים בהבאה פרטית ולכן אנחנו לא אומרים יאללה, חופשי – אני מדבר רגע בשפה פתוחה – אנחנו אומרים שצריך לגדר את האירוע כדי לצמצמם את הסיכונים האלה. ולכן יש פה ניהול סיכונים מסוים, מצד אחד הצורך של המעסיקים – וזה גם האתגר הגדול של הוועדה – מצד שני הרצון של כולנו ביחד כולל אותם מעסיקים, לשמור על הזכויות של העובדים. אנחנו מחפשים פה נקודת איזון מאוד לעדינה, כשבמקרה הזה ועדת המנכ"לים אמרה: אנחנו מאשרים 2,030 עובדים לעכשיו ובמקביל אומרים: תתקדמו עם הסכמים בילטרליים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נפלא. אני אומר הואיל וכבר נמלכתם בדעתכם שנכון וניתן יהיה להביא עובדים ממדינות תמ"ג נמוך באמצעות הסכמים בילטרליים, מה הבעיה לאפשר לאותם תעשיינים להביא באופן פרטי עם מנגנון מבוקר, מאותן מדינות, באמצעות פרטית. אני אתן לכם דוגמה, תקבעו שמעסיק או תעשיין שרוצה לקלוט עובדים מסרילנקה יכול לקלוט עובדים רק באמצעות פרסום או הודעה ברשתות ובתקשורת המקומית של אותה מדינה שמזמינים אותם להגיע ולעבוד. הנה, חסכנו מתווכים מאכערים שאנחנו מנסים להילחם בהם חדשות לבקרים, וגם אפשרנו הבאת עובדים באופן מהיר, גם שחררנו לחץ מרשות האוכלוסין להשלים את התהליך של התאמת הסכם היישום, גם שחררנו לחץ מהנזק בתעשייה וגם עקפנו את אותם מאכערים. הנה פתרון שלא נראה לי כזה מתוחכם, שסתם עלה לי תוך כדי הדיון. אגב, זה פתרון שאני מציע אותו המון זמן, לאורך השנה וחצי האחרונות שאני עומד בראש הוועדה, בהקשרים אחרים, אבל אני עושה לו העתק הדבק בהתאמה פה. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> אדוני מתפרץ לדלת פתוחה וצודק לחלוטין, ולכן אמרתי בתחילת הדברים שלי שביטלנו בהחלטת ממשלה 1752 את הסעיף שמדבר על תמ"ג. תמ"ג לנפש לא רלוונטי כרגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז למה אתם לא מפרסמים להם? << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> רגע. לכן ההחלטה של הוועדה מדברת על הבאה פרטית כשיש פה שני סייגים בהקשר הזה בנוגע למדינות, הראשון זה מדינות tier1 ו-tier2 בדירוג מחלקת המדינה האמריקאית, והשני – ובצדק בעיניי – בא מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה עושה את הבדיקות שלו למדינות, שוקל את השיקולים, כי יש פה עניינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, אני אומר שאני לא רוצה ממדינה שעומדת בהכול. אני רק רוצה לדייק אותך, אני אומר שממדינה שמנכ"ל רשות האוכלוסין נאות לחתום איתה על הסכם בילטרלי. סבירות הדעת להניח שאם מנכ"ל רשות האוכלוסין מסכים לחתום על הסכם בילטרלי עם מדינה מסוימת, ואנחנו מייצרים מנגנון שאמור לוודא שאנחנו נלחמים בסחר בבני אדם, שאלו השיקולים שמנחים אותנו, אז אין מניעה לאותם תעשיינים להביא אם הם עומדים באותם תנאים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אדוני יושב-הראש, מה שאתה מציע זה מה שדניאל אמר שהוחלט. מדינות שאפשר להביא מהן עובדים הן מדינות שנמצאות ב- tier1 ו-tier2 עוד לפני ההסכם הבילטרלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סרילנקה היא אחת מהן? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, היא ב- tier2. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שהיום אני יכול לבשר לתעשיינים שהם מוזמנים לגייס עובדים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, עוד לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? אז אני שואל מה חסר? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מה שחסר זה שיהיה את נוסח ההחלטה הסופי של ועדת המנכ"לים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לעניין בילטרלי? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לעניין נוסח ועדת המנכ"לים? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זה לעניין ה-2,030. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, זאת אומרת שאם עכשיו בכיסא הריק הזה היה יושב תעשיין שקורס כי אין לו עובדים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> יש שלושה בזום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שניה. אם כרגע בכיסא הריק יושב תעשיין – שעבודתו הייתה מבורכת ומוצלחת עד ה-7 באוקטובר עם כל האתגרים והיום הוא עומד לקרוס כי אין לו עובדים – ואומר לך: אני מעוניין, זמין ונכון לקלוט עובד זר. לצורך העניין מסרילנקה. אתה אומר לו: ביטלנו את כל ההגבלות אבל אתה לא יכול להביא עד שלא נתכנס לפרסם את ההחלטה. זאת המשמעות? תדייקו אותי כדי שאני אבין את הסטטוס בדיוק. שם זה עומד? << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> אני מניח שעד סוף השבוע תתפרסם הודעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני שואל אם שם אנחנו עומדים?. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> אז אני עונה, אדוני. אני מניח שעד סוף השבוע תתפרסם החלטה כתובה ובזה ייגמר האירוע << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת ששם אנחנו עומדים? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לא, רשות האוכלוסין תצטרך גם נוהל אחר כך. צריך לומר את זה כי אלו דברים שלוקחים אחר כך עוד זמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן? אני רוצה גאנט של זמנים, חבר'ה. הרי אם עכשיו מר איטח לא אומר לי שעד סוף שבוע תתפרסם החלטת ועדת המנכ"לים, הייתי מבקש פאוזה, מישיר מבט למצלמה, פונה לידידי מכובדי מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואומר לו: אנא ממך, במטותא ממך, הואיל וכרגע בחתימת ידך לפרסום ההחלטה והפרוטוקול, זה מה שמפריד בין עידוד צמיחה במשק והצלתו לבין המצב הכאוטי הזה, אנא ממך תעזוב הכול ועכשיו תפרסם. אבל כיוון שאתה אומר עד סוף שבוע, מדובר בעוד יומיים ואנחנו יכולים לשרוד את זה. אבל אנחנו אומרים לו רק רגע, יש גם החלטה אחרי כן שאמורה להתפרסם ולהיסגר והיא ברשות האוכלוסין, ואני אומר: למה עכשיו אתם לא נדרשים לזה? הוא אמר עד סוף שבוע, ואתם עד מתי? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו כבר עובדים על זה במקביל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, עובדים במקביל אני מבין. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אדוני יושב-הראש הסברתי את זה גם בדיונים הקודמים, אני לא יכול לכתוב הוראה או נוהל כשאין לי נוסח סופי של החלטה, כי בסופו של דבר אם יהיה שונה אז כל מה שעשיתי לא שווה, נכון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אז אנחנו מתחילים לעבוד כי אנחנו פחות או יותר מבינים את הלך הדברים לאן זה הולך, אבל ברגע שתהיה לנו ההחלטה הסופית עם הניסוח הסופי, הדברים יובהרו גם בנוהל שלנו ובחוזר שאנחנו נוציא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. לכמה זמן אדוני זקוק? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה עניין של ימים בודדים אדוני כבוד יושב-הראש, זה לא משהו מסובך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני יוצא מתוך נקודת הנחה – סליחה שאני קוטע אותך – שאנחנו מדברים על אותם 2,030 שכבר נתנו להם היתרים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. אז בוא נאמר שאם הם זקוקים לעוד שלושה ימים לפרסם, אתם זקוקים לעוד שלושה ימים אחריהם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כמה ימים, אני לא יודע להגיד לך אם זה יומיים, שלושה או ארבעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חמישה ימים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> משהו כזה, להערכתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ימי עבודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, ימי עבודה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש את חג השבועות באמצע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו נמצאים ב-4 ביוני, עד סוף השבוע, ה-6 ביוני, אתם אמורים לפרסם. נוריד רגע את שישי שבת ואנחנו צריכים עוד ארבעה-חמישה ימים. ב-13 ביוני ביום חמישי אנחנו יכולים לקיים פה דיון שבו נבשר חגיגית שגם רשות האוכלוסין השלימה את התהליך שלה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> א' זה שבועות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שבועות זה שלישי-רביעי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> חמישי זה אחרי שבועות גם, וספרת לי גם את הימים של שבועות כימי עבודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי, נו, יום ראשון? << אורח >> משה נקש: << אורח >> עוד פעם, זה לא עניין של לקבוע יום לפה יום לשם. זה לא תהליך שאמור להיות מסובך ולא ארוך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא חושב לרגע שמישהו מכם יכול לעשות ולא עושה. אני רק מבקש שננסה לגדור לעצמנו גדרים ולקבוע יעדים שאליהם אנחנו רוצים להגיע, ואני מבין שרק אחרי שוועדת המנכ"לים תסיים את עבודתה ותפרסם אתם תתפנו לדייק את התאריכים ולפרסם. אתם זקוקים לכמה ימים, אני מבין, בוא ניקח עוד כמה ימים על הכמה ימים, זה בסדר. בוא נרשום תאריך שבו אני מבקש זימון דיון כדי שנבשר חגיגית, שפעם אחת נגיד שאנחנו חלק מהישג כלשהו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אבל השאלה היא אם אני יעשה את זה לפני האם אני צריך לחכות לדיון שלך, או שאני יכול לפרסם לפני? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עד אז. אתה זוכר, היום היה לנו דיון בוועדת כספים בעניין קביעת יעד הגירעון ונודע לי לראשונה על ידי נציגי האוצר שיעד גירעון הוא לא מלמטה, זאת אומרת שאני בוועדה כספים לא גודר לו את המקסימום שהוא יכול להגיע אלא שהיעד הוא שהוא ינסה לא להתרחק ממנו מלמעלה, חבר'ה, לא לזה התכוונו. אז פה אני אומר, הלוואי ומחר ועדת המנכ"לים תסיים ואתם מחרתיים תסיימו, אבל בואו נקבע דד ליין, דד ליין יכול להיות ב-17? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני יושב-הראש, יש פתרון על השולחן אם אפשר דקה מזמן הוועדה לדבר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם תגיד לי להישבע לך, אני רוצה להגיד שיש כאלה שיתאים להם עכשיו שאני אדבר איתך ולא איתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ברור לי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בספירת הימים יצא לי 16, אבל 16 זה יום ראשון ולהטריד את כולם ביום שאין מליאה ואת הוועדה עוד יותר, נראה לי קצת - - 17 זה בסדר? אנחנו ב-4, כן? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אתה שואל אותנו? מה שאתה תחליט, אנחנו מנסים להתיישר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אם אני אחליט תגידו שלחצתי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ומה שאתה עושה עכשיו זה לא ללחוץ? אנחנו מקווים שנפתיע אותך, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז הנה לכן אני לוקח מרווחים. קבעתי יום חמישי הצוות שלי אמר לי: לא, אתה מחמיר איתם, זה כולל את שבועות. קבעתי עוד יום: אומר לי לא, יש באמצע עוד שישי שבת. לקחתי עוד יומיים. אנחנו ב-4, עד ה-17 ברוטו 13 ימים, עושה עליי רושם שבנסיבות העניין ובדחיפות - -. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כולנו מבינים את הדחיפות, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אז ב-17 הוועדה קובעת דיון לפרסום ההתרחשויות. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> אדוני, אם אפשר עוד נקודה אחת לעניין הדחיפות, בבקשה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> אמרתי בדיון הקודם שהוועדה מאוד עסוקה בקביעת סדרי עבודה וליישר את הדרך שבה אנחנו עובדים. הבנו את הדחיפות הספציפית שיש בענף התעשייה ולכן הדברים רצים במקביל, וצריכים לקחת את זה בחשבון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נתנו עד סוף שבוע. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> אני לא מדבר על מה שאתה אומר ועל ההחלטה שלך לקיים דיון, אני אומר באופן כללי, לא חלפו עוד חודש ימים מאז החלטת הממשלה והיא עדיין עובדת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 45 ימים לא? << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> לא חלפה חודש ימים מאז שהממשלה קיבלה את ההחלטה שלה. ועדת המנכ"לים עובדת נמרצות, ואנחנו מבינים באמת ובתמים את המצוקה במשק. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> רק להוסיף גם את זה שביולי 2023 הוקצו 3,000 עובדים, כך שנכון שהחלטת הממשלה הייתה לפני פחות מחודש, אבל ההקצאה הזאת כבר מיולי 2023. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אבל מיכל, אפשר היה לפנות ולהגיש את הבקשות, היית מבקשת ממני 3,000 עובדים הייתי מביא את כל ה-3,000, אין בעיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו לא רוצים לקרוא את העיתון של אתמול, פנינו לעתיד באופטימיות. באותה אווירה אופטימית אני מבקש לפנות שוב פעם לנציג ראש הממשלה ולתהות. אם ידעתם לתת את המענה הזה והכרתם בחשיבות בעניין התעשייה, מה הסיבה שאתם לא מאמצים את דרישתי, גישתי, תחנוניי, לאורך החודשים שחלפו באשר למכסת חלף פלסטינאים גם למסעדות? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> הפלסטינאים נכנסים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תכף נגע בזה. מבחינתם לא. מבחינתם יש באג אם אתה זוכר. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אבל רק אנחנו לא רואים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה צודק, אין בעיה, אבל קודם כול אני רוצה לשמוע מהם, אם הם יענו לי את התשובה הזאת אנחנו נהיה במקום אחר. אני מבקש קודם כול לדעת מה הסיבה שאת אותה מדיניות אתם לא מפעילים לעניין הקצאת עובדים חלף פלסטינאים לעניין ניקיון במסעדנות? << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> שאר הענפים שאינם ענף התעשייה נמצאים במצב אחיד. פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר לצערנו הרב וטרפה את עולמם של הרבה מאוד אנשים. יש ענף אחד ספציפי שנמצא בסיטואציה מאוד שונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה? << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> ענף התעשייה שבו יש מעסיקים עם היתרים ביד. זה הענף היחיד – ותקן אותי משה אם אני טועה – שהיו לו היתרים ביד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתה מגדיר היתרים? להעסיק עובד? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. היתר להעסקת עובד הוא היתר להעסקת עובד באשר הוא. המדינה, משיקוליה שלה, חילקה בין מתן היתר העסקה לפלסטינאים למתן היתר העסקה לזרים. כל זמן שהמדינה לא יודעת לתת מתן פתרון למימוש היתרי העסקה של פלסטינאים שהיא נתנה טרם הטבח, הגענו למסקנה שהמדינה נדרשת לסוגיה כדי לתת מתן מענה לפחות לחלף פלסטינאים שכן ניתנה לגביהם אפשרות להעסיק טרם המלחמה. לדוגמה, מסעדות. אז הגענו למצב שבו סיכמנו ביחד עם האוצר – לאחר מאמצים רבים וכבירים – הקצאה נקודתית מצומצמת מאוד של מתן היתר העסקת עובדים זרים חלף פלסטינאים בדמות 2,000 לכל ענף המסעדות והברים בארץ. עם זה הגענו בגרירת רגליים לא עניינית, של מיניסטריאליים כאלה ואחרים, למצב שבו לא נכנס עוד אף עובד, לא הוקצה עוד אף היתר בפועל אבל הייתה הסכמה כזאת. אני שואל כמו שנדרשתם לזה מה הבעיה להידרש ולתת את אותו אישור גם כן למסעדות שהסתיימה עבודת המטה לגביהם? אפילו האוצר גמר אומר ואמר: לכל הפחות חלף פלסטינאים מוצהרים. מה זאת אומרת? היו שב"חים, הם לא נספרים, הם נגרעים בלי שיינתן להם מענה, אבל הם נגרעים. עד עכשיו הדיון שאני מקיים הוא לטובת התעשיינים, למרות שיש לי לא מעט הסתייגויות כפי שביטאתי אותם גם בסיוריי אצל תעשיינים וגם בפגישות שקיימתי איתם בפגישות ובבודדים עד היום. אני מקיים את הדיון הזה למענם, אבל עם כל הכבוד עוד לא פגשתי את מפעל אוסם שסגר את שעריו כי אין לו עובדים, אני כן פגשתי עשרות מסעדנים שסגרו את מפעל חייהם, והיום המסעדות לא מושבתות – נסגרו, הן יותר לא יחזרו לפעול, חלקן. אי אפשר להגדיר בדחיפות מעסיק אחד ולהתעלם לגמרי ממעסיק אחר שהייתה הסכמה לגביו כבר, שטכנית עוד לא הגיעו עובדים לתת להם מענה. אני שואל מה הסיבה שלא תתפלאו, זה באמת לא דורש כל כך הרבה זמן עבודה כי יש תמימות דעים בכל הרפרנטים הרלוונטיים שענף המסעדנות זקוק נואשות, גם משרד האוצר שהוא היה החסם העיקרי, הסכים לכך שייכנסו עובדים חלף פלסטינאים, למה אתם לא נדרשים לזה? << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> אדוני ותיק – אני אגיד את זה בצורה חיוכית – יום-יומיים יותר ממני בעולמות העובדים הזרים. אני חדש לגמרי באירוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אז אני לא בא בתלונה. בוא נסכם בינינו – כי אני רוצה לעבור הלאה לשאר הדוברים – שאני שאלתי את השאלה הזאת לא שאלתי אותה אישית, שאלתי אותה מערכתית, וזה בסדר גמור שאתה תבדוק את זה. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> אני רוצה להשיב אותך אם זה בסדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש כבר החלטה? << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> לא החלטה, אבל אני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני פוגש פה פקידים ש-20 שנים נמצאים בתפקיד שלהם והם לא יודעים לענות לי, איזה יעיל אתה. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> בסוף, השאלה פה היא מבחן המציאות. אבל אני אגיד כזה דבר, אני באמת לא יודע להגיד מה היו ההסדרים ואיך הדברים עבדו? אמרתי קודם שאנחנו מנסים ליישר את המערכת בהקשר הזה ולוודא שהתהליכים עובדים מהר יותר. זה ברור לכולם, ויכול להיות שהיו באמת הסכמות. יש הרבה מאוד נסיבות ושיקולים בהרבה ענפים שונים, אנחנו רוצים לעבוד בצורה מסודרת, זה ענף אחד בודד שהיה בו באמת מעסיקים עם היתרים ביד. לא מדובר בענף שלא הכיר הבאה של עובדים זרים, ואני באמת סמוך ובטוח שמשרד הכלכלה – אמנם לא נועה, המקביל שלה שהיה בדיון הקודם – יציגו את הצרכים בצורה מסודרת כמו שהוועדה רוצה, ואנחנו נרוץ עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אני רוצה למצות את תת הנושא הזה ולעבור הלאה לשאר הדוברים. אני אחלק את התייחסותי לפרקים הבאים. האחד הוא שהוועדה רואה ומצפה שגם ועדת המנכ"לים תראה במתן ההיתרים שנתנה לפלסטינאים כהיתר וכל זמן שהיא לא יודעת להכניס פלסטינאים, שתספור את ההיתרים שהיא נותנת להבאת עובדים זרים בזכאות שלהם גם למי שניתן לו אישור להעסיק פלסטינאים. בנקודה הזאת בדגש גדול מאוד על ענף המסעדות שקורס. שניים, אני מבקש לדמות את הסיטואציה למצב שבו מובילים פצוע אנוש לחדר הטראומה, סיכויי ההישרדות שלו טמונים בזמינות הצוות הרפואי ובמתן המענה. כשיגיע הרופא שרוצה לעבוד על פי הספר כמו שצריך כדי שהמערכת הרפואית תתנהג בצורה נכונה, ראויה, מכבדת ותורמת, הוא רוצה שיהיה סדר באיפה מפוזרים המכשירים ואיפה מאופסנות התרופות וכן הלאה. כשהוא מגיע לחדר, אם הוא יגיד תעצרו רגע, שניה תכף נתפנה לפצוע האנוש, תספרו לי רגע באיזה יום אתם מקבלים את הציוד? תגידו לי בבקשה על פי מה אתם מזמינים אותו מהמחסן? וכן הלאה. הוא מאוד צודק במה שהוא רוצה רק לא באותו עיתוי כי בינתיים לא יהיה לו במי לטפל ולא יהיה לו איך להשתמש באותם כלים כי החולה לא ישרוד. המעסיקים המדוברים הם במצב מקביל לחולה אנוש. הפגיעה בהם היא לא רק פגיעה בהם בצד האישי, היא פגיעה בכלכלה, היא פגיעה ברוח ובכוח הלאומי שלנו כמדינה להתמודד אל מול האתגרים הביטחוניים שאנחנו עומדים מולם במאמץ רב וביתר שאת, מאז ה-7 באוקטובר. לפיכך, אני מצפה שלצד הטיפול האדמיניסטרטיבי וקביעת הנהלים ואפיון הצרכים, תתפנה הוועדה לנושאים שהם אד-הוק, שאלמלא הוקמה הוועדה היה נמצא מתן מענה חרף ההתקטננות הלא עניינית של גורמים שמושכים בחוטים, שרק בהחלטה לא עניינית שלהם עדיין לא הגיעו עובדים חלף פלסטינאים, לדוגמה לענף המסעדנות, ולאור זאת צריכים לצמצם את הפערים ולהדביר את הפער ולא לפתוח אותו מחדש על ידי רביזיה בקביעת מנגנוני קבלת ההחלטות וסדר עבודת הוועדה לעתיד. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אדוני יושב-הראש, ברשותך רק חצי משפט כי זה כן חשוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בטח. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני רק אציין שהמנכ"ל שלי הוא חלק מוועדת המנכ"לים. זה נכון שמשרד ראש הממשלה מתכלל, ושמנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא יושב-ראש הצוות הזה, אבל בצוות הזה נמצאים כל האנשים שאתה מכיר ושמכירים את העבודה הזאת עוד מלפני ומלפנים ועושים אותה הרבה שנים. זה לא שמתחילים עכשיו טאבולה ראסה, לא מתחילים מחדש. מכירים ואנחנו באים, וזה רק יעזור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר נקש, דווקא לאור זאת אני מצפה שיינתן מענה לעוד ענפים שיש גמירות דעת לגביהם שהם זכאים לקבל עובדים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בהחלט, זה למה אמרתי שאנחנו באים עם ההיכרות המוקדמת שלנו עם התחום הזה לתוך הוועדה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אדוני, הייתי רוצה לסיים את דבריי אם אפשר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> חשוב לומר, הצורך בעובדים הוא צורך אקוטי בתעשייה. התעשייה היא לא רק מפעלים גדולים, יש מפעלים קטנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מקל בכך ראש בכך, קבעתי דיון לטובת העניין. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני יודעת אדוני, אבל בכל זאת חשוב לומר את זה, הרבה מהמפעלים הם גם מפעלים קטנים, הרבה מהמפעלים הם מפעלים שהם עתירי ידיים שהם לא יכולים להחליף את העבודה הזאת במכונות, לא יכולים לעשות השקעות הון, והפגיעה בפריון כתוצאה מהמחסור היא מאוד גדולה, ועל רקע זה יש לנו תעשיינים כאן בזום שיוכלו להסביר בדיוק מה הקושי? הקושי בגיוס עובדים, הקושי בשימור עובדים, ואם ירצה אדוני, אני אשמח מאוד, יש פה שלושה, יש מה מנכ"ל של חברת מפעל טקסטיל, יעקב חן. סמנכ"ל של קבוצת יהודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין לכך צורך מסיבה אחת פשוטה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> שאתה מבין את הדחיפות, בגלל זה קיימת את הדיון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם לא הצלחתי לבטא את ההכרה שלי בדחיפות, אז אני כשלתי. אני לא חושב שגם הם צריכים חיזוק. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> בסדר גמור. אז רק להשלים את הדברים שהתכוונו לומר קודם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה, לא כרגע. הצורך ידוע. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לנציג ההסתדרות הכללית החדשה, עורך דין ואאיל עבאדי שהוא מנהל החטיבה הארצית לעובדי הבניין. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> שלום לכולם, אני משתתף בדיוני הוועדה מה-7 באוקטובר ואדוני מלווה אותי עד היום, לא נעדרתי מאף דיון בוועדה. יש לי הרגשה שאנחנו טוחנים מים, מאז ה-7 באוקטובר עד היום לא התקדם שום דבר. הבעיה כאן שיש צורך בעובדים, צריך להביא עובדים, כולנו מכירים בזה. אבל אנחנו לא צועדים צעד קדימה בשביל להביא את העובדים. פעם אומרים לנו שיש 20,000 בהודו ומוכנים להביא אותם. פעם אומרים לנו טובים או לא טובים. פשוט צריך להחליט בעניין הזה, לפתוח ולהקל על התאגידים, במיוחד התאגידים החדשים, להביא את העובדים. כי במה שאנחנו נתקלים בשטח, שהתאגידים הישנים בולעים את התאגידים החדשים, הם גונבים להם את העובדים גם בשדה התעופה בנחיתתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אשמח שתרחיב בנושא הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עורך דין ואאיל, בבקשה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> רק נקודה אחרונה וזהו. כולנו שמענו על המקרה של רמי לוי בשבוע שעבר. לדעתי זה אחד מהמכשולים הכי גדולים שיש לנו בפני הבאת עובדים זרים. רמי לוי קיבל היתר להעסקת עובדים בכנסייה, קנה היתרים מרשות האוכלוסין וההגירה בכנסייה, העביר אותם לסופרמרקט שלו אשר בחדרה, נתפסו שם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת לכנסייה? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> כנסייה ביפו, לעבוד בניקיון בכנסייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה קשור לרמי לוי? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> כי הוא הביא את העובדים, והוא היה מסיע אותם מהמחסום לסופרמרקט שלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל למי הנפיקו את ההיתרים? לכנסייה? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> הם עבדו אצלו. אני מבקש רק דבר אחד, ואם לא מאמינים לי שיתלוו אליי מחר ב-06:00 ואנחנו נסתובב באתרים, יש מעל 25,000 עובדים פלסטינאים שנכנסים לאתרים בכל יום בישראל, חלקם בהיתרי 00, אני לא מבין מה זה היתר 00, לשלושה חודשים וארבעה חודשים זה של המשת"פים. אני לא מבין איזה היתר למשת"פ של שלושה חודשים? אם הוא רוצה לפגוש את המפעיל שלו נותנים לו היתר ליום, ליומיים, לשבוע, אבל לשלושה חודשים רצוף? עוד לא ראיתי את זה. לא ראיתי כמויות כאלה גדולות. יש לנו קבלן שהוא שכן שלי, אמר לי ואאיל אני לא רוצה עובדים זרים, אני קונה להם היתרים ואישורי עבודה מרשות האוכלוסין וההגירה, ואני מעסיק עובדים פלסטינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עורך דין ואאיל עבאדי, אמרת דברים קשים, חשובים, ידועים, הם רק לא רלוונטיים לדיון הזה. אני מבין שעם כל האמוציות שנצברות אצלנו לאורך הדיונים ביקשת רק לפרוק את זה. אבל קיימנו ונמשיך לקיים דיונים בנושא הספציפי שעליו אתה מדבר, זה לא נושא הדיון. הואיל ועוד מעט אני גם אמור לסיים את הדיון וגם נודע לי שאני אמור לעלות לנאום במליאה, אז אני אצטרך להתכנס ולהיות ממושמע יותר מאשר בשאר הימים. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למר הראל מילשטיין שהוא מנכ"ל בלוק אמריקה שבעקבות פנייתו, בין היתר, אנחנו מקיימים את הדיון הזה. << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברוך הבא. << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> אני דור שלישי של תעשיינים בארץ, אנחנו מייצרים מוצרים לענף הבנייה, מוצרי בטון דקורטיביים לבנייה ופיתוח. מאז ה-7 באוקטובר, כמו הרבה בתחום הספציפי שלנו שהתבססו על עובדים פלסטינאים שהם היחידים שהיו מסוגלים לבצע את העבודות המסוימות והיחסית קשות, שהעובדים הישראלים לא מוכנים לעשות – נפגענו. היו לנו 15 עובדים וביום בהיר אחד אין לנו כלום. בשלבים הראשונים הענף כולו עמד אז היינו שווים באספקה ובביקושים שהיו כמעט אפס, אבל עם הזמן חברות גדולות שיש להם עובדים זרים כי יש להם תאגידים, המשיכו לעבוד, וכמו שהאדון דיבר גם נכנסים הרבה פלסטינאים ומשלימים את החוסרים בענף הבניה, וכמובן שהביקושים גדלים, ואנחנו, תעשיינים שלעולם לא היה לנו אופציה לקבל עובדים זרים, פשוט נשארנו ללא ידיים עובדות. ואנחנו לא אוסם שיש לו מחלקה משפטית והרבה לוביסטים שיכולים לעשות את העבודה, אנחנו מפעל קטן, משפחתי, עסק ותיק מאוד, עסק קטן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה היה השכר הממוצע של העובדים הפלסטינאים אצלך? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> מעט מעל שכר מינימום, 10% מעל שכר מינימום זה השכר. וכמובן ניסינו לכל אורך השנים לנסות לגייס עובדים ערבים ישראלים, יהודים ישראלים מכל המגזרים וזה לא עובד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> וגם לקבל עובד זר ממדינות מתפתחות מידי זה משהו שהוא פחות כלכלי לכם? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> האופציה שהייתה שנפתחה עם ההיתרים שדיברו, אנחנו קיבלנו שני היתרים. האבסורד הוא בסיס החישוב שמ-20 עובדים כפיים הפרמטר לכמות העובדים הזרים היה לפי עובדי המשרד, עובדים ישראלים יהודים, אז למעשה 10% מ-20 עובדים זה פשוט טיפה בים, והפרמטר הזה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מאיפה העובדים? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> הם סמוכים לאזור מזרחית לראש העין, זה נקרא דיר בלוט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני מתכוון העובדים הזרים שקיבלת היתר לגביהם? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> קיבלנו עובדים מסרילנקה, אחד הגיע ואחרי יום הוא הבין שאין לו קהילה – שזו גם בעיה קשה בנושא העובדים הזרים – סמוכה אליו, והוא רחוק מתל אביב, ואז הוא החליט שזה לא מתאים לו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה המפעל שלכם? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> ליד ראש העין, אזור מחצבות ליד קיבוץ נחשולים, זה אזור עתיר מפעלים בתחום. זהו, אנחנו מה-7 באוקטובר שורפים את החסכונות שלנו כי אנחנו לא יכולים לספק את הביקושים הקיימים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז עובד אחד ביקש לעזוב? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> עובד אחד ביקש לעזוב, עובד אחד פשוט לא הגיע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת לא הגיע? נחת בארץ? איך גייסתם אותו? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> דרך חברה מגייסת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם הבאתם אותו בהבאה פרטית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ושם גייסו לכם אותו? הוא שילם את הכרטיס שלו להגיע לכאן? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואחרי שהוא הגיע הוא אמר שאין לו קהילה והוא עזב? הוא לא ידע שהוא מגיע למקום שאין בו קהילה? << אורח >> זאן פייר לוי: << אורח >> הוא הגיע למקום עבודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> דיווחתם לרשות האוכלוסין על הברחנות שלו? לפני כמה זמן הוא הגיע? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> הוא הגיע במרץ ועזב מיד אחרי יום-יומיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, ואתם יודעים איפה הוא היום? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> הוא עובד במפעל אחר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איזה? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> מפעל באזור ראשון לציון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם יודעים איפה? העברתם את הדיווח לרשות האוכלוסין? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> בוודאי, הכול מסודר באופן רשמי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והעובד השני שגייסתם, לא הגיע לארץ? הבנתי. ואיך אתם יודעים שכשיגיעו עובדים מסרילנקה זה לא יקרה לכם עוד פעם? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> לא יודעים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, שניה. מר נקש, מה רשות האוכלוסין כרשות, עושה עם מקרה שבו מעסיק גייס עובד, פעל למען הבאתו והוא החליט לנטוש אותו מסיבות חברתיות כשיודעים איפה הוא נמצא? << אורח >> משה נקש: << אורח >> במקרה כזה העובד הופך להיות לא חוקי והוא בר אכיפה, הוא בר הרחקה. אם אנחנו נתפוס אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יודעים איפה הוא נמצא, האם מבוצעות פעולות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא יודע לענות בשם מנהל אכיפה, אני יכול לבדוק את זה. אבל אם הפניה הזאת אכן הועברה אני מניח שהיא נבדקה. אפשר לבדוק. יכול להיות שמעסיק אחר קלט אותו על סמך היתר אחר שהיה לו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל ההיתר הוא לא שמי? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, ההיתר העקרוני הוא כמותי, הוא מכסתי, ואחר כך הם מבקשים את העובדים שהם רוצים לאותו היתר. אין פה כבילה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, כשהגיע אותו עובד בסרילנקה בגיוס פרטי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הוא הוזמן על ידי המעסיק הזה סביר להניח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, כשהוצאתם לו ויזת עבודה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אין שם של מעסיק על הוויזה, ויזה היא ענפית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לך צילום של הוויזה שלו? << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> ודאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תביא לי את זה בבקשה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אולי הוא מתכוון להיתר כי בהיתר יש, אבל בוויזה של העובד זו ויזה ענפית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, ובהיתר? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בהיתר יש לו, ההיתר שלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נו? << אורח >> משה נקש: << אורח >> ברגע שהעובד עוזב מעסיק מסוים, הוא יכול במקרים מסוימים להסדיר מעמד אצל מעסיק אחר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך? הוא ברחן. << אורח >> הראל מילשטיין: << אורח >> לא, הוא לא ברחן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא נקרא ברחן. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הוא התפטר ונמצא עבודה אחרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא לא יכול, הוא לא תושב המדינה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אין כבילה לעובדים זרים, אתה מכיר אדוני יחושב-הראש, הם יכולים לעבור בין מעסיקים באותו ענף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל צריך לעבור פרק זמן שבו הוא מראה שהוא עשה ניסיון כן ואמיתי להשתלב. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש אנשים שבורחים באותו יום שהם נוחתים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה ידוע, הייתי מכיר, הייתי שם. אייל מוסט, מנכ"ל תאגיד עובדים בענף הבניין, ברוך הבא. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> תודה רבה, ברוך הנמצא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היית מתוכנן להיות הדובר הבא בלי שום קשר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה יודע, ישבתי בסבלנות, הקשבתי לכולם. כשאני מסתכל על זה אני מבין בדיוק איפה - - פשוט יד ימין לא יודעת מיד שמאל. אני גם אסביר, כי בסוף אולי אנחנו שייכים לתאגידי בניין אבל אתה דיברת על שוויון הזדמנויות בתחילת השיחה. היא מדברת על 18,000 אנשים שחסרים בתעשייה, מדינת ישראל הלכה וגייסה – כך היא טוענת – 40,000 עובדים הודים לענפי הבנייה והתשתיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מכיר את הנתון הזה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה הנתון שמסרו לנו מהתאחדות הקבלנים שהם ביצעו את הבדיקות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 40,000? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני מניח שהוא מתכוון לכמה עובדים נבחנו בחו"ל. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> נבחנו ועברו את הבחינה, אפשר להביא אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, נבחנו זה לא בהכרח עברו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני אגיד לך רק נתונים מוחלטים. אני ישבתי והשבתי, בסוף הצד הזה של השולחן, מדמם כסף בכל יום, על החלטות שקורות בצד השני של השולחן, וכשאתה יושב ואתה רואה את הזחיחות ואת הבדיחות בין הדברים קשה להישאר - - אני מחזיק את עצמי נושם עד עשר לא עד שלוש. בסוף, ב-11 באוקטובר התקבלה החלטה – יש לי פה את צו השעה – שבאה ואומרת שגם אני כתאגיד בניין ותשתיות, אם יש לי עובדים שהם אינם מתאימים לתאגיד בניין ויש מפעל בצד השני שהוא מפעל חיוני או נותן שירותים קיומיים ויש לו אישור של משרד הכלכלה, מותר לי לתת לו עובדים. ככה עשינו גם עד תחילת החודש הזה. מה שקרה, פתאום אני כתאגיד חדש, קיבלתי 134 עובדים בשלושה ימים, שחלקם בכלל עדכנו אותי מהשדה שהם מחכים בלי אישורי נחיתות, כך עובד הצד השני של רשות האוכלוסין וההגירה. כאילו שאתה בא לאסוף 40 קילו עגבניות. לכל בן אדם כזה אתה צריך לדאוג לדירה, למעסיק, מהיום השני אתה משלם על כל יום גם אם מצאת לו עבודה וגם אם לא. ואז אמרנו: תקשיבו, יש פה תקלה, הגיעו עובדים הודים שלא מתאימים לבניין, כולנו ראינו את הכתבות, הקבלנים לא רוצים לשמוע על העובדים ההודים. מצד שני יש את התעשיינים שמתחננים לעובדים, ופשוט מה שעשו זה שהודיעו במייל שההחלטה הזאת מבוטלת. אתה יודע, מדברים פה על לוחות זמנים, עד 17 אולי עד ה-16, כן שבועות לא שבועות. בסוף יושבים פה התעשיינים שמצד אחד הם לא יודעים לעשות את הגיוס הפרטי כמו שאנחנו יודעים לעשות אותו – כי זה העסק שלי, העסק שלו זה לעשות בלוקים, העסק שלי זה להתעסק בעובדים זרים – והמדינה באה ואומרת: רגע, אתה תאגיד חדש, אז בוא תגייס 200 מהבילטרלי ואז תוכל להביא בגיוס פרטי. אדוני מכיר את הפרטים, דיברנו כמה פעמים. באו והסירו את המחסומים האלה. אתה יודע, בסוף אתה רואה את המספרים, 2,030 קיבלו היתרים, 400 הגיעו. 393. זה לעג לרש, זה בכלל לא רלוונטי. יושבים לך כל-כך הרבה אנשים כרגע במדינת ישראל שלא מתאימים לענף הבניה, לנו יש 30 עובדים שיושבים. עובד שיושב אתה בכל יום משלם עליו כסף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה עובדים? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 134 הודים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מהם אצלך היום? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני העברתי 60 לתאגידים אחרים כי לא יכולנו להתמודד איתם. אני אומר לך שיש קבוצה של תאגידים חדשים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאט-לאט אייל. יש אצלך היום 74 עובדים? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מהם משובצים אצל קבלנים? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בערך 48-50, זה משתנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה רמת המקצוענות שלהם? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אפס. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לך תיעוד לכך? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> ברור, יש לנו תלונות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למי העברת את התלונות? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אין לי להעביר כי כל הנתונים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אייל? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא העברנו את התלונות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מכיר את הדיון האחרון שלי בנושא? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מכיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה עשית עם זה? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש לנו בסוף קבוצה של תאגידים חדשים, עשינו סקר בשביל להבין - - - לא עשינו כלום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אייל, שאלתי שאלה, אני מתנצל, אין לי אפשרות אחרת גם במגבלת הזמן. אני מבקש תשובה רק על מה שאני שואל. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אין בעיה אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הטרחת את עצמך לכאן היום כי זה חשוב לך, זה בוער לך, זה שורף לך בכיס. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואתה רוצה להיות מעורב, אתה אומר: אני לא סומך על האחרים שיבצעו את העבודה בשבילי, אני מסכים לעשות את העבודה בשבילי ובשבילם, ולהגיע לפה לייצג את העמדות ואת המצוקות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל האם אתה מכיר את הדיון שניהלתי בנושא בשבוע שעבר? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מכיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם אדוני מכיר את הקריאה שלי בצורה המפורשת ביותר לבעלי תאגידים בסיטואציה הזאת, שיש להם עובדים לא מקצועיים, לדווח לא רק למשרד הבינוי והשיכון, גם לוועדה, גם אליי. עשית עם זה משהו? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מכיר. אנחנו הוצאנו מכתב לרשות ההגירה ולמשרד השיכון והבינוי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עוד פעם עונה מה שאתה רוצה, שאלתי אם את זה עשית? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, את זה לא עשינו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כי אני אגיד לך את האמת, אתה צריך להבין שבתור תאגיד חדש שהתחלנו פעילות ב-3 במרץ ונוחתים עליך 200 איש סרילנקים לפני והמולדובים שבורחים לצד השני, ו-134 אנשים שנופלים עליך בשלושה-ארבעה ימים, אתה לא מסוגל תפעולית לעשות שום דבר חוץ מלדאוג להם למגורים, אוכל ומקום עבודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפני כמה זמן ההודי הראשון הגיע אליך? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> ההודי הראשון ב-19 במאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. כמה זמן לוקח להוציא את ההתייחסות שאני ביקשתי מלפני שבוע? והאם הוא לא הרבה יותר קצר מאשר לשרוף יום שלם שאתה מגיע לפה? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה צודק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל מה שאני מבקש זה שתתנו לי כלים בשביל שיהיו לי לריב למענכם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אז אנחנו התחלנו בינתיים בפרויקטים שלנו לצלם את הדברים, לתעד אותם, הבאנו מתורגמן הודי כי גם 95% מהם לא מדברים מילה באנגלית או לא מבינים אנגלית אז גם אין לך איך לתקשר איתם. אתה בסופו של דבר צריך להבין שהמהלך שאתה אומר זה לא נתון סטטיסטי, כי אני בסוף רוצה לרשום שם של בן אדם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תפרט לי בבקשה מקצוענות אפס, למה אתה מתכוון? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אנשים שבפעם הראשונה שהיו באתר בניה זה שהם הגיעו למדינתי שראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עד כדי כך? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> עד כדי כך. אנשים שאתה מדבר איתם הם נהגי מוניות, נהגי משאיות, פירות, ועד שאתה מתחיל לתחקר עם המתורגמן אתה מבין את הליך הבדיקה שהוא לא נעשה בזיהוי של דרכון או תעודת זהות, הוא נעשה פעם אחת בזיהוי וקיבלת מספר על החולצה. שנינו יודעים מה קורה מהרגע שקיבלת מספר על החולצה. וכשאתה מעביר אלפי אנשים בבדיקות בכל יום, בכל תחנה לא נדרשו להציג שוב תעודת זיהוי או דרכון או תעודת זהות – כי לרובם גם לא היה דרכון או תעודת זיהוי כי הביאו אותם מנקודות מרוחקות מהערים המרכזיות כי אף אחד אחר לא רצה לבוא לבחינות האלה – ובסוף הוא אומר לך אותו חבר מהכפר העביר 50, 60, 100 אנשים, החליף את המספר, בצורה הכי פשוטה שיכולה להיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. אתה יכול בבקשה להביא לי תיעוד של כך? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בטח, אנחנו מצלמים את המתורגמן, הכול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יכול בבקשה להעביר לצד התיעוד, כל תיעוד שבצידו יהיה גם פרט מזהה של אותו עובד? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בטח, מספר דרכון, הכול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כשאני בא להגיד, סליחה כבודו, יש את צו השעה שבוטל בהינף יד על ידי ראש ענף הבניין אדון ישי, שלח לנו מייל שאסור לעשות את זה יותר, דווקא ההיפך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ההחלטה היא לא החלטה של מר ישי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, יש לי מייל שאומר שאסור לעשות את זה יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> להחלטה יש שיקולים מגוונים האישור שניתן הוא ניתן באופן זמני. בדיון הקודם וזה שלפניו ביקשתי לבחון את זה בחיוב להסב, יש לי פה שיקולים רחבים יותר וזה לא המקום כרגע. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש לך אנשים זמינים לתת מענה עכשיו, בהארכת תוקף של החלטה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. טוב, אנחנו מתכנסים לסיכום הדיון. הוועדה מבקשת לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה את נוהל ההבאה הפרטית של העובדים הזרים לענף התעשייה. הוועדה תקיים דיון לטובת העניין ב-17 ביוני, מצפה ומייחלת שהדיון ישמש כבמה להפצת הבשורה המשמחת בהשלמת התהליכים ואפשרות ההבאה. הוועדה מבקשת מנציג תאגיד העובדים הזרים בענף הבניין, מר אייל מוסט, תיעוד ומסמכים של אותם עובדים לעניין חוסר המקצוענות שלהם וחוסר הזיקה הקודמת שלהם לענף הבניין. הוועדה פונה מכאן שוב לתאגידים המקבילים או לקבלנים אשר קיבלו והעסיקו עובדים זרים שאינם מקצועיים לעדכן את הוועדה בדבר אותם עובדים. הוועדה מבקשת מהגורמים הרלוונטיים לבחון בחיוב שוב אפשרות הסבת היתר העבודה כפי שניתן באופן זמני עם פרוץ המלחמה. הדיון סגור. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:03. << סיום >>