פרוטוקול ועדה

DOC 36,084 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 218 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, ד' בסיון התשפ"ד (10 ביוני 2024), שעה 10:15 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 38) (מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד-2024 (פ/2954/25) (פ/3582/25) (פ/1313/25) (כ/998) של חה"כ משה גפני, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ דן אילוז, חה"כ משה רוט, חה"כ יעקב אשר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר חברי הכנסת: משה רוט מוזמנים: חוה מונדרוביץ' – ראש אגף בכיר רישוי עסקים, משרד הפנים רעות פרקש צימרינג – עו"ד, עוזרת ראשית ייעוץ משפטי, משרד הפנים רפ"ק אייל פורטל – קצין רישוי ארצי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי פקד אורי בוצ'ומנסקי – עו"ד, קצין מודיעין, אגף מבצעים, ויועץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק תמר טופז שם טוב – עו"ד, קצינת ייעוץ וחקיקה, מדור נוער, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רועי הראל – עו"ד, עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי אביבית ברקאי-אהרונוף – עו"ד, רפרנטית קטינים, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים תמר מירסקי – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה אביה ויזל – עו"ד, עוזרת ראשית ייעוץ משפטי, משרד הכלכלה והתעשייה נמרוד הגלילי – מנהל אגף חטיבות ענפיות, איגוד לשכות המסחר לילך דחוח – עו"ד, מנהלת רגולציה, שופרסל אלון גת – אח של כרמל גת החטופה בעזה, נציג משפחות חטופים בועז מירן – אח של עומרי מירן החטוף בעזה, נציג משפחות חטופים אליה אביטבול – גיסו של איתן מור החטוף בעזה, נציג משפחות חטופים ייעוץ משפטי: תומר רוזנר לירון אדלר מינקה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 38) (מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד-2024 (פ/2954/25) (פ/3582/25) (פ/1313/25) (כ/998) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 38) (מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד-2024 (פ/2954/25) (פ/3582/25) (פ/3945/25) (פ/1313/25) (כ/998) של חה"כ משה גפני, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ דן אילוז, חה"כ משה רוט וחה"כ יעקב אשר. בפתח הישיבה, בהודיה גדולה לבורא עולם ולאנשים שחירפו את נפשם – שמחנו כולנו לראות, לשמוע ולטעום את הדבר הזה, שבו אנשים חוזרים הביתה חיים. אני חושב שהשמחה שפרצה בכל העם הייתה מרגשת מעבר לכל תחושה שאפשר לתאר. כמובן שזה נותן לנו רק חשק לעוד – שיחזרו האנשים, בצורה כזו או אחרת. ראינו כמה שזה מרגש ומשמח, ואנחנו מתפללים שכולם יחזרו, בעזרת השם – הבריאים והשלמים, וגם האנשים שלא שרדו או שכבר נרצחו בתחילת הדרך, לצערנו, ויוכלו לבוא לקבר ישראל. אין דבר יותר משמח, מאחד, חשוב ונחוץ מהדבר הזה. בפתח הישיבה – אנחנו נשמע אתכם, כמובן. בבקשה. << אורח >> אלון גת: << אורח >> שלום לכולם. אני אלון גת, אח של כרמל גת, שחטופה כבר שמונה חודשים בעזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בת כמה כרמל? << אורח >> אלון גת: << אורח >> היא חגגה 40 בשבי. כל המשפחה עברה טלטלה ב-07 באוקטובר. אנחנו היינו אצל ההורים שלי. כרמל נחטפה מהבית; אמא שלי נחטפה מהבית ונרצחה 50 מטר מהבית; אני, ירדן, אשתי, וגפן, הבת שלי – נחטפנו ביחד ברכב, יחד עם טל שוהם, ששמו אותו בבגאז', והסיעו אותנו לכיוון עזה. 500 מטר לפני הגבול – אני, ירדן וגפן קפצנו מהרכב. בזמן שהמחבלים יורים עלינו ואנחנו רצים לכיוון הנגדי – ירדן העבירה את גפן בת השלוש אליי. אני רצתי עם גפן והצלחתי להתחבא ולחזור בחזרה לקיבוץ ביום למוחרת. את ירדן – תפסו שוב, והיא הייתה בשבי 54 ימים, עד שהיא השתחררה בעסקה הראשונה; העסקה היחידה ששחררה אנשים חיים. אנחנו עדיין ב-07 באוקטובר. אנחנו סובלים יום-יום, ורק צריכים לחשוב מה החטופים שעדיין שם סובלים יום-יום. אתם צריכים לזכור – ואני פה בשביל להזכיר לכם – שהחטופים שם הם לא פוסטר על חולצה. זו כרמל על חולצה, אבל יש פה את אותה התמונה – תסתכלו איזה בן אדם שמח. כרמל היא מרפאה בעיסוק. היא מטפלת באנשים. יש לה חברים; יש לה משפחה אוהבת; יש לה תחביבים. כמו שהיא הצליחה לעשות יוגה ומיינדפולנס בשבי, כתבה יומן עם החטופים האחרים שהיו איתה והצליחה להרים את מצב רוחם – תחשבו מה היא יכולה לעשות כשהיא חופשיה. אתם צריכים לזכור שאנחנו משחררים משם אנשים חיים; אנשים שיש להם עתיד; שיכולים לחיות פה, איתנו – שאתם תלכו ברחוב, תראו אותם ולא תזהו אותם, בתקווה, כי עבר כבר זמן, והם יהיו עם הילדים שלהם, המשפחה שלהם והעבודה שלהם. אלה האנשים שאנחנו משחררים; אנחנו לא משחררים פוסטרים או איזה סמל, אלא אנשים חיים. אתם צריכים לזכור את זה. עכשיו הייתה לנו דוגמית קטנה ממבצע צבאי שהצליח להוציא אנשים חיים, ותראו כמה שמחה ואושר זה. אני יודע; אני קיבלתי את ירדן בעסקה הראשונה, ואני יודע כמה אושר זה. אין דבר שמשתווה לזה. אנחנו צריכים לזכור שהדרך להשיג את זה, ולהוציא את 120 החטופים שנמצאים שם, היא בעסקה; לא בשום דרך אחרת. המבצע הזה הוא מבצע של פעם ב-. נצליח להוציא כך אולי עוד חמישה, והאחרים ימותו בדרך. צריך לזכור שאת כרמל ושאר החטופים – צריך להוציא בעסקה. כדי להגיע לזה – אנחנו לא מחכים שיקבלו עסקה שתגיע, אלא צריכים להביא את העסקה. מי שבממשלה, ובמדינה הזו, צריך להבין שזו האחריות שלו. זו האחריות של כולנו לדאוג לכך שכרמל תהיה בבית; שהיא תחזור ותתחיל את החיים שלה מחדש, כמו שירדן מתחילה עכשיו. אנחנו צריכים להביא את העסקה הזו; אנחנו צריכים להסכים לעסקה שנמצאת עכשיו על השולחן ושתחזיר לנו את האנשים האלה. יש לנו בית בוער, שיש בו אנשים חיים. תחשבו שיש לכם בית בוער, שהילדים שלכם בתוכו ואנחנו צריכים להציל אותם, ואז אומרים לכם: "המים עולים יותר כסף עכשיו". אז מה אם המים עולים יותר כסף? אלה אנשים חיים בפנים, אנחנו צריכים להוציא אותם, הם נשרפים. זה המצב שלהם שם. בכל דקה שעוברת – הם נשרפים, ואנחנו יכולים להציל אותם; שהם יחזרו. מה אנחנו יכולים לעשות היום בשביל לקדם את זה שהם יחזרו? היום, אחרי שמסתיימת פה הוועדה, מה אני יכול לעשות? איך אני מקדם את זה? עם מי אני מדבר? על מי אני לוחץ? אנשים חיים. תחביבים, אהבות, חיבוקים, ילדים. אלה האנשים שאנחנו מוציאים משם. בבקשה תזכרו את זה, ותפעלו בשביל שזה יקרה. עבר יותר מדי זמן; בואו נגרום לזה לקרות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. עוד מישהו מכם רוצה לדבר? רציתם להקרין את הסרט? (הקרנת סרטון) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בועז מירן. << אורח >> בועז מירן: << אורח >> כן. אני אח של עומרי מירן, שנחטף מנחל עוז. הוא השאיר אחריו שתי בנות קטנות – אחת בת שנה והשנייה בת שנתיים ועשרה חודשים – ואישה. אני מפורום תקווה, כמו שאפשר לראות. אני טוען שחמאס הוכיח, בעסקה האחרונה שהוצבה לפתחו, שהוא לא מעוניין בעסקה; הוא מעוניין למשוך זמן. ראש הממשלה יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל עסקה – זו הפסקת המלחמה. אנשים שמצדדים בעסקה הזו – אתם באמת מאמינים שחמאס יחזיר את כל החטופים והגופות, עד האחרון שבהם? מה הערבות שלנו לכך שהוא באמת יחזיר את כולם? איך אנחנו יכולים להיות בטוחים? הוא יכול להגיד: "זה מה שיש לי. אין לי. אני לא מוצא אותם". מה נעשה אז? לכן, זה מביא אותי למסקנה שאנחנו צריכים להודיע למתווכות, לחמאס ולכל העולם: העסקה הייתה מונחת על השולחן; בטל זמנה, עבר קורבנה. אי-אפשר למשוך את זה, כך שזה יהיה באוויר כל הזמן, ומתי שהוא ירצה – נחזור לעסקה הזו. זו הייתה עסקת חלומות מבחינתו, והוא בעט בה. ישראל צריכה להגיד: "די, החוקים השתנו. לא קיבלת? אנחנו משנים את העסקה", ולהמשיך להפעיל את הלחץ הצבאי. כמו שאנחנו רואים כרגע, גם כשצה"ל נלחם ברפיח – זה עדיין לא בעוצמה; זה עדיין בדשדוש. אנחנו צריכים להגיע לעסקה רק אחרי הכרעת חמאס, וכשהוא במצב שבו הוא מוכרע – להביא אותו לעסקה שבה סינוואר, המנהיגים והמחבלים שאיתו מוגלים למדינה אחרת תמורת חייהם של החטופים. זו העסקה. אני חושב שזה מה שיביא לנו את אחרון החטופים שלנו. אנחנו צריכים לשלוט בכל שטח הרצועה; שליטה בכל שטח הרצועה תייצר מצב שבו צה"ל יכול להגיע לכל שאר החטופים – גם על ידי קשר עם האוכלוסייה המקומית, בהצעת הצעות כספיות תמורת מידע. זה תהליך שייקח זמן, אבל רק כך נוכל להגיע לאחרון החטופים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אליה אבוטבול. << אורח >> אליה אביטבול: << אורח >> שלום. אני אליה אביטבול, גיסו של איתן מור. איתן בן 24; הוא חגג יום-הולדת לפני שבועיים. הספקנו לעשות לו צעדה לכיוון הכותל, לחבק את הרוח, בעזרת השם, שלו, של שאר החטופים ושל כל עם ישראל. בשבת האחרונה, ראינו כולנו כמה שמחה, רוח ומורל החילוץ של החטופים נתן לעם שלנו. אני לא מדבר על המבצע של החילוץ עצמו – כל זה הגיע במעטפת של לחץ צבאי כביר; של עוצמה של אש שלא נראתה כאן. אם אנחנו נמשיך עם העוצמה של האש הזו, נגביר אותה, נעצים אותה ונרחיב אותה לכל הרצועה – אנחנו נצליח להביא יותר ויותר חטופים. אנחנו רואים שזה משפיע מאוד על החמאס ומחליש אותו. הם מרגישים אפסים כשהם רואים את הכוח שצה"ל מוציא עליהם בעוצמה, אבל זה קורה רק כשצה"ל מוציא את הכוח הזה. אנחנו פה כדי לחזק אתכם ולתמוך – גם בכם וגם בצה"ל – כדי שתמשיכו עם הלחץ הזה. אנחנו רואים שזה מביא תוצאות גם בפן המדיני וגם בפן המודיעיני – כל המחבלים יצאו מהחורים שלהם; הרבה מאוד מחבלים נהרגו; ההרתעה שלנו גברה. זה מה שקורה אחרי מבצעים כאלה, ואנחנו, כאן, מבקשים שתמשיכו עם זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לכולם. אני מקווה, בעזרת השם, שיהיו בשורות טובות בקרוב. יש עוד מישהו שרוצה לדבר? בשורות טובות לכולם. אנחנו נעבור להצעת החוק – חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 38) (מכירת יין בחנות גדולה), לקריאה שנייה ושלישית. זו הצעת חוק של חה"כ משה גפני, חה"כ יונתן משריקי, חה"כ דן אילוז, חה"כ משה רוט, שפעיל מאוד בעניין, וחה"כ יעקב אשר. אנחנו קיימנו מספר ישיבות בעניין, וזה עבר בקריאה ראשונה. היום התפרסם נוסח של הוועדה; אני מציע שנקרא אותו כרגע, ונשמע הערות, אם עדיין יש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אומר שלאחר שהחוק עבר בקריאה ראשונה – חבר הכנסת - - - , שהוביל את העניין, התבקש לבוא בדברים עם המשרד לביטחון לאומי, שהיו לו כמה וכמה הסתייגויות בדיונים הקודמים. אנחנו קיבלנו את ההסכמות שהושגו בין חבר הכנסת לבין גורמי הממשלה והטמענו אותן בנוסח שמונח בפניכם, שיש בו מעט שינויים לעומת הנוסח שאושר בקריאה ראשונה. אני מציע שלירון תסקור את השינויים, אחר כך תקריא, ואז נשמע הערות. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> שני השינויים המרכזיים שיש כאן: א', הנושא של ההגדרה של חנות גדולה. בפעם הקודמת עלה – בעקבות הערות של משרדי ממשלה – שההפניה להגדרה של חנות גדולה, שקיימת בחוק קידום התחרות בענף המזון, היא הגדרה שקשה לבדוק את כל המרכיבים שלה; יש בה נושא של חצי ממחזור המכירות לעסקי מזון, וזה משהו שקשה לבדוק כשמגיעים לאכוף דברים כאלה. לכן, הכנסנו הגדרה ספציפית כאן, שמדברת על כך שזו חנות בעיקר של מזון – זאת אומרת, היא צריכה שיימכרו בדרך קבע ירקות ופירות, חלב ומוצרי ניקיון. בנוסף, במקור, שטח העסק היה 250 מטר ומעלה. היות שהשטח שמופיע ברישיון העסק הוא כולל, ויכול לכלול גם דברים שהם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש את הבעיה של ברוטו-נטו, אז אמרנו שניקח מקדם. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> כן, אז כתבתנו כאן 280 מטר. התיקון השני הוא שלאחר שנה, שר הפנים – בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת הפנים – יוכל לקבוע, בצו, שהמכירה של יין תהיה בחנויות יותר גדולות מ-280 מטר. זאת אומרת, שמתקיימים בהן התנאים הראשונים שמופיעים בחוק, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שהתיקון הזה אמור להיות עצם הלו"ז מבחינתי, בחקיקה, כי אנחנו לא יודעים, היום, לחשוב לכאן או לכאן. הרעיון של החקיקה הוא לאפשר לאנשים שבאמת מתכוונים לרכישה משפחתית, ולא לסייע בידי עוברי עבירה, חלילה. לכן הסכמנו לכך שתהיה אפשרות של השרים לבחון, וכמובן שהמשטרה והצוות המקצועי של המשרד לביטחון פנים יבחן את ההשלכות של החוק. אגב, ידועה דעתי שאני תמיד שמח שיש חלק מסוים של מעקב כדי לראות האם חקיקה עשתה טוב או פחות טוב, למרות שאני די משוכנע שהחשש הזה לא יבוא לידי מעשה. בסופו של דבר, נתנו את האפשרות לממשלה ולשרים האחרים לקבל את ההחלטה ולשנות את הצו. אני רואה בהכנסה של הנוסח הזה דבר שיכול בהחלט לתת לנו יותר שקט נפשי בעניין הזה. יש לך עוד משהו להוסיף? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לא, אני אקריא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא ביקש לדבר לפני שנקריא. אני לא יודע למה לפני, אבל ביקשת. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> בוקר טוב. נמרוד הגלילי מאיגוד לשכות המסחר. אני מבין מה עומד מאחורי החקיקה ואת החשיבות לאותם אנשים שהיין חשוב להם לשבת, לצורך הקידוש, כדי שהם לא יצטרכו ללכת במיוחד בשעות אחרות כשהם כבר נמצאים בזמן הקנייה שלהם אחרי השעה 23:00. הבעיה היא שחקיקה כזו מאפשרת לאותם אנשים לקנות את היין, מצד אחד, אבל היא תצריך את כל המרכולים והרשתות להתאים את מערכות המידע שלהם על מנת שלא יעברו את הוראות החוק, כי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שירות ללקוח הוא דבר חשוב מאוד. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> בהחלט חשוב, אבל הדרישה היא התאמה. יש פה את העניין של התאמת סל הקנייה, שהיא עוד בסדר, איכשהו; גם ימי חמישי הם בסדר. ברגע שזה נכנס לפני מועד ישראל כזה או אחר – שמשתנה בכל שנה; זה לא בימים קבועים – ההתאמה צריכה להשתנות ולהיעשות באופן ידני בכל שנה. החשש הוא שאם זה לא ייעשה כמו שצריך – יהיו עבירות על החוק. למשל, אם רשת "קנדי" תמכור בטעות בזמן שבו היא לא אמורה למכור, או לא תמכור בזמן שהיא אמורה למכור – היא תהיה חשופה לתביעות, לעיצום ולהליך משפטי כזה או אחר. אני יודע שהמשטרה מתנגדת לאפשר את זה בכל ימות השבוע מהשעה 23:00 לאותן חנויות גדולות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק המשטרה מתנגדת; גם אני מתנגד. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אוקיי. אז בואו נעשה את זה בימי חמישי, או רביעי וחמישי, ורק בהם. כך, אנחנו מכסים את מרבית הימים, ויכול להיות שפה ושם יהיה יום כזה או אחר - - -. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. אני רוצה לומר לך משהו: אתה בטח מכיר שכמעט בכל בית, היום, יש בר מים. יש גם מתקן כזה, של מים חמים וקרים, שיודע לתת את האפשרות בשבת בלי שצריך ללחוץ. לאחרונה, נכנס – לפחות בחברה אחת; אולי בכמה חברות – צ'יפ כזה, שמפסיק את הפעילות שלו שעה לפני שבת, וגם בחג. איך הוא יודע? זאת אומרת, הפלסטיק לא יותר גאון מהפלסטיק השני; יש דברים, היום, שנקראים "מחשוב" ודברים מהסוג הזה. אני בטוח שבהשקעה של עבודה של שעות ספורות, אולי – אפשר למצוא את הפתרון הזה. הרי, מי כמוכם יודעים לעשות מבצעים יומיים, חצי-יומיים, עד ל-00:00 ביום מסוים, בערב חג וכו'. לכן, בסוף, אני חושב שאתם משרתים את הלקוחות, וזה מה שהלקוחות צריכים – לפחות חלק גדול מהם. אגב, אלה לא רק חרדים; אלה גם אנשים דתיים ומסורתיים שמקפידים על הדבר הזה. בערבי חג זה עוד יותר – קח את ערב פסח עם ארבע כוסות, עם כל המשמעויות של זה. יש לוח שנה, שבעזרתו אתה יודע גם לשנים קדימה מתי יש חג, אם ראש השנה נופל על שלושה ימים או יומיים, וכו'. את כל זה – רק צריך להכניס לאיזה צ'יפ קטן וחכם, וגם אז המערכות שלכם ידעו לכפות. אני כבר מודה לכם מראש על הטרחה שתהיה לכם, אבל זו השקעה בלקוח; מה לעשות? תחשבו שזה חלק מתקציב הפרסום שלכם. אני עוד מאלה שחוו את המהפכה השיווקית, כשהתחילו להבין של ציבור צרכני גדול במקומות מסוימים. כמה פרסום הוציאו על הדבר הזה בשביל להתחרות על לב הלקוח. יש גם עוד דבר: אנחנו לא מחייבים אתכם למכור יין במשך כל הזמן; תקבלו את ההחלטה העסקית שלכם. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> זו השאלה שלי: האם רשת שמוכרת יין כל השבוע תהיה מחויבת בדבר הזה, או שהיא תוכל לקבל החלטה אם היא עושה את זה או לא? << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> צריך להבהיר את זה כאן, כי אחרת – זה חלק מתנאי רישיון. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> התנאי ברישיון הוא שאם את מוכרת – זה התנאי ברישיון. זה הכול. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> זה מוסדר; זו לא חובה. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> זה משהו שצריך להגיד, והוא צריך להיות ברור מאוד. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אני בטוח שאם זה יהיה עניין עסקי, ורשת תראה את היתרון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מתאר לעצמי איך ייראה סמנכ"ל השיווק שלכם – עד כמה הוא יחוויר – כשהוא יצטרך לפרסם פרסום שאומר: "תדעו לכם שאצלנו – לא מוכרים יין בערב חג, כי איש המחשוב לא מרגיש טוב והוא לא מצליח למצוא את הצ'יפ הנכון". בואי נקריא, בבקשה, ואז נשמע את משרדי הממשלה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> חוק רישוי עסקים (תיקון מס'...), התשפ"ד–2024 תיקון סעיף 2 1. בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968 (בחוק זה – "חוק רישוי עסקים"), בסעיף 2 – (1) בסעיף קטן (א1)(2), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: "(ג) מכירה של יין, בהתקיים כל אלה: (1) המכירה היא בחנות גדולה; (2) המכירה נעשית בין השעות 23:00 ל-02:00 למוחרת, בימי חמישי בשבוע או ביום שלפני ערבו של אחד ממועדי ישראל המנויים בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח – 1948; (3) באותה עסקת מכירה נמכרו לרוכש, מלבד יין, מצרכים בסכום של 300 שקלים חדשים לפחות."; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "לעניין סעיף זה," יבוא "בסעיף זה – "חנות גדולה" – עסק טעון רישוי שהוא עסק לממכר קמעונאי של מזון ומוצרי צריכה שמתקיימים בו כל אלה: (1) כל אלה נמכרים בו דרך קבע: ירקות ופירות טריים, חלב ומוצריו, ומוצרי ניקיון; (2) שטח העסק כפי שמצוין ברישיון שניתן לו הוא 280 מ"ר לפחות; "יין" – משקה משכר שהוא משקה מותסס העשוי ממיץ ענבים טריים;". (3) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, אם נוכח כי מכירה של יין כאמור בסעיף 2(א1)(2)(ג)(1) עלולה להביא לפגיעה בשלום הציבור, כי מכירה של יין בחנות גדולה תותר רק בחנות ששטח העסק שלה גדול מ-280 מ"ר, כפי שיקבע.". 2. תחילתו של סעיף 2(א1)(ה) לחוק רישוי עסקים, כנוסחו בחוק זה – שנה מיום פרסומו של חוק זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, מציע החוק. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, כבוד יושב-הראש. אני רוצה להודות לשוטרים הנכבדים שהקדישו זמן והקשבה בזום, והרבה מחשבה, כדי לנסות לשים כמה שפחות רגולציה והגבלות. זה לא שאני מסכים עם כל ההגבלות, אבל הם הלכו כברת דרך מצדם, אז כל הכבוד להם. אני חוזר ואומר: כולנו מנסים לעשות טוב לאזרח, ואני חושב שזה התפקיד של כל הצדדים – כולל משרדי הממשלה. בנוגע לטכנולוגיה, אני רוצה להגיד שלפעמים עושים מבצעים בסופרים בתוך שעה. זאת אומרת, במקום. הצ'יפ שכבודו הזכיר זה צ'יפ שקיים, ונקרא "לוח אלקטרוני"; הדברים האלה קיימים בשוק, ואני מכיר את הטכנולוגיה. זה לא דבר שצריך להמציא, וזה אפילו לא לוקח זמן הסתגלות, כי אפשר לעשות את זה היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוודאי. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אני ארצה להעיר לגבי הסעיף הזה, שכבודו אמר שהוא סעיף חשוב. זה סעיף שבו השר יכול רק להחמיר, ומן הראוי שהשר יוכל גם להרחיב. למשל, אם עוברת שנה והשר אומר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. לפי הנוסח, אם הוא לא ממעט – זה נשאר כמו שהוא. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> זה נשאר. לדוגמה, שאלו פה: "למה דווקא יין, ולא גם משקאות אחרים?". יכול להיות שנכון לבדוק את זה, ואולי השר צריך לקבל אפשרות גם להרחיב, ולא רק לצמצם. אם אנחנו נותנים לשר את היכולת לעשות החלטה נבונה – אולי החלטה נבונה צריכה להיות לשני הכיוונים. זו הצעה אחת. לגבי הסעיף האחרון, אני רוצה להגיד ששנה לתחולת החוק - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא; רק לאפשרות להחמיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אפשרי רק אחרי שנה. לפני שנשמע את משרדי הממשלה, נציגת שופרסל. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> עו"ד לילך דחוח, שופרסל. אני רוצה להגיד משהו כללי לגבי החוק, ואז לרדת לכמה הערות קטנות. אני חושבת שהחוק הזה חייב לייצר ודאות גם לציבור וגם לעוסקים. אני חייבת להגיד שהיום, כפי שהוא מנוסח – הוא לא מייצר את הוודאות הזו. אני אתחיל, למשל, בהגדרה של חנות. אנחנו לא עושים הבחנה לגבי חנות גדולה; היום, גם הציבור יודע מהי חנות גדולה ומהי חנות שאינה גדולה – חנויות גדולות הן חנויות של מעל 250 מטר. זה אומר שאני אצטרך לפרסם לציבור איפה שהוא מהן החנויות שאולי ימכרו אלכוהול מעבר לשעות האלה ומהן החנויות שלא; לנהל את זה בשתי רשומות; לנהל את זה פעמיים בתוך מערכות המידע. אתם מייצרים כאן הגדרה נוספת לחנות גדולה, שאיננה קיימת בהוראות חוק אחרות. יש כבר הגדרה לחנות גדולה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאלה עובדתית: הרשימה של החנויות הגדולות מתפרסמת לציבור? << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> הרשימה הזו מתפרסמת לרשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא לציבור? << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> היא לא מתפרסמת לציבור כי אין לה משמעות עבור הציבור, אבל עכשיו אני אצטרך לעשות הבחנה אצלי, בתוך הבית – כשכבר יש לי הבחנה כזו בין חנויות גדולות לחנויות שאינן גדולות; לנהל עוד רשומה כזו; לנהל עוד תנאים למערכות מידע – כשכבר קיימים כאן מעל 300 אחרי 23:00 – למק"ט מסוים ולא לכל האלכוהול - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יהיה הקטליזטור ליוקר המחיה? גל הצונאמי הבא? << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> לא שמעת ממני המילים "יוקר המחיה". אני דיברתי על ודאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבי לי: בימי עבודתי כאן, בכנסת, עבדתי הרבה מאוד בוועדת כלכלה וגם בוועדות אחרות. הייתי מול שופרסל, והרבה פעמים – היו לנו גם ויכוחים. זה לא מתאים, גם לכם, לבוא - - - << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> אני לא אמרתי מילה על יוקר המחיה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני דיברתי. כבר כמעט הלכתי לדמוע על שעות עבודה קשות, סגירת יועצים מיוחדים ורשימות כפולות. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> אם אין טעם לדברים שאני אומרת – אני אוותר על רשות הדיבור, ואז תקיימו את הדיון. אני באה לפה אחרי בדיקה עם אנשי פיתוח, וגם ישבתי ושוחחתי עם אנשי המשטרה ושיתפתי אותם בכך. הרי, אין דבר שהוא בלתי אפשרי כמו דברים שיש להם משמעויות. המשמעויות הן שגם אני צריכה ודאות לעסק שלי, כדי לא להיות במצב שבו אני מפרה תנאי רישיון או איזו שהיא הוראת חוק וחשופה לתביעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן, אתם תעשו עבודת Back-Office, ותחליטו - - - << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> בדברים האלה, כשאנחנו מכניסים עוד תנאים שהם אינם קבועים – כמו, למשל, ערבי חג – יש כאן פתח למערכות שצריך לתחזק אותן באופן ידני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ערבי חג קבועים בלוח השנה העברי, ואנחנו במדינה העברית. כל מה שצריך לעשות להם זה קומפילציה על הלוח - - - << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> אנחנו יכולים להתווכח על זה הרבה, אבל זה פשוט לא עובד כך ברמה העובדתית. עדיין, אני רוצה להעיר פה שאני חושבת שאם מגדירים שהמכירה אפשרית בשעות מאוחרות לחנות גדולה – ההגדרה צריכה להיות: "חנות גדולה מעל שטח מכירה של 250 מטר". זה משהו שכבר קיים; הוא ברור וכולם יודעים אותו – כל הרשויות וכל הרגולטורים יודעים מהן חנויות מעל 250 מטר ומהן החנויות מתחת ל-250 מטר, ואני חושבת שזה צריך להיות ברור מאוד. גם מבחינת מערכות, לנו יותר קל – למרות שאני מבינה את הרציונל – לא להגדיר רק יין. אנחנו לא עובדים ברמה של מק"ט בודד, אלא ברמה של מחלקות; יהיה יותר קל להגדיר את מה שנכנס למחלקות של האלכוהול גם במערכות. מבחינתנו, הדבר שיכול להקל עלינו, במערכות, זה שזה לא יהיה ברמת המק"ט, כי כשאומרים "רק יין" – זה ברמת מק"ט. לכן, או שירחיבו את ההגדרה למשהו שאנחנו יודעים להקל עליו יותר ברמה המערכתית, שזה אלכוהול – שאפשר יהיה למכור את כל מה שמשכר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לרשום את רשימת המק"טים זה לא ברמת המק"ט? << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> תומר, לנהל מערכות ברמת מק"ט זה לא דבר כזה פשוט. זה אומר שבכל פעם שנכנס מוצר, נכנס מוצר או נכנס משהו מוגדר – מישהו צריך לבדוק, ברמה הידנית, אם הוא יין או לא יין, ואז להגדיר אותו בתוך מערכת שמכניסה אותו. אנחנו לא עובדים ברמות מק"ט להגדרות כאלה של מערכת. גם מבצעים, אגב, גם מבצעים לא בהכרח נעשים ברמה של מק"ט בודד, אלא מחלקות, במובן של סוף יום או ערב חג – אלה כל המאפים, הבשר או הירקות. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> לפעמים יש מבצע רק על אחד. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> זה במבצע הבודד שאתה יודע לנהל, אבל אתה רוצה שהמערכת גם תפעל מראש לאורך השנה, ולכן אנחנו אומרים שזה מה שמקל עלינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנו. לגבי הערה אחת שהערת: אנחנו הגדרנו איך שהגדרנו, במסגרת ההסכמות שלנו; מבחינתי, אין לי בעיה שיהיה מוגדר "250 מטר שטח מכירה", אבל אני מבין שזה עושה לכם בעיה. אם אפשר להסתדר על זה – אני אשמח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה יותר פשוט ליישום מבחינת הרשתות, כי כבר יש את החלוקה - - - << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> לפעמים יש טכנולוגיה. אני בטוחה שגם למשטרה יש, ושגם היא יודעת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גבירתי, עו"ד דחוח, תודה רבה. אני אשמע את חוות דעתם. היועץ המשפטי. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> משרד הפנים. אני רק רוצה לוודא, לגבי העסקים מהסוג שאנחנו מדברים עליו, שיש ברישיון העסק את שטח העסק שאנחנו מדברים עליו. כלומר, שהשטח מופיע ברישיון העסק. האם זה נכון? << אורח >> חוה מונדרוביץ': << אורח >> שלום, חוה מונדרוביץ', אגף בכיר רישוי עסקים, משרד הפנים. כן, שטח העסק אמור להיות על גבי תוכנית העסק ברישיון. אני לא בטוחה שזה מחולק למכירה ולא-מכירה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> זה בדיוק העניין; זו הטענה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אני אספר את השתלשלות הדברים. בדיון הקודם, המשטרה אמרה שאין להם את הנתונים של מחזור מכירות ושל שטח מכירה של 250 מטר, ואין להם יכולת לבדוק אותם כשהם מגיעים לאכוף. לכן, זה צריך להיות משהו שהוא יותר פשוט כשמגיעים לבדוק אותו. הנושא של שטח העסק, כמו שהוא מופיע ברישיון העסק, מופיע גם לפי תקנות רישוי עסקים – מופיע בעסק מה שטח העסק. רישוי עסקים לא מתייחס לשטח מכירה או לשטח אחר – לא במה שמוצג לציבור; יכול להיות שבנתונים של הבקשות לרישיון שמגיעים לרשויות יש הבחנות - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> צו רישוי עסקים זה רק מעל 800 מטר. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> צו רישוי עסקים מתייחס לשטח מכירה רק בחנות של 800 מטר, ולכן ניסינו להגיע לאיזה שהוא פרמטר שאפשר לראות אותו בקלות – כלפי הציבור או כלפי השוטר שמגיע לאכוף. גם בעסקים שלכם, מן הסתם, שטח העסק מופיע ברישיון העסק, כמו שהוא מוצג בעסק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו הבקשה של המשטרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגדלנו את זה, די קבענו פה מספר ואתם יודעים למדוד את זה אצלכם. למשטרה יותר קשה לבוא ולמדוד אצלכם, ואתם יכולים לדעת את זה יותר. תודה רבה. המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> בוקר טוב, רועי הראל מהמשרד לביטחון לאומי. אנחנו רוצים להעיר כמה הערות על הנוסח שהוקרא – את חלקן העברנו גם במייל, וחלק מהסיכום לא מופיע כאן, בנוסח. אני לא הייתי אז – הייתי במילואים – אבל נציגי המשרד והמשטרה נפגשו עם חבר הכנסת המציע והייתה הסכמה על הגבלת הכמות הנמכרת של יין, שלא מופיעה פה, בנוסח. בהגבלה דובר על שני בקבוקים, או על שני ליטרים, אבל היא מהווה מוצא לפתרון לקנייה משפחתית לשבת או לחג למי שהספיק לקנות. מי שצריך לקנות ארגז יין – יתכבד ויתארגן. דיברנו על האיסור שנקבע בחוק רישוי העסקים כאיסור עם משמעויות חברתיות ואכיפתיות, ועכשיו מבקשים לפרוץ את האיסור, או לצמצם אותו, כדי לתת מענה למי שהגיע מאוחר, לא הספיק וכו'. אנחנו חושבים שלהגבלה יש משמעות וחשיבות, ושצריך להכניס אותה לחוק: שלצד הרכישה של מוצרים במעל ל-300 שקלים – גם כמות היין תוגבל. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> איך זה משרת את מטרת החוק? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אנחנו רוצים לצמצם את הקנייה של האלכוהול - - - << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אם שלושה בקבוקים הם לא בעיה – חמישה בקבוקים הם כן? אתה שתית פעם שלושה בקבוקים ונשארת - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אנחנו לא נחזור לנקודת המוצא. יכולים להיכנס שישה בחורים צעירים, לקנות ביחד מוצרים ב-300 שקלים ולקנות ארגז יין. אנחנו לא רוצים את זה. זה היה הסיכום עם חבר הכנסת. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> הסיכום לא היה כך. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> כך נמסר לנו מהנציגים שהשתתפו בפגישה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למיטב ידיעתי – לפחות ממה שאני ביקשתי לדעת – הנושא הזה לא עלה לשולחן. הלאה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> הערה שנייה, לגבי התנאים לחנות גדולה: גם אנחנו תמכנו להגדיר את זה פה, באופן עצמאי, ולא לקשר לחוק אחר שהוא בסמכות של שר אחר, ויכול להשתנות בצורה שלא לוקחת בחשבון את העניין הזה. לגבי מכירה דרך קבע: האם יש בדיקה של הדבר הזה? היקף מסוים? האם החנות שרוצה למכור יין יכולה להציב דרך קבע, מחר, כמה בקבוקי חלב ומדף של חומרי מזון וניקיון? אלה דברים שגם קרו בקורונה עם מי שפתאום מכר גם מוצרי מזון לצד מוצרי פארם, ודברים כאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> די. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> עם כל הכבוד, אדוני, אנחנו מסתכלים בעיניים של אכיפה; של מניעה של תופעות שאנחנו רוצים למנוע אותן, ולמטרות האלה – נקבע האיסור המקורי בחוק. העניין הזה רוצה להיפתח – זה בסדר – אבל אנחנו רוצים שזה לא ייפרץ בצורה לא מבוקרת. דרך אגב, ההערה שלנו נכונה גם לגבי הגודל. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> הגברת אדלר כנראה צפתה את הנקודה הזו, כי היא כתבה: "בדרך קבע". << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אין בעיה לשים במקרר, בדרך קבע, מדף ירקות וחלב. הערנו את ההערה לגבי השטח, ולא נכנסנו ל-250 או 280 בנטו. זו אותה ההערה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע, הנוסח עובר כמו שהוא? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> כן. רצינו מדד אובייקטיבי. אם זה לא מוצג ברישיון העסק – אין לנו בעיה שזה יוצג בכל אישור אחר שהרשות המקומית או הרגולטור נותנים, אבל שיהיה משהו אובייקטיבי שניתן לבדוק אותו, ולא צריך לעשות - - - כאלה ואחרות. יש לי שאלה לייעוץ המשפטי או למשרד המשפטים, ככל שזה מקובל, לגבי עניין הצו: כרגע, ההצעה אומרת שבחוק נקבע גודל מסוים, ואז הצו משנה את הסעיף בחוק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החוק כבר בא Built-In עם אפשרות להסמכה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> כל עוד הצו בא להעלות את השטח ולא להוריד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חבר הכנסת הציע לאפשר להוריד את זה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> זה לא בצו. אנחנו צריכים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תתייחס למה שחבר הכנסת הציע. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> כמי שהציגו בהתחלה הצעה להתחיל ב-800 מטר, אנחנו סבורים שגם הגודל הזה מרחיב מאוד את היקף החנויות שיכולות למכור יין. אנחנו מתנגדים להרחבה מעבר לכך, ובוודאי שלא בצו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה לשאול את משרד הפנים – אפרופו השאלה שלי שעלתה כאן – על נושא הסיווג של החנויות השונות: למיטב ידיעתי, בצו רישוי עסקים יש לנו חנות או מרכול, ואין לנו שום דבר מעבר לזה. איזה רישיון עסק מקבלת מה שמכונה בעגת הציבור "פיצוצייה"? << אורח >> חוה מונדרוביץ': << אורח >> יש מרכול עם טיפול במזון או ללא טיפול במזון, ויש קיוסק. למיטב ידיעתי, בקיוסק אסור למכור אלכוהול – דווקא לפי משרד הבריאות, משום מה – ולכן, אם יש פיצוציות שמוכרות אלכוהול – הן מקבלות פריט של מרכול, ולא של קיוסק, על אף שהן לא מוכרות מוצרי חלב או ירקות ופירות. לכן, הן לא יכללו בהסדר הזה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לכן, אי-אפשר לכתוב רישיון דווקא למרכול, כי מרכול כולל, לפעמים, חנויות שאין בהן חלב וכו'. << אורח >> חוה מונדרוביץ': << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כדאי שתעשו כזו. אם המשטרה תעשה עבודה פנים-ממשלתית להגדרות ולהבחנות האלה – אף אחד לא יפריע לה, ואני מבטיח גם יותר מזה: אם נצטרך לבוא לשינוי החקיקה – אנחנו נעזור להעביר את זה מהר. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> זה בכלל מומלץ שיהיו כמה שיותר הגדרות אחידות. להיפך; אם יש לכם הצעה – אני אשמח מאוד להיות שליח - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שאם יש מוצרי חלב במקומות כאלה, או דברים מהסוג הזה – גם הרישיון צריך להיות בהתאם. זאת אומרת, יש דברים שצריך להיות עליהם יותר פיקוח, הסתכלות ושלום הציבור. אני רק לא רוצה שעל הדבר הזה – שהוא באמת שירות לציבור – יעמיסו את כל ההעמסות שבעולם. אני לא מוכן לזה. כן, בבקשה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> שתי שאלות קטנות, ברשותכם. נמרוד מלשכת המסחר. היועץ המשפטי, האם רשת שהחליטה שהיא לא מוכרת – רשאית לא למכור? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו שהיא רשאית לא למכור בשעה 06:00, 22:00 או ב-17:00 – היא יכולה להחליט שהיא לא מוכרת בשעות האלה, ולהודיע לציבור. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> התנאי ברישיון העסק הוא שאם אתה מוכר – זה התנאי. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני מעריך שברגע שהחוק הזה יעבור – הרשתות, המרכולים או החנויות שמוכרות יין – ימכרו גם בשעות האלה, כי יש להן את האינטרס לעשות את זה, אבל במידה ורשת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זו חנות יותר צנועה ופחות רשתית, והיא רוצה לסיים ב-22:00 – אני יכול לעצור אותו? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> השאלה היא: אם הוא נשאר פתוח עד השעה 02:00 – האם הוא יכול להגיד שהוא לא מוכר מ-23:00 עד 02:00? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יכול להחליט שהוא לא מוכר גם מ-21:00. << אורח >> אורי בוצ'ומנסקי: << אורח >> אני גם אתייחס לאופן שבו אנחנו רואים את זה. אורי בוצ'ומנסקי מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל. לגבי הנקודה הזו, החוק קובע איסור על מכירת משקאות משכרים בשעות הלילה, ולצד האיסור – יש גם סייגים; כלומר, מקרים או מקומות שבהם ניתן למכור אלכוהול. אם עסק מסוים מפר את האיסור – כלומר, מוכר משקה משכר בלילה שלא בהתאם לאחד הסייגים – הוא מפר את אחד מתנאי הרישיון, אבל אם עסק מקבל על עצמו שלא ליישם את ההקלה – כלומר, לא למכור למרות שמותר לו – להבנתנו אין כאן מניעה, אבל אפשר להפנות את זה למשרד המשפטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו משפטנים טובים פה – גם למשרד המשפטים וגם כאן, לוועדה. << אורח >> אורי בוצ'ומנסקי: << אורח >> לגבי ההצעה שהועלתה כאן מקודם להגדיר את זה לפי מחלקה – כלומר, להתיר לגבי כל משקה משכר או כל סוגי האלכוהול – אנחנו מתנגדים, כמובן. זה לא תואם את הרציונל של הצעת החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שחבר הכנסת ביקש זה לתת אפשרות גם להקל. << אורח >> אורי בוצ'ומנסקי: << אורח >> לגבי זה, אני מסכים עם היועץ המשפטי של המשרד לבל"מ: אם רוצים להרחיב את הסוגים – זה צריך להיות בחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי הצעה: אני לא חושב שאפשר ונכון יהיה להיכנס למספר בקבוקים, כרגע; אני חושב שזה מכביד ולא נותן שום דבר. החשש שלכם הוא לא בכמויות היותר גדולות, אלא דווקא בכמויות היותר קטנות, אם זה מוגדר בהגדרות האלה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> החשש שלנו הוא מהטיפה הראשונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאתה מדבר על קנייה שצריכה להיות לפחות 300 שקלים בנוסף – ואני גם מוכן שהיא תהיה פלוס מע"מ; אני לא יודע אם יש פה הגדרה לזה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אדוני דיבר על יוקר המחיה; יש פה נציגי רשתות. היום, 300 שקלים בסופר זה לא בשמים; לא צריך הרבה כדי להגיע לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מוכן לעשות את זה פלוס מע"מ כדי להרחיב את זה, אבל אני לא חושב שכדאי וראוי – זו, לפחות, דעת חברי הוועדה – להיכנס למספרים של זה כרגע. אף אחד לא ינצל דווקא את הדבר הזה. הרי, ממה אתם חוששים? אתם חוששים יותר מהתכנסויות של יחידים שיבואו וינצלו את זה, ולא ממישהו שיבוא לקנות ארבעה ארגזים - - - << אורח >> אורי בוצ'ומנסקי: << אורח >> אדוני, זה לא עניין של ארגזים. אני חוזר לתכליות שאיתן המציעים יצאו לדרך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו שמענו. מצד שני, בגלל שהיה פה דין ודברים, אני אומר את דעתי לחברי – שיכול להיות שהוא צודק, לצערי הרב. << אורח >> אורי בוצ'ומנסקי: << אורח >> רצינו לוודא שאנחנו לא טועים במה שאמרנו, ושלא הטעינו את הוועדה לגבי הסיכום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא מפורט בסיכום. אני שאלתי אותו וגם קיבלתי מכתב, ובסיכום לא היה מספר. מאחר שבסיכום לא היה שאי-אפשר יהיה להקל יותר בצו – אני אומר לחברי שאנחנו נסתפק במה שיש. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אני פשוט רוצה לחסוך את הנושא של חקיקה וכל זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את החקיקה עוד פעם. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אני לא חושב שלאנשים המכובדים האלה יש כוונה להקשות, אבל החקיקה מקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסוף – הוועדה מקבלת את ההחלטה. הרי, יכולנו לבוא ולומר: "בואו נלך גם על התוספת הזו של להקל ולתת אפשרות להרחיב את זה גם לבירה או לדברים מהסוג הזה". אני מרגיש שהגענו לאיזו הסכמה מסוימת, בנראות ובצורה הנכונה. בואו נשאיר את זה בצורה הזו, בלי לגעת לכאן או לכאן. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> שאלה נוספת: הכניסה לתוקף, כמו שכתוב, היא שנה מיום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממש לא. הכניסה לתוקף היא מיידית. הסמכות של השר לשנות היא רק אחרי שנה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> צריך להבין שמיידית, לרשתות יש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרשתות רשאיות לעשות כאוות נפשן. זו רשות; זו לא חובה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני חושב שאם רוצים שלא להכשיל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שתשמור את הטיעונים שלך להצעות חוק יותר חשובות. הרי, אני מכיר אותך יומיים, נכון? וגם עשינו כמה דברים ביחד לטובת הציבור. אני חושב שאתה מתחפר פה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני רק לא רוצה להכשיל עסק כזה או אחר, ואומר: תן זמן היערכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכול בסדר, אתה לא מכשיל כלום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אבהיר: כל עסק ייקח את הזמן שאותו הוא צריך בשביל לעשות את ההתאמות. יש שאלה אחת שאתם צריכים לתת לי הבהרה לגביה, והיא קשורה לנושא של הסכום של 300 שקלים שמופיע כאן. האם אתם מתכוונים לכך שהוא כולל מע"מ או לא כולל מע"מ? << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> בוודאי שכולל מע"מ; זה לא יכול להיות אחרת. בן אדם הוציא 300 שקלים, אז מה זה משנה לאן זה הולך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאתם רוצים. כולל מע"מ – מה שמופיע בחשבון הסופי – אחרת זה מבלבל את הבן-אדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כולל מע"מ; אנחנו נבהיר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כך, אני מעלה להצבעה את הנוסח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לנו שתי הסתייגויות שמונחות בפני חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה עובר למליאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר להצביע עליהן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כול, אני מעלה להצבעה את שתי ההסתייגויות של חברת הכנסת מטי צרפתי, בשם סיעת יש עתיד. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? הצבעה ההסתייגויות לא התקבלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגויות הוסרו. אם כך, נעבור להצבעה על הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 38) (מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד-2024 (פ/2954/25) (פ/3582/25) (פ/1313/25) (כ/998), של חברי הכנסת משה גפני, יונתן משריקי, דן אילוז, משה רוט ויעקב אשר. אני מוכרח לומר עוד אחד, שלא יכול היה לכתוב את עצמו בקדנציה הזו – סגן השר אורי מקלב, שהיה מהיוזמים של העניין הזה. אני חושב שהוא מטפל בדבר הזה כבר כמה שנים, ומגיע לו הרבה ישר כוח. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> הוא היה המנוע שדחף גם אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. חבר הכנסת משה רוט טיפל בעניין. אם כך, אני מעלה להצבעה. מי בעד החוק עם התיקון של המע"מ? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כולל מע"מ. << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> שניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה ושלישית ותעלה למליאה לאישורה. תודה רבה לכולם; תודה רבה למשרד לביטחון לאומי ולמשטרה על הנכונות להגיע להסכמות ולהבנות. תודה רבה. יום טוב לכולם. שיהיו בשורות טובות וחג שמח. הישיבה ננעלה בשעה 11:07.