פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 241 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, ב' בתמוז התשפ"ד (08 ביולי 2024), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג–2023, של ח"כ אופיר כץ << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר רון כץ חברי הכנסת: אופיר כץ מוזמנים: ליאור טוביה – מנהל אגף ביטחון, משרד החינוך שרית חאיק שפיגלשטיין – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החינוך רום בר-אב – רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר מירי פומרנץ – עוזרת ראשית, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי סיון שחר – ר' חוליה חסרי ישע קטינים, המשרד לביטחון לאומי נחשון רובלין – מתמחה בלשכה משפטית בל"מ, המשרד לביטחון לאומי עדי פרץ – לשכה משפטית בט"פ, המשרד לביטחון לאומי ענת קליינשטיין – יועמ"ש אגף החקירות והמודיעין, המשרד לביטחון פנים עילם שניר – עו"ד, משרד המשפטים לירון מאוטנר לוגאסי – עו"ד, משרד המשפטים רינת ברנדל – ייעוץ משפטי, הרשות להגנת הפרטיות סאני כלב – חוקר בכיר, הרשות להגנת הפרטיות לילך נפתלי – עוזרת אישית לשכה משפטית, משרד העבודה אלעד גודינר – לשכה משפטית, משרד הבריאות ניר בן-פורת – נציג הנהגת ההורים הארצית, ארגוני הורים יעל חג'בי – נציגת הנהגת ההורים הארצית, ארגוני הורים רפאל בנבנישתי – מנכ"ל, "האח הקטן" חברה פרטית העוסקת בפיקוח הדרכה ובקרה עופר ארזי – מומחה למצלמות אבטחה יניב בר אור – מנכ״ל התאחדות מעונות היום הפרטיים קרן אוחנה איוס – מנכ"ל חיבה - איגוד גני הילדים הפרטיים קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל איגום - ארגון מורים עולים לוסי חדידה – מנכ״לית גנים ברמה אחרת הדס ארנון שרעבי – מנהלת קשרי ממשל, עמותת אותי מור דקל – יושבת ראש, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך ולרי זילכה – רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם, בית איזי שפירא הניה מרמורשטיין – סמנכ"לית קשרי חוץ, עמותת "עלה" יערה שילה – מומחית בגיל הרך מכללת אפרתה, מכללות יניב לביא ולוטקר – דובר "אבות למען הצדק" אלונה דניאל – מטה המאבק למען הילד אליהו בן מויאל – יו"ר שדולת הנכים בכנסת טלי ליברמן – אחות של סגן הראל שרים ז"ל שי ונקרט – אבא של עומר ונקרט החטוף בעזה שרי – דודה של כרמל גת מקיבוץ בארי החטופה בעזה ענבל – בת דודה של טל שהם החטוף בעזה גילה ויזל – אמא של רס"ר במילואים אלקנה ויזל ז"ל ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהל/ת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-התאמות. הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג–2023 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט בנושא הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אופיר כץ, רון כץ ויוסף עטאונה. בפתיחת הדברים, משפחות החטופים, בבקשה. << אורח >> טלי ליברמן: << אורח >> שמי טלי ליברמן, אחות של סגן הראל שרים שנהרג ברצועת הביטחון בלבנון לפני 30 שנה. אנחנו רוצים לקרוא ביחד הצהרה. << אורח >> שי ונקרט: << אורח >> אני שי ונקרט, אבא של עומר החטוף ברצועת עזה מעל תשעה חודשים. באנו להקריא לכם משהו מעט שונה ממה שבדרך כלל אתם מכירים, מאוחדים למען החזרת החטופים וביטחון ישראל: אנחנו, משפחות שכולות, משפחות חטופים, חלקן גם הן משפחות שכולות, המחכות כבר 276 ימים לחזרתם הביתה של יקירינו, אימהות לוחמים וחיילי מילואים. אנו רואים באחדות ערך אסטרטגי למדינת ישראל וסוד קיומו של העם היהודי. אנחנו קוראים לאחדות, לא לאחידות. חילוקי דעות היו ועוד יהיו בינינו, אבל החרדה לחטופים, הרצון למגר את האויב והדאגה הכנה לעתיד המדינה מביאים אותנו להיות קרובים משהיינו אי פעם. אנחנו קוראים לממשלה למצות את ההזדמנות שנמצאת לפתחנו בימים אלו ולקדם מתווה אחראי במסגרתו ישובו כל החטופים ומבלי לוותר על השגת מטרות המלחמה, מיטוט החמאס והחזרת הביטחון לעוטף עזה, הצפון וכלל תושבי המדינה. אנחנו קוראים לממשלה שלא לתת מתנות חינם לחמאס, למי שרצח, אנס, שרף ועודנו מחזיק בחטופים. בוודאי שלא לשחרר מחבלים או לאפשר הכנסת חומרי בנין לרצועה ללא כל תמורה. יש לראות בכל מחווה מנוף לחץ אפשרי ולהתנות כל סיוע והקלה בשחרור החטופים. בנוסף, אנחנו, כולנו, רואים בכל מי שנלחם ב-7 באוקטובר גיבור ישראל, בין אם התגייס ובין אם לא וקוראים לכם לעמוד כמונו כאיש אחד, מאחורי מי ששם נפשו בכפו ויצא מביתו על מנת להגן על אזרחים שהופקרו באותו היום. העם בישראל הוכיח חוסן, גבורה והקרבה יוצאי דופן מאז פרוץ המלחמה. נראה שתקופה ארוכה וקשה עוד לפנינו ועלינו לשמר את הלכידות הזו לכל אורכה. עליכם לפקח ולדאוג שכל פעולה וכל החלטה מקדמות אותנו להשבת החטופים ולהשגת מטרות המלחמה. עתידנו תלוי בכך וסביב מטרה זו התאחדנו. אם אנחנו יכולים לקדם אחדות - אתם חייבים לעשות את זה. הפסיקו את השיח המפלג, שימו סוף לתוקפנות המילולית וגנו כל סוג של אלימות. לסיום נדגיש שוב, יש לנו ולכל עם ישראל ציפייה ותקווה לראות את החטופים בבית בהקדם האפשרי, לצד מחויבות בלתי מתפשרת לביטחון המדינה. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה טלי ושי. שרי, בבקשה. << אורח >> שרי: << אורח >> שמי שרי, דודה של כרמל גת מקיבוץ בארי. ברשותכם אני רוצה להקריא משהו שהכותרת שלו: "להרגיש נאשם, לנסות להאמין". כתב את זה אביב הברון, קרוב משפחה של טל, דוד של עדי שהם שהייתה חטופה. טל שהם עדיין חטוף. זה משהו שאני חווה אותו, יש פה חברים מקיבוץ בארי שחוו דבר דומה. "יאללה, אתה והחטופים שלך, קולות כאלה וגם קללות מופנים ברחוב לבני משפחות השבויים בעזה. אז הם שבים לקרוביהם שכבר חזרו משם ואל הסיוטים הבלתי פוסקים שלהם, נאבקים בייאוש ובשכחה ומחפשים בכול את התקווה". אביב הברון הוא סופר, עיתונאי, עורך המוסף הראשי בידיעות אחרונות, איש מכובד שבסך הכול לבש חולצה של משפחות החטופים. היה מצב שבעלי ואני עמדנו ליד תחנת אוטובוס, לבשנו את אותן חולצות, הגיע האוטובוס, הנהג עצר, הסתכל עלינו, לא פתח את הדלתות והמשיך. אמרתי לאבנר, הוא ראה אותנו עם החולצות ולכן המשיך. הוא אמר לי, זה לא יכול להיות, זה לא ייתכן, זו בטח לא הסיבה. אז ראיתי את הכתבה שכתב אביב ואני שומעת מקרן, שאולי תרצה לספר מה היא עברה. אנחנו חווים דברים איומים כשבסך הכול מה אנחנו עושים? אנחנו נלחמים בעד החזרת החטופים האהובים שלנו שנמצאים בשבי כבר תשעה חודשים וסובלים קשות. אנחנו הקול שלהם ואנחנו עושים הכול כדי שהם יחזרו ונעשה הכול כדי שתיעשה עסקה. אנחנו מבקשים, אנחנו קרובים לעסקה, שהיא כבר תצא לפועל. עשיתי בירור שבוע שעבר עם חברות שלי שהן גננות, מורות בחינוך רגיל, יסודי, תיכון חינוך מיוחד ובכל הגילאים. יצא לי לדבר עם מורה שסיפר שרק היום מתחילים לעבוד על תוכנית הסברה מפורטת, אני מאמינה שתהיה מסודרת, בנושא כל מה שקשור לחטופים. הוקל לי, זו זוועה שאנחנו צריכים להתעסק עם הדברים האלה, הנהג הזה שלא פתח את הדלת והאיש הזה שצעק אתם והחטופים האלה, זה לא ייתכן. האנשים האלה מחנכים את הילדים שלהם וזה נגרר, זה מתפשט כמו גלים. למרות שמי שמחנך את הילדים זה הבית, הבית כמו שאני מאמינה אחראי על החינוך, אבל בית הספר וכל מערכות החינוך אמורים להיות שותפים. בנוסף להדרכה שעושים לתלמידים זה בסיסי להכניס את הנושא בכל המקצועות וצריך לעשות גם הדרכה להורים כי המסר שמעבירים לילדים מאוד מבלבל. כמו שלמבוגרים זה נובע מבלבול, אטימות, חוסר ידע, איך בן אדם יכול להגיד למישהו אתה שמאלני כי אתה שייך למשפחות החטופים, מה זה שייך? אני רוצה שנפסיק לבוא לכאן, שזו תהיה הפעם האחרונה ולשמוע על תהליך שעוברים במערכת החינוך. אם נוכל לקבל תשובות, המשפחות, העם המדינה. יש חומרים על התמודדות בזמן חירום, על אזעקות, על ירידה למקלט, זה מצוין. בכל מה שקשור לנושא החטופים והשבת השחורה מרכז חוסן במועצה שלנו עושה עבודה מדהימה, אבל הכול קשור למערכת החינוך, זה הבסיס, האחדות צריכה להתחיל מלמטה והמורים צריכים להנחיל את זה הלאה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה להגיד לך שאחרי הבקשה שלך פה בוועדה פניתי למשרד החינוך והוא אכן עובד עכשיו על תוכנית ואני רוצה שתהיה שותפה לזה. פעם הבאה שאשב אתם אני רוצה שנשב ביחד ונראה איך מעבירים את הנושא מגיל הרך עד לתיכון בצורה מסודרת. אני לא יודע מי אותם אנשים שהתבטאו כפי שהתבטאו, אותו נהג אוטובוס שלא עצר. << דובר_המשך >> שרי: << דובר_המשך >> צילמתי את המספר שלו ועזבתי את זה, זה מלח על הפצעים שהם כל כך חזקים. כל האנשים שעומדים כאן קשורים, כולנו קשורים למשפחות חטופים, אנחנו ניצלנו, אנחנו פליטים ואנחנו עושים עבודה קשה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה ברור ואני לא מערער גם על ההרגשה וגם על המקרה. אני מתנער מהתנהגות כזו ומגנה בשמי ואין לי ספק שגם בשם חבריי. ההתבטאות הזו, ההתנהלות הזו וההתנהגות הזו צריכים לעבור מן העולם. כולנו משפחה אחת, החטופים הם של כולנו. נכון שברמה הביולוגית מדובר, אבל בסוף אנחנו משפחה אחת ואני מתנער וגוער בכל אמירה מהסוג הזה. << דובר_המשך >> שרי: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך תודה אישית על שאתה אמפטי וקשוב למשפחות ולכל הפורומים. תודה שיש אפשרות לדבר בצורה נאותה ולקבל הקשה והכלה ולקדם דברים, שזה מה שחשוב. העיקר שיחזרו כולם כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין על מה להגיד תודה, זה דבר מובן מאליו. << אורח >> ענבל: << אורח >> אם יש מישהו שלא יודע, התאריך אתמול היה תשעה חודשים. עד לפני 226 ימים הלכתי עם תמונה של שבעה אנשים, אז חזרו ששה והמשפחה לא שלמה. טל לא בבית. טל עדיין נמצא במרתפי עזה בלי שאנחנו יודעים אם יש לו מים, מקום לישון בו, חולצה ללבוש, מקלחת כל דבר שהוא טריוויאלי בעיני כולם. אני קוראת שהמטרה של הישיבה היום היא הגנה על פעוטות, אז אקריא כמה מילים שכתבו נווה ויהל שחזרו מהשבי אחרי 50 יום. הם שאלו את אמא שלהם, מתי אבא יחזור, יהל שואלת: אמא, נכון שכשאבא יחזור אני אהיה בת חמש? או שש? או שבע? היא ילדה בת ארבע. אוף, מתי אבא יחזור כבר. באיזה עוד קיבוצים הם היו? נפגוש שוב את המוחמדים? למה האיש בחוץ צועק, קורא שוב כמו בבארי, מה קרה לטרי ולילך, ולפול? נכון שהאנשים שלקחו אותנו לעזה היו טובים, כי הם לקחו אותנו מבארי כדי שהרעים לא ירו עלינו? איך הם החליטו את מי להרוג ואת מי לחטוף? מה, הם הרגו ילדים? גם תינוקות? אם זה נשמע למישהו הגיוני שילד בן שמונה וילדה בת 4 אומרים מילים כאלה, אז יש פה בעיה. אנחנו מדברים על שיקום, אין שיקום בלי שאבא שלהם יהיה בבית. אין שיקום לקיבוץ בארי עד שכלל החטופים שלו יחזרו. הם לא תמונות על פוסטר, אני חייבת שתבינו את זה, לכל אחד יש משפחה שמחכה לו בבית ויש גם נרצחים שצריכים להיקבר במדינה. הם נלקחו מפה והם יחזרו לפה. לא משנה מה המחיר, כי הם לא חלב. אין מחיר לחיי אדם ואין מחיר לקבורה בבית. נרצחי ונחטפי בארי יחזרו לבארי כי בלי זה לא יהיה שיקום לקיבוץ. בלי אבא טל לא יהיה שיקום לנווה ויהל ולא יהיה שיקום לעדי. אני שואלת אותכם, כי זו ועדה שתמיד משמיעה מוזיקה לפני הישיבה. יש את השיר שאומר, כמה פעמים ספרת עד עשר ושום דבר לא קרה? כמה עוד פעמים אמשיך לספור ולקרוא ולדבר ולהגיע לפה ושום דבר לא קורה? למה אני ממשיכה להגיע לפה 35 שבועות והכנסת יוצאת לפגרה של 91 יום, הכי ארוכה בתולדות המדינה, כשרוצים, אפשר גם לבטל פגרה. כמו בצוק איתן, כמו במלחמת לבנון השנייה, כמו בקורונה. אז אם 120 חטופים זו לא סיבה מספיק טובה לביטול פגרה, יש לנו רק להוריד את הפנים ולהתבייש כל פעם שאתם עוברים ליד משפחות של חטופים וליד התמונות של החטופים כי אין שום דבר שחשוב יותר מזה. אין שום דבר שיותר חשוב מלהחזיר חטופים הביתה ושהמלחמה הזאת תיגמר בכמה שפחות חיילים שנותנים את חייהם. כמה עוד חיילים נקבור? כמה עוד "הותר לפרסום" נקבל לפני שנדע שנגמר? שהיונה הגיעה? די. אני לא רוצה יותר שהבן דוד שלי יהיה חולצה או פוסטר. אני לא רוצה יותר למכור ספרים עם המתכון שהוא אוהב. אני רוצה להכין לבן הדוד שלי את העוגה שהוא אוהב. אני רוצה שיהל תשחק עם אבא שלה ושנווה יחזור וילמד ממנו דברים. הוא מתקן אותי בדברים שאני טועה ואומר, אבל אבא טל לימד אותי, כי אבא טל הוא הכי חכם בעולם. בן הדוד שלי לא פוסטר והוא יחזור הביתה וכל מי שיושב פה סביב השולחן, מבאי הכנסת ומעובדי הכנסת ומעובדי המדינה ועובדי הממשלה יחזיר את טל לעדי, לנווה וליהל, לאמא ניצה, לאבא גלעד ולאחים מור ולי. די. אני לא הולכת יותר עם פוסטר וטל לא יהיה יותר חולצה כי הוא יחזור הביתה וככה כל חטופי בארי וכל חטופי הקיבוצים וכל החיילים וכל המבלים של מסיבת נובה והמסיבה השנייה. אנחנו חיים בשאננות וכל שניה יכולה להרוג אותם. תתעוררו על החיים שלכם כי אין להם יותר זמן לחכות. בזמן שאנחנו יושבים פה ודנים בהתקנת מצלמות הגנה על פעוטות, אני לא יודעת על איזה עוד שטויות דברו פה היום, חיבור קווי חשמל לאן שהוא, כל שנייה מישהו מאתנו יכול לקבל טלפון שאומר די, נגמר, אין יותר. זה יהיה על המצפון שלכם לכל החיים. גם מי שעובד בכנסת וגם מי שמגיע לוועדות. אין ולא יהיה שום דבר חשוב יותר מהחזרת חטופים. << אורח >> שרי: << אורח >> החטופים והמשפחות שלהם לא מצורעים, הם לא צריכים להיות מנודים. זה הזוי וכואב להרגיש כזה דבר והזוי שמישהו חושב בצורה כזאת. הם חטופים של כולם, הם לא קורבנות של אף אחד. << אורח >> ענבל: << אורח >> הם קורבנות של הפקרה. אבל הם לא "החטופים שלכם" אני לא צריכה לשמוע: "את עוד פעם פה עם תמונה של טל"? כן. אני אלך עם תמונה של טל עד שהוא יהיה בבית. גם אתם יכולים ללכת עם תמונה של טל, כל אח' מכם, לקחת תמונה של טל, תמונה של כרמל, תמונה של קית', תמונה של כל אחד מהחטופים, לתלות ברכבים שלכם, לתלות במפרסות של הבית שלכם, תדפיסו חולצה ותלכו אתה ברחוב. ללכת עם תמונות של החטופים ולהנכיח אותם. << אורח >> שרי: << אורח >> במינימום ללכת עם סיכה קטנה. << אורח >> ענבל: << אורח >> להנכיח אותם כי הם נשכחים. השגרה חזרה והחטופים לא חוזרים בינתיים. אז תעשו יותר פעולות. תפסיקו לדבר אתי ותפסיקו לחבק אותי. קחו תמונה של אחד מהחטופים ותנכיחו אותם. שכל אחד יקום בבוקר ויגיד בוקר טוב לחטוף שהוא בחר. לא אכפת לי מי, יש 120. יש תינוק שהיה בן תשעה חודשים כשנחטף והוא יותר ימים בשבי מאשר ימים שהיה בבית עם המשפחה. אז אם אתם יכולים לישון בלילה כשיש תינוק בן שנה וחצי וילד בן חמש שכנראה לא עם אבא שלהם ואני לא יודעת אם השאירו אותם עם אמא שלהם וגם אתם לא יודעים. אם אתם יכולים לישון בלילה ולטוס לחופשות וללכת למסעדות כשהנשים שלנו אולי ילדו שם, אתן אימהות, אתן יודעות מה זה אומר תשעה חודשים. יכול להיות שיש יותר מ-120 חטופים, אולי כבר 122? 123? יושבת לידי דודה של חטופה שאני לא יכולה להרים את המבט שלי אליה כי אני לא יודעת באיזה מצב האחיינית שלה תחזור. בן דוד שלי עובר התעללות מינית, אבל הוא לא יהיה בהריון והחטופות, יכול מאוד להיות שהן יולדות עכשיו את הילד החמאסניק לאימהות שלהן. אז תתעוררו על החיים שלכם ותעשו הכול, רק לא לדבר, פעולות ומעשים, תודה. << אורח >> גילה ויזל: << אורח >> לפני שאומר את דבריי אני רוצה לפתוח בסוגריים ולומר שאין לי מדבקה על החולצה אבל יש לי מדבקה וירטואלית בצבעי הדגל חמישה וחצי חודשים בלי אלקנה הבן שלנו. דבר שני, בהמשך למה שאמרה הגברת היקרה מקיבוץ בארי בהצעה לכנסת או לשר החינוך, אז הייתי שמחה שיידונו בעניין מה עושים עם כל מה ששטף את רחובות מדינת ישראל במשך תקופה מאוד ארוכה, בלי לפרט, כולם יודעים למה אני מתכוונת, מה זה עשה לנפש ילדינו, תלמידנו וכו'. תודה רבה על הזכות לדבר פה ועל הזמן שאתם מפנים עבורנו. שמי גילה ויזל ואני מדברת בשם פורום הגבורה, פורום של משפחות שכולות, אני אמא של רס"ר במילואים אלקנה ויזל הי"ד. אלקנה שירת בגדוד 8208, היה יכול להיות לגמרי פטור משירות מילואים כי לפני עשר שנים הוא נפצע בצוק איתן והיה לו פטור ממילואים באופן רשמי אבל לרגע אחד הוא לא הפסיק לעשות מילואים, מלבד תקופה מלפני פרוץ המלחמה. כשפרצה המלחמה הוא התגייס עם כולם כמה ימים אחר כך עש שאפשרו לו את האפשרות לחזור. הוא לא עשה לעצמו שום הנחות, השתתף במלחמה ונהרג באסון קריסת המבנים בשכונת תל-מואזי, 600 מטר מהגדר ומבתי קיבוץ כיסופים. נכון, ציינו אתמול תשעה חודשים מפרוץ המלחמה ויש לי כמה דברים חשובים לומר: זה לא חדש שאנחנו נלחמים מול אויב נאצי, שטן אכזר וצמא דם, אויב המבקש להכחידנו מהעולם. אם נרצה דוגמה קטנה אז נמצא פה אדם בשם דוד טהר, שהבן שלו אדיר נרצח בעזה, לא מספיק שרצחו אותו כחייל, גם כרתו לו את הראש, החביאו אותו במקרר והציעו אותו למכירה. זה סיפור אמיתי, אני לא מספרת את זה כדי לפרוט פה על הנימים של אף אחד, אני מנסה לתאר תמונת מצב מול איזה אויב אנחנו נלחמים. לכן, לטעמי ולטעמנו, חובה עלינו כמדינה חפצת חיים לא לתת שום לגיטימציה לעצירת הלחימה ולו לשנייה אחת. כל עצירה, הפסקה בגלל הסכמים כלשהם פירושם כניעה לחמאס וויתור על מטרות המלחמה. חובה עלינו להמשיך ולהילחם עד למיטוט סופי של הדבר הזה שנקרא חמאס, בכל הכוח, בלחימה עצימה ובהגעה לכל מקום בו הם קיימים. זו גם הדרך להשבת חטופנו האהובים והיקרים, החיים והמתים בכבוד לו הם ראויים. זו זכותנו המלאה לחיות פה בשקט במדינתנו היחידה בעולם. חיילנו הגיבורים ובניהם בנינו, בן 36, השאיר אישה וארבעה ילדים. ארבעה ילדים שמשחזרים את היתמות של אמא שלהם שהתייתמה מאבא בגיל שלוש. חיילנו הגיבורים וביניהם בני לא נפלו לשווא. הם יצאו למלחמה הזאת בראש מורם, בנחישות, מבלי להתפשר, מתוך הבנת המטרות של צדקת הדרך, מאוחדים כולם ללא ויכוחים ומריבות. לא הקרבנו את ילידנו לשווא, כדי שבעוד כמה שנים או בעתיד הקרוב נצא חלילה לסבב נוסף שעלול להיות חלילה הרבה יותר כואב וקשה פי כמה ממה שחווינו היום. אז בבקשה אנשים יקרים, בואו לא נשלה את עצמנו בדמיונות שווא אודות שקט, הפסקת אש, הסכמים, נסיגה, שחרור מחבלים. דמיונות שווא, אין לי הגדרה אחרת. חובה עלינו להכריע את המלחמה הזאת. כמה מפליא שאת רוח הדברים האלה ניתן למצוא במכתב צוואה שהבן שלנו אלקנה השאיר על הנייד שלו לפני שיצא למלחמה. ברשותכם אקריא מספר משפטים, עד היום אין לי מושג מאיפה היו לו את העוצמות לכתוב את הדברים האלה: "אם אתם קוראים את המילים האלה כנראה שקרה לי משהו. קודם כל, במקרה שנחטפתי לשבי החמאס, אני דורש שלא תיעשה שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי". תמיד כשאני מדברת בכל מיני פורומים אני אומרת שאין לי ספק שהוא מייצג המון לוחמים שמאמינים בזה רק שלא העלו את זה על הכתב. "הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכול, אז אנא פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח כדי שהניצחון שלנו יהיה כמה שיותר מוחץ. אולי נפלתי בקרב", והוא נפל בקרב, "כשחייל נופל בקרב זה עצוב, אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים, אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה", ושרנו הרבה וגם ניגנו, "תגעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה. יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו בדור של גאולה". אני תמיד מסבירה שלא מדובר פה בשום גאולה משיחית, מדובר פה בגאולה שהיא חלק מתקומת עם ישראל בארצנו. הוא ממשיך וכותב: "אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו ושם העולם כולו. אז בבקשה מכם תהיו שמחים, תהיו אופטימיים. תפזרו מסביבכם אהבה, אור, תקווה ואופטימיות לכל מי שאתם פוגשים. תסתכלו לאנשים היקרים שלכם בלבן של העיניים ותזכירו להם שכל מה שעובר עליהם בחיים האלה שווה את זה ושיש לנו הרבה בשביל מה לחיות. תחיו, אל תפסיקו לרגע את העוצמות של החיים" הוא מספר את הסיפור שלו שהוא נפצע בצוק איתן ובכלל לא היה חייב להתגייס. אז אני מאוד מקווה שאת החמאס הזה ימגרו אחד ולתמיד מהעולם. אין לו זכות קיום בשום מקום ולנו יש זכות קיום בכבוד ובזכות בארץ שלנו. תודה רבה. << אורח >> שרי: << אורח >> אנחנו מתנצלים שאנחנו צריכים לצאת, יש צעדה של נשים בחוץ. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה לכולכם. נתכנס לנושא הישיבה. אני מציע שנתחיל לקרוא. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש סעיפים שיש לגביהם דברים שנשארו פתוחים ולצד הסעיפים יש שאלות שנשארו פתוחות לדיון, שעלו במהלך הדיונים ולא התקבלה לגביהם הכרעה. גם הנוסח עצמו לא עבר את הממונה על נוסח החוק, אז אני קוראת כרגע את הדברים עם ההסדרים העקרוניים שהתקבלו וכמובן שהנוסח הסופי, רוב הסיכויים שיהיה שונה: הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון מס' ) (הגברת האכיפה), התשפ"ד-2024 הוספת סעיף 1א. 1 בחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 1 יבוא- " א1. התקנה והפעלה של מצלמה בשטח מעון יום לפעוטות ובמעון יום שיקומי, במקומות כאמור בסעיף 3(ב), ייעשו לפי הוראות חוק זה בלבד ולשם הגשמת מטרת החוק". תיקון סעיף 2 2 בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "מפקח לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות" יבוא- "צפייה מקוונת"- האפשרות לצפות לשם הגשמת מטרות החוק, באמצעות מכשיר מוגדר מראש, או מכשיר מוכר מראש – נעשה הגדרה כזאת – שמשתמשיו יאושרו לשם כך, בערוץ תקשורת מאובטח (VPN), בשידור ישיר ורציף, בצילומים של מצלמה המותקנת במעון לפי חוק זה, המצולמים בשעות הפעילות של המעון תוך שימוש בסיסמה ייעודית ואישית שתעודכן מעת לעת, להרשאה לצפייה בלבד אשר תועבר על ידי מפעיל המעון; המערכת לא תאפשר הורדה של הצילומים למכשיר דרכו מתבצעת הצפייה ולמכשיר המוכר מראש ואת האפשרות לאגור את הצילומים או לשחזר אותם; מנהל המערכת יוכל לקבל דיווח לגבי המשתמשים שנכנסו למערכת לשם צפייה מקוונת. והכל לשם הגשמת מטרות חוק זה". אני כבר אגיד שיש לנו כבר הגדרה לגבי "מכשיר מוכר מראש", שזה בעצם מכשיר אלקטרוני שבאמצעותו תתבצע צפיית המשתמש, אשר הוא בא על מזהה טכנולוגי ייחודי למכשיר שהוגדר מראש במערכת ההרשאות לצפייה וכמובן שהמכשיר נתון לשליטתו הבלעדית של ההורה ושההורה ביקש לתת לו הרשאת צפייה לגבי המכשיר והתקבל אישור לכך ממפעיל הגן. הכוונה שתהיה רשימה שתועבר למי שמנפיק את הסיסמאות לגבי מכשיר של כל אחד. הסיסמה תוצמד למכשיר הזה שמוכר מראש ויהיה בתוך המערכת ושאפשר יהיה באיזשהו שלב לעשות ניטור או בקרה שבאמת המשתמשים הם אלה שמוגדרים מראש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איך ברמה הטכנולוגית אני יכול לבדוק על איזה מכשיר הסיסמה יושבת? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אני מבינה מהמומחים הטכנולוגיים של הממשלה שיש אפשרות כזאת. אם מערך הסייבר נמצא כאן, אולי הם יוכלו להסביר. מאחר ולי אין ידע בנושא, נעזרתי בהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבין שיש אימות כפול לצורך העניין, שיקבל אס.אמ.אס ואז הוא יוכל להיכנס ישירות? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> זה אחר כך, פה מוגדרת המערכת. אחר כך בתוך הסעיף של הצפייה המקוונת יש גם את התנאים הנוספים. כאן מוגדרת המערכת של צפייה מקוונת. << אורח >> עופר ארזי: << אורח >> התשובה לשאלתך, לכל מכשיר אלקטרוני יש כתובת ידועה, מק-אדרס שהוא חד ערכי, אפשר להגדיר מכשיר מסוים שמזוהה במערכת על ידי מק-אדרס ואז זה חד ערכי, ללא כל קשר לאימות הכפול שבא עכשיו, זה בנוסף. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> הנושאים לדיון שמצוינים לצד הסעיף הזה, זה אם מפעילת המעון היא זו שמעבירה את הסיסמאות להורים? בישיבה שערכנו אתמול הבנו שהדבר הזה בעיקרון יכול להתקיים, ההנחה היא שמפעילי מעון יצטרכו להשתמש בשירות מסוים כדי להפעיל את הדבר הזה. קשה להאמין שיהיו מפעילי מעון רבים שיוכלו לעשות את הדבר הזה בכוחות עצמם ולא דרך אדם שלישי. העניין העיקרי הוא הגדרת מי האדם הזה. יש פה מהסייבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם היה חשוב להם, היו יכולים להגיע לדיון. מי שבזום לא יעלה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> האמת שלא ידעתי שצריך להודיע להם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא צריך להודיע. יש דיון בכנסת על חוק המצלמות שהוא חשוב אין כדוגמתו, עושה כותרות בכל מדינת ישראל ומערך הסייבר מחליט שהוא לא יגיע לדיון, אז הוא לא יעלה לזום. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אני רק אומרת שבישיבות קודמות אפשרנו מהזום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קבלנו התייחסות, לא נפתח על זה עכשיו דיון. יש אפשרות להגדיר מכשיר מסוים, קיבלתי את התשובה, בסדר גמור, אפשר להתקדם. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אני לא יודעת מה מערך הסייבר רצה להגיד אבל הם כרגע כתבו לי שהם כן רוצים לדבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם יכולים עדיין להגיע, הדיון ימשך לפחות עוד שעה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> העניין הוא הגדרת מנהל המערכת גם במובן של אחריות. ההנחה היא שמפעיל המעון, גם מבחינה משפטית, מתקשר באיזו שהיא התקשרות עם צד שלישי, בין אם קרוב משפחה שלו או חברה שהוא לא מכיר שנותנת שירותים. העניין הזה לא מוגדר כרגע עד הסוף אבל זה הכיוון. מבחינת הגדרת מנהל מערכת זה באמת מי שינפיק את הסיסמאות, מי שיעשה את אותה בקרה על משתמשים שנמצאים במערכת, את הניטור מידי פעם. הרעיון שיהיה גוף כזה. זה לא הוכרע ונידון עד הסוף לכן אני מעלה אותו כאן. האם יש למישהו הערה, למציעים? לך יושב-ראש הוועדה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש למציעים התנגדות להסדר הזה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שהמפעיל ייתן את הסיסמאות? אין לי בעיה. לא דבר כזה מורכב. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> ושמנהל המערכת הוא בעצם צד שלישי, מי שמנפיק את הסיסמאות, לא רק נותן אותם במייל, הרי בכל מקרה הסיסמה הראשונית תשתנה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא חייב לתת כי הוא זה שמתפעל את זה. הוא נותן למפעיל שמעביר להורים. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> ואותו אדם שמנהל מערכת , אני לא יודעת אם לקרוא לו צד ג', כי יכול להיות שזה יהיה במקרה המפעיל של הגן שיש לו משאבים כאלה ואחרים לעשות את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה שהוא נותן, לא נותן לו את האפשרות - - - << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אבל מנהל המערכת, לפחות כרגע לצורך העניין, הוא מי שמנפיק את הסיסמאות ומבצע את הפעולות שהמערכת הזאת אמורה לעשות. << אורח >> רפאל בנבנישתי: << אורח >> בנבנישתי רפאל, מנכ"ל "האח הקטן" ומנהל רשת גני ילדים, לא לכל מנהלת גן יש את היכולת הטכנית לבצע את הדברים האלה, לכן היא תמיד תרצה להיעזר, בין אם מישהו מטעמה או גוף אחר שיהיה מורשה, זה בסדר גמור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא יכולה להיעזר במתקין, זה לא עוד מישהו מטעמה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> חשוב להבין שמבחינה משפטית כשאני מדברת על ניהול מערכת מידע מי שנותן און ליין, המפעיל הוא זה שאחראי, גם מבחינת מבנה הדין והמשפט. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> או מי מטעמו. או מפעיל שמספק את זה או מי מטעמו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרתם גם מישהו על הניטור, זה אותו דבר, זו אותה מערכת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו עוד לפני הניטור. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> יעל חג'בי, נציגת הנהגת ההורים הארצית, בדיוק כמו שבבעיית האלימות בבתי החולים הפתרון בסוף ישב על שיתוף פעולה בין המשטרה, משרד הבריאות לבין המשרד לביטחון לאומי, גם במקרה הזה זה צריך להיות שיתוף פעולה של אותם גורמים. אני אשמח להציג את הפתרון שאנחנו מביאים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה הכוונה לפתרון? << דובר_המשך >> יעל חג'בי: << דובר_המשך >> אמרתי בדיון הקודם, אנחנו מביאים אתנו פתרון הוליסטי יותר שלדעתנו ייתן מענה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא קשור לסעיף? << דובר_המשך >> יעל חג'בי: << דובר_המשך >> הוא קשור לכל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא קשור לסעיף א' ספציפי? << דובר_המשך >> יעל חג'בי: << דובר_המשך >> הוא קשור לכל, הוא משנה את התמונה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז תדברי בהמשך. אני מציע להתקדם לסעיף הבא. לגבי ההחלטה מי יחלק את ההרשאות, האם המפעיל, מנהלת הגן או המתקין, נשאיר לקריאה שנייה ושלישית. כרגע אנחנו משאירים את מנהל המערכת, נחדד את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית. << אורח >> רפאל בנבנישתי: << אורח >> זה חשוב כי כל האחריות נמצאת בסוף על מפעיל הגן ונותנים לכולם הרשאות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ההערה ברורה. זו נקודה חשובה ולכן אמרתי שלקראת הקריאה השנייה והשלישית נצטרך לחדד את זה. << דובר_המשך >> רפאל בנבנישתי: << דובר_המשך >> דברתם גם על ניהול ההרשאות ומי מחלק את הסיסמאות האלה. משרד החינוך דיבר על עלויות של 1,500 שקלים להגנת סייבר ועוד 60 שקלים לעשרה משתמשים בחודש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נגיע לזה גם. כשנגיע לסעיף הרלוונטי נדבר גם על העלויות. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> הערה לגבי המכשירים שיירשמו כמכשירים הזכאים לצפייה, יש הגבלה למשפחה או שאפשר לרשום אין ספור מכשירים למשפחה? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> הרעיון הוא שיהיה מכשיר אחד לאדם אחד. בדרך כלל לילד יש שני הורים, או אפוטרופוס והורה או שני אפוטרופוסים. << דובר_המשך >> קונסטנטין שוויביש: << דובר_המשך >> לפעמים יש כמה מכשירים, או מחשב בבית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הרעיון הוא שיהיה מכשיר אחד. << דובר_המשך >> קונסטנטין שוויביש: << דובר_המשך >> כלומר משפחה אחת מכשיר אחד. שיהיה ברור שזה מכשיר אחד ולא מספר מכשירים למשפחה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> כדי לאזן את עניין הצפייה ולכן כל הגדרות והרסנים. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> תיקון סעיף 4 2 בסעיף 4 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "(ה) אפשר מפעיל מעון יום צפייה מקוונת להורים כאמור בסעיף 7(ב)(5) או צפייה עתית כאמור בסעיף 7(ב)(6), יציין זאת בשלט כאמור בסעיף קטן (א), אשר יוצב במעון גם בתקופת ההרשמה למעון ויידע בכתב ובעל פה את כל עובדי המעון וכל מועמד לעבודה במעון וכן כל מי שנותן שירות במעון, לרבות מתנדב, גם אם לא מתקיימים עמו יחסי עבודה ואשר מבקר באופן קבוע במעון על קיומה של צפייה מקוונת או צפייה עתית, כאמור, או על כוונתו לעשות כן בכפוף לקבלת הסכמת ההורים, לפי העניין, באופן המנוי בסעיף קטן (ג)." << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה ההגדרה של אופן קבוע? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אלה דברים פתוחים וזה תלוי במצב בשטח. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני מבקשת שיירשם לפרוטוקול שהנהגת ההורים הארצית נגד צפייה מקוונת. יש לנו פתרונות שייתנו מענה הרבה יותר טוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה נאמר כבר בדיון הראשון, מיותר לחזור עליהם. אני יודע בדיוק מי מתנגד, מי לא מתנגד, מי רוצה ומי לא רוצה. << דובר_המשך >> יעל חג'בי: << דובר_המשך >> זה לא רק להתנגד, אנחנו באים עם פתרונות שימנעו את הפריצות שעלולה לקרות כאן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את מנסה להתפרץ וזה לא יעזור. העמדה ברורה. אני יודע בדיוק מי בעד האון ליין ומי נגד. חלק גדול מהדברים כבר נאמר לפרוטוקול כבר בדיון הראשון וגם בשני. כרגע אנחנו בהקראה, כשאני אמצא לנכון להביא את ההצעה שלך, אני אתן לך לדבר. גם לי יש הצעות נוספות שכרגע עדיין לא מקובלות. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אני אציין שיהיה ברור שהכוונה מכשיר לבן אדם, לא מכשיר למשפחה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת אומרת שאם יש שני הורים, גם לאבא וגם לאמא. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> תחדדו אתם. לגבי הורים גרושים, בוודאי שזה מכשיר לבן אדם. לגבי משפחה אחת, יכול להיות שכדי לצמצם את אפשרות החשיפה אפשר להגביל את זה למכשיר למשפחה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הערה חשובה, נחדד את זה לקראת השנייה והשלישית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא צריך לחדד. מכשיר אחד למשפחה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה שנדון בזה לקראת השנייה והשלישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קורה עם ילד אומנה? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> לילד אומנה יש שני אפוטרופוסים רשומים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנקודות האלה יתבהרו לקראת שניה ושלישית. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> זה כמו מורים לצורך העניין, ברגע שנכריע בנקודה הזאת. תיקון סעיף 7 4 בסעיף 7 לחוק העיקרי – (א) בסעיף קטן (א), במקום "לא יעבירם לאחר" יבוא "לא יעביר לאחר את הצילומים או מידע אחר המאפשר צפייה בהם, לא יאפשר לאחר לצפות בהם"; זו בעצם הרחבה של העבירה הפלילית ויכול להיות שיש פה מקום לכתוב בצורה ברורה "לא יעביר סיסמה", הנקודה הזאת לא הוכרעה. << אורח >> רפאל בנבנישתי: << אורח >> מה עם "לא יעתיק"? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> זה כבר כתוב. יש כרגע עבירה פלילית בחוק ויש את הנוסח המשולב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה לכתוב גם באופן ספציפי "לא יעביר סיסמה". << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> איך תאכפו את זה? << אורח >> רפאל בנבנישתי: << אורח >> ברגע שאני עושה הקלטת מסך, לעולם לא תדע מי שלח את הסרטון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> המערכת תדע לזהות את זה. יש היום טכנולוגיה שמטפלת גם בזה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> שתדע לזהות מתי אני מצלמת עם טלפון אחד טלפון אחר? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בסופו של דבר אנחנו נותנים את המקסימום ברמה הטכנולוגית, אני מבין שאת מתנגדת לחוק וזה בסדר. אחרי זה תגידי את כל הסיבות למה את מתנגדת ואנחנו נגיד למה אנחנו בעד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> (ב) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא: " (5) (א) ( לשם הגשמת מטרת החוק, מפעיל מעון יום, למעט מעון יום שיקומי, רשאי לאפשר להורה של פעוט הרשום במעון, ולו בלבד, צפייה מקוונת בצילומים מהמצלמות המותקנות במעון לפי חוק זה, ובלבד שעמד בכל אלה- (1) הוא הודיע להורהו של פעוט שביקש להירשם או נרשם לשנת הלימודים במעון, במעמד הרישום, על כוונתו לאפשר באותה שנת לימודים צפייה מקוונת כפי שהותר בחוק זה ( (2) החליט מפעיל מעון לאפשר צפייה מקוונת, יודיע על החלטתו לעובד המעון ולמועמד לעבודה במעון במועד האמור בפסקה (1) ולא פחות מ-60 ימים לפני תחילת הפעלת הצפייה המקוונת. זה למקרה שיש מעונות שנרשמים בהם חודש לפני, מה שלא קיים בדרך כלל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה יכול לקרות, עבר בית, עכשיו הוא נמצא ברשות חדשה ובא להירשם ברגע האחרון. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אני רק אומרת שההודעה לעובדים בהתניה של מועד הרישום היא בכל מקרה מינימום של 60 יום לעובד, אבל אם הוא החליט את זה קודם, שהוא לוקח אנשים ורושם אותם למעון הוא צריך להודיע לעובד אם קיבל החלטה כזו במועד מוקדם יותר. (3) הוא עמד בחובת היידוע בדבר הפעלת מצלמות, לרבות צפייה מקוונת, בהתאם להוראות סעיף 4. (4) הוא הבהיר להורי הפעוטות במעון, בכתב ובעל-פה, על האיסורים החלים בעת צפייה מקוונת בחומרים המצולמים, ובכלל זה האיסור על העתקת הצילומים והעברתם לגורמים לא מורשים, ואיסור השימוש בהם לכל מטרה פרט להגנה על שלומם ובטיחותם של הפעוטות. כאן יכול להיות שרצו להבהיר על החובה לעמוד בהנחיות של המערכת, של מנהל המערכת, משהו שאני שמה ב"צריך עיון", או שאולי גם מנהל המערכת יבוא להעביר תדרוך להורים. << אורח >> רפאל בנבנישתי: << אורח >> מי הרשות המפקחת על כל הנושא? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> על הנושא הזה אין פיקוח. נגיע לזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כשנגיע לסעיף הזה, נדון בזה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> שימי לב שיש טעות סופר, כתוב שהשר הממונה הוא שר העבודה והרווחה בנוסח המשולב האחרון שנשלח לנו לדיון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כי זה הופיע ככה בחוק. יש את השאלה האם מפעיל מעון יכול לחזור בו בכל עת. נשאלת שאלה אם זה משהו חוזי? מאחר והוא הפה שאסר, הפה שהתיר, זה שיקול דעתו. השאלה היא האם הוא יכול לחזור בו בכל עת, שלא נוצר פה הסדר שלילי שממנו ניתן ללמוד שלכאורה המפעיל לא יכול לחזור בו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למה לא לכאורה? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> זו שאלה שלא הייתה על השולחן, או שהייתה בדיונים מאחורי הקלעים ולא הבאנו אותה עדיין לכאן. כי בעיקרון אני חשובת שמערכת היחסים בין המפעיל לאנשים בגן היא חוזית, החוק מאפשר לו לתת את זה, הוא יכול לבחור אם הוא רוצה לתת או לא. אולי צריך להבהיר שאנחנו לא נכנסים ליחסים החוזיים האלה בין המפעיל לבין ההורים. זה חשוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד המשפטים, אתם חושבים שיש צורך שזה יופיע כתוב? שהמפעיל יוכל לחזור בו מהחלטתו. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> מפעיל שהחליט לנצל את החוק ולאפשר את הדבר הזה. << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> לירון מאוטנר ממשרד המשפטים. לדעתי אם הוא "רשאי להפעיל" ולא "חייב להפעיל", אז כלול בתוך זה שהוא גם יכול לחזור בו. אין להורה איזושהי טענה לזכות מולו שהוא מחויב להפעיל, זה נתון לשיקול דעת של המפעיל. << אורח >> רפאל בנבנישתי: << אורח >> מנגד, הורה רושם לגן בגלל זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חשוב שזה יירשם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נאמר לפרוטוקול על ידי משרד המשפטים שאין צורך. לקריאה שניה ושלישית, אם נחדד את זה ונבין שיש צורך, זה ייכתב. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> חשוב להעיר למפעילים שיש יחסים חוזיים בינם לבין ההורים והחוזה בינם לבין ההורים כולל את כל האפשרויות שהמפעיל רוצה לתת. אם הוא רוצה לחתום אתם על חוזה שאומר אני לא מחויב לתת לכם את זה באופן רציף, אני יכול להחליט על להפסיק את זה ולא תהיה לכם - - - << אורח >> עילם שניר: << אורח >> עילם שניר ממשרד המשפטים. כמובן שכמחוקק אפשר לקבוע קביעות מינימום, שאם הוא מתחייב אז באותה שנת לימודים הוא יאפשר את זה. יש גם את הדיון אחר כך אם ההורים רוצים לחזור בהם. זה עניין להחלטה, אם לא קובעים שום דבר אז תהיה שאלה איך הוא יציג את זה להורים ומה הוא מתחייב כלפיהם. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אחרת הוא ייתבע על מצג שווא וקשת תמורה. << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> אנחנו לא מתעסקים בשאלה איך הוא מסדיר את זה בחוזה. ברמה החוזית הוא יכול לכתוב להורים, אני מודיע לכם שאני רשאי במהלך השנה. אנחנו מתעסקים בחובה הנורמטיבית, האם אנחנו רוצים לחייב אותו, שלא יוכל לחזור בעצמו מזה. ברמה הנורמטיבית אני לא חושבת שזה נדרש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברמה הנורמטיבית אני חושב שצריך לתת לו את האפשרות לחזור בו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש לו אותה כרגע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה שהוא סוגר בהסכם. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אתם יכולים לקבוע שבמסגרת היידוע להורים הוא יודיע אם יקבע תנאים נוספים הוא מחויב להציג אותם. זה עניין שאפשר לקבוע נורמות כאלה. אפשר להחליט לשאיר את זה לדיני החוזים שיחליטו מה שהם מחליטים. אפשר להחליט שאם ההורים מסתמכים על זה וזה מספיק חשוב אז אם הוא רוצה לחזור הוא יצטרך לתת להם הודעה מוקדמת מראש כדי שגם הם יוכלו להחליט את ההחלטות שלהם. אין חובה לעשות ככה או אחרת. זו פשוט החלטה שצריך להחליט. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נקודה שאני משאיר לדיון לשנייה ושלישית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> (ב) מתן אפשרות לצפייה מקוונת כאמור בפסקה (א) תתבצע באמצעות סיסמה - כאן נוסיף ייעודית ואישית - להרשאה לצפייה בלבד שתימסר להורי הפעוטות במעון; מפעיל מעון ידאג לקיומם של מנגנונים נאותים לאבטחת מידע ולהגנת סייבר של מערכת המצלמות בדרך שתבטיח כי הגישה לצילומים תהיה בהתאם לחוק זה, כי מערכת המצלמות תהיה מוגנת מפני דליפה, פריצה, מחיקה, שינוי או העתקה בלא רשות כדין ויאפשר בקרה על אופן השימוש בהרשאה לצפייה מקוונת. (ג) מנגנונים כאמור בפסקה (ב) יכללו, בין היתר, הזדהות חזקה. פה הציעו לנו להגדיר הזדהות חזקה כזיהוי המשתמש באמצעות אימות על ידי לפחות שני גורמים מסוגים שונים בלתי תלויים ברצף כרונולוגי אחד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לזה עלויות נוספות אם מבקשים את הדו שלבי? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> בוודאי שיש. זה שימוש בשירות VPN חיצוני או ספק האינטרנט, יש לזה עלויות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה העלויות? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> עלויות רישוי לפי מספר משתמשים. יכול להגיע לכמה אלפי שקלים בשלב ההתקנה, אחר כך רישוי שנתי ושירות לדבר הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> צריך את זה לדעתך? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רוצה להגיד שחוות דעת החד משמעית שקיבלנו מנציגים מומחי טכנולוגיה והגנת סייבר בשירות המדינה, גם ממשרד החינוך, גם ממשרד ראש הממשלה שזה מערך הסייבר וגם מהזירה הטכנולוגית של המטרה, הייתה חד משמעית שצריך זיהוי כזה. בגלל שמצלמות, ברגע שמשדרות און-ליין למספר משתמשים רחב, הן הופכות להיות הרבה יותר פגיעות, חדירות וכדומה. אנחנו באים לאזן אל מול זכות חוקתית להגנה על פרטיות כי יש כאן עניין לא רק של מי שצופה כרגע, אלא גם באמת חשש אמיתי שדבר כזה יתפרץ ולא רק יודלף לרשת, אלא גם אפשרות לשינוי של הצילומים, זה משהו שהסבירו לנו בדיונים וחייבים להבין את זה. שמישהו פורץ למצלמה הוא יכול גם למחוק את הצילום, לשבש אותו, לא רק להדליף לרשת ופדופילים יראו עכשיו ילדים שזה החשש המיידי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ליאור, אתה מתחבר לאמירה הזאת והדרישה של הסייבר? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עופר, מבחינתך זה משהו שדרוש? << אורח >> עופר ארזי: << אורח >> מבחינתי, יצאתי גם בישיבה הקודמת עם דברים שהם קצת פחות. מערך הסייבר עומד מאוד בתוקף על הדברים האלה. האמירה שאפשר לשנות צילומים או לשנות הקלטות היא לא נכונה. זו פשוט אמירה מופרכת, אי אפשר לשנות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> למחוק? לשבש? << אורח >> עופר ארזי: << אורח >> ברגע שמוגדרים משתמשים ומה מותר להם לעשות, גם אם הוא ייכנס דרך מערך אחר, הסיכוי שיצליח להיכנס, לפרוץ סיסמת אדמין ולעשות מחיקה של הדברים צריך להיות איש מקצוע בענף הזה, זה קצת ללכת רחוק עם הדברים. לגבי דרישת מערך הסייבר, זו דרישה שקיימת הולכת ומתרחבת בכל הארץ, עלה רבה דברים לא רק בחוק הזה. אימות כפול, אימות דו שלבי זה משהו שהולך ומתפתח וזו דרישה שהיא דרישה יקרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל נושא הפריצות מתבצע על ידי אנשי מקצוע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו משאירים את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה חשוב גם לחוק עצמו << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רציתי לחדד שאכן זה נצרך. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אז אמרנו "בהזדהות חזקה" יכול להיות שהאימות דו שלבי ירד פה אם אנחנו מגדירים למטה הזדהות חזקה. בדרך של אימות דו שלבי לצורך גישה למערכת, לרבות באמצעות סיסמא חזקה ומורכבת שתוקפה יהיה מוגבל בזמן ואמצעי זיהוי נוסף שיבטיח גישה של המורשים בלבד למערכת הנתון לשליטתו הבלעדית של ההורה סיסמאות משתנות, שימוש במכשיר מוכר מראש לצורך הצפייה המקוונת - גם זה אולי יעבור להגדרה הראשונה בסעיף הראשון - ניהול משתמשים תוך הגדרת זמן תוקף למשתמש, תווך מאובטח לחיבור וניטור תקופתי. כל הסיפור הזה ייתכן שינוסח מעט אחרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כולל נושא הניטור? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> לא אומר שהניטור ירד, הוא רק ינוסח בצורה מעט אחרת. הרעיון הוא לעשות בקרה על משתמשים, שאפשר באופן מידי להיכנס ולראות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי עושה את הבקרה? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> בגלל זה צריך מנהל מערכת, זה מה שאמרתי בהתחלה. ברגע שיש חובות של ניטור ובקרה, זה כל הרעיון. קשה לי להאמין שמישהו יכול להפעיל כזה דבר בכוחות עצמו. כל הרעיון של הגנת סייבר הוא הניטור והבקרה. זה חלק מהמילים, הגנת סייבר זו כותרת שיש מתחתיה הרבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה שונה מהמצלמות שיש היום שיש להם יותר בעיות, כמו שאמרו במשרד החינוך, על אחוזים גבוהים. פה זה משודר און ליין, זאת אומרת שאם יש תקלה אז מיד רואים את זה. זה לא כמו מצלמה שהיא לא משודרת ואז לא יודעים שיש תקלה וזה לוקח זמן. אם יש פה תקלה מיד רואים ומדווחים למפעיל, זה שונה. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> זו לא הכוונה שעליה מדברת היועצת המשפטית. אנחנו לא מדברים על תקלות של מצלמה. הרשות להגנת הפרטיות מבצעת בקרות ומנטרת רשויות וכל מיש מחזיק מצלמות. היא גם אמורה לטפל בזה. היא בודקת שעומדים בתקנות החוק, שיש אגירת מידע כמו שצריך, יש הרבה דברים שהם בודקים, זה לא קשור לתקלה טכנית של מצלמה, לא לזה הכוונה. << אורח >> ניר בן-פורת: << אורח >> אני מבקש להוסיף משפט, שמי ניר בן פורת, נציג הנהגת ההורים הארצית, אני פה גם בכובע הטכנולוגי שלי, הרבה שנים מנהל חברות טכנולוגיות. בעלי גנים ומעונות לא יכולים לנהל דבר כזה, אין להם מסוגלות או יכולת, בטח לא לעמוד בכל הסטנדרטיזציה הזאת. אין אפשרות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הם פונים למישהו. << אורח >> ניר בן-פורת: << אורח >> לנהל משתמשים - - - << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> ההכנסה שהם לוקחים צד ג' משיתה עכשיו עוד 3,000, 4,000 שקלים כל חודש על ההורה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אל תגזים. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> למה? תבדוק כמה עולה שירות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קיבלתי את המחירים אתמול מעופר, ממערך הסייבר, גם מליאור. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> הוא אמר 60 ₪ לעשרה משתמשים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לא 3,000 שקלים בחודש. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> יש גנים עם מאה ילדים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש עלויות, אבל לא 3,000 ₪ לחודש. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> אתה מוסיף להם עכשיו את השירות OTP << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עם כל זה, זה לא 3,000 ₪ להורה לחודש. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> לא אמרתי להורה, לגן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה נמצא בנוסח לפחות מהדיון הקודם ואפילו דיון לפניו. לגבי "מכשיר מוכר מראש" תהיה כאן הגדרה שתשלב את מה שכתוב כאן עם העניין הטכנולוגי, שהוא בעל - - - טכנולוגי ייחודי שהוגדר מראש במערכת ונתון לשליטתו הבלעדית של ההורה אשר ההורה ביקש לתת לו הרשאות צפייה והתקבל אישור על כך ממפעיל הגן. "מכשיר מוכר מראש"- מכשיר הנתון לשליטתו הבלעדית של ההורה אשר ההורה ביקש לתת לו הרשאות צפייה, והתקבל אישור לכך ממפעיל הגן". כאן השאלה היא אם מבחינת המהות מפעיל הגן נותן את האישור או מנהל המערכת? מבחינת איך שזה עובד? המכשיר המוכר מראש, הרעיון הוא שמעבר להגדרה שלו שהוא יהיה המכשיר שיוגדר מראש במערכת ההרשאות וכדומה, הרעיון הוא שיהיה נתון לשליטתו הבלעדית של ההורה ושההורה ביקש לתת הרשאת צפייה לגבי המכשיר הזה והתקבל אישור לכך ממפעיל הגן. השאלה היא מי נותן את האישור הזה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זו אותה שאלה שאמרנו שנשאיר לשנייה ושלישית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הוא נותן מספר טלפון, הרי מי מעביר את הדברים למנהל המערכת, מפעיל הגן לא ההורה. מנהל הגן מעביר רשימה של מספרי טלפון למנהל המערכת והמפעיל אומר להורה, זה מהספר שעליו מותרת לך הצפייה און ליין. << אורח >> עופר ארזי: << אורח >> במידה ותחליטו להכניס גם את העניין של מק-אדרס, אז לכל מכשיר יש מק-אדרס והדרך להוציא אותו היא מאוד פשוטה. ברגע שיש מישהו שנותן את השירות הזה בפעם אחת בתחילת השנה הוא מקבל את רשימת המכשירים, תהיה הנחיה איך להוציא את המק-אדרס, אז שירימו טלפון ויהיה מוקד שיטפל בזה. הוא יקבל מספר טלפון וירים טלפון להורה ויגיד לו שזמן ההתקנה, ממילא הוא צריך לעזור לו בהתקנה, הוא צריך לתת לו את ההגדרות של ההתקנה, הוא צריך לתת לו את הסיסמה הראשונה, את ההתקנה של ה-VPN, אז הוא ייקח גם את המק-אדרס. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי מנהל המערכת זה יותר נכון? << אורח >> עופר ארזי: << אורח >> זה לא אישור, אין פה עניין של אישור. בעל הגן מאשר שזה לקוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי מאשר למנהל המערכת להעביר את אותו מספר טלפון של פלוני או פלונית? << דובר_המשך >> עופר ארזי: << דובר_המשך >> בעל הגן נותן רשימה מסודרת למנהל המערכת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הרעיון הוא שתהיה רשימה כזו מלכתחילה. סעיף (ד) היא אותה הוראת מעבר שדיברנו עליה: (ד) על אף האמור בפסקה (א), החליט מפעיל מעון יום שבו מתקיים טיפול רב גילאי- הכוונה לאותם גנים שעובדים עם כמה שכבות גיל - לאפשר להורי הפעוטות במעון צפייה מקוונת, במועד הרישום למעון החל לאחר תחילתו של חוק זה, תידרש לכך הסכמתם, בכתב, של כלל הורי הפעוטות במעון שילדיהם כבר נרשמו למעון, לאותה שנת לימודים ולשתי שנות הלימודים העוקבות; הורה שהביע את הסכמתו כאמור יוכל לחזור בו מהסכמתו, בכתב בתוך עשרה ימים מיום מתן ההסכמה; כאן יש שאלה לדיון לגבי התקופה כי זה משהו שהוספנו. כאמור, הורה שנרשם לגן כזה שהוא רב גילאי, הוא סמך על זה כשהוא נרשם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוספנו את זה כדי לאזן. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> נכון, הגן הוא לא גן און ליין וברגע שהמפעיל רוצה לאפשר את זה בשנה העוקבת אנחנו אומרים בשנתיים, שלוש הראשונות לאחר שהחוק הזה נכנס לתוקף כן תהיה דרושה הסכמה של ההורים. בכל פעם שאנחנו אומרים שצריך הסכמה של ההורים, השאלה היא מתי הורה יכול לחזור בו בהסכמתו. << אורח >> מירי פומרנץ: << אורח >> משרד הרווחה, לשכה משפטית, אני מבקשת לומר לעניין הסעיף הזה, אולי כדאי להוסיף אמירה שאומרת שלא מדובר במפעיל מעון יום שיקומי, כי הסעיף הזה חוזר לסעיף - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מופיע בסעיף הראשון. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אבל על אף האמור - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מעונות יום השיקומיים הוחרגו מהחוק. << דובר_המשך >> ולרי זילכה: << דובר_המשך >> הנוסח המשפטי הוא "על אף האמור" וזה על אף האמור מפנה לאותו סעיף - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא מספיק בסעיף הראשון? אם יש בעיה נוסיף את זה, הרעיון ברור לכולנו. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> צריך לחדד פה שכמו שההורים, גם בעל הגן לא מחויב לכל השנים האלה, זה משהו שחשוב שיצוין שם, שהחוזה הוא דינמי במקרה הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דיברנו על בעל הגן ודיברנו שהוא יכול לחזור בו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שבעל הגן הוא הפה שהתיר והפה שאסר. הוא מקבל הרשאה לעשות משהו והוא מחליט לגבי זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה עלה בדיון ואמרתי שאנחנו מבינים, גם ממה שנאמר על ידי משרד המשפטים שהוא יכול לחזור בו ונעמיק בסוגיה הזאת לקראת שנייה ושלישית. לגבי ההורים, אני מבין שיש צורך כדי לאזן לתת אפשרות להורה לחזור בו. אני מבין שהשאלה שלך היא האם עשרה ימים מספיקים או שאנחנו צריכים לתת להם תקופה ארוכה יותר? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> גם זה וגם אם צריך הסכמה לגבי כל שנה. כי אם הוא רק התחיל אז יש לו עוד פעמיים לתת את ההסכמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם הוא נתן את ההסכמה בשנה הראשונה ויש לו עוד שנתיים להיות באותו מעון, אם הוא יכול לחזור בו בשנה השנייה? אני חושב שמהרגע שנתן את ההסכמה שלו בשנה הראשונה, אם אנחנו נותנים מספיק זמן להורה לחזור בו, לדעתי זה מספיק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> צריך לחשוב גם על ההורים האחרים. עכשיו אתה נותן לו חודש, הם רשמו, יודעים שהם נרשמו לגן מקוון, שנת הלימודים מתקרבת והם סגרו את הפינה איפה הילד יהיה, בגן מקוון כמו שהם רצו. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אם חלילה אובחן הילד בבעיות התפתחויות מיוחדות? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה הוא תמיד מפריע לי ואתה מאפשר את זה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני משתדל לא לאפשר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> צריך להתחשב בהורים אחרים שכבר רשמו ומבחינתם זה בסדר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לי הצעת פשרה. כדי להתחיל להניע את התהליך צריך 100% הסכמה מההורים. בוא ניתן תקופת זמן, שבמידה ויש 30% מההורים, ניתן רף מסוים שגם אם מספר הורים בתקופה של 30 יום מהיום שזה התחיל עדין יש 70% מההורים שרוצים, אז אנחנו לא מתחשבים באותם הורים. אם פתאום זה עובר את ה-30% ומגיעים לתופעה שחצי מהגן אומרים שהם לא רוצים, חשבו שזה טוב ומתברר שזה לא טוב, במקרה הזה ניתן - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בשלב הראשון צריך הסכמה של כולם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מוסכם על כולם. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אני אישית חושבת שעשרה ימים לא מספיקים להורה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עוד לפני העשרה ימים, זה מקובל עליך שנביא - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא הכיר את זה רק בזמן שהוא חתם על הגן? אם הוא ניגש לגן כזה, הוא לא עשה בדיקה לפני כן? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נצא מנקודת הנחה שהוא חשב שזה טוב. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> הוא הכניס ילד שהוא חשב שהוא ילד נורמטיבי ואחר כך גילה שהילד עם בעיות התפתחויות, למה אתה לא מוכן להבין את זה? זה קורה. נניח שהילד נכנס בגיל שלושה חודשים, ההורים חשבו שהוא ילד נורמטיבי ואחרי תקופה ההורים גילו שיש לו בעיות התפתחויות קשות ועכשיו הוא הופך להיות שיחה בגינה הציבורית, ההורה לא רוצה את זה, הוא רוצה לחזור בו. הוא רוצה להגן על הילד שלו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קודם כל הוא לא הופך להיות שיחה בגינה הציבורית כי יש פה חוק עונשין שחל עליו. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> במידה וילכו לתבוע, אנחנו מדברים כרגע על זה שאנשים מדברים. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> ואם אפשר לשמור על הפרטיות של הילדים והצוות מבלי לסבך את הדברים עד כדי כך, לא תרצו לשמוע? אני עדיין מחכה לזכות לדבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נשמח לשמוע, תודה על ההערה הנוספת שלך, אנחנו מבינים שאת מתנגדת לחוק. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> שאלה, ההשראה היא רק להורה? עד כה אנחנו מדברים על הרשאה חד חד ערכית אך ורק להורים, כאשר מנהל המעון בשום שלב לא מקבל את אותה זכות צפייה. ההרשאה היא אך ורק להורים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עוד לא הגענו לנקודה הזאת, גם לנקודה הזאת נגיע. אמרתי בדיון הקודם את העמדה שלי והעמדה שלי היא שכן צריך לתת לו. אבל לאור האמירה שלי בדיונים שהיו לנו עלו אתגרים בזה שאנחנו נותנים לו, בין השאר שיבושי חקירה ועוד, לכן אנחנו נדון בזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש דברים פתוחים. איך שהחוק הוגש ואיך שהוא מונח לפנינו, השינויים שעשינו הם באמת דרמטיים. שינינו את החוק הרבה בהתאם לדרישות שלכם, של הייעוץ המשפטי, כדי לאזן ולשמור על הילדים וגם מתוך אינטרסים של אנשים אחרים. לעשות את האיזון הנכון כדי להגיע לחוק הטוב ביותר. מי שרואה את הצבעים שיש בהצעה, רואה שעשינו המון שינויים במספר רב של דיונים. יש עוד כמה נקודות שצריך לדון בהם ונדון בהם. כמוש עשינו עד עכשיו, הכול היה בשיח, שמענו את כולם, התחשבנו בכולם, חלק הכנסנו וחלק לא, כך נעשה גם לקראת שנייה ושלישית. זה שמצביעים עכשיו לקריאה הראשונה זה לא אומר שהדברים הפתוחים יישארו פתוחים. נמשיך לנהל שיח, נמשיך לקיים מספר רב של דיונים עד שנוציא את החוק הטוב ביותר. << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> לגבי ההסכמה, כמו שמשרד המשפטים אמר כמה וכמה פעמים שהוא רואה קושי עם ההצעה ואולי אחר כך נוכל להתייחס בצורה יותר כללית, אבל עכשיו אני רוצה להתייחס לסעיף הספציפי הזה. קודם כל ההנחה שבמועד הרישום אדם מקבל החלטה מושכלת האם להיכנס לגן הזה כן או לא בהנחה שיש מצלמות אז אנחנו יודעים שלא תמיד ההנחה הזאת נכונה במציאות כי הרבה פעמים יש ישובים יותר קטנים שאין בהם חלופות מאשר אותו גן מסוים או אזורים שיש הרבה אפשרויות או שהמשמעות היא נסיעה מאוד רחוקה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איפה זה קיים? << דובר_המשך >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר_המשך >> למשל אני גרה בישוב שיש בו גן אחד. אין לי אפשרות אחרת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> והישוב הבא הקרוב אליכם הוא במרחק של 100 ק"מ? << דובר_המשך >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני יודע שבמועצה אזורית הישובים מאוד קרובים אחד לשני, לא צריך מטוס. << דובר_המשך >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר_המשך >> לאמא עובדת כל דקה היא משמעותית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות בעיר מסוימת שהנסיעה לגן יותר ארוכה ממושב למושב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לוקח את הבן שלי לשכונה שהיא רבע שעה בבוקר ואת הבת לצד השני שזה עוד רבע שעה, לוקח לי 40 דקות לפזר בגנים בבוקר. << דובר_המשך >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר_המשך >> אני עדיין חושבת שבסוף, ההנחה הזו שאומרת שזה שוק חופשי, היא לא תמיד מדויקת ולכן לומר שבהכרח אדם רצה את זה בכל נפשו, אני חושבת שלא בכל המצבים זה נכון. יכול להיות שבחלק מהמצבים זה כך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את מדברת על מקרה קיצון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ומה הייתה ההערה? << דובר_המשך >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על ההסכמה. אני אומרת גם מהעניין שאני לא בטוחה שבעצם הכניסה להסדר בהכרח יש הסכמה. דבר שני אני אומרת שבכל מה שקשור להסכמה, לפחות בעולם הפרטיות, התפיסה היא שחלק מהדרך לשקף שההסכמה אכן מבטאת את הרצון של האדם לאורך זמן, זה באמת שיש לו את היכולת לחזור בו מההסכמה, כי הרצונות של האנשים יכולים להשתנות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוראת המעבר לא פותרת את זה? << דובר_המשך >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר_המשך >> זה בדיוק הדיון עכשיו, כמה זמן אנחנו רוצים לתת - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נתנו שלוש שנים, יותר מזה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוספנו את זה כהוראת מעבר בשביל להקל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנקודה הובהרה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כמו שאת מדברת על הורים שיש להם ישוב שהוא רחוק מהם, יש את אותם הורים שרשמו בגן היחיד שהם רצו, מקוון והכול היה בסדר מבחינתם ואז יום לפני פתיחת שנת הלימודים ה-99% מההורים האלה שחשבו שהם שם, צריכים למצוא גן אחר עם און ליין, למה בהם אנחנו לא מתחשבים? << דובר_המשך >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר_המשך >> צריך לחשוב מה הזכות שבעצם נפגעת לאותם הורים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנקודה הובהרה. לא בטוח שההסכמה שלו אכן הסכמה ואין לו ברירה, הכול נרשם לפרוטוקול והכול הובהר. אני ארצה לחדד את הנקודה הזאת לקראת השנייה והשלישית. אני מבקש עכשיו להגדיל את זה ל-30 יום ולדון בזה לקראת השנייה והשלישית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> על יש לדון אם אתה רוצה להגדיל? אתה עלול לפגוע בהורים שכן נרשמו ורוצים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אני אומר שאני רוצה לדון בזה, אם אכן זה יפגע בהורים, נמצא רעיון אחר. << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> בהצעה של היושב-ראש, במהלך השנה, נניח שיש אחוז גדול של הורים שמתנגד? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> על הנקודה הזאת אמרתי שנדון לקראת שנייה ושלישית יכול להיות שאז לא נצטרך את ה-30 יום ונמצא מנגנון אחר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> רק אגיד שאם יש אחוז של הורים שמתנגד זה עקרונית יחול גם על מקרה של הורים שנרשמו לגן כזה וחשבו שהם רוצים. כשההורים באים להירשם מודיעים להם בזמן הרישום שהגן און ליין, לא מבקשים את הסכמתם, אבל רואים את העבודה שהם נרשמו לגן כהסכמה. עקרונית הדין הזה אמור לחול גם על מצב כזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא. הוא ידע לאיזה גן הוא נכנס. אם הוא נכנס והגן מתחיל לפעול אז אני מבין שהורה יכול להתחרט, אבל פה זה הגן, זו הכלה, התחתנת – אתה יכול להתגרש. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> (ה) החליט מפעיל מעון לאפשר הרשאה לצפייה כאמור לאחר שהסתיים מועד הרישום למעון - זו צפייה מקוונת באמצע שנה - יעשה זאת בתנאים אלה- 1. הוא הודיע להורי הפעוטות במעון על כוונתו להפעיל צפייה מקוונת 60 ימים לפני ההפעלה וקיבל לכך את הסכמתם לכך, בכתב, של כלל הורי הפעוטות במעון ; הורה שהביע את הסכמתו כאמור יוכל לחזור בו מהסכמתו, בכתב בתוך עשרה ימים מיום מתן ההסכמה; אני רק מציינת שיש עוד דברים לדיון. העמדה של משרד העבודה היא לגבי הפעלה באמצע שנה, שעובד שמבקש להתפטר בעקבות המעבר לאון-ליין, מעבר להודעה המוקדמת יש לראות אותו כמפוטר ולא כמתפטר. מתפטר בדין מפוטר. << אורח >> לילך נפתלי: << אורח >> לילך נפתלי מהלשכה המשפטית של משרד העבודה, ראינו את השוני בנוסחים, השארתם תקופת יידוע יותר מוגדלת של 60 ימים. אנחנו סבורים שאין בזה כדי לרפא את הפגיעה המשמעותית שיש בעובדות וכחלק מהאיזון של הפגיעה הזו, אנחנו מבקשים במקרה שהעובדות מודיעות מפורשות שהן לא מוכנות לאפשרות של צפייה מקוונת, לאפשר להן להתפטר בדין מפוטרות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הייתה פנייה של השר אליי בנושא הזה, דיברתי עם המציעים, אני יכול להשאיר את הנושא הזה לקריאה שנייה ושלישית מבחינתכם? << דובר_המשך >> לילך נפתלי: << דובר_המשך >> היינו מעדיפים שזה יוכרע עכשיו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רוצה להבהיר שגם מבחינת השלכה המשפטית של הכנסת, לאור הפסיקה שקיימת היום מדובר בהרעת תנאים. חשוב להגיד שאם עובדת תתבע בעניין זה בבית דין לעבודה רוב הסיכויים שבית דין לעבודה יראה את זה ככזה. אם חוות הדעת המשפטית היא שזה המצב שקיים היום, ראוי שנתחשב בזה בחוק ולא נגיד שתלך למצות את זכותה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שמעתי דווקא משהו הפוך מהלשכה המשפטית, אבל בסדר, כנראה שיש פה כמה עמדות. בגלל שילכו לבית הדין אז לא צריך להכניס את זה בחוק, עכשיו את אומרת בדיוק הפוך. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> זו המהות של הדברים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני שמעתי משהו אחר אתמול, אבל בסדר התרגלתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שזו נקודה שמצריכה דיון רציני ומעמיק. אני לא רוצה לעשות את זה בחטף ולכן אני מבקש לדון בזה לקראת שנייה ושלישית, לדון בצורה מעמיקה ולקבל את כלל חוות הדעת של כלל המשרדים, כולל כמובן את משרד העבודה. השר כבר פנה אלי בנושא ואני במשא ומתן מול המציעים כדי לראות איך פותרים את הבעיה הזאת לקראת שנייה ושלישית. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> מה ההבדל בין אמצע שנה למעבר בין שנה לשנה? הרי העובדים ממשיכים אתנו משנה לשנה. גם אם אני מודיע להם עכשיו, בחופש הגדול שבספטמבר אני רוצה להפעיל און-ליין, אני עדיין פוגע בהם מבחינתם. אין הבדל אם זה בפסח או בתחילת שנה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה כל הזמן מתנגד לאון ליין, אתה הולך לעשות און ליין? מהרגע הראשון אמרת שאתה מתנגד, השתכנעת שצריך? << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> לא השתכנעתי שצריך, אני מנסה לראות איך הדברים האלה יעבדו בפרקטיקה ולא מצליח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לפחות השתכנעת, כנראה עשינו משהו טוב. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> בכלל לא השתכנעתי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז למה אתה מדבר כאילו אתה הולך לשים און ליין? << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> כי אני מייצג מעל 350 מעונות יום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> על כל סוגיות הסכמת הורה אני לא אחזור אבל הן חוזרות על עצמן באמצע שנה, זה אותו היגיון ואותו רציונל. 2. הוא הודיע, בכתב ובעל פה, לעובדי המעון על כוונתו לאפשר צפייה מקוונת בכפוף להסכמת הורי הפעוטות בגן לפחות 60 ימים לפני פנייתו להורים, ו- 60 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן להפעלת הצפייה המקוונת. 3. הוא עמד בחובת היידוע בדבר הפעלת מצלמות, לרבות צפייה מקוונת, בהתאם להוראות סעיף 4. 4. הוא הבהיר להורים, בכתב ובעל-פה, על האיסורים החלים בעת צפייה מקוונת בחומרים המצולמים, ובכלל זה האיסור על העתקת הצילומים והעברתם לגורמים לא מורשים, ואיסור השימוש בהם לכל מטרה פרט להגנה על שלומם ובטיחותם של הפעוטות (ו) הורה של פעוט שהתאפשרה לו צפייה מקוונת יקיים את הנחיות מנהל המערכת לעניין אבטחת מידע, לא יאפשר לאדם אחר לצפות בצילומים, בין ישירות ובין באופן לא ישיר, למעט למי שיש לו הרשאה לצפות בצילומים לפי סעיף זה; אני רוצה להוסיף כאן בצורה ברורה גם "לא יעביר את הסיסמה". אני חושבת שזה אמור להיות מכוסה באופן לא ישיר - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא יעזור שהוא מעביר את הסיסמה אם אנחנו עושים אימות כפול הסיסמה צריכה לעבור לטלפון שלו ורק הטלפון שלו יכול לפעול. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם הוא נותן את הטלפון? הרי לא נוכל באמת לאכוף את זה אלא אם כן הדבר הזה יתפרץ ויהיה סוג של שיימינג או פרסום. אבל אדם צריך לדעת שאם הוא מגיע למצב שהוא מפרסם, הוא הולך אחורה ויש לו עוד כמה איסורים. אני רוצה להבהיר דבר נוסף לאור משהו שאמרת, הרעיון הוא לא שאתה לא יכול להראות את הצילומים, אתה לא יכול לספר על דברים שראית בצילומים באופן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך אפשר לשלוט על זה? << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> זה יפה לכתוב אבל - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זו תהיה עבירה פלילית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מי יאכוף את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר להגיד את זה על כל עבירה פלילית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> משטרת ישראל, ההורים יוכלו להגיש תלונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע מה יהיה לך פה? כמו שהיה לך עכשיו עם המצלמות במעגל סגור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה לא מצליחים לאכוף גניבות רכב? יש הרבה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מדברת על פרסום, שלא יחשבו שרק אם אתה משחרר סרטון שגם צילמת בצורה שאסור לך לצלם, זו עבירה ואם כתבת את הדברים במילים, זה לא. גם אם כתבת על דברים שראית והדברים האלה פורסמו וראית את זה בצילומים, זה אסור. << אורח >> רינת ברנדל: << אורח >> רינת ברנדל מהרשות להגנת הפרטיות. רציתי להתייחס לעניין חובת אבטחת מידע. חובות אבטחת מידע חלות על מפעיל הגן ואי אשפר לתלות אותן בהנחיות מנהל המערכת. האחריות על הפעלת המערכת, על אבטחת המידע היא כולה תוטל על מפעיל הגן, כמובן שהוא יכול להיעזר בגורמים מקצועיים, אבל מה שצריך להיות כתוב זה "יקיים את הוראות הדין לעניין אבטחת מידע" ולא "הנחיות מנהל המערכת". מנהל המערכת הוא גורם מקצועי ומפעיל הגן נושא באחריות. האחריות של מפעיל הגן היא גם לעמוד בתקנות אבטחת מידע ובכל הוראות הדין, בכלל זה ההוראות הספציפיות שייכתבו בחוק זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מקובל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> (6) (א) לשם הגשמת מטרת החוק, מפעיל מעון יום, למעט מעון יום שיקומי, רשאי לאפשר לנציגות הורי הפעוטות הרשומים במעון לצפות בצילומים לפי חוק זה אחת לחודש בכפוף לאלה- (להלן- צפייה עתית) (1) הוא הודיע להורהו של פעוט שביקש להירשם או נרשם לשנת הלימודים במעון, במעמד הרישום, על כוונתו לאפשר באותה שנת לימודים צפייה עתית כפי שהותר בחוק זה; (2) הצפייה תתבצע בשטח המעון, במועד אשר ייקבע מראש בין נציגות ההורים למפעיל המעון ושלא בשעות הפעילות של המעון; (3) הצפייה תתבצע באופן שלא יאפשר למפעיל המעון או לנציגות ההורים גישה לרכיב בגוף המצלמות אשר באמצעותו מתבצעים הצילום וההקלטה, אלא על ידי חיבור חיצוני למסך צפייה. אם יש למישהו המלצות לשכלול הניסוח הזה, אני אשמח. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> יש לי בנושא של "לא בשעות הפעילות". << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אם הוא לא בשעות הפעילות הוא חייב לראות את זה רטרו, אבל אנחנו אומרים "צפייה ישירה", ושם למפעיל המעון יש הרשאה לצפייה? << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אבל אמרתם פה "לא בשעות הפעילות". יש פה בעיה מאוד קשה, הנשים האלה עובדות עשר שעות ביום, אתם עכשיו אומרים להם לבוא אחרי שעות הפעילות ותשבו עוד ארבע שעות? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלא יעשו, זה וולונטרי. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> הם לא יעשו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתה מתווכח? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ליאור, אני יכול שלצורך העניין של ה-DVR יהיה כבל קבוע מחובר והוא רק מתחבר לכבל, בלי לגעת ב-DVR? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> יש כבל HDMI מתחבר למסך ורואה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אז צריך לשנות את תקנות חוק הפיקוח לטובת הדבר הזה. כי בהרשאה בחוק רק לממונה או למשטרה יש זכות צפייה. אתה רוצה לתת הרשאה למנהלת המעון לצפות בצורה עתית, אתה צריך לשנות את החוק. ההרשאה היא לא למנהלת המעון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכולם מותר לצפות חוץ ממנהלת המעון, זה הזוי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא אמרתי שלמנהלת המעון אי אפשר לצפות. איך פותרים את זה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אפשר לכתוב שמנהל המעון לא אמור לשבת ולצפות עם ההורים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> מי ישב אתם? מפקחת או שוטר? << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אז היא צריכה גם לתת את מפתחות הבית שלה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יניב, אני אוציא אותך. אני שואל את היועמ"שית שאלות, אני רוצה לקבל תשובות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> רשאים רק מפקחת או שוטר. אין אופציה אחרת בחוק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> עכשיו אנחנו יוצרים הרשאה בחוק. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אז תצטרכי לתקן את תקנות חוק הפיקוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו מתקנים את זה פה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> התקנות בדרגה חקיקתית נמוכה מהחוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו בחקיקה ראשית פה, לא בתקנות. << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> אנחנו מבינים שיש קושי עם זה שמפעיל המעון יצפה בצילומים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למה? << דובר_המשך >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר_המשך >> ככה שמענו, שמבחינת שיבוש חקירה זה בעייתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא צופה עם ההורים ביחד. << דובר_המשך >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר_המשך >> אשמח אם המשטרה תתייחס אם הם רואים בזה קושי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני לא הבנתי שהוא צופה יחד אתם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברור שכן. מי יצפה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם לא המפעיל אז יקראו למשטרה כל הזמן. << אורח >> סיון שחר: << אורח >> סיוון שחר, ראש חוליית חסרי ישע קטינים במשטרה, יש פה כמה דברים מנוגדים. מצד אחד נראה לנו לא הגיוני שכולם יוכלו לצפות ורק מנהלת המסגרת לא תוכל לצפות, הכול נעשה מעל הראש שלה ויש בזה משהו לא הגיוני. מצד שני יש חשש לשיבוש הליכים, כי ברגע ההורים שבאים לצפייה עיתית לא ידעו קודם שמתרחש פה משהו בעייתי ובשעת צפייה הם קולטים את זה, מנהלת המעון אתם או לא אתם, גם אם היא לא אתם, היא תדע את זה תוך ארבע דקות. היכולת שלה עכשיו לדבר עם יתר המטפלות או עם הורים אחרים ולתאם גרסאות, אנחנו נותנים להם כלי וצריך לקחת את זה בחשבון. זה נכון שגם היום כשאין שום אפשרות לצפייה און ליין אנחנו נתקלים במקרים של שיבוש אבל אנחנו נותנים להם עוד כלי מאוד חשוב ואני מפחדת שבסוף לא יצא שכרנו בהפסדנו. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> בשביל זה יש את היועצת החינוכית, יש את המדריכה החינוכית שמפקחת על הגן עצמו ומלווה את הגן כך שאם אותה בעלת גן אומרת משהו, אם היא מתאמת עמדות עם הצוות שלה, יש כאן מדריכה חינוכית שמפרשת בצורה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא מדברת על הפרשנות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא, היא מדברת בצפייה העיתית פעם בחודש להורי הגן, מי אמור לשבת אתם? מי יכול לצפות אחורה, לגעת ב-DVR, זה שיבוש. << אורח >> סיון שחר: << אורח >> אני מפחדת שנגיע בסוף למצב שבו יהיו לנו הרבה שיבושים ולא נצליח בסוף למצות את הדין עם כל הרצון שלנו, אנחנו רואים בזה חשיבות עליונה, אבל אם לא נוכל לעשות את זה בצורה נקייה, תהיה לנו בעיה. צריך לקחת את זה בחשבון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הבעיה הקיימת היא שהיום לא יכולים לצפות מידי פעם ולראות אולי קרה משהו. היום אנחנו במקום הכי גרוע שיכול להיות. << דובר_המשך >> סיון שחר: << דובר_המשך >> אנחנו חושבים שהרחבה של מערך פיקוח זו התשובה הכי נכונה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אפשר להרחיב היום להורים בלי קשר לאון-ליין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל זה לא הדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשמפקחת צופה ב-DVR בגן הזה, הגננת לא נמצאת? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה העמדה שלכם במשרד החינוך לגבי הצפייה של מנהלת המעון? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> ככל שיורדים לרזולוציות של מה קורה במערכת היחסים בין מנהלת המעון להורים רק ברור לנו, משרד החינוך, שלא נוכל לפקח על האירוע. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם לא קשורים ללידה עד שלוש, זה אנחנו מבינים, לא רוצים שום קשר. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> אנחנו מאוד קשורים ללידה עד שלוש << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כל מה שקשור למשרד החינוך בקשתם להוציא. אנחנו לא רוצים לפקח, לא לדעת, לא זה. במקומות אחרים בעולם לידה עד שלוש זה מקום מאוד משמעותי חשוב עבור משרדי החינוך, חבל. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> כך גם למשרד החינוך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן, אנחנו רואים בחוק הזה כמה זה חשוב לכם. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> זה מאוד חשוב למשרד החינוך ומשרד החינוך עושה מאמצים גדולים מאוד כדי ליישם את הוראות החוק כפי שהם קבועות היום בחוק הפיקוח על המעונות ובחוק המצלמות. אבל אם הכוונה שיום אחרי חקיקת החוק הזה אי אפשר יהיה לאכוף אותו מכיוון שיש מספר מוגבל של מפקחות במדינת ישראל שיכולות גם להקצות משאבים בפיקוח הכולל שלהם, שממש לא מדבר רק על פתיחת מצלמות במעונות יום לפעוטות, הוא מדבר על פיקוח פדגוגי, הוא מדבר על פיקוח בטיחותי, הוא מדבר על הרבה היבטים שבכלל לא מתייחסים אליהם כאן בהצעת החוק הזו. אז אם הכוונה שיום אחרי שתעבור הצעת החוק הזה, יקרוס מערך הפיקוח של משרד החינוך, מחובתנו למנוע את זה מראש. לכן אנחנו מעירים את ההערות האלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה שהדברים יהיו ברורים, תקנו אותי אם אני טועה, במידה ויש מקרה מסוים ברף הפלילי, הפיקוח כן יפעל. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חשוב להגיד את זה כי אני שומע שאין מספיק תקנים, לא מפקחים. רציתי לחדד את הנקודה. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> אני אדייק, כי כל אחד שומע את מה שהוא רוצה לשמוע. משרד החינוך לא מתפרק מהפיקוח שלו. הפיקוח שלו, לפי חוק המצלמות, מדבר על מקרים של חשש לאלימות ואנחנו רוצים להרחיב את זה גם למקרים של מניעת אלימות. אבל משרד החינוך לא ייכנס למערכת היחסים בין מנהלת המעון להורים כי אם לא תימסר סיסמה להורה, אז לא תשב המפקחת ותטפל באירוע הזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> "בסעיף זה- "נציגות הורי הפעוטות במעון"- עד חמישה מהורי הפעוטות הרשומים במעון, אשר יהיו מוסכמים על כלל הורי הפעוטות במעון לצפייה לפי סעיף זה". (ב) החליט מפעיל מעון לאפשר הרשאה לצפייה כאמור לאחר שהסתיים מועד הרישום למעון, יעשה זאת בתנאי שנתנו הסכמתם לכך, בכתב, כלל הורי הפעוטות במעון ולאחר שהודיע על כך לעובדי המעון, בכתב ובעל פה לפחות 60 ימים לפני המועד המתוכנן להפעלת הצפייה המקוונת; הורה שהביע את הסכמתו כאמור יוכל לחזור בו מהסכמתו, בכתב בתוך עשרה ימים –נתקן את זה בהתאם - מיום מתן ההסכמה; (ג) הורה של פעוט שהתאפשרה לו צפייה חודשית לא יעתיק את הצילומים ולא יאפשר לאדם אחר לצפות בצילומים, למעט למי שיש לו הרשאה לצפות בצילומים לפי סעיף זה". אני לא בטוחה שאנחנו צריכים להכניס את הסיום כי לדעתי, מבחינה פיזית, אין לו למי להראות אלא אם כן יכולה להיות סיטואציה כזאת. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> כנציג הוא לא אמור לדווח לשאר הורי הגן? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צילום מסך? צילום על ידי טלפון נוסף? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> הרעיון כרגע הוא שמה שהוא אמור לדווח, זה לרשום לעצמו שביום זה, בדקת צילום זו, הוא ראה עבירה שמתבצעת לא כלפי הילד שלו, כלפי ילד אחר בגן. הוא נציג. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> האם האחריות של נציג לא חלה על כלל הורי הגן? כנציגות הוא לא אמור לדווח לשאר ההורים? האם הוא ממלא דו"ח שאומר למשטרה שבתאריך מסוים הייתה כניסה למערכת שלא תחשב כשיבוש או ככניסה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן הכנסתנו סעיף שאומר שהורה של פעוט בנציגות לא יכול להיות אחראי לנזק שנגרם עקב אי זיהוי של התנהגות כשהיא הופיעה כי יכול להיות, כשאתה יושב ורואה אחורה 30 ימים בעין אנושית עם עוד כמה אנשים, שפספסת משהו. נראה לי שלא סביר להטיל אחריות לנזק על ההורים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם הם כמה שרואים, ההורים בסוף בוחרים איך יהיה מנגנון הדיווח ושל הצפייה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להיכנס לעניינים - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו, אני מברכת. יש כאן המון תיקונים שנובעים כתוצאה מהתייחסות לניירות העמדה שלנו. אבל כדי שנוכל להנגיש את זה לשטח ולהביא את הדבר הזה להיות אפשרי, אנחנו צריכים שהאינטרס יהיה למנהלות המעון ולא יתפתח אנטגוניזם בהפוך על הפוך, נחזור למצב הקיים, שלא ייקחו את האון-ליין ולא ייקחו את הנציגות ונחזור לחוק המצלמות שהוא קלוקל מראשיתו. אני שואלת כאן שאלת תם, נניח שנבחרה נציגות הורים, חמישה הורים, מי נותן להם את ההרשאה? מנהל המעון? כי הוא לא מורשה לצפות, הוא בחוץ, הם צופים, זו לא עין מקצועית, מה הם עושים עם מה שהם ראו? למי הם מדווחים? לשאר הורי הגן? למנהל המעון? למשטרה? האם יש דו"ח? האם יש בממשק המערכת של משרד החינוך מקום שאומר שהייתה כניסה למערכת ביום מסוים על ידי נציגות הורים, האם זה יום קבוע בחודש? מה פרק הזמן שמותר להם ללכת אחורה? כל זה על החוק הקיים הוא עבירה, הוא שיבוש. אסור לצפות אחורה, אסור להוריד, אסור לדווח, אסור להגיד. מה הם עושים עם האינפורמציה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה אני לא פוסל שהמפעיל יצפה אתם. << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> אז בוא נסדיר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנהלת מעון חייבת לצפות אחרת היא לא יכולה אחראית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי הפתרון לזה שכל מעון שמחליט להפעיל און-ליין או צפייה מקוונת או עיתית יודיע למשרד החינוך כדי שמשרד החינוך יידע שבמעון הזה יש כניסה למערכת אחת לחודש. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> יותר מזה, שמשרד החינוך ייקח את סיסמת האדמיניסטרטור והגננת תקבל סיסמת צפייה כמו שלהורים. אם ההורים לא יכולים לשבש, אז גם הגננת לא צריכה להיות בעלת יכולת לשבש ואז פתרתם את כל הבעיה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הלוואי. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אתה רואה שכדאי לדבר אתי מידי פעם? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא שמעתי מה אמרת, רק את הקטע של משרד החינוך, שאם היה לוקח, אז אמרתי "הלוואי". << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> גם זה משהו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש מקום לציין את העניין של הדיווח למשרד החינוך כדי להתגבר על החשש שלך, שהמשרד ידע, יעלה לו פתאום חיווי שמישהו נכנס ויגיע לחקור, ברגע שהוא גילה - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> וגם כשהורה ראה משהו חלה עליו חובת דיווח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משהו שאפשר לעשות טכנולוגית, מאוד פשוט - - - << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> משרד החינוך צריך לקבל דיווחים על אלימות, זה מה שהוא צריך לקבל. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> את מדברת על גנים מיותרים? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> החוק אוסר על כניסה למערכת. אסור לגעת במצלמות אלא אם כן בחרת און-ליין ויש לך מנהל מערכת, שגם זה אנחנו לא יודעים מי יהיה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל עכשיו אנחנו כן מאפשרים. << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> בהרשאה עיתית מנהל המעון לא יכול לגעת ב-DVR. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> כי הוא לא יכול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני בעד שהוא יראה יחד עם ההורים. << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> אז תתיר את זה. הוא לא מופיע כאן, רק הנציגות, אז תתיר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המשטרה אומרת משהו אחר ומשרד החינוך, גם היום לא מטפל בזה. << אורח >> רפאל בנבנישתי: << אורח >> כל הזמן חוששים שמנהלי גנים ידליפו סיסמאות, ימחקו או יעשו דברים. אני מחזיק בטלפון בהמון סיסמאות של גנים שעובדים און-ליין כדי להביע דעה. אין להם אופציה לחזור אחורה בכלל, מה שהם ראו, ראו. כשפונים למנהל או מנהלת הגן בסוף הם אומרים, אין מה לעשות, תפנו למשטרת ישראל. להפך, זה מעלה רף של תלונות מול המשטרה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אפשר גם לפנות למפקחת. << אורח >> רפאל בנבנישתי: << אורח >> בוודאי, רק עד שהמפקחת מגיעה ועם כל הכבוד לפיקוח אני אישית, כמנהל גן הגשתי תלונה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שהמנהלת תהיה, יחד עם ההורים פעם בחודש, אם צריך לכתוב את זה אז שיכתבו, הם ידווחו אם יש משהו יוצא דופן. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> בהצעה של הנהגת ההורים אנחנו מתייחסים לכל הבעיות שכרגע הצעתן, לכולן. << אורח >> רינת ברנדל: << אורח >> מה לגבי מקרה בו מפעיל המעון נמצא עם ההורים, רואה משהו חשוד ואז בלילה מביא איש טכנולוגיה שפשוט מוחק את הכול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה קורה עם המקרים של היום? מה לעשות שיש אנשים עבריינים. << דובר_המשך >> רינת ברנדל: << דובר_המשך >> אבל העונש על מחיקת המידע הוא הרבה פחות חמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה עונש? אין היום עונש? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני בעד, נחמיר את הענישה למי שמחק. << דובר_המשך >> רינת ברנדל: << דובר_המשך >> אנחנו יודעים איך זה עובד בפועל. לא יגישו תיקים על מחיקת מידע. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בדיוק בגלל שאנחנו יודעים שגם ככה זה קורה, אז להגיד עכשיו שבגלל שהוספנו צפייה עלולים למחוק, היום לא עושים את זה? << דובר_המשך >> רינת ברנדל: << דובר_המשך >> אם אנחנו נעשה את זה, הגננת תראה יחד עם ההורים משהו חשוד וישר תלך למחוק את החומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז יהיו לה שם חמישה עדים שראו את זה יחד אתה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> ומי יגן עליה אחר הצוהריים כשהיא לבד אתם? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הבעיה הזאת תיפתר לקראת שנייה ושלישית, אני רוצה שנדון בזה דיון עומק, האם ניתן למנהל המעון לצפות או אל לצפות, יש פה שאלה מהותית, אני רוצה שנדון בה ברצינות לקראת שנייה ושלישית, בבקשה להמשיך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> (ד) הורה של פעוט שנבחר לנציגות ההורים כאמור בפסקה (א) לא יישא באחריות לנזק שייגרם לפעוט הרשום במעון עקב אי זיהוי של התנהגות כלפי אותו פעוט אשר הופיעה בצילומים בהם צפה במסגרת סעיף זה. הסעיף של הניטור ירד לבקשת משרד החינוך. 5. בסעיף 9 לחוק העיקרי- (א) אחרי "מעביר אותם" יבוא "או מידע אחר המאפשר צפייה בהם" ואחרי "שימוש" יבוא "או מאפשר לאחר לצפות בהם". כלומר, הסעיף העונשי עכשיו יהיה מנוסח כך: אדם המעתיק צילומים, מעביר אותם, או מידע אחר צפייה בהם לאחר, או עושה בהם או במידע שהתגלה לו מהם שימוש, או מאפשר לאחר לצפות בהם בניגוד להוראות סעיף (7), דינו מאסר ששה חודשים. יכול להיות שיש כאן מקום להגדיל את הענישה כמו שאמרתם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמדת משרד המשפטים, יש צורך בהרחבת הסעיף? כרגע, לפי איך שזה מנוסח, שמנהל הגן לא יכול לצפות. << אורח >> רינת ברנדל: << אורח >> הנציגה תעביר התייחסות מסודרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר. גם בזה, נחדד את זה לקראת שנייה ושלישית. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> (ב) האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: "(ב) מפעיל מעון יום לפעוטות הגורם, בפעולה או במחדל, לכך שצילומים לפי חוק זה לא נשמרו לתקופה של 30 ימים ממועד צילומם, בניגוד להוראות סעיף 6(א), בין ביודעין ובין ברשלנות - דינו מאסר שישה חודשים". << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה ששה חודשים? זה מעט. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> זה בהתאם למה שכתוב בסעיף 9א', אנחנו נצמדים למה שקיים והסביבה של הענישה היא ששה חודשים. יכול להיות שלגבי גננת - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אמרתי שנאמץ את ההמלצה שלכם להחמיר את הענישה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם ניתן להוכיח שצילומים הושמדו במזיד, למה רק ששה חודשים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מסכים, זה באמת לא מרתיע. << אורח >> לירון מאוטנר לוגאסי: << אורח >> צריך חוות דעת של מי שמטפלת בפלילי, אני לא יודעת לענות על זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אחרי שנגדיר אם מנהלת הגן תוכל לצפות או לא, נגדיר גם את סעיף העונשין ואם נצטרך החמרה, נתקן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לגבי מחיקה במזיד, כי יש פה גם עבירה של רשלנות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הגנים הפרטיים, זו הייתה גם בקשה שלכם. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אין מקום בבתי הכלא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הבקשה שלכם הייתה שמנהלת הגן תוכל לצפות. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> יש שאלה שגם עליה צריך להידרש, לא קיבלתי תשובה, להחיל את ההוראה העונשית על אי שמירה רק על מפעיל המעון? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז על מי עוד? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אם אדם אחר עשה את זה? אחת הסייעות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כל אדם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האחריות היא שלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האחריות היא על מנהל הגן אבל כל אדם אחר שביצע את המעשה, גם עליו זה צריך לחול, ברור. << אורח >> אלונה דניאל: << אורח >> העבירה הזאת לא תיחקר לעולם ולא תעמוד לדין אז אולי עדיף קנס גבוה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נחדד את זה לקראת שניה שלישית. << דובר_המשך >> אלונה דניאל: << דובר_המשך >> שיהיה באופן גורף, אין מצלמות, יש קנס גבוה כי אף אחד לא יחקור את העבירה הזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסוף בית משפט יצטרך לקבוע, לא משנה אם הוא קובע מאסר בפועל או קנס. לצערי כל מאסר בפועל בסוף הופך להיות קנס וקנס זעום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מניחה שטכנולוגית אפשר להוכיח, גם אם זה נעשה לא בכוונת מכוון אבל בצורה כל כך לא אכפתית ורשלנית, זה עדיין ניתן להעמדה לדין, זה מה שכתוב כאן. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> את לא נותנת להם לראות את המערכת ואת המצלמות, הם לא יכולים לדעת אם המערכת לא תקינה אם הם לא רואים את המצלמות, אז איך הם יכולים להיות רשלנים? איך את יכולה להגדיר רשלנות על מערכת שהם לא יכולים לגעת בה? תנו להם לצפות במצלמות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> צריך להראות שהם לא נקטו בפעולה סבירה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אין להן אפשרות כזו, איך הם ידעו אם הן עובדות או לא. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> תנו להם לצפות במצלמות. << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> כולן נופלות בסעיף (א), מתן אפשרות לאחר, מנהלת המעון היא "אחר" כולן נופלות בסעיף הראשון. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> - - - מערכת ניטור, שלי, הן לא יפלו << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יכול להיות שגננת יושבת ויש לה מצלמה והיא לא יודעת אם היא עובדת? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רוב הגנים הם כאלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמדת הוועדה נוטה לתת למנהלות הגן לצפות בזה, נחדד את זה לקראת שנייה ושלישית מול משטרת ישראל, לראות עד כמה אנחנו יכולים לבנות מהלך שאכן זה לא יגרום לשיבוש. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתה רוצה שנוסיף את זה לנוסח? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא כרגע. אבל אני אומר שעמדת הוועדה היא כן להוסיף לקראת שניה ושלישית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> סעיף 9א, כאן אנחנו הופכים התנהגויות מסוימות לעוולה שתהיה בעצם עילה לתביעה בנזיקין: הוספת סעיף 9א 7. אחרי סעיף 9 יבוא: עוולה אזרחית 9א. אלה מהוות עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליהן: (1) מתן אפשרות לאחר לצפות בצילומים בניגוד להוראת סעיף 7(ב)(5)(ה) או סעיף 7(ב)(6)(ג); (2) מתן אפשרות לצפייה מקוונת על ידי מפעיל מעון ללא התקנת מנגנוני אבטחת מידע והגנת סייבר בניגוד להוראות סעיפים 7(ב)(5)(ב) ו- (ג); (3) הפעלת צפייה מקוונת ללא קבלת הסכמה מהורה הפעוטות במעון בניגוד לסעיף - - - ללא יידוע הורי הפעוטות במעון ועובדי המעון בניגוד לסעיף - - - זה הכול בסעיף 7 בעיקרון. אולי גם פרסום של מידע, מאחר שאמרנו שהכוונה כאן גם לא לספר במילים ולא רק לא להדליף סרטונים, אז גם פרסום של מידע שעלה מהצילומים. זה בעקבות מה שקבענו לגבי ההתנהגות האסורה. << אורח >> לירון מאוטנר לוגאסי: << אורח >> רציתי להתייחס באופן כללי לסעיף. בהתחלה דברנו על עוולה אזרחית לפי חוק הגנת הפרטיות - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם ביקשתם לחזור מזה ולעשות עוולות פרטיקולריות. << אורח >> לירון מאוטנר לוגאסי: << אורח >> אני אחדד, יש לומר שזו פגיעה בפרטיות והמשמעות של פגיעה בפרטיות שהיא כוללת לתוכה גם הגנות וחשבנו שזה לא מתאים פה בכל הנסיבות. הצענו עוולה לפי חוק הגנת הפרטיות, כי אז יש אפשרות להגיש תביעה ללא הוכחת נזק ולקבל פיצוי. זו הדלתא שזה נותן אל מול - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל זה מה שהיה כתוב כאן קודם ואמרתם שזה נותן את ההגנות. << אורח >> לירון מאוטנר לוגאסי: << אורח >> לא, פגיעה בפרטיות נותנת את ההגנות ועוולה לפי חוק הגנת הפרטיות, זה סעיף 4, לא מכניס בהכרח את ההגנות. אני מבקשת לקריאה שנייה ושלישית לדייק את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני יכולה לכתוב את זה כבר עכשיו. << אורח >> לירון מאוטנר לוגאסי: << אורח >> אני רוצה שמי שמטפלת בנזיקין אצלנו תבדוק, פנינו אליה אבל לא מיצינו את השיחה, אנחנו רוצים שזה יהיה הכי מיטבי שאפשר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ולגבי הפרסום של מידע שנצפה בצילומים? מה שאמרנו שאנחנו גם אוסרים, האם את חושבת שזה צריך לחול גם כעוולה? << אורח >> לירון מאוטנר לוגאסי: << אורח >> אם אנחנו אומרים שיש איסור לפרסם, אז אפשר מבחינתנו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> תיקון סעיף 10 8. בסעיף 10(ב) לחוק, בפסקה (3) בסופה יבוא, "לרבות לעניין אבטחת מידע, הגנת הסייבר, סיסמאות, גישה למידע ושיבוש מידע; תקנות כאמור יותקנו בהתייעצות עם מערך הסייבר. סעיף 10 היום הוא סעיף ביצוע ותקנות, יש אפשרות לשר המשפטים, בהסכמת שר החינוך ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור הוועדה, לתקין תקנות בעניינים שונים: אופן התקנת המצלמות, סוג המצלמות, שימוש בטכנולוגיות שמצמצמות פגיעה בפרטיות והוראות לעניין שמירת הצילומים ואבטחתם. פה הוספתי, שאם באמת יהיה צורך בכלי הזה, לרבות לעניין אבטחת מידע, הגנת הסייבר, סיסמאות, גישה למידע ושיבוש מידע. כאן ציינתי שתקנות כאמור יותקנו בהתייעצות עם מערך הסייבר. נראה לי שלאור מה שמתקיים היום במשרדי הממשלה, שמערך הסייבר הוא בעצם המנחה של כל משרדי הממשלה לעניין הגנת סייבר ואבטחת מידע, יש מקום שזה יהיה כתוב כאן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מציעים? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אלה לא תקנות חובה, זה רק אם, יתעורר מקרה שלא מבינים איך להחיל את החוק. האם חוזרים לשלוש קריאות כדי לתקן את החוק או שהשר מבהיר את הדברים בתקנות? << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אם יהיו עכשיו תקנות שיקבעו גם את סוג המצלמות, זה אומר שצריך רטרואקטיבית להחליף את הכול. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בוא נגיד שאם לא עשו את זה בארבע השנים האחרונות, יש לי תחושה עזה ששר המשפטים לא יעשה את זה גם עכשיו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ושוב, אם בעל המעון החליט שהוא רוצה ושווה לו והוא רוצה לעשות את זה, הוא יעשה. אם לא ירצה, לא יעשה. אנחנו אומרים שזה וולונטארי. אם אכן ירצה אז יחולו עליו, אם יתוקנו תקנות - - - << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אם פתאום יתחילו להכביד עם דרישות נוספות? לא עשו את זה עד היום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איפה רשום שזה יבוא לאישור ועדת החינוך? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כל סעיף התקנות - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז זה בפנים כשזה יבוא לאישור? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> סעיף 9 הוא הסעיף שעושה תיקון עקיף לחוק הפיקוח על מעונות יום. 9. תיקון עקיף לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות בסעיף 6 חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, בפסקה (9), בסופו יבוא "(להלן – חוק המצלמות), למעט נושא הצפייה המקוונת כמשמעותו בסעיפים 2, 7(ב)(5) ו- 7(ב)(6) לחוק המצלמות, שלא יהיו נתונים לפיקוח משרד החינוך ככלל והממונה בפרט, לפי הוראות כל דין ובכלל זה לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות". כאן קיבלתי הערה שייתכן, אני לא בטוחה מבחינה משפטית שזה מחייב, שנצטרך לתקן גם את סעיף 15 שמדבר על סיוע כספי. << אורח >> לירון מאוטנר לוגאסי: << אורח >> זה בחוק המצלמות. יכול להיות שנצטרך לדייק את הסעיפים הקונקרטיים לחוק המצלמות בעניין הצפייה המקוונת, אבל את זה אפשר לעשות לקראת שניה ושלישית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת שזה סעיף שאין לו תחולה היום. << אורח >> לירון מאוטנר לוגאסי: << אורח >> אני לא מדברת על 15, אני מדברת על התיקון העקיף. הקראת עכשיו סעיפים ואנחנו עדיין לא בחנו אותם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש לחברי הכנסת בהמשך את הנוסח המשולב ויש גם את חוק הפיקוח על מעונות וסעיף 9 אומר כך: מבקש רישיון הפעלה הוכיח - - - התנאים למתן רישיון להנחת דעתו של הממונה כי הוא ממלא אחר הוראות חוק התקנות מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התש"ט-2018. כאן אנחנו מוסיפים (להלן-חוק המצלמות) למעט, הכוונה שמבקש רישיון לא צריך להוכיח להנחת דעתו של הממונה. כלומר הממונה לא צריך לבדוק את נושא הצפייה המקוונת כמשמעותו. כאן משרד החינוך מבקש לבטא את העבודה שהוא לא הולך לפקח על העניין הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבקש חידוד נוסף, מה הכוונה שאתם לא מפקחים על זה? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> הכוונה שמשרד החינוך פועל היום לפי חוק הפיקוח ולפי חוק המצלמות. לפי חוק הפיקוח הוא מפקח בכל אותם הנושאים שקבועים בחוק הפיקוח ואין כוונה לשנות שום דבר מהתחומים הללו. אם מדובר על פיקוח פדגוגי, אם מדובר על פיקוח בטיחותי, כל ההיבטים האלה ימשיכו להיות מפוקחים על ידי משר החינוך, בהתאם לכלים שיש היום לפי חוק הפיקוח ובהתאם למשאבים שיש לו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא רוצה להתווכח על זה עכשיו. אני משאיר את זה לקריאה שנייה ושלישית. אני אומר לכם חד משמעית שדעתי לא נוחה מהסיפור הזה. אני עובד עכשיו על חקיקה ראשית ובא משרד ממשלה, שזה בתחום אחריותו והוא אומר לי, צר לי, אני לא מוסיף בסיפור הזה תקנים, אם יקפוץ, אם יהיה, אני אעשה. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> אני לא מדברת על זה בכלל. אני מדברת על תחומי הפיקוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מדבר על תחומי הפיקוח. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> זה לא תחום שמצוי בכלל בפיקוח או שיכול להיות בפיקוחו של משרד החינוך. זה תחום שמצוי במערכת היחסים שבין מנהלת המעון להורים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש לציין שלכאורה מנהל מעון יכול היום לשים או להוריד. זה משהו שהוא לשיקול דעתו, יכול להיות מצב שהם לא יודעים מה לאכוף ואיפה לאכוף. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> והאם היא מפרה את הרישיון שלה או לא מפרה את הרישיון. צריך להבין שהיקף האירוע הזה הוא גדול מאוד מבחינת הדגש על הפיקוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד האוצר בבקשה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> רום בר-אב מאגף תקציבים במשרד האוצר. חשוב לי לציין שהנוסח שאושר על ידי הממשלה בוועדת השרים הוא נוסח ללא עלות תקציבית וכפי שאנחנו מבינים את ההצעה היום זו הצעה שיש לה עלויות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה העלויות? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> מה שהגיע אלינו זה שיש עלויות במשטרה, הם יוכלו להתייחס, עלויות בגין תקנים נוספים ועלויות נוספות. משרד החינוך לא מסרו לנו הערכת עלות מדויקת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם מבקשים שלא תהיה תוספת תקנים, שהם לא יהיו קשורים לפיקוח, איזו עלות יש? << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> אני רק אשלים את המשפט, עוד לא מסרו לנו הערכת עלות - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אי אפשר לזרוק פה דברים באוויר. שאלו אותך שאלה, מה העלויות של משרד החינוך אם הם לא קשורים לחוק, הם לא רוצים פיקוח. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אני אסביר, מבחינת היקף הפיקוח, מה שמובא היום לפתחו של משרד החינוך זה כמובן התחומים שהוא אמון עליהם, אותם תחומים שציינתי קודם, לרבות אלימות. אנחנו צופים שיהיה היקף גדול הרבה יותר של מקרים שיובאו לפתחו של משרד החינוך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז אתם צריכים להגיד תודה, אם יש מקרים כאלה, צריך להגיד תודה שחשפו אותם, שחלילה לא ימשיכו. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> לא נתנער מהם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ברור שלא תתנערו מהם, אבל היום אתם לא עושים פיקוח בגנים, ככה יביאו את זה עד אליכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את אומרת שאתם מודעים לזה שיש, רק שלא חושפים אותם, בזכות החוק הזה עכשיו יחשפו אותם בגלל זה אתם חושבים שתהיה עוד עבודה. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> אני צופה שיהיה היקף גדול לא רק באלימות, יכולה להיות הדרה נוספת במעון לגבי - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור, אתם בודקים אלימות או לא? איזה עלות יש אם אתם לא קשורים לחוק, אני לא מצליח להבין. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> אני מסבירה, אנחנו לא מדברים על עלות של התקנת מצלמות כי אנחנו לא מטפלים בזה בכלל כמו שהסברתי. בעקבות התיקונים הללו אנחנו צופים שיהיו הרבה יותר מקרים שמשרד החינוך יידרש לטפל בהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מקרים של מה? ברף הפלילי? << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> כן, למשל, מקרים שנידרש לשלוח מפקחת כדי - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> והיום אין את זה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מקרים של מה? על מה תידרש המפקחת להגיע? << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> אלימות ושאר נושאים שלפתחו של משרד החינוך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז זאת אומרת שהמצלמות יחשפו מקרים נוספים של אלימות. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> לא אמרתי אף פעם שלא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> המפקחת אמורה לבוא גם היום אם יש מקרה של אלימות, בלי קשר למצלמות, אחרת מה עשינו בזה, אז יהיו יותר? אם כן, זה אומר שיש יותר אלימות היום וזה לא קשור לחוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה משרד האוצר, נא להמשיך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש את מה משרד החינוך דברו עליו עכשיו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד החינוך מבחינתי לא נקרא עלות תקציבית, זה שבעקיפין תהיה יותר עבודה זה לא נקרא עלות תקציבית. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש עלות למשטרה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה העלות למשטרה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד האוצר, קבלתם התייחסות של המשטרה? מה ההתייחסות שקיבלתם? << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> הם העבירו שיש להם עלות של 14 תקני כוח אדם ו-5,000,000 מיליון שקלים לבסיס התקציב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למי? על מה ולמה? << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> נציגי המשטרה יוכלו להסביר. << אורח >> סיון שחר: << אורח >> חוקרים שיצטרכו לחקור, חוקרי - - - שיצטרכו לצאת לזירה ולתפוס את המצלמות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איפה הם היום? << דובר_המשך >> סיון שחר: << דובר_המשך >> תהיה עליה במספר הפניות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה תהיה עליה? כי יש אלימות שלא מגלים אותה היום? << אורח >> סיון שחר: << אורח >> ברור. אנחנו רוצים לחשוף יותר, אבל אני צריכה כוח אדם שיוכל לטפל בזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז תתעדפו את זה אצלכם. << דובר_המשך >> סיון שחר: << דובר_המשך >> זה לא לתעדף, אתה רוצה להגיע לתחנת משטרה ולראות כמה חוקרים יש שצריכים לתעדף? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> התקנים הופכים את זה לתקציבית? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז תודיע לשר שלך שאנחנו מעבירים את זה ב-50 חברי כנסת בראשונה, שנייה ושלישית. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> אני רק אציין לפרוטוקול שזו הצעה שעברה ללא עלות תקציבית ולפי הנהלים, אם יש לה עלות תקציבית היא צריכה לחזור לממשלה ולוועדת השרים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא לא תחזור לממשלה ולא תחזור לוועדת שרים. מה ההבדל? אם הצעת החוק אומרת מצלמות און-ליין, מה השתנה שהפך את זה? אם יש מצלמות און-ליין, פשוט עשינו הסדרים שמאזנים לפי בקשת הארגונים והייעוץ המשפטי. לא שינינו את המהות, מצלמות און-ליין זה אומר שיהיו יותר מקרים, מלכתחילה המשטרה רצתה עוד תקנים, מה השתנה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא השתנה כלום. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> אני לא הגורם המקצועי שיודע להגיד אם המשטרה או אם משרד החינוך, ככל שהם מציגים - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הצעת החוק בבסיסה, המהות שלה זה מצלמות און-ליין כדי שנחשוף יותר מקרי אלימות ככל שהם קיימים, זה מהות החוק. השינוי שנעשה בניסוח והוספת איזונים, לא משנה את מהות החוק, שמוסיפים מצלמות, יצפו יותר, המשטרה תרצה תקנים. המשטרה מהיום הראשון, עוד בטרומית, אמרה שהיא תצטרך את התקנים האלה. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> לעמדת היועצת המשפטית של הוועדה, בשביל לממש את החוק כפי שהוא כתוב כרגע, לא נדרשת הוספה של כוח אדם, לא ממשרד החינוך ולא מהמשטרה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ממתי זה ענין של יעוץ משפטי? משרד החינוך מפקח על החוק הזה, זה כתוב וברור למעט מה שהחרגנו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> המשרדים טוענים שבשביל לממש את החוק נדרשת עלות תקציבית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא עשינו שינוי במהלך הדיונים בוועדה שהפכו את זה לתקציבית. המהות של החוק היא אותו דבר מהרגע הראשון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוועדה לא רואה בזה הצעת חוק תקציבית כפי שהיא מופיעה עכשיו. לא נעשה שום שינוי ממה שזה עבר בוועדת שרים. כפי שזה עבר בוועדת השרים, אם משטרת ישראל צריכה לאכוף אירועי אלימות, היא צריכה לאכוף עם המצלמות או בלי המצלמות. אם משטרת ישראל חושבת שאין לה מספיק תקנים, אז שתוסיף תקנים, בלי קשר לאותה הצעת החוק. ההשלכה העקיפה על משרד החינוך, על נושא הפיקוח, שיבואו יותר מקרי אלימות ותצטרך לפקח יותר, אין לה שום קשר ישיר לאותה הצעת חוק. ישנם כל מיני דברים עקיפים שלא קשורים להצעת החוק. אם משרד החינוך חושב שיש היום מקרי אלימות וזה לא קשור למצלמות ושהוא צריך לפקח יותר, אז שיפקח יותר. כן משטרת ישראל. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> משרד החינוך יכול לפתוח מצלמות רק במקרה שיש חשד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא סיימתי, לכן הוועדה מתנערת מהאמירה הזאת שיש להצעת החוק הזו עלות תקציבית. הוועדה תצביע עכשיו לקריאה ראשונה, זה יעבור במליאה, יושב-ראש הקואליציה, אני מבקש להביא 50 חברי כנסת לפחות שיצביעו בעד הצעת החוק ואנחנו נתכנס פה לקריאה שנייה ושלישית ונחדד את זה שוב, גם עם משטרה ישראל וגם עם משרד החינוך, שיסבירו לי כי כרגע אני לא מצליח להבין למה אתם חושבים שלהצעת החוק הזו יש עלות תקציבית כפי שהיא הופיעה בוועדת שרים כך היא מופיעה עכשיו, יש לזה השלכות עקיפות. גם בוועדת השרים כשאישרתם את ההצעה, ידעתם שיש לזה השלכות עקיפות. משרד המשפטים, מה ההתייחסות שלכם? << אורח >> לירון מאוטנר לוגאסי: << אורח >> משהו כללי שמתחבר לאירוע סביב הפיקוח. אמרנו לאורך הדיונים שאנחנו חושבים שהתכלית של הצעת החוק הזו ראויה, ההצעה הממשלתית גם באה לעסוק באותה תכלית. אנחנו חושבים שההסדרים שכרגע מופיעים בהצעה, בעיקר לרכיב הצפייה און-ליין, כן יותר קשיים חוקתיים משמעותיים בכל מה שקשור לפגיעה בפרטיות של העובדים ושל הפעוטות במעונות. אנחנו חושבים שיש אמצעים שפגיעתם פחותה, שניסינו להציע אותם לאורך הדיון - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה זאת אומרת? הצעתם פה ושינינו הרבה בהתאם להמלצות שלכם. << דובר_המשך >> לירון מאוטנר לוגאסי: << דובר_המשך >> נכון, הצענו גם את נציגות הורים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נציגות ההורים קיימת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הציעו לך להוריד את האון-ליין מהחוק. יש לך חוק און-ליין, אומרים לך תוריד את האון-ליין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם אתם נגד און-ליין אז אתם לא בעד התכלית של החוק. כי התכלית של החוק היא למצוא את זה באמצעות האון-ליין. היועצים המשפטיים בטוח יודעים הכי טוב מה צריך לעשות, אבל התכלית שלי לחוק זה מצלמות און-ליין כדי למגר את האלימות, אני לא יודע מה התכלית שלכם לחוק. << דובר_המשך >> לירון מאוטנר לוגאסי: << דובר_המשך >> בעיני, האינטרס המשותף שכולנו יכולים להסכים עליו בצורה מלאה זה שאנחנו רוצים כמובן למנוע מקרים של אלימות ולחשוף אותם כמה שיותר. מצד שני אנחנו גם חושבים שיש פה זכות חוקתית משמעותית שנפגעת וכדי לאזן בין הדברים האלה הצענו כל מיני כלים, כמו למשל האפשרות שהורה שיש לו חשש ספציפי, אפשר לתת לו לצפות, או שנציגות ההורים תצפה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא החוק שלי, זה לא החוק. אתם מדברים פה על לשנות את החוק, אתם לא המחוקקים, אנחנו המחוקקים, אתם יועצים משפטיים. אני מבין את הניסיון שאתם עושים פה בצורה הדרגתית, אני יודע בדיוק מה אתם עושים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הבהרה לגבי התקנון, מאחר והנושא של עלות תקציבית, זו פעם ראשונה שאני שומעת עליו, ברגע זה. אני רק אומרת שבאופן עקרוני, כשמכינים הצעת חקו לקריאה ראשונה יש צורך להזמין לוועדה כמובן את אנשי האוצר כדי לברר את ההערכה של העלות התקציבית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הם היו פה כל הזמן. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> כמובן שלדבר הזה יש השלכות משפטיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרנו את זה בדיונים קודמים. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> גם חבר כנסת וגם יושב-ראש יכולים להחליט שמגישים הערכה אחרת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האם עלויות עקיפות של חוק זה נחשב חוק שיש לו עלות תקציבית? הרי כל חוק יש לו עלות תקציבית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> עלות תקציבית בסופו של דבר זה ענין של שערוך. יש דברים שאני מניחה שאפשר מראש - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לצורך העניין אם הייתי מפיל את הפיקוח על משרד החינוך ומפיל את הניטור הייתם אומרים לי שיש עלות תקציבית, אני מבין, אבל זה לא מה שעשינו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> באיסור עיסוק העברנו אותו דבר, גם שם המשטרה הייתה צריכה עוד תקנים ואני מבין שפורסמו התקנים, אבל אף אחד לא אמר שזו הצעת חוק תקציבית, זה היה בדיוק אותו מקרה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> יש סכום כסף שהוא כ-6 מיליון שקלים לשנה שזה הסכום שמתעדכן מידי שנה והוא מה שהופך הצעת חוק עם עלות תקציבית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עכשיו את מנסה לתקוע דרך משרד האוצר, לא הלך דרך משרד החינוך? << אורח >> לירון מאוטנר לוגאסי: << אורח >> אני מנסה לייצג נאמנה את העמדה של המשרד שלי. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> חבר הכנסת אופיר כץ, למה אתה מתייחס לזה כאילו כולם נגדך? כולנו בעד הילדים, גם אני בעד הילדים. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אני אכן צריכה לציין שאני מניחה במליאה את הצעת החוק אם היא תקציבית או לא. מצד שני לא קבלנו שום מסמך שמראה - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא לא תקציבית. << דובר_המשך >> יעל חג'בי: << דובר_המשך >> נאמרה כאן קביעה על ידי אדם, שלפי התקנון הוא מוסמך להגיד את הקביעה הזאת, אבל לא ראינו שום מסמך שאומר מה השערוך ואיך הגיעו לששה ומשהו מיליון שקלים האלה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> האם את מחויבת להביא דו"ח של המ.מ.מ. במקרה כזה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> חבר כנסת יכול לבקש את זה כקאונטר לקביעה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הערת העלות של משרד החינוך עוד לא הועברה אלינו, כשהיא תועבר אלינו נעביר אותה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז איך אתה אומר שיש עלות תקציבית אם משרד החינוך לא פנה אליכם? אני לא מבין את זה. שיירשם לפרוטוקול שמשרד האוצר לא קיבל ממשרד החינוך שום עלות תקציבית ולכן אני קובע שאין עלות תקציבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המשטרה בחוק דומה שהיו צריכים תקנים, זו לא הייתה עלות תקציבית. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הם פה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני יודע כי עזרתי להם לקבל את התקנים האלה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אני ממש מבקשת אפשרות להציג את ההצעה שלנו שנותנת מענה ופתרון לכל הבעיות שעלו פה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא נקט במספר, הוא אמר 14 תקנים שזה כ-6,000,000 שקלים למרות שזה נראה לי מופרך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תקציבית זה מעל 5,000,000. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 5,000,000. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אשמח לומר בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמרת בצורה מסודרת מאוד שחוץ ממשטרת ישראל, שהעבירו בקשה של 14 תקנים, שהעלות שלהם היא כ-5,000,000 שקלים, לא קבלתם שום התייחסות נוספת. לכן אני מבקש מהיועצת המשפטית, כל עוד מדובר בסכום של 5,000,000 לא מדובר בהצעת חוק שיש לה עלות תקציבית, אני מעוניין לעבור להצבעה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אלה הנתונים שמונחים מול הוועדה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד האוצר אומר שהוא קיבל התייחסות רק ממשטרת ישראל, העבירו להם 14 תקנים בעלות של כ-5,000,000 שקלים, אני נצמד לתקנון. הצעת חוק שהעלות שלה כ-5,000,000 היא לא הצעת חוק תקציבית, לכן אני עובר להצבעה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אני רוצה בבקשה שיירשם שהנהגת ההורים הארצית הגיעה עם הצעה מוסדרת, תוכנית מסודרת - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אתן לך לדבר אחרי ההצבעות. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> ההצבעה כוללת את הסעיף שהוקרא לעניין התיקון העקיף של חוק הפיקוח? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> אפשר לציין רק שמשרד החינוך ציין מלכתחילה, עוד מהדיון הראשון שיידרשו תקנים נוספים, או שאסור לציין את זה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל הוצאת את עצמכם מהפיקוח, איזה תקנים? כרגע אנחנו מעבירים את הצעת החוק לקריאה ראשונה, אתם הוצאת את עצמכם מהפיקוח לכן אין תקנים והדרישה שלכם לא רלוונטית. אני עובר להצבעה על הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג–2023 של חברי הכנסת אופיר כץ, רון כץ, יוסף עטאונה, שמספרה פ/3597/25, פ/3959/25, פ/2800/25, כנוסח הוועדה לקריאה ראשונה, מי בעד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני קובע שהצעת החוק עברה קריאה ראשונה בוועדה, תעבור למליאה ואנחנו נתכנס פה שוב לקריאה שנייה ושלישית. יש לנו הרבה עבודה לקראת קריאה שניה ושלישית, משרד האוצר, תעשו את העבודה שלכם כי אי אפשר לבוא לוועדה ולזרוק עלות תקציבית שחוץ ממשטרת ישראל, לא באמת קיבלתם בקשה כתובה, שתהיה לי התייחסות רצינית לעלות. בבקשה יעל חג'בי. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> ההצעה שאנחנו רוצים להציע היא במסגרת הכותרת הכללית של התיקון לחוק, שמדברת גם על החלה על גני ילדים והגברת האכיפה. הפתרון שנציג הוא פתרון בר יישום וראוי שייושם בכל מוסדות החינוך בהם יש ילדים מגיל 6-0 ואני מפנה את כולם לקרוא את תקנות ועדת שפירא שמדגישות את חשיבות הטיפול בגילאים האלה. אוסיף ואומר שמצלמות לא באות להחליף את הצורך ברפורמה שצריכה להיות בכל מסגרות החינוך. אנחנו לא נגד מצלמות, חשוב לי להדגיש את זה. אנחנו מעריכים את ההצעה להרחבת החוק, אנחנו מסכימים שיש צורך במצלמות, אנחנו גם מבינים את כל ההתנגדויות סביב השולחן ומציעים פתרון הוליסטי. חשוב לומר שאנחנו לא יכולים להתעלם מהמגבלות שההצעה, כמו שהיא כרגע, מביאה, שהיא פוגעת בהרמוניה החקיקתית. הצורך, אין חולק עליו, ההגנה של הילדים והמיגור של התופעה. הפתרון שאנחנו מציעים, מעבר להצבת המצלמות בכלל מוסדות החינוך זה ניטור על ידי מערכת בינה מלאכותית לצורך עיבוד התרעה על המידע שנאסף מהמצלמות. חשוב לי להרחיב מה הוביל אותנו לפתרון המוצע ולכן אפרט. כאמור, אנחנו מציעים הצבה של מצלמות שינטרו את הדברים. אנחנו מאמינים שצפייה מקוונת כן עלולה להוביל לפגיעה בילדים, אנחנו טוענים שאי אפשר יהיה לאכוף את זה. בנושא עניין התקנת מצלמות באופן כללי, אנחנו טוענים שפרטיות היא ערך חשוב ואנחנו מבינים שיש הבדל בין פיקוח למעקב. קשה לנו שלא להסכים שאף בן אדם לא היה רוצה לעבוד תחת 60 זוגות עיניים. מבחינת השמירה על הפרטיות ובכלל הפרוטוקול של איך אנחנו מציעים שהדברים יתנהלו. אנחנו מציעים הצבה של מצלמות לא באופן וולונטארי בכל המקומות, כולל מעונות היום השיקומיים, אין סיבה שתהיה מניעה לזה, באופן כזה שהמצלמות ישדרו ל-DVR, ה-DVR ישדר למערכת ה-AI, מערכת ה-AI תקלוט גם וידאו וגם אודיו. באופן כללי אנחנו יודעים שיש לנו בעיה באיסוף ראיות, אני מפנה אתכם למסמך נתונים על אלימות בגירים כלפי ילדים בגיל הרך ממרץ 23 של המרכז למחקר ומידע של הכנסת, שם נטען שמתוך 300 תיקים בין 2018 ל-2022 נסגרו 245 תיקים בעילה של מחסור בראיות ומתוכם 172 תיקים היו תיקים של פגיעה בילדים בגילאים 6-3. מבחינת איסוף הראיות אנחנו מדברים על טיפול בריות באופן שמטפלים בראיות בכל מקום אחר בחוק. אנחנו רוצים שהשמירה של הנתונים תהיה לפי התייחסות לראיות פוטנציאליות לשלוש שנים, בהתאם לכללי ההתיישנות של הדינים השונים, הפלילי והאזרחי, כדי ליצור הרמוניה. אנחנו רוצים שהשמירה של הנתונים תהיה לפי כל כללי ההגנה על חוק הגנת הפרטיות של מאגרי המידע. אנחנו רוצים שתהיה שמירה גם של אודיו משום שאנחנו יודעים שיש משמעות לאודיו. האודיו מלמד אותנו המון, גם במקרים בהם אנחנו שומעים צעקות וגם במקרים בהם אנחנו שקט, כי כבר שמענו על מקרה בו מפלת אילפה ילדים להיות בדממה יממה שלמה. אנחנו מבינים את הבעיה עם חוק האזנות סתר ולכן אנחנו מציעים פתרון כזה: ה-AI שיקבל את הדאטה מה-DVR, יחלק - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יעל, תודה רבה, אני מצטער - - - << דובר_המשך >> יעל חג'בי: << דובר_המשך >> באמת? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> באמת. מה לעשות שלפי תקנון הכנסת הייתי צריך לנעול את הדיון הזה לפני 40 דקות. << דובר_המשך >> יעל חג'בי: << דובר_המשך >> אז אולי בפעם הבאה אקבל את זכות הדיבור לפני כן משום שזה משנה את כל פני התמונה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בעזרת השם. ברשותכם, אני נועל את הדיון, תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:44. << סיום >>