חומר רקע

דפנה אבירם־ניצן ארז סומר | איתמר פופליקר הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל 2050 ישראל כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת 2022 תובנות והמלצות בעקבות דיוני צוות חדשנות אקלים, יוני הס ר ת חסמ ים ל ק י דום חדשנו ת אק ל ים ב י שר אל ת ו ב נ ו ת ו ה מ ל צ ו ת ב ע ק ב ו ת ד י ו נ י צ ו ו ת 2 0 2 2 ח ד ש נ ו ת א קל י ם , י ו נ י דפנה אבירם־ניצן ארז סומר | איתמר פופליקר 2023 ינואר Eliminating Barriers to Climate Innovation in Israel: Insights and Recommendations from the Discussions of the Climate Innovation Team, June 2022 Daphna Aviram-Nitzan Erez Sommer | Itamar Popliker 978–965–519–412–8 :מסת"ב אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר ידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר — כל חלק שהוא מהחומר בספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא .בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל 2023 ,)כל הזכויות שמורות למכון הישראלי לדמוקרטיה (ע״ר © 2023/נדפס בישראל, תשפ"ג ת ו כ ן ה ע נ י י נ י ם 7 פתח דבר 9 מיפוי החסמים והפתרונות המרכזיים 9 . שיפור תהליכים קיימים וטיוב הרגולציה1 16 ". סיוע ממשלתי ליזמי אקלים בשלבי "עמק המוות2 19 . טיוב מדיניות בשוק האנרגיה3 23 . סיוע מימוני לקידום החדשנות האקלימית4 24 . תמריצים כלכליים לעידוד הביקוש המקומי לטכנולוגיות נקיות5 25 רשימת חברי הצוות לקידום מדיניות תומכת חדשנות אקלימית סיכומי הדיונים של הצוות לקידום מדיניות תומכת .נספח א 31 חדשנות אקלימית תוכנית ההלוואה של ממשלת ארצות הברית לטכנולוגיות .נספח ב 53 אנרגיה חדשניות 58 ניהול הביקושים — נייר עמדה חברת נוסטרומו .נספח ג מערכות סולריות לחימום מים — נייר עמדה פידליטי .נספח ד 67 אנרג'י קונסלטינג 5 , מובילים המכון הישראלי לדמוקרטיה והמשרד להגנת הסביבה2019 משנת ,בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים (אוצר, אנרגיה, כלכלה ותעשייה תחבורה, מינהל התכנון ועוד), מהלך לאומי רב־מגזרי לגיבוש אסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן ומשגשגת. מהלך זה הביא לאישור שורת יעדים על ידי הממשלה ולכמה החלטות ממשלה שמתייחסות לאישור תוכניות החלטת להפחתת פליטות גזי חממה ולמאבק במשבר האקלים, ובהן ., שעניינה מעבר לכלכלה דלת פחמן2021 ביולי25 מ־171 ממשלה ההובלה של מהלכי ההיערכות למשבר האקלים עם גורמי הממשל המעורבים, נציגי המגזר העסקי והחברה האזרחית, וכן נציגי ארגוני סביבה ואקדמיה, בשלוש וחצי השנים החולפות הקנתה למכון הישראלי לדמוקרטיה ניסיון רב הן בהיבט המקצועי של מדיניות האקלים, והן בהובלת מהלכים חוצי מגזרים ומשרדים, במיוחד בהיותנו גורם ניטרלי עבור צוותי עבודה10 עד היום הוביל המכון במסגרת פרויקט האקלים.הצדדים (המפורטים להלן), שתוצרי עבודתם מוצגים בכל שנה בכנס אלי הורביץ .לכלכלה וחברה במושב ייחודי שמוקדש לנושא ההיערכות למשבר האקלים צוותי העבודה בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה בהובלה משותפת2050 ו־2030 צוותים לגיבוש חזון ויעדים תחומיים לשנים :עם משרדי הממשלה .צוות תחבורה, צוות מבנים וערים, צוות אנרגיה, צוות תעשייה ופסולת • ,בצוותים השתתפו נציגי מגוון מגזרים כולל אקדמיה, מומחים מקצועיים נציגי מגזר עסקי, חברה אזרחית, ארגוני סביבה ועוד. על בסיס היעדים התחומיים גיבש המשרד להגנת הסביבה את היעדים המשקיים שהציג .2021 ראש הממשלה נפתלי בנט בוועידת האקלים בגלזגו בנובמבר בהובלת המשרד להגנת הסביבה והמכון הישראלי,צוות מזון וחקלאות • לדמוקרטיה. הצוות הוקם לאחרונה במטרה להעמיק את יעדי הפחתת הפליטות של גזי חממה במגזרי המזון והחקלאות באמצעות מיפוי ואיתור כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל6 מנועי הפחתת הפליטות בארץ ובעולם, וגזירת תוכנית המלצות מדיניות .לעדכון תוכנית היישום הממשלתית בהובלה משותפת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ,צוותים בין־מגזריים :והמשרד להגנת הסביבה מתוך ההבנה שהמהלך צריך להיות מגובה הן במודלים כלכליים תומכים והן ברתימת כל בעלי העניין המהותיים למהלך, הקים המכון מספר צוותי עבודה נוספים בתחום הכלכלי־חברתי, חלקם ביוזמה משותפת עם המשרד .להגנת הסביבה וחלקם ביוזמת המכון ההשפעה המקרו־ שבחן את ,בהובלת פרופ' נתן זוסמן ,צוות מקרו • כלכלית של תוכנית המעבר למשק דל פליטות גזי חממה על הצמיחה, וכן את המודל המתאים בישראל לתמחור פחמן, שעל בסיסו גובשה החלטת .286 הממשלה שגיבש המלצות בנושא ,בהובלת דפנה אבירם־ניצן ,צוות חברה אזרחית • .עמדות הציבור בנושא מעבר צודק לכלכלה דלת פחמן וערך מיפוי של להסרת חסמים בממשק,בהובלת דפנה אבירם־ניצן ,צוות מגזר עסקי • שבין המגזר העסקי לרגולטור בדרך למשק דל פליטות גזי חממה. הצוות המגזר העסקי בשלבי היישום של ממפה את החסמים שעימם מתמודד .החלטות הממשלה, ובוחן צעדים להסרתם צוות רגולטורים פיננסיים, בהובלת פרופ' קרנית פלוג, לתיאום וסנכרון • הרגולציה בכל הנוגע לניהול סיכונים פיננסיים שנגזרים מהמעבר למשק דל פחמן ומשינויי האקלים. פורום הצוות משמש כפלטפורמה לשיתוף מידע .ועדכון על תהליכים בזירה מתפתחת זו בעולם ובישראל בהובלת דפנה אבירם־ ,צוות לקידום מדיניות תומכת חדשנות אקלימית • ,ניצן, להסרת חסמים בדרך להפיכת ישראל למעצמת חדשנות אקלימית שמטרתו יצירת מסגרת ניטרלית שתאפשר שיח שוטף ובלתי אמצעי עם יזמים מתחום החדשנות האקלימית, כדי לגבש רשימת המלצות ליצירת .אקוסיסטם תומך חדשנות אקלימית בישראל 7 פ ת ח ד ב ר דוח זה מציג את עיקרי התובנות שהעלה "הצוות לקידום מדיניות תומכת יזמי אקלים, הוקם במטרה לסייע60חדשנות אקלימית". צוות זה, שכלל כ־ לממשלת ישראל, ובמיוחד למנכ"ל משרד ראש הממשלה וצוותו, ליישם בהצלחה ": "עידוד חדשנות טכנולוגית למאבק בשינויי האקלים544 את החלטת ממשלה ,, שהטילה עליו "לפעול להסרת חסמים רגולטוריים למחקר2021 באוקטובר24מ־ לפיתוח, ליישום ולהטמעה של טכנולוגיות בתחום [...] לאור מאפייניה ויתרונותיה הייחודיים של מדינת ישראל בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות". הדוח מתבסס על ניסיונם האישי של יזמי האקלים, בצד היכרותם עם תהליכים דומים ברחבי .העולם הרעיון להקמת הצוות נרקם בעת השתתפותי במשלחת הישראלית לוועידת ), שם הצהיר ראש הממשלה דאז נפתלי בנט כי2021 האקלים בגלזגו (נובמבר .""ישראל היא 'אומת חדשנות האקלים' ואנחנו מוכנים להוביל את הדרך הצהרה זו הציגה חזון מרשים והפנתה את תשומת הלב העולמית ליתרון היחסי של ישראל כ"אומת הסטארט־אפ" ולפוטנציאל הגלום בה להציע לעולם פתרונות מתקדמים וחדשניים לקידום המאמץ הגלובלי להפחתת פליטות גזי חממה. ההצהרה גם נטעה תקווה בקרב אנשי העסקים והיזמים הישראלים שנכחו בוועידה שממשלת ישראל מוכנה ובשלה לתת להם רוח גבית ולסייע להם במאמציהם להיות אלה שיביאו לעולם את הבשורה הטכנולוגית להתמודדות עם .משבר האקלים עם זאת, יזמי האקלים, החתומים על פריצות דרך טכנולוגיות מרשימות שהשיגו בסיוע ובליווי ממשלתי בשלבי המחקר והפיתוח, הביעו באוזניי את חששותיהם בעניין חסמי הרגולציה הישראלית, ובפרט הקשיים שהם מתמודדים עימם כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל8 בניסיונם לעבור משלב הפיתוח לשלבי הפיילוט והחדירה לשוק. רבים מהיזמים תיארו בפניי כיצד הם מתקשים לעבור את משוכת הרגולציה הישראלית כדי לבצע בארץ את הפיילוטים להוכחת היתכנות מסחרית, ולכן נאלצים לעשות זאת במדינות שמעניקות מסלולי סיוע ראויים גם בשלבים שלאחר סיום הפיתוח .הטכנולוגי ,כך, בעוד יזמי האקלים הישראלים מסתדרים ומוצאים את הפתרונות בחו"ל מדינת ישראל מאבדת את ההזדמנות לשמש חוד החנית בפיתוח טכנולוגיית האקלים. בראייה משקית, מדובר בהפסד תשואה על ההשקעה, שכן המדינה היא זו שהשקיעה בפיתוח הטכנולוגיות באמצעות מענקים וליווי תומך ליזמים, אבל — את התשואה על ההשקעה במונחי צמיחה, הכנסות ממס ותוספת מועסקים גורפות המדינות המתחרות בנו. אלו יודעות טוב יותר כיצד למשוך אליהן את יזמי .האקלים בשלבי המעבר לייצור מסחרי — השלב שבו ההשקעה מניבה פירות לנוכח מציאות מטרידה זו, עם חזרתי לארץ מוועידת האקלים בגלזגו הקמתי את "הצוות לקידום מדיניות תומכת חדשנות אקלימית", בהובלה משותפת של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון הישראלי לחדשנות. הצוות נפגש במחצית לסדרת מפגשים במטרה למפות את החסמים המרכזיים2022 הראשונה של .שעימם מתמודדים היזמים בתחום מרכז את כלל האתגרים, התובנות וההצעות2022 דוח זה שפורסם לראשונה ביוני לפתרון שהעלו חברי הצוות. אני תקווה כי המלצות הדוח יסייעו לממשלת ישראל .בגיבוש מדיניות שתקדם את ישראל כמעצמת חדשנות אקלים שהשתתפו בדיונים: לגורמי הממשל ונציגי הרגולטורים הצוות תודה לכל חברי השונים על הקשב הרציני והנכונות לסייע; ליועצים ובעלי העניין מהמגזר הפרטי ומהאקדמיה, שהקדישו מזמנם ותרמו מניסיונם; וכמובן לעשרות יזמי האקלים שהציגו את החסמים והציעו פתרונות במסגרת דיוני הפורום (לרשימת חברי .)25 'הצוות ראו בעמ דפנה אבירם־ניצן מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה 9 מ י פ ו י ה ח ס מ י ם ו ה פ ת ר ו נ ו ת ה מ ר כ ז י י ם . שיפור תהליכים קיימים1 וטיוב הרגולציה מדיוני הצוות עולה בבירור כי החסם המרכזי לשגשוג החדשנות האקלימית בישראל הוא החסם הרגולטורי/בירוקרטי, בדגש על חוסר תיאום וסנכרון בין הרגולטורים השונים. לפיכך, פרק זה יוקדש למיפוי החסמים שהועלו ולהצגת יזמי אקלים ממגוון תחומים.60הפתרונות שהציעו חברי הצוות, שכאמור מונה כ־ א. הבטחת ודאות רגולטורית ליזמי אקלים כמו בכל השקעה ארוכה טווח, גם בתחומי האקלים ההחלטות על ההשקעה מתקבלות על סמך מצב רגולטורי נתון, שעל בסיסו נבנית התוכנית העסקית ומוצג צפי התשואה על ההשקעה. שינויים תכופים ברגולציה, ובפרט עיכובים מיותרים במענה מצד הרגולטור, שינוי בדרישות, דרישות סותרות או היעדר מענה — כל אלו מביאים לפגיעה משמעותית באטרקטיביות של ישראל עבור יזמי האקלים. יזמי האקלים החברים בצוות חזרו וציינו את סוגיית הוודאות הרגולטורית כגורם קריטי עבורם. יתרה מכך, רבים מהם ציינו מצבים שבהם לא מתקבלת כלל תשובה מצד הרגולטור, מה שגורר נזקים כספיים והחמצת הזדמנויות עסקיות . time to market בהיבט של הפתרון המוצע: הקמת גוף או פורום מתכלל תחת משרד ראש הממשלה. מוצע להקים גוף או פורום מתכלל תחת משרד ראש הממשלה שיהיה הכתובת (בה"א הידיעה) לפניות עבור יזמים בתחומי האקלים. תפקידו של הגוף יהיה להבטיח תיאום וסנכרון בין הרגולטורים השונים בכל הנוגע לדרישות רגולטוריות סותרות או להסדרה של רגולציה חדשה המחייבת התכנסות להסכמות ותיאום בין משרדים שונים, שמתקשים להגיע להסכמות. חשוב שהגוף לא יחליף את הסמכויות שיש למשרדים ולרגולטורים המקצועיים, אבל תהיה לו הסמכות לקרוא את כולם להגיע להסכמות. נוסף על כך מוצע שהגוף המתכלל ילווה 10 כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל את היזמים בהתמודדותם עם סבך הרגולציה, יפתור סתירות בדרישות, יוודא שהרגולטורים עובדים בתיאום ויתערב כאשר לא ניתנת ליזמים תשובה בזמן סביר. כמו כן על הגוף לבחון ולוודא שעקרון הוודאות הרגולטורית ליזמים משמש עיקרון מנחה עבור כלל הרגולטורים בתחום. חלק מתפקידי הגוף יהיו גם לבחון את החסמים שעימם מתמודדים הרגולטורים עצמם, לרבות היעדר משאבים וחשש מקבלת אחריות וחשיפה לסיכון — ולתת לכך מענה. היזמים ציינו במפורש שחסם הרגולציה הוא הראשון בחשיבותו, שכן אם הבעיות הכרוכות בו ייפתרו, כספי המשקיעים (קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים) יזרמו לכאן ובעיית המימון תהיה הרבה יותר קלה להתמודדות. ) שכאמור מוקמת בימים אלו ROB( אפשר שגוף זה יישב תחת רשות הרגולציה במשרד ראש הממשלה. ב. עידוד הביקוש לטכנולוגיות חדשניות באמצעות תקינה מחייבת כך למשל הוצע בדיוני הצוות לאמץ תקינה המחייבת התקנת מערכות סולריות (או אחרות) לחימום מים על גגות במבנים ציבוריים ותעשייתיים קיימים וחדשים (בדומה לתקינה הקיימת לגבי דודי שמש). תקינה אשר תיתן תיעדוף לשמש כמקור לחימום מים / ייצור חשמל תוביל להגברת הביקוש המקומי לטכנולוגיות חדשניות בתחום ותסייע לממשלה לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות, שכן היא תעודד את הגופים הגדולים במגזר הציבורי והתעשייתי למקסם את ניצול השמש כמקור אנרגיה ראשוני. כך, לדוגמה, במקסיקו נקבעה תקנת בנייה המחייבת כל עובדים להתקין מערכת אנרגיית חום 30 מבנה ציבורי חדש שיהיו בו לפחות מסך חימום המים בבניין. 30% סולרית לחימום לפחות נוסף על כך הציעו חלק מחברי הצוות לבחון לכלול בתקן גם חובת התקנת , במטרה להבטיח מראש את קיומה של התשתית BATמערכת אגירה לפי ה־ הנדרשת לאגירת האנרגיה. הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל11 ג. תמחור העלויות החיצוניות לצורך הגדלת הכדאיות הכלכלית למעבר לטכנולוגיות ירוקות מחיר החשמל בישראל צריך להיקבע לפי מקור האנרגיה, כולל תמחור העלויות החיצוניות של זיהום האוויר שהוא גורם. הדבר ישמש תמריץ להסטת העסקים והפרטים למעבר לצריכה מבוססת אנרגיות נקיות יותר. התוצאה תהיה תמרוץ פרטים וחברות להשקיע בטכנולוגיות ירוקות, הגדלת הביקוש לטכנולוגיות חדשות ומתן יותר הזדמנויות לביצוע פיילוטים של יזמי אקלים ישראליים עם חברות ישראליות. אי־תמחור העלויות החיצוניות מעכב כדאיות להטמעת .טכנולוגיות חדשות :לפיכך מוצע , לתמחור פליטות גזי חממה286 להטיל מס פחמן. בהתאם להחלטת ממשלה • יש לפעול בהקדם לחתימה מחדש על הצו להטלת מס פחמן. בד בבד יש לתת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית במפעלים כדי לעודד מעבר לשימוש באנרגיה ירוקה, בדגש על הסבת מקור האנרגיה של תעשיות ומפעלים מדלקי 40% — מאובנים לחשמל (מעבר שמצדיק לדעת חברי הצוות מענק מוגדל .)השתתפות : מציין במפורש286 להחלטת ממשלה3 נזכיר כי סעיף לצורך תמיכה בהתייעלות באנרגיה במשק, תובא לממשלה תוך יום תכנית לאומית רב שנתית להתייעלות אנרגטית למגזר60 מיליון ש"ח מתקציב350 העסקי בדגש על התעשייה על סך משרד האנרגיה. אופן הקצאת התקציבים, בהתאם להחלטת הממשלה שתתקבל ייעשה בהסכמות עם משרד האוצר, משרד .האנרגיה ומשרד הכלכלה והתעשייה חברי הצוות חזרו והעלו את הצורך בגיבוש מנגנון פיצוי למפעלים שכושר התחרות שלהם ייפגע בהיעדר התשתית הנדרשת למעבר לאנרגיה נקייה או בגלל סיבות אחרות (לרבות תחרות לא הוגנת עם מדינות שאינן מטילות מס פחמן). חברי הצוות מסכימים כי מנגנון הפיצוי יהיה לתקופה מוגבלת, עד .שייקבע באיחוד האירופי מס גבולות 12 : קובע286 של החלטת ממשלה2 סעיף על צוות בראשות אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד האנרגיה ובהשתתפות המשרד להגנת הסביבה, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובהתייעצות עם בנק ישראל והמוסד לביטוח לאומי, להמליץ למנכ"ל משרד האנרגיה על מנגנונים לעידוד התייעלות באנרגיה והקלה במעבר לאנרגיה נקייה לשכבות החלשות כתוצאה מהטלת המס כאמור מבלי לפגוע בתמריצים חודשים6 להפחתת פליטות אשר בבסיס המס, וזאת בתוך .מיום פרסום החלטה זו בהתאם לסעיף זה, ובדומה לנהוג בעולם, מוצע לייעד את ההכנסות שייגבו ממס 1.הפחמן לטובת קרן לעידוד מעבר לאנרגיה ירוקה ולהבטחת מעבר צודק חברי הצוות העלו את הצורך בקידום .לקדם סחר בפליטות גזי חממה • פלטפורמות לסחר בפליטות אם באמצעות הקמת זירת סחר מקומית (שלדעת )כותבי דוח זה לא בהכרח כדאית בגלל קוטנו של השוק והיעדר שכנים לסחר ואם באמצעות הדרכה וליווי של חברות שמבקשות להצטרף לזירה בינלאומית .קיימת. הדבר יאפשר לסחור בפליטות גזי חממה או לקזז אותן לקבוע תעריפים דיפרנציאליים לאורך שעות היממה. הבדלי תעריפים לאורך • היממה יבטיחו הצדקה כלכלית לאימוץ והטמעה של טכנולוגיות אגירה חדשות .וישקפו טוב יותר את עלויות האנרגיה להקים מאגר מידע המפרסם את פליטות הפחמן הנובעות מייצור החשמל המוזן לרשת. מוצע לפרסם את המידע ברזולוציה שעתית, לפי תמהיל מקורות ). שירות זה יאפשרWattTime הייצור בכל שעה נתונה (ראו, לדוגמה, שירות לכל צרכן לדעת את כמות פליטות הפחמן הנובעת מן הצריכה בכל שעה , ובעקבות זאת לעבור לצריכה מושכלת בשעות שבהן(scope 2 emissions) .אנרגיות מתחדשות הן שיעור גבוה מתמהיל המקורות מעבר צודק לכלכלה דלת , ראו נתן זוסמן, דפנה אבירם–ניצן והילה שואף–קולביץ1 .2021 ,פחמן, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל13 BATד. יצירת מתווה ברור להגדרת פיתוח כ־ )Best Available Technology( היא כלי נוסף שמסייע BATהחובה שהגדיר המשרד להגנת הסביבה לשימוש ב־ בקידום חדשנות טכנולוגית סביבתית. אלא שהיעדר מתווה באשר לדרך שבה מונע מיזמים להציע את המוצר שלהםBATטכנולוגיה יכולה להיות מוגדרת כ־ וכך .כאטרקטיבי וכמתאים ביותר לשימוש הממשלה כאשר היא מפרסמת מכרז .מוחמצות הזדמנויות להוכחת היתכנות של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולהעניק לחברות ליווי וסיועBATמוצע לגבש מתווה ברור להגדרת טכנולוגיה כ־ .בתהליך ה. הקמת מאגר של פתרונות טכנולוגיים, בדגש על פתרונות הקיימותBATשפותחו בארץ, כולל מאגר של כל ה־ יזמי האקלים ציינו כי הקמת מאגר פתרונות טכנולוגיים תאפשר מצד אחד לרגולטורים וליזמים בתחום לקדם את הטמעת הטכנולוגיות החדשניות שפותחו בארץ ובעולם, ומצד שני הדבר יאפשר לחברות העסקיות לאתר את הטכנולוגיה המתאימה ביותר עבורן. רצוי שהקמת המאגר הממשלתי תהיה .בניהול משותף של הממשלה והמגזר הפרטי הקיימות על מנת ליצור שקיפותBATכמו כן מומלץ לבנות רשימה של כל ה־ .כלפי השוק והמשתמשים של משרד הכלכלה והתעשייה441 ו. שיפור תהליכים במסלול פרסום מראש של תאריכי הקולות הקוראים • כיום לא ברור מתי יוצא הקול הקורא. הוא מתפרסם ללא הודעה מראש ולוח הזמנים שמופיע בו הוא למועדים קרובים, מה שלא מאפשר לחברות להגיש הצעות ולהתכונן לפרויקטים. פרסום מראש של מועדי הקולות הקוראים המתוכננים יאפשר ליזמים סדר עבודה ברור וסדור כמו במכרזי חלוץ, שבהם .יודעים מראש מתי יוצאים הקולות הקוראים וניתן להיערך להגיש להם מענה כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל14 גיבוש תהליך סדור שיכלול חובה לעמידה בזמני תגובה סבירים לשאלות • אינם שקופים. אין441 חברי הצוות ציינו כי כיום תהליכי העבודה במסלול .תהליך מסודר של שאלות ותשובות ואין חובה לעמידה בזמני תגובה סבירים .הדבר גורר עיכובים בתהליך ומקשה על תהליכי חדשנות להגיע לשלב ההטמעה מתן סיוע ממשלתי מקצועי בהגשת המענה למשיבים לקולות הקוראים (לא • )באמצעות יועץ חיצוני נדרש סיוע של יועץ מקצועי מתוך הממשלה, ולא די ביועץ חיצוני. צריך יועץ שמבין את המתודולוגיות ויכול לסייע בהכנת המענה למשיבים לקולות .הקוראים בחינת חלופות להגמשת הדרישות בקול הקורא, בהתאם לטכנולוגיה שפותחה • אף על פי שמדובר בטכנולוגיות חדשניות — תהליך החדשנות מוגדר לסט מסוים .של יכולות. חסרים פתיחות או דיאלוג לביצוע התאמות שלעיתים נדרשות הטיעון שעולה כנגד קיום דיאלוג הוא ברור לאור החובה לעמוד בכללים הנדרשים לפי חוק חובת המכרזים. עם זאת, יש מקום לבחון החרגה שתסייע לקידום טכנולוגיות חדשניות המחייבות שיח מתמשך לאורך התהליך, קבלת .משובים ובחינה של נקודות מחלוקת שיובילו לעיתים לעדכון של הקול הקורא ז. שיפור עבודת הגופים הבודקים מטעם המדינה .חברי הצוות ציינו שלגופים הבודקים מטעם המדינה אין כיום גמישות מחשבתית .כאשר מציגים לפניהם שיטות חישוב אחרות — אין פתיחות, אין דיון, יש קיבעון לפיכך עלה הצורך בבחינת הצעות לשיפור עבודת הגופים הבודקים מטעם המדינה, וכן הועלתה האופציה לבזר את היכולת המקצועית לבחינת פרויקטים .בכל הנוגע לחישובי פליטות פחמן לצורך קיזוזן או הכנת תוכניות התייעלות ח. סטנדרטיזציה של הקריטריונים להכרה בהפחתת פליטות גזי חממה חברי הצוות העלו את הצורך במדידה אחידה של כמות הפליטה של גזי חממה שכל טכנולוגיה יכולה להפחית או של פוטנציאל ההשפעה שלה או של גודל הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל15 השוק הצפוי ליהנות מחיסכון בפליטות הודות לטכנולוגיה. חשוב לזכור שגם .לאנרגיות מתחדשות יש טביעת רגל פחמנית שיש למדוד אותה מוצע כי הרגולטור יאמץ כללים ומתודולוגיות סדורות, אחידות ושקופות למתן קרדיטים, בהתאם לסטנדרט המקובל בגופים הבינלאומיים, כדי שאלו יוכרו גם על ידי הלקוחות בארץ ובחו"ל. מנגנונים אחידים התואמים לסטנדרט הבינלאומי .יסייעו להרחבת הפעילות ולחדירת המוצר לשווקים בחו"ל ט. ליווי וסיוע מקצועי בתחום ליווי וסיוע ליזמים בכלל וליזמי אקלים בפרט • חברי הצוות ציינו כי במדינות מערביות מקבילות לישראל, שגם בהן יש תעשייה מפותחת של טכנולוגיות אקלים, מיושמים שירותים מתקדמים וניתנות תמיכות ליזמים בכלל וליזמי אקלים בפרט. יזם המעוניין להקים פעילות מתקדמת פונה לאזורי תעשייה מוסדרים המציעים לו סל שירותים ברור. הגופים המפעילים ,את אזורי התעשייה המוסדרים מזהים את הקרקע המתאימה עבור היזם מבצעים את פיתוח הקרקע בהתאם לדרישות ההקמה ומספקים נציגות מקומית שאוספת עבור היזם הצעות מחיר לכל סל התשתיות הנדרשות להקמת הפעילות שלו, דוגמת גז טבעי, חנקן, מימן, קיטור ועוד. כך היזם מתקשר עם גוף אחד ונציגות אחת עבור כלל הדרישות להקמת המפעל המיועד. אזורים כאלו 2.קיימים בהולנד כבר היום ומביאים אליהם יזמים מתקדמים מכל העולם ליווי וסיוע מקצועי לעסקים בהתייעלות אנרגטית • ,למרות קיומו של מרכז יעיל ומספר תוכניות סיוע ממשלתיות שקיימות כיום יזמי האקלים העלו את הצורך בייעוץ וליווי מקצועי של מומחים בתחום, שיוכלו לחשב עבור העסקים (בעיקר הקטנים והבינוניים) תמורה/חיסכון לטכנולוגיות .קיימות שניתן להשתמש בהן Delfzijl & Eemshaven, Groningen Seaports  ראו2 כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל16 . סיוע ממשלתי ליזמי אקלים2 " בשלבי "עמק המוות ( מתאר את השלבים הראשונים שלvalley of death( "הכינוי "עמק המוות שבמהלכם נתקלים היזמים בקושי לגייס משקיעים פרטיים 3,הפריׂשה המסחרית שיהיו מוכנים לקבל על עצמם את הסיכון בהטמעה של טכנולוגיה חדשה בטרם יש לה היסטוריה מוכחת של פעילות מסחרית. בישראל חסרה סביבה תומכת בשלבי "עמק המוות" ובשלבי ביצוע הפיילוטים המסחריים הראשוניים (שבהם מסתיימים התמיכה והליווי של רשות החדשנות). להוכחת היתכנות טכנולוגית ומסחרית בשוק הבית יש תפקיד חשוב עד קריטי בעיני משקיעים/לקוחות זרים. אלו מבקשים לשמוע מהיזם כי בשוק הבית הוטמעה ונוסתה הטכנולוגיה החדשה שמוצעת. בהיעדר הוכחת היתכנות בשוק הבית, החדירה לשווקים בחו"ל קשה ביותר. לעיתים קרובות יזמים מתקשים בשלב הזה. גם מי שהטכנולוגיות שלהם כבר עברו את שלבי המו"פ והפיילוט נתקלים בסירוב של לקוחות, החוששים להטמיע טכנולוגיה חדשה ולא מוכרת. א. יצירת "ארגז משחקים" רגולטורי לקידום הטמעה של טכנולוגיות חדשניות פיתוח "ארגז משחקים" רגולטורי לביצוע פיילוטים, כולל התייחסות לניהול הסיכונים הכרוכים בהחדרת טכנולוגיה חדשה, יאפשר להתקדם בשני כיוונים. הוא יתמוך הן בתעשייה הישראלית ובגופים הציבוריים שמבקשים להתנסות בטכנולוגיות החדשות, שהרגולציה הקיימת לא בהכרח מותאמת להם, והן ביזמי האקלים שמבקשים לעבור את שלבי "עמק המוות" ולהוכיח ישימות באמצעות ) ויאפשר win-win( פיילוטים במדינת הבסיס. הדבר ייצור מצב של רווח לכול .שלבי המעבר מפיתוח, דרך פיילוטים ועד הבשלה לפעילות מסחרית  3 הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל17 למדינת ישראל להתקרב מהר יותר הן ליעדי הפחתת הפליטות והן למימוש ."החזון של "מעצמת חדשנות אקלימית ) לחדשנות ישראליתbeta sites( ב. קידום פרויקטים של אתרי בטא מוצע לסייע לחברות עסקיות גדולות לבצע פיילוטים מתוך שימוש בטכנולוגיות פורצות דרך ישראליות, וכן לקדם שיתוף פעולה בין חברות עסקיות מובילות ליזמי האקלים המקומיים. נוסף על כך מוצע כי המדינה תיזום הקמת מספר ,)אזורי ניסוי ייחודיים (למשל השדה העירוני או חברות ציבוריות גדולות .ובמסגרתם תתמוך בפיילוטים להחדרת טכנולוגיות פורצות דרך חברי הצוות ציינו כי לשם כך נדרש סיוע ממשלתי לחברות העסקיות ולגופים הציבוריים שמעוניינים לקדם אזורי ניסוי שכאלו. הסיוע צריך לכלול הסרת חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים כאשר פועלים להקים מעבדות/חממות חדשנות, והועלה הצורך בנציג מטעם הגוף המתכלל (שעליו הומלץ בסעיפים .קודמים) שילווה את הפרויקטים ויסייע בהסרת צווארי בקבוק רגולטוריים ועוד סיוע של המדינה בקידום יוזמות מסוג זה, ובפרט הסרת החסמים הבירוקרטיים והרגולטוריים, יכול לתמוך במידה ניכרת בקידום תחום החדשנות האקלימית ,בישראל הן ביכולות ההתייעלות והן בחדשנות הפתרונות שיתרמו לעולם כולו .ולאפשר לשוק להוביל את התחום )Lead by Example( ג. הממשלה כמובילת שינוי על הממשלה, גופי סמך, מוסדות ציבור, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות למלא תפקיד מוביל באימוץ טכנולוגיות נקיות והפחתת פליטות פחמן. יש להטיל על גופים אלו חובה לפעול בנדון, בצד העמדת מקורות מימון בתנאים נוחים ושילוב התנאי של שימוש בטכנולוגיות הנקיות ביותר שקיימות בכל מכרז .ממשלתי שמתפרסם בהקשר זה מוצע ללמוד כיצד מפעילה ועדת האנרגיה של קליפורניה מכוח חוק ) שתי תוכניותEnergy Conservation Assistance Act( הסיוע לשימור אנרגיה הלוואה למוסדות ציבוריים לטובת התייעלות אנרגטית ופרויקטים של ייצור כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל18 התוכניות מיועדות לקידום הטמעה של פרויקטים שהוכיחו חיסכון4.אנרגיה 5.באנרגיה ושהם ברי ביצוע מבחינה כלכלית וטכנית תוכנית אחת מעניקה הלוואות ללא ריבית לבתי ספר ציבוריים, לבתי ספר ) ולמשרדי חינוךcharter schools( המנוהלים עצמאית אך מקבלים מימון ציבורי , לערים, מחוזות1% של מחוזות. תוכנית שנייה מעניקה הלוואות בריבית של public( מכללות ואוניברסיטאות ציבוריות, מוסדות ציבוריים בתחום הטיפולי ) ובתי חולים ציבוריים. גובה ההלוואה בכל תוכנית נקבע על בסיס עלותcare מיליון דולר. על מנת3הפרויקט המוצע, אך בכל מקרה אינו יכול לחרוג מעבר ל־ לקבל את ההלוואה לפרויקט על המוסד שמגיש את הבקשה לספק הערכה של החיסכון הצפוי באנרגיה בעקבות הטמעת הפרויקט. מוסד שמשתתף בתוכנית נדרש להחזיר את ההלוואה על בסיס העלויות שייחסכו עקב ההתייעלות . שנה לכל היותר20 האנרגטית, ולעשות זאת בתוך ד. פטור ממכרז לפיילוטים שהטכנולוגיה שלהם הוכחה הרציונל למתן הפטור ממכרז הוא שהיזמים (כלומר הטכנולוגיה שלהם) כבר נבחנו ונבחרו בהליך הקול הקורא של משרד האנרגיה, ולכן אין הצדקה לבצע הליך תחרותי נוסף כאשר אותו יזם רוצה לעבוד עם משרד אחר (למשל משרד הבריאות, משרד החינוך וכו'). לפיכך מוצע להכיר בהליך התחרותי של משרד .האנרגיה כתקף להתקשרויות עם יתר משרדי הממשלה יזמי האקלים ציינו כי בהינתן מצב שבו התוכניות העסקיות של היזם נתמכות רק במדינות המתחרות, היזמים נאלצים לבצע את הפיילוטים היכן שמקבלים .פטור ממכרז California Energy Commission, Energy Conservation Assistance Act  4  למשל שדרוגים של מערכות תאורה, משאבות ומנועים, פנסי רחוב, מערכות ניהול5 ,אנרגיה ובקרת ציוד, בידוד מבנים, ייצור אנרגיה מתחדשת, ציוד חימום ומיזוג אוויר .ציוד לטיפול במים ובשפכים, ופרויקטים לניהול עומסים, כגון אחסון אנרגיה תרמית הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל19 ה. יצירת מסלול ייעודי ל"ביטוח סיכונים" בשלבים שעד להוכחת ישימות טכנולוגית מוצע מסלול דוגמת החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ, אך בהקשר זה מדובר בסיכון טכנולוגי. מסלול כזה ייתן מענה ביטוחי לחשיפה המוגברת לסיכונים טכנולוגיים שיש ליזמי אקלים וללקוחותיהם הראשונים בשלבי החדירה הראשוניים לשוק, כאשר הטכנולוגיה עדיין לא מוכרת. לפיכך מוצע להרחיב את .סל ביטוחי סחר החוץ כך שיכלול גם סיכונים טכנולוגיים מסוג זה "ו. תמיכה באמצעות מענקים והלוואות בשלבי "עמק המוות את תוכנית הסיוע יש לבנות בהתאם לאופי הטכנולוגיה, לטווח הזמנים ולהיקף ,ההשקעה הנדרשת. בהקשר זה מוצע ללמוד מהניסיון הבינלאומי. כך, למשל Loan Programs Offices משרד האנרגיה האמריקאי מעניק (במסגרת התוכנית ) גם הלוואות וערבויות ליזמים בתחום חדשנות האקלים, וגם ליווי בכל— LPO שלבי הפרויקט ולכל לאורך כל תקופת ההלוואה, לרבות ליווי מקצועי של .)מומחים פיננסיים, טכנולוגיים, משפטיים וסביבתיים (ראו הרחבה בנספח ב . טיוב מדיניות3 בשוק האנרגיה א. גיוון רשת החשמל מבחינה טכנולוגית, ובמיוחד קידום הקמת תחנות כוח היברידיות יש לקדם גיוון של רשת החשמל מבחינה טכנולוגית. במקום לפצל מכרזים ותקציבים להקמה של תחנה שהיא רק פחמית או רק מּונעת בגז, יש אפשרות להקים תחנה היברידית המבוססת על מגוון מקורות אנרגיה, כולל אגירה בטכנולוגיה מתקדמת שכבר קיימת. כדאי לקדם מכרזים ולפתח את היכולת של ישראל לייעל את תחנות הכוח ולנצל את מגוון מקורות האנרגיה בתחנה כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל20 צעד כזה עשוי לסייע לעידוד פיתוח ושכלול טכנולוגיות אגירה .אחת היברידית .שייעשה בהן שימוש מסיבי על ידי המדינה ב. פיתוח תוכנית סדורה לעידוד אגירה בישראל באמצעות רשות החשמל יזמי האקלים חברי הצוות הציעו כי רשות החשמל תאפשר הסכמי קנייה ומכירה של חשמל בין שני גופים שאין ביניהם צימוד גאוגרפי. כיום יש תוכנית צימוד של שדות סולריים לסוללות אגירה לטובת ייצוב רשת החשמל, אבל הרשת חסרה .נתונים, והדבר מקשה את הניתוח בזמן אמת ואת מתן תגובה למצבי קיצון ג. פיתוח תוכנית סדורה לעידוד הסבת מקורות האנרגיה לחימום מדלקי מאובנים לחשמל חברי הצוות סבורים שעל ממשלת ישראל לקדם ולעודד את הסבת מקורות האנרגיה לחימום בתעשייה מדלקי מאובנים לחשמל, כצעד לקידום התייעלות )40% אנרגטית. כאמור, לשם כך הם הציעו לקדם מענקים מוגדלים (בשיעור של .לעידוד הסבה זו בתעשייה ד. מנגנון תמחור לניהול ביקושים רקע: כיום ישנו קונצנזוס בדבר הצורך באגירת אנרגיה בהיקפים גדולים כתנאי )לכניסה משמעותית של אנרגיה מתחדשת, הואיל והמקורות (שמש או רוח )"זמינים רק חלק משעות היממה. אגירה ניתן לבצע בצד ההיצע ("לפני המונה .או בצד הצרכן = צד הביקוש ("מאחורי המונה"), פרטי או עסקי )'ייצור, הולכה, חלוקה וכו) ללא ניהול ביקושים, גודל מערכת החשמל הנדרשת נקבע לפי שיא הביקוש הרגעי של המשק, שהוא לזמן קצר, ולכן רוב הזמן היא .אינה מנוצלת הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל21 מאפשרת נוסף על אגירה גם ניהול של הביקוש והתאמתו6אגירה מאחורי המונה להיצע, ובכלל זה התשתיות (מהייצור לאספקה). כמו כן היא מאפשרת להפחית ,)יתרות) ולהסיט ביקושים לשעות שבהן יש למערכת החשמל רזרבות פנויות דהיינו ברוב שעות היממה, וכך להקנות יציבות ולחסוך תוספת תשתיות כדי .להדביק את הגידול בביקושים נושא ניהול הביקושים בכלל, ואגירת אנרגיה מאחורי המונה בפרט, עדיין אינם חלק אינטגרלי מתוכנית הרשת כפי שמתקיים במדינות המובילות בתחום הפחתת פליטות גזי חממה כמו קליפורניה. מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות .בישראל ממוקדים בצד ההיצע, ולא בצד הביקוש ,)חלק מחברי הצוות ציינו כי כדי להשפיע על ביקושים (בין היתר על ידי אגירה יש צורך בתנאים כלכליים תומכים (תעריפים, תמריצים וכו') שיעודדו צרכנים לשנות את זמני צריכת האנרגיה שלהם אם הדבר מתאפשר. לעומת זאת, אגירת אנרגיה בצד הביקוש מאפשרת שינוי צריכה משמעותי וקבוע באופן שאינו .מורגש על ידי הצרכן אך משפיע על איזון הביקושים מהרשת לאור זאת מוצע לגבש מנגנון תמחור לניהול ביקושים המתבסס על הימנעות משימוש ברשת החשמל באמצעות מערכות מבוזרות לניהול ביקושים. במקביל יפורסם מכרז שיאפשר לטכנולוגיות להוכיח את כדאיות ניהול הביקושים דוגמה לכך הוא.בהיקפים שייתנו מענה נוסף אופרטיבי בעיתות גודש 7., המונהג בקליפורניה זה כעשורAvoided Cost Calculatorה־ מנגנון שכזה יעודד ואף יאיץ חדירה של טכנולוגיות לניהול ביקושים, ובתוך כך ייתן מענה אופרטיבי לחלק ניכר מבעיית הגודש בגוש דן והמשך הפעלת תחנת .)רידינג (למרות בעיית האסבסט  ישנם אמצעים שונים לאגירה מאחורי המונה: אלקטרו–כימיים (סוללות), תרמיים6 (חום או קור), אוויר דחוס ועוד. כך, לדוגמה, אגירת אנרגיית קור לבניינים מסחריים ותעשייתיים יכולה להקטין את הביקוש לאנרגיה למיזוג אוויר בשעות השיא, באמצעות .ייצור ואגירת אנרגיית קור בצורה יעילה ביותר E3 Energy+Environmental Economics, Avoided Cost Calculator for  7 Distributed Energy Resources (DER) כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל22 בהקשר לתחנת רידינג, לנוכח ההשלכות הזיהומיות הנובעות מהמשך הפעלת ,התחנה מוצע לפרסם את הקריטריונים להפעלתה וכן את שעות הפעלתה .)למען שקיפות ובקרה (ראו הרחבה בנספח ג ה. קידום גישה של כלכלה מעגלית ייושם יש לוודא כי מדרג הפסולת הברור שמופיע באסטרטגיה הממשלתית ויתומרץ בשוק, לרבות בתחומי התחבורה והתעשייה. כמו כן יש לפעול להסדרת תעריפי היטל ההטמנה, כך שאלו יגבירו את הכדאיות הכלכלית של .מִ חזור הפסולת ,ניהול נכון של מערך הפסולת ושימוש בו, ממשקי הבית ועד לנקודת הקצה יכול לסייע בהפיכת הפסולת למשאב שימושי ומתקדם, לחסוך עלויות ישירות ועקיפות כמו גם קרקע יקרה בישראל. כיום יש שיח ותמריצים ראשוניים לטובת עידוד הקמת מתקני מיון פסולת, אך הדבר אינו מספיק ואינו צפוי לפתור את .מלוא החסמים של יזמי האקלים בתחום הפסולת כדי לספק תשתית מתאימה ליוזמות חדשניות העלו יזמי האקלים בתחום זה לחייב ולעודד מיון פסולת קפדני בתחנות המעבר והפרדה לחומרים את הצורך ספציפיים בהתאם לפתרונות המתפתחים בשוק על פי המדרג המוסכם. המיון וההפרדה הקפדניים גם יעודדו מתן פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לחומרים הממוינים. כך ניתן יהיה לייצר שרשרת אספקה מתאימה ליוזמות מוסכמות .ומתקדמות נוסף על כך יש ליצור בשטח העדפה ומודעות לשימוש בחומרים ממוחזרים (בין .)על ידי מחזור מכני, בין על ידי מחזור כימי למרות העבודה שנעשית בשנים האחרונות ישראל עדיין מאופיינת בחוסר הקפדה על מיון הפסולת במשקי הבית, והדבר משפיע על כלל מערך הפסולת .הישראלי הנושא יכול להיפתר באמצעות חקיקה עירונית לפינוי הפסולת על ידי מעבר קנס על הפרדה איכותית לעומת חוסר הפרדה. השיטה קיימת-לשיטה של פרס .)ועובדת בצורה יעילה במדינות רבות (למשל בפולין הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל23 אולם, כתנאי מקדים לחקיקה עירונית, המדינה חייבת לתת למשקי הבית את התנאים הנוחים להפרדת הפסולת בביתם. כיום פתחי הפחים צרים כל כך, עד שבקושי מאפשרים זריקה של פריטים בודדים. כל עוד הדיירים שמקפידים על הפרדת הפסולת בביתם יורדים עם שקיות אשפה מופרדת ונאלצים לעמוד בחדר האשפה ולרוקן פריט פריט, הציבור לא ישתף פעולה. בפועל, עיצוב פחי .המחזור עם פתח צר מרחיק את הציבור מלרוקן אליהם את האשפה הממוינת לפיכך, מוצע בשלב הראשון להגדיל את הפתחים של פחי המחזור בבניינים המשותפים (כתום, כחול, סגול), כך שניתן יהיה לרוקן אליהם את כל שקית .הפסולת הביתית שהופרדה מראש . סיוע מימוני4 החדשנות האקלימית לקידום א. השתתפות ממשלתית בסיכון בשלבי הפיתוח חלק מיזמי האקלים בצוות ציינו כי חסר ליווי בשלבי המימון הראשוניים, בשנים הראשונות. מעט יזמים מצליחים להגיע לאב טיפוס רק באמצעות תמיכת רשות החדשנות, שהיא כיום המשקיע העיקרי בחדשנות אקלימית. קרנות הון סיכון אינן מגיעות להשקיע בטכנולוגיות הישראליות, מאחר שהן מצפות להחזר מהיר על ההשקעה כמקובל בהיי־טק (החזר בטווח הקצר), בעוד בתחום החדשנות האקלימית החזר ההשקעה איטי יותר (החזר בטווח הארוך). אם ישראל לא תמשוך קרנות הון סיכון לתחום, נחמיץ את ההזדמנות כי הן משקיעות בעולם .ובינתיים במדינות אחרות מושכים אותן , במקום40% המדינה יכולה לסייע בנושא באמצעות תמיכה מוגדלת בשיעור של (בדומה לתוכנית הפחתת הפליטות), במטרה להקטין את הסיכון למשקיעים20% ולהתגבר על החסם שפרק הזמן להבשלת ההשקעה ממושך יותר בהשוואה לציפיות של קרנות הון סיכון. חברי הצוות ביקשו לבחון חלופות לעידוד קרנות הון סיכון לכניסה להשקעות בתחום החדשנות האקלימית באמצעות תמריצי .) באמצעות כספי המדינהmatching) מס, ערבויות מדינה או מימון תואם כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל24 . תמריצים כלכליים5 לעידוד הביקוש המקומי לטכנולוגיות נקיות לצד צעדי המדיניות שהוצעו במסמך זה, בדגש על הסרת החסמים הרגולטוריים שהוצגו, יש מקום לבחון שימוש גם במגוון כלים וצעדים שמטרתם תמרוץ המגזר העסקי והצרכנים הפרטיים למעבר לשימוש באנרגיות הנקיות ביותר הקיימות. בין התמריצים שהעלו חברי הצוות ניתן לציין: • פחת מואץ על השקעות ירוקות — למשל בהשקעה במערכות סולריות של חשמל וחום, טכנולוגיות אגירה או טכנולוגיות אחרות שמקדמות את התעשייה והעסקים להפחתת פליטות גזי חממה. הכוונה להכרה בהשקעות מסוג זה כהוצאה כבר בשנה הראשונה. • משכנתה ירוקה — מתן הטבות למשכנתאות בפרויקטים שייבנו לפי תקן בנייה ירוקה מתקדם (קיים סטנדרט מפורט). כך, לדוגמה, ציינו חברי הצוות כיצד במקסיקו הטבת המדינה לעובד דרבנה אותו לרכוש בית ירוק עם משכנתה בתנאים מועדפים, והדבר עודד פריחה של טכנולוגיות בתחום. • ארנונה ירוקה — הנחה בארנונה לעסקים המבוססים על ייצור אנרגיה ממקורות ירוקים. 25 ר ש י מ ת ח ב ר י ה צ ו ו ת ל ק י ד ו ם מ ד י נ י ו ת ת ו מ כ ת ח ד ש נ ו ת א ק ל י מ י ת מובילי הצוות: דפנה אבירם־ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר יונתן מנוחין, מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות :מרכז הצוות ארז סומר, ראש פרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון הישראלי לדמוקרטיה יזמי אקלים שיוך ארגוני / חברה 1מאיה לחמן סולגרין 2איה אפרתיEnel 3מנשה זליכה מנשה זליכה בע"מ, ק.א.ט 4ליהיא סקולר גיטא 5עדי גליצקיChen Tech 6אלישיב מינרביClimate LaunchPad Israel 7נגה הלויSolarEdge 8קרן־אור רוזנרRay of Impact 9אמירה שרוןIAI 10אריאל רובין אגרי־לייט 11אודי וילד אגרי־לייט 12נחי ברוטTerra כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל26 13דניאל ביטוןE.D.I Energy LTD 14אבי ברנמילר ברנמילר אנרג'י 15אופיר בן נון שטיינברג נוסטרומו 16אניטה לביאנטEllomay Capital 17אסתר דואק נוסטרומו 18אשל ליפמןIgnite the spark 19עידו רענן נטפים 20עדי גמליאל נתיבי ישראל 21ירדן נבו המרכז הרפואי סורוקה 22עדי שולבUrban Daisy — Green Roofs, Green Data 23צביקה קלירTigisolar 24אמיר פישלובSolarEdge 25דוד תורג'מןBIPV Israel 26אמיר צחInNegev 27עופר קרן קרן אנרגיה 28אילנית קבסה כהן Dole / Bovozymes / agrifood MNC's 29גדליהו מנורAirgreen 30דניאל שוואבBrightmerge 31ענבל קנטורAirovation Technologies 32ניר יפה — ייעול אנרגטיIgreen 33ברק נחמובSeeTree 34ישראל בירןenVerid Systems 35ניר דשתיDrive TLV 36שי בן משהUBQ Materials Ltd 37אנדרי דובקין נ.א.מ טכנולוגיה בע"מ 38איציק שחר שחר תשלובות 39רפי מנדלבאוםLDD הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל27 40ברק דואניElectreon Wireless LTD 41גל לויןSGTech 42שמשון הורןSGTech 43רן סנדר חן אנרגיה 44ראובן שרון קלריטר 45בועז אור נוסטרומו 46יוסף אסייג סולאר טראקר 47אירית פידלFidelity Energy Consulting 48 'יוסף אברמוביץ אנרג'י גלובל קפיטל 49לירן דור בוסון אנרגיה 50עדי סלע ימיני קלריטר 51עמית מאייר קלריטר 52נריה בירן FORNAX 53אנדריי דובקיןNAM Technology  נציגי ממשל ובעלי עניין נוספים שיוך ארגוני / חברה 1שלומית הס שבלת ושות' 2עידית רייטר גולדפרב זליגמן, משרד עו"ד 3איתן פרנס איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל 4רותי דגן הרצוג פוקס נאמן 5שירן ניסנבוים הרצוג פוקס נאמן 6ספיר גולדווסר הפורום הישראלי לחדשנות בניהול חומרי IRMI גלם לענף הבנייה והתשתיות 7עדי מגר הפורום הישראלי לחדשנות בניהול חומרי IRMI גלם לענף הבנייה והתשתיות 8אנדריי סוסליקוב התאחדות התעשיינים כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל28 9בועז קנטורFuture Energy Ventures 10רוני אלחלל גבעוןWomen In Energy 11ניר קנטור התאחדות התעשיינים 12אלירן קרן3pel ventures 13רן ששוןClimate Launchpad Israel 14שרון ארצי כלכלה מעגלית לישראל 15עומר תמיר אקוטריידרס 16יעל פרג בית הספר לקיימות, אוניברסיטת רייכמן 17עמית מור אקו אנרג'י יעוץ כלכלי אסטרטגי 18לבנה שיפמןMAF 19שלומית זוטא האקדמית תל אביב־יפו 20שלי דביר מבית נשיאותBusiness Roundtable המגזר העסקי 21שרונה שיר זבלודובסקי מרכז בדין לחקר מדיניות המזרח התיכון 22מירב אנקורי התאחדות התעשיינים 23עידן אבידן עידן אבידן ניהול תכנון וסביבה 24אורית רישפי עמותת כ״ן כוח נשים 25דניאלה קנדל דסה יעוץ וניהול 26ברכה ליטבק ליטבק שי־דר שרותי ייעוץ בע"מ 27שני זנסקוIsratech Ventures 28גלי פלדבויICL 29מנחם אסרףICL 30נמרוד לויICL 31פרופ' עמליה אוליבר האוניברסיטה העברית 32מעין הגר טכניון 33אברהם ארבל מכון וולקני 34חמי תמרי חמי תמרי הנדסת סביבה הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל29 35דניאל דגן לדעת טבע 36דורית גינאהGhinT ארכיטקטורה ירוקה 37פרופ' איתי פישהנדלר האוניברסיטה העברית 38נועה רם יוזמות למען הסביבה 39הילה קרמונה כלכלה מעגלית לישראל 40שירלי בושנר יוזמות 41גל זהביFinancial Engineering Lab 42שירה עפרוןINSS 43מלי נבו האקדמית תל אביב־יפו / אוניברסיטת תל אביב 44טלי הדסה בלנק מכללת הדסה 45ונסה קצ'רגינסקי הפורום לקידום כלכלת אימפקט 46ד"ר ליאור הרמן האוניברסיטה העברית 47איתי ז'טלניEY 48ענבר בלום רשות החדשנות 49שגיא דגן רשות החדשנות 50יעל רביע צדוק משרד החוץ 51רפאל מורב אגף כלכלה / משרד החוץ 52אופיר קריב אגף כלכלה / משרד החוץ 53תמי זיו משרד החוץ 54יובל לסטר המשרד להגנת הסביבה 55ד"ר גיל פרואקטור המשרד להגנת הסביבה 56ד"ר יעל בראש־הרמן משרד האנרגיה 57בת ציון בן דוד גרסטמן משרד האנרגיה 58נטע כאנר משרד האנרגיה 59ענת כרמל משרד ראש הממשלה 60אביטל עשת המשרד להגנת הסביבה כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל30 61אורי שלהב המשרד להגנת הסביבה 62אמיר ליבנה חברת החשמל 63גדעון פרידמן משרד האנרגיה 64אסף אהרן — רשות החדשנותISERD 65מורן בוגנים גולד משרד הכלכלה והתעשייה 66 יפעת אלון פרל משרד הכלכלה והתעשייה 67גלעד הורן משרד הביטחון 68 ורד קריספין רמתי עיריית תל אביב־יפו 69הראל מאיר משרד האוצר 70דוד אלדר שמיר משרד ראש הממשלה 71ח"כ אלכס קושניר ישראל ביתנו 72רועי בבאי משרד ראש הממשלה 73ינון אלרועי משרד הכלכלה והתעשייה 74שירה לב עמי מערך הדיגיטל הלאומי החדש 31 נספח א סיכומי הדיונים של הצוות לקידום מדיניות תומכת חדשנות אקלימית — מפגש ראשון של צוות חדשנות אקלימית 28.2.2022 בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון הישראלי לחדשנות :עיקרי הדברים שהוצפו על ידי משתתפי צוות חדשנות אקלימית במהלך הדיון ?מדידה/אקרדיטציה — מהי חדשנות אקלימית? כיצד מודדים אפקטיביות .חשוב שהרגולטור ייקח אחריות על הנושא, שיהיה המבוגר האחראי ,סימולטור למדידת ההשפעה על האקלים — חשוב שיהיה מדד אחיד לכולם שיאפשר מדידה של כמות גזי החממה שכל טכנולוגיה יכולה להפחית ו/או פוטנציאל ההשפעה ו/או גודל השוק הצפוי ליהנות מחיסכון בפליטות הודות .לטכנולוגיה. גם לאנרגיות מתחדשות יש טביעת רגל פחמנית שיש למדוד אותה קביעת מנגנונים להכרה בהפחתת פליטות/אקרדיטציה — אי אפשר להשאיר זאת לגופים פרטיים. הרגולטור צריך לפתח כלים לקרדיטים, שיוכרו גם על ידי הגופים הבינ"ל. כשיש מי שקובע את הכללים/קרדיטים אפשר להציג זאת .ללקוחות. רצוי לאמץ כללים/מתודולוגיות מהגופים בעולם האפשרות לסחור/לקזז פליטות — קריטי מבחינה עסקית כדי לאפשר לסקטור הזה להיות שחקן ברמה הבינלאומית. המנגנון הפורמלי שיגובש ייתן תוקף .אמין/מוסמך לחברות נדרש מאגר רשמי (אולי ממשלתי?) של כל הפתרונות הטכנולוגיים שקיימים .— על מנת שהרגולטור יוכל לקדם את הטמעת הטכנולוגיות בארץ ובעולם בארץ כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל32 היעדר תמיכה ליישום פיילוטים ראשוניים בישראל בשלב שלאחר התמיכה המצוינת של רשות החדשנות, נדרש סיוע:הבעיה /בישראל. יש לזה תפקיד חשוב מאוד בעיניים של המשקיעים בביצוע פיילוטים לקוחות זרים — מתעניינים האם בשוק הבית שלך ביצעת הטמעה של .הטכנולוגיה. אם לא — זה מאד מקשה על החדירה לעיתים קרובות יזמים מקבלים סירוב מתוך חשש מהסיכון, טכנולוגיות חדשות שסיימו את שלב המו"פ והפיילוט צריכות לשכנע לקוחות להטמיע טכנולוגיה חדשה ולא מוכרת. יש סיכונים שונים כולל סיכון ביטוחי — על הרגולטור להתערב .ולתת לכך מענה יש לבנות תוכניות סיוע לחברות לבצע פיילוטים בארץ, זאת:פתרון מוצע ,בהתאם לאופי הטכנולוגיה, לטווח הזמנים ולהיקף ההשקעה הנדרשת. בפועל .הרגולטורים טרם הסדירו כללים לפיילוטים מוצע ללמוד כיצד בעולם מקדמים חדשנות אקלימית — נותנים מענקים .), ארצות הברית — קליפורניהUK ,ותמיכה (דוגמאות שכדאי ללמוד: ברלין בתנאי שמדובר בחברה צעירה. בארץ אין תמריץ$ מדובר בעשרות מיליוני ממשלתי לבצע פיילוטים ואקסלרטורים. בהיעדר תמיכה — היזמים עוזבים .לחו"ל קשיי גיוס הון .כיום המשקיע העיקרי בחדשנות אקלימית — המדינה עצמה קרנות הון סיכון לא מגיעות להשקיע בטכנולוגיות הישראליות. הן מבקשות החזר מהיר על ההשקעה כמקובל בהיי־טק (טווח קצר), בעוד תחום החדשנות האקלימית עובד עם החזר השקעה ארוך יותר. יש למצוא פתרון גישור לשנים הראשונות באמצעות תמיכה פילנתרופית וממשלתית ואז קרנות הון סיכון יוכלו — להיכנס לתחום בשלבים מאוחרים יותר. חסר ליווי בשלבי המימון הראשוניים בשנים הראשונות. מעט יזמים מצליחים להגיע לפרוטו־טייפ רק באמצעות .תמיכת רשות החדשנות (כמו20% במקום40% לתת תמיכה מוגדלת של ,המדינה יכולה לסייע בנושא בתוכנית הפחתת הפליטות), ואז הסיכון לקרנות הון סיכון פוחת וניתן להתגבר הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל33 על החסם שפרק הזמן להבשלת ההשקעה ממושך יותר בהשוואה לציפיות של קרנות הון סיכון. יש לשקול הטבות לקרנות בתחום כמו פטור ממס (בפולין עשו זאת) אולי במתכונת דומה לקרנות המעוף. אם ישראל לא תמשוך קרנות הון סיכון לתחום, נפספס את ההזדמנות כי הן משקיעות בעולם ובינתיים במדינות .אחרות מושכים אותן )עבודת הגופים הבודקים מטעם המדינה (המשרד להגנת הסביבה אין הבנה שכאשר מדובר בחדשנות אקלימית — כל פרויקט מחייב כתיבת .נדרשת גמישות מחשבתית. כיום אין את זה ,מתודולוגיית חישוב חדשה הגופים הבודקים מתנהלים כגילדה סגורה — היעדר גמישות, אם מביאים שיטות .חישוב חדשות/שונות — אין פתיחות מחשבתית, אין דיון, יש קיבעון .נדרש ביזור היכולת המקצועית לבחינת פרויקטים בכל הנוגע לחישובי פחמן .יש לפעול לשיפור והגמשת עבודת הגופים הבודקים מטעם המדינה :תמחור העלויות החיצוניות יגביר כדאיות להטמעת טכנולוגיות חדשות הטלת מס פחמן תשפר את הכדאיות הכלכלית עבור חברות להטמיע טכנולוגיות .חדשות קביעת מחיר החשמל בישראל צריכה להיעשות לפי המחיר האמיתי של האנרגיה — ישמש תמריץ לפיתוח טכנולוגיות חדשות ויעודד פרטים וחברות .להשקיע נכון במהלך הדיון התבקשו המשתתפים לכתוב בנקודות קצרות רעיונות שיסייעו .ביצירת חיבורים גלובליים להבאת משאבים, קשרים וידע לאקלים־טק בישראל .ראו להלן כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל34 מחזיקי עניין סיכום התובנות בחלוקה לפי קרנות הון סיכון •  מיתוג ישראל כמרכז של תעשיות אקלים •  תמיכה בהבאת קרנות אקלים מתמחות (כגון אנרגיה) לישראל •  פיתוח תחרויות לטכנולוגיה עבור קרנות זרות •  עידוד קרנות אקלים להשקיע בחממות •  פיתוח תמריצים לקרנות ישראליות להשקעות באקלים שוק ההון •  סבסוד הלוואות לחברות בתחום, במיוחד אחרי הוכחת יישומיות •  יצירת מסלולי השקעה ירוקים •  הגנה על משקיעים מוסדיים •  הכשרת היזמים בהצגת האימפקט האקלימי שלהם •  עידוד שותפויות מו"פ לנושא •  תמיכה בשילוב קרנות הפנסיה בהשקעות בחדשנות אקלימית לקוחות בישראל ובעולם בישראל •  הטבות מס ומענקים לחברות שמשקיעות בטכנולוגיות אקלים •  עידוד חברות ממשלתיות לצרוך טכנולוגיות חדשנות אקלימית •  הקמת מעבדת חדשנות של רשות החדשנות לבחינת טכנולוגיות •  קידום מנגנון של סחר בפליטות •  קידום תוכניות פיילוטים של רשות החדשנות המותאמות לתחום •  דרישה לדיווח השפעות אקלימיות של תאגידים בישראל •  שילוב תחום האקלים בתוכניות התמיכה הממשלתיות לתעשייה הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל35 תאגידים בחו"ל •  פנייה לשיווק ישיר של הפעילות בישראל מול תאגידים גלובליים (בדומה )לתחום הרכב •  עידוד תהליכי אתגר מול תאגידים בינ"ל •  מיתוג ישראל כמרכז של טכנולוגיות וארגון כנסים ארגונים ציבוריים בישראל •  קביעת שווקי אנרגיה מקומיים •  כימות כספי של ההשקעה בטכנולוגיה אקלימית, לחיסון המשק בעלויות עקיפות •  שקיפות מידע על השפעות אקלימיות בפעילות של חברות ממשלתיות •  דרישה מחברות ממשלתיות וארגונים ציבוריים לקביעת יעדים אקלימיים ותוכניות עבודה •  שילוב תחום האקלים בתוכניות התמיכה הממשלתיות לתעשייה בחו"ל •  הכשרת צוותי מערך החוץ של ישראל (משרד החוץ, הכלכלה והאוצר) בתחום האקלים על מנת שישווקו את התעשייה הישראלית •  חיבור לתוכניות האקלים של מדינות בעולם בנקים לפיתוח IFC •  קידום אג"ח ירוק עם •  שיווק, הסברה וחינוך התאגידים הישראלים לפעול בבנקים לפיתוח •  חיבור חברות בשלות עם יועצים שמתמחים בעבודה עימן •  ליווי של חברות ישראליות בפנייה בבקשות לבנקים לפיתוח •  מיקוד במסלולים אטרקטיביים בקידום תשתיות ירוקות כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל36 קרנות פילנתרופיות • קידום הפעילות מול הקרנות בהשקעות אימפקט על פני פילנתרופיה מסורתית • קביעת מסלולי פילנתרופיה בצד השקעות עסקיות, לעידוד הטמעה של טכנולוגיות אקלים • יצירת תוכנית עבודה מול הקרנות הפילנתרופיות הגלובליות ובניית מיזמים בהתאם למטרותיהן 37 צוות לקידום מדיניות תומכת חדשנות אקלימית 28.3.2022 ,מפגש בנושא קידום רגולציה שגיא דגן, סמנכ"ל צמיחה ומדיניות ברשות החדשנות הציג בפתיחת המפגש ) רגולטוריים בישראלSandbox( סקירה מקיפה בנושא סנד־בוקסים אני רוצה להציג דוגמה לסנדבוקס מוצלח שעשינו:יעל הרמן, משרד האנרגיה במשרד האנרגיה יחד עם רשות החשמל. מה שהיה טוב בתהליך — לכל רשות רגולטורית יש את העקרונות המנחים שלה ואם כל רשות היתה מייצרת מנגנון .) משלה, היה אפשר יכולים לתפור את זה הכי נכוןWaver( סנדבוקס או ווייבר בתחומה. כל גוף התבקשwavers לכל גוף יש את האפשרות הכי טובה להגדיר לתת טיעון ענייני ולא לקוני אם משהו לא עובר בעיניו. צריך לתת לכל רשות לנסח את מה שנכון בשבילה, מה שיהפוך אותה גם למעורבת יותר. בסנדבוקס בנושא האגרו־וולטאי ישבנו יחד כל הגורמים והקשבנו אחד לשני. קיבלנו הקצאת מכסה . מגה־וואט מרשות החשמל ויד חופשית לבצע את השיפוט המקצועי100 של .הרשות קבעה מחיר אחיד לכולם כדי לא לסבך את התהליך עם שיקולי מחיר כשקיבלנו הצעות מהיזמים, בחנו כל אחד מהפיילוטים יחד עם מחקר חקלאי מלווה וכך וידאנו שאין פה בקשה כוזבת שמסתתרת מאחורי גרין־וושינג. הסיבה המרכזית להצלחה לטעמי היא שילוב כמה שיותר בעלי עניין שמקשיבים אחד .לצרכיו של האחר ומקבלים כך החלטות באופן ענייני אני עוסק רבות בעולמות של משק האנרגיה ובעבודה מול:עמית מור, אקו אנרג'י רגולטורים בארץ ובעולם. רגולציה היא עניין של ניסוי וטעייה. יש המון חסמים בכל תחום שנוגעים בו, האקו־סיסטם שלנו בישראל הוא ניסוי וטעייה ובהרבה נושאים צריך לתת לשוק הפרטי לעשות את שלו בלי התערבות ממשלתית. זה .הדנא הישראלי והיתרון שלנו על פני האירופאים . ישראל מאוד טובה ביזמות אבל גרועה בהטמעת חדשנות:EY ,איתי ז'טלני רשות החדשנות לקחה על עצמה תפקיד של מתאם בין הרגולטורים השונים והרשות מדברת את שפת החדשנות בשם שאר הגורמים. שאלה לשגיא, אחרי כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל38 שעושים סנדבוקס — האם מישהו מודד את ההטמעה? האם מישהו פותח את ?השוק או שמצפים שהוא ייפתח לבד אני רוצה לשאול את שגיא על רגולציה:בת ציון גרסטמן, משרד האנרגיה למתקנים שלתחושתי היא מורכבת יותר בגלל יכולת השינוע המוגבלת. איך אנחנו יכולים להתאים את הסנדבוקס לתחום שיש בו לא מעט תשתיות כבדות .והוא לא מספיק גמיש? ברגע שהוקם המתקן כבר קשה להזיז אותו כשמדברים על רגולציה צריך להסתכל על סביבת:ורד קריספין, עיריית ת"א הניסוי. אני רוצה לדבר על העיר כסביבת ניסוי המרכזית לניסוי והטמעה של טכנולוגיות אקלים. כשמסתכלים על השדה העירוני אפשר ללמוד המון על הסרת רגולציה. היה עוזר לנו אם המדינה היתה מסתכלת על סביבת הניסוי הייחודית .שלנו ותסייע לנו להקל על ביצוע ניסויים. נשמח לשתף פעולה . אני רוצה להתייחס לנושא הבשר המתורבת:שלומית זוטא, האקדמית ת"א־יפו יזוז או שאפשר ללכתFDAאיפה הרגולציה עומדת בתחום והאם צריך לחכות שה־ ?למודל הסינגפורי שכבר נתן אישור אחד הדברים שאנחנו חווים הוא שינוי מאזן:לאו בקמן, המכון הישראלי לחדשנות הכוחות אצל הרגולטורים. כיזם, אין לי טעם להיכנס לשוק הישראלי אם אין לי אופק קדימה. לא מעט לקוחות שלנו צריכים לעבוד מול גופים רבים ואני מציע .fast check innovation לחשוב על אופציה של צריך לראות שהסנדבוקס לא מחליף את הרגולציה:שגיא דגן, רשות החדשנות — הקיימת. אחד האתגרים שלנו הוא לזהות מה אסטרטגיית היציאה של הסנדבוקס הארכה זמנית של ההנמכה הרגולטורית? סגירת הסנדבוקס בעקבות כישלון ?המיזם? סגירתו בעקבות הצלחת הפיילוט והשתלבות המוצר ברגולציה הקיימת שינוי הרגולציה בעקבות צבירת ידע לאורך התהליך? הרגולטור צריך לדעת בכניסה לארגז החול מה אסטרטגיית היציאה שלו ואילו נתונים ירצה לקבל כדי ,שיוכל לצבור ידע ולקבל החלטה. מצד החברה יש את השלב שאחרי הסנדבוקס נושא הרכש — כאשר חברה משקיעה בשיווק וציוד חלק מההשקעות שלה הן שפותח באיחודInnovation & Partnership מחקר ופיתוח. קיים מודל שנקרא האירופי. המודל הוא בין גוף ציבורי לפרטי, כאשר הממשלה מלווה כ"שותפה" את כל התהליך עד לשלב הרכש. הגוף הישראלי שמשתמש במודל הזה כיום בצורה הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל39 הנרחבת ביותר הוא משרד הביטחון. החיסרון בשיטה הזאת הוא שיש למשרד הביטחון אופציית יציאה מיידית בכל אחד משלבי התהליך, מה שעשוי להשאיר את היזם ללא אופציות להמשך. זה בעייתי לחברות שאומרות לנו שהן צריכות .לדעת שהדרך תהיה פתוחה גם בהמשך — כמובן שבכפוף לעמידה בשאר התנאים אם הן לא יקבלו את הוודאות הזאת הן לא יחכו. לגבי סינגפור, התובנה המרכזית .שלנו מהרגולציה שהם עשו עם בשר מתורבת היא שלא עשו שם משהו מיוחד הם פשוט היחידים שהתייחסו לזה ולכן עשו מזה המון רעש. בסוף כולם יתכנסו .FDAלהוראות של ה־ 441 אני רוצה להתייחס למסלול הרגולציה:מנשה זליכה, יועץ בתחום גזי חממה של משרד הכלכלה בשיתוף משרדי ממשלה נוספים. תהליך החדשנות שם מוגדר לסט מסוים של יכולות הגשה אבל אין דיאלוג. עוד לפני הדיאלוג לא ברור מתי יוצא הקול הקורא. הוא יוצא בתזמון קצר וללא התראה מה שלא מאפשר לחברות לגשת ולהתכונן לפרויקטים. אין תהליך מסודר של שאלות ותשובות ומבחינת הזמנים והגדרות עם דדליין לתשובות מהרגולטור ליזמים. זה מקשה על תהליכי חדשנות להגיע לשלב ההטמעה. את הכלי עצמו המדינה יצרה אבל תהליכי העבודה בתוכו הגשת מכרזים לא שקופים, לא פתוחים ולא מאפשרים דיאלוג בתואנה של חוק לפיו אין להעדיף הצעה אחת על פני השניה. מצד שני צריכה להיות אפשרות לאדפטציות ודיאלוג על מנת להנגיש חדשנות. אי אפשר להשוות תהליך של מעבר לנורות לד לבשר מתורבת, בשר מתורבת הוא תהליך מסובך הרבה יותר. הרגולטור לא נגיש ולא מאפשר חזרה. הרבה מהדחיות היו נפתרות בשיחת הבהרה. יש את .נושא הניסוח בתוך התוכניות שלפעמים בולם יוזמות השתתפתי בסנדבוקס בליטא אחרי שנכשלתי:Ignite the spark ,אשל ליפמן בהגעה לסנדבוקס מול חברת החשמל. באופן פשוט מילאתי טופס וירטואלי ותוך . וחצי חודשים כבר הייתי אחרי קבלת כל המידע וחתימת ההסכם3 זמן קצר של הפרויקט הסתיים בהצלחה אחרי חצי שנה בלבד. הקהילה שאני מוביל יצרה דוח (מדדי ביצוע מרכזיים) חסר פה ויכולKPIשדיבר על כך שבהמון חסמים, נושא ה־ לקדם תהליכים. ברגע שחברות יימדדו זה יעזור לשכפל הצלחות קיימות ויעזור שלה ולכן אנחנו לא יודעים מהKPIליזמים. רשות החדשנות לא מפרסמת את ה־ יעזור ליזמים וחברות למדודKPIהתקציב שכדאי לגשת איתו לפיילוט. שימוש ב־ .את עצמן ולצמוח 40 כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל צריך לראות שכל הרגולטורים נמצאים:ניר קנטור, התאחדות התעשיינים תחת אותה מעטפת ומסכימים על אותם פרויקטים, ובעיקר מדברים באותה שפה. בנוסף יש חשיבות רבה לשמוע את בעלי העניין מהשטח, לעשות היזון חוזר ולקיים דיאלוג עם הממשלה. הנקודה האחרונה היא חשיבות הוודאות הרגולטורית והצורך לוודא שיש עקביות ושרגולטור אחד לא סותר את הרגולציה .של גורם אחר אני מסכים עם מה שנאמר על האיכות הגבוהה שמקבלים:Tigi ,צביקה קליר יזמים בייצור הטכנולוגיה ופיילוטים. הקושי הגדול בעיני הוא המעבר מפיילוט מוצלח לחברה גלובלית גדולה. מעבר לאקלים מטרתנו לעזור לתעשיית הקלינטק הישראלית להיות ההייטק הבא. צריך לעודד התקנת מערכות פה בישראל. הרבה פעמים המחסום הוא לא רגולציה אלא שוק קטן שעזרה קטנה מהממשלה תוכל לסייע לחברה להתבסס. בתוכנית להפחתת פליטות יש התייחסות לטכנולוגיה ישראלית חדשנית, כאשר בעבר רשות החדשנות היתה הגורם שהגדיר מהי אחוז תמיכה. אמורה לצאת תוכנית חדשה שבה רשות40 ואפשר היה לקבל החדשנות לא תהיה מעורבת והחשש הוא שתפחת כמות התמיכה שהמדינה נותנת. זה עלול לפגוע בטכנולוגיה הישראלית ואני מקווה שרשות החדשנות .תוכל להמשיך לתמוך בפרויקטים ישראליים בנוגע לנושא ההיזון החוזר — אני יכול להעיד על פרויקט שקיבלנו עליו:מנשה תשובה רק אחרי שנה וחודשיים. קבועי הזמן לא הגיוניים מבחינה עסקית. הכלי הוא מצוין אבל היישום צריך להשתנות. צריך לשנות את הקול קורא כך שיהיה .שיח מתמשך לאורך התהליך, קבלת פידבקים ובחינה של נקודות מחלוקת .הכלים קיימים אבל בצורה שבה משתמשים בהם יש המון מה לשפר יש אצלנו יוזמה שמתנהלת עם משרדי:מירב אנקורי, התאחדות התעשיינים הממשלה לליווי פרטני רגולטורי ליזמים שנתקלו במכשולים רגולטוריים ובירוקרטיים. אנחנו יושבים עם חברות ומלווים אותן לאורך התהליך ואתם .מוזמנים לפנות אלינו התייחסות לפרסום היקפי המענקים — נושא הכסף לא צריך להטריד את:שגיא היזמים בכל הנוגע לבקשות מרשות החדשנות. מבחינת היזם — יש לנו את הכסף כסף שיגישוX שהוא מחפש ושלא ייעצר בגלל החשש הזה, אם הבקשה היא על ), השוק של החברות הוא לא רק בישראל. נקודתscale( עליה. לנושא הסקייל המוצא שלנו היא שהעסק צריך להצליח גם בעולם. מה יגרום לחברה טכנולוגית להיכנס לשוק הישראלי? בעולמות של אנרגיה הסקייל נעשה על בסיס רגולציה .כלכלית. אי אפשר לסבסד ולממן לנצח חברות שאין להן כדאיות כלכלית בעקבות המלחמה מחירי הסחורות יעלו בעשרות או מאות אחוזים. מה:עמית שאמרת מדגים את הפער בין השטח לרגולטור וזאת דוגמה לכך שהרגולטור .צריך להתאים את עצמו תוך כדי תנועה למציאות בשטח , עם אפס פליטות2050 אני מסתכל לטווח ארוך — אנחנו צריכים להגיע ל־:שגיא 2030 להיות כבר על הסוס, ו־2030 לעבוד פול־גז, מה שאומר שב־2040כלומר ב־ לעשות2030כידוע זה כבר מחר בבוקר... מוצרים שהיום בניסוי ופיתוח יתחילו ב־ נוכל להחליף את התשתיות2050 יהיו בסקייל מלא ובתקווה שעד2040סקייל, ב־ הקיימות. המלחמה תסתיים בסופו של יום ובטווח הארוך מחירי האנרגיה יחזרו לרדת. בנק ישראל מוביל במדינה את החשיבה לטווח ארוך בנושא הזה באמצעות .מבט על כלכלי 41קידום מדיניות תומכת חדשנות אקלימית צוות לקידום מדיניות תומכת חדשנות אקלימית בנושא הרחבת הביקוש לחדשנות3 מפגש מספר ,אקלימית בקרב הגופים הרלוונטיים בארץ 28.4.2022 במפגש היום נדבר על:ד"ר יונתן מנוחין, מוביל הצוות, המכון הישראלי לחדשנות ביקוש והרחבת הביקוש לטכנולוגיה חדשנית בתחום האקלים. הדיון על הרחבת רמות: אחת, העברת ידע מדויקת3הביקוש לטכנולוגיה חדשנית מתחלק ל־ על הצרכים ודרכי הפעולה בין החברות המבוססות לבין היזמים כדי שיפתחו מוצרים מתאימים. השלב השני, בניית מודל הכנסות ראשון לטכנולוגיות שיש בהן צורך מאחר והמון פעמים סטרטאפים נופלים ב"עמק המוות", בתקופה הראשונית עד שיש משקיע גדול או הכנסות גדולות. השלב השלישי הוא ניסיון שיווקי ראשון. הרבה פעמים שומעים יזמים שמספרים על לקוחות פוטנציאלים אלאscaleמחו"ל ששואלים אם המוצר נוסה בישראל. הדיון כאן הוא לא על ה־ ...עד התחלת הדרך, על הרחבת הביקוש לחדשנות כשאנחנו מסתכלים על הקווים הממשלתיים שרלוונטיים בקידום ביקוש, מדובר רמות. מיסוי — לדוגמה מס פחמן, תקינה — שזאת נקודת הפתיחה, וחינוך3ב־ שוק. שלושת הדברים האלה הם ברמות שונות של פעילות, אלו ממדים שונים .שאנחנו צריכים להתחשב בהם כאשר אנחנו רוצים לפתח את הביקוש מציג אורח: יובל לסטר, סמנכ"ל בכיר תכנון מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה — אני אדבר על איך בממשלה אנחנו תופסים יובל לסטר, המשרד להגנת הסביבה את התפקיד שלנו בהרחבה של היצע והביקוש ובעיקר איך אנחנו מתערבים כדי לתקן את כשל השוק. כשאנחנו מתסכלים על צד הביקוש, האתגר המרכזי שלנו הוא לסדר את השוק הישראלי ולהפוך אותו לשוק משוכלל שיפנים את העלויות החיצוניות של פליטת גזי החממה. מאחר ויש כשל שוק ואין היום מחיר לפליטה של גזי חממה, אין תמריץ כלכלי מספיק משמעותי ליזמים, למשקיעים ולשחקנים אחרים בעולם החדשנות להיכנס לעולם הזה, להשקיע ולפתח כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל42 43קידום מדיניות תומכת חדשנות אקלימית טכנולוגיות כדי להתמודד עם אתגר משבר האקלים. התפקיד המרכזי שלנו הוא .לתקן את כשלי השוק ואנחנו עושים את זה בשלושה וקטורים מרכזיים .. תמחור פחמן — כשל השוק המרכזי הוא לשים תג מחיר על פליטת הפחמן1 ביצענו עבודה להערכת נזק פליטת טון פחמן והעלות שהגענו אליה היא מעל שח לפליטת טון פחמן. אנחנו מאמינים שהכלי הזה לא רק שיוביל להפחתה170 מהירה של פליטות אלא יביא לעליה בביקוש לטכנולוגיות. מחירי הפחמן יורו לטון מה שמניע שוק משמעותי של100 ל80 במדינות אירופה נעים בין .טכנולוגיות להפחתת פליטות גזי חממה וכך אנחנו רוצים שיהיה גם בישראל . רגולציה — ככל שנגדיר רמות פליטה נוקשות יותר הדבר יכול לייצר תעשיה2 Best( BAT של טכנולוגיות להפחתת פליטות. החובה לשימוש בטכנולוגיית ) הוא כלי נוסף שמסייע בקידום חדשנות טכנולוגיתAvailable Technology סביבתית. יש גם רגולציה שמונעת מהזיהום לקרות מלכתחילה — לדוגמה החיוב בתקן בנייה ירוקה שהעברנו בחודשים האחרונים. התקן החדש מייצר שוק שלם של מוצרי בנייה שמיוצרים בטכנולוגיות חדשניות והרבה טכנולוגיות נוספות יכולות להיגזר מהסטנדרט שהצבנו. דוגמה לרגולציה נוספת שמסייעת להפנמת עלויות חיצוניות היא שימוש במיסים, כפי שנעשה במס החד"פ, שבעקבותיו .מתחילות להיווצר טכנולוגיות חדשניות לצמצום הנזק שבשימוש בכלי חד"פ לסיכום הרכיב הזה — שימוש ואימוץ סטנדרטים סביבתיים מתקדמים על מנת .לעודד את הביקוש לחדשנות . קיימות בפיננסים — תפקידנו לוודא שסקטור המשקיעים ידע לאן הולכים3 כספי ההשקעות שלו באמצעות רגולציה בעולמות הפיננסים. לקדם התחייבות להשקעות מוטות אקלים, מה שיטה ביקוש לטכנולוגיות סביבתיות. כיום אנחנו כבר מקיימים פעילות מול שלוש הרגולטורים הפיננסיים בנושאי גילוי ושיתוף ידע לצורך גיבוש צעדים על ידי הגופים המפקחים. כלי נוסף שאנחנו עובדים עליו הוא יצירת טקסונומיה ישראלית להשקעות ירוקות. מדובר בכלי שמגדיר מהי השקעה ירוקה ומה אינה. אנחנו מקווים שההגדרות יפנו את המשקיעים .לאותן טכנולוגיות מתקדמות שיכולות לסייע ביעדי ההפחתה השאפתניים לסיכום: מטרתנו היא תיקון כשלי שוק והפנמת עלויות חיצוניות של פליטות גזי .חממה על מנת לייצר ביקוש למוצרים שמתמודדים עם משבר האקלים כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל44 אתייחס למנגנון מס פחמן — מטריד אותנו:ניר קנטור, התאחדות התעשיינים .נושא זליגת הפחמן למדינות שבהן אין מס, מה שיביא לסגירת מפעלים בארץ גם בנושא היעדר חלופות למנותקים מתשתיות חליפיות למזוט, המדינה צריכה .לתמרץ חברות עם טכנולוגיות חליפיות למזוט ולסייע לתעשייה להתחבר אליהם לעסקים ושהממשלה תדברOne Stop Shop חסמים בירוקרטיים — צריכים בקול אחד להסרת חסמים עבור תעשיה ירוקה. לגבי תקן בנייה ירוקה — מאמינים בתקן למוצרים ירוקים. האם המשרד להגנת הסביבה יצטרף חזרה למינהלת תו ?יורק לקידום תקן כזה בימים הקרובים נגייס במשרד תקן לראש אגף בנייה ירוקה ותקינה וניכנס:יובל .חזק לנושא התקינה הירוקה כמנוע ליצירת ביקוש אחד הדברים שאנחנו רואים בעבודה שלנו בחו"ל:clariter ,עדי סלע ימיני הוא שוק הפחמן הוולונטרי שצומח שם. לקראת יישום מס פחמן בישראל, מה הממשלה מתכוונת לעשות כעידוד ליצירת שוק פחמן וולונטרי שיתרום לקיבוע ?פחמן בישראל? איפה אנחנו רואים את הגזר והתמריצים ולא רק את המקל איך יכול להיות שיש בישראל תקינה:Fidelity Energy Consulting ,אירית פידל )4 (בלי זה לא ניתן לקבל טופס70שמחייבת התקנת דוד שמש החל משנות ה־ והיא לא חלה על התעשייה כחובה? אם תהיה תקינה מחייבת לשוק הציבורי והתעשייתי להתייחס לשמש כמקור האנרגיה העיקרי חלק גדול מהפליטות .יימנע איך אפשר לרתום את כספי המגזר העסקי:שלי דביר, נשיאות המגזר העסקי ולהכפיל את כספי התמיכות הממשלתיות? איך אפשר לתמרץ את המגזר העסקי להפנות משאבים לחדשנות ישראלית תומכת סביבה? א. שהתעשייה הישראלית 'תהווה בטא סייט לחדשנות ישראלית. ב. כסף שהוא איננו פילנטרופי בתור מאצ לכסף ממשלתי. מציעה למצוא כלי מלמעלה שיכול לעודד את המגזר העסקי לעודד הזרמת כסף לשוק הזה. אג"ח סביבתי אולי? קוראת לקידום מנגנון סחר .)בפליטות בשת"פ בין המגזר העסקי לממשלה (כמו בדרום אפריקה מציע שהתמיכה שהמדינה תיתן למפעלים שלא יכולים:Tigi ,צביקה קליר לעבור לתחליף מזוט תהיה בדמות חיבור עם טכנולוגיות מתקדמות קיימות הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל45 — תומך בתעשייה הישראלית החדשניתWin-Win בשוק הישראלי. זה מצב של .ומזרים אליה כספים אם מקימים זירת סחר פחמן מקומית — כדאי שתפעל בהתאם:Terra ,נחי ברוט לסטנדרטים בינלאומיים (תוך ולידציה של מכון מחקר מקומי) ותתקשר עם הזירות בחו"ל. בנוסף, יש לשקול למסות את הפחמן לפי טביעת רגל פחמנית ולא לפי צריכת דלקים. ככה מקבלים הסתכלות מלאה על הפחמן הנפלט .לאטמוספרה . אם הוחלט שיש דלקים שאנחנו1 : כמה נקודות:אבי ברנמילר, ברנמילר אנרג'י רוצים להשתמש בהם כתחליף למזוט, גז או סולארי, המדינה צריכה לאפשר . חשוב שיהיה2 .לתעשיין להשתמש בדלקים ובטכנולוגיות האלה בצורה אמינה מימון לשלב "עמק המוות" בתמיכת הממשלה עד להבשלת המוצר ליציאה ,. צריך בהירות בנושא מס הפחמן. השוק צריך ודאות שזה יקרה ומתי3 .לשוק ואז התעשייה המקומית תשתמש בטכנולוגיות חדשניות כי היא תדע שיש החזר להשקעה. יש חשיבות לפיילוטים מקומיים — מה שלא עובד בארץ קשה להציג .בחו"ל . צריך לשים דגש על ניהול הביקושים בשוק החשמל:ירון בן נון, נוסטרומו שרשרת הייצור יכולה להשתנות אם הלקוח יכול לנהל את הביקושים מלמטה למעלה. רשות החשמל עדיין לא מקבלת ומתעדפת את הטכנולוגיה שאנחנו וחברות אחרות מציעות בתחום ניהול הביקושים מכיוון הצרכן. העולם כבר התגייס לרכישת מערכות אגירה עם ניהול ביקושים, ישראל הצטרפה לזה רק לאחרונה, אבל רשות החשמל עדיין לא שם. אף אחד לא מתקצב ומתמחר את .השווי האמיתי לרשת החשמל מה המכניזם של הסטת ההשקעות על:פרופ' שלומית זוטא, האקדמית ת"א־יפו ידי חברות לאפיקים ירוקים? כחברה בוועדות השקעות של גופים אני תוהה מה ?2050 הכלים לביצוע מהלך כזה? למה זה לוקח עד לגבי קיימות בפיננסים, הכוונה היא לייצר מסלול מחייב למעבר:יובל להשקעות שמותאמות ליעדי האקלים של האיחוד האירופי. מדובר בתהליך . מתחילים2050 הדרגתי ופורטפוליו לא משתנה ביום אחד ולכן נותנים זמן עד בטקסונומיה של ההשקעות, עוברים לחובות גילוי — אלה נותנים את הסיגנל לשוק ולאחר מכן המטרה שלנו תהיה לעבור למסלולים מחייבים. מסכים עם כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל46 הדברים של אבי ועם הגישה שלו בנוגע לחשש מזליגת הפחמן. אהבתי את רעיון השימוש בתמיכות המדינה בעסקים באמצעות הפניה לטכנולוגיות ישראליות קיימות. לגבי חיוב תקנות תרמו־סולריות במגזר הציבורי והתעשייתי, אנחנו .מקדמים במשרד תקנות לפנלים סולריים על מבנים חדשים האם יהיה קישור לתמחור האירופי ומה:מנשה זליכה, יועץ בתחום גזי חממה יהיה מעכשיו? לגבי טרמינולוגיה הקשורה לרשת החשמל — לא הייתי קורא לזה פנלים סולריים אלא פתרונות סולריים כדי לא לצמצם את טווח הפתרונות הקיימים. לגבי זירת סחר פחמן — אפשר לעשות מנגנון סחר מקומי עם קשר בעלות הליתיום אתגר400% לזירות בחו"ל. בנוגע לאגירה — יחד עם עליה של האגירה הופך להיות קשה יותר. מדינת ישראל שנסמכת על סולרי נמצאת במצב מתחדשות כולל סוללות. עלויות נוספות והגעה40%קשה אך אפשרי להגיע ל־ יחייב שימוש בטכנולוגיות חדשות שלא בנמצא כעת. המשרד חייב100%-80%ל־ יחד עם משרדים אחרים לפתח יכולת בדיקת פחמן שלא תחת קבלני משנה . לעסקיםOne Stop Shop אלא ידע גנרי פנימי — דבר שלא בנמצא כיום. חייבים — לא ברור איךBAT הממשלה צריכה לספק מתווים באשר לאיך להגיע ולהיות מגיעים לשם, וחייבים לשתף בגיבוש מתווה פחמן גם גורמים פרטיים מקצועיים .ולא רק ממשלה ויועציה/מקורבים יש הרבה יותר חדשנות ישראלית בחום ופתרונות אחרים שאינם פנלים:צביקה שמיוצרים בסין נדרשת הסתכלות הוליסטית — אי אפשר להסתכל רק:לירן דור, בוסון אנרגיה על סולרי אלא גם על תחומים אחרים כמו לדוגמה שוק הפסולת. אפשר להפוך את המטרד למשאב ופתרונות כאלה יכולים לסייע גם כמקור אנרגיה לתחום התחבורה. שוק הפסולת — אפשר להתחיל את ייצור האנרגיה מלמטה למעלה כדי לחסוך את נושא הלוגיסטיקה. חבל לי שהפרויקטים שלנו קורים באירופה ולא בארץ. סוגיית זליגת פחמן אכן מהותית עבור התעשייה המקומית ולכן .חייבת לקבל ביטוי בכל מתווה תמחור פחמן שייקבע יש המון טכנולוגיות חדשניות בשוק הפסולת שאפשר להטמיע בשוק:עדי הישראלי, אך אין לזה כאן פיתוח. הבעיות: אין אכיפה והולכים לפי היררכיית הפסולת בניהול הטיפול פסולת. ישראל צריכה לעודד צריכה של מוצרים .ממוחזרים. נשמח לסייע בידע לגבי שימוש בחומרים ממוחזרים הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל47 החשש מזליגת פחמן ממשי. אנחנו לא מאמינים ביכולת היישום של:ניר הממשלה — הדוגמה היא המקרה של הגז. למרות הבטחות עדיין לא התקבלו מענקים ותמריצים שהובטחו מהממשלה לטובת התייעלות אנרגטית. כשנראה .יישום יהיה לנו קל יותר לקבל את המיסוי התכוונת לכאלהESG לגבי המשקיעים המוסדיים — האם בהשקעות:שלומית ?שנעשות אחרי הטקסונומיה או השקעות בסטארטאפים אין כיום תוכנית לעידוד אגירה בישראל. כיום יש תוכנית של צימוד של שדות:ירון סולאריים לסוללות אגירה לטובת ייצוב הרשת. הבעיה — הצמידות הגאוגרפית היא תנאי. רשות החשמל צריכה לומר: ניתן לעשות מניה מסונכרנת בין לקוח .אגירה לבין יצרן סולרי, לכל אחד מהם יש מונה ובכך נפתח שוק חדש של אגירה יש לאפשר הסכם קניה ומכירה של חשמל בין שני גופים שאין ביניהם צימוד .גאוגרפי. רשת החשמל צריכה להיות כה שיותר מגוונת, עם מגוון טכנולוגיות כיום רשת החשמל חסרה נתונים, מה שמקשה על ניתוח בזמן אמת ומתן תגובה ?למצבי קיצון. האם במכרזים מישהו מתעדף טכנולוגיה שלא מזיקה לקרקע התוכנית של המדינה לבנות תחנות גז נוספות לא מסתדרת עם העלויות הנלוות וההשלכות הצפויות. אם מפריטים את שוק החשמל צריך לתת משקל גדול יותר לאגירת אנרגיה, שיכולה להוכיח את עצמה ברוב ימות השנה. גז נותן מענה נקודתי למצבי קיצון אבל יש פתרונות שיתנו מענה מאוזן הרבה יותר טוב .ויאפשרו שליטה מרבית בניהול צריכת וייצור החשמל אפשר להשתמש בשמש הן לצורך חימום והן לצורך חשמל. על מנת:אירית שתעשייה תוכל למקסם את השטח שבידיה לטובת שימוש באנרגיית השמש בצורה האידיאלית היא צריכה לקבל נתונים על איזו טכנולוגיה מתאימה לה. ואז מפעל שצריך את אנרגיית השמש על מנת לחמם ופחות על מנת לייצר חשמל ידע איזה טכנולוגיה להציב על הגג. יש לתעדף תקינה שנותנת תיעדוף לשמש כמקור .לחימום מים/ייצור חשמל ואת השאר להשלים ממקורות אחרים לגבי שוק הפסולת — בהחלט צריך להתמודד עם התחום הזה כשמדברים:יובל על מעבר לאיפוס פליטות. אנחנו מקדמים כיום תקנות מחייבות לטיפול בפסולת המדינה2030 אורגנית — מה שמקדם את הביקוש בתחום. לפי היעדים עד שנת תטפל בכל הפסולת האורגנית. מיסוי פחמן — בשום מקום בעולם לא חיכו ליישום .מלא לפני המיסוי ואם נחכה עד שהכל יסתדר לא נצליח לעולם לעמוד ביעדים כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל48 לסיכום הצעדים שלנו להגברת הביקוש: שימוש בכלים כלכליים לתיקון כשל השוק, שימוש בסטנדרטים של רגולציה ואינפורמציה, השקעות אחראיות והסטה של השקעות, בחינה כיצד המגזר הממשלתי יכול לרכוש טכנולוגיות .ישראליות תומכות אקלים . מס פחמן — המשרד תומך במתווה הקיים:ד"ר גדעון פרידמן, משרד האנרגיה נצטרך לדאוג לתעשיינים שאינם יכולים להתחבר לתשתית הקיימת ואני תומך — בפיצוי בכיוון שדוחף לאנרגיה נקיה ולא לפתרונות כמו סולר. לעניין האגירה הפתרון שירון הציע מוצלח וברור שלפתרונות אגירה יש יתרון עצום ועדיין כנראה זה לא כלכלי במחירי האגירה הנוכחי אבל אנחנו מתקדמים לכיוון הזה. אנחנו בדרך למנגנונים שיתמרצו אגירה וברשות החשמל קיימת מחשבה לתמחר תעריפים שונים בהתאם לפתרונות הקיימים. בעניין חימום מים סולארי — זה קשה ועד היום . מוכיחה שיש מקרים שזה עובדTigi היה לעיתים לא כלכלי. אם כי חברת האם לדעתך:דפנה אבירם־ניצן, מובילת הצוות, המכון הישראלי לדמוקרטיה ?מיסוי הפחמן יגביר את הכדאיות הכלכלית באגירה ברגע שהמס ייכנס יהיה קל יותר לעדכן אותו תוך זמן מה ואז המהלך:גדעון יהפוך להיות גיים צ'יינג'ר. מס הפחמן באמת יעזור. מהלך שינוי התעו"ז שמבוצע .כרגע יסייע להסדרת תחום האגירה הדבר הפשוט ביותר שהממשלה יכולה לעשות כרגע הוא לתת תאריכים:מנשה לקולות קוראים על מנת שיהיה לנו סדר עבודה ברור וסדור, בדגש על קולות יוצאים חודש441 , שאין להם תאריך מוגדר. כיום קולות קוראים של441 קוראים לפני וזה לא מספיק זמן ליזמים להתארגן. כמו במכרזי חלוץ שם יודעים מראש מתי יוצאים הקולות קוראים וניתן להיערך לכך מראש. בנוסף, צריך שיהיה מטעם הממשלה איש מקצוע מבפנים (לא רק ייעוץ חיצוני), שמבין את המתודולוגיות .ויכול לסייע בהכנת הקולות הקוראים הדיונים האלה חשובים ומציפים את הזווית של היזמים בשטח. נתרגם:דפנה אותם לסט חסמים והמלצות להסרתם, אשר יוצגו לכם לפני הכנס ויוצגו גם לצוות מנכ"ל משרד רוה"מ, בשאיפה שהתובנות שמוצפות פה יתורגמו לצעדים .בשטח שיקלו על היזמים. תודה לכולכם על ההשתתפות בדיונים הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל49 צוות לקידום מדיניות תומכת חדשנות אקלימית בנושא הצגת מתווה למדיניות4 מפגש מספר ,ממשלתית לקידום חדשנות אקלימית 23.5.2022 מצגת חסמים ופתרונות — הוצגה על ידי דפנה אבירם־ניצן בפתח הדיון הציגה דפנה מצגת שריכזה את כלל החסמים והפתרונות שהציפו יזמי האקלים במהלך דיוני הצוות. חברי הצוות הוזמנו להעיר ולהאיר, כדי .להבטיח שעמדותיהם מיוצגות בצורה מדויקת ושאין סוגיות מהותיות שנשמטו מצגת יצירת אקוסיסטם תומך חדשנות אקלימית — הוצגה על ידי ד"ר יונתן מנוחין על בסיס התובנות שהציפו חברי הצוות, הציג יונתן את התוכנית הסדורה שהכין .המכון הישראלי לחדשנות, ליצירת אקוסיסטם תומך חדשנות :דיון פתוח :ניר קנטור, התאחדות התעשיינים ,) יש לתת ביטוי יותר חד וחזק לחסם הרגולטורי, לחוסר התיאום הבינמשרדי1( להסדרה הנדרשת בין משרדים באמצעות שת"פ ביניהם. זה חסם יותר משמעותי מהתקציבים וכלי הסיוע. רצוי שכל פעילות התיאום וההסדרה תרוכז תחת .משרד רה"מ ) מס פחמן — נדרש מנגנון פיצוי על הפגיעה בכושר התחרות, זאת עד שיהיה2( .מס גבולות , נדרש סיוע שלBAT חשובה ביותר — לא קל להיות מוגדר כ־BAT ) הנקודה של3( .משרד החוץ והגנה"ס כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל50 ) שימוש במשאבים — יש למצוא מנופים למימון. קרן שמירת הנקיון מתאימה4( .יותר לעולם הפסולת מאשר קרן העושר .) מסכים שיש ללמוד מסיפורי הצלחה ולהעתיק מודלים מוצלחים מחו"ל5( כל ההמלצות מבורכות, מאחר ומדובר :בת ציון גרסטמן, משרד האנרגיה בטכנולוגיות חדשות יש חשיבות שמשרד רה"מ ירכז ויתכלל, אבל יש לרכז .את היכולות היכן שיש סמכות. ברשות הרגולציה החדשה אין מספיק הכשרה חסרה השפה של רגולציה מאפשרת שמקדמת חדשנות — היא לא קיימת מספיק בשטח ונדרשת לכך הכשרה. באנגליה ובריטניה יש קרן לחדשנות של רגולטורים שרוצים להציע רגולציות חדשות. יש לבחון גם את החסמים עימם ?מתמודדים הרגולטורים. בהיעדר משאבים וכלים — כיצד יצליח חשוב שיהיו לגוף המתכלל גם סמכויות. נדרש מנגנון של תיאום:ICL ,נמרוד לוי ותכלול העבודה המשותפת יש חשיבות רבה לוודאות:דפנה אבירם־ניצן, המכון הישראלי לדמוקרטיה .רגולטורית ולתיאום בין הרגולטורים. אם זה יוסדר הכסף כבר יגיע מהמשקיעים .חשוב שגם במסמך המתכלל של ד"ר יונתן מנוחין תופיע ההמלצה לגוף מתכלל גוף אחד שמתכלל מטעם הממשלה:ד"ר יונתן מנוחין, המכון הישראלי לחדשנות יכול לייצר חוסר שיתוף פעולה מצד משרדי ממשלה אחרים ולכן צריך לבנות .מנגנון של תיאום תכלול ועבודה משותפת מאשר גוף חזק וריכוזי . אם יש לו סמכויות אתה נותן לו בשר:נמרוד נושא החדשנות האלקימית נמצא באחריות כמה משרדים ואני חושש:יונתן .שלא יעזור לרכז את זה במשרד אחד הגוף צריך להיות מתכלל, מתאם, מגשר על מחלוקות ולא לקחת:דפנה סמכויות מאף משרד. הגוף הזה לא יכול להיות במקום לדוגמה המשרד להגנת הסביבה ששם אנשי המקצוע שמבינים בתחום אבל יכול להיכנס במקום שבו צריך תיאום בין רגולציות סותרות, כשצריך שיתוף פעולה. צריך גורם מתכלל ."שיכול להיות "אבא הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל51 זה לא מחליף את המשרדים. מישהו צריך להכריע במצב שבו אין:ניר קנטור הכרעה כדי שהיזם לא ילך הביתה חסר מענה. ללא ודאות רגולטורית אין .משמעות למימון. ללא ודאות אין ליזם לאן להתקדם אני לא חושב שמשרד רוה"מ צריך להחליט:אבי ברנמילר, ברנמילר אנרג'י במקום משרד מקצועי אלא לסייע לו לקבל החלטה. אי קבלת החלטה גרועה .יותר מתשובה שלילית. צריך משרד שיגרום למשרדים לקבל החלטות . שינויים לא קורים אם אין מישהו שרואה את התמונה הכללית:יונתן .אם תהיה ודאות רגולטורית ותיאום בין משרדי, משקיעים ידעו להגיע :דפנה חסרה תובנה מרכזית של לוחות זמנים:מנשה זליכה, יועץ בתחום גזי חממה ברורים גם לגבי פרסומים ופעולות וגם לגבי תגובות הממשלה. זה גורם למסמוס .היכולת לקידום פרויקטים במצגת הראשונה שהציגה דפנה, בהצעה להטמיע:Clariter ,עדי סלע ימיני כלכלה מעגלית בעולם הפסולת, חשוב לציין שהמטרה היא לעודד סגירת מעגלים מוצרים כעדיפות ראשונה לפני שימוש לאנרגיה/הטמנה. כלומר, לוודא ויצירת כי היררכיית הפסולת הברורה (שמופיעה באסטרטגיה הממשלתית) תיושם ותתומרץ בשוק. מאחר ועולם המיחזור המכני והכימי הן הדרכים העיקריות לייצר מוצרים, את הדוגמה הייתי מתאימה גם כן להעדפה הזו — עידוד אקטיבי של מיחזור מכני/כימי ורק אז לאפשר השבה לאנרגיה והטמנה. בנוסף, נגעתם בנושא הכלכלה המעגלית. צריך לראות איך לא רק לוקחים אסטרטגיה של טיפול בפסולת אלא איך מצמידים למציאות, איך שרשרת האספקה בישראל היא שקודם כל ממחזרים, אחר כך השבה לאנרגיה ורק אז הטמנה. בתיאוריה זה נשמע נהדר אבל בשטח זה מורכב יותר. אני ממליצה שכשנותנים דוגמאות, לתת .כאלה שתומכות בכלכלה מעגלית והשבה של מוצרים לסגירת מעגל ? היום אין מי שמפקח:דפנה יש דיבור תיאורטי ותמריצים למתקני מיון. צריך לוודא עידוד של מתקני:עדי .מיחזור לפני שקופצים לפתרונות נוספים כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל52 בהמשך לבת ציון, התחושה מצידנו שיש הקשבה אבל:אסתי דואק, נוסטרומו היינו שמחים לקבל פידבק מהרגולטור מה חסר לו בשיח מולו. אם היינו מקבלים .יותר הכוונה היינו מביאים לקידום של דברים לגבי גוף מתכלל — חשוב שיהיה עם הרבה:אופיר בן נון שטיינברג, נוסטרומו .סמכויות. רוצים לעזור לנו אבל אנחנו נופלים בין הכיסאות בין המשרדים לגבי תמיכה של הממשלה — תסתכלו מה קורה באירופה ובקליפורניה, רמת ההלוואות והמענקים לטכנולוגיות פורצות דרך שם לא דומה למה שקורה בארץ. אם אנחנו סטארטאפ ניישן אנחנו צריכים להוביל בזה. נשמח להרחיב על סוגי הלוואות ומענקים. לדוגמה לבניינים פדרליים בארצות הברית אתה יכול , שנה כמעט בלי ריבית. אנחנו לא מבקשים שיתנו לנו כסף20לקבל הלוואה ל־ יש דרכים לתת הלוואות בצורה חכמה, שיחזרו בסוף למשלמי המיסים אבל גם .יסייעו בפתרון משבר האקלים אנחנו שומעים את הקולות מהשטח ולא יכולים להתעלם מזה שאלו:דפנה הדברים שתוקעים אותם. צריך לבנות את הפתרונות באמצעות הסרת חסמים .ובד בבד יצירת אקוסיסטם תומך חדשנות אקלימית בנוגע לחשיבות האמיתית שיש ביצוא המוצרים צריך לזכור שעניי עירך:אופיר קודמים. יש פתרונות ואם יתנו לנו את הכלים, הם יכולים להביא אותנו קרוב יותר ליעדים שהתחייבנו אליהם. אנחנו מתקבלים בזרי דפנה במדינות אחרות — פטור ממכרזPOC אבל צריכים את הסיוע פה אצלנו בארץ. זה אומר למשל על פיילוטים ברגע שטכנולוגיה מוכחת, זה אלמנט חשוב מאוד על מנת שנוכל להביא את הפתרונות פה אצלנו ולא לרעות בשדות זרים. כאשר אין לנו ברירה .והתוכניות העסקיות שלנו נתמכות רק בשדות זרים אז אנחנו לצערי רק שם הנושא של פטור ממכרז על פיילוט חוזר בכל אחד מהתחומים שאנחנו סוקרים במסגרת קהילות החדשנות שלנו. המשמעות של זה היא שאין תמריץ לשבת ולהשקיע. מינהל הרכש הממשלתי טוען שהוא מצא פתרון אבל לא למדתי את .זה לעומק, אשב איתם בימים הקרובים ואלמד את הנושא 53 נספח ב תוכנית ההלוואה של ממשלת ארצות הברית1לטכנולוגיות אנרגיה חדשניות ) במחלקתLoan Programs Offices — LPO( המשרד לתוכניות הלוואה האנרגיה האמריקאית אמון על מתן הלוואות וערבויות עבור יזמים בתחום חדשנות האקלים. סיוע זה נועד להסיר חסם מרכזי העומד לפני טכנולוגיות אנרגיה חדשניות — קושי בגיוס מימון פרטי בשלבים הראשונים של הפריׂשה המסחרית של הטכנולוגיה, הנובע מהיעדר נכונות מצד משקיעים פרטיים לקבל על עצמם את הסיכון בהטמעה של טכנולוגיה חדשה בטרם יש לה היסטוריה לפיכך2.)מוכחת של פעילות מסחרית (כאמור, שלבים אלה מכונים ״עמק המוות״ “Building( היא ״בניית גשר לבנקאביליות״LPO המטרה המרכזית שמנחה את קרי סיוע לטכנולוגיות אנרגיה חדשניות לעבור3,)a bridge to bankability" משלב הפיתוח והפיילוט לשלב של הבשלה לפעילות מסחרית, ובכך לעבור .) להלן1 בהצלחה את ״עמק המוות״ (תרשים הקול קורא המקיף של . להרחבה ראו גם אתLPO האתר של  סקירה זו מבוססת על1 .LPO Bryson , להרחבה על הקשיים הנוגעים למימון טכנולוגיות אקלים ראו, למשל2 Wiese, “The Challenges of Scaling Climate Tech,” GreenBiz, May 11, 2022 . פרויקט מוגדר בנקאבילי כאשר משקיעים מוכנים לממן אותו3 כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל54 1 תרשים בתהליך המימון של טכנולוגיות אנרגיה חדשניותLPO התפקיד של . LPO מקור: האתר הרשמי של תוכנית לערבות מדינה להלוואות עבור 2007 מפעיל מאז שנתLPO ,בהתאם Innovative Energy Loan Guarantee( פיתוח טכנולוגיות אנרגיה חדשניות ובפרט עבור פרויקטים בארצות הברית שמשתמשים בטכנולוגיה 4,)Program חדשנית על מנת לצמצם, למנוע או לבודד פליטות של גזי חממה. תוכנית זו , ומתוקצבת בסך 2005 של חוק מדיניות האנרגיה משנת17 פועלת מכוח סעיף מפעיל שתי תוכניות נוספות: תוכנית הלוואות לייצור רכבים LPO–יש לציין ש  4 Advanced Technology Vehicles( או חלקים לרכב שהם יעילים בצריכת הדלק Tribal( ), וכן תוכנית הלוואות לאנרגיה שבטיתManufacturing Loan Program .)Energy Loan Guarantee Program פער המימון לפריׂשה מסחרית מקורות השקעה זמינים הבשלת טכנולוגיית אנרגיה נקייה פריׂשה מלאה והבשלה מסחרית תחילת פריׂשה מסחרית פיילוט מחקר ופיתוח מימון פרטי הון פרטי מענקי מחלקת האנרגיה, מעבדות לאומיות, הון פרטי LPO מימון על ידי הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל55 LPO עבור ערבות מדינה להלוואות. נוסף על כך5 מיליארד דולרים4.5–3 של מיליארד דולרים עבור פרויקטים של אנרגיה חדשנית שעוסקים8.5מתוקצב ב־ בתחום אנרגיית המאובנים (למשל פיתוח של מערכות כוח דלות פחמן), וכן . מיליארד דולרים עבור פרויקטים שעוסקים בתחום האנרגיה הגרעינית10.9ב־ מיליארד דולרים בפרויקטים. במסגרת התוכנית35 מעל ל־LPO עד היום השקיע : מציע ללווים את השירותים האלהLPO .)Debt Capital( גישה להון • יכול להיות מממן יחיד, אך הוא יכול גםLPO :מימון גמיש ומותאם אישית • .להלוות בשיתוף עם משקיע פרטי, או לחלופין להיות ערב למימון הפרטי בתהליך: השותפות מתבטאת כבר בשלב הראשוני של פיתוח הפרויקט שותפות • עוד לפני ההשקעה, וכן מרגע אישור ההלוואה מובטח ליווי לאורך כל תקופת .ההלוואה , מעמיד לרשות הלווים צוות של מומחים פיננסייםLPO :ניסיון מקצועי • .טכנולוגיים, משפטיים וסביבתיים קריטריונים לזכאות בהשוואה • על הפרויקט להשתמש בטכנולוגיה חדשה או משופרת במידה ניכרת ל״טכנולוגיה המסחרית״ שבשימוש בארצות הברית. טכנולוגיה חדשה או משופרת במידה ניכרת מוגדרת כטכנולוגיה שעוסקת בייצור, בצריכה או בתעבורה של אנרגיה ושכוללת שיפור בערך או בפריון ביחס לטכנולוגיה מסחרית (ההגדרה ,כוללת מגוון של קטגוריות, למשל פרויקטים ללכידת פחמן, ייצור יעיל של חשמל ציוד לשליטה בזיהום, ועוד). טכנולוגיה מסחרית מוגדרת כטכנולוגיה שנמצאת בשימוש כללי בשוק האמריקאי, כלומר שהיא מיושמת בשלושה או יותר מתקנים .פעילים לטובת ייעוד כללי זהה לטכנולוגיה החדשה המוצעת .ממוקם בארצות הברית • על הפרויקט להיות .למנוע, לצמצם או לבודד פליטות של גזי חממה • על הפרויקט .סיכוי סביר להחזרת ההשקעה • על הפרויקט להראות מיליארד4.5 מיליארד דולרים, ובמקום אחר3 מופיע במקום אחד הסכוםLPO  באתר5 .דולרים בהקשר לתוכנית הנ״ל כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל56 שלבי תהליך הגשת הבקשה מציג את התהליך2 להלן פירוט של תהליך הגשת הבקשה לתוכנית (תרשים באופן סכמטי). יש לציין שהתהליך בכללותו אינו תחום במסגרת זמן ספציפית — מסגרת הזמן משתנה ותלויה במידת המוכנות והמורכבות של הפרויקט. – ייעוץ לפני הגשת הבקשה:1 שלב ללא עלות וללא התחייבות עבור LPOמועמדים פוטנציאליים מוזמנים לפנות ל־ ייעוץ. במסגרת הפנייה הראשונית המועמדים יכולים להיוועץ על הפרויקט המוצע וללמוד על התהליך לפני הגשת הבקשה הרשמית. – תהליך הגשת הבקשה הרשמית: 2 שלב מעריך את הפרויקט ואת הזכאות הבסיסית למימון מבחינת LPO :1 חלק ימים. לצורך חישוב 60 חדשנות וחישוב פליטת גזי חממה במסגרת זמן של פליטות גזי חממה על המועמד למלא טופס אקסל ייעודי. מבצע הערכה נוספת הכוללת בין היתר: הקצאת סיכונים, אמינות LPO :2 חלק ), רלוונטיות טכנית, גישה טכנולוגית, תוכנית עבודה creditworthiness( אשראי ובחינה של סוגיות משפטיות, סביבתיות ורגולטוריות. – בדיקת נאותות ומשא ומתן:3 שלב עורך בדיקת נאותות פיננסית, משפטית וסביבתית אגב שימוש ביועצים LPO חיצוניים. כמו כן נעשית בחינה באשר להיענות של הפרויקט לחוקי סביבה מנסח את תנאי ההסכם ועורך עם המועמד משא ומתן על התנאים.LPO .פדרליים – תהליך אישור האשראי:4 שלב מציג את הפרויקט לוועדה פנימית וחיצונית שצריכות לאשר את מתן LPO .האשראי, וכן נדרש לבסוף אישור ממזכיר האנרגיה – אישור ההלוואה וניטור הפרויקט: 5 שלב ההלוואה מתבצעת על בסיס התנאים שהוסכמו בין הצדדים. בשלב זה על המלווה לשלם אגרה עבור תהליך הבקשה שמחושבת על בסיס גובה ההלוואה עורך ניטור של הפרויקט עד להחזר ההלוואה במלואה, ומוודא LPO .המבוקשת שהפרויקט עומד בתנאים שהוסכמו. במסגרת ניטור הפרויקט נעשית בין היתר בחינה של עלויות הפרויקט ולוחות הזמנים, ובקרת איכות התפעול. הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל57 2 תרשים LPO–תהליך הגשת הבקשה ל .LPO מקור: האתר הרשמי של אישור ההלוואה וניטור הפרויקט ההלוואה מתבצעת על בסיס התנאים שהוסכמו בין הצדדים. בשלב זה על המלווה לשלם אגרה עבור תהליך הבקשה שמחושבת על בסיס גובה ההלוואה LPO–המבוקשת. ה עורך ניטור של הפרויקט עד להחזר ההלוואה במלואה, ומוודא שהפרויקט עומד בתנאים שהוסכמו. במסגרת ניטור הפרויקט נעשית בין היתר בחינה של עלויות הפרויקט, לוחות הזמנים, ובקרת איכות התפעול. תהליך אישור האשראי מציג LPO את הפרויקט לוועדה פנימית וחיצונית שצריכות לאשר את מתן האשראי, וכן נדרש לבסוף אישור ממזכיר האנרגיה. בדיקת נאותות ומו״מ עורך בדיקת LPO ,נאותות פיננסית משפטית וסביבתית תוך שימוש ביועצים חיצוניים. כמו כן, נעשית בחינה באשר להיענות של הפרויקט לחוקי סביבה פדרליים. מנסח את תנאי LPO ההסכם ועורך עם המועמד מו״מ על התנאים. תהליך הגשת הבקשה הרשמי מעריך את LPO :1 חלק הפרויקט וזכאות בסיסית למימון מבחינת חדשנות וחישוב פליטת גזי חממה ימים. 60 במסגרת זמן של לצורך חישוב הפליטות על המועמד למלא טופס אקסל 1.ייעודי מבצע LPO :2 חלק הערכה נוספת הכוללת בין היתר: הקצאת סיכונים, אמינות אשראי ), creditworthiness( רלוונטיות טכנית, גישה טכנולוגית, תוכנית עבודה, ובחינה של סוגיות משפטיות, סביבתיות ורגולטוריות. ייעוץ לפני הגשת הבקשה מועמדים פוטנציאליים מוזמנים לפנות ללא עלות LPO–ל וללא התחייבות עבור ייעוץ. במסגרת הפנייה הראשונית המועמדים יכולים להיוועץ על הפרויקט המוצע וללמוד על התהליך לפני הגשת הבקשה הרשמית. 1 2 3 4 5 .תזמון הנתון יותר לשינויים. אורך השלבים משתנה מאוד, בהתאם למורכבות הפרויקט והמוכנות תזמון הנתון פחות לשינויים. התזמון לשלבים אלה קבוע ברובו מראש עם לוחות זמנים ממוקדים. Loan Programs Office, Summary Greenhouse Gas Emissions ראו קובץ האקסל על פליטות גזי חממה1 Data Worksheet, January 2015 58 נייר עמדה בנושא הצורך בניהול ביקושים ויצירת תנאים כלכליים לאגירה מאחורי המונה בישראל מאי2022 על מנת לאפשר את המעבר לאנרגיות מתחדשות, לרבות עמידה ביעדי הממשלה )30%ייצור מאנרגיות מתחדשות עד2030 ,(יש לטפל גם בנושא הביקושים, כחלק אינטגרלי מתכנון רשת החשמל יציבה. אגירת אנרגיה מאחורי המונה היא הכלי האפקטיבי ביותר לכך. בנייר עמדה זה נסקור צעדים אופרטיבים הניתנים ליישום מיידי שיובילו ליצירת "כלכלת אגירה" שתעודד צרכנים גדולים )מסחריים ותעשייתיים( להתקין אגירה מאחורי המונה ולתרום לייצוב רשת החשמל. האמור להלן מקבל משנה דחיפות כפתרון אפשרי לבעיית הספקת החשמל בגוש דן )אלטרנטיבה לתחנת רידינג( והעלייה הצפויה בדרישות חשמל לטעינת רכבים חשמליים. - ניהול צד הביקוש ואגירה מאחורי המונה בישראל ניהול הביקושים הולך ותופס תאוצה בעולם ככלי, שבלי הפיתוח שלו, לא תוכל אף רשת להעמיק את המעבר לאנרגיות מתחדשות. הוא מהווה חלק אינטגרלי בתכנון משק הרשת אלא גם לחסוך החשמל בשווקים מובילים, דוגמת קליפורניה. ניהול ביקושים מאפשר לא רק לאזן את בתשתיות, בכל המקטעים )ייצור, הולכה וחלוקה(. בניגוד לניהול ביקושים באמצעים וולונטריים למספר אירועים מוגבל )כגון כליDR ,(אגירה מאחורי המונה היא כלי הניהול האפקטיבי והאמין ביותר לניהול ביקושים, מאחר והפעלתו אינה דורשת שינוי התנהגותי/תפעולי של הצרכן, מאפשרת השלות חוזרות ונשנות ולמעשה משנה את פרופיל הצריכה של הלקוח לתמיד. לכן מדינות רבות בארה"ב מעודדות צרכנים להתקין אגירה. - כלכלת אגירה מאחורי המונה על בסיס עבודות שנעשו, לאגירה מאחורי המונה ערך כלכלי גבוה עבור רשת החשמל. לעומת זאת, התקבולים לצרכן שרוצה להשקיע בתשתית נמוכים וכן התשואה, וכתוצאה מכך אין השקעות בתחום זה נכון להיום. כדי שלבעלי נכסים יהיה עניין כלכלי להתקין אגירה מאחורי המונה, דרושה הכנסה שנתית מינימלית כ של350ש"ח לכל תשתית אגירה של קוט״ש מותקן )שעלותה כ1600 .(ש״ח ובכך יתאפשר החזר השקעה בפחות-מ5 .(שנים כמפורט בנספח המצ"ב, המנגנונים לקביעת הערך בחלקם כבר קיימים, ובשינויים לא מהותיים יכולים לאפשר למעשה להגיע להכנסה כזו. מקור כספי ערך/מחיר לקוט"ש התאמות נדרשות חסכון לפי תעו"ז עתידי90-100ש"ח חסכון לפי תעריף מספקים135 `ש"ח מונה נפרד למערכת האגירה. חסכון מקטע ההולכה וחלוקה חסכון לקוט"ש דורש חישוב נפרד, ארצי או מקומי, בהתאם למתדולוגיה שלAvoided Cost Calculator חסכון מקטע ייצור83ש"ח לפי השימוע בנושא עדכון מקבצי השעות 1 השלה מרצון) DR ( 240ש"ח מחושב לפי40שעות בשנה כפול6ש"ח לקוט"ש; כדי לאפשר השתתפות צרכנים המבצעים הסטה קבועה יש למדוד פריקה בפועל בזמן אירוע )במקום השוואה לצריכה קודמת( צעדים ליישום ההמלצות לעיל ליצירת "כלכלת אגירה מאחורי המונה" בישראל: 1 .לאפשר תת מניה למערכות אגירה כדי שניתן יהיה לשייך להם תעריפים ושירותים יעודיים )לרבות תעריף מספקים(. 1 https://www.gov.il/he/departments/publications/Call_for_bids/shim_idkun_mashab נספח ג נייר עמדה חברת נוסטרומו- ניהול הביקושים הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל59 2 .גיבוש מדיניות תיעדוף לאיזון הרשת: א. ראשית, קוט"ש שנוצרו על ידי הפחתה או חסכון. ב. אח"כ קוט"ש שנוצר על ידי אנרגיה מתחדשת ואגירה. ג. לבסוף קוט"ש נוצר באמצעות דלקים. 3 .חישוב העלות השולית הנחסכת ) 2 avoided cost (של תשתיות ההולכה והחלוקה בגין הפחתת שיאי ביקוש )כפי שנעשה למקטע הייצור( 4 . .לאפשר לתוכניות ניהול ביקושים לפעול במקביל לאגירה 5 .מענק חד פעמי להתקנת אגירה מאחורי המונה )כדוגמת תוכנית המענקיםSGIP 3 .(בקליפורניה 6 .חובת התקנה של מערכת אגירה כחלק מבנייה חדשה )כפי שנקבע באוגוסט2021בקליפורניה כחלק מקוד האנרגיה המחייב 4( 7 .בנוסף לתשלומים לעיל, הממומנים כולם באמצעות חסכונות בתוך משק החשמל, יש מקום לשקול גם סבסוד של המדינה )למשל, החזרי מס, כפי שמוצע כעת בארה"ב לאגירה- investment tax credit 5 ,(לאור התועלת המשקית בזירוז המעבר לאנרגיות מתחדשות. 8 .הלוואות שתספק המדינה בריבית נמוכה להשקעות תשתיתיות )כדוגמת תוכנית ההלוואות של משרד האנרגיה האמריקאי 6( 9 .תמריצים להורדה מוכחת בכמות הפליטות )carbon credits ( הדגמת יכולות והיתכנות אנו מציעים לפרסם מכרז להקמה ותפעול של מתקני אגירת אנרגיה בתוך גוש דן בהיקף משמעותי )עשרות ואט(, אשר במסגרתו יוכלו הזוכים לקבל תעריפי חשמל מיוחדים לאגירה או סבסוד של המתקן בצורה-מגה שתבטיח את כדאיותו הכלכלית במקביל לתעריפים הקיימים. ידי המשיבים מבחינת עלות, זמן הקמה, קיבולת האגירה שניתן להקים-במכרז ייבחנו פתרונות אגירה שיוצעו על בטווח זמן שיוגדר, אמינותן, ותימדד יכולת הפחתת ביקושים בשעות השיא בגוש דן. בהנחה שהמכרז יצא בשנת 2022 ,ניתן יהיה עוד במהלך2023להקים מספר מתקנים בקיבולת משמעותית וואטים(.-)במגה המידע שיאסף, במקביל להשלמת הליך התכנון המפורט לעיל, יאפשר לגורמים הרלוונטים לקבל החלטות לטווח הארוך ולהתחיל להוציאן לפועל. תודה על ההתייחסות. אנו זמינים לכל שאלה, ונשמח לעזור לקדם את הנושא. נוסטרומו אנרגיה לימיטד 6 https://www.energy.gov/lpo/mission 5 https://energystorage.org/policies-issues/federal/itc/ 4https://www.energystoragejournal.com/golden-state-approves-energy-code-for-all-new-buildings/?wp-linkindex=4&utm _campaign=Energy_Storage_Journal_Bulletin_No_103&utm_content=energystoragejournal-magazine.com&utm_mediu m=email&utm_source=Batteries_International 3https://www.cpuc.ca.gov/industries-and-topics/electrical-energy/demand-side-management/self-generation-inc entive-program 2 The “Avoided Cost Calculator” is an Excel-based spreadsheet model (E3) for use in demand-side cost-effectiveness proceedings at the California Public Utilities Commission (CPUC). Specifically, the model produces an hourly set of values over a 30-year time horizon that represent costs that the utility would avoid if demand-side resources produce energy in those hours. These avoided costs are the benefits that are used in determining the cost-effectiveness of these resources. כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל60 נספח רקע אין חולקים על הצורך באגירת אנרגיה בהיקפים גדולים כתנאי לכניסה משמעותית של אנרגיה מתחדשת, הואיל והמקורות )שמש או רוח( זמינים רק חלק משעות היממה. אגירה ניתן לבצע בצד ההיצע )"לפני המונה"( או בצד הצרכן )"מאחורי המונה", פרטי או עסקי(. אגירה מאחורי המונה מאפשרת בנוסף לאגירה, גם ניהול של הביקוש, ולהתאימו להיצע, ובכלל זה התשתיות )מהייצור לאספקה(. ללא ניהול ביקושים, גודל מערכת החשמל הנדרשת )ייצור, הולכה, חלוקה, וכו'( נקבע לפי שיא הביקוש הרגעי של המשק, שזה לזמן קצר, ולכן רוב הזמן אינה מנוצלת. אגירה מאחורי המונה מאפשרת להפחית ולהסיט ביקושים לשעות בהן יש למערכת החשמל רזרבות פנויות )יתירות(, ברוב שעות היממה, וכך להקנות לה יציבות ולחסוך תוספת תשתיות כדי להדביק את הגידול בביקושים. כימים )בטריות(, תרמית )חום או קור(, אוויר דחוס וכו'(.-ישנם אמצעים שונים לאגירה מאחורי המונה )אלקטרו נוסטרומו מציעה אגירת אנרגיית קור לבניינים מסחריים ותעשייתיים, שיכולה להשיל ביקוש לאנרגיה למיזוג אויר בשעות השיא, באמצעות ייצור ואגירת קור-אנרגיית בצורה יעילה ביותר )90% >יעילות מחזור( בשעות שפל )או מעודפי ייצור סולארי(. בישראל, דרישות החשמל למיזוג יכולות להגיע עד50%מכלל הביקוש לחשמל בשעות השיא, ומכאן שניתן להגיע להיקף אגירה גדול והקלה משמעותית בביקושים )עד-כ20%מסך הביקוש בזמן השיא( ידי הטמעה רחבה של המערכת.-על נושא ניהול הביקושים בכלל, ואגירת אנרגיה מאחורי המונה בפרט, עדיין אינם חלק אינטגרלי מתוכנית הרשת כפי שמתקיים במדינות המובילות בתחום הפחתת פליטות כדוגמת קליפורניה. מקבלי ההחלטות וקובעי מדיניות ידי אגירה(, יש צורך-בישראל ממוקדים בצד ההיצע, ולא בצד הביקוש. כדי להשפיע על ביקושים )בין היתר, על בתנאים כלכליים )תעריפים, תמריצים וכו'( שיעודדו צרכנים לשנות את זמני צריכת האנרגיה שלהם במידה והדבר מתאפשר. לעומת זאת, אגירה אנרגיה בצד הביקוש מאפשרת שינוי צריכה משמעותי וקבוע באופן שאינו מורגש ידי הצרכן אך משפיע על איזון הביקושים מהרשת. אגירת אנרגיה בצד הביקוש מחייבת את הצרכן בהשקעה-על תשתיתית ניכרת שצריכה להיות מתוגמלת בהתאם לתועלות המישקיות שתפעולה מבטיח כדי להבטיח את כדאיותה. כדי לקדם בעתיד הקרוב את חדירתן של טכנולוגיות לניהול ביקושים ולהוכיח את תרומתן לרשת, תוך מתן מענה אופרטיבי לחלק משמעותי מבעיית הגודש בגוש גן והמשך הפעלת תחנת רידינג למרות בעיית האסבסט, אנו מציעים שיקבע מנגנון תמחור לניהול ביקושים המתבסס על העליות הנמנעות לרשת באמצעות מערכות מבוזרות לניהול ביקושים במקביל לניהול מכרז שיאפשר לטכנולוגיות להוכיח את כדאיות ניהול הביקושים בהיקפים שיתנו מענה נוסף אופרטיבי בעיתות גודש. הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל61 ניהול ביקושים הוא רכיב הכרחי בקידום מדיניות דקרבוניזציה ניהול צד הביקוש הוא חלק אינטגרלי מניהול הרשת. בשקף מטה הלקוח ממצגת שהוצגה כבר בשנת2010ע״י אחת מחברות החשמל הגדולות ביותר בקליפורניה- PG&Eניתן לראות שנושא הפחת הביקושים הוא הראשון במעלה בגיבוש מדיניות הרשת לפני הקמת תשתיות ייצור מבוססות על אנרגיה מתחדשת ואנרגיה פוסילית. זהו -הLOADING ORDERשאומר מה העדיפות הלאומית למענה לצרכי הרשת. אגירת אנרגיה מאחורי המונה )בצד הלקוח,Behind the Meter ( אגירה מאחורי המונה המותקנת בחצר הלקוח נותנת מענה לשני צרכים:1 (אגירת אנרגיה מתחדשת,-ו2 (ניהול ביקושים לשם ייצוב רשת החשמל כאלטרנטיבה להשקעות בהרחבת תשתיות ההולכה והחלוקה. נכון להיום, ההתייחסות בישראל לאגירת אנרגיה היא רק לאגירה "לפני המונה" )Front of the Meter ,(קרי במקטע הייצור, ואין כל התייחסות לאגירה מאחורי המונה. אגירה מלפני המונה )FTM (היא חלק מהיצע החשמל וממוקמת במקטעי הייצור ו/או הולכה. אגירה מאחורי המונה )BTM (היא חלק מצד הביקוש, הואיל והצרכן יכול לנהל את הביקוש המונח המקצועי לתחום זה נקרא- (באמצעות מתקן האגירה )להגדיל צריכה בזמן טעינה ולהקטין בזמן פריקה Demand side management .באופן מסורתי, מערכות חשמל נוהלו בצד ההיצע )הוספת אמצעי ייצור ותשתיות בהתאם לצפי גידול בביקושים(. ניהול ביקושים במתכונת השלה יזומה )demand response (קיים בארה"ב כבר משנות-ה80אולם בהיקף קטן וכולל בעיקר הפחתת צריכה של צרכנים פרטיים ידי-על כיבוי מכשירים ביתיים. תעשייתיים, שהינו בעל פוטנציאל השפעה משמעותית על איזון הרשת,/ידי צרכנים מסחריים-ניהול ביקושים על הוא בעייתי מאד מבחינה תפעולית ולכן עד כה לא התפתח בכיוון הזה. היום, אגירת אנרגיה מאחורי המונה מבלי לפגוע במהלך העסקים הרגיל שלהם, ולכן התחום- מאפשרת לצרכנים לנהל ביקושים בהיקפים משמעותיים נמצא בצמיחה אקספוננציאלית אך עדיין לא הותאם המנגנון התמחורי שיתמוך בשילוב לתוכניות אלו. היתרון הגדול של אגירה מאחורי המונה היא שהיא מהווה גורם אשר מאפשר הקלה על תשתיות החשמל )Grid relief .(הטעינה יכולה להתבצע בכל זמן שיש לרשת קיבולת פנויה, שזה רוב שעות היממה. הפריקה, לעומת זאת, נעשית בשעות שיא הביקוש והעומס על הרשת, ובכך מקלה על רשת החשמל וחוסכת הקמת אמצעי ייצור ותשתיות נוספים, שכל מטרתם לספק את ה"פסגות"-)הPeaks (של שעות השיא. אגירה מאחורי המונה הינה מבוזרת, ולכן סיכון לכשל קטן ומקנה לרשת אמינות ויציבות גבוהה יותר. כמו כן, אגירה בחצר הלקוח מגדילה את היתירות של אנרגיה זמינה בזמן הפסקות חשמל, כפי שקורה בקליפורניה באופן תדיר האנרגטית שלו ומאפשרת לו אספקה בזמן גלי החום. כדי להנות מיתרונות אילו לרשת החשמל וללקוח הקצה, שבגינם לקוח הקצה מבצע השקעה תשתיתית, יש צורך ליצור את תנאי השוק המתאימים לה. כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל62 ""כלכלת אגירה מאחורי המונה עלות התקנת אגירה מאחורי המונה גבוהה מאשר אגירה לפני המונה, בגלל )א( עלויות התקנה )עבודה בתוך מבנים( )ב( גודל מתקן קטן משמעותית לעומת מתקן אגירה לפני המונה. לעומת זאת, ערך אגירה מאחורי המונה גבוה-ו משמעותית, מאחר והיא חוסכת בתשתיות, שבעתיד יהיו עלות החשמל העיקרית )"הדלק" ממקורות מתחדשים הוא חינם(. מתקני אגירה לפני המונה לרוב דורשים השקעות גדולות של רשת החשמל בקווי הולכה לצורך חיבור )גם לצורך טעינה וגם לצורך פריקה(. אגירה מאחורי המונה אינה זקוקה לתשתיות: הטעינה מתבצעת דרך התשתיות הקיימות, בשעות שיש ברשת קיבולת פנויה, והפריקה נעשית אצל הצרכן. משקיות אלו )וגם בינלאומיות בהקשר של צמצום פליטות פחמן( של אגירה מאחורי המונה דורשות-תועלות כלל כימות שיהווה את הבסיס למנגנוני תגמול של הסטת ביקושים. בהמשך לכימות שנעשה לא מכבר ע״י רשות החשמל של העלות השעתית לטווח ארוך של ייצור הקוט״ש האחרון במקטע הייצור 7, נדרש בנוסף לכמת גם את העלויות הרשתיות במקטעי ההולכה והחלוקה )הקמה, תחזוקה, תשלומי הפעלה וזמינות( הנדרשים לאבטחת אספקה רציפה של חשמל באזורי גודש בטווח של עשרות שנים קדימה. כימות זה יאפשר לקבוע את התמחור של הימנעות מעלויות 8אלו באמצעות טכנולוגיות שמאפשרות ניהול ביקושים לטובת איזון דרישות החשמל מהרשת. הלקוח הרוכש מתקן אגירה מאחורי המונה הוא צרכן האנרגיה, אשר מחליט להשקיע במיתקן אגירה משיקולים בעיקר כלכליים. עלות התקנת מערכת אגירה אנרגיה מאחורי המונה נעה בסביבות ה1500ש״ח לקוט״ש. כדי לאפשר החזר השקעה הקטן מחמש שנים על השקעה זו יש צורך להבטיח ללקוח תשואה שנתית בסדר גודל של 350ש״ח לקוט״ש . תשואה זו יכולה להתקבל במספר דרכים הניתנות לשילוב, להלן כמה דוגמאות: 1 . ,(תעריפי חשמל דיפרנציאלים )טעינה כשהחשמל יקר ופריקה כשהוא זול 2 .מבנה תעריף ייעודי לאגירה, הכולל תשלום עבור זמינות ו/או קנסות על שיא ביקוש רגעי )demand charge ,(שהלקוח יכול להפחית באמצעות אגירה. 3 . ""מכירה של שירותים לרשת החשמל, כגון הסטת ביקוש )load shift ,(או הפחתה יזומה )demand response ,( 4 .אפשרות לרכוש חשמל מיצרן סולארי מרוחק )remote/virtual power purchase agreement ,(וכך ליצור שוק לעודפי חשמל סולארי. 5 .מענק הקמה של מערכת האגירה סטטוס "כלכלת אגירה מאחורי המונה" בישראל החזר השנתי כתוצאה מהסטת ביקושים בהתאם ל תעריף חשמל הנוכחי והעתידי הוא פחות מ100ש״ח לקוט״ש. תעריף המספקים במתכונתו הנוכחית מאפשר החזר גדול יותר רק ללקוחות שיכולים להסיט את מירב דרישות החשמל שלהם משעות השיא. כך שצרכנים בעלי צריכת חשמל משמעותיות בשעות הפיסגה שיוכלו להסיט את רובה אך לא את כולה )באמצעות מערכת אגירת אנרגיה( לא יתוגמלו באופן מספק בשל הצריכה שאינה ניתנת להסטה. בנספחים ניתן למצוא מקרה בוחן של כדאיות מעבר לתעריף מספקים של קניון גדול בגוש דן בעל דרישות 8 The “Avoided Cost Calculator” is an Excel-based spreadsheet model (E3) for use in demand-side cost-effectiveness proceedings at the California Public Utilities Commission (CPUC). Specifically, the model produces an hourly set of values over a 30-year time horizon that represent costs that the utility would avoid if demand-side resources produce energy in those hours. These avoided costs are the benefits that are used in determining the cost-effectiveness of these resources. 7 https://www.gov.il/he/departments/publications/Call_for_bids/shim_idkun_mashab הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל63 קירור גבוהות על פני רוב שעות היממה במהלך רוב השנה, להלן טבלא המסכמת את ההחזר השנתי ללקוח בהתבסס על תוכניות התעריפים ובהתאם להחזר את מספר השנים להחזרת ההשקעה בהתקנת מערכת האגירה. החזר השקעה )שנים( ההחזר השנתי ללקוח לשנה תעריף החשמל 20 80ש״ח נוכחי )תעו"ז( 17 96ש״ח עתידי )תעו"ז( 11-12 135ש״ח *במתכונתו הנוכחית לא ישים למרבית סוגי הלקוחות מספקים לאחרונה החל בישראל פרויקט ניסוי ל תוכנית הפחתה יזומה )demand response (שמעניק6ש"ח לקוט"ש-ל25 עד40שעות . כלומר החזר שנתי של150 - 240 .ש"ח לא ניתן לשלב אגירה מאחורי המונה בתוכנית זו בשל שיטת מדידת התרומה המונהגת בתוכנית זו. התרומה נמדדת באמצעות השואה של צריכת החשמל בזמן אירוע הפחתה לעומת צריכת החשמל בתקופה שמייצגת את הצריכה לפני אירוע ההפחתהbase line . ,לפיכך אתר המבצע פריקות יומיות בהתאם לתעוז בשעות הפיסגה כדי להנות מחסכונות בעלויות החשמל, לא יוכל להראות שוני התנהגותי תלוי אירוע ספורדי. הפתרון לבעיה זו הוא פשוט ביותר מאחר וניתן למדוד את התפוקה של מערכת האגירה בצורה ישירה ומדוייקת באמצעות מד אנרגיה ואין צורך להסתמך ל עלbase line .אגירת אנרגיה צריכה להיות מתוגמלת כחלק מתוכניות ניהול ביקושים על בסיס תרומתה בפועל. לפיכך, כדי לשלב מערכות אגירה אנרגיה בתוכניות השלה מרצון, נדרש מרשות החשמל לייצר מנגנון חישובי יעודי מבוסס מונה. שילוב של ההחזר השנתי ללקוח מהסטה בהתאם לתוכנית התעריפים והשתתפות בתוכנית להפחתה יזומה מבטיח החזר השקעה סביר ללקוח המתקין מערכת אגירת אנרגיה. כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל64 אפשרויות נוספות להבטחת התשואה על השקעה במערכת אגירה מאחורי המונה 1.תוכנית תמריצים למתקני אנרגיה מבוזרים שתכלול תשלום פעמי-חד לכל קוט"ש אגירה מותקן מאחורי המונה )מעבר להכנסות השוטפות(. בקליפורניה ישנה תוכנית הנקראת )Self Generation Incentive Program ,אוSGIP ( הרצה משנת2000מתגמלת ב$350לכל קוט"ש אגירה מותקן. 2.מתן זיכוי מס הכנסה בשיעור של-כ30%מעלות התקנה של אגירה 3 .תעריף טעינה יעודי בתעריףSMPללא עלויות רשת צעדים מוצעים להמשך כדי לקדם בעתיד הקרוב את חדירתן של טכנולוגיות לניהול ביקושים ולהוכיח את תרומתן לרשת, תוך מתן מענה אופרטיבי לחלק משמעותי מבעיית הגודש בגוש גן והמשך הפעלת תחנת רידינג )שאושרה לאחרונה עד2030 ( למרות בעיית האסבסט, אנו מציעים להתקדם בשני מסלולים במקביל : )1 (תכנון מפורט, )-ו2 (הוכחת יכולות: 1 . :תכנון מפורט 1.1 .רשות החשמל בשיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה, הגנת הסביבה, האנרגיה, האוצר, רשות החשמל, ורשויות מקומיות מגוש דן יצרו את מנגנון חישוב העליות הנכנסות באמצעות ניהול ביקושים. 1.2 .משרד האנרגיה יפרסםRequest for Information -לקבלת מידע מהמגזר הפרטי על יכולות, דן.-קיבולת אגירה, עלויות, ולוחות זמנים להקמת מתקני אגירה במרחב גוש 1.3 .משרד האנרגיה יבקש מחברת החשמל להנגיש את כל המידע לגבי: )א( פעילות תחנת רידינג )ב( ביקושי-)ייצור לפי שעות(, לרבות הקריטריונים והתנאים לייצור )אילו עומסים, היכן וכו'(, ו החשמל בתוך גוש דן )בחלוקה לתחנות משנה(, כדי לאפשר למפות את הצרכים ולתכנן מדויקת. אלטרנטיביות אגירה בצורה 2 . :הדגמת יכולות והיתכנות 2.1 .משרד האנרגיה יפרסם מכרז להקמה ותפעול של מתקני פיילוט לאגירת אנרגיה בתוך גוש דן בהיקפים משמעותיים )מעבר למתקנים בודדים(, אשר במסגרתו יוכלו הזוכים לקבל תעריפי חשמל מיוחדים לאגירה, או סבסוד של המתקן בצורה שתבטיח את כדאיותו הכלכלית במקביל בלתעריפים הקיימים. במסגרת המכרז יבחנו פתרונות אגירה שהוצעו מבחינת עלות, זמן הקמה, קיבולת האגירה שניתן להקים בטווח זמן שיוגדר, אמינותן, ומדידת יכולת הפחתת ביקושים בשעות השיא בגוש דן . בהנחה שהמכרז יצא בשנת2022 ,ניתן יהיה עוד במהלך2023להקים מספר מתקנים בקיבולת וואטים(. המידע שיאסף, במקביל להשלמת הליך התכנון המפורט לעיל,-משמעותית )במגה יאפשר לגורמים הרלוונטים לקבל החלטות לטווח הארוך ולהתחיל להוציאן לפועל. אנו מאמינים שהמהלכים המוצעים יישימים ויוכלו לקדם את מדינת ישראל לעמיד נקי ובריא יותר. אנו מחוייבים לכך. מקרה בוחן רידינג- עלויות נחסכות אגירה מאחורי המונה משק החשמל יכול לממן אגירה מאחורי המונה כמו כל משאב או תשתית אחרת. השאלה היא רק של מדיניות, עדיפות וכדאיות כלכלית. המנגנונים מוכרים ופורטו לעיל. הכדאיות הכלכלית היא עניין מקומי ולא ארצי: היא תלויה באזור הביקוש ובאלטרנטיבות להספקת החשמל לאותו מקום. אגירה מאחורי המונה יכולה להחליף את כל הסרת חסמים לקידום חדשנות אקלים בישראל65 כי הטעינה בכל זמן שיש קיבולת פנויה ברשת והפריקה ישירות אצל הצרכן. לכן- ייצור, הולכה וחלוקה- התשתיות שאלת העלות צריכה להיבחן מול החיסכון בתשתית שהיה צריך להקים רק כדי לספק את שיא הצריכה השנתי. בהקשר של גוש דן, ד"ר נורית גל הראתה בעבודתה שעלות של הקמת תחנות גז חדשות כדי לספק את שיאי הביקוש בגוש דן תהיה גבוהה יותר מאשר התקנת אגירה מאחורי המונה, בהתחשב בין היתר בעובדה שאגירה ניתן להקים בהדרגה ובהתאם לעלייה בביקוש, לעומת תחנות כוח ותשתיות שדורשות השקעה גדולה מראש ולוקח מספר שנים עד שמגיעות למיצוי הקיבולת, וכן בשווי הקרקע(. מקומי, של עלויות התשתית שניתן לחסוך באמצעות אגירה מאחורי המונה. בקליפורניה,-לכן יש צורך בניתוח כלכלי למשל,-לPublic Utilities Commissionיש שיטת חישוב לקבוע את העלויות שניתן לחסוך בכל חלקי מערכת החשמל )ייצור, הולכה וחלוקה( באמצעות נכסי אנרגיה מבוזרים, הנקראתAvoided Cost Calculator)בקיצור ACC #.(אנו משוכנעים שישנם אזורים רבים בישראל, מעבר לגוש דן ורידינג, בהם התקנת אגירה מאחורי המונה תהיה זולה יותר מאשר הקמת אמצעי ייצור ותשתיות כדי לספק ביקושי שיא בשעות מעטות של השנה. מעבר לשיקולים הכלכליים, חשוב להביא בחשבון גם היבטים סביבתיים ועתודות הקרקע שיידרשו למתקני ייצור ותשתיות אלה. בישראל נעשו כמה עבודות כלליות בנושא חסכון בתחנות כוח באמצעות אגירה משולבת בייצור סולארי )ראה דו"ח משרד הגנת הסביבה, "אגירת אנרגיה מתחדשת כתחליף לתחנות כוח,"פיקריות יוני2020 #(או באמצעות ניהול ביקושים )דו"ח משרד האנרגיה, "ניהול הביקושים-סקירה והמלצות לישראל", מאי2021 #.(אולם למיטב ידיעתנו טרם נעשתה עבודה לגבי אגירה מאחורי המונה, המביאה בחשבון לא רק חסכון באמצעי ייצור אלא בעיקר של כלל התשתיות )ייצור, הולכה, השנאה חלוקה(. פריקת אנרגיה תרמית לעומת אנרגיה חשמלית בשונה מבטריות, מערכות אגירה תרמית מאחורי המונה לא פורקות אנרגיה חשמלית, אלא אנרגיה תרמית )קור או חום(. אך מנקודת המבט של רשת החשמל, פריקת אנרגיה תרמית אשר מונעת הפעלת אמצעי קירור/חימום חשמלי, עושה את אותה עבודה בדיוק. ומאחר וצריכת חשמל לקירור במדינות חמות )כמו ישראל( מגיעות ליותר -מ50%מסך הביקושים בשעות השיא, מדובר בשימוש בעל פוטנציאל השלת / הסטת ביקוש הגדול ביותר על הרשת . כך קבע גם דו"ח של המעבדה הממשלתיתLawrence Berkeley National Laboratory ,שמצא שמיזוג אויר מסחרי #.את מלוא פוטנציאל הסטת הביקושים של המגזר המסחרי, וכשליש מסך הביקושים במשק מהווה כמעט Virtual Power Plants)בקיצורVPP ( VPPזאת שיטת הפעלה מרכזית של מספר משאבי אנרגיה מבוזרים )Distributed Energy Resources ,אוDER ,( באופן המתואם עם צרכי רשת החשמל. מסורתית, משאבים אלה היו אמצעי ייצור, ולאחרונה נוספו אליהם גם מתקני אגירה מאחורי המונה )ראה לדוגמה, חברתStem, Inc .(בארה"ב רשתVPPשל אגירה מאחורי המונה שקולה לתחנת כוח הפועלת במרכז העיר. כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל66 במאי השנה פרסם משרד האנרגיה האמריקאי )DOE (דו"ח שכותרתוNational Roadmap for Grid Interactive Energy Efficient Buildings)בקיצורGEB #,(המתאר מצב בו בניינים הכוללים נכסי אנרגיה ופועלים בתיאום עם רשת החשמל יכולים לחסוך200-100מיליארד דולר בעלויות חשמל בשני העשורים הבאים ולהפחית פליטות פחמן מייצור חשמל-ב6%עד2030 . בחודש ספטמבר2020קבעה-הFederal Energy Regulatory Commission ,)בקצרהFERC ,(שגופים המפעילים משאבי אנרגיה מבוזרים )נקראים "aggregators ("יוכלו גם להשתתף בשוק החשמל הסיטונאי )wholesale market (והנחתה את-הPublic Utilities Commissionבמדינות ליישם זאת בשווקי החשמל#.המקומיים בכך הפכו-הVPPלא רק שחקן בניהול ביקושים מקומיים, אלא גם במשק החשמל הכללי. 67 פידליטי אנרג'י קונסלטינג בע"מ ח.פ. 516268463 + בצרון32 תל אביב 6789477 30 מאי2022 הערות למסמך חדשנות אקלימית • אימוץ תקינה מחייבת להתקנת מערכות סולריות לחימום מים על גגות קיימים וחדשים של מבנים ציבוריים ותעשייתיים לעידוד פיתוחים בתחום ולסייע לגופים גדולים בהתייעלות אנרגטית תוך ניצול .משאב השמש כמקור אנרגיה עיקרי לחימום הערה: יש צורך ראשית להתייחס קודם למבנים קיימים ורק אח"כ למבנים/תעשיות חדשים שיבנו כדי .ליצור תפנית משמעותית ואימפקט מיידי _____________________________________________________________________________________________________________ :כללי .החסמים העיקריים הם ההתנגדות הממשלתית והבירוקרטיה הסבוכה. יש לנו מעט זמן לשינוי גדול הממשלה קבעה יעדים מרחיקי לכת המושפעים מהחלטות ומהסכ מים בינ"ל אולם התמורות והתמריצים .לתעשיה הם ספורדיים, לא עקביים, נתונים למצב רוח פוליטי ומשאירים מקום לספק ללא תחושת דחיפות התעשיה חייבת צ'ופר ממשי. במפעל יצור שעובד24/7 , להחליט לשנות ולהחליף מערכות מבוססות דלקים פוסייליים למערכות של אנרגיות מתחדשות , גם אם הן ירוקות וחסכוניות, יש צורך בהיערכות ו לוגיסטיקה .וללא "גזרים " משמעותיים זה יהיה כמעט בלתי אפשרי כשמדברים על גגות סולאריים, נדל"ן משמעותי .קיים בתעשיה ויש לא מעט טכנו' מוכחות בתחום הסולארי חשמלי ותרמי יש צורך באנשי מקצוע שיוכלו לחשב תמורה/חיסכון לתע שיין כדי לתעדף טכנו' זו או אחרת. :דוגמאות להטבות 1. פחת ירוק מואץ על מערכות סולאריות של חשמל וחום- .כהוצאה בשנה הראשונה 2. ארנונה ירוקה הנחה בארנונה לתעשיה המתקינה מערכות חשמל וחום סולאריות 3. נקודת זיכוי ירוקה במס בסוף שנה 4. פטור ירוק ממעמ על פרוייקטים ספציפיים למערכות סולאריות חשמל וחום 5. תעדוף טכנולוגיות ישראליות נספח ד מערכות סולריות לחימום מים — נייר עמדה פידליטי אנרג'י קונסלטינג כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת- 2050 ישראל68 ""משכנתא ירוקה- כיזמים ישראליים במקסיקו בסוף שנות ה90 המקדמים טכנולוגיות ישראליות בתחום האנרגיה המתחדשת, עסקנו רבות בלובינג מול הממשלה. היו ניסיונות מול הבנק הבינל ובנקים מקסיקאים שהבטיחו הלוואות בנושא אולם זה לא יצא לפועל עד שמשרד ציבוריInfonavit (כמו משרד השיכון בישראל האחראי על דירות למעמד עובדי ציבור ) הסכים לקחת את הנושא והצהיר על "משכנתא ירוקה". המעביד והעובד משקיעים יחד1/3+2/3 לטובת לטובת הטבה לעובד לרכוש דירה בפרוייקט יחודי בו הדירות תהיינה ירוקות- ,חסחמים לדים וקולטי שמש. הטבת המדינה לעובד עודדה אותו לרכוש בית ירוק עם משכנתא בתנאים מועדפים . לקבלנים היתה קרן שאיתה יכול לצאת למכרזים ושם במסגרת המכרז לפיילוט ניגשנו עם כרומגן וניצחנו, כי הטכנולוגיה היתה הטובה מכולם. טכנולוגיה ישראלית. וכך החדרנו .לשוק את כרומגן והיינו הנציגים הבלעדיים שלהם לאורך שנים ,כמו כן תקנת בניה החל מ שנות ה2000 במקסיקו אומרת שכל מבנה ציבורי חדש עם לפחות 30 עובדי ם חייב באנרגי ת חום סולארית לחימום מים לפחות 30% )(כמובן תלוי שטח גג . יש צורך להיות חדשניים ויצירתיים כדי לייצר הקבלה של תמריצים לתעשייה ל אימפקט משמעותי ל עמידה ביעדי הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה. התעשיין צריך להרגיש את זה בכיס שלו ולכן .הכלים צריכים להיות פיננסיים עם תיעדוף לטכנ' ישראליות ,בברכה איר ית פידל CEO פידיליטי אנרג'י קונסלטינג בע"מ FidelityEnergyConsulting.com דפנה אבירם־ניצן היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה. מובילה מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט ההיערכות למשבר האקלים. לפני כן כיהנה במשך למעלה משני עשורים במגוון תפקידי מחקר וייעוץ כלכלי־אסטרטגי בהתאחדות התעשיינים, בכלל זה ניהול אגף המחקר הכלכלי של ההתאחדות וייעוץ כלכלי שוטף לארגוני הגג של המגזר העסקי ונשיאיו. מכהנת כדירקטורית חיצונית בחברות בשוק ההון. ארז סומר עומד בראש פרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון . בעל תואר ראשון משולב בסוציולוגיה, 2019 הישראלי לדמוקרטיה מאז אנתרופולוגיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים. איתמר פופליקר הוא חוקר בפרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון הישראלי לדמוקרטיה. בוגר תואר ראשון בתוכנית פכ״מ (פילוסופיה, כלכלה מדע המדינה) ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. :מסת״ב 978-965-519-412-8 2023 ינואר www.idi.org.il