חומר רקע
קידום
וגיבוש
טיוטת
חקיקה
ראשית
להסדרת
הבדואים
בנגב–
"חוק"ריפמן
"אם
לא
נעמוד
על
הנגב
לא
תעמוד
תל"אביב
דוד
בן
גוריון
רקע
מכון
ריפמן
הוקם
על
ידי
בדואים
והיהודים
לזכרו
של
שמוליק
ריפמן.ז"ל
שמוליק
היה
ראש
המועצה
האזורית
רמת,נגב
יו"ר
הרשות
לפיתוח
הנגב
ויו"ר
מרכז
המועצות
האזוריות
לאורך
שנים.ארוכות
ריפמן
ז"ל
היה
ציוני
גדול
וממנהיגי
הנגב.הבולטים
המכון
מבקש
ללכת
בדרכו
ומקדם
בראייה
כוללת
את
קידום
הנגב.ותושביו
המכון
פועל
בשלושה
כיווני
פעולה
ומתמקד
באוכלוסייה
הבדואית:בנגב
1
.קידום,פרויקטים
תוך
כדי
הסרת
חסמים
ויצירת
חיבורים
בין
הגופים
השונים
הפועלים
.במרחב
במסגרת
זו
קידם
המכון
לאורך
השנים
עשרות
פרויקטים
בתחומי,החקלאות
,החינוך
הרווחה,הכלכלה,התעסוקה
גיוס
לצבא
ולשרות
לאומי
והנגשת
השכלה.לנשים
2
.מחקרים
לשינוי,מדיניות
לאפשר
שינויים,נדרשים:לדוגמא
מחקר
נשערך
על
ידי
עמיתי
המחקר
במכון
על
המשמעות
של
גיוס
הבדואים.לצבא
מחקר
זה
הוביל
להקמת
צוות
מטכ"לי
שבוחן
בימים
אלו
דרכים
להגדלת
אחוזי
הגיוס
בטווח
זמן.מיידי
3
.חקיקה
ראשית
"חוק,"ריפמן
המכון
מקדם
בימים,אלה
מחקר
מלווה
וטיוטת
חקיקה
שתסדיר
את
כל
תמונת
המצב
בנגב
מתוך
תפיסת
עולם
ציונית
–"שאי
שגשוג
והסדרה
החברה
הבדואית
הוא
חסם
לפיתוח
הנגב.כולו
גם
הנגב"היהודי
רקע
החקיקה
בנגב
חיים
מעל
שלוש
מאות
אלף,בדואים
כמחציתם
מתגוררים
באזורים
שאינם
מוסדרים
פיזית
וחברתית
ומתקיימת
בהם
הזנחה
חברתית.רבה
באזורים
אלה
אנחנו
רואים
תופעות
קצה
של
חדירת
תפיסות
לאומניות,ציוניות-ואנטי
המוצאות
את
דרכן
לעומק.החברה
חשוב,לציין
כי
רוב
החברה
הבדואית
האזרחית
בנגב
היא
חברה,יצרנית
חיובית
וקיים
בנגב
מרקם
סולידרי
אדיר
אותו
ראינו
במלוא
תפארתו
לאחר
אסון
השביעי
לאוקטובר
כאשר
בדואים
רבים
לקחו
חלק
משמעותי
בלחימה
ובהצלת
חיים
ושלמו
מחירים
כבדים
בנפש
במאמץ
הצבאי.והאזרחי
החקיקה
הראשית
המלאה
מתארת
אדנים
נוספים
שמביאים
לכדי
פיתוח
הוליסטי
של
הנגב
כולו
בדואים
ויהודים.כאחד
עקרי
הנושאים
שיטופלו
במסגרת
החקיקה
הסדרת
הקרקע
1
.הגוף
המרכזי
האמון
על
הסדרת
הקרקע
הוא
"הרשות
לפיתוח
והתיישבות
הבדואים"בנגב
,הרשות
אינה
זוכה
לסמכות
הנדרשת
בחקיקה
ראשית
ואינה
מקבלת
סמכות
חוקית
בנושא
הקצאת.הקרקע
2
.החוק
יציע
מתן
סמכות
בחוק
לקיום
הסדרה
רשותית-פנים
ולצד
זאת
תוקם
ועדת
תכנון
עצמאית
ורשות
רישוי
עצמאית
שתוכל
לתת
היתרים
זמניים
וקבועים
כדי
לייצר
פעילות
הסדרתית.ראויה
3
.הגופים
השונים
אינם
מתוכללים
תחת
גוף
אחד
החוק
יאפשר
יכולת
תכלול
שתייצר
סינרגיה
בין,חינוך
התחום,המוניציפלי,תרבות
ביטחון
אישי.'וכו
4
."חוק"ריפמן
יציע
גם
מסלול
ירוק
להסדרה
"תביעת"בעלות
אשר
תומר
לזכות
לפיתוח–ועל
ידי
מתן
תמריצים,תכנונים
כלכליים
ואחרים
החוק
ייצר
מציאות
חדשה
באמצעות
כוחות
השוק
ובעידוד
החקיקה
ודרך
כך
נוביל
לפיתוח
משמעותי
של
פרויקטים
משולבים
למגורים
מוסדרים
שלצידם.מסחר
:מוניציפלי
1
.ברשויות
המקומיות
מתגלה
לא
אחת
ניהול
כושל
אשר
שם
את
ההקשר
המשפחתי
לפני
ההקשר.אזרחי-הלאומי
טובת
התושב
איננה
תמיד
בראש
סדר.העדיפויות
לפיכך
תתווסף
בחקיקה
אופציה
"למנכ"ל"ממונה
שישאב
את
סמכויותיו
מהרגולטור–לא
עוד
שחקן
וטו
,בולם
אלא
שחקן
בעל
סמכויות
רחבות
שיוכל
לקדם
את
המרחב
המקומי
על
פי
חוק
ובהתאם
למדיניות
רשות
מקומית.נבחרת
כלי
זה
יופעל
על
פי
אמות
מידה
וקריטריונים
שיגובשו
במסגרת
החוק
ויהיה
אינסטנציה
לפני
מינוי
ראש
רשות
וועדה.ממונה
2
.העברת
אחוז
מהכנסות
מקרקע
מדינה
כמקור
למימון
שירותים
מוניציפאליים
ארעיים
לטובת
תושבים
החיים
על
קרקע
שאינה
מוסדרת
(היום
במקום
שהמדינה
לא
נמצאת
נכנסים
גורמים
)עוינים
השירותים
יינתנו
באמצעות
"אשכולות"הנגב
שהם
גופים
סטטוטוריים
שקיבלו
סמכויותיהם
בחוק
כ"איגוד"ערים
ובפועל
יש
להם
סמכות
להתנהל
"כסמי
רשות."עירונית
3
.פתרון
בחקיקה
לתחום
פינוי
האשפה–מעל150אלף
איש
לא
זוכים
היום
לפינוי.אשפה
התחום
מחייב
הסדרה
בחקיקה
ולקיחת.אחריות
חינוך
1
.נכון
להיום
חלק
גדול
מהחינוך
הבדואי
נעשה
על
ידי
אנשי
הוראה
אשר
קיבלו
השכלתם
בערים
הפלסטיניות.באיו"ש
לצערנו
ערכים
אלו
ממשיכים
ללוות
חלק
ממערכת
הלימוד,
וזאת
במקום
לדאוג
לחיזוק
הזהות
הישראלית
לאזרחי
ישראל.הבדואים,בנוסף
מערכת
החינוך
מתנהלת
גם
היא
כאשר
זהות
משפחתית
גוברת
לא
אחת
על
טובת:התלמיד
,בהסעות,בטובין.בפדגוגיה
הקמת
"רשות
חינוך"ייעודית
בחוק,ריפמן
תאפשר
אספקת
שירותי
חינוך
לאזורים
לא
מוסדרים,מחד
והתערבות
במקרים
בהם
מינהל
החינוך
המקומי
אינו
מתפקד.מאידך
2
.נבנה
רפורמה
לגבי
השכלת
עובדי,הוראה
תוך
עידוד
ושילוב
נכונים
יותר
של
מתן
תעודת
הוראה
וליווי
אקדמי
ישראלי
ושלילת
כניסת
עובדי
הוראה
עם
"חינוך."שטחים
3
.נדרש
לתת
מענה
נרחב
ולאומי
במסגרת
חיזוק
שירותי.הרווחה
פיתוח
כלכלי
1
.יצירת
תמריצים
להשקעות,הון
אזורי,מלאכה
חינוך
מקצועי
והכשרות.מקצועיות
2
.עיבוי
ומתן
סמכויות
לצורך
שילוב
האוכלוסייה
בעולם,העבודה
והענקת
סמכויות
למדידת
שילוב.זה
3
.טיפול
בקושי
השפתי
ופתרונות
בחוק
של
בניית
אולפני.שפה
4
.יצירת
מענה
חקלאי.רחב
5
.שימוש
במשאב
קרקע
לטובת
העלאת
העושר
המוניציפלי
והאישי
של
החברה
הבדואית–
מפעלי,פסולת
אנרגיה,סולארית
אגרגטים.ועוד
ביטחון
אישי
ומשילות
1
.הטמעת
שיטור""פדרלי
על,תחנתי
אשר
יפעל
כמרחב""ייעודי
תחת
המחוז
הדרומי
של
,המשטרה
תחת
שאיבת
הסמכות
מתחנת
המשטרה.המקומית
2
.הגדלת
תקנת
ה"שיטור"עירוני
אשר
יהווה
כוח
משולב
שיטורי,ואזרחי
שיטפל
בעבירות
,קלות
עבירות
בינוי
קהילתי
וכן
יעסוק
במתן.שירותים
3
.שימוש
במעצריים
מנהליים
לעבירות
נשק
ועבירות
טרום.פח"ע
בנושא
זה
יעורב
לפי
צורך
שירות
הביטחון.הכללי
4
.הגבלה
עד
לכדי
איסור
עתידי
של
מתן
היתרי
אזרחות
לאזרחים.פלסטיניים
5
.חיזוק
הזהות
הישראלית
באמצעות
פעילות
אינטנסיבית
של,מכינות
מסגרות
לימוד
אחרות
ועידוד
ומתן
תמריצים
להתגייסות
לצה"ל
ולשירות.הלאומי\אזרחי
6
.טיפול
ברף
הענישה
וייעול
הטיפול
בעבירות
חוזרות
בראי
מערכת.המשפט
חשוב
לציין
כי
כחלק
מתהליך
העבודה
על
החוק
אנו
יוצרים
קבוצות
התייחסות
ושיתוף
ציבור:למול
תלמידי
תארים
מתקדמים
ביחידה
לניהול
סכסוכים
באוניברסיטת
בן,גוריון
פעילות
בתוך
תובעי
הבעלות
ונציגות
מהחברה
הבדואית
למול
קבוצות
מובילות
בעולם
התכנון
והמשפט.המנהלי
מה
צריך
לעשות
כדי?להתקדם
,אכן
החברה
הישראלית
תיבחן,בנגב
אנחנו
מחויבים
להתעקש
ולהאבק
על
מנת
לייצר
פתרונות
חקיקה
כיוון
שאנחנו
יודעים
שהבית,שלנו
ואיתו
החברה
הישראלית
לא
יכולים
להתמודד
עם
המשך
.ההזנחה
אנו
מאמינים
כי
קידום
חקיקה
ראשית,ומקיפה
יחד
עם
המשך
חיזוק
כלכלי
וחברתי
יוכלו
לפתור
את
אתגרי
הנגב
ולהוביל
את
הנגב
להיות
חבל
הארץ,הפורח
המשגשג
והמבטיח
של
מדינת.ישראל