חומר רקע
הכנסת
הלשכה המשפטית
עו"ד מירי פרנקל-
// שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
היועצת המשפטית
לוועדת החוץ והביטחון
ירושלים, ח' בתמוז התשפ"ד
14
ביולי
2024
לכבוד
חברי ועדת החוץ והביטחון
:הנדון
הצע
ו 'ת חוק שירות ביטחון (תיקון מס26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-
2022
והצעת חוק לאומי-
'אזרחי (תיקון מס4), התשפ"ב-
2021
–
דיון כללי בנושא השירות
הלאומי-אזרחי
1.
לקראת ,ישיבת ועדת החוץ והביטחון
האמורה לה תקיים מחר, יום
שני ,ט' בתמוז התשפ"ד (
15
ביולי
2024
), מוגשת נייר
תמציתי המהווה הצגה כללית בנושא חוק השירות הלאומי-האזרחי .
השירות הלאומי- אזרחי - מתכונת נוכחית
2.
חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–
2014
(להלן–
חוק שירות לאומי אזרחי) נחקק במקביל
לתיקון19
לחוק שירות ביטחון והוא עוסק במאפייני השירות הלאומי-
אזרחי המיועד לתלמידי
'הישיבות אשר הופנו לשירות זה במסגרת פרק ג1 לחוק שירות ביטחון ו מסדיר את שירותם של
תלמידי הישיבות בשירות לאומי-
.אזרחי
3.
בשנת2017
ניתנה פסיק ת בית המשפט העליון בבג"ץ התנועה לאיכות השלטון, שקבעה את
'בטלותו את פרק ג1
,לחוק שירות ביטחון. בית המשפט נתן מספר ארכות לחקיקת הסדר חלופי
האחרונה שבהן ניתנה עד ליום30
ביוני2023
, ומשלא נחקק הסדר חלופי, וכן בשל העובדה כי
הפרק ממילא עמד בתוקפו עד ה-
30.06.2023
–
'פקע תוקפו של פרק ג1
.במועד זה
נזכיר כי
בתיקון מס '
21
שחוקק בשנת2015
, נקבע כי השירות הלאומי-
אזרחי יהיה כהוראת שעה עד
לשנת2023
. בהקשר זה ראוי להזכיר כי
בקביעה זו ,בוטל ההסדר
שחוקק בשנת2014
,שחייב
את הממשלה לקבוע מתווה שעיקרו שירות אזרחי-
ביטחוני
כתנאי להמשך הפעלתו לאחר
2020
.
4.
נזכיר כי אך לאחרונה, אישרה הכנסת, מתוך מטרה ליתן מענה זמני שיאפשר את המשך
ההשתלבות בשירות לאומי-
אזרחי, עד להסדרת הנושא באופן כולל, תיקון לחוק שירות לאומי
'אזרחי (תיקון מס6
'), שנועד לנתק את הזיקה שבין פרק ג1 שפקע, לב ין האפשרות להשתלב של
תלמיד הישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים להשתלב בשירות לאומי-
,אזרחי. במסגרת זו
נקבע כי תוקפו של חוק שירות לאומי-
אזרחי יוארך
עד ה-
30.6.2025
.
5.
לפיכך, כיום, הצטרפות לשירות לאומי-אזרחי אפשרי
ת
רק מגיל21
ומעלה, בשני מסלולים
:אפשריים
2
עו"ד מירי פרנקל-
// שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
2
א.
שירות אזרחי-
)ביטחוני (בגופים ביטחוניים וגופי הצלה–
מסלול של36
שעות שבועיות
;במשך שנתיים
ב.
שירות אזרחי-
)חברתי (בגופים בעלי מטרות חברתיות–
מסלול של30
שעות שבועיות במשך
שנתיים או מסלול של20
שעות שבועיות במשך3
.שנים
שאלה
לדיון
- האם השירות הלאומי-
אזרחי מהווה
חלופה ראויה לשירות הצבאי?
6.
ביחס
לשירות לאומי-האזרחי
קבע בית המשפט בפרשת
התנועה לאיכות השלטון (
2017
)
כי
"פגיעה נוספת בשוויון נגרמת בשל הקניית הסמכות להפנות תלמידי ישיבות לשירות
הלאומי-
:אזרחי במקום לשירות צבאי וכך צויין באותה פרשה
"טיבו של השירות הלאומי-
אזרחי שונה בתכלית מהשירות הצבאי, בין אם עסקינן בשירות
אזרחי-חברתי ובין אם בשירות אזרחי-
בטחוני (שני מסלולי השירות שכונן
חוק שירות לאומי-
אזרחי). גם משכו של השירות האזרחי-
בטחוני הוא קצר משמעותית מהשירות הצבאי על פי
ההסדרים שנקבעו בתיקון19
וב
חוק שירות לאומי-
."אזרחי
בהקשר
זה ציינה הנשיאה דאז נאור ז"ל כי "העובדה
שבפני תלמידי הישיבות נפתחו מסלולים
חלופיים לשירות הצבאי ,במסגרת השירות הלאומי-אז ,רחי
הנבדל ממנו בטיב השירות ובמשכו ,
ראויה לדיון כשלעצמה בעתיד."
7.
לעמדתנו, השאלה בדבר אופיו ומהותו של השירות הלאומי-
אזרחי, צריכה להיגזר מעיצוב
וגיבוש הסדר הגיוס לתלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים–
הסדר המצוי על
שולחנה של הוועדה במסגרת הדיונים בהצעת חוק שירות ביטחון '(תיקון מס26), התשפ"ב-
2021
(להלן-
תיקון26
)
–
בחינה מעין זו תטיב, לעמדתנו, לתאר את הדיון הנדרש בבכירותו
של השירות הצבאי על פני השירות הלאומי-אזרחי. כך שההסדרים בחוק ששירות לאומי-
אזרחי ייגזרו ממהות ההסדרים שייקבעו בחוק שירות ביטחון ביחס לגיוס תלמידי ישיבות .
.אנו זמינים לכל שאלה
ב,כבוד רב
ה
צוות המשפטי לוועדת החוץ והביטחון