חומר רקע

מחוברים אבל (לא) שווים פערים דיגיטליים, תשתיות, שימושים ומוגנות ברשת בחברה הערבית בישראל ד״ר יונתן מנדלס –2024 – מאי כתיבה וניתוח נתונים: ד"ר יונתן מנדלס, מכון מופ"ת בשיתוף פורום המומחים לקידום האינטרנט והדיגיטל בחברה הערבית מנהלת הפרויקט: דימא אסעד ניקולא, רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי מדען נתונים: אופיר שטגמן, איגוד האינטרנט הישראלי מכון מחקר: מכון "אפקאר" בהנהלת ד"ר הישאם ג'ובראן ליווי מקצועי: קשק, חברת ועד מנהל באיגוד האינטרנט הישראלי, מרצה בכירה במכללה האקדמית ספיר -ד"ר האמה אבו עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה, איגוד האינטרנט הישראלי ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות, איגוד האינטרנט הישראלי עריכה לשונית: חבצלת שפירא עיצוב: סטודיו לי ותמר תרגום לערבית: גלוקל, תרגום ופתרונות תוכן www.isoc.org.il – איגוד האינטרנט הישראלי [email protected] – לפרטים נוספים ויצירת קשר .2024 ,)כל הזכויות שמורות לאיגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר ד״ר יונתן מנדלס –2024 – מאי מחוברים אבל (לא) שווים פערים דיגיטליים, תשתיות, שימושים ומוגנות ברשת בחברה הערבית בישראל 5 תוכן עניינים 7 תקציר מנהלים 7 . נגישות לרשת ובעלות על טכנולוגיה10 8 . מיומנויות ואוריינות דיגיטלית20 9 . תועלות והזדמנויות מהשימוש ברשת30 10 . חשיפה לפגיעות רשת שונות40 11 מבוא 14 א. הפער הדיגיטלי — הגדרות והשפעות חברתיות וכלכליות 19 ב. משתנים המשפיעים על דפוסי השימוש ברשת 21 ג. סקירת ספרות ונתונים קודמים על פי שלוש הרמות של הפער הדיגיטלי 22 הרמה הראשונה של הפער הדיגיטלי: יכולת חיבור לרשת וגישה למכשירי קצה1.0ג 28 הרמה השנייה של הפער הדיגיטלי: אוריינות ומיומנות הפרט2.0ג 31 הרמה השלישית של הפער הדיגיטלי: תוצאות ותועלות של גישה למחשב ולאינטרנט3.0ג 33 מוגנות ופגיעות סייבר או עבירות מחשב בקרב החברה הערבית בישראל4.0ג 35 פעולות לאומיות לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל5.0ג 36 ד. המחקר הכמותני הנוכחי: חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל 36 מתודולוגיה ומערך המחקר1.0ד 37 המאפיינים הדמוגרפיים של המשיבים במדגם2.0ד 39 ממצאים: יכולת החיבור לרשת, סוג החיבור וגישה למכשירי קצה3.0ד 47 ממצאים: מאפייני השימוש ברשת4.0ד 54 ה. דיון ומסקנות 55 תשתיות רשת וסלולר, שביעות הרצון מהתשתיות ובעלות על מכשירי קצה1.0ה 60 שימושי רשת עיקריים, אפליקציות, זמן גלישה ודואר אלקטרוני2.0ה 65 פגיעות ברשת3.0ה 67 ו. סיכום והמלצות 72 מקורות 240 : ההבדלים בסוג החיבור לאינטרנט בין החברה הערבית ליהודית1 תרשים 250 : ספק האינטרנט הביתי העיקרי בחברה הערבית והיהודית2 תרשים 260 : שביעות רצון מאיכות האינטרנט הביתי בחברה הערבית3 תרשים 390 : סוג החיבור לרשת4 תרשים 400 ספקי האינטרנט שדרכם מחוברים המשיבים5 תרשים 410 : הסיבות לבחירה בחיבור סלולרי6 תרשים 420 : שביעות הרצון מאיכות הקליטה הסלולרית7 תרשים 430 : שביעות הרצון מאיכות החיבור לאינטרנט8 תרשים 440 : מהירות הגלישה ממוצעת בבית המשיבים9 תרשים 450 : סוגי מכשירי הקצה בבית המשיבים10 תרשים 460 : כמות מכשירי הקצה בבית המשיבים11 תרשים 470 : תדירות השימוש באפליקציות ואתרים שונים12 תרשים 490 : שעות גלישה בממוצע ביממה13 תרשים 500 : השימושים העיקריים ברשת בחודש האחרון14 תרשים 510 : שימוש בדואר אלקטרוני15 תרשים 520 : חשיפה לפגיעות רשת שונות16 תרשים 530 : פנייה לדיווח על פגיעות ברשת17 תרשים 6 7 תקציר מנהלים מחקר זה מציג ממצאים מסקר מקיף וראשון מסוגו שנערך בקרב מדגם מייצג של החברה ), אשר בחן את הנגישות לתשתיות אינטרנט ומכשירים דיגיטליים, N=714( הערבית בישראל רמת המיומנויות והשימושים ברשת, וכן חשיפה לאיומי סייבר ופגיעות ברשת. בעזרת הממצאים מבקש המחקר לבחון לעומק את שלוש רמותיו של הפער הדיגיטלי בחברה הערבית בישראל, על היבטיו השונים והשלכותיו על אוכלוסייה זו ועל כלל החברה הישראלית. . נגישות לרשת ובעלות על טכנולוגיה1 ברמה הראשונה, ממצאי המחקר מצביעים על פערים מהותיים בתשתיות האינטרנט והבעלות על מכשירים דיגיטליים בחברה הערבית. חיבור לאינטרנט 7% בחברה היהודית), ורק44% מהמשיבים מחוברים לאינטרנט בחיבור קווי (לעומת63% בחברה היהודית). כרבע41% מחוברים בסיב אופטי, המאפשר גלישה מהירה ויציבה (לעומת מהמשיבים תלויים בחיבור סלולרי בלבד, שהוא איטי ומוגבל יותר. הפער בולט במיוחד בנגב, בחיבור סלולרי.42% מהמשיבים מחוברים בסיב אופטי ו־2% שם רק בעלות על מכשירי קצה ממצאי הסקר בנושא מציגים תמונה מעורבת. מצד אחד, הפער בגישה לרשת הצטמצם בזכות מהמשיבים הערבים מחזיקים בסמארטפון, 93% – ריבוי המשיבים שבבעלותם טלפון חכם בחברה היהודית. מצד שני, עדיין קיימים פערים בבעלות על מכשירים 95%בהשוואה ל־ מהמשיבים הערבים 71% .המאפשרים שימוש מגוון ומתקדם יותר ברשת, כמו מחשבים בהתאמה בחברה היהודית. 61% ו־83% במחשב נייח, לעומת28% מחזיקים במחשב נייד ורק המחקר מצא גם קשר מובהק בין רמות השכלה והכנסה גבוהות יותר לבין בעלות על מחשבים. משיבים מבוססים יחסית נוטים להחזיק במחשבים וליהנות מהיתרונות שלהם, בעוד הגישה למחשבים של משיבים בעלי רמות הכנסה והשכלה נמוכות מוגבלת יותר. שנה 25איגוד האינטרנט הישראלי (ע”ר) הוא ארגון ללא כוונת רווח אשר פועל למעלה מ־ להטמעת השימוש באינטרנט לטובת הציבור בישראל ומפעיל תשתיות אינטרנט חיוניות “ ו״.ישראל״ ומחלף il.“ ) המדינתייםdomain names( בישראל: מרשמי שמות המתחם ). הידע והניסיון המקצועי של איגוד האינטרנט הישראלי IIX( האינטרנט הפנים־מדינתי במחקר, פיתוח והפעלה של טכנולוגיות אינטרנט עבור הציבור הישראלי משמשים בסיס לפעילות מחקר, מדיניות והעצמת קהילה שמבצע האיגוד. בכלל זה, איגוד האינטרנט המספק לציבור הרחב ידע וכלים להגנת סייבר; את Block.org.il הישראלי מפעיל את מיזם האוסף ומנגיש נתונים כמותיים־סטטיסטיים על האינטרנט הישראלי data.isoc.org.il מיזם ומשתמשיו; ומפרסם מחקרי מדיניות מקצועיים המיועדים ליידע ולטייב את זירת האינטרנט הישראלית והגלובלית בצמתים מגוונים של משפט וטכנולוגיה. מחקר זה על חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל נכתב עבור איגוד האינטרנט הישראלי בידי ד״ר יונתן מנדלס, חוקר תקשורת ומנהל הידע במו״פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ״ת. איסוף הנתונים באמצעות סקר טלפוני ודיגיטלי נעשה בידי חברת הסקרים “אפקאר“, המתמחה בחברה הערבית, בהנהלת ד״ר הישאם ג׳ובראן. עיבוד הנתונים והניתוח הסטטיסטי במחקר זה נעשו בידי אופיר שטגמן, מדען הנתונים של איגוד האינטרנט הישראלי. איגוד האינטרנט הישראלי והמחבר מבקשים להודות לחברות וחברי הפורום לקידום האינטרנט והדיגיטציה בחברה הערבית, שתרמו הערות ותשומות לטיוטות מוקדמות של מחקר זה, ובפרט לד״ר האמה אבו־קשק מהמחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, על העזרה הרבה בכתיבת המחקר. מחוברים אבל (לא) שווים 9 8 איכות החיבור לאינטרנט אמרו כי הם לא זוכרים/30% מגה או יותר, וכ־40 מהמשיבים גולשים במהירות של27.5% מהמשיבים הערבים גולשים40%יודעים את מהירות הגלישה שלהם. מכך משתמע כי למעלה מ־ במהירות הנחשבת כיום נמוכה, גם ביחס למצב הקיים בישראל. מהירות גלישה נמוכה מגבילה את יכולתו של הגולש לעשות שימושים מתקדמים ברשת (כגון למידה ועבודה מרחוק). . מיומנויות ואוריינות דיגיטלית2 ברמה השנייה, ממצאי הסקר מצביעים על פער במיומנויות וביכולות של האוכלוסייה הערבית בשימוש מושכל ויעיל ברשת, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. הפער בא לידי ביטוי במספר היבטים: א. תדירות ואופי השימוש ) משתמשים ברשת בעיקר לגלישה ברשתות חברתיות, לעומת שיעורים 81%( מרבית המשיבים ) ולימודים 67%( ), שירותי בנקאות68%( נמוכים יותר של שימושים מתקדמים כמו חיפוש מידע ). שיעורי שימוש אלו נמוכים גם בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. 37%( ב. זמן גלישה ממוצע שעות ביום ברשת, בהשוואה לשבע שעות בממוצע 3.7 המשיבים הערבים מבלים בממוצע בכלל האוכלוסייה. פער זה עשוי להעיד על חוסר באוריינות ובמיומנויות הדרושות כדי למצות את הפוטנציאל של האינטרנט לצרכים מגוונים. ג. שימוש בדואר אלקטרוני מהמשיבים הערבים אין כתובת דוא"ל פעילה, או שהם אינם עושים בה שימוש. דואר 31%ל־ אלקטרוני הוא כלי תקשורת בסיסי ונפוץ, החיוני לתפקוד מיטבי בעולם הדיגיטלי כיום, והיעדרו עשוי להצביע על קושי בביצוע משימות ופעולות בסיסיות ברשת. ד. אפליקציות וכלים דיגיטליים הסקר בחן גם את השימושים העיקריים של המשיבים ברשת ואת האפליקציות והכלים הדיגיטליים המרכזיים שבהם נעשה שימוש. הממצאים מראים כי האפליקציה הנפוצה ביותר מהמשיבים. 93% בקרב המשיבים היא אפליקציית המסרים המיידיים וואטסאפ, בה משתמשים ), 74%( משתמשים), מנועי חיפוש דוגמת גוגל78%( שאר האפליקציות הנפוצות הן יוטיוב ) 34–18 ). כמו כן, נמצא כי צעירים (בני63%( ) וטיקטוק64%( ), אינסטגרם69%( פייסבוק ומעלה). 35( משתמשים יותר ברשתות כמו אינסטגרם, טיקטוק וסנאפצ'ט מאשר מבוגרים . תועלות והזדמנויות מהשימוש ברשת3 הרמה השלישית של הפער הדיגיטלי עוסקת בתועלות, יתרונות והזדמנויות שאפשר להפיק מהשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית. בהקשר זה, ממצאי המחקר מצביעים על פערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בישראל, כאשר משתמשי הרשת הערבים מתקשים יותר מיהודים לתרגם את הגישה לאינטרנט והשימוש בו לרווחים מוחשיים בחייהם. הדבר בא לידי ביטוי במגוון תחומים שנבדקו בסקר: . שירותי ממשל מקוונים1 מהמשיבים הערבים דיווחו שהם משתמשים באינטרנט כדי לקבל מידע ושירותים49% רק מרשויות המדינה, לעומת שיעורים גבוהים בהרבה בציבור היהודי. משמעות הדבר היא שמשתמשים ערבים רבים מחמיצים את היתרונות של ממשל דיגיטלי נגיש וזמין, ונאלצים להסתמך על ערוצים אחרים – לרוב פיזיים – למימוש זכויותיהם. . מידע רפואי ושירותים רפואיים2 מהערבים משתמשים ברשת לקבלת מידע ושירותים בתחום הרפואה, לעומת אחוזים63% גבוהים יותר בקרב יהודים. בעידן של "בריאות דיגיטלית", פער זה עלול לפגוע בנגישות של אזרחים ערבים לשירותי בריאות חיוניים ולמידע בריאותי מהימן. . מסחר ובנקאות3 משלמים חשבונות באופן מקוון, בעוד בחברה53% מהמשיבים מבצעים קניות ברשת ו־51% היהודית השיעורים גבוהים בהרבה. כלומר, אזרחים ערבים רבים עדיין לא נהנים מהנוחות והיעילות של צריכה ופעילות פיננסית באמצעות האינטרנט. . לימודים והשכלה4 מהמשיבים הערבים משתמשים באינטרנט ללמידה, לעומת שיעורים גבוהים יותר37% בחברה היהודית. בעידן של השכלה מקוונת, פער זה עלול לצמצם את הנגישות של ערבים להזדמנויות ההשכלה והפיתוח האישי המוצעות ברשת. תקציר מנהלים מחוברים אבל (לא) שווים 11 10 . חשיפה לפגיעות רשת שונות4 המחקר בחן גם את מידת החשיפה של האוכלוסייה הערבית לסיכונים ופגיעות שונות ברשת. על ( נפגעו מווירוסים או Phishing), 18% מהמשיבים נפלו קורבן לתרמיות דיוג19% ,פי הממצאים סבלו מהתחזות או גניבת זהות ברשת. אלה שיעורים 11%חוו ניסיונות פריצה לחשבונותיהם, ו־ גבוהים בהשוואה לשיעור הנפגעים המדווח בחברה היהודית. למעלה ממחצית מהמשיבים לא ידעו כלל למי לפנות במקרה 20% ,העידו כי במקרה של פגיעה יפנו למשטרת ישראל. מנגד של פגיעה, או טענו שלא היו מדווחים עליה לאף גורם. מהממצאים עולה כי פערים אלה בחשיפה לפגיעות שונות קשורים לרמת האוריינות הדיגיטלית הנמוכה יחסית של האוכלוסייה הערבית. היעדר מודעות וידע על סכנות ברשת, לצד מחסור במיומנויות הקשורות לאבטחת מידע ופרטיות, הופכים את המשתמשים הערבים לחשופים יותר לניצול ופגיעה. מבוא בעשורים האחרונים, עם התפתחות הטכנולוגיה והתרחבות השימוש באינטרנט, הפכה הזירה הדיגיטלית למרחב מרכזי המשמש למילוי צרכים מגוונים בחיי היום־יום, מצריכת מידע, דרך לימודים ועבודה, ועד קשרים חברתיים ופעילות פנאי. ואולם, על אף החשיבות העצומה של האינטרנט בחיים המודרניים, לא כל חלקי האוכלוסייה נהנים ממנו במידה שווה. תופעה זו, המכונה במחקר "פער דיגיטלי", מתארת את האי־שוויון בין פרטים וקבוצות בכל הנוגע לנגישות לטכנולוגיות תקשורת ומידע (טמ"ת), ליכולת להשתמש בהן ולתועלת המופקת מהן. מהאוכלוסייה הכללית, היא המיעוט הגדול 21% האוכלוסייה הערבית בישראל, המהווה ), אשר סובל מהדרה בתחומי חיים רבים, 2022 ,במדינה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , החברה הערבית כוללת כשני מיליון אזרחים, 2022 בהם התחום הדיגיטלי. נכון לסוף שנת מיליון 1.746המשתייכים לכמה קבוצות. הקבוצה הגדולה ביותר, ערבים מוסלמים, מונה כ־ אלף איש, שרובם מתגוררים בנגב (אלמסי, 400איש. בקבוצה זו נכללים גם הבדואים – כ־ אלף איש, ומספרם של 140). מלבד אלה, מספרם של הערבים הנוצרים עומד על כ־2023 .)2022 , אלף (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה150הדרוזים הוא כ־ קיימים הבדלים רבים בין הקבוצות הדתיות השונות, וביניהם רמת הכנסה, רמת השכלה, ). מספר הנפשות הממוצע 2018 ,גיל חציוני, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ועוד (גרא נפשות בחברה היהודית 3.5 נפשות, לעומת4.6 במשק בית בחברה הערבית עומד על ). קיימים גם הבדלים בין אזורים גיאוגרפיים שונים, 2019 ,(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כאשר האוכלוסייה הערבית מתגוררת בחמישה אזורים עיקריים, רובם בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של המדינה: הצפון (הגליל), המשולש (היישובים הגדולים באזור זה הם טייבה, טירה, קלנסווה, אום אל־פחם ובקה אל־גרבייה), הנגב, הערים המעורבות (עכו, חיפה, יפו, ). 2021 ,'רמלה, לוד, נוף הגליל ומעלות־תרשיחא) ופרוזדור ירושלים (חדאד חאג' יחיא ואח הזהות של אזרחי ישראל הערבים היא בעלת זיקה כפולה: מצד אחד, הם אזרחי ישראל ולפיכך יש להם קשר למדינה. מצד שני, הם משתייכים לקבוצת הרוב הערבית במזרח ). מסיבות Lissitsa, 2015( התיכון, דוברים את שפתה וקשורים אליה תרבותית וחברתית פוליטיות, חברתיות ואחרות, סובלים אזרחי ישראל הערבים מהדרה רבת שנים בכל תחומי ). מכיוון שהם נחשבים למיעוט ילידי 2020 ,החיים, ובכללם החינוך, השיכון והבריאות (פרח ), 2008 ,כפוי ובלתי־רצוי, הנמצא ביחסי עימות וקונפליקט תמידיים עם הרוב (כספי ואליאס הם סובלים מניסיון מתמיד להדירם מן השיח החברתי־כלכלי והפוליטי. מחוברים אבל (לא) שווים 13 12 :)Sultany, 2012( הדרת האזרחים הערבים מתרכזת בארבעה תחומים עיקריים פער בהקצאת קרקעות לבנייה והיעדר תוכניות מתאר מספקות ליישובים וכפרים ערביים שילוב האזרחים הערבים בשוק העבודה בענפים מסוימים בלבד תשתיות חינוך לקויות ופערים בתקצוב תלמידים ערבים בהשוואה למקביליהם היהודים היעדר תשתיות תקשורת מתאימות, גישה חלקית למחשבים ורמה נמוכה של אוריינות דיגיטלית ביחס לאוכלוסייה היהודית OECD,( OECDככלל, ישראל נחשבת לאחת המדינות הפחות שוויוניות בקרב מדינות ה־ עולה כי קיימים פערים סוציו־2021 ). מנתונים שאסף צוות ממשלתי בין־משרדי בשנת2020 אקונומיים ניכרים בין האוכלוסייה הערבית לזו היהודית, כאשר ההכנסה הממוצעת בחברה אחוזים מההכנסה בחברה היהודית, וכמחצית מהמשפחות 54 עד53הערבית נמוכה בכ־ אף שלאחרונה חל שיפור כלכלי מסוים (זקן, 1.בחברה הערבית נמצאות מתחת לקו העוני מהיישובים הערביים במדינת ישראל עדיין נמצאים בשלושת האשכולות 75% ,)2202 9% הנמוכים ביותר בדירוג החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לעומת ). 2022 ,בלבד מהיישובים היהודיים. אף יישוב ערבי אינו ממוקם באשכולות הגבוהים (אילן ישנם פערים בולטים גם ברמות ההשכלה: מנתוני דוח פני החברה (הלשכה המרכזית שיעור בעלי התואר האקדמי בקרב הערבים 2021–2020 ב) עולה כי בשנים2023 ,לסטטיסטיקה בחודש, בהתאמה), ₪ 13,406 לחודש לעומת₪ 13,473( 1 בעוד ההוצאות של משפחה ערבית דומות לאלו של משפחה יהודית1 לחודש, ואילו ההכנסה הממוצעת למשק בית בחברה₪ 18,317 ההכנסה הממוצעת למשק בית בחברה היהודית עומדת על ); מחקר של משרד האוצר מצא כי בממוצע 2021 , לחודש (בר דוד וסלמאן₪ 12,224 , ועומדת על33%הערבית נמוכה ממנה ב־ בין ערבים ליהודים. פערי 45% שקל פחות מגבר יהודי לא חרדי. נתונים אלו משקפים פער של כ־4,435 גבר ערבי משתכר השכר נובעים בין השאר מפערי השכלה, תעסוקה במקצועות שונים, מקום מגורים והכנסת ההורים. גם בתוך החברה הערבית שקל 11,192 – שקל בממוצע; ושכר הנוצרים הוא הגבוה ביותר8,335 – קיימים פערים, כאשר שכר המוסלמים הוא הנמוך ביותר ). 2021 , שקל בממוצע (טייטלבאום9,479 בממוצע. הגברים הדרוזים משתכרים מהערבים היו בעלי 41.2% .)36.3%( ) היה נמוך מאוד לעומת שיעורם בקרב היהודים16.2%( בלבד מהיהודים. כמו כן, נמצא כי שיעור הנושרים14.1% השכלה חלקית (לא סיימו תיכון), לעומת מבית הספר בגילי חטיבה או תיכון בקרב הערבים היה גבוה יותר מאשר בחברה היהודית. גם בתוך החברה הערבית קיימים פערים ניכרים. למשל, רמות ההשכלה משתנות בין האזרחים הנוצרים, מהמוסלמים 12% שנות לימוד ויותר לעומת16 מהנוצרים למדו21% – המוסלמים והדרוזים מהדרוזים; וקיימים הבדלים מהותיים ברמת החיים ורמות ההכנסה וההשכלה בין 13%–ו האוכלוסייה הערבית המתגוררת בגליל, בערים המעורבות ובצפון הארץ לבין האוכלוסייה ).2018 ,הבדואית בדרום, לטובת הראשונה (גרא ,על רקע זה, המחקר הנוכחי נועד לספק מבט רחב ומעמיק על מצב הפער הדיגיטלי בחברה הערבית משיבים ערבים מרחבי הארץ. 714 תוך בחינת היבטים שונים שלו והסתמכות על מדגם מייצג של הסקר הטלפוני והמקוון שערכה חברת הסקרים "אפקאר", בהנהלת ד"ר הישאם ג'ובראן, בחן את תמונת המצב בקרב האוכלוסייה הערבית בכל הנוגע לתשתיות רשת, בעלות על מכשירי קצה, שימושי אינטרנט וחשיפה לפגיעות סייבר שונות. בעזרת הממצאים מבקש המחקר לדון בהיבטים שונים של הפער הדיגיטלי בחברה הערבית על שלוש רמותיו: נגישות תשתיתית וחומרית (הרמה הראשונה), מיומנויות ואוריינות דיגיטלית (הרמה השנייה), ומידת התועלת המופקת מהשימוש ברשת (הרמה השלישית). המחקר התבסס על פילוחים דמוגרפיים וגיאוגרפיים מגוונים, וכך הראה תמונה מקיפה ומדויקת של המצב בשטח. חשיבותו של המחקר נעוצה בהשלכותיו מרחיקות הלכת של הפער הדיגיטלי בתקופתנו. בחברה שבה האינטרנט חודר לכל תחומי החיים, היעדר גישה אליו או חוסר מיומנות בשימוש בו עלולים להוביל לקשיים רבים בתפקוד היומיומי, ביכולת לממש זכויות, בסיכויי ההשתלבות בשוק העבודה ובהזדמנויות למוביליות חברתית. לפיכך, להבנה מעמיקה של הפער הדיגיטלי בקרב האוכלוסייה הערבית יש חשיבות רבה לא רק מבחינה אקדמית, אלא גם כבסיס לגיבוש מדיניות ציבורית שתסייע בצמצומו. מבוא מחוברים אבל (לא) שווים 15 1414 15 א. הפער הדיגיטלי הגדרות והשפעות חברתיות וכלכליות , חדרו טכנולוגיות מידע ותקשורת 21בעשורים האחרונים, וביתר שאת מאז תחילת המאה ה־ , בישראל ובעולם, משתמשים בטכנולוגיה 21(טמ"ת) לחיינו בצורה נרחבת. אזרחי המאה ה־ באופן רציף ותדיר ובתחומים רבים בחייהם. בעקבות זאת הופיעו אתגרים שונים שבהם נתקלים אלו שהגישה שלהם לטמ"ת חלקית או לא קיימת, ואלו שיכולתם להשתמש בטמ"ת ) או "אי־שוויון דיגיטלי" Digital Divide( "מוגבלת. תופעה זו תוארה כ"פער דיגיטלי (. Robinson et al., 2015) (Digital inequality) אי־שוויון בין יחידים או בין קבוצות על בסיס נגישות לטכנולוגיה, יכולות השימוש בה ועמדות ).van Dijk, 2020( כלפיה בספרות המקצועית מפורטות שלוש רמות של פער דיגיטלי: )First level digital divide( . הרמה הראשונה1 רמה זו עוסקת2.)Scheerder et al., 2017( אי־שוויון בנגישות לטמ"ת ובבעלות עליהן בהימצאות תשתיות ראויות במקום המגורים (חשמל וטלפון בעיקר) המאפשרות חיבור לרשת האינטרנט, וכן בבעלּות על אמצעי קצה המאפשר חיבור לרשת ושימוש בה (מחשב, טאבלט, טלפון חכם, קונסולת משחק או כל מכשיר אחר המתחבר לאינטרנט). )Second level digital divide( . הרמה השנייה2 פער האוריינות או המיומנויות. פער זה מתייחס לאי־שוויון ביכולת לנצל את טכנולוגיות van Deursen( המידע והתקשורת, והוא כרוך ביכולתו של היחיד להשתמש בטמ"ת לתועלתו &). אוריינות דיגיטלית פירושה כלל המיומנויות הנרכשות והנדרשות van Dijk, 2019 בסביבה דיגיטלית, לרבות שימוש בערוצי מדיה חדשים, מקורות מידע מורכבים, טקסטים ).Reddy et al., 2020( מרובי ייצוגים (מלל, קול, וידיאו וכו') ותוכנות לעיבוד נתונים 2 בתקופת הקורונה התווסף מאפיין נוסף לפער הדיגיטלי. חלק ניכר מבתי האב בחברה אינם נחשבים רשמית כסובלים מאף 2 .רמה של הפער הדיגיטלי, שכן יש בבעלותם מחשב וחיבור זמין לאינטרנט, ויש להם המיומנויות הדרושות כדי להשתמש בהם אולם, עקב הסגרים הכוללים נדרשו לעיתים כל בני הבית להשתמש בטכנולוגיה בו־זמנית לצורכי לימודים או עבודה, ולחלקם לא התאפשרה גישה זמינה למחשב. משפחות אשר אינן בעלות היכולת הכלכלית לרכוש מכשירי קצה בכמות מספקת לשימוש קבוע של כל בני הבית הזקוקים לכך במקביל, יסבלו מפער דיגיטלי אך לא בהכרח יזוהו ככאלה בנתונים הרשמיים בנושא. )ֿThird level digital divide( . הרמה השלישית3 פער התוצאות או התועלות. רמה זו מתמקדת בשאלה מהן התוצאות או התועלות של ). פער ברמה זו משפיע על van Dijk, 2020( גישה למחשב ולאינטרנט בפן האישי והחברתי יכולתו של הפרט לרכוש הון חברתי ותרבותי, להתקדם בחברה (מוביליות), לרכוש חינוך איכותי, לקבל שירותי בריאות טובים ולמצות את זכויותיו האזרחיות. להשפעות אלו יש ). Ragnedda, 2017; Tsatsou, 2020( קשר ישיר למעמד סוציו־אקונומי הפער הדיגיטלי נחשב היום לאחד המעכבים הבולטים של התפתחות אישית וחברתית ), ונמצא כי הוא משעתק פערים סוציו־אקונומיים קיימים Hilbert, 2011( בחברה המודרנית ). הוא עשוי להוביל לפערים בידע בין אזרחי המדינה, ליצור Chinn & Fairlie, 2007( ) ולהחריףResta & Laferriere, 2015( שינויים בתרבות, בתקשורת ובתוצר הלאומי ), כאשר Ertmer et al., 2012; Polat, 2012( פערים בין תת־מעמדות, קהילות ופרטים ). Schejter et al., 2017( הנפגעות העיקריות עלולות להיות קהילות מודרות ומוחלשות זאת משום שקבוצות מיעוט בעלות הון אנושי נמוך במרחב הפיזי מתאפיינות בסטטוס ). Robinson et al., 2015( דומה גם במרחב הדיגיטלי ניכר אפוא שהפער הדיגיטלי לא משפיע רק על הגישה של הפרט לטמ"ת או למידע, אלא ( Schejter משפיע מהותית על יכולתו להשתתף בחברה כאזרח שווה ולתרום לטוב המשותף . בשל ההשפעות הנרחבות של פער זה על תחומים כה רבים בחיי הפרט, הוא et al., 2023) ), ויש המכנים אותוCastells, 2002( נחשב היום לאחת מצורות ההדרה הפוגעניות ביותר ). 2019 ,') (לב־און ואחMultiple deprivation( ""פער מרובה" או "קיפוח מרובה עקב היקף התופעה, מדינות רבות רואות בצמצום הפער הדיגיטלי אינטרס מוסרי וחברתי (שיפור הרווחה האישית, צמצום פערים חברתיים וקידום שוויון הזדמנויות בקרב אוכלוסיות שונות), אינטרס כלכלי (כאמצעי להשגת יתרון תחרותי בשוק העבודה) ואינטרס פוליטי ). Rafaeli et al., 2018( )(כחלק מהאסטרטגיה לשמירה על חוסן לאומי ) פיתח מודל המבקש להבין את מקורות הפער הדיגיטלי (ראו van Dijk, 2005( ואן דייק ). המודל ממחיש כי אי־שוויון בחברה מוביל לחלוקה לא שוויונית של משאבים; 1 איור חלוקה זו מונעת גישה שוויונית לטמ''ת; וגישה לא שוויונית לטמ"ת מגבירה את האי־ שוויון. התוצאה היא הדרה של אנשים וקבוצות מסוימים מתהליכים חברתיים. אחת ההגדרות למונחים אלה היא — הגדרות והשפעות חברתיות וכלכליות- הפער הדיגיטלי 17 16 השתתפות בחברה גישה לטכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) ,שוויון אישי-אי קבוצתי וקטגורי מאפייני טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) חלוקה של משאבים )2005( . המודל של ואן דייק1 איור השפעות הפער הדיגיטלי על האוכלוסייה הסובלת ממנו מתבטאות בכמה תחומים עיקריים: שוק העבודה משרות רבות בשוק העבודה המודרני דורשות אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה, ובעלי משרות אלו מתוגמלים לרוב בשכר גבוה יחסית. לפיכך, האפשרות של אלו הסובלים מפער דיגיטלי, ובפרט מרמה נמוכה של אוריינות דיגיטלית, להתמודד על משרות בשכר גבוה, )Muro et al., 2017( ). מחקר של מכון ברוקינגסHilbert, 2020( מוגבלת מלכתחילה שנערך בארה"ב מצא כי בעלי משרות הדורשות מיומנויות דיגיטליות בינוניות עד גבוהות מאלו שעבדו במשרות הדורשות מיומנויות דיגיטליות 38%–17%הרוויחו שכר הגבוה ב־ נמוכות. השפעה זו ניכרת ביתר שאת מאז מגפת הקורונה, שבמהלכה החלו עובדים רבים במשק לעבוד מהבית, ומקומות עבודה רבים המשיכו לפעול גם לאחר מכן במבנה היברידי. אנשים ללא גישה מתאימה לטמ"ת ובעלי אוריינות דיגיטלית ברמה נמוכה התקשו להמשיך אף קבע כי OECDולעבוד, ובמקרים רבים נאלצו לסכן את עצמם ואת משפחותיהם. ארגון ה־ ). 2020 ,עבודה מהבית עשויה להפוך לחלק קבוע משוק העבודה (בניטה מערכת החינוך ) במערכת Ed-Tech( גובר השימוש בטמ"ת ובטכנולוגיה חינוכית21מאז תחילת המאה ה־ החינוך. חלק גדול מהמטלות והתוכן נמצא ברשת, והתלמידים והמורים נדרשים להפגין רמה , ואחריו משרד החינוך בישראל, אף הגדירו OECDמסוימת של אוריינות דיגיטלית. ארגון ה־ אוריינות דיגיטלית כמיומנות חיונית במסגרת הכישורים הנדרשים לאזרחות מועילה במאה ). התלמידים הסובלים מפער דיגיטלי נפגעים פעמיים: ראשית, למקצתם OECD, 2019( 21ה־ אין את המשאבים הנדרשים לקבלת גישה לטכנולוגיות אלה בבית או בבית ספר; שנית, לחלקם חסרים כישורים והנחיה פדגוגית ומקצועית כדי להשתמש ביעילות בטכנולוגיות ). כמו כן, תלמידים השייכים לאוכלוסייה הסובלת Robinson et al., 2015( המוצעות מפער דיגיטלי לא תמיד יכולים לקבל סיוע מבן משפחה או מחבר בעל יכולות דיגיטליות ). Gonzales et al., 2020( ) הפכה הנגישות לטכנולוגיה והשימוש בה לתנאי2022–2020( בשיאה של מגפת הקורונה סף ללמידה, בשל סגירת בתי הספר והמעבר ללמידה מרחוק. למורים, מרצים ותלמידים במערכת החינוך הכללית ובמערכת ההשכלה הגבוהה, השייכים לאוכלוסייה המושפעת מהפער הדיגיטלי, לא הייתה אפשרות להמשיך בהוראה ובלמידה, ובכך מצבם הורע ביחס לעמיתיהם ).2020 ,'; דהאן ואח2020 ,אשר לא סובלים מפער זה (אבו־קשק ומנדלס גישה לשירותי ממשלה ובריאות בשנים האחרונות, משרדי ממשלה ושירותים אזרחיים שונים מעבירים חלקים גדלים והולכים מפעילותם לרשת. מידע רב הרלוונטי מאוד לאזרחים מתפרסם באופן מקוון, ואנשים המושפעים מהפער הדיגיטלי יתקשו לרוב לגשת אליו. כך נמנעת מהפרט המוחלש האפשרות ). גם המידע במערכת הבריאות Mossberger et al., 2018( לממש את זכויותיו האזרחיות הולך והופך דיגיטלי: קביעת תורים לרופא, צפייה בתוצאות בדיקות או גישה למידע רפואי כללי באופן מקוון נפוצים כיום יותר ויותר, ואדם הסובל מפער דיגיטלי יתקשה לקבל את ). Boone et al., 2014( המידע הרלוונטי לו ללא נגישות מספקת לשירותי מידע ממשלתיים וציבוריים, עשויים ציבורים שונים הסובלים מפער דיגיטלי להתקשות בקבלת מידע על אודות זכויות סוציאליות שונות המגיעות להם ובמיצוי הזכויות הללו. רבים מהאזרחים הערבים בישראל משתייכים לעשירונים הנמוכים במדד הסוציו־אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולפיכך זכאים לזכויות שונות מטעם רשויות הרווחה, הבריאות והחינוך. הפער הדיגיטלי על רמותיו השונות, לצד היעדר גישה מותאמת לאתרים שונים המפרטים את הזכויות הללו (ובפרט הנגשה שפתית ותרבותית של אתרי ממשלה), עשוי לפגוע ביכולתם של האזרחים הערבים להשיג מידע חיוני ולמצות את זכויותיהם. הגדרות והשפעות חברתיות וכלכליות- הפער הדיגיטלי מחוברים אבל (לא) שווים 19 18 השפעות חברתיות בשל המרכזיות של המדיה החברתיים ושל טמ"ת בעידן הנוכחי, פרטים או קבוצות המושפעים ). סעיף זה משפיע Tsatsou, 2011( מהפער הדיגיטלי עשויים להתקשות ביצירת קשרים ובתקשורת ).Scheerder et al., 2017( בעיקר על הדור הצעיר, אשר משתמש במדיה החברתיים באופן שוטף השמעת קול והשתתפות משמעותית בחברה בשנים האחרונות הפכו המדיה הדיגיטליים לאחת הזירות המרכזיות לקיום שיח דמוקרטי וחברתי ). אוכלוסיות המושפעות מהפער הדיגיטלי, ובפרט אוכלוסיות מוחלשות דוגמת Ivie, 2024( האוכלוסייה הערבית בישראל, מתקשות לעיתים להשתמש במדיה הדיגיטליים כדי לתווך בפומבי את צורכיהן ודרישותיהן לחברה הכללית, ובפרט לגורמי ממשל וסמכות. קול, בהקשר הזה, מוגדר ). ברמה האישית הכוונה היא להזדמנות Tacchi, 2012( כיכולת לייצג את עצמנו וכזכות להביע דעה ). Couldry, 2010( הניתנת לפרט לדבר, להישמע ולהשפיע על החלטות שיש להן השלכות על חייו אוכלוסיות ופרטים המושפעים מהפער הדיגיטלי מתקשים לעיתים לבטא בבירור את צורכיהם במדיה הדיגיטליים, ולפיכך מצטמצמת יכולתם להישמע ולקבל מענה מתאים וראוי. היכולת להעריך מידע ברשת באופן ביקורתי ולהשתמש בו אוריינות דיגיטלית נמוכה עשויה להגביר את החשיפה למידע מוטעה ולדיסאינפורמציה. הדבר ) ומידע מטעה. היכולת Fake news( נכון במיוחד בעידן שבו נפוצים ברשת חדשות כזב ). Lewandowsky et al., 2017( להעריך מידע באופן ביקורתי חיונית עבור אזרחות מושכלת הערכה שגויה או חלקית של מידע עשויה לפגוע ביכולתו של הפרט לקבל החלטות מושכלות, ).Diviani et al., 2015( וכך להשפיע על תחומים רבים בחייו, למשל בכל הנוגע לטיפול רפואי מודעות נמוכה לסכנות ברשת אלו המושפעים מהפער הדיגיטלי נמצאים בסיכון גבוה ליפול קורבן לגניבת זהות ולתרמיות ), עקב מודעות נמוכה יחסית לאפשרויות לפגיעה ולסכנות Sultan, 2019( שונות ברשת שבשיתוף מידע אישי ברשת. הם עשויים לא לדעת כיצד להתגונן מפגיעות כאלו, או מה ). Alvarez, 2019; Stolfo et al., 2007( ביכולתם לעשות אם נפגעו ב. משתנים המשפיעים על דפוסי השימוש ברשת ), אוריינות דיגיטלית היא היכולת לגשת למידע, לנהל, להבין, לשלב, 2023( על פי אונסק"ו לתקשר, להעריך ולהפיק מידע בצורה מאובטחת ומתאימה באמצעים דיגיטליים וטכנולוגיים למטרות של יזמות ומציאת תעסוקה ראויה. אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מתבטאת בין היתר ביכולת לתקשר ולשתף פעולה בסביבה דיגיטלית; ביצירת תכנים דיגיטליים; בכישורים דיגיטליים המאפשרים השתתפות פעילה בחברה דמוקרטית (נגישות לשירותים אזרחיים וחברתיים, מעורבות אזרחית, שיח דמוקרטי מכבד ברשת ויכולת ליטול חלק פעיל בחברה, להביע דעה ולהשתמש בטכנולוגיה כדי להשפיע ולתקשר עם גופים אזרחיים וציבוריים); ברווחה וביטחון בסביבה דיגיטלית (היכולת להשתמש בכלים דיגיטליים באופן שמקדם ביטחון אישי וחברתי); וביכולת לפתור בעיות ולקבל החלטות בסביבה דיגיטלית (זוהר ). מחקרים אשר בחנו את חשיבותה של אוריינות דיגיטלית בעידן המודרני 2020 ,ובושריאן שוויון -) הן גורם מרכזי בהגדלת האיDigital skills( מצאו כי מיומנויות ויכולות דיגיטליות ).van Deursen et al., 2011( ) מוגדרים חמישה תחומי מיומנויותVuorikari et al., 2022( במחקר שערך האיחוד האירופי עיקריים, משלימים ומשפיעים זה על זה, אשר מאפשרים להעריך את רמת היכולות Information and data( ): אוריינות מידעDigital competency( הדיגיטליות של הפרט ); יצירת תוכן collaboration and Communication( ); תקשורת ושיתוף פעולהliteracy Problem( ); ופתרון בעיותSafety( ); בטיחות ברשתDigital content creation( דיגיטלי ). שליטה גבוהה במיומנויות אלו תעיד על רמת אוריינות גבוהה. כמה מחקרים solving .) התייחסו גם הם למיומנויות דומותKang et al., 2023; Oh et al., 2021( אחרים לצד המיומנויות הדרושות לפעילות מיטבית ברשת, ישנם מספר משתנים אשר עשויים להשפיע על אופני השימוש ברשת, ולפיכך על מידת ההשפעה של הפער הדיגיטלי על הפרט. מלבד מאפיינים כמו רמת דתיות (המשפיעה בעיקר על הבחירה בתוכן מסוים ועל הרגלי השימוש ברשתות חברתיות), משתנים אלה הם: השכלה ומעמד סוציו־אקונומי נמצא כי אלו המאפיינים המשפיעים ביותר על דפוסי השימוש של הפרט בטמ"ת ומאפייני הגלישה ברשת, בשל תחומי העניין השונים של המשתמשים בשימוש ברשת וההבדלים ברמת ). מחקרים מצביעים על קשר בין Selwyn, 2006( האוריינות הדיגיטלית המאפיינים אותם מחוברים אבל (לא) שווים 21 20 המעמד הסוציו־אקונומי של המשתמש ליכולתו הטכנולוגית ולשימושו ברשת, כאשר השימוש של אנשים משכילים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה הוא מתקדם ומתוחכם: הם משתמשים באינטרנט לרווחתם האישית, מגדילים באמצעותו את ההון האנושי שלהם ומרחיבים את אפשרויות התעסוקה והגישה שלהם לשירותים פיננסיים ובריאותיים. לעומת זאת, אנשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך משתמשים ברשת באופן מצומצם ושטחי יותר, בעיקר לצורכי ). Robinson et al., 2015; van Deursen & Helsper, 2015( בידור, קשרים חברתיים ומשחק נוסף לכך, מבוגרים בעלי השכלה חלקית או תיכונית אינם נוטים לשקול בביקורתיות את ) – מיומנות שהפכה קריטית בשנים Hargittai & Hinnant, 2008( המידע שבו הם נתקלים ). Yarchi et al., 2023( האחרונות, בשל התפוצה הגוברת והולכת של מידע שקרי ברשת גיל מחקרים רבים מראים כי קיים קשר ישיר בין גיל המשתמש להיקף השימוש ברשת: ככל ). בשל Perrin & Atske, 2021 ;2019 ,'שהגיל עולה, כך יורד היקף השימוש (לב־און ואח ומעלה) מתקשים 45 החדירה המהירה של הטכנולוגיה, מהגרים דיגיטליים רבים (בני להדביק את הקצב, ורבים מהם מעדיפים להשתמש במדיה מסורתיים או בתקשורת פנים אל בנוסף, נמצא כי השימוש של מהגרים דיגיטליים 3.)Hargittai & Dobransky, 2017( פנים Choi &( באינטרנט מכוון בדרך כלל לחיפוש מידע, תקשורת או משימה ממוקדת כלשהי ). ככלל, הם נותנים פחות אמון במרחב המקוון ובהתנהלות בו מאשר ילידים DiNitto, 2013 דיגיטליים, ונוטים להתמקד בשימוש ברשת לצורך ספציפי יותר מאשר בחקר נרחב של ). רבים מהם משתמשים במכשיר אחד בלבד Xie et al., 2012( האפשרויות שהיא מציעה ), בעוד ילידים Olphert & Damodaran, 2013( (טלפון חכם או מחשב) כדי להתחבר לרשת ואילך) לרוב פעילים מאוד ברשת ונוטים יותר להשתמש 80דיגיטליים (ילידי שנות ה־ Anderson & Jiang,( במספר מכשירים במקביל, כגון טלפונים חכמים לצד מחשבים ניידים ). רמת האוריינות הדיגיטלית שלהם גבוהה יותר מזו של המבוגרים, והם מסתגלים 2018 ). עם זאת, יש לציין כי גם בקרבHargittai, 2010( לטכנולוגיות חדשות במהירות רבה יותר דורות שונים של ילידים דיגיטליים נמצאו דפוסי פעילות שונים. לעולם 1980 ) מתארים את ההבדל בין מי שנולדו לפניPrensky, 2009( "3 המונחים "מהגרים דיגיטליים" ו"ילידים דיגיטליים3 שבו תקשורת דיגיטלית לא הייתה נפוצה, וחוו את המהפכה הדיגיטלית במהלך חייהם, לבין אנשים שנולדו לעולם שבו קיים האינטרנט והשימוש בטמ"ת נפוץ. מהגרים דיגיטליים נדרשו לשנות את אורחות חייהם כדי לאמץ את הטכנולוגיות החדשות, ולכן הם מאופיינים לרוב ברמה נמוכה ייחסית של אוריינות דיגיטלית. לעומתם, ילידים דיגיטליים מאופיינים לרוב במיומנות גבוהה בכל הקשור לתפעול של אמצעים טכנולוגיים ולשימוש בהם למילוי צורכיהם. שפה גורם חשוב באוריינות דיגיטלית הוא שליטה בשפות, ובעיקר באנגלית, אשר בה מתקיימת רוב הפעילות באינטרנט. עברית היא שפתם של רבים מהאתרים הישראליים, ולפיכך שליטה טובה בשפה זו תשפר את יכולתו של הפרט להשתמש באתרים המיועדים לתושבי המדינה. בהתאמה, אי ידיעת עברית ברמה מספקת עשויה לפגוע ביכולותיו של המשתמש לאתר מידע רשמי ברשת, בשל היעדר תרגום והתאמה לערבית של רבים מאתרי הממשלה. מכיוון שעברית היא שפתם השנייה של הערבים בישראל, רבים מהם נאלצים לתמרן בין שתיים או שלוש שפות בכלל תחומי החיים, ובפרט ברשת. ג. סקירת ספרות ונתונים קודמים על פי שלוש הרמות של הפער הדיגיטלי חלק זה יסקור את המצב הקיים בחברה הערבית בישראל כפי שהוא משתקף בנתונים קודמים, בהתאם לשלוש רמותיו של הפער הדיגיטלי. ככלל, תמונת המצב העולה ממחקרי העבר מראה שקיים פער דיגיטלי יציב בין האוכלוסייה הערבית ליהודית בישראל (גנאים, ). אף שחלו Mesh et al., 2013; Schejter et al., 2017; Schejter & Tirosh, 2016;2018 Dorot,( תמורות מסוימות במאפייני הפער במהלך השנים, התמונה הכללית לא השתנתה ) מציינים כי לרשויות המדינה ידוע שזהו המצב כבר שנים 2024( ). חספר וסועאד2021 רבות, אך הן מקבלות אותו כעובדה קיימת, על אף שהן מכירות בכך שפערי נגישות אלו תורמים להעמקת האי־שוויון בתחומים רבים. ) מצאו כי הפער בין יהודים לערבים בנגישות Lissitsa & Lev-On, 2014( ליסיצה ולב־און . במחקר אחר נמצא כי משתנים 2014–2010 לאינטרנט הצטמצם במידה ניכרת בשנים שונים – ובהם רמת השכלה, רמת הכנסה, גיל ורמת דתיות – משפיעים על דפוסי השימוש ברשת של האוכלוסייה הערבית בישראל, ותורמים לפער בינה ובין אוכלוסיית הרוב היהודית ). מחקרים עדכניים מצביעים על שינוי נוסף במאפייני הפער בשנים Schejter et al., 2017( האחרונות, ומראים כי פער הנגישות הצטמצם וכי הפער המהותי כיום ניכר בעיקר ברמה השנייה והשלישית. פערי הגישה הצטמצמו בעיקר בשל החדירה המסיבית של הטלפונים ), אולם ראוי להדגיש שהפערים 2018 ,א; גנאים2023 ,החכמים (איגוד האינטרנט הישראלי מחוברים אבל (לא) שווים 23 22 4.בחיבור לאינטרנט באמצעות מחשב, המאפשר שימושי רשת מתקדמים יותר, נותרו יציבים הפער הדיגיטלי בין האוכלוסייה היהודית לזו הערבית בלט ביתר שאת בזמן מגפת הקורונה ). שלושת הסגרים שהוטלו בזמן המגפה גרמו לכך שרבים בישראל ובעולם החלו 2022–2020( לעבוד וללמוד מהבית – פעילויות הדורשות מהאדם המבקש להשתתף בהן אפשרות להתחבר לרשת (חיבור ומכשיר קצה) ומיומנויות מתאימות. אולם בחברה הערבית רבים התקשו לעשות זאת, אם משום שלא היה ברשותם חיבור זמין לרשת, מכשיר קצה, המיומנויות הדרושות לשימוש ), קושי זה חשף את הרמה הנמוכה 2022( 'בהם או כל השלושה גם יחד. לדברי קלישר ואח בחינוך הערבי בכל הקשור להוראה ולמידה דיגיטלית. מגפת הקורונה העצימה את הפערים בין האוכלוסייה היהודית לערבית בכמה היבטים, שכן בתי ספר רבים לא הצליחו לקיים שגרת לימודים תקינה מרחוק, נפגעה הכנסתם של בעלי מקצועות צווארון כחול, שעבודתם מחייבת יציאה מהבית, וזמינות המידע הרפואי בשפה הערבית על אודות המגפה הייתה חלקית בלבד. הרמה הראשונה של הפער הדיגיטלי: 1.ג יכולת חיבור לרשת וגישה למכשירי קצה דוח של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, אשר התבסס על נתוני סקר הוצאות משק הבית ובחן את יכולתם של תלמידים ללמוד מרחוק בתקופת הקורונה, 2018 של הלמ”ס לשנת לא הייתה גישה 26% מהתלמידים הערבים לא היה חיבור זמין לאינטרנט, ל־38%מצא כי ל־ מהאוכלוסייה 8% לא הייתה גישה למחשב ולאינטרנט. זאת, בהשוואה ל־23%למחשב, ול־ 2% ללא גישה למחשב, ו־6% ,היהודית הלא חרדית שלא היה להם חיבור זמין לאינטרנט ). בדומה לכך, 2021 ,בלבד שלא הייתה להם גישה למחשב ולאינטרנט (בתוך: וייסבלאי ) מצאה כי קיים פער בין החברה הערבית ליהודית בנגישות למחשב, ובהתאם 2018( גנאים בחברה הערבית היו בעלי 50%גם לנגישות לאינטרנט מהמחשב: כאשר נערך המחקר, רק כ־ בחברה היהודית. נתונים אלו מצביעים גם הם על 80%נגישות לאינטרנט מהמחשב לעומת כ־ השתמשו באינטרנט 2018 ), מצא כי בשנת2019( ), אשר התבסס על סקר השימושים של הלמ"ס2021( '4  מחקרן של תחאוכו ואח4 ממשקי הבית היהודיים היה78.3% מבני אותם גילים בחברה הערבית. ל־74.2% ומעלה בחברה היהודית, לעומת20 מבני ה־85.8% ענו בחיוב על64-20 מהאזרחים הערבים בגילים54% בלבד ממשקי הבית הערביים. רק49%בשנה זו מינוי לאינטרנט, לעומת כ־ מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית.84% השאלה "האם השתמשת במחשב בשלושת החודשים האחרונים?", לעומת ) 2021 ,'פער ניכר בין החברה היהודית לערבית, לטובת הראשונה. מחקר נוסף (תחאוכו ואח מצא כי לכשליש מהאוכלוסייה הערבית אין כלל חיבור ביתי לאינטרנט. בישראל ניתן כיום להתחבר לאינטרנט במספר דרכים: באמצעות חיבור קווי רגיל (דרך קו הטלפון), באמצעות סיב אופטי או באמצעות חיבור סלולרי (דרך הטלפון החכם או דרך נט־סטיק – מודם נייד). ככלל, חיבור קווי נחשב איכותי פחות מחיבור בסיבים אופטיים, ומהירות ואיכות הגלישה שהוא מאפשר הן נמוכות יותר, מה שמשפיע על השימושים ). טיבו של החיבור הסלולרי משתנה לפי Du et al., 2014( האפשריים של הגולש ברשת איכות הקליטה הסלולרית במקום, צפיפות האנטנות הסלולריות ואיכות הגלישה שהן ).Abu-Kaf et al., 2019( מאפשרות מרבית האוכלוסייה הערבית 2023 א), נכון לסוף שנת2023( על פי נתוני איגוד האינטרנט ), 21%( ) או כבלים45%( בישראל מחוברת לאינטרנט ביתי באמצעות חיבור קווי טלפוני שמחוברים 22%- שמחוברים בחיבור קווי ו22% כאשר בחברה היהודית עומד נתון זה על בחברה היהודית) 41%( מהמשיבים הערבים מחוברים בסיבים אופטיים11% .בעזרת כבלים בחברה היהודית). נתונים אלו מצביעים על פער בין החברה 11%( לא ידעו להשיב18%ו־ היהודית לערבית באיכות החיבור, לטובת הראשונה. סקירת ספרות ונתונים קודמים על פי שלוש הרמות של הפער הדיגיטלי מחוברים אבל (לא) שווים 25 24 ההבדלים בסוג החיבור לאינטרנט בין החברה הערבית לחברה היהודית 5.4% 10.8% 17.6% 20.9% 45.3% 21.5% 4.1% 22.5% 11.4% 40.5% ) ההבדלים בסוג החיבור לאינטרנט בין החברה הערבית (למעלה) ליהודית (למטה1 תרשים א)2023 ,(איגוד האינטרנט הישראלי מהתושבים הערבים מחוברים לאינטרנט 33% כי2023 עוד עולה מנתוני איגוד האינטרנט לשנת בחברה היהודית) 21%( מחוברים דרך פרטנר13% ,) בחברה היהודית22%( דרך חברת בזק בינלאומי 24%( השיבו כי הם מחוברים דרך הוט נט12% .) דרך סלקום (נתון זהה בחברה היהודית13%ו־ אמרו כי הם 5% .) בחברה היהודית%2( ענו כי הם מחוברים דרך פלאפון8%בחברה היהודית) ו־ בחברה 2% בחברה הערבית ו־3%( מחוברים לספק אחר. שאר התשובות התחלקו בין אקספון בחברה 1% בחברה הערבית ו־2%( בחברה היהודית והערבית) סמייל2%( היהודית) נטוויז'ן 5.), נתון זהה בחברה היהודית1%( , נתון זהה בחברה היהודית) וגולן טלקום1%( היהודית) טריפל סי ספק האינטרנט הביתי העיקרי בחברה הערבית והיהודית החברה היהודית החברה הערבית 0 10 20 30 5 15 25 35 טריפל סי גולן טלקום סמייל 012 נטוויז׳יו אקספון 018 אחר פלאפון לא יודע/ת הוט נט סלקום בזק בינלאומי פרטנר 1% 1% 1% 1% 2% 2% 2% 2% 3% 3% 5% 8% 8% 12% 13% 14% 33% 22% 3% 3% 1% 21% 13% 24% משיבים% ) מציינים כי בזק זכתה ליתרון תחרותי, משום שהוט לא מילאה את חובתה החוקית לפרוס תשתיות2024( 5 חספר וסועאד5 רשת בכלל היישובים בישראל והותירה יישובים ערביים רבים ללא תשתית מתאימה. לדבריהם, עקב היעדר התחרות בין בזק להוט ביישובים הערביים, התשתית שהוצעה לתושבים הערבים הייתה נחותה במידה ניכרת מזו הקיימת ביישובים אחרים. 45%למעשה, בניכוי כחצי מיליון התושבים הערבים המתגוררים בערים מעורבות (שבהן נפרסה תשתית הוט), ליותר מ־ )2020 , – האפשרות להתחבר לתשתית רשת של הוט (זרד ובוטוש2020 מהתושבים הערבים בישראל לא ניתנה – נכון לשנת החברה הערבית החברה היהודית )א2023 , ספק האינטרנט הביתי העיקרי בחברה הערבית והיהודית (איגוד האינטרנט הישראלי2 תרשים סקירת ספרות ונתונים קודמים על פי שלוש הרמות של הפער הדיגיטלי מחוברים אבל (לא) שווים 27 26 ) מראים כי מרבית האוכלוסייה בישראל מרוצה2023 ,'כמו כן, נתוני איגוד האינטרנט (שטגמן ואח השיבו שהם 53% :מאיכות החיבור הביתי לאינטרנט מבחינת מהירות הגלישה והיעדר ניתוקים היו לא מרוצים או מאוד לא מרוצים. 15% היו מרוצים חלקית; ו־30% ;מרוצים או מרוצים מאוד מהמשיבים מהחברה הערבית לא היו מרוצים מאיכות הגלישה בביתם. בקרב 51% ,לעומת זאת לדירוג שביעות רצון גבוה, ואילו בקרב האוכלוסייה 012 האוכלוסייה היהודית זכו פלאפון וסמייל הערבית הן קיבלו דירוג נמוך יחסית. לעומת זאת, שביעות הרצון מנטוויז'ן בחברה הערבית גבוהה מאוד, לעומת דירוג נמוך יחסית בחברה היהודית. שביעות רצון מאיכות האינטרנט הביתי בחברה הערבית 39.8% 3.3% 7.3 % 5.7% 8.9% 35% שלילית חיובית מאוד חיובית שלילית מאוד לא יודע/ת להעריך במידה חלקית שביעות רצון מאיכות האינטרנט הביתי בחברה הערבית3 תרשים )2023 ,'(שטגמן ואח 44% מאלו שמחוברים באמצעות סיב אופטי ו־70% ,בפילוח כלל האוכלוסייה לפי סוג החיבור מאלו שמחוברים באמצעות חיבור קווי רגיל העידו כי הם מרוצים מאיכות החיבור. בחברה הערבית בהתאמה. עם זאת, בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים נמצא שוני בולט בין 42% ו־64% :הנתונים דומים חלקי הארץ, כאשר רוב הערבים תושבי הנגב הביעו שביעות רצון נמוכה מאיכות החיבור בביתם, השיבו כי הם מרוצים מאיכות החיבור. באזורים אחרים שביעות הרצון של האזרחים 22% ורק מהמשיבים במחוז חיפה השיבו כי הם מרוצים מאיכות החיבור שלהם, 51% :הערבים גבוהה יותר ). 2023 ,' במחוז מרכז (שטגמן ואח39% מהמשיבים במחוז צפון ו־49% וכך גם יודגש כי פער הגישה בין האוכלוסייה הכללית ובין הבדואים בנגב גדול עוד יותר מהפער בינה ובין כלל החברה הערבית: ביישובים הבדואיים המוכרים בנגב, למשל, עומד שיעור בתי האב המחוברים ). Abu Kaf et al., 2019( בכלל החברה הישראלית78% בלבד, לעומת34% לאינטרנט על אינם מחוברים לתשתיות בסיסיות, ולפיכך נסמכים על חיבור סלולרי 6היישובים הלא מוכרים המתקדמת, 4G בלבד. עם זאת, בעוד רובה המוחלט של אוכלוסיית ישראל משתמש בטכנולוגיית , שאינה מאפשרת שימוש מתקדם 3G לרבים מהיישובים הבדואיים ישנה גישה רק לטכנולוגיית ). האזרחים הבדואים סובלים Abu Kaf et al., 2019( ברשת גם כאשר איכות החיבור טובה אפוא מפער כפול: בינם ובין שאר החברה הערבית, ובינם לבין האוכלוסייה היהודית. , 27%( א) הוא פרטנר2023 ,ספק הסלולר המוביל בחברה הערבית בישראל (איגוד האינטרנט בחברה היהודית), הוט 19% ,25%( נתון זהה בחברה היהודית). הבאים אחריו הם סלקום , נתון זהה בחברה היהודית), אקספון 15%( בחברה היהודית), פלאפון16% ,20%( מובייל בחברה היהודית). שאר המשיבים ענו 9% ,3%( , נתון זהה בחברה היהודית) וגולן טלקום3%( ). בחברה הישראלית הכללית ספקית2%( ) או שאינם יודעים3%( כי הם מחוברים לספק אחר ), פלאפון 17%( ), הוט מובייל20%( ), אחריה סלקום27%( הסלולר העיקרית היא פרטנר ). שאר המשיבים ענו כי הם מחוברים לספק אחר 3%( ) ואקספון8%( ) גולן טלקום15%( בחברה היהודית). לא נמצאו נתונים1% ,2%( בחברה היהודית) או שאינם יודעים10% ,9%( .העוסקים בשביעות הרצון של המשתמשים ברשתות סלולריות בעלות על מכשירי קצה א) עולה כי רוב בתי האב בחברה הערבית בישראל מחזיקים יותר 2023( מנתוני איגוד האינטרנט בחברה 97%( מהמשיבים יש טלפון חכם93%ממכשיר קצה אחד ויותר מסוג אחד של מכשיר. ל־ מחזיקים בטלוויזיה חכמה 51% ,) בחברה היהודית83%( הם בעלי מחשב נייד73% ,)היהודית 6 הסיבה לאי־ההכרה מצד המדינה היא סכסוך ארוך שנים בין התושבים הבדואים לשלטונות: הבדואים רואים עצמם כבעלי 6 זכויות הקניין בקרקעות שעליהן חיו במשך מאות שנים, עוד בטרם קמה מדינת ישראל. המדינה, לעומת זאת, גורסת כי רובם המוחלט של הבדואים לא החזיקו מעולם בזכויות קנייניות כלשהן על האדמות שעליהן חיו, ולכן אינם יכולים לטעון לבעלות עליהן ). לפיכך מסרבת המדינה להכיר בחלק מהיישובים הבדואיים ומונעת מתושביהם גישה לתשתיות בסיסיות2017 ,(טמיר וגונטובניק סקירת ספרות ונתונים קודמים על פי שלוש הרמות של הפער הדיגיטלי מחוברים אבל (לא) שווים 29 28 61%( יש מחשב נייח38% בחברה היהודית) ול־42%( יש טאבלט41% בחברה היהודית), ל־59%( )2020 , משיבים מהחברה הערבית (ג'מאל וקוקבין574 בחברה היהודית). מסקר שנערך בקרב יש מחשב 36.3% יש לפטופ, ל־41.3%) הם בעלי טלפון חכם, ל־85.6%( עלה כי רוב המשיבים יש טאבלט. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהטלפון החכם הוא 29.9% נייח ובבעלותם של 93% מהציבור היהודי ו־95% :הכלי העיקרי שבאמצעותו מתחברת האוכלוסייה הישראלית לרשת א). 2023 ,מהציבור הערבי משתמשים בו כדי להתחבר לאינטרנט (איגוד האינטרנט הישראלי 82% :עם זאת, קיים עדיין פער בין שתי האוכלוסיות בחיבור לרשת באמצעות מחשב 59% ; מהציבור הערבי73% מהציבור היהודי משתמשים באינטרנט ממחשב נייד לעומת 59% ; בלבד מהערבים36% מהיהודים השיבו כי הם גולשים ברשת ממחשב שולחני, לעומת מהערבית; 51% מהאוכלוסייה היהודית מתחברים לרשת בעזרת טלוויזיה חכמה, לעומת מהציבור הערבי (איגוד האינטרנט 41% מהציבור היהודי משתמשים בטאבלט לעומת40%ו־ א). בנושא זה ראוי להדגיש רמה נוספת של הפער – הבדלים בגישה לחומר 2023 ,הישראלי ), שכן הגישה לאינטרנט לבדה אינה מבטיחה שימוש מיטבי בו. עקב Material Access( הקצב המהיר בו משתנה ומתחדשת הטכנולוגיה והמגוון הגדול של מכשירים הזמינים לציבור הרחב, עשויים להתבסס פערים בזמינותם של מכשירים חדשים, אשר מאפשרים שימושים ). van Deursen & van Dijk, 2019( והזדמנויות מתקדמים יותר הרמה השנייה של הפער הדיגיטלי: 2.ג אוריינות דיגיטלית ומיומנות הפרט ) עוסקת באוריינות Second level digital divide( הרמה השנייה של הפער הדיגיטלי הדיגיטלית של הפרט, אשר משפיעה ישירות על יכולתו להשתמש באינטרנט לצרכיו – מבחן בינלאומי של PIACC ולהפיק את המרב מהמידע הקיים ברשת. התוצאות של , אשר בוחן את רמת האוריינות הדיגיטלית כפי שהיא מתבטאת בפתרון OECDארגון ה־ בעיות בסביבה דיגיטלית – הראו כי בישראל קיים פער ניכר באוריינות הדיגיטלית בין האוכלוסייה היהודית הלא חרדית לאוכלוסייה הערבית. פער זה הציב את ישראל במקום בלבד 13% הראשון בפיזור הציונים מבין המדינות שהשתתפו במבחן. הממצאים העלו כי מהאוכלוסייה הערבית בישראל הם בעלי רמת אוריינות דיגיטלית בינונית עד גבוהה. כלומר, מהאוכלוסייה הערבית בגילי העבודה העיקריים חסרות יכולות דיגיטליות מספקות 87%ל־ ). 2021 ,'להשתתפות פעילה באורח החיים המודרני במדינה (תחאוכו ואח תמונה דומה תוארה גם בסקר מיומנויות בוגרים בישראל (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ). הסקר, שבחן את רמת האוריינות הדיגיטלית, מצא כי שיעורם של חסרי המיומנויות 2016 ) . עם זאת, בקרב14.3% לעומת15.5%( OECDהדיגיטליות בישראל נמוך במעט מהממוצע ב־ האוכלוסייה הערבית שיעור חסרי המיומנויות הדיגיטליות היה גבוה מאוד יחסית לאוכלוסייה ).2020 ,). הפער נשמר בכל קבוצות הגיל (גולדשמידט9.3% לעומת33.9%( היהודית א) מצא כי דפוסי השימוש של החברה הערבית 2020( מחקר של איגוד האינטרנט הישראלי ברשת כוללים שימוש מצומצם באינטרנט במקום העבודה, שימוש מוגבר ברשתות החברתיות לצרכים חברתיים ולקבלת מידע, ושימוש מצומצם בשירותים דיגיטליים. דפוסים אלה מצביעים על מיומנויות דיגיטליות בסיסיות, שלא מסייעות לקידום תעסוקתי או לשיפור באיכות החיים (בריאות, צרכנות, אזרחות פעילה). ממצאים אלו תואמים מחקרים קודמים על אודות דפוסי השימוש ברשת בקרב אוכלוסיות בעלות רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה ). Hargittai & Hinnant, 2008; van Deursen & van Dijk, 2019( היקף הגלישה ברשת אין בידינו נתונים עדכניים על זמן הגלישה הממוצע ברשת של משתמשים ערבים, אך בסקר בקרב האוכלוסייה הערבית הצעירה בישראל השיבו 2016שנערך מטעם עמותת חמלה ב־ ). לעומת 2018 , מהנשאלים כי הם גולשים באינטרנט יותר משלוש שעות ביום (גנאים75%כ־ עמד זמן הגלישה הממוצע בישראל על כשבע 2022 זאת, נתונים כלליים מראים כי נכון לסוף ). Statista, 2023( שעות ביום שימושים עיקריים באינטרנט מהאזרחים 83.7% ) עולה כי2019( מנתוני המשרד לשוויון חברתי ומטה ישראל דיגיטלית מבצעים פעולות 46% , משתמשים בדואר אלקטרוני68% – הערבים משתמשים באינטרנט עורכים קניות ברשת. מחקר של מרכז המידע 44% צורכים מידע ממשלתי ו־42% ,בנקאיות ), אשר התבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2020 ,של הכנסת (גולדשמידט מצא פערים גדולים בין יהודים לערבים בהיבט זה: בכל השימושים שנבחנו (חיפוש מידע, רשתות חברתיות, דואר אלקטרוני, הורדת קבצים, תשלומים, עבודה, קניות, שירותי ממשל, שיחות טלפון או וידיאו, לימודים ומשחקים) המשתמשים היהודים דיווחו על שימוש רב יותר באינטרנט מאשר המשתמשים הערבים, פרט למשחקים. סקירת ספרות ונתונים קודמים על פי שלוש הרמות של הפער הדיגיטלי מחוברים אבל (לא) שווים 31 30 שיעור היהודים המשתמשים באינטרנט לשם ביצוע תשלומים, קניות וקבלת שירותי ממשל הוא יותר מכפול משיעור הערבים העושים בו שימושים כאלה. שיעור השימוש ברשתות החברתיות מהאזרחים הערבים משתמשים ברשתות 66% ,בקרב שתי האוכלוסיות הוא כמעט זהה. עם זאת ). Dorot, 2021( מהאזרחים היהודים47.5% חברתיות לצריכת חדשות, לעומת ), לפיו רבים משימושי 2018( נתונים אלו מתאימים לממצאים שעלו ממחקרה של גנאים האינטרנט בקרב האוכלוסייה היהודית הם בעלי מאפיינים פונקציונליים (מילוי טפסים, שירותים מקוונים, דואר אלקטרוני ועוד), לעומת מיעוט שימושים מסוג זה בקרב האוכלוסייה הערבית. מנגד, האוכלוסייה הערבית משתמשת יותר ברשתות חברתיות. ב) מצא כי 2020 ,סקר שערך איגוד האינטרנט בתקופת הקורונה (איגוד האינטרנט הישראלי 66% ,) בחברה היהודית92% גלשו ברשתות חברתיות (לעומת97% ,בקרב החברה הערבית 59% ,) בחברה היהודית93%( ערכו קניות ברשת42% ,) בחברה היהודית69%( למדו ברשת השתמשו באתרי ממשלה 40% ,) בחברה היהודית93%( השתמשו בשירותי בנקאות דיגיטלית בחברה היהודית).76%( שילמו חשבונות דרך האינטרנט38%- בחברה היהודית) ו81%( האפליקציות והרשתות החברתיות הבולטות בחברה הערבית א), שבו נשאלו המשתתפים על תדירות השימוש 2023( מחקר של איגוד האינטרנט הישראלי ממשתמשי 97% ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בחודש שקדם לסקר, הראה כי 71% , באינסטגרם89% , השתמשו בוואטסאפ96% ,הרשת הערבים גלשו ליוטיוב ולפייסבוק 98% , בסנאפצ'ט ובטוויטר. בחברה היהודית הלא חרדית50% בטלגרם, ו־58% ,בטיקטוק 46% , בטלגרם54% , באינסטגרם68% , בפייסבוק92% , בוואטסאפ96% ,השתמשו ביוטיוב בסנאפצ'ט. 20% בטוויטר ו־33% ,בטיקטוק 91% :פילוח מגדרי מצביע על שוני בין גברים לנשים בשימוש ברשתות החברתיות השונות 56% , בטיקטוק73% , בטלגרם ובאינסטגרם79% ,מהגברים הערבים משתמשים בפייסבוק 86% , מהנשים הערביות משתמשות באינסטגרם92% , בסנאפצ'ט. מנגד37%בטוויטר ו־ בסנאפצ'ט. 32% בטלגרם ו־52% , בטיקטוק68% ,בפייסבוק ) בקרב צעירים בחברה הערבית, מצא כי 2021 ,'סקר שערכה אגודת הגליל – רכאז (חטיב ואח ). הרשתות 91.4%( בכל הקשור בשימושים דיגיטליים, האפליקציה הנפוצה ביותר היא וואטסאפ לכל אחת). נמצא גם 50.8%( ), יוטיוב ואינסטגרם68.7%( החברתיות הנפוצות ביותר הן פייסבוק 29–25 מבני ה־15% משתמשים בטיקטוק בתדירות גבוהה, לעומת24–18 מקבוצת הגיל41% כי . ככלל, המחקר מצא כי השימוש ברשתות חברתיות פוחת ככל שגיל 34–29 מבני ה־13%ו־ המשתמש עולה. הרמה השלישית של הפער הדיגיטלי: 3.ג תוצאות ותועלות של גישה למחשב ולאינטרנט ) עוסקת בתוצאות או Third level digital divide( הרמה השלישית של הפער הדיגיטלי ביתרונות של גישה למחשב ולאינטרנט בפן האישי והחברתי. לצד פערי הגישה והמיומנויות, מוגבלים האזרחים הערבים בישראל גם ביכולתם להשתמש בשירותים ממשלתיים דיגיטליים ולמצות בעזרת הגישה אליהם את זכויותיהם החברתיות והאזרחיות. בעידן המודרני, ובפרט לאחר מגפת הקורונה, יש לשירותים דיגיטליים אפקטיביים חשיבות רבה, בפרט עבור אוכלוסיות המתגוררות בפריפריה הגיאוגרפית (כמו מרבית האזרחים הערבים), שבה הזמינות של שירותים פיזיים מוגבלת יחסית. משתנה מרכזי המשפיע על רמה זו של הפער הוא השליטה בשפת הרוב, משום שעברית היא שפתם ב). 2023 ,של מרבית האתרים הממשלתיים בישראל (איגוד האינטרנט הישראלי 7,) וכונתה "תקאדום" (تَقَدُّمْ, התקדמות2021 , החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת550 בהחלטה בלבד מצרכני השירותים הממשלתיים 3%צוין כי דוברי השפה הערבית מהווים כ־ הדיגיטליים – שיעור נמוך ביותר מפי שש משיעורם באוכלוסייה. על פי ההחלטה, הממשלה תפעל לצמצום הפער הדיגיטלי בין החברה היהודית לערבית במספר היבטים. בנוגע להנגשת אתרים ממשלתיים הוצהר בהחלטה כי "החלטה זו שמה לה למטרה לצמצם פערים אלה במספר אמצעים, במיקוד בהגברת האוריינות הדיגיטלית והנגשת השירותים הממשלתיים. הפעולות שיבוצעו במסגרת ההחלטה יסייעו להגביר את השימוש בשירותים הממשלתיים באופן דיגיטלי. בכך יסייעו לשיפור השירות הממשלתי לחברה הערבית ובחיזוק האמון". ) 2021( מדד הנגשת מידע ושירותים לחברה הערבית שגיבש איגוד האינטרנט הישראלי , שכותרתה "התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד550 קיבלה ממשלת ישראל את החלטה2021 7 באוקטובר7 , "פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים2016 משנת922 ". החלטה זו התקבלה בהמשך להחלטה2026 לשנת ".2016-2020 בשנים סקירת ספרות ונתונים קודמים על פי שלוש הרמות של הפער הדיגיטלי מחוברים אבל (לא) שווים 33 32 :בנושא זה, מצא כי ההנגשה השפתית והתרבותית בערבית של אתרי הממשלה לוקה בחסר מדפי האינטרנט של משרדי הממשלה 10% רק2021 מנתוני המדד עולה כי, בממוצע, בשנת , בין 2023היו מותאמים לשימוש הציבור הערבי. בחינה מחודשת שערך איגוד האינטרנט ב־ היתר במטרה לבחון את הפעולות שנעשו במשרדי הממשלה אחרי פרסום החלטת הממשלה , מצאה כי בשל הגידול במספר דפי האינטרנט שמפעילים משרדי הממשלה, שיעור 550 .)2023 , מהאתרים מונגשים לציבור הערבי (אסעד־ניקולא10% ההנגשה נותר זהה – רק ), לטופס 46%( מלבד זאת, רבים מהדפים בשפה הערבית מפנים את הגולש לאתר בעברית מההפניות באתרים השונים מפנות 15% ). רק11%( ) או לשירות לא דיגיטלי28%( בעברית לאתר המשך בערבית. כמו כן, נמצאה שונות רבה בין המשרדים בכל הקשור להנגשה, כאשר (משרד האנרגיה, 1% (המשרד לביטחון פנים) ל־21% שיעור הנגשת המידע בערבית נע בין משרד התרבות והספורט). ממצאים אלו תואמים נתונים ממחקרים קודמים בנושא. סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהיהודים 52% :) מצביע על פער ניכר בין יהודים לערבים בשימוש באתרי ממשלה2019( ; מהערבים22% העידו כי הם משתמשים באינטרנט לקבלת שירותים ממשלתיים, לעומת מהחברה היהודית סבורים כי השימוש בשירותי ממשל מקוונים פשוט וברור, לעומת 50% מהחברה היהודית מעדיפים לתקשר עם משרדי ממשלה באופן37% ; מהחברה הערבית33% ). היעדר הנגשה2020 , מהחברה הערבית (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה15% מקוון, לעומת מצמצם את יכולתו של האזרח הערבי לגשת למידע הרלוונטי לו, ופוגע ביכולתו להשתתף בחברה הכללית. ), צעירים ערבים הפעילים באינטרנט מתעניינים 2020( על פי מחקרם של ג'מאל וקוקבין בסוגיות חברתיות, בידוריות או תרבותיות יותר מאשר בסוגיות פוליטיות, והם פעילים ). בסוגיות פוליטיות מצא המחקר 29–18 ברשתות חברתיות יותר ממבוגרים (בעיקר בגילי קשר חיובי מובהק בין גיל למידת ההשתתפות המקוונת (למשל פעילות הצבא בעזה, הפגנות נגד המשטרה וסוגיית האסירים הפוליטיים). כלומר, ככל שהגיל עולה גדלה מידת ההשתתפות הפוליטית. בקרב החברה הערבית האמון במקורות מידע ממשלתיים נמוך יותר מאשר בחברה היהודית. -ב), בתקופת הקורונה הראשונה (מרץ2020( על פי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי ) מקור המידע שעליו סמכה האוכלוסייה הערבית במידה הרבה ביותר היה 2020 אפריל ). 19%( ), ופחות מכך על הטלוויזיה, הרדיו ועיתונים מודפסים27%( הרשתות החברתיות מהנשאלים בחברה הערבית ציינו שאינם סומכים על אתרי אינטרנט של הממשלה27% דיווחו59% , אינם סומכים על האתרים הממשלתיים בערבית. לעומת זאת32%בעברית, ו־ שהם סומכים על תוצאות החיפוש בגוגל בעברית וגם בערבית. מוגנות ופגיעות סייבר או עבירות מחשב בקרב החברה הערבית בישראל4.ג ככל שהיקף השימוש באינטרנט גדל, עשויים המשתמשים להיחשף לפגיעות רשת מסוגים שונים, החל בשיח אלים ברשת, שימוש בלשון הרע, הכפשה והפצת שקרים ברשתות חברתיות ובכלל, עבור להפצת וירוסים וחדשות כזב (פייק ניוז), וכלה בפגיעות מיניות ברשת, סחיטה, התחזות וגניבת זהות וניסיון לגניבת פרטי אשראי (פישינג). רבות מפגיעות אלו הן עבירות על החוק. החוק בישראל מבדיל בין פשעי סייבר ומחשוב מובהקים, שבהם הפשע מבוצע כלפי אמצעי דיגיטלי, כגון גניבת מידע, חדירה לבסיס נתונים, פריצה לחשבונות בנק וכו', ובין פשעים שתוך כדי ביצועם נעשה שימוש כלשהו במכשיר דיגיטלי, כגון פגיעות מיניות, התחזות, השמצות ולשון הרע ברשתות חברתיות או ניסיון לגניבת פרטי אשראי. היכולת לזהות פגיעות אלו ולהתמודד עימן קשורה ישירות לרמת האוריינות הדיגיטלית של המשתמש ). Tomczyk, 2018( .כמו כן, נמצא קשר בין גיל, מגדר ורמת השכלה ליכולת להתמודד עם פגיעות דיגיטליות ככל שהנפגע היה צעיר ומשכיל יותר, כך עלתה רמת האוריינות שלו בנושא. כמו כן, גברים ).Dodel & Mesch, 2018( העידו על רמת אוריינות גבוהה יותר מנשים בנושא זה ישנם בישראל מספר גופים המסייעים בהתמודדות עם פגיעות ברשת, אם במישור החוקי והאכיפתי ואם במישור החינוכי והאזרחי: . משטרת ישראל: היות שפגיעות ברשת מהוות לרוב עבירה על החוק, הכתובת המיידית 1 לפנייה היא משטרת ישראל. תלונות העוסקות בנושא נחקרות לרוב תחת החוק למניעת הטרדה ). 2018) או חוק הסייבר (התשע"ח־1995), חוק המחשבים (התשנ"ה־1998מינית (התשנ"ח־ סקירת ספרות ונתונים קודמים על פי שלוש הרמות של הפער הדיגיטלי מחוברים אבל (לא) שווים 35 34 . כחלק מהמאמץ להגן על ילדים ובני נוער מפגיעות ברשת הוקם בישראל המטה הלאומי2 ., מערך אזרחי־משטרתי המשלב אכיפה חוקית וטיפול חינוכי105 – להגנה על ילדים ברשת . קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי נועד לסייע בהתמודדות עם סוגים 3 .מגוונים של פגיעות ברשת, ובהן פגיעות סייבר ואלימות, ואף לחנך לגלישה בטוחה א) שבחן חשיפה לפגיעות שונות ברשת 2022( מחקר שערך איגוד האינטרנט הישראלי (קבלת הודעות מזויפות, הונאה בנקאית או גניבת פרטים, פריצה לחשבון המייל, גניבת זהות או התחזות, תוכנה זדונית שהותקנה במחשב או חסימת הגישה לקבצים האישיים) מצא מהם נחשפו להודעות 33% . מהמשיבים הערבים נחשפו לפגיעת סייבר אחת לפחות52% כי 12% ,) בחברה היהודית52% אימייל מזויפות או לדרישה לשתף פרטים אישיים (לעומת חוו פריצה 9% ,) בחברה היהודית11%( נחשפו להונאה בנקאית או לגניבת פרטי אשראי לתיבת הדואר האלקטרוני שלהם או לחשבון ברשת החברתית (נתון זהה בחברה היהודית), נפגעו מתוכנה זדונית 5% ,) בחברה היהודית3%( נפגעו מגניבת זהות או מהתחזות6% 3%( מהמשיבים נחסמה הגישה לקבצים האישיים5% בחברה היהודית) ול־6%( במחשבם בחברה היהודית). ידווחו 17% , העידו כי ידווחו על הפגיעה למערך הסייבר הלאומי30% ,מקרב המשיבים ענו שידווחו 13% אמרו שידווחו לספק האינטרנט שלהם, ו־18% ,לאתר האינטרנט הרלוונטי אינם יודעים או 39% מהמשיבים ענו כי לא ידווחו כלל ו־12% .לארגונים המגינים על צרכנים אינם בטוחים למי יפנו. פעולות לאומיות לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל5.ג בהתאמה), הוקצו 2016 וב־2021 שקיבלה ממשלת ישראל (ב־922 ו־550 במסגרת החלטות תקציבים ייעודיים לצמצום פערים שונים שמהם סובלת האוכלוסייה הערבית, ובהם הפער הדיגיטלי. בין היתר, התוכנית התייחסה להנגשה שפתית ותרבותית של תוכן ממשלתי בערבית, להקניית מיומנויות דיגיטליות שונות ולהקמת מרכזים שיסייעו ברכישת מיומנויות אלו. בהחלטת הממשלה צוין כי הסיבה לכך היא הפער הגדול בשימוש ברשת בין אזרחים ערבים ליהודים לצורכי עבודה ולחיפוש מידע באתרים ממשלתיים. בתקציב המדינה לשנת ).2023 , נכללה התוכנית עם שינויים שונים, ללא התייחסות ישירה לפער הדיגיטלי (זקן2023 )מערך הדיגיטל הלאומי (ישראל דיגיטלית ונועד להוביל יוזמות טכנולוגיות ולקדמן כדי 2013 הוא מיזם ממשלתי שהוקם בשנת לנצל את ההזדמנות הטמונה במהפכה הדיגיטלית. למיזם הוגדרו שלוש מטרות (פרלמן, . קידום 3 ;. האצת הצמיחה הכלכלית2 ;. צמצום פערים חברתיים וגיאוגרפיים1 :)2020 ,מדיניות ממשלתית חכמה, ידידותית ומובילה בקנה מידה עולמי. בין יתר פעילויותיו ישראל דיגיטלית הוא הגוף המוביל את הדיגיטציה במשרדי הממשלה השונים ומפעיל את ", המציעה קורסים מקוונים אקדמיים ומקצועיים בחינם; את "המיזם IL פלטפורמת "קמפוס 100" ", שמטרתו לשתף ידע ולקדם דיגיטציה ברשויות המקומיות; ואת מיזם265 הלאומי באוריינות דיגיטלית" – תוכנית רחבת היקף להקניית מיומנויות דיגיטליות, בדגש על שלוש אוכלוסיות: חרדים, ערבים ואזרחים ותיקים. להב״ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית) מיזם המתמקד בהטמעת טמ״ת ובהגברת המודעות לשימוש בטמ״ת בפריפריה ובאוכלוסיות מרכזים המספקים 30מוחלשות, בייחוד בקרב תלמידי כיתות א׳–י״ב. המיזם מפעיל כ־ שירותי הדרכה והכשרה דיגיטליים לכלל האוכלוסייה ללא תשלום. מחקר אשר בחן את ) מצא כי המשתתפים בפעילויות השונות הביעו שביעות 2019 'און ואח-פעילות המיזם (לב רצון גבוהה, ורבים מהם העידו כי רכשו במסגרת המיזם ידע חדש בנושאי אוריינות דיגיטלית, ).2022 ,'ביססו ידע קיים ורכשו ניסיון בשימוש במחשב ובאינטרנט (אבו־קשק ואח עמותת תפוח מובילה תוכניות שונות לצמצום הפער הדיגיטלי, ומפעילה 2000 העמותה שהוקמה בשנת בין היתר את נטע@ – תנועת נוער בפריסה ארצית המכשירה למקצועות ההיי־טק. סקירת ספרות ונתונים קודמים על פי שלוש הרמות של הפער הדיגיטלי מחוברים אבל (לא) שווים ד. המחקר הכמותני הנוכחי חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל מתודולוגיה ומערך המחקר1.ד מחקר זה נערך במתודולוגיה כמותית. ממצאיו הופקו מסקר שנערך בידי חברת הסקרים 714 "אפקאר", המתמחה בחברה הערבית, בהנהלת ד"ר הישאם ג'ובראן. המדגם הקיף נדגמו בצורה דיגיטלית (טעות 237 מתוכם נדגמו בטלפון, ו־477 .) בגיריםN=714( נבדקים נשים. משתנים נוספים שנדגמו הם 348 גברים ו־366 ). בין המשיבים היו0.0366 ± :הדגימה רמת הכנסה, רמת השכלה, מספר נפשות בבית, דת ורמת דתיות. הסקר נערך תוך הבטחת פרטיות המשיבים ובטיחותם. הועבר להם מידע ברור ונגיש על מטרת המחקר, אופי מעורבותם וזכויותיהם כמשתתפים בו. כמו כן הובהר להם כי ההשתתפות בסקר אינה חובה, כי המידע שנאסף הינו אנונימי וכי בשום שלב של איסוף הנתונים לא יתאפשר זיהוי שלהם. המידע נשמר ללא ציון פרטים מזהים של מי מהמשיבים. השימוש בסקר סטטיסטי נבחר משום שזהו כלי המאפשר איסוף מהיר ויעיל של נתונים מקבוצה רחבה ומגוונת של משיבים. במחקר הנוכחי נבעה הבחירה בשיטה זו מהרצון להציג תמונת מצב מייצגת של המצב השורר בחברה הערבית בישראל. אוכלוסיית המחקר נדגמה בדגימת אשכולות. שיטת דגימה זו נבחרה משום שהיא מתאימה במיוחד לאוכלוסיות ) דוגמת האוכלוסייה הערבית בישראל, ומשום Lohr, 2021( ייחודיות ומפוזרות גיאוגרפית שמידע הנאסף בדגימת אשכולות מאפשר שיקוף מדויק וייצוג נאות של האוכלוסייה הנדגמת. יודגש כי שימוש כלשהו ברשת היה תנאי מקדים להשתתפות בסקר, כך שמשיבים אליהם פנתה חברת הסקרים אשר השיבו כי הם לא משתמשים כלל באינטרנט לא נכללו במדגם. כדי להציג מדגם הנאמן לחלקה של אוכלוסייה זו בחברה הישראלית הוגדרו האשכולות לפי ארבעה מאפיינים: מגדר המשיבים (מחציתם גברים ומחציתם נשים); אזורי מגורים, בהלימה 10% – , ערים מעורבות53% – , גליל24% – לפיזור האוכלוסייה הערבית באזורים אלו (משולש בגילי 16% ,44–35 בגילי20% ,34–25 בגילי24% ,24–18 בגילי21%( ), קבוצות גיל13% – ונגב נוצרים). 9% דרוזים ו־9% , מוסלמים82%( ) ודת65 מעל גיל9%, ו־64–55 בגילי10% ,54–45 הסקר נערך בעזרת שאלון מתוקף אשר שאלותיו נועדו לברר האם ובאיזו מידה סובלים המשיבים מפער דיגיטלי כלשהו. לפיכך תוכנן הסקר כך שיקיף את שלוש רמותיו של הפער. השאלות בחנו האם בית האב שבו הם מתגוררים מחובר לאינטרנט, ואם כן מהו סוג החיבור (חיבור קווי, סלולרי או סיב אופטי) ומי הספק. אלו שהשיבו כי יש להם רק חיבור סלולרי נשאלו מדוע (בעיית תשתית, סיבה כלכלית או אחר). כן נבחנה מידת שביעות הרצון שלהם מהחיבור לאינטרנט ולרשת הסלולרית וממהירות הגלישה הממוצעת. המשיבים גם התבקשו לציין את סוגי אמצעי הקצה שיש בביתם (מחשב נייח, מחשב נייד, טלפון חכם, טאבלט, טלוויזיה חכמה וטלפון נייד) ואת מספר המכשירים המתחברים לרשת בביתם בסך הכול. כמו כן, המשיבים נשאלו על תדירות השימוש שלהם באפליקציות פופולריות שונות ורשתות חברתיות, כמה שעות ביום הם גולשים ברשת, ולאילו שימושים עיקריים. כמו כן נבחנו השימושים העיקריים בדואר אלקטרוני ומידת החשיפה של המשיבים לתופעות המאפיינות פגיעות שונות הקיימות ברשת. לבסוף נשאלו המשיבים למי יפנו במקרה שנפגעו ברשת. הנתונים נותחו סטטיסטית והופקה עבורם סטטיסטיקה תיאורית. בכמה מקרים נבחן הקשר בין משתנים מסוימים (גיל, רמת הכנסה, רמת השכלה, אזור מגורים, רמת דתיות ומספר הנפשות בבית) לשאלות המקור בעזרת מבחנים שונים, שנבחרו שימש לבדיקת הקשר t לפי מידת הרלוונטיות שלהם לשאלות המחקר ולנתונים. מבחן בין שתי קבוצות וסיפק תובנות לגבי המובהקות הסטטיסטית של ההבדלים שנצפו. מתאם ספירמן שימש להערכת העוצמה והכיוון של הקשר בין שני משתנים. בדיקות סטטיסטיות אלה תורמות להבנה מעמיקה יותר של הנתונים ושל משמעותם לחברה הערבית בישראל. המאפיינים הדמוגרפיים של המשיבים במדגם2 .ד מתוכם נדגמו בטלפון 477 .(N=714) משיבים מהחברה הערבית בישראל714 בסקר השתתפו גברים 366 ). בין המשיבים היו0.0366 ± : נדגמו בצורה דיגיטלית (טעות הדגימה237ו־ בהתאם לדגימת האשכולות, חולקו המשיבים לפי גילם, אזור מגוריהם ודתם, 8. נשים348ו־ על פי החלק היחסי של קבוצות אלו בחברה הערבית. כמו כן, הם נשאלו מהי רמת ההשכלה, רמת ההכנסה ורמת הדתיות שלהם, וכמה נפשות מתגוררות בביתם. משיבים אשר העידו כי .0.8% אין ברשותם כל חיבור לאינטרנט לא נכללו במדגם. אחוז המשיבים שענו כך עומד על 8 מטעמי נוחות נכתב פרק זה בלשון זכר. יודגש כי בכל מקום שבו נכתב "המשיבים" הנאמר מתייחס לגברים ולנשים כאחד. 8 37 36 המחקר הכמותני הנוכחי: חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל דת בחרו שלא 1.4% הם דרוזים ו־8.2% , הם נוצרים8.8% ,) הם מוסלמים80.1%( מרבית המשיבים לציין את דתם. אזור מגורים מתגוררים בנגב, 12.2% , מתגוררים באזור המשולש22.4% , מהמשיבים מתגוררים בגליל52.5% .) גרים באזור אחר (גולן או פרוזדור ירושלים2.2% מתגוררים בערים מעורבות ו־10.7% גיל הם בני 16.2% ;44–35 הם בני20.8% ;34–25 הם בני23.3% ;24–18 מהמשיבים הם בני21% .39 : ומעלה. הגיל הממוצע65 הם בני8.2% ו־64–55 הם בני10% ;54–45 השכלה מהם יש השכלה תיכונית 22.6%רוב המשיבים הם בעלי השכלה תיכונית או פחות מכך. ל־ יש השכלה על־10.6% הם בעלי השכלה תיכונית עם תעודת בגרות; ל־31% ;ללא בגרות סירבו להשיב. 9.9% הם בעלי תואר אקדמי (ראשון ומעלה); ו־26.1% ;תיכונית הכנסה חודשית מהמשיבים מכניסים 32.9% 9.מרבית המשיבים משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק בישראל –10,000 מכניסים8.6% ; בחודש₪ 10,000–8,000 מכניסים15.8% ; בחודש₪ 8,000 עד 18,000–16,000 מכניסים2.1% ; בחודש₪ 16,000–12,000 מכניסים10.5% ; בחודש₪ 12,000 . מהמשיבים סירבו להשיב25.8% . בחודש₪ 18,000 מכניסים מעל4.7% בחודש; ו־₪ מידת דתיות 10.1% ; הגדירו עצמם לא דתיים כלל2.8% .מרבית המשיבים מגדירים עצמם מסורתיים 5.4% אמרו כי הם דתיים ו־29.2% ; הגדירו עצמם מסורתיים52.8% ;הגדירו עצמם לא דתיים אמרו כי הם דתיים מאוד. מספר נפשות ). 1.73 (סטיית תקן4.62 ממוצע מספר הנפשות בכל בית עומד על ברוטו.₪ 12,879 על2023 א) עמד השכר הממוצע במשק באוגוסט2023( 9 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה9 ממצאים: יכולת החיבור לרשת, סוג החיבור וגישה למכשירי קצה3.ד מהו סוג החיבור שלך לאינטרנט? 4.9% 63% 25.2% 6.9% סוג החיבור לרשת4 תרשים השאלה בחנה את סוג החיבור שבאמצעותו מתחברים המשיבים לרשת האינטרנט. מהממצאים מתחברים 25.2% מתחברים לרשת בחיבור קווי (דרך קו טלפון או כבלים), ו־63% עולה כי בלבד מהמשיבים מחוברים 6.9% .)באמצעות חיבור סלולרי (בעזרת טלפון חכם או מודם נייד לא יודעים איזה סוג חיבור קיים בביתם. 4.9%באמצעות סיב אופטי, ו־ בדיקת סוג החיבור לפי חלוקה לאזורים בארץ הראתה תמונה דומה, עם שני יוצאי דופן בשני 42% , מחוברים בחיבור קווי51.1% ,קצוות ההתפלגות: מקרב תושבי הנגב שהשיבו לסקר מחוברים בסיב אופטי. שיעור המתחברים בחיבור סלולרי 2.3% מחוברים בחיבור סלולרי ורק ). מנגד, בערים המעורבות, שבהן 20.2%( ) ולגליל27%( גבוה בנגב מאוד יחסית למשולש מחוברים בחיבור 54.7% ,חולקים התושבים הערבים את התשתיות עם שכניהם היהודים בסיב אופטי – השיעור הגבוה ביותר מבין אזורי המגורים 17.3% בחיבור סלולרי ו־24% ,קווי 39 38 המחקר הכמותני הנוכחי: חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל מחוברים אבל (לא) שווים שנבדקו. בפילוח לפי קבוצות דתיות נמצא כי שיעור המשיבים הנוצרים והדרוזים המחוברים ).4.3%( , בהתאמה) גבוה בהשוואה לשיעור המוסלמים18.6% ו־19%( בסיבים אופטיים בחינת הקשרים בין התשובות לשאלה ובין משתנים נוספים הראתה כי קיים קשר בין רמת הכנסה לחיבור לסיב אופטי – בקרב בעלי הכנסה גבוהה עולה שיעור החיבור לסיבים אופטיים. כמו כן, בעלי חיבור קווי הם בעלי הכנסה גבוהה יותר מאלו המחוברים בעזרת חיבור סלולרי. בחינת הקשר בין אזור המגורים לאלו שהשיבו כי הם מחוברים באמצעות חיבור סלולרי הראתה כי תושבי הנגב מחוברים בחיבור סלולרי יותר מתושבי אזורים אחרים. אפשר להסביר ממצא זה באמצעות העובדה שרבים מהבדואים בנגב מתגוררים ביישובים לא מוכרים, שאינם מחוברים לתשתיות חשמל וטלפון.    ?דרך איזה ספק שירות אתה מחובר לאינטרנט בבית 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% הוט מובייל סלקום 014 בזק בינלאומי פלאפון הוט נט פרטנר תקשורת גולן טלקום 013 נטוויז'ן חברה אחרת פרט 012 סמייל סאוא לא יודע\לא זוכר ספקי האינטרנט שדרכם מחוברים המשיבים5 תרשים השאלה בחנה את ספק השירות שדרכו מחוברים המשיבים לרשת, וכללה רשימה של ספקים ) עולה כי ספק השירות המוביל בחברה הערבית n=499( אפשריים לבחירה. מהממצאים מהמשיבים. שאר ספקי השירות בישראל שולטים 59% הוא בזק בינלאומי, שאליו מחוברים 8% , מחוברים לפרטנר9% , מהמשיבים מחוברים להוט נט12% :בנתחי שוק קטנים יחסית מחוברים לחברה 3% .013 לנטוויז'ן1% מחוברים לגולן טלקום ו־1% , לפלאפון3% ,לסלקום אמרו כי הם לא יודעים או זוכרים את שם הספק. 3%אחרת, ו־ ) 17%( בבחינת ספק השירות לפי השתייכות דתית נמצא כי בתי אב נוצריים מחוברים להוט נט ). בחינה לפי אזורים גיאוגרפיים העלתה כי 5.1%( ) או דרוזיים3%( יותר מבתי אב מוסלמיים ) מחוברים דרך בזק בינלאומי, ואילו בערים 58.9%( ) ובגליל54.4%( הרוב המוחלט במשולש ).14.8%( ) ופרטנר5.6%( המעורבות נמצא שיעור גבוה יותר של חיבור דרך הוט נט לא נמצאו קשרים מובהקים נוספים בין המשתנים השונים לספק האינטרנט.    )n=180( סיבות לבחירה בחיבור סלולרי 60% 40% 20% 0% 80% לא מעוניינ/ת בחיבור קווי חיבור קווי לא זמין ביישוב שלי סיבה כלכלית סיבה אחרת הסיבות לבחירה בחיבור סלולרי6 תרשים 41 40 המחקר הכמותני הנוכחי: חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל מחוברים אבל (לא) שווים ,). זאתn=180( שאלה זו הופנתה רק למשיבים שהשיבו שהם מחוברים לרשת בחיבור סלולרי שכן חיבור סלולרי לרשת הוא איכותי פחות מחיבור קווי, מגביל במידת מה את השימושים האפשריים ותלוי באיכות הכיסוי הסלולרי באזור המגורים (שנגזר מסוג האנטנה שאליה מתחבר הטלפון החכם או הנט־סטיק ומצפיפות האנטנות). מנגד, הוא מאפשר חיבור לרשת גם באזורים ויישובים מחוסרי תשתיות קרקעיות מתאימות (טלפון או סיב אופטי). לפיכך, ביקשנו להבין את הסיבה לבחירתם של חלק מהמשיבים להתחבר לרשת בעזרת חיבור סלולרי. 29% , מהמשתתפים המחוברים לסלולר לא מעוניינים בחיבור קווי45% מהתשובות עלה כי מעדיפים חיבור סלולרי בשל 28% ,מתגוררים ביישוב ללא תשתיות מתאימות לחיבור קווי ציינו סיבה אחרת לבחירה בחיבור זה. נוסף לכך נמצא כי משיבים המתחברים 1%עלותו, ו־ לרשת בעזרת חיבור סלולרי הם בעלי רמת דתיות גבוהה יותר מבעלי חיבורים אחרים.    שביעות הרצון מאיכות הקליטה הסלולרית ביישוב המגורים 0% 10% 20% 30% 40% 28.6% 22.1% 1.3% 50% מרוצה מרוצה במידה בינונית לא מרוצה לא יודע/ת 48% שביעות הרצון מאיכות הקליטה הסלולרית7 תרשים השאלה ביקשה לבחון את מידת שביעות הרצון של המשיבים מאיכות הקליטה הסלולרית 28% .) מרוצים מאיכות הקליטה48%( ביישוב מגוריהם. מהממצאים עולה כי פחות ממחציתם מהמשיבים ענו כי 1.3% . לא מרוצים כלל22% העידו כי הם מרוצים במידה בינונית, ואילו השאלה לא רלוונטית עבורם. מלבד זאת נמצא כי משיבים המתגוררים בנגב מרוצים פחות מאיכות הקליטה הסלולרית ביישוביהם. כאשר נבחן הקשר בין גיל המשיבים למידת שביעות הרצון, נמצא כי שיעור חוסר שביעות הרצון מהקליטה הסלולרית הגבוה ביותר הוא בקרב ). לא נמצאו קשרים נוספים בין השאלה למשתנים שונים. 31.9%( 54–45 בני    שביעות הרצון מאיכות האינטרנט בבית המשיבים 0% 10% 20% 30% 40% 26.3% 17.5% 50% מרוצה מרוצה במידה בינונית לא מרוצה לא יודע/ת 1.8% 54.3% שביעות הרצון מאיכות החיבור לאינטרנט8 תרשים ) מהמשיבים מרוצים מאיכות החיבור שלהם לאינטרנט 54%( מהממצאים עולה כי כמחצית ענו כי 1.8% אמרו כי הם לא מרוצים מאיכות החיבור, ו־17% . מרוצים במידה בינונית26%ו־ השאלה לא רלוונטית עבורם או שהם לא יודעים. 43 42 המחקר הכמותני הנוכחי: חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל מחוברים אבל (לא) שווים נוסף לכך נמצא קשר חיובי בין רמת הכנסה לשביעות רצון מאיכות החיבור – אלו המשתכרים יותר מרוצים יותר מאיכות החיבור שלהם לרשת. כמו כן, בדומה לשאלה שעסקה בשביעות הרצון מאיכות החיבור הסלולרי, גם כאן עולה כי משיבים המתגוררים בנגב מרוצים פחות מאיכות החיבור לאינטרנט מאשר משיבים המתגוררים באזורים אחרים.    ) איכות החיבור לאינטרנט (מהירות הגלישה 27.5% 15% 15.4% 30% 4.2% 8% מגה ומעלה40 מגה5-15 מגה1-5 לא יודע/ת או לא זוכר/ת גלישה סלולרית מגה15-40 מהירות הגלישה הממוצעת בבית המשיבים9 תרשים 15% ; מגה ויותר40 ) העידו כי הם גולשים במהירות ממוצעת של27.5%( כשליש מהמשיבים גולשים במהירות 8% ; מגה15–5 גולשים במהירות של15.4% ; מגה40–15 גולשים במהירות של דיווחו כי הם 4.2% לא יודעים או לא זוכרים את מהירות הגלישה שלהם; ו־30% ; מגה5–1 של גולשים באמצעות חיבור סלולרי. לא ידעו 37.6%( בחינה מגדרית הראתה כי נשים פחות מודעות למהירות הגלישה מגברים מהגברים). בקרב משיבים נוצרים ודרוזים נמצאו שיעורים גבוהים מעט יותר של 22.7% לעומת ויותר לא מודעים למהירות 65 מבני ה־60% מגה ויותר בהשוואה למוסלמים. מעל15 מהירויות בלבד בשאר קבוצות הגיל. נוסף לכך, נמצא קשר בין רמת הכנסה 30%הגלישה שלהם, לעומת כ־ בחודש גולשים במהירות גבוהה יותר ₪ אלף12 למהירות גלישה – משיבים שמשתכרים מעל מאלו המשתכרים פחות מסכום זה.    סוגי מכשירי הקצה בבית המשיבים : סוגי מכשירי הקצה הקיימים בבית המשיבים10 תרשים מחשב נייח מחשב נייד טאבלט נייד חכם נייד לא חכם טלויזיה חכמה 92% 58% 28% 41% 11% 71% 45 44 המחקר הכמותני הנוכחי: חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל מחוברים אבל (לא) שווים .שאלה זו נועדה לבחון כמה מכשירי קצה המתחברים לרשת יש בביתו של כל משיב מכשירים שונים המחוברים 6–5 ) יש30.8%( מהנתונים עולה כי בביתם של מרבית המשיבים יש מכשיר אחד או שניים ואילו בביתם של 14.1% מכשירים, ל־4–3 יש29.1%לאינטרנט, ל־ יש שבעה מכשירים או יותר המחוברים לרשת. משמעות הדבר היא שככל הנראה 25.9% .הבעלות על מכשירי קצה לא מהווה חסם בחיבור לרשת מהמשיבים הנוצרים יש חמישה מכשירי קצה או יותר – 61.5% כמו כן, נמצא כי בביתם של ). נמצא גם קשר 55.9%( ) והדרוזים56%( שיעור גבוה יותר מאשר בקרב המשיבים המוסלמים חיובי בין הכנסה לכמות מכשירים – ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר כך גדל מספר מכשירי הקצה בבית המשיב.    ממצאים: מאפייני השימוש ברשת4.ד תדירות השימוש באפליקציות ואתרים שונים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 93% 78% 76% 69% 64% 63% 31% 21% 14% 13% וואטסאפ יוטיוב מנועי חיפוש פייסבוק אינסטגרם טיקטוק סנאפצ'ט טלגרם טוויטרChatGPT תדירות השימוש באפליקציות ואתרים שונים12 תרשים שאלה זו ביקשה לבדוק את סוגי המכשירים המתחברים לאינטרנט בבית המשיבים. מהממצאים העידו כי 92% – )עולה כי המכשיר הנפוץ ביותר בבתי המשיבים הוא טלפון חכם (סמארטפון הם בעלי טלוויזיה 58% , מהמשיבים יש מחשב נייד71%יש בבעלותם מכשיר כזה. כמו כן, ל־ טלפון נייד פשוט. 11% יש מחשב נייח ול־28% מחזיקים בטאבלט, ל־41% ,חכמה נוסף לכך, נמצא קשר בין רמת השכלה ורמת הכנסה לבעלות על מחשב נייד – למשיבים בעלי השכלה תיכונית ומעלה המשתכרים מעל הממוצע יש יותר מחשבים ניידים. נמצא גם קשר בין בעלות על מחשב נייח לרמת הכנסה – אלו שבבעלותם מחשב נייח משתכרים יותר מאלו שאין בביתם מחשב נייח. קשר נוסף נמצא בין הבעלות על מחשב נייד או נייח ובין מספר הנפשות בבית – בעלי מחשבים ניידים ונייחים משתייכים למשפחות בעלות מספר נפשות גדול יותר מאלו שאין להם מחשבים כאלו.    מספר מכשירי הקצה המחוברים לאינטרנט בבית המשיבים 3-4 ומעלה7 ← מספר מכשירים 29.1% 25.9% 1-2 14.1% 5-6 30.8% כמות מכשירי הקצה בבית המשיבים11 תרשים 47 46 המחקר הכמותני הנוכחי: חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל מחוברים אבל (לא) שווים המשיבים התבקשו לדרג את תדירות השימוש שלהם בכלים דיגיטליים שונים, כגון מנועי 93% חיפוש, רשתות חברתיות ואפליקציות צ'אט. האפליקציה השכיחה ביותר, שבה משתמשים העידו כי הם גולשים ביוטיוב, 78% .מהמשיבים, היא אפליקציית המסרים המיידיים וואטסאפ משתמשים 64% , משתמשים בפייסבוק69% , משתמשים בגוגל או במנוע חיפוש אחר74% , משתמשים בטלגרם21% , משתמשים בסנאפצ'ט31% , משתמשים בטיקטוק63% ,באינסטגרם . ChatGPT משתמשים ב־13% משתמשים בטוויטר ו־14% בחתך לפי גיל המשיבים, נמצא כי צעירים משתמשים ברשתות החברתיות (בעיקר 24–18 מהמשיבים בקבוצת הגיל82.8% .באינסטגרם, טיקטוק וסנאפצ'ט) יותר ממבוגרים משתמשים 55.6% ומעלה) ו־65 מבני ה־28.8% העידו כי הם משתמשים באינסטגרם (לעומת ) משתמשים 34–18 מהצעירים (בני59.6% ומעלה). רק65 מבני ה־20.3% בסנאפצ'ט (לעומת מהם 49.2% : ויותר משתמשים בטיקטוק65בפייסבוק. עם זאת, ראוי לציין כי רבים מבני ה־ העידו כי הם משתמשים באפליקציה. בפילוח מגדרי של השימוש ברשתות החברתיות השונות, נמצא כי יותר נשים העידו שהן 34.8%( מהגברים) וסנאפצ'ט56.6% לעומת71.3%( משתמשות בתדירות גבוהה באינסטגרם מהגברים). לעומת זאת, יותר גברים משתמשים בתדירות גבוהה בטלגרם 28.1% לעומת מהנשים). 10.9% לעומת17.5%( מהנשים) ובטוויטר18.7% לעומת24%( בחינת השימושים בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים מצביעה על כך שמשיבים המתגוררים ) בתדירות גבוהה פחות מאשר משיבים 56.8%( בנגב משתמשים במנועי חיפוש דוגמת גוגל ). 78.7%( ) ובערים המעורבות79.5%( ), בגליל76.7%( המתגוררים במשולש בבחינת החלוקה לקבוצות דתיות שונות עולה כי משיבים נוצרים משתמשים בתדירות 69.6%( בהתאמה), בעוד משיבים מוסלמים74.6% ו־79.4%( גבוהה ביוטיוב ובפייסבוק בהתאמה) דיווחו על שימוש נמוך יותר. מנגד, 59.3% ו־61%( בהתאמה) ודרוזים63.6%ו־ ). 74.7%( ) משתמשים במנועי חיפוש יותר ממוסלמים83.1%( ) ודרוזים84.1%( נוצרים כמו כן, נמצא קשר חיובי בין רמת ההשכלה של המשיבים למידת השימוש שלהם במנועי – ככל שפוחת גיל המשיב ChatGPTחיפוש, וקשר שלילי בין הגיל לתדירות השימוש ב־ כך עולה תדירות השימוש. לא נמצאו הבדלים מהותיים נוספים הנוגעים לשימוש בכלים הדיגיטליים השונים.    שעות גלישה בממוצע ביממה 7% 10% 22% 32% 27% 2% שעות8-6 שעות4-2עד שעתיים לא גולש/ת באינטרנט שעות5-4 שעות8 מעל שעות גלישה ברשת ביממה13 תרשים ענו כי הם 32% .שאלה זו בחנה את מספר השעות ביממה שמבלים המשיבים בגלישה ברשת מבלים 22% , בין שעתיים לארבע שעות27% ,גולשים בממוצע עד שעתיים ביום באינטרנט גולשים מעל לשמונה 7% , בין שש לשמונה שעות10% ,בין ארבע לשש שעות ברשת כל יום שעות ביממה. 3.67 לא נכנסים כלל לאינטרנט. זמן הגלישה הממוצע הינו2%שעות ביום ו־ אצל 0% ל־24–18 בגילאי16.6% שעות ביום יורד עם הגיל – מ־8 שיעור הגולשים מעל ומעלה. בנוסף, נמצא קשר בין רמת ההשכלה לזמן הגלישה (בעלי השכלה תיכונית 65 בני ומעלה גולשים יותר מבעלי השכלה חלקית) וקשר שלילי בין גיל לזמן הגלישה – ככל שהמשיב מבוגר יותר כך הוא גולש פחות שעות ביום.    49 48 המחקר הכמותני הנוכחי: חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל מחוברים אבל (לא) שווים השימושים העיקריים ברשת בחודש האחרון 81% 68% 37% 67% 64% 63% 53% 51% 49% גלישה ותקשורת ברשתות חברתיות גלישה באתרי חדשות ואקטואליה שירותי בנקאות ופיננסים צפייה בסרטונים והאזנה למוזיקה קבלת מידע רפואי ושירותי בריאות ביצוע תשלומים ותשלום חשבונות צרכנות וקניות ביצוע פעולות וקבלת מידע מרשויות ממשלתיות שימוש באינטרנט ללמידה מקוונת 0% 20% 40% 60% 80% השימושים העיקריים ברשת בחודש האחרון14 תרשים שאלה זו ביקשה לבחון את השימושים העיקריים של המשיבים ברשת. הם נשאלו מהן הסיבות שבגינן התחברו לרשת בחודש האחרון, והוצגו בפניהם מספר אפשרויות שאותן גלשו באתרי חדשות 68% , מהמשיבים אמרו שגלשו ברשתות חברתיות81% .התבקשו לדרג צפו בסרטונים 64% , השתמשו באינטרנט עבור שירותי בנקאות ופיננסים67% ,ואקטואליה 53% , השתמשו באינטרנט כדי לקבל מידע רפואי ושירותי בריאות63% ,והאזינו למוזיקה רכשו מוצרים שונים ברשת, 51% ,ביצעו תשלומים לגופים שונים ושילמו חשבונות ברשת נעזרו באינטרנט כדי לקבל מידע מרשויות ממשלתיות ולבצע פעולות באתרי ממשלה, 49% . השתמשו באינטרנט ללמידה מקוונת37%ו־ בבדיקת ההבדלים בין הקבוצות הדתיות השונות עלה כי משיבים נוצרים השתמשו ברשת ) ולצפייה בסרטונים 63.5%( ), לביצוע תשלומים וחשבונות60.3%( למטרות קניות וצרכנות 55.9% ,50.8%( בהתאמה) ודרוזים62.4% ו־51.5% ,50.2%( ) יותר מאשר מוסלמים84.1%( )69.9%( בהתאמה). מנגד, מוסלמים דיווחו כי הם גלשו באתרי חדשות ואקטואליה59.3%ו־ ). 62.2%( ) ודרוזים58.7%( יותר מנוצרים בבחינת ההבדלים לפי אזורים גיאוגרפיים נמצא כי משיבים המתגוררים בנגב העידו על שיעורי שימוש נמוכים באינטרנט ברוב הקטגוריות, בפרט בהשוואה לגליל ולערים המעורבות. כך למשל, משיבים מהנגב משתמשים פחות בשירותי בנקאות ופיננסים ברשת ). 76%( ) ומהערים המעורבות67%( ), מהגליל68.6%( ) מאשר משיבים מהמשולש55.7%( ) למשיבים70.5%( נמצא גם הבדל במידת הגלישה ברשתות חברתיות בין משיבים מהנגב ). בשימושים אחרים נמצאו 84%( ) והערים המעורבות81.6%( ), הגליל81.1%( מהמשולש פערים קטנים יותר. מכך ניתן להסיק שתשתיות האינטרנט המוגבלות בנגב, לצד המאפיינים החברתיים־דמוגרפיים של תושבי אזור זה, מביאות לשיעורי שימוש נמוכים ברשת במרבית הקטגוריות בהשוואה לשאר אזורי הארץ. בבדיקת הקשרים בין השאלה למשתנים השונים נמצא קשר בין רמת השכלה ובין שימוש ברשת לקבלת מידע רפואי, לשירותי בנקאות, לתשלום חשבונות וללמידה מקוונת: השימושים הללו גברו ככל שרמת ההשכלה של המשיבים הייתה גבוהה יותר. נוסף לכך נמצא כי משתמשים אשר השתמשו ברשת למטרות גלישה ברשתות חברתיות או צפייה בסרטונים והאזנה למוזיקה הם בעלי רמת דתיות נמוכה יותר מאלו שלא השתמשו בה למטרות אלו.    שימוש בדואר אלקטרוני 89% 87% 83% 73% 67% 62% 31% קשר עם חברים ומשפחה קבלת מידע ותוכן בנושא תרבות ופנאי קבלת מידע שיווקי למטרות לימודים קבלת חשבונות לתשלום התכתבויות ושליחת חומרים במסגרת העבודה אין לי דוא"ל או שאיני משתמש/ת בו שימוש בדואר אלקטרוני15 תרשים 51 50 המחקר הכמותני הנוכחי: חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל מחוברים אבל (לא) שווים בשאלה זו הוצגו למשיבים מספר תופעות או פגיעות שונות הקיימות ברשת והם התבקשו להשיב 12% ; מהמשיבים חוו לשון הרע, הכפשה או בריונות ברשת11% אם נפגעו מהן. מהממצאים עולה כי מהמשיבים חוו 19% ; נתקלו בניסיון סחיטה8% ;מהמשיבים נתקלו בניסיון להתחזות אליהם ברשת נתקלו בווירוסים או בניסיונות פריצה לחשבונותיהם. 18% ;)ניסיון לפישינג (גניבת פרטים אישיים ) דיווחו על יותר מקרי פגיעה ברשת מאשר המבוגרים, בעיקר בהקשר 34–18 צעירים (בני של חשיפה לפישינג ולווירוסים. בחלוקה לקבוצות דתיות נמצא כי נוצרים ודרוזים נפגעו בהתאמה) בשיעור גבוה יותר ממוסלמים 22% ו־27%( מווירוסים ומהשתלטות על חשבונות ). לא נמצאו קשרים נוספים בין שאלה זו למשתנים השונים. 16.8%(    פנייה לגורמים שונים עקב פגיעה באינטרנט פנייה לדיווח על פגיעות ברשת17 תרשים משטרת ישראל ) 119( מערך הסייבר הלאומי לבן משפחה לא אדווח לא יודע/ת לאיגוד האינטרנט הישראלי לאירגונים המגינים על צרכנים לאתר האינטרנט הרלוונטי לספק האינטרנט הרלוונטי 53% 20% 13% 13% 7% 5% 5% 5% בשאלה זו נשאלו המשיבים למי יפנו במקרה שיגלו שהם או בני משפחתם נפגעו בצורה כלשהי מהמשיבים אמרו שיפנו למשטרת 53% .ברשת, והתבקשו לבחור מבין מספר אפשרויות שונות השיבו 7% ; לא ידווחו13% ; יפנו לבן משפחה13% ; יפנו למערך הסייבר הלאומי20% ;ישראל יפנו לארגונים המגינים 5% ; יפנו לאיגוד האינטרנט הישראלי5% ;כי הם לא יודעים למי לפנות יפנו לספק האינטרנט 2% ; יפנו לאתר האינטרנט שבו התרחשה הפגיעה5% ;על צרכנים השיבו שיפנו לגורם אחר. צעירים נוטים יותר לפנות לבני משפחה בעת פגיעה 1%שלהם; ו־ ). נמצא גם כי אלו שידווחו על 64–55 בקרב6.9%( ) מאשר מבוגרים24–18 מבני ה־19.2%( פגיעה לגורם כלשהו הם בעלי השכלה גבוהה יותר מאלו שלא ידווחו, וכי קיים קשר בין רמת ההשכלהולבין דיווח לרשויות המדינה (משטרת ישראל או מערך הסייבר הלאומי). שאלה זו ביקשה לבחון את המטרות העיקריות לשמן משתמשים המשיבים בדואר אלקטרוני 89% .(דוא"ל) על בסיס קבוע. גם כאן הוצגו בפניהם אפשרויות שאותן התבקשו לדרג 87% ,מהמשיבים העידו כי הם משתמשים בדואר אלקטרוני למטרת קשר עם חברים ומשפחה משתמשים בו לקבלת 83% ,משתמשים בדוא"ל לקבלת מידע ותוכן בנושאי תרבות ופנאי משתמשים בדוא"ל למטרת 67% , משתמשים בדוא"ל למטרות לימודים73% ,מידע שיווקי משתמשים בו למטרת התכתבויות ושליחת חומרים במסגרת 62% ,קבלת חשבונות לתשלום מהמשתתפים אין כתובת דוא"ל או שהיא לא בשימוש. 31%עבודה, ול־ ). כן נמצא כי 21%( ) השתמשו בדוא"ל למטרות לימודים מאשר גברים33.3%( יותר נשים משיבים שמשתמשים בקביעות בדוא"ל לצורכי עבודה, תשלום חשבונות ולימודים הם בעלי הכנסה והשכלה גבוהות יותר מאלו שאינם עושים בו שימושים כאלה. נמצא גם כי משיבים שענו כי אין ברשותם כתובת דוא"ל או שהיא לא בשימוש הם בעלי הכנסה והשכלה נמוכות יותר ממשיבים שמשתמשים בדוא"ל.    ?האם נפגעת מהתופעות הבאות לשון הרע, הכפשה ובריונות ברשת התחזות סחיטה ברשת פישינג וירוסים, פריצות והשתלטות על חשבונות 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא קרה לי קרה לי חשיפה לפגיעות רשת שונות16 תרשים 8% 19% 12% 11% 18% 53 52 המחקר הכמותני הנוכחי: חסמים ומוגנות מקוונת בחברה הערבית בישראל מחוברים אבל (לא) שווים דיון ומסקנות ה. דיון ומסקנות ) N=714( דוח זה מציג ממצאים מסקר שנערך בקרב משיבים מהחברה הערבית בישראל במטרה למפות את תמונת המצב באוכלוסייה הערבית בכל הנוגע לתשתיות רשת, בעלות על מכשירי קצה, שימושי אינטרנט וחשיפה לפגיעות סייבר שונות. באמצעות נתונים אלו הדוח מבקש להסיק מסקנות על אודות השפעת הרמות השונות של הפער הדיגיטלי על אוכלוסייה זו. הדוח תורם למחקר נתונים עדכניים הנוגעים לפער הדיגיטלי בחברה הערבית בישראל, והוא אחד ממקורות המידע היחידים בנושא זה אשר מתבססים על ממצאים מהחברה הערבית הכללית בלבד (רוב המחקרים עד כה בחנו את האוכלוסייה הערבית בהתאם לחלקה היחסי בחברה הישראלית). ממצאי הסקר חושפים פער דיגיטלי מתמשך בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית, הבא לידי ביטוי בשלוש רמות – תשתיות, מיומנויות דיגיטליות ותוצאות. ברמת התשתיות, נמצאו פערים באיכות החיבור לאינטרנט ובמהירות הגלישה, במיוחד בקרב משיבים המתגוררים בנגב. נתון זה מתחדד לאור השיעור הגבוה של משיבים אשר מתחברים לרשת ). Du et al., 2014( בעזרת חיבור סלולרי, המאפשר שימוש מוגבל ואיכותי פחות ממצאי הדוח מעידים גם על שימושי אינטרנט המזוהים במחקר עם אוריינות דיגיטלית נמוכה ) מצאו מתאם van Deursen & van Dijk, 2019; van Dijk, 2020( או ממוצעת. מחקרים שונים בין רמות נמוכות עד בינוניות של אוריינות דיגיטלית לבין פוטנציאל הכנסה נמוך והישגים חינוכיים נמוכים יחסית. אוריינות דיגיטלית כוללת את היכולת לאתר, להעריך ולתקשר מידע באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות והיא חיונית לשם השתתפות מלאה בעולם הדיגיטלי. ברמת התוצאות מצביעים הממצאים על פערים אפשריים במימוש הזדמנויות בתחומים כמו השכלה, תעסוקה, בריאות והשתתפות אזרחית. מגבלות אלו משפיעות לא רק על הפרט, אלא יש להן גם השלכות סוציו־אקונומיות רחבות יותר, כמו קושי לצאת ממעגל העוני ונגישות ).Scheerder et al., 2017( מופחתת להזדמנויות למוביליות חברתית יודגש, כי המידע הקיים בנושא הפער הדיגיטלי בחברה הערבית בכלל, ובנושאים שבהם מתמקד מחקר זה בפרט, הינו חלקי וחסר. הנתונים שעליהם נשען דוח זה כדי להסביר את ממצאי הסקר ולהציע תמונה רחבה של התשתיות, הספקים ושימושי הרשת של החברה הערבית בישראל, לקוחים בעיקר מפרסומי איגוד האינטרנט הישראלי – הגוף היחיד בישראל שעורך מחקרים בנושאים אלו באופן עקבי – וכן מסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממחקרים אקדמיים שונים שנערכו בעשורים האחרונים. אולם, מחקרים אלו בחנו לרוב סוגיות ספציפיות, ולא הציעו הסתכלות רחבה על הפער הדיגיטלי והשפעתו על החברה הערבית בישראל. אם כן, אחת ממסקנות המחקר היא שקיים צורך לערוך מחקרים נוספים, שבהם ייאספו נתונים מעודכנים וייבחנו ביטוייו השונים של הפער הדיגיטלי בישראל. פרק זה יפרט את הממצאים השונים העולים מהסקר בהשוואה למצב בחברה היהודית, תוך תיאור השלכותיהם השונות על חיי האזרחים הערבים. בסופו יוצע מבט רחב על הפער הדיגיטלי והשלכותיו על החברה הישראלית בכלל והחברה הערבית בפרט. תשתיות רשת וסלולר, שביעות הרצון מהתשתיות ובעלות על מכשירי קצה1.ה חלק זה של הסקר בחן את הרמה הראשונה של הפער הדיגיטלי: הפן התשתיתי/פיזי של החיבור לרשת. יודגש כי תנאי להשתתפות בסקר היה בעלות על חיבור כלשהו לרשת או שימוש מסוים בה. לפיכך, משיבים שהעידו כי אין ברשותם חיבור לרשת או שהם לא . לעומת 0.8% משתמשים ברשת לא השתתפו בסקר. שיעור המשיבים שענו כך עומד על ) הצביעו על תמונה שונה בתכלית, לפיה שליש 2021 ,'זאת, נתונים קודמים (תחאוכו ואח מהחברה הערבית לא מחזיקים כלל בחיבור ביתי לאינטרנט. מהשוואת ממצאי הסקר הנוכחי לנתוני החברה היהודית הלא חרדית ניכר כי קיים פער דיגיטלי מהרמה הראשונה (חיבור לרשת ובעלות על אמצעי קצה) בין האוכלוסייה היהודית לזו הערבית, בפרט באיכות החיבור, בבעלות על מחשבים ניידים ונייחים ובמהירות הגלישה. פערים באיכות החיבור ובמהירות הגלישה מקשים על ביצוע משימות בסיסיות ברשת, כמו גלישה באתרים עתירי מולטימדיה, צפייה בסרטונים והאזנה למוזיקה ברצף, ללא הפרעות או השהיות ממושכות. הם גם משפיעים על יכולתו של הגולש ללמוד ולעבוד מרחוק, שכן למידה מרחוק (למשל השתתפות בפגישות מקוונות או שיעורים סינכרוניים ברשת) דורשת יכולת להעברת וידיאו ושמע באיכות גבוהה. פער מהרמה הראשונה מצמצם גם את הגישה לשירותי בריאות מתקדמים, כמו רפואה מרחוק, הכוללים למשל התייעצות עם רופא בשיחת וידיאו, ולשירותי ממשלה מקוונים. זאת, משום שהצורך להמתין זמן רב לטעינת הדפים ולהעלאת המסמכים הנדרשים פוגע בביצוע משימות כגון מילוי טפסים והגשת בקשות. 55 54 דיון ומסקנות ,)) מחוברים לרשת בעזרת חיבור קווי (טלפון או כבלים63%( מרבית המשיבים בסקר הנוכחי מחוברים דרך סיבים אופטיים. 7%) מהם מחוברים בחיבור סלולרי, וכ־25.2%( למעלה מרבע 41% מחוברים בחיבור קווי ו־44% לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית מחוברים בעזרת סיבים אופטיים. אחוז המתחברים בעזרת חיבור סלולרי לא נבדק (איגוד א). 2023 ,האינטרנט הישראלי מנתונים אלו עולה כי האזרחים הערבים מחוברים בחיבור איכותי פחות מהיהודים. פער זה בולט במיוחד לנוכח השיעור הנמוך של המחוברים באמצעות סיבים אופטיים בחברה הערבית, ביחס מבתי האב היהודיים. פער זה מעיד על הבדלים באיכות הגלישה בין שתי האוכלוסיות, 41%ל־ שכן חיבור קווי או סלולרי, שדרכם מחוברים רוב האזרחים הערבים, מאפשרים מהירות פחותה Du et( ואיכות גלישה נמוכה יותר מסיב אופטי, ובהתאם לכך גם שימושים מוגבלים ברשת ). בפרט, מחקרים הראו כי תשתית אינטרנט איכותית פחות פוגעת ביכולת של al., 2014 המשתמשים לעבוד מהבית, ללמוד בצורה מקוונת ולצרוך שירותים דיגיטליים – שימושים ).Matli & Wamba, 2023( אשר הפכו חיוניים בעת מגפת הקורונה הפער הבולט ביותר באופן החיבור ואיכותו נמצא בנגב: למעלה ממחצית המשיבים תושבי מהם מחוברים באמצעות סיב אופטי. נוסף לכך, 2.3% הנגב מחוברים בחיבור קווי, ורק שיעורם של אלה המחוברים בחיבור סלולרי גבוה יותר משיעורם באזורים אחרים. סביר שהסיבה לכך היא שחלק מהמשיבים מתגוררים ביישובים לא מוכרים, או ביישובים מוכרים ממשתתפי הסקר הגרים בנגב העידו כי אין ביישוב מגוריהם 30%ללא תשתיות בסיסיות – כ־ תשתיות מתאימות לחיבור קווי. היעדר התשתיות מחייב את התושבים לבחור בחיבור סלולרי ולמעשה כופה עליהם חיבור ברמה נמוכה יותר, שגם נפח הגלישה שלו מוגבל לעיתים (כיוון שחבילות הגלישה מוגבלות). נתון זה מצביע על פער כפול שממנו סובלים תושבי הנגב הערבים: פער בינם ובין ערבים המתגוררים באזורים אחרים בישראל, ופער בינם ובין החברה היהודית. ממצאים ). מחקר שבחן את איכות החיבור 2018 ,אלו תואמים מחקרים קודמים בנושא (גנאים ) מצא כי תושבים בדואים בנגב סובלים גם מפער Abu-Kaf et al., 2019( הסלולרי בנגב ניכר באיכות התשתית הסלולרית בהשוואה לתושבים היהודים באותו אזור. פער זה בא לידי ביטוי בממוצע האנטנות הסלולריות לתא שטח וכן באיכות האנטנות, אשר במקרים בלבד, ולא בטכנולוגיית 3G מסוימים מאפשרות ביישובים הבדואיים גלישה בטכנולוגיית המתקדמת, הנגישה לרוב תושבי ישראל. הסקר הנוכחי מאשש ממצאים אלו ומראה כי 4G .בחמש השנים שחלפו מאז פרסום המחקר המצב בנגב לא השתפר בצורה ניכרת מנגד, ממצאי הסקר מראים כי האזרחים הערבים המתגוררים בערים המעורבות זוכים לתשתיות מהמשיבים המתגוררים בערים המעורבות 54.7% :טובות יותר מאשר תושבי יישובים ערביים בחיבור אופטי. הנתון 17.3% בחיבור סלולרי ו־24% ,העידו כי הם מחוברים בחיבור קווי האחרון עשוי להעיד על הפער בין איכות התשתית המוצעת ליישובים ערביים לזו המוצעת ליישובים יהודיים ומעורבים. גם בחינת החלוקה הדתית מצביעה על פער: משיבים נוצרים מהנוצרים 19% :ודרוזים העידו על שיעור גבוה של חיבור לסיבים אופטיים יחסית למוסלמים בלבד מהמוסלמים. 4.3% מהדרוזים דיווחו כי זה סוג החיבור בביתם, לעומת18.6%ו־ ספקיות אינטרנט עיקריות הסקר הנוכחי מעלה ממצא בולט – הספקית העיקרית בחברה הערבית היא בזק בינלאומי, מהשוק ומובילה בפער ניכר. החברה הבאה אחריה היא הוט נט, שאליה 59% אשר מחזיקה מהמשיבים. כל אחת משאר הספקיות שולטת בפחות מעשרה אחוזים מהשוק. 12% מחוברים ג) העלה כי לבזק בינלאומי נתח שוק 2023 ,מחקר קודם בנושא (איגוד האינטרנט הישראלי מהשוק 25%. בחברה היהודית הלא חרדית התמונה שונה לגמרי: הוט נט מחזיקה ב־33% של ) 22%( ), בזק בינלאומי23%( והיא הספקית הגדולה ביותר. הספקיות הבאות בגודלן הן פרטנר ). שאר הספקיות חולקות נתחי שוק קטנים יחסית. ייתכן כי הפער הגדול בין 14%( וסלקום בזק לשאר החברות בחברה הערבית, בעיקר הוט נט, קשור לפריסה החלקית של תשתיות הוט ). 2024 ,; חספר וסועאד2020 ,באזורי פריפריה בישראל, בפרט ביישובים ערביים (זרד ובוטוש על הפער בין המצב בנגב לשאר אזורי הארץ מעידים גם הממצאים הקשורים לשביעות מהמשיבים דיווחו כי 54.3% .הרצון של המשיבים מאיכות החיבור הביתי והסלולרי שלהם הם מרוצים או מרוצים מאוד מאיכותו של חיבור האינטרנט בביתם, ושיעור קטן יותר העידו ). בחברה היהודית הנתונים 17%( ) או לא מרוצים כלל26%( שהם מרוצים במידה בינונית מרוצים 28% , העידו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מאיכות החיבור בביתם56% :דומים לא מרוצים כלל. אולם בקרב ערבים תושבי הנגב התמונה שונה – 9%במידה בינונית ו־ מתושבי הנגב 53% מהם השיבו כי הם מרוצים מאיכות החיבור בביתם, לעומת36.4% רק היהודים. ככלל, מתשובות תושבי הנגב עולה גם כי הם פחות שבעי רצון מאיכות החיבור מהמשיבים במחוז חיפה 51% :לאינטרנט מאשר משיבים ערבים המתגוררים באזורים אחרים במחוז 39% מהמשיבים במחוז צפון ו־49% השיבו כי הם מרוצים מאיכות החיבור שלהם, לצד א). 2023 ,מרכז (איגוד האינטרנט הישראלי 57 56 מחוברים אבל (לא) שווים דיון ומסקנות בנוגע לשביעות הרצון מאיכות הקליטה הסלולרית ביישוב המגורים, נמצא כי פחות ממחצית ) או לא מרוצים כלל 28%( ) מרוצים ממנה, והשאר מרוצים במידה בינונית48%( המשיבים ). גם כאן, משיבים תושבי הנגב מרוצים פחות מאיכות הקליטה הסלולרית מאשר 22%( .משיבים מאזורים אחרים איכות החיבור לאינטרנט אמרו כי הם לא זוכרים או 30% מגה או יותר, וכ־40 מהמשיבים גולשים במהירות של27.5% מהמשיבים הערבים40%לא יודעים מה מהירות הגלישה שלהם. מכך משתמע כי למעלה מ־ גולשים במהירות הנחשבת איטית, גם ביחס למצב הקיים בישראל. לשם השוואה, נתוני מראים כי מהירות הגלישה הממוצעת כיום בישראל לחיבור קווי/Speedtest (2023) חברת בעולם בנושא זה. מהירות הגלישה בבתי 18 מגה, וכי היא נמצאת במקום ה־180 אופטי היא אב נוצריים ודרוזיים גבוהה יותר מאשר בבתי אב מוסלמיים. גם נתון זה עשוי להיות קשור לתשתיות הקיימות ביישוב המגורים, וכן לרמת ההכנסה (שכן הכנסה גבוהה מאפשרת חיבור איכותי יותר), אשר נמצא קשר בינה ובין מהירות הגלישה. בעלות על מכשירי קצה הסקר בחן נושא זה בשני פרמטרים – סוגי מכשירי הקצה שבהם מחזיקים המשיבים ומספר המכשירים המתחברים לרשת בכל בית אב. מהממצאים עולה כי חדירת הטלפונים מהמשיבים הערבים הם בעלי 93% .החכמים צמצמה במידה רבה את הפער בחיבור לרשת מהמשיבים בחברה היהודית הלא חרדית. מכך אפשר 95%טלפון סלולרי חכם, בהשוואה ל־ להסיק כי לא קיים פער גישה בחיבור לרשת בהיבט של בעלות על מכשיר מתאים לגלישה. עם זאת, ישנם עדיין פערים מסוימים בבעלות על מכשירי קצה אחרים (מחשבים ניידים 71% ונייחים, טלוויזיות חכמות וטאבלטים), בעיקר מחשבים ניידים ונייחים. הסקר מצא כי מהמשיבים יש 28% בחברה היהודית; ל־83% מהמשיבים מחזיקים במחשב נייד, לעומת א). במחקר נוסף 2023 , בחברה היהודית (איגוד האינטרנט הישראלי61% מחשב נייח, לעומת מהחברה הערבית מתחברים לאינטרנט מהמחשב, לעומת 50%) צוין כי רק כ־2018 ,(גנאים מהחברה היהודית.80%כ־ בנושא זה ראוי להדגיש כי אף שהפער בין החברה הערבית ליהודית בבעלות ובמספר המכשירים המחוברים לרשת, ובכלל באפשרות הגישה לרשת (כאשר קיים חיבור אינטרנט כלשהו), הצטמצם בשנים האחרונות, קיים עדיין פער משתמע בכל הקשור בהבדלים בגישה ) – שכן הגישה לאינטרנט לבדה אינה מבטיחה שימוש מיטבי Material Access( לחומר בו. עקב הקצב המהיר בו משתנה ומתחדשת הטכנולוגיה והמגוון הגדול של מכשירים הזמינים לציבור הרחב, עשויים להתבסס פערים בזמינותם של מכשירים חדשים, אשר van ;2024 ,מאפשרים שימושים והזדמנויות מתקדמות יותר (אבו־קשק וסולומוביץ ). Deursen & van Dijk, 2019 נוסף לכך, למרות שטלפונים חכמים מאפשרים מגוון רחב של שימושים, בהשוואה למחשבים יש להם כמה מגבלות בולטות. ראשית, המסך הקטן והמקלדת המצומצמת מקשים על עבודה עם טקסטים ארוכים, כתיבת מסמכים ועיבוד נתונים. שנית, הטלפון פחות מתאים למשימות הדורשות ביצוע מספר פעולות במקביל (למשל למידה מקוונת, שבה לעיתים נדרשים המשתתפים להציג מצגת, להשתתף בדיון ולרשום הערות). שלישית, בשל מגבלות חומרה, לא ניתן להשתמש ביישומים ותוכנות מתקדמים מסוימים (למשל כאלו המשמשים לעיצוב) (. van Laar et al., 2020) בטלפונים חכמים הפער בין גלישה בנייד או באמצעי שאינו מחשב לבין גלישה במחשב עשוי לנבוע אפוא מקושי בחיבור לתשתית אינטרנט, או מפער במיומנויות ובהבנת הפוטנציאל של השימוש במחשב לעומת טלפון חכם, טאבלט או טלוויזיה חכמה. מסקנה זו מתחזקת כשבוחנים את הקשר בין רמת ההשכלה וההכנסה של המשיבים ובין הבעלות על מחשב נייד או נייח – ניתוח ממצאי הסקר הנוכחי העלה כי קיים קשר חיובי מובהק בין רמות גבוהות של השכלה והכנסה (התואמות רמת אוריינות דיגיטלית גבוהה) ובין בעלות על מחשבים ניידים ונייחים. מספר המכשירים המתחברים לרשת מהמשיבים מחזיקים בשלושה מכשירי קצה או יותר, נתון המצביע על כך שאין 60%כ־ קושי בחיבור לרשת הנובע מחוסר במכשירים. נמצא גם קשר חיובי בין הכנסה לכמות המכשירים – ככל שרמת ההכנסה של המשיבים גבוהה יותר כך עולה מספר המכשירים שברשותם. נתון זה עשוי להסביר את הממצא שלפיו ברבים מבתי האב הנוצריים יש חמישה מכשירי קצה או יותר, בשונה מבתי אב מוסלמיים ודרוזיים, שכן מצבם הסוציו־אקונומי של ). 2018 ,בתי אב נוצריים הוא לרוב טוב יותר (גרא לסיכום, ממצאי הסקר מצביעים על כך שעדיין קיים פער דיגיטלי מסוים מהרמה הראשונה, הבא לידי ביטוי בתשתיות שדרכן מתחברת האוכלוסייה הערבית לרשת. פער זה בולט בעיקר בכל הקשור לאיכות החיבור (חיבור קווי לעומת חיבור בסיב אופטי ושימוש נרחב 59 58 מחוברים אבל (לא) שווים דיון ומסקנות יחסית בחיבור סלולרי) הקיימת בחברה הערבית אל מול זו הקיימת בחברה היהודית. מחקר ב) מצא קשר בין חיבור באמצעות סיב אופטי לבין 2023( של איגוד האינטרנט הישראלי רמת הכנסה ורמת השכלה. ממצאי הסקר הנוכחי מעלים ממצא דומה, אשר מתאים לחתך הסוציו־אקונומי של רבים מהמשיבים לסקר, המשתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק ולרמת ההשכלה שלהם – תיכונית או פחות מכך. פער קיים גם באיכות החיבור לאינטרנט מהם גולשים במהירות הנחשבת איטית יחסית למהירות 40%של המשיבים הערבים: כ־ הממוצעת בישראל. הממצאים מראים גם שאזרחים המתגוררים בנגב סובלים מפער תשתיתי בולט, בפרט בהיקף ואיכות החיבור הקווי ובאיכות החיבור הסלולרי הזמינים עבורם. שימושי רשת עיקריים, אפליקציות, זמן גלישה ודואר אלקטרוני2.ה חלק זה בסקר בחן את האפליקציות והאתרים העיקריים שבהם גולשים המשיבים, זמן הגלישה הממוצע ביממה, השימושים העיקריים ברשת והשימוש בדואר אלקטרוני. הממצאים מצביעים על כך שרמת האוריינות הדיגיטלית של המשיבים נמוכה יחסית. הדבר בא לידי ביטוי בדפוסי שימוש המתמקדים בעיקר ברשתות חברתיות ובצריכת תוכן בידורי, לעומת שימוש מוגבל בפונקציות מתקדמות כמו שירותי ממשל ובריאות מקוונים, למידה מרחוק או רכישת מוצרים ושירותים ברשת. ככלל, המחקר מראה כי קיימים הבדלים ניכרים בדפוסי השימוש ברשת בין החברה הערבית ליהודית, כאשר האוכלוסייה הערבית נוטה להשתמש באינטרנט לגלישה ברשתות חברתיות וצפייה בתוכן – שימושים המתאימים לרמת אוריינות דיגיטלית נמוכה או בינונית. שיעור ניכר מהמשיבים העידו כי אין ברשותם תיבת דואר אלקטרוני, או שהיא אינה בשימוש. מנגד, האוכלוסייה היהודית עושה שימוש נרחב יותר במאפיינים פונקציונליים (שירותי בנקאות, קבלת מידע, דואר אלקטרוני, קניות ברשת וכו'). ממצאים אלו עשויים להעיד על קושי של האוכלוסייה הערבית בהבנת הקשר בין שימוש מיטבי ברשת בתקופה הנוכחית ובין עלייה באיכות החיים והתפתחות אישית וחברתית. שימושים עיקריים ברשת השתמשו בה עבור שירותי בנקאות ופיננסים, 67% , גלשו באתרי חדשות68% ,חברתיות השתמשו באינטרנט לקבלת מידע רפואי ושירותי 63% , צפו בסרטונים והאזינו למוזיקה64% רכשו מוצרים51% , ביצעו תשלומים לגופים שונים ושילמו חשבונות ברשת53% ,בריאות נעזרו באינטרנט כדי לקבל מידע מרשויות ממשלתיות ולבצע פעולות 49% ,שונים ברשת השתמשו באינטרנט ללמידה מקוונת. בהשוואה לממצאי 37%שונות באתרי ממשלה, ו־ ב), נתונים אלו מצביעים על 2022 ,ב2020 ,סקרים קודמים (איגוד האינטרנט הישראלי עלייה בשימוש באינטרנט לשם גלישה ברשתות חברתיות, קניות ברשת, קבלת שירותי בנקאות, קבלת מידע ממשלתי, צריכת חדשות, וגם צפייה בסרטונים והאזנה למוזיקה. 60%( לעומת זאת נרשמה ירידה ביחס לסקרים הקודמים בשימוש ברשת לתשלום חשבונות ). אולם הנתון האחרון הוא מתקופת מגפת הקורונה, 2020 ב־66%( ) וללמידה מקוונת2020ב־ ולכן אפשר להניח שהוא אינו משקף מגמה ממשית אלא את היקף הלמידה המקוונת בימי המגבלות והסגרים. הסקר העלה הבדלים בשימושי הרשת בין הקבוצות הדתיות השונות: נמצא כי משיבים נוצרים עושים שימוש מתקדם יותר ברשת (בפרט קניות באינטרנט ותשלום חשבונות) מאשר מוסלמים ודרוזים. נמצא שוני בשימושים גם בין אזורי מגורים שונים, אשר מצביע על פער בין החברה הבדואית בנגב לחברה הערבית במקומות אחרים בארץ. משיבים בדואים תושבי הנגב גלשו פחות ברשתות חברתיות והשתמשו פחות בשירותי בנקאות ופיננסים מאשר משיבים המתגוררים באזורים אחרים – נתונים המצביעים גם הם על גישה לא מיטבית של החברה הבדואית לרשת. כמו כן, המחקר מצא קשר בין רמת ההשכלה לשימושים מתקדמים ברשת (קבלת מידע רפואי, שירותי בנקאות, תשלום חשבונות ולמידה מקוונת), אשר גוברים ככל שרמת ההשכלה של המשיב גבוהה יותר. ממצאים אלו מתאימים לרמת ההשכלה הנמוכה יחסית שעליה דיווחו רבים מהמשיבים לסקר, והם עולים בקנה אחד גם עם ממצאי מחקרים קודמים בנוגע לקשר בין הפעולות השונות שמבצע הפרט ברשת לרמת האוריינות הדיגיטלית שלו. מהמחקרים הללו עולה כי שימושי הרשת של המשיבים מתאימים ברובם לרמת אוריינות דיגיטלית נמוכה Bertot et al., 2010; Diviani et al., 2015; Helsper & Eynon, 2010; van( עד בינונית ). Deursen & van Dijk, 2014 61 60 מחוברים אבל (לא) שווים דיון ומסקנות ממצאים אלו מעידים על פער ביחס לחברה היהודית: האוכלוסייה הערבית גולשת יותר ב; 2022 ,ברשתות חברתיות, נתון שעלה גם במחקרים קודמים (איגוד האינטרנט הישראלי ), אך עוסקת פחות בכל שאר הפעולות שנסקרו, ובעיקר בפנייה לאתרי ממשלה, 2018 ,גנאים באיתור מידע רפואי ובשימוש בבנקאות דיגיטלית. הבדלים אלו, בפרט בכל הקשור לפנייה לאתרי ממשלה ולאיתור מידע אישי, מעידים על לקונה בהבנת הקשר בין שימוש מיטבי ברשת לשיפור רמת החיים ולמוביליות חברתית, ומצביעים על הקושי של הגולשים הערבים למצות את זכויותיהם האזרחיות ברשת ועל פער בהקשר זה בינם ובין קבוצת הרוב היהודית. אפליקציות נפוצות ). 93%( הסקר מעלה כי האפליקציה העיקרית שבה השתמשו המשיבים היא וואטסאפ ), אינסטגרם 69%( ), פייסבוק74%( ), מנועי חיפוש78%( האפליקציות הנפוצות הבאות יוטיוב (. 13%) ChatGPT-) ו14%( ), טוויטר21%( ), טלגרם31%( ), סנאפצ'ט63%( ), טיקטוק64%( ,נתונים אלו תואמים ברובם לממצאים בחברה היהודית, אולם השימוש בפייסבוק, אינסטגרם טלגרם וטוויטר נפוץ פחות מאשר בחברה היהודית, ולעומת זאת השימוש בטיקטוק וסנאפצ'ט נרחב יותר. ) שמשתמשים ברשתות חברתיות דוגמת אינסטגרם, 34–18( נוסף לכך, נמצא כי שיעור הצעירים ומעלה) המשתמשים בהן. נתונים אלו תואמים 35 טיקטוק וסנאפצ'ט גבוה משיעור המבוגרים (בני ). עם זאת, מבוגרים Pew, 2023( ממצאים מהעולם על חתך הגילים המשתמש באפליקציות אלו ומעלה העידו כי הם משתמשים באפליקציה, 65 מבני ה־49.2% :רבים משתמשים בטיקטוק ג). 2023 , בקבוצת גיל דומה בחברה היהודית (איגוד האינטרנט הישראלי39% לעומת נמצאו גם הבדלים מגדריים בשימוש ברשתות החברתיות: נשים העידו כי הן משתמשות באינסטגרם וסנאפצ'ט יותר מגברים, בעוד גברים משתמשים בטלגרם וטוויטר יותר מנשים. גם בחברה היהודית השימוש באינסטגרם נפוץ יותר בקרב נשים, אך השימוש בסנאפצ'ט נמוך מאוד יחסית לחברה הערבית. במקביל, גברים יהודים משתמשים בטוויטר וטלגרם יותר מגברים ערבים. בחינת ההבדלים הגיאוגרפיים העלתה כי משיבים המתגוררים בנגב משתמשים במנועי חיפוש מעט יחסית למשיבים המתגוררים באזורים אחרים. נתון זה עשוי להצביע על שוני בין דפוסי השימוש והצרכים של הגולשים המתגוררים בנגב ובין אלו של תושבי אזורים אחרים. הוא עשוי להצביע גם על רמת אוריינות נמוכה יותר של המשיבים תושבי הנגב, בשל הערך שעשוי להשיא השימוש במנועי חיפוש בכל הקשור לקבלת מידע וגישה לשירותים שונים. , מערכת בינה מלאכותית שהפכה מסחרית ChatGPT מהמשיבים הערבים משתמשים ב־13% ). ממצא זה תואם נתונים44–18( מרביתם משתייכים לקבוצות הגיל הצעירות10.2022ב־ 44–18 בינלאומיים, המראים כי רוב המשתמשים במנוע הבינה המלאכותית הם בני ). בשל הזמן הקצר שחלף מאז שמערכות הבינה המלאכותית נעשו זמינות Statista, 2023( לשימוש פתוח, יש רק מעט נתונים הנוגעים להיקף השימוש בהן בישראל. מחקר שנערך במכון הטכנולוגי בחולון, אשר בחן את היקף השימוש במערכות בינה מלאכותית בהשכלה מהסטודנטים משתמשים במערכת בינה מלאכותית כלשהי, 70% הגבוהה בישראל, מצא כי ).2023 ,' (קורץ ואחChatGPT ) הינו95%( כשהכלי הנפוץ ביותר ככלל, ניכרת ירידה ליניארית בשיעורי השימוש ברוב הפלטפורמות עם העלייה בגיל, כאשר הפערים הגדולים ביותר בין קבוצות הגיל הם ברשתות החברתיות הוויזואליות, כמו אינסטגרם, טיקטוק וסנאפצ'ט, ואילו בפלטפורמות ותיקות יותר, כמו פייסבוק, ניכר פחות הבדל. שימוש בדואר אלקטרוני מהמשיבים אין תיבת דואר אלקטרוני (דוא"ל) כלל, או שהיא אינה 31%מהסקר עולה כי ל־ בשימוש. דוא"ל משמש לצורכי תקשורת שונים, בעיקר רשמיים, אך גם לרישום וזיהוי באתרים שונים. ברוב המדינות המפותחות כיום הממשלות מצפות כי לאזרחים יהיו כתובת דואר אלקטרוני וגישה לאינטרנט, והיעדר תיבת דוא"ל פעילה עשוי להקשות מאוד על גישה לשירותים ממשלתיים וקבלת מידע מרשויות המדינה, וכן לצמצם את אפשרויות השימוש ). van Dijk, 2020( במקורות מידע ברשת מחד גיסא, חוסר שימוש בדוא"ל עשוי להעיד על צרכים מסוימים של המשתמשים ברשת או על שימוש בכלים דיגיטליים אחרים ואפליקציות חלופיות לתקשורת. מאידך גיסא, היעדרה של תיבת דוא"ל או אי שימוש בה עשויים להעיד על שימוש חלקי ברשת ועל רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה. בהיבט האזרחי־חברתי, אזרחים ללא תיבת דוא"ל פעילה עלולים להיות מודרים מהשיח החברתי, הכלכלי והפוליטי המתנהל ברשת, בשל הצורך להירשם לשירותים שונים באמצעות כתובת מייל. הדבר עלול להעמיק פערים חברתיים ואי־שוויון הזדמנויות בחברה. ).2022 ,Lock( 2022 בנובמבר30 הושקה לראשונה ב־ChatGPT 110 63 62 מחוברים אבל (לא) שווים דיון ומסקנות מבין המשיבים אשר משתמשים בדואר אלקטרוני, מרביתם משתמשים בו לתקשורת עם משפחה וחברים, לקבלת מידע מגופים שונים ולקבלת מידע שיווקי, ואילו שימושים בדואר אלקטרוני למטרות לימודים או עבודה דורגו בתחתית הרשימה. נמצא כי רמות ההכנסה וההשכלה של אנשים ללא תיבת דוא"ל כלל הן נמוכות יותר מאלו של בעלי תיבה כזו, נתון המתאים לכך שרבים בחברה הערבית מועסקים בתפקידי "צווארון כחול", שאינם דורשים ). מנגד, נמצא כי משיבים שהעידו Lev-On et al., 2022( אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה כי הם משתמשים בדוא"ל לצורך עבודה, תשלום חשבונות ולימודים הם בעלי הכנסה והשכלה גבוהות יותר מאלו שאינם עושים זאת. נתון זה מתאים לשימושי רשת ואוריינות דיגיטלית ).Büchi et al., 2016; Hargittai, 2002( ברמה בינונית או גבוהה זמן הגלישה הממוצע ) גולשים ברשת בין שעה לארבע 59%( ממצאי הסקר מראים כי למעלה ממחצית מהמשיבים שעות ביממה – הרבה פחות מזמן הגלישה הממוצע בישראל, אשר עומד על כשבע שעות ). בחינת הקשרים בין שאלה זו למשתנים השונים מצביעה על Statista, 2022( ביממה אפשרות שרוב המשיבים הם בעלי רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה, בעיקר המבוגרים שבהם, שכן נמצא כי בעלי השכלה תיכונית ומעלה גולשים יותר מבעלי השכלה חלקית, וכי המשיבים בקבוצות הגיל הצעירות גולשים יותר ממבוגרים. ממצאים אלו תואמים מחקרים קודמים שנערכו בנושא, המצביעים על קשרים בין גיל ורמת השכלה לבין מיומנויות דיגיטליות וזמן Hargittai & Dobransky, 2017; Hargittai & Hinnant, 2008; Perrin( גלישה ממוצע &). Atske, 2021 מהנוער הערבי דיווח על67% ב) נמצא כי2022( במחקר שערך איגוד האינטרנט הישראלי 51% , מהנוער באוכלוסייה היהודית חילונית54% שעות ביום, לעומת8–4 שימוש ברשת מהנוער באוכלוסייה היהודית־דתית לאומית. 41%מהנוער באוכלוסייה היהודית מסורתית ו־ מהנוער בחברה הערבית דיווח כי הוא משתמש ברשת מעל שמונה שעות ביום, לעומת 12% חילונית- מהנוער באוכלוסייה היהודית12% , מהנוער באוכלוסייה היהודית־מסורתית15% . מהנוער באוכלוסייה היהודית הדתית־לאומית5.5%ו־ לסיכום, ממצאי חלק זה מעידים על כך שהציבור הערבי בישראל מושפע בצורה ניכרת מהרמה השנייה של הפער הדיגיטלי, שכן השימושים של משיבים רבים ברשת מתאימים לבעלי רמת אוריינות דיגיטלית בינונית או נמוכה. ביחס לאוכלוסייה היהודית, שימושי הרשת שעלו מממצאי הסקר מצומצמים ומתרכזים בגלישה ברשתות חברתיות ובצפייה בסרטונים. פערים בהיבטים המעידים על שימושים מתקדמים יותר – ביצוע פעולות פונקציונליות ברשת (איתור מידע רפואי, מילוי טפסים, גישה לשירותי ממשל ובנקאות), זמן הגלישה הממוצע, שימוש בדואר אלקטרוני ועריכת קניות ברשת – מראים כי עדיין ישנו פער גדול ברמת האוריינות דיגיטלית בין האוכלוסייה היהודית לערבית. פגיעות ברשת3.ה חלק זה בסקר בחן את מידת החשיפה של המשיבים לפגיעות ברשת (לשון הרע, התחזות, סחיטה, פישינג, וירוסים וניסיונות להשתלט על חשבונות) ואת הגורם שאליו יפנו המשיבים אם ייפגעו. יכולתו של הפרט להבין שנפגע ולפעול כדי להתמודד עם הנזק קשורה ישירות ). זאת, משום שמשתמשים בעלי רמת Tomczyk, 2018( לרמת האוריינות הדיגיטלית שלו אוריינות דיגיטלית נמוכה מתקשים לעיתים לזהות איומים ברשת ולנקוט אמצעי זהירות מתאימים. לדוגמה, הם עשויים להיות פחות מודעים לסימנים מחשידים בהודעות פישינג (כגון שגיאות כתיב או תחביר לקוי), ולחשוף בטעות פרטים אישיים, שיגבירו את הסיכון ). משתמשים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה עשויים גם Büchi et al., 2017( לפגיעה לבחור סיסמאות חלשות וזהות עבור חשבונות שונים, מה שעלול להקל על תוקפים לפרוץ ). Livingstone et al., 2017( אליהם ולהשיג גישה למידע רגיש ), ומעט פחות ממנה – חשיפה 19%( הפגיעה העיקרית שממנה סבלו משיבים היא פישינג ). פחות מעשרה אחוזים ממשיבי הסקר 18%( לווירוסים או ניסיונות פריצה לחשבונותיהם העידו כי נחשפו לפגיעות הנוספות שנסקרו. בהשוואה לנתונים שעלו מסקר קודם (איגוד א), נראה שאחוז הסובלים מפישינג או הודעות מזויפות ירד 2022 ,האינטרנט הישראלי בסקר הנוכחי), אך אחוז הנפגעים מהתחזות, וירוסים ופריצה 19% ל־2022 ב־33%(מ־ לחשבונות אישיים עלה בצורה ניכרת. נראה כי היקף הפגיעות שנרשם בחברה הערבית גבוה יותר מאשר בחברה היהודית (איגוד ). סיבה אפשרית לכך היא רמת האוריינות הדיגיטלית של המשיבים: 2022 ,האינטרנט ככל שהיא נמוכה יותר, כך גדל הסיכוי לפגיעה. גם משתנים כגון רמת השכלה, מגדר וגיל ). רמת ההשכלה הנמוכה יחסית Dodel & Mesch, 2018( משפיעים על הסיכוי להיפגע בקרב המשיבים לסקר עשויה להשפיע על הסיכוי שלהם להיפגע ברשת בצורה כלשהי. 65 64 מחוברים אבל (לא) שווים דיון ומסקנות מבין המשיבים53% :התשובות לשאלה שעסקה בדיווח על פגיעה אפשרית העלו ממצא בולט לסקר אמרו כי הגורם שאליו יפנו במקרה שהם או בני משפחתם ייפגעו הינו משטרת ישראל. ידווחו לאיגוד האינטרנט הישראלי, והשאר ידווחו 5% , יפנו למערך הסייבר הלאומי20% 20% .לבן משפחה, לאתר האינטרנט הרלוונטי, לארגוני צרכנים או לספק האינטרנט שלהם השיבו כי הם לא יודעים למי לדווח או לא ידווחו. כמו כן, נמצא כי המשיבים שאמרו כי ידווחו הם בעלי השכלה גבוהה יותר מאלו שלא ידווחו, וכי קיים קשר בין רמת ההשכלה ובין דיווח לרשויות המדינה (משטרת ישראל או מערך הסייבר הלאומי). ממצאים אלו תואמים את הידע המחקרי הקיים על דפוסי הפעולה של בעלי אוריינות דיגיטלית בינונית או גבוהה. הבחירה של אחוז ניכר מהמשיבים לפנות למשטרת ישראל מעידה על הבנה שפגיעה כזו משמעה לעיתים עבירה על החוק, אך פרט לכך היא מעוררת תהיות, בפרט לנוכח מידת האמון הנמוכה שרוחש הציבור הערבי בישראל למשטרה: במחקר של המכון הישראלי מהמשיבים הערבים אמרו כי הם נותנים אמון 22% ), רק2022 ,לדמוקרטיה (הרמן וענבי במשטרה. הבחירה לפנות למערך הסייבר או לספק האינטרנט מעידה על חוסר הבנה של הבעיה ושל הגורמים המטפלים בה, שכן גופים אלו לא מציעים תמיכה בנושאי סייבר. מהנתונים עולה כי משתמשי רשת מהחברה הערבית נוטים להיות בעלי רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, מה שמציב אותם בסיכון מוגבר להיפגע ממתקפות סייבר כגון אלו שנסקרו בדוח. ללא היכולת הדרושה לזיהוי איומים מקוונים ולנקיטת אמצעי זהירות, משתמשים רבים עשויים להיפגע. מעבר לנזק האישי הכרוך בכך, פגיעות אלו עלולות להפחית את יכולתם של האזרחים הערבים להשתתף בחברה הכללית, את הנגישות שלהם לשירותים חיוניים, ואף הזדמנויות כלכליות ותעסוקתיות. ו. סיכום והמלצות מחקר זה מציג נתונים מסקר ראשון מסוגו, אשר בחן את החברה הערבית בישראל בכל הקשור לשימושי רשת ומחשב ברמות שונות. באמצעות נתונים אלו ביקש המחקר להסיק מסקנות על אודות הרמות השונות של הפער הדיגיטלי שממנו מושפעים האזרחים הערבים בישראל, ולתאר את ההשפעות של פער זה על חייהם ואת המחירים האפשריים שהם משלמים בשל כך. 21%האוכלוסייה הערבית בישראל, קבוצת המיעוט הגדולה במדינה, אשר מהווה כ־ ב), נמצאת במצב ייחודי. אף 2023 ,מהאוכלוסייה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהאזרחים הערבים זכאים על פי חוק לשוויון זכויות מצד מוסדות המדינה, הם מתמודדים ; 2020 ,עם אי־שוויון בתחומים רבים בשל המצב הפוליטי והחברתי הקיים בישראל (פרח ). אומנם, בשנים האחרונות פעלה המדינה לצמצום האי־שוויון על ממדיו Sultany, 2012 ,), ואף הקצתה לצורך כך תקציבים נכבדים550 ו־922 השונים (למשל בהחלטות הממשלה אולם עדיין נותרו פערים גדולים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסיית הרוב היהודית. הפערים בין החברה היהודית בישראל לזו הערבית הם רבים, ומשתרעים מעבר לתחומים שבהם עוסק הדוח הנוכחי. בין היתר קיימים פערים סוציו־אקונומיים גדולים בין האוכלוסיות, כאשר רוב היישובים הערביים משתייכים לשלושת האשכולות החברתיים־כלכליים הנמוכים בלבד מהיישובים היהודיים (אילן, 9% ביותר בדירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לעומת ). הממצאים הדמוגרפיים העולים מהדוח מאששים נתונים אלו: רוב המשיבים לסקר 2022 .)העידו כי הם משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק בישראל (נכון לזמן עריכת הסקר גם ברמות ההשכלה ישנם פערים: רמת ההשכלה ומספר שנות הלימוד בחברה הערבית נמוכים יחסית לחברה היהודית, וקיימים פערים בין שיעור מסיימי התיכון ושיעור בעלי ב). כך עולה גם 2023 ,התארים האקדמיים בשתי הקבוצות (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מממצאי הסקר: מרבית המשיבים העידו כי הם בעלי השכלה תיכונית או פחות מכך. , העוסקת בתוכניות לפיתוח החברה 550 אלו ממצאים בעלי חשיבות רבה. בהחלטת הממשלה הערבית, הודגש הקשר בין רמות ההכנסה וההשכלה לפיתוח האוכלוסייה: ככל ששיעור ההשכלה בחברה גבוה יותר, כך שיעור התעסוקה בה גבוה יותר. ההחלטה הראתה גם כי קיים קשר הפוך בין השכלה לאבטלה: ככל שמספר שנות ההשכלה עולה, כך שיעור האבטלה יורד והשכר הממוצע גדל. 67 66 מחוברים אבל (לא) שווים 69 68 סיכום והמלצות בעשורים האחרונים, ובפרט מאז מגפת הקורונה, הפכו המדיה הדיגיטליים למרכזיים בחיי האזרחים במדינות המפותחות. משרות רבות דורשות מיומנויות דיגיטליות גבוהות וגם האפשרות ללמוד ולהתפתח מקצועית ברשת הפכה זמינה ונגישה יותר. בשל הפערים המתוארים בדוח זה, חווים רבים מהאזרחים הערבים קושי בגישה למשרות אלו או לאפשרויות הלמידה החדשות. קושי זה פוגע היום וגם יפגע בעתיד ביכולתם של רבים מהם להשתלב בצורה מיטבית בחברה הישראלית. יתרה מכך, יש לו השלכות כלכליות על החברה הישראלית בכללותה, שכן אי שילוב מוצלח של אוכלוסייה זו בשוק העבודה יביא להתרחבות הפער בינה ובין החברה היהודית וישאיר בתי אב רבים בחברה הערבית במצב של עוני. הפער הדיגיטלי – אי־שוויון בין יחידים וקבוצות על בסיס נגישות לטכנולוגיה, יכולות שימוש ) – אשר בו עוסק דוח זה, מאפיין קבוצות מיעוט ברחבי Hilbert, 2020( בה ועמדות כלפיה ). עם זאת, מצבה הייחודי של 2021 ,'העולם ואינו ייחודי לחברה הערבית בישראל (תחאוכו ואח ), אשר Castells, 2002( "אוכלוסייה זו מדגיש ביתר שאת את היות הפער "אי־שוויון מרובה מושפע מהיבטים חברתיים, כלכליים ופוליטיים רבים בחיי האזרחים הערבים ומשפיע עליהם. ) מראה שהפער van Dijk, 2005( גם בחינת הממצאים לאור המודל התיאורטי של ואן דייק הדיגיטלי שעולה מהדוח בכל הרמות מגביל את האפשרויות והתועלות שמשתמשי רשת ערבים יכולים להפיק מהטכנולוגיה, וכך מעצים את האי־שוויון הקיים בהון אנושי, חברתי וכלכלי בין אוכלוסייה זו לאוכלוסיית הרוב היהודית. זאת, משום שפערים דיגיטליים מושפעים מרמות ההשכלה וההכנסה של המשתמש ומשפיעים עליהן. הם מגבילים את יכולתו של הפרט להתקדם ולהתפתח מקצועית ואקדמית, ובכך משעתקים פערים סוציו־אקונומיים ). Chinn & Fairlie, 2007; van Dijk, 2005( קיימים אם כן, בחינת האי־שוויון הדיגיטלי בחברה הערבית בישראל מעניקה זווית התבוננות רחבה , ועל יכולתם של חבריה להשתלב באופן מיטבי 2023 על מצבה של אוכלוסייה זו בשנת בחברה הישראלית הכללית ולתרום לה. , 2023 מעל לכול, הנתונים משקפים את חוויית החיים של האזרחים הערבים בישראל בשנת וחושפים מציאות שבה האפשרויות למוביליות חברתית וסוציו־אקונומית מצומצמות יותר מאלו שלהן זוכים אזרחים בחברה היהודית. סטודנטים או מחפשי עבודה ערבים נתקלים שוב ושוב במגבלות ובקשיים אשר אזרחים יהודים לא נדרשים בדרך כלל להתמודד איתם, המושפעים גם מרמת התשתיות והאוריינות הדיגיטלית שלהם. בעיות אלו משתקפות גם בעמודים הזמינים בערבית באתרי ממשלה שונים, ששיעורם עומד – לפי מדד איגוד ). מגבלה זו מצביעה 2023 , בלבד מכלל העמודים (אסעד־ניקולא10% האינטרנט – על על קושי שחווים משתמשי רשת ערבים לקבל מידע ממשלתי חיוני ולמצות את זכויותיהם האזרחיות בצורה מיטבית. מחקרים שונים שבחנו את חוויית ההשתתפות בחברה של משתמשי רשת ערבים (אבו־קשק ) מצביעים על תחושות קשות: צעירים ערבים 2024 ,'; אבו־קשק וסולומוביץ2020 ,ומנדלס ובדואים סיפרו כי רבים מעמיתיהם היהודים מצליחים ללמוד מרחוק, להגיש מועמדות למשרות שונות או לקבל מידע ממשלתי בקלות יחסית, בעוד הם נאלצים להתאמץ יותר לשם כך, ובתנאים טובים פחות. הם מבינים היטב כי הסיבות למצב זה נעוצות ביחס הלא שוויוני כלפיהם, ובמקרים רבים חשים כ"אזרחים סוג ב'". חוויה זו משקפת פער דיגיטלי מהרמה השלישית, אשר עוסקת ביכולת של הפרט להשתמש בסביבה הדיגיטלית לשיפור איכות חייו והמעמד הסוציו־אקונומי שלו, וביכולתו "להשמיע קול" בחברה דמוקרטית, לבטא את רצונותיו וצרכיו הייחודיים ולהישמע מצד גורמי ממשל ). זאת, משום שכיום הרשת היא זירה מרכזית לשיח Couldry, 2010; Tacchi, 2012( וחברה ). הגישה המוגבלת לרשת והיכולות Ivie, 2024( ציבורי, השפעה פוליטית והתאגדות אזרחית הדיגיטליות המוגבלות באוכלוסייה הערבית מעמידים אוכלוסייה זו בסכנת הדרה והשתקה. הדבר פוגע בעתיד המשותף של החברה הישראלית כולה, שצריכה לשאוף לייצוג הולם של כל חלקיה ולשיתופם ביצירת הטוב המשותף. להשפעות אלו יש השלכות גם ברמה הלאומית. הפערים המתוארים בדוח מצמצמים את יכולתם של האזרחים הערבים להשתלב בצורה מיטבית בשוק העבודה ובמערכות ההשכלה הגבוהה ולהשתתף באופן שווה כאזרחים בחברה דמוקרטית, ולפיכך יש להם השפעה נרחבת על כלכלת המדינה. משמעות הפערים העולים מהדוח היא כי במקום שהחברה הערבית תתפתח ותהפוך לאוכלוסייה התורמת בצורה משמעותית ושווה לחברה הישראלית בכלל, ובפרט לכלכלה הישראלית, לשוק העבודה ולמערכות החינוך וההשכלה הגבוהה, היא תישאר מאחור ותזדקק לתמיכה ולסיוע. כאמור, ההשפעות של הפער הדיגיטלי על האזרחים הערבים בישראל הן רבגוניות, ומשליכות על הזדמנויות חינוכיות, פיתוח כלכלי וקידום חברתי. התמודדות עם אתגרים אלו דורשת טיפול בהיבטים רבים, כולל שיפור תשתיות פיזיות, טיפוח האוריינות הדיגיטלית, מחוברים אבל (לא) שווים 71 70 סיכום והמלצות וכן הקפדה על נגישות ורלוונטיות של שירותים דיגיטליים (ממשלתיים ואחרים) לאוכלוסייה הערבית־ישראלית. על קובעי המדיניות, משרדי הממשלה וגופי החברה האזרחית בישראל לתעדף השקעות בתשתיות, חינוך ושירותים דיגיטליים מותאמים כדי לגשר על פערים אלה. ללא עשייה רחבת היקף מצד המדינה וגופים נוספים, צפוי האי־שוויון הניכר בין האוכלוסיות בכל התחומים – השכלה, תעסוקה, כלכלה וחברה – להתרחב עוד, ואיתו העלויות החברתיות, הכלכליות הפוליטיות והחברתיות המשתמעות למדינה ולחברה הישראלית. צמצום הפערים הדיגיטליים בין האוכלוסייה הערבית והיהודית בישראל דורש התערבות ממשלתית משולבת, הכוללת השקעה בשלושה תחומים מרכזיים – תשתיות, אוריינות דיגיטלית והתמודדות עם איומי סייבר. בתחום התשתיות יש להאיץ פריסת תשתיות סיבים אופטיים ביישובים הערביים, תוך יצירת תמריצים  רגולטוריים לחברות התקשורת. לצד זאת, יש לפעול כדי להבטיח את השוואת התשתית הסלולרית ביישובים הערביים לזו הקיימת ביישובים יהודיים, באמצעות פיקוח הדוק ואכיפת סטנדרטים אחידים על מפעילות הסלולר. יש להקצות משאבים ייעודיים לצמצום הפער הדיגיטלי בנגב, תוך הרחבת פריסת הסיבים  האופטיים והאנטנות הסלולריות בערים ובכפרים הבדואיים. כמו כן, יש לפעול להשוואת איכות הגלישה הסלולרית המוצעת בנגב לשאר אזורי הארץ (בפרט ביישובים ואזורים שבהם בלבד).3G התשתית מאפשרת גלישה בטכנולוגיית בתחום האוריינות הדיגיטלית יש לקדם תוכניות לימוד והכשרה במיומנויות דיגיטליות, בדגש על אוכלוסיות ייעודיות  כגון מבוגרים, נשים ותושבי הנגב. התוכניות צריכות להקנות כישורים פרקטיים להתמצאות בשירותים מקוונים מגוונים ושימוש מושכל בהם. יש לשלב הקניית אוריינות דיגיטלית במערכת החינוך הערבית כבר מגיל צעיר, כחלק  .מתוכנית הלימודים הסדירה ובאמצעות תוכניות העשרה יש לפעול ביתר שאת להתאמת אתרי ממשלה וגופים ציבוריים לחברה הערבית. לצורך  זה נדרשת הנגשה תרבותית ושפתית של כלל האתרים והשירותים הדיגיטליים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות. יש לפעול לדיגיטציה של שירותי הממשלה והרשויות המקומיות כך שהמרחב הדיגיטלי  .יהיה נגיש עבור החברה הערבית בתחום איומי הסייבר יש להקים מערך הדרכה והסברה ממוקד לחברה הערבית, שיספק ידע וכלים להתמודדות  עם איומי סייבר נפוצים כמו פישינג, וירוסים והונאות מקוונות. נוסף לכך, יש לעודד ולתמרץ פיתוח טכנולוגיות הגנה מתורגמות לשפה הערבית ומותאמות תרבותית לצרכים של אוכלוסייה זו. יש להרחיב את שיתוף הפעולה בין גופי הסייבר הלאומיים, מוסדות אכיפת החוק והחברה  .האזרחית הערבית בפעילות חינוך והעלאת מודעות לבטיחות ברשת מחוברים אבל (לא) שווים 73 72 מקורות מקורות ). אוריינות דיגיטלית בחברה הערבית והשפעות ההשתתפות 2022( 'אבו־קשק, ה', לב־און, א' ושטיינפלד, נ .162-140 ,58 ,בתוכנית להב"ה בטווח הקצר והארוך. קשר ). מנסים להתחבר: פער דיגיטלי ולמידה מרחוק בקרב סטודנטים בדואים 2020( 'אבו־קשק, ה' ומנדלס, י בתקופת הקורונה. מכללת ספיר ומכון מופ"ת. ). השלכות הפער הדיגיטלי בתקופת משבר הקורונה והשפעותיו על החברה 2021( 'אבו־קשק, ה' ומנדלס, י .66 ,הערבית בישראל. ביטאון מכון מופ"ת ). אי־שוויון דיגיטלי – האתגרים העומדים בפני צעירות בדואיות במרחב 2024( 'אבו־קשק, ה' וסולומוביץ', ל המקוון [לפני פרסום]. מסגרות מדיה. ). סקר הגולש הישראלי – פערים בשימוש באינטרנט במגזר היהודי והערבי.2017( איגוד האינטרנט הישראלי א). צמצום הפער הדיגיטלי בחברה הערבית: איך להנגיש מידע ושירותים 2020( איגוד האינטרנט הישראלי דיגיטליים לחברה הערבית בישראל? ב). הגולש הישראלי בתקופת נגיף הקורונה: נתוני השימוש באינטרנט 2020( איגוד האינטרנט הישראלי בישראל גדלו בכל היבט. ג). אפיון משתמשי האינטרנט בישראל: גיל, מגזר, מגדר וגיאוגרפיה.2020( איגוד האינטרנט הישראלי ). מדד הנגשת מידע ושירותים לחברה הערבית.2021( איגוד האינטרנט הישראלי א). חשיפה לפגיעות מקוונת ומאפייני הגנת סייבר בקרב הציבור הישראלי.2022( איגוד האינטרנט הישראלי ב). בני נוער, הורים ומסכים בישראל: סקר שימושים ופערים.2022( איגוד האינטרנט הישראלי ג). סקר איגוד האינטרנט הישראלי: השיח האלים ברשתות החברתיות.2022( איגוד האינטרנט הישראלי : 2023 א). נתוני שוק הסלולר והאינטרנט בישראל בראשית2023( איגוד האינטרנט הישראלי תשתיות, ספקיות ומכשירים. ב). שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל: 2023( איגוד האינטרנט הישראלי כלי נתונים מתעדכן. ג). מדידת נתחי שוק של ספקיות האינטרנט בישראל: כלי נתונים מתעדכן. 2023( איגוד האינטרנט הישראלי . במרץ). הדרך לצמצום פערים של החברה הערבית עוברת בהשכלה. כלכליסט17 ,2022( 'אילן, ש ). נתונים על אוכלוסיית הבדואים בנגב. מרכז המחקר והמידע של הכנסת.2023( 'אלמסי, א . איגוד האינטרנט הישראלי. 2023 ). המדד להנגשת מידע ושירותי ממשל לחברה הערבית2023( 'אסעד־ניקולא, ד ). עבודה מהבית במגזר הציבורי והפרטי נוכח משבר הקורונה: תמונת מצב בישראל ומבט 2020( 'בניטה, ר משווה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ). תעסוקה בחברה הערבית – המלצות הצוות הבין משרדי. המשרד לשיוויון 2021( 'בר דוד, א' וסלמאן, מ חברתי: דו"ח מיוחד. ). פערים דיגיטליים במערכת ההשכלה הגבוהה. מכון מופ״ת; 2021( בר־זוהר, ב׳ ויוספסברג בן־יהושע, ל׳ מרכז המידע הבין־מכללתי. ). הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 2020( 'גולדשמידט, ר ). הפעילות התקשורתית של מיעוטים לאומיים בעידן האלגוריתמי: 2020( 'ג'מאל, א' וקוקבין, ו מקרה האזרחים הערבים־פלסטינים בישראל. מכון וולטר ליבך לחקר הדו־קיום היהודי ערבי. ). פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל. 2009( 'גנאיים, א', רפאלי, ש' ועזאיזה, פ . 619–164 ,מגמות, מו ). האינטרנט בחברה הערבית בישראל: תמונת מצב ראשונית והמלצות למדיניות. 2018( 'גנאים, א איגוד האינטרנט הישראלי. ): אוכלוסייה, חברה, כלכלה. מכון ון ליר.9( ). ספר החברה הערבית בישראל2018( 'גרא, ר דהאן, י', אבו רביעה קווידר, ס', יונה, י', ביטון, א', חסן, ש', לוי, ג', מסאלחה, מ', יעקב ספראי, ל' ופינסון, ה' ). משבר הקורונה והשפעתו על מערכת החינוך הישראלית. צוותי המומחים של המשבר: צוות החינוך. 2020( .). תשתיות אינטרנט נייח ומהירות הגלישה באינטרנט באזורי פריפריה2020( 'זרד, א' ובוטוש, נ מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ). מערכת החינוך במשבר הקורונה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 2021( 'וייסבלאי, א מהציבור נותנים אמון במשטרה. המכון הישראלי 29% ). מדד הקול הישראלי: רק2022( 'הרמן, ת' וענבי, א לדמוקרטיה. : סיכום עבודתה 21). התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה־2020( )זוהר, ע' ובושריאן, ע' (עורכים של ועדת המומחים, תמונת מצב והמלצות. היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. 75 74 מקורות ). צמצום הפער הדיגיטלי בקרב אוכלוסיות מוחלשות בישראל. מעוף ומעשה: הוראה ולמידה2012( 'זלכה, ג .138-101 ,14 ,בעידן האינטרנט בנובמבר). המהפך של החברה הערבית: כך עלו היישובים בדירוג החברתי־כלכלי. גלובס. 30 ,2022( 'זקן, ד בפברואר). שיקלי דחף, סמוטריץ' הצטרף ונתניהו לחץ: כך אושרה תוכנית החומש לחברה 27 ,2023( 'זקן, ד הערבית. גלובס. ). שנתון החברה הערבית בישראל. המכון 2021( 'חדאד חאג' יחיא, נ', ח'לאילה, מ', רודניצקי, א' ופרג'ון, ב הישראלי לדמוקרטיה והמשרד לשוויון חברתי. . 2020 ,). סקר הצעירים בחברה הפלסטינית בישראל2021( 'חטיב, מ', זייד, ד' ושייח מוחמד, א אגודת הגליל – רכאז. ). גישה אוניברסלית לאינטרנט בישראל? תשתית בין לאום, שוק וחומר [לפני 2024( 'חספר, א' וסועאד, ח פרסום]. משפט, חברה ותרבות. בין גברים יהודים לערבים. כלכליסט. 45% בנובמבר). מחקר באוצר: פערי שכר של10 ,2021( 'טייטלבאום, ש ). אתגר המציאות של הקהילה הבדואית בנגב: הכרה בתורת ההכרה. 2017( 'טמיר, מ' וגונטובניק, ג ). אוניברסיטת תל אביב.478–429 'בתוך ר' זריק וא' סבן (עורכים), משפט, מיעוט וסכסוך לאומי (עמ .109-99 ,37 ,). שתי מערכות תקשורת: תקשורת של ולמען מיעוטים בישראל. קשר2008( 'כספי, ד' ואליאס, נ ). מצמצמים את הפער: 2019( 'לב־און, א', בריינין, א', אבו־קשק, ה', זילברשטיין, ט', שטיינפלד, נ' ונעים, ס אפיון המשתתפים והשפעות בטווח הקצר והארוך של ההשתתפות בתוכנית להב"ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית). . 2019 :). שנתון סטטיסטי לישראל2019( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . 2023 ) אוכלוסיית ישראל בפתחה של שנת2022( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה א). השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר של עובדים 2023( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .2023 ישראלים בחודש אוגוסט – נתונים מתוך דוח פני 2021-2020 ב). פערים בין יהודים לערבים2023( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . 14 'החברה מס ). להיות שותפים לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל. 2019( המשרד לשוויון חברתי ומטה ישראל דיגיטלית ). התמודדות החברה הערבית עם משבר הקורונה. ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל: 2020( 'פרח, ג הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות. עושה עלייה: תהליכי השאלת מדיניות ותמורות בתחום ההשכלה הגבוההMOOC). ה־2020( פרלמן, ח׳ [עבודה לשם קבלת תואר מוסמך]. אוניברסיטת בן גוריון בנגב.IL בהקמת קמפוס ). ההשכלה הגבוהה 2023( 'קורץ, ג', אמזלג, מ', ברק־מדינה, ע', גל, ע', זגורי, י', זיילר, ג', כהן־וקס, ד' ושקד, נ ): רקע, הזדמנויות, אתגרים וחישוב מסלול מחדש – נייר עמדה. GenAI( והבינה המלאכותית היוצרת הפקולטה לטכנולוגיות למידה, המכון הטכנולוגי חולון. ). האתגר הדיגיטלי בחינוך הערבי: לקחים ממשבר 2022( 'קלישר, ע', תחאוכו, מ', מושקלב, ק' ומטר, ח הקורונה [נייר מדיניות]. המרכז הבינתחומי הרצליה. ). האתגר הדיגיטלי בחברה הערבית [נייר מדיניות]. 2021( 'תחאוכו, מ', אקסלרד, ה' ומטר, ח המרכז הבינתחומי הרצליה. ). איכות החיבור לאינטרנט ברחבי ישראל, לפי אזורים גיאוגרפיים וספקיות 2023( 'שטגמן, א', וינר, א' ורינג ע האינטרנט הביתי. איגוד האינטרנט הישראלי. Abu Kaf, G., Schejter, A., & Abu Jaffar, M. (2019). The Bedouin divide. Telecommunications Policy, 43(7). Alvarez, S. (2019). The phenomenon of identity theft: Prevalence, causes, and solutions. Journal of Financial Crime, 26(1), 109-121. Anderson, M., & Jiang, J. (2018). Teens, social media & technology 2018. Pew Research Center. Bertot, J. C., Jaeger, P. T., & Grimes, J. M. (2010). Using ICTs to create a culture of transparency: E-government and social media as openness and anti-corruption tools for societies. Government Information Quarterly, 27(3), 264-271. Boone, M., Hendricks, M. L., & Waller, R. (2014). Closing the digital divide and its impact on minorities. Global eLearning, 3, 1–6. Büchi, M., Just, N., & Latzer, M. (2016). Modeling the second-level digital divide: A five- country study of social differences in Internet use. New Media & Society, 18(11), 2703-2722. Büchi, M., Just, N., & Latzer, M. (2017). Caring is not enough: The importance of Internet skills for online privacy protection. Information, Communication & Society, 20(8), 1261-1278. Castells, M. (2002). The Internet galaxy: Reflections on the Internet, business, and society. Oxford University Press. מחוברים אבל (לא) שווים 77 76 מקורות Chinn, M. D., & Fairlie, R. W. (2007). The determinants of the global digital divide: A cross- country analysis of computer and Internet penetration. Oxford Economic Papers, 59(1), 16-44. Choi, N. G., & DiNitto, D. M. (2013). The digital divide among low-income homebound older adults: Internet use patterns, eHealth literacy, and attitudes toward computer/Internet use. Journal of Medical Internet Research, 15(5), e93. Couldry, N. (2010). Why voice matters: Culture and politics after neoliberalism. Sage. Diviani, N., van den Putte, B., Giani, S., & van Weert, J. C. (2015). Low health literacy and evaluation of online health information: A systematic review of the literature. Journal of Medical Internet Research, 17(5), e112. Dodel, M., & Mesch, G. (2018). Inequality in digital skills and the adoption of online safety behaviors. Information, Communication and Society, 21(5), 712-728. Dorot, R. (2021). Media Influence Matrix: Israel – Technology, public sphere and journalism. CEU Center for Media, Data and Society. Du, L. B., Rafique, D., Napoli, A., Spinnler, B., Ellis, A. D., Kuschnerov, M., & Lowery, A. J. (2014). Digital fiber nonlinearity compensation: Toward 1-Tb/s transport. IEEE Signal Processing Magazine, 31(2), 46-56. Ertmer, P. A., Ottenbreit-Leftwich, A. T., Sadik, O., Sendurur, E., & Sendurur, P. (2012). Teacher beliefs and technology integration practices: A critical relationship. Computers & Education, 59(2), 423-435. GilPress (2023). Tiktok Statistics For 2024: Users, Demographics, Trends. What’s the big data. Gonzales, A. L., McCrory, C. J., & Lynch, T. (2020). Technology problems and student achievement gaps: A validation and extension of the technology maintenance construct. Communication Research, 47(5), 750-770. Hargittai, E. (2001). Second-level digital divide: Mapping differences in people’s online skills. arXiv preprint cs/0109068. Hargittai, E. (2010). Digital na(t)ives? Variation in Internet skills and uses among members of the “Net generation”. Sociological Inquiry, 80(1), 92-113. Hargittai, E., & Dobransky, K. (2017). Old dogs, new clicks: Digital inequality in skills and uses among older adults. Canadian Journal of Communication, 42(2), 195-212. Hargittai, E., & Hinnant, A. (2008). Digital inequality: Differences in young adults’ use of the Internet. Communication Research, 35(5), 602-621. Helsper, E. J., & Eynon, R. (2010). Digital natives: Where is the evidence? British Educational Research Journal, 36(3), 503-520. Hilbert, M. (2011). The end justifies the definition: The manifold outlooks on the digital divide and their practical usefulness for policymaking. Telecommunications Policy, 35(8), 715-736. Hilbert, M. (2020). Digital technology and social change: The digital transformation of society from a historical perspective. Dialogues in Clinical Neuroscience, 22(2), 189-194. Ivie, R. L. (2024). Introduction: About democratic discourse. Communication and Critical/ Cultural Studies, 21(1), 22-28. Kang, H., Baek, J., Chu, S. H., & Choi, J. (2023). Digital literacy among Korean older adults: A scoping review of quantitative studies. Digital Health, 9. Lev-On, A., Abu-Kishk, H., & Steinfeld, N. (2022). Joining and gaining knowledge fromdigital literacy courses: How perceptions of Internet and technology outweighsocio- demographic factors. Media and Communication, 10(4), 347-356. Lewandowsky, S., Ecker, U. K., & Cook, J. (2017). Beyond misinformation: Understanding and coping with the “post-truth” era. Journal of Applied Research in Memory and Cognition, 6(4), 353-369. Lissitsa, S. (2015). Patterns of digital uses among Israeli Arabs – Between citizenship in modern society and traditional cultural roots. Asian Journal of Communication, 25(5), 447-464. Livingstone, S., Ólafsson, K., Helsper, E. J., Lupiáñez-Villanueva, F., Veltri, G. A., & Folkvord, F. (2017). Maximizing opportunities and minimizing risks for children online: The role of digital skills in emerging strategies of parental mediation. Journal of communication, 67(1), 82-105. Lock, S. (2022, December 5) What is AI chatbot phenomenon ChatGPT and could it replace humans? The Guardian. Lohr, S. L. (2021). Sampling: Design and analysis. CRC press. Matli, W., & Wamba, S. F. (2023). Work from anywhere: Inequalities in technology infrastructure distribution for digit workers. Digital Transformation and Society, 2(2), 149-162. מחוברים אבל (לא) שווים 79 78 מקורות Mesch, G., Talmud, I., & Kolobov, T. (2013). Explaining digital inequalities in Israel: Juxtaposing the conflict and cultural perspectives. In M. Ragnedda & G. Muschert (Eds.), The digital divide: The Internet and social inequality in international perspective (pp. 222- 236). Routledge. Mossberger, K., Tolbert, C. J., & Hamilton, A. (2018). Broadband Internet, employment, and digital inequality. The Information Society, 34(3), 183-193. Muro, M., Liu, S., Whiton, J., & Kulkarni, S. (2017). Digitalization and the American workforce. Brookings Institute. OECD. (2019). An OECD Learning Framework 2030 (pp. 23-35). Springer International Publishing. OECD. (2020). Income inequality [Indicator]. OECD. https://doi.org/10.1787/7f420b4b-en Oh, S. S., Kim, K. A., Kim, M., Oh, J., Chu, S. H., & Choi, J. (2021). Measurement of digital literacy among older adults: Systematic review. Journal of Medical Internet Research, 23(2), e26145. Olphert, W., & Damodaran, L. (2013). Older people and digital disengagement: A fourth digital divide? Gerontology, 59(6), 564-570. Polat, R. K. (2012). Digital exclusion in Turkey: A policy perspective. Government Information Quarterly, 29(4), 589-596. Perrin, A., & Atske, S. (2021). 7% of Americans don’t use the Internet. Who are they? Pew Research Center. Prensky, M. (2009). H. sapiens digital: From digital immigrants and digital natives to digital wisdom. Innovate: Journal of Online Education, 5(3). Rafaeli, S., Leck, E., Albo, Y., Oppenheim, Y., & Getz, D. (2018). An innovative approach for measuring the digital divide in Israel: Digital trace data as means for formulating policy guidelines. Samuel Neaman Institute for National Policy Research. Ragnedda, M. (2017). The third digital divide: A Weberian approach to digital inequalities. Routledge. Reddy, P., Sharma, B., & Chaudhary, K. (2020). Digital literacy: A review of literature. International Journal of Technoethics (IJT), 11(2), 65-94. Resta, P., & Laferrière, T. (2015). Digital equity and intercultural education. Education and Information Technologies, 20(4), 743-756. Robinson, L., Cotten, S. R., Ono, H., Quan-Haase, A., Mesch, G., Chen, W., Schulz, J., Hale, T. M. & Stern, M. J. (2015). Digital inequalities and why they matter. Information, Communication & Society, 18(5), 569-582. Scheerder, A., van Deursen, A., & van Dijk, J. (2017). Determinants of Internet skills, uses and outcomes. A systematic review of the second- and third-level digital divide. Telematics and Informatics, 34(8), 1607-1624. Schejter, A., Ben Harush, O., & Tirosh, N. (2017). The effect of the transformation in digital media on the digital divide. In M. Friedrichsen & Y. Kamalipour (Eds.), Digital transformation in journalism and news media (pp. 235-246). Springer. Schejter, A., Beh-Harush, O., & Tirosh, N. (2018). Nothing is ever truly new. In M. Ragnedda & B. Mutsvairo (Eds.), Digital inclusion: An international comparative analysis (pp. 147-166). Rowman & Littlefield. Schejter, A., Shomron, B., Jafar, M. A., Kaf, G. A., Mendels, J., Mola, S., Shacham, M., Al- Sharha, A., & Tirosh, N. (2023). Digital capabilities: ICT adoption in marginalized communities in Israel and the West Bank. Springer. Schejter, A. M., Tirosh, N. (2016). The digital divide in Israel. In A justice-based approach for new media policy (pp. 63-69). Palgrave Macmillan. Selwyn, N. (2006). Digital division or digital decision? A study of non-users and low-users of computers. Poetics, 34(4-5), 273-292. Speedtest (2023). Speedtest Global Index: Israel. Statista (2023). Daily time spent with media by internet users in Israel in 2022, by activity. Statista (2023). Global user demographics of ChatGPT in 2023, by age and gender. Stolfo, S. J., Bellovin, S. M., Keromytis, A. D., Hershkop, S., Sinclair, S., & Smith, S. W. (2007). Insider attack and cyber security: Beyond the hacker. Springer. Sultan, A.(2019). Improving cybersecurity awareness in underserved populations. Center for Long-Term Cybersecurity. מחוברים אבל (לא) שווים 81 80 מקורות Sultany, N. (2012). The making of an underclass: The Palestinian citizens in Israel. Israel Studies Review, 27(2), 190-200. Tacchi, J. (2012). Digital engagement: Voice and participation in development. In H. A. Horst & D. Miller (Eds.), Digital Anthropology (pp. 225-241). Routledge. Tomczyk, Ł. (2018). Digital competences of parents in the matter of electronic threats. SHS Web of Conferences, 48, 01004. Tsatsou, P. (2011). Digital divides revisited: What is new about divides and their research? Media, Culture & Society, 33(2), 317-331. Tsatsou, P. (2020). Digital inequalities in Europe: Mapping and coping with socio-economic, socio-cultural and region-based explanatory factors. European Journal of Communication, 35(4), 367-380. UNESCO (2023) Digital competence frameworks for teachers, learners and citizens. van Deursen, A. J., & Helsper, E. J. (2015). The third-level digital divide: Who benefits most from being online? In L. Robinson, S. R. Cotten, J. Schulz, T. M. Hale, & A. Williams (Eds.), Communication and information technologies annual (Vol. 10, pp. 29-52). Emerald Group Publishing Limited. van Deursen, A. J., van Dijk, J. A., & Peters, O. (2011). Rethinking Internet skills: The contribution of gender, age, education, Internet experience, and hours online to medium- and content-related Internet skills. Poetics, 39(2), 125-144. van Deursen, A. J., & van Dijk, J. A. (2014). The digital divide shifts to differences in usage. New Media & Society, 16(3), 507-526. van Deursen, A. J., & van Dijk, J. A. (2019). The first-level digital divide shifts from inequalities in physical access to inequalities in material access. New Media & Society, 21(2), 354-375. van Dijk, J. A. (2005). The deepening divide: Inequality in the information society. Sage. van Dijk, J. A. (2017). Digital divide: Impact of access. In The International Encyclopedia of Media Effects (pp. 1-11). Wiley. van Dijk, J. A. (2020). The digital divide. John Wiley & Sons. van Laar, E., van Deursen, A. J., van Dijk, J. A., & de Haan, J. (2020). Determinants of 21st century skills and 21st-century digital skills for workers: A systematic literature review. Sage Open, 10(1). Vuorikari, R., Kluzer, S., & Punie, Y. (2022). DigComp 2.2: The digital competence framework for citizens – With new examples of knowledge, skills and attitudes (JRC128415). Joint Research Centre. Xie, B., Watkins, I., Golbeck, J., & Huang, M. (2012). Understanding and changing older adults’ perceptions and learning of social media. Educational Gerontology, 38(4), 282-296. Yarchi, M., Samuel-Azran, T., & Hayat, T. Z. (2023). Perceived versus actual ability to identify fake news: Evidence from Israel’s 2019–2020 elections. International Journal of Communication, 17, 23. מחוברים אבל (לא) שווים